השרה מירי רגב מצהירה: ''אני קוראת לכל האנשים במדינה, אני מסתכלת לכם בעיניים - לא תהיה פגיעה בזכויות שלכם''  

אז כמו שהמתנגדים (אלא שבאמת ולא נגד התוצאות של הבחירות) מפחדים שלאחר הרפורמה יהיה אפשר לחוקק חוקים הזויים ואף אחד לא יעצור אותם, כך תומכי הרפורמה מפחדים שיהיה אפשר לחוקק חוקים הזויים ולקבל החלטות הזויות ומנוגדות לחוק ואף אחד לא יעצור אותם עיין ערך הסכם לבנון בשבוע האחרון של הממשלה.
בשונה מחלקים גדולים של המפגינים, אני לגמרי מבין את המצוקה האמיתית של הפחד מדיקטטורה כי אם בגץ לא יכול להגן עליהם ממשלות הימין (בדגש מהימין) אז לא יהיה דמוקרטיה ואנחנו לא יכולים לסמוך על ביבי וחבריו בשונה מיאיר לפיד וחבריו שאפשר לסמוך.

בוא ננסה להביא את כל האפשרויות שבהם חוק כזה מחוקק בכנסת, נקח חוק של בחירות כל 15 שנה. לאחר החקיקה, פונים לבית המשפט שדן בנושא במספר של 15 שופטים, רוב הסיכויים שזה יתבטל במאה אחוז מהקולות או לפחות מ12 מתוך 15. במידה וארבעה שופטים מחליטים שזה חוק נכון והסיבות לחוק הזה צודקות אז אנחנו נמצאים במקום אחר. יש ארבעה שופטים שחושבים שזה סביר ואם הם המקצועיים חושבים שיש כיוון לחוק הזה אז הרוב של הכנסת צדק בנושא ואין פגיעה בזכויות היסוד.
עוד נקודה, אני לא מאמין שיש מישהו שיחשוב ששופט זה לא דבר מקצועי. ואם ננסה לערער אחר מקצועיותם בגלל שהם נבחרו על ידי אנשי ימין הרי אחרי כל מה ששמענו מאהרון ברק והמשםחה גם הם נבחרים על ידי אג'נדה ברורה ואחרי זה מקצועיות.
סיכום, במקרה שזה עובר כחוק רגיל או שהשופטים מבטלים ואז במידה שרוצים לעשות התגברות זה צריך לחכות שתי כנסות ואז הוא יכנס לתוקף כך שהממשלה הבאה תבטל את החוק הזה, במידה וחלק מהשופטים חושבים שזה חוק טוב אז נבחרי הציבור מכריעים וחלק מהשופטים מסכימים איתם זה מספיק בשביל לבטל עילות ואג'נדות של שופטים.

במידה וזה עובר כחוק יסוד שאז לשופטים אין אפשרות לבטל את החוק זה נכנס כבר לנושא של חקיקת חוקה, שכל אחד יכול לחוקק חוק יסוד הזוי ומטומטם ככל שיהיה.
אני חושב שזה נושא פוליטי לגמרי ואסביר גם את עצמי.
1. כל הנושא של חוק כבוד האדם וחירותו חוקק בצורה הזאת, רק מה אפשר להגיד שזה חוק טוב והשני לא, מי שמך להחליט מה טוב ומה לא, אם כללי המשחק שחוק יסוד אפשר להעביר בכל רוב שהוא אז גם החוקים האלו.
2. גם אני חושב שחוק יסוד צריך צורה מיוחדת להעביר אותו וצריך לנהל עליו דיון וצריך לתת שם ביטוי לכלל האוכלוסיות היהודיות שמיוצגות בישראל כולל החרדים וכדו' שהסיכוי שיקבלו שם ביטוי הוא נמוך.
לאחר שאמרתי מה צריך להיות נכנס פה דילמה גדולה, מתי לחוקק את הדברים, לפני הרפורמה או לאחר הרפורמה. אומרים התומכים, אם נחוקק לפני ונשב בדיונים עם האופוזיציה, יש להם קלף מיקוח שבכל רגע נתון הם יכולים לפוצץ את הדיונים, הם ילכו לבגץ ויאיימו שאם לא יקרה כך וכך בגץ יבטל להם את החקיקה. באו התומכים ואמרו נעשה הפוך, דבר ראשון נחזיר את בגץ לגודלו המקורי ולאחר מכן נחוקק חוקה שבדיונים על החוקה לא יהיה לאף אחד מנוף לחץ אלא יגיעו להסכמות מה צריך להכנס לחוקה, ואיך מעבירים חוקה.

או במשפט אחד, "זה נושא פוליטי מובהק", וזה שאתה לא סומך על הפוליטקאי התורן זה סביר, הם נבחרו בבחירות בניגוד למה שאתה לא רצית וייחלת ועכשיו אתה לא סומך שהם יעשו את מה שאתה רוצה אלא את מה שהבוחרים שלהם חושבים שנכון למדינה, בממשלה הקודמת גם אנשי הימין לא סמכו על הממשלה.

שתי הטענות בעצם מגיעות הם טענה אחת שבית המשפט אמור להגן על הדמוקרטיה ועכשיו אין מי שיגן על הדמוקרטיה.
א. שיעור ראשון בדמוקרטיה שהיא על בסיס רוב, כוללת שלושה רשויות ששלושת ביחד עם האיזונים הנכונים מייציגים את הדמוקרטיה, להגיד שאחד שומר על הדמוקרטיה והשני לא זה מפרק את כל הבסיס הדמוקרטי מתוכו ואומר שהדמוקרטיה זה בית משפט, מתחת לדמוקרטיה יש את הכנסת ומתחתיה יש את הממשלה הממשלה ניסתה להשתלט על הכנסת ועכשיו היא בדרך להשתלט על בית המשפט וככה היא משתלטת על הדמוקרטיה והופכת לדיקטטורה.
המצב האמיתי אינו ככה אלא שלושה רשויות מרכיבים דמוקרטיה בלי שיש אחד מהרושיות אין דמוקרטיה. השלושה האלו הם בשביל לאזן אחד את השני, הכנסת את הממשלה שהיא בעלת הכוח בית המשפט את שנייהם ושנייהם את בית המשפט, לכל אחד יש את האפשרות לאזן את השני.
ב. בנוגע להתערוביות מינוריות בבחירות היחידים שנגע בהם זה בית המשפט בנוגע שהוא הכשיר צומכי טרור על מלא לכהן כחברי כנסת, בנוגע שהוא פסל את דרעי בעילת הסבירות בניגוד לחוק הבחירות. הממשלה לא עשתה שום דבר דרמטי לצורך שינויים גדולים וקטנים בחוק הבחירות.

אני מסכים איתך שיש דברים שצריך לעגן בחוק יסוד אך ביחד עם העיגון צריך לתת מקום לקבוצעת המיעוט הכי מודרת במדינה שזה החרדים. שבגלל שבוצה במדינה שונאת את החרדים היא למסוגלת לחשוב ולהכנס לראש שלהם וזה מקום לדיון אחד.
אני מסכים איתך שצריך איזונים ואסור לתת לרשות מסויימת כוח בלתי מוגבל בשום מצב. אך מה שרואים עכשיו זה שצורחים שיותר לא יהיו איזונים אבל שבית משפט בעל כוח בלתי מוגבל מתנהל ללא איזונים וכמו משפחה בלי יכולות של דעות שונות זה לא מפריע בכלל.
לאחר טענה כזאת אומרים שבית משפט לא יכול לחוקק חוקים וזה האיזון שלו, אבל הבעיה שמי שרוצה לחוקק חוקים לא נותנים לו והוא נותן לביקורת משפטית של אדם אחד או שלושה והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה, אם הוא טעה שהעם יתמודד הוא ימשיך להכות בעם כמה שהוא רוצה.
את הביקורת השיפוטית הם ממנים, את השופטים הם ממנים, הכל שפיט וכולם יכולים לעתור לבגץ אז איפה בדיוק האיזונים.
הגיעה הכסנת הזאת ואומרת, מעולה, אנחנו רוצים בית משפט שיכול שפסול חוקים אך יש דרך ואת הדרך הזאת צריך לעגן בחוק יסוד וזה מה שהם הולכים לעשות אך לאחר שהם יעבירו את הרופרמה וככה בית משפט לא יוכל לפסול להם שום חוק יסוד שהוא כבר בעבר אמר שהוא יכול לפסול.