בכיר לבנוני על הקידוח בכריש: ''אם לא נשנה את הצו, אנחנו עומדים בפני ימים קשים וההחלטה תהיה בידי ההתנגדות''  

על חשבון המדינה: בנט אישר העברת כמות מים כפולה לירדן
על רקע מצוקת המים בממלכה ההאשמית, ביקשה ירדן מישראל להכפיל את כמות המים המועברת אליה מכוח הסכמי השלום. על המהלך, שיוריד עוד את מפלס הכנרת, ישלמו בעיקר אזרחי ישראל.

מדינת ישראל צפויה לסבסד את מי השתייה של הירדנים בכ־40 מיליון ש"ח. זאת, לאור הרחבת הסכם המים בין שתי המדינות והחלטת ראש הממשלה נפתלי בנט להיענות לבקשת ירדן להכפיל את כמות המים שישראל מעבירה לה.

בהסכמי השלום בין ישראל לירדן נקבע כי מדינת ישראל תספק לירדנים עד 55 מיליון קוב (מטר מעוקב – י"ק) בשנה ממי הכנרת, באמצעות תעלת המלך לכיוון עמאן, והתעריף יעמוד על 30 סנט לקוב בודד של מים. ב־2010 סוכם כי ישראל תגדיל את כמות המים בכ־10 מיליון קוב נוספים, בסכום של 40 סנט למ"ק – כ־1.96 שקלים. עוד נקבע אז כי כל קוב מים שיחרוג מהמחויבות הישראלית, יעלה 40 סנט.

אזרח ישראלי משלם לפחות 7.39 שקלים לקוב מים, מחיר שעוד צפוי להתייקר בקרוב, אך הירדנים ימשיכו לשלם הרבה פחות. לשם השוואה, ייצור מים מותפלים עולה למדינה לפחות 2.6 שקלים לקוב.

ומכל מקום הדיון הזה אולי פחות רלוונטי להבדל הסמנטי שבין נותנים למוכרים.
ולשאלת המחיר - נדמה לי שגם כאן יש איזה עניין שראוי לתת עליו את הדעת:
המחיר שאתה משלם הוא תמורת מים עד הברז בכיור. המחיר שהירדנים משלמים הוא עד נקודת הגבול, ואינו כולל את כל מערך החלוקה וההפצה.

רגע, זה עוד לא הכל.

מחיר של 1.96 ש"ח לקוב אמנם נמוך משמעותית ממחיר קוב לצרכן פרטי. אבל מסתבר שהוא גבוה ממחיר קוב לחקלאות (הזדמנות להזכיר, שענף החקלאות בישראל צורך מעט יותר ממחצית המים במשק).

עלויות יצור המים המותפלים נראות לי לא רלוונטיות לכל העניין, בפרט בשלב זה בו הם עדיין לא מוזרמים לכנרת.
ולמרות השורה אודות "המהלך, שיוריד עוד את מפלס הכנרת" - הזדמנות להזכיר שהכנרת עלתה בשלוש השנים האחרונות בכמה מטרים - ובמקביל לשאיבה הרגילה ממנה, לישראל ולירדן... בעוד שאיבת 50 מליון קוב נוספים ממנה שקולים להורדת המפלס בכ-20ס"מ בלבד.