הרבה חרמות אירעו כאן מאז ומתמיד, בדרך כלל היה קל להתעלם. ביום הראשון כולם עצבניים, אחרי שבוע כבר לא מקפידים, בסוף החודש שכחו על מה היה כל הרעש. אלא מה - פתאום כולם למדו משונאי ישראל איך מחרימים ישראלים ויהודים, וכמובן כל אחד בטוח שהחרם שלו הוא דברי אלוקים חיים בעוד שאר המחרימים הם יוצאי חלציו של בן המדתא האגגי.אז תכניס את זה טוב טוב לראש, עם אוונגליזם או בלעדיו: שנאה היא שנאה היא שנאה, גם אם במקרה היא תואמת לדעותיך הפוליטיות. חרם הוא תוצר לוואי של שנאה, לפחות במציאות של ימינו. "אם תרצו" הם תרוץ מצוין לאותם בוהמיינים מטעם עצמם שניזונים משורשי אויר ופולטים עודפי מלח. אלה שקולים לאלה.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
