יום גוש קטיף במערכת החינוך - אשכול דיונים פתוח בנושא גוש קטיף  

מוזמנים להגיע לפריפריה, בצפון הארץ ובדרומה, כדי להתישב שם (ולא רק בסופ"ש ובמועדי ישראל).
זו נראית לי הוקרה הרבה יותר מוצלחת למעשה של מתישבי גוש קטיף (ואינספור ישובים שקדמו להם. אך נותרו, ברובם, קטנים).

קראתי בזמנו את הנימוקים של השופטים ונפעמתי מהשמיניות באוויר שעושים שם השופטים.

למשל, מתוך הזכרון, זה דורש הרחבה רבה:
כדי להכשיר חוק שפוגע בחוק כבוד האדם וחירותו צריך להראות שהמטרה היא אכן מטרה נעלה שגוברת על מטרת החוק (תכלית ראויה).
המדינה טענה: המטרה נעלה, המהלך יביא לשיפור מעמדנו בעולם. אמרו המתיישבים: לא נכון ולא ניתן להוכיח. אמר השופט: הוא לא יכול לקבוע אם הדבר אכן יקרה אבל הטיעון לכשעצמו מציג מטרה לגיטימית.
המדינה טענה: המטרה נעלה, המהלך יביא לשיפור המצב הבטחוני. אמרו המתיישבים: לא נכון והביאו חוות דעת מומחים סותרות. אמר אחד השופטים (אולי שופטת): בנושא הביטחוני חוות דעתו של צה"ל היא הקובעת ואין לנו סיבה לבחון חוות דעת אחרות.
פתאום כשרוצים מה שהצבא אומר הוא קדוש ועל פיו יישק דבר.

מעבר לתכלית הראויה יש את נושא מבחן הפגיעה לתקופה מוגבלת ואת נושא המידתיות (מידת הפגיעה).
גם שם צריך לראות איך השופטים עושים שמיניות באוויר כדי להצדיק טרנספר, רק ליהודים כמובן.

מרגע שהנושא נמצא תחת הכותרת "קדוש", ממילא כל מה שבא ממנו הוא לא רק חובת אזרח רגילה, אלא גם מוטיב של קדושה. עם דברים קדושים לא משחקים, לדברים קדושים מתייחסים באמונה תמימה ללא שאלות. לכן, למרות שהתחלפו ראשי ממשלה ולפעמים בשלטון עמד ראש ממשלה הנוגד לחלוטין את השקפת עולמם של הדתיים כמו יצחק רבין או אהוד ברק, עדיין בשיא התמימות והנאיביות המשכנו לעמוד על הבמה ולברך אותם, את שריהם ואת יועציהם.
כי כאמור, אם זה דבר קדוש, זה לא משחק ילדים. לא מחליפים דברים קדושים כשלא נוח. נפלנו בפח! הכאב גדול יותר כשמתברר לך שדווקא החילוניים שבנו צדקו, הם לא ראו במדינה שום דבר שבקדושה. לא התכנסו בבתי הכנסת לתפילה כמו ביום הכיפורים, לא קידשו שום דבר אזרחי במדינה. נהגו מדרש כאזרחים ישרים שומרי חוק אבל לא מעבר לכך.

לכן אחיי, צאו מזה. תתפכחו. אמנם זהו שבר אדיר לגלות לאחר 50 שנה שחיית בטעות וגידלת דור של ילדים ותלמידים עם דעה שגויה על אודות המדינה. גם קשה לגלות שהחרדים צדקו לאורך כל הדרך. ראשי הישיבות שלהם, והרבנים שלהם זיהו מהיום הראשון את האמת ביחס למדינת ישראל שהעומדים בראשה בדרך כלל הם "זוללי שפנים ובועלי נידות" כדברי הרב שך.
ליהודי דתי קשה במיוחד לבטל קדושה שהרי כל כולו חי ומקדש עליו דברי תורה, אבל אם חששנו משבר, אנחנו כבר מעבר לכל שבר אפשרי בתולדות מדינה. איזה שבר גדול יותר יכול להיות לילד שנעקר מביתו רק בגלל שהוא ישראלי יהודי וביתו נהרס בדחפורי ענק על ידי "מדינת ישראל". אתמול, נסע בן גיסי לגדיד לחזות בהרס ביתם בן 2 הקומות. הוא חזה איך במשך 35 דקות עלה דחפור על הבית. הוא נטל אבן מכל חדר בבית זיהה את האבן לפי צבע הסיוד שהיה שונה מחדר לחדר והביא אותו אל הוריו.
הם מסרבים לראות את הסרט שהוא הסריט בעת ההריסה. האם יש שבר גדול יותר לאדם פרטי ממצב שכזה? לכן זו ההזדמנות להתנער ולהתחיל לחיות עם המדינה כאשה שבגדה. כמדינה שמטרתה לשרת את האזרח והוא משלם לה עבור השירותים. שום קדושה, שום תפילה, שום ברכה. נתחיל להיות "חילוניים" ביחסינו למדינה.

המשמעות?

כמה שיותר לקחת, כמה שפחות לתת והכל ע"פ חוק. התנדבות? ממש לא. להתנדב למדינה שיש בה מצב שהשלטון פועל נגד הכרעת העם בכל הנוגע למדיניות? להתנדב למדינה שיש בה מצב שראש הממשלה הוא מושחת לכאורה על דעת כולם ורק עיתונות מגוייסת ושמאל ששולט במנגנוני המשפט והצבא מרפדים את דרכו כי הוא משרת את השקפתם הלאומית הנמצאת במיעוט על פי תוצאות הבחירות?
להתנדב למדינה שיכולה ב-5 ימים לחסל חבל ארץ פורח, התיישבות של 30 שנות חיים, ילדים הורים וזקנים, להרוס את ביתם, את בתי הכנסת ובתי המדרש, להוציא מתים מקברם ולהעביר את השטח לגדול צוררי ישראל, טרוריסטים שמודיעים מראש לאיזו מטרה הם ישתמשו בשטח? נו באמת? איך אפשר להתנדב למדינת סירחון שכזו. רק אצל הנוצרים קיימת האימרה "אם סטרו לך על הלחי, הושט לחי שניה". אנחנו לא נוצרים.
רבותי, הסתובבתי בימים האחרונים באירופה, בצרפת, בלגיה והולנד. ראיתי מקרוב עד כמה ישראל קטנה, ילדותית וזניחה על הגלובוס. היא מדינה במצוקת זהות אישית, היא מדינה שיד אזרח בגרונו של זולתו, היא ממש לא מדינה קדושה. היא מדינה מפגרת. מפגרת באנושיותה, מפגרת בעצמאותה, מפגרת בטוהר היושרה, היא מפגרת כלכלית, והיא מפגרת בחינוך. הנתונים התפרסמו בסקרים רשמיים שישראל מכירה בהם.

רבותי בני דורי, צאו מזה. תתחילו לנהל אורך חיים לא מחייב. איש איש כשפניו פנימה למשפחתו הוא. לילדיו להוריו, לפרנסתו, לבריאות ולאושר הפנים משפחתי.
אל ירע לבבכם כשתשמעו שישראל מושפלת בעמים. מושפלת באו"ם, מותקפת בחו"ל.
לא עניינכם, ממש כמו שמדינת ישראל לא התענינה בטובתכם שלכם, בדעת הרוב בארץ. קחו אוויר ותאמרו "זבש"ה", לא הסוס שלי ולא העגלה.

נסו עד כמה שפחות להסתכן "למען המדינה". חבל על החיים עבור כזו מדינה. גם אם יתחלף ראש ממשלה, תמיד חפשו מה טוב לכם אישית ברמת החולין, בפרנסה בבריאות ובחיים. תראו כמה זה מקל על החיים, כמה זה משחרר ממתחים, כמה זה נוח ופשוט. סלקו מעליכם כל טיפת פטריוטיות, חבל על זמנכם. החלו לחנך את הדור הבא בצורה טובה יותר ובריאה יותר בכל הקשור ליחסים עם "המדינה".
שימרו חוק, שימרו משפט ועשו צדקה. אבל התנתקו מכל רגשי קדושה ביחס לשליטי המדינה הזו. ארץ ישראל קדושה וקדושתה לא פגה גם בעת שלטון זרים. הארץ עצמה קדושה ויש בה הלכות הקשורות רק לארץ ישראל. אבל כל ארגון שלטוני אחר כמו הסוכנות היהודית, המדינה שבדרך ומדינת ישראל? הם חבורת אנשים אינטרסנטיים, רובם הגדול נטולי כל דת ויהדות, מנותקים מערכים יהודיים, חלקם מושחתים עם קבלות וכעת התגלה שהשלטון יכול להתארגן "חוקית" ולפעול נגד דעת הרוב הברור במדינה. איפה יש כאן קמצוץ של קדושה?

איך אפשר להתפלל לשלום ראש הממשלה כאשר בתוך לבך אתה מייחל שייפול קסאם על ביתו בחוות שקמים וייהרס הבית כולו כמו שנהרסו בתי אזרחי ישראל בקטיף על פי פקודתו. אז זהו זה. בלי שום הילת קודש, מדינה ככל העמים, קחו כמה שאפשר ותנו כמה שפחות הכל על פי החוק והצורך.