ערכתי לאחרונה בתאריך 26.02.10 בשעה 20:14 בברכה, פילוביץ שחף
יהלום
חבר מתאריך 4.5.07
יום ששי י''ב באדר תש''ע 10:41 26.02.10
האינתיפדה השנייה היתה מתוכננת-הכתבה המלאה על סוכן שב''כ שפעל בקרב הנהגת החמאס - מרתק!!!!האב היה ממייסדי חמאס. הבן היה סוכן שב"כ למעלה מעשור. חשיפה
מאת אבי יששכרוף
תזכורת:
אבי ישכרוף מהארץ: אנרכיסטים מתכנני האינטיפאדה השלישית
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=17838&forum=gil&omm=0
שבוע אחרי שחשיפת שיטות העבודה של המוסד הסעירה את העולם, חושף מי שהיה בכיר סוכני השב"כ בגדה המערבית ובנו של אחד ממנהיגי חמאס את שיטות העבודה של ארגון הביטחון הישראלי האימתני ביותר. ראיון יוצא דופן עם "הנסיך הירוק", מיתוס מודיעיני ישראלי
תגיות: מסעב חסן יוסף
מסעב יוסף בקליפורניה. אלוהים מיקם אותי בסיטואציה המיוחדת הזאת בלב חמאס וההנהגה הפלסטינית
צילום: יוסי ששון
"הלוואי שהייתי עכשיו בעזה", אומר מסעב חסן יוסף בשיחת טלפון מקליפורניה. "בעבר הבאתי את המידע על מקומו של נהג מונית שנחטף ברמאללה וסיירת מטכ"ל שיחררה אותו". הוא יודע את שמה של היחידה ואף קנה חולצה עם ההדפס "סיירת מטכ"ל" באנגלית. "הייתי לובש מדי צבא ומצטרף לכוחות המיוחדים הישראליים כדי לשחרר את גלעד שליט. אילו הייתי שם הייתי יכול לעזור. ביזבזנו כל כך הרבה שנים בחקירות ומעצרים כדי ללכוד את אותם טרוריסטים שעכשיו רוצים לשחרר תמורת שליט. אסור לעשות זאת".
את הדברים הללו אומר לא אחר מאשר בנו של השייח' חסן יוסף, בכיר אנשי חמאס בגדה. מסעב, בן 32, מוציא השבוע לאור בארצות הברית את ספרו "Son of Hamas" ("בן חמאס") בהוצאת Saltriver. הוא מספר בו לראשונה את סיפור חייו המלא ומעל הכל מגלה, כאן ב"הארץ" ובספר, את הסוד הגדול שמלווה אותו כבר 14 שנים.
את מסעב יוסף פגשתי בפעם האחרונה ביולי 2008 בקליפורניה. הוא סיפר לי אז על המהפך שעבר בחייו: ב-99' החל בתהליך התקרבות לנצרות ובחלוף כמה שנים המיר את דתו והפך לנוצרי לכל דבר. מוסף "הארץ" פירסם אז את הדברים וזכה מיד לתגובה נזעמת מצד חמאס, שהכחיש את הדברים. אולם הארגון האיסלאמי לא דמיין לעצמו אז שזה רק קצהו של סיפור דרמטי הרבה יותר. בחלוף שנה וחצי החליט מסעב יוסף לחשוף את התמונה המלאה: במשך יותר מעשור פעל בנו של ראש חמאס בגדה כסוכן של השב"כ. לא ממניעים כלכליים או אינטרסנטיים, אלא מאידיאולוגיה צרופה.
במשך תקופה זו הצליח יוסף לסכל עשרות פיגועי התאבדות, חשף חוליות של מתאבדים ומחבלים ובכללם כאלה שתיכננו לחסל בכירים בישראל כשמעון פרס, אז שר החוץ, והרב עובדיה יוסף. בשב"כ נחשב יוסף למקור האמין והבכיר ביותר שהצליחה מערכת הביטחון להפעיל בצמרת חמאס וזכה לכינוי "הנסיך הירוק": "הנסיך" - על היותו בנו של ראש חמאס בגדה. "ירוק" - בגלל צבע דגלו של הארגון האיסלאמי.
בתקופה הקשה ביותר של האינתיפאדה השנייה, הוביל מסעב יוסף למעצרם של בכירי המבוקשים ששמותיהם מעטרים בכל יום את כותרות העיתונים, כמו איברהים חאמד ומרואן ברגותי, ואף גרם למעצרו של אביו כדי שלא יחוסל על ידי צה"ל. הסיפור הבלתי נתפס שלו חושף אדם צעיר ואינטליגנטי שיוצא באומץ נגד התנועה שבה גדל במטרה להציל חיי אדם, ואף משכנע את השב"כ לעצור מבוקשים במקום לחסלם.
רצה להציל חיי אדם
"קפטן לואי", כפי שנקרא בזמנו המפעיל של מסעב יוסף בשב"כ, מתקשה להסתיר את הערכתו אל "המקור" שלו. "כל כך הרבה אנשים חבים לו את חייהם ואפילו לא יודעים על כך", הוא אומר. "אנשים שעשו הרבה פחות ממנו זכו בפרס ביטחון ישראל. הוא בוודאי ראוי לכך. הכרתי אותו במשך שש שנים, כרכז וכאחראי על אזור. ואני אומר לך, אם היו לנו X רכזי מודיעין בגזרה, למעשה בזכותו היו לנו 1+X. הוא היה הרכז הנוסף. אתה יודע מה, הוא היה יותר טוב מרובנו, בלי להעליב אף אחד".
קפטן לואי פרש כבר משירות הביטחון הכללי. כיום הוא קצין ביטחון במרכז הארץ וסטודנט. אבל ניכר בו שהוא מתגעגע לאותם ימים ולילות של מרדפים אחר מבוקשים ומחבלים מתאבדים. "הדבר המדהים שכל הפעילות שלו לא היתה עבור כסף", הוא אומר על יוסף. "הוא עשה דברים שהוא האמין בהם. הוא רצה להציל חיי אדם. ההבנה המודיעינית שלו היתה לא פחות טובה משלנו. הרעיונות, התובנות. תובנה אחת שלו היתה שווה לי אלף שעות מחשבה של טובי המומחים.
"אני אספר לך סיפור. יום אחד קיבלנו מידע שמחבל מתאבד אמור להגיע לכיכר מנרה במרכז רמאללה, כדי שיאספו אותו ויעבירו לו חגורת נפץ. לא ידענו איך הוא נראה בדיוק, או את שמו, רק שהוא בשנות העשרים לחייו, לבוש בחולצה אדומה. מיקמנו את 'הנסיך הירוק' בכיכר והוא עם החושים המפותחים שלו איתר את היעד תוך דקות. הוא קלט מי אוסף אותו, עקב אחרי המכונית והוביל אותנו למעצר של המתאבד ושל האדם שהיה צריך לתת לו את החגורה. והנה סיכול פיגוע נוסף, שבקושי מתייחסים אליו. אף אחד לא פותח שמפניות או פורץ בריקודים ושירה. זה היה על בסיס יומי כמעט עבור 'הנסיך'. הוא הפגין אומץ, חושים מפותחים, יכולת להתמודד עם הסכנה. ידענו שהוא אחד כזה שבכל מצב, גשם, שלג, קיץ, ייתן את המקסימום".
העינויים והגיוס
מסעב יוסף זוכר היטב את היום שבו נכנס איש שב"כ לתאו בבית המעצר במגרש הרוסים, והציע לו לעבוד למען ישראל, או במלים אחרות להפוך למשתף פעולה. עד לאותו מעצר, הוא היה חבר בתא הסטודנטים של חמאס באוניברסיטת ביר זית והיה מעורב בזריקות אבנים. הוא הושלך לכלא רק לאחר שקנה נשק ב-96'. במחסום ליד רמאללה עצרו חיילים את מכונית הסובארו שבה נהג והורו לו לכבות את המנוע.
"הם הוציאו אותי מהמכונית ועוד לפני שהספקתי להגן על עצמי השליכו אותי על הקרקע והיכו אותי נמרצות". בשיחה עם "הארץ" הוא מספר כי לא תיכנן להפוך למשת"פ ואף לא החליט על כך לפתע פתאום. "הועברתי לבית המעצר, המסקוביה, עברתי עינויים לא פשוטים והיכו אותי שוב ושוב בחקירה, אזקו את ידי בחוזקה. ואז הגיע איש השב"כ והציע לי לעבוד איתו. לא ביקשתי כסף, מאחר שמצבי הכספי היה טוב. חשבתי לומר לו שאני מסכים כדי להפוך לסוכן כפול ולנקום בשב"כ ובישראל על מעצרי ועל הדברים שעשו לאבא שלי. התוכנית שלי היתה לאסוף מידע על השב"כ מבפנים ולעשות עם זה שימוש נגד ישראל. אני ידעתי שמדובר בגוף אפל ורע ובאנשים רעים שעושים דברים נוראים, כמו לכפות על אדם להפוך למשת"פ. לא ידעתי אז במה מדובר ומה זה באמת השב"כ. לאחר שהסכמתי השאירו אותי בכלא במשך 16 חודשים כדי שלא אשתחרר מוקדם מדי. זה היה עלול לעורר חשד שאני אכן סוכן של השב"כ".
בתקופת מאסרו, הוא מספר, היה עד לדברים איומים. "ישבתי בכלא עם אנשי חמאס, עם בכירים בארגון שהפעילו מנגנון שנקרא מג'ד - מעין גוף ביטחון פנימי של חמאס שנועד לחשוף סוכנים של ישראל. הם היו מענים אסירים, רובם אנשי חמאס, בגלל שחשדו בהם בשיתוף פעולה. התפקיד שלי היה לרשום את ההודאות והעדויות של הנחקרים והם סמכו עלי, כי הייתי הבן של השייח'. שם איבדתי את האמון שלי בחמאס. הם הרגו אנשים ללא סיבה. בעוד שכולם מזהירים אותי מהשב"כ, לראשונה בחיי ראיתי אנשי חמאס מענים חברים שלהם, בני עמם, באכזריות יוצאת דופן. האמת לא עניינה אותם בכלל. מספיק שחשדו במישהו והסיפור שלו נגמר. הם עינו בברוטאליות, שרפו את הגוף של הנחקרים, דקרו אותם במחטים, כיבו עליהם סיגריות.
"נשבעתי לעצמי שכאשר אשתחרר לא אמשיך יותר בחמאס וגם לא אעבוד עבור ישראל. ב-97' שוחררתי מהכלא, והשב"כ יצר קשר. החלטתי לנתק את הקשר ביני לבינם, ורציתי להתעמת איתם כדי לעשות זאת כמו שצריך. להפתעתי הפגישה הראשונה היתה חברותית מאוד,
הפיגוע ב'סי-פוד מרקט', מארס 2002. שאר חברי החוליה נלכדו למחרת היום. למטה: נהג המונית אליהו גוראל עם שחרורו מידי חוטפיו, יולי 2003. מסעב הביא את המידע
צילומים: אריאל שליט ו דובר צה"ל
נעימה. הייתי סקרן לדעת יותר, לא היו לי תוכניות להרוג אף אחד או לרגל, פשוט הייתי סקרן. וכך הסכמתי להיפגש עם המפעיל שלי, קפטן לואי, פעם שנייה ולאחריה שוב ושוב".
כבר בפגישה השנייה, הוא מספר, איש השב"כ הצליח להפתיע אותו. "הוא הסביר לי שאם אני רוצה לעבוד עבור הש"ב, עלי לכבד כמה כללים. 'אסור לך להתרועע עם נשים מופקרות ולהתנהג באופן לא מוסרי', ככה הוא אמר לי. 'אל תשכב עם נשים ותתנהג כמו פרחח, בעיקר אתה, בן של שייח', אתה חייב למצוא עבודה ולהסתדר'. פעם אחת, באמצע פגישה עם קפטן לואי בירושלים, הוא הפסיק את הפגישה ושאל אותי 'התפללת כבר צהריים?' הייתי מופתע ואמרתי שלא. אז הוא ביקש שאלך להיטהר (לשטוף ידיים, פנים ורגליים) ואתפלל צהריים ואז נמשיך.
"היה חשוב להם שאמשיך להיות מי שאני, שלא אשתנה, שאהיה רציני. הם רוצים אנשים מכובדים שמוערכים בחברה שלהם ולא כאלה שיש להם שם רע. הפכתי עוד יותר סקרן ורציתי ללמוד עליהם יותר. המפעילים שלי שבו ואמרו לי כל פעם מחדש, 'עליך לכבד את אביך ואת אמך ולא לעשות דבר רע לאף אחד'. הם לא ביקשו עדיין מידע על משהו או מישהו ואני הפכתי יותר ויותר רציני בקשר איתם. המפעילים שלי, מצדם, כיבדו אותי והתייחסו אלי יפה מאוד ואפילו סייעו לי בלימודים. הייתי המום מההתנהלות שלהם. הם לא רצו לפעול נגד הפלסטינים בכלל, אלא נגד הקיצוניים. הסתכלתי על האנשים האלה שבעבר רציתי כל כך להרוג וגיליתי שכל מה שידעתי עליהם היה לא נכון".
זו היתה גם התקופה שבה החל להתקרב אל הנצרות וקרא בברית החדשה. "אני זוכר שנתקלתי במשפט 'אהוב את אויבך'. זה גרם לי לחשוב - אלה האויבים שלי, השב"כ, החיילים, שרק מנסים לעשות את תפקידם. חשבתי לעצמי כיצד היה מתנהג חמאס בסיטואציה הפוכה, האם היו מפגינים רחמים ליהודים? וחשבתי לעצמי, על מי אתה צוחק, חמאס ופתח היו מתנהגים בצורה יותר אנושית? לא יכולתי להגדיר כבר מיהו האויב שלי. נכון, השב"כ עשה טעויות והרג אנשים חפים מפשע, אבל המטרה העיקרית שלו ושל ישראל היתה לשמור על העקרונות של מדינה דמוקרטית. ישנם 1.2 מיליון פלסטינים שחיים בישראל, בתוך תחומי הקו הירוק, ונהנים מזכויות ומן השגשוג והרווחה של ישראל יותר מבכל מדינה ערבית אחרת. ובכל זאת, החיילים הללו לקחו את אבא שלי מול עיני, ירו באנשים מול עיני ותאמין לי שזה לא היה עניין של מה בכך בשבילי לעבוד בשביל האנשים האלה, זה היה מהפך אמיתי".
מה היו המטרות שלך כשהסכמת לעבוד בשבילם?
"אני ראיתי עינויים, הרג, מלחמה על אדמה. בשבילי, חיי אדם והצלתם זה הדבר החשוב ביותר, יותר מכל פיסת אדמה או נדל"ן. רציתי להציל והצלתי חיי אדם, ישראלים ופלסטינים. זה לא היה בגלל שהשב"כ הפעיל עלי לחץ, או בגלל כסף. עשיתי זאת מאחר שהבנתי מיהו חמאס באמת והייתי חייב לעשות שינוי. למעני ולמען האחרים. חשבתי לעצמי שגם אם יטענו שאני בוגד, שיגידו. אנשים לא יאמינו לי ויחשבו שעשיתי זאת למען הכסף, אבל אין להם מושג. אני הייתי מאושר, מאושר(!!!) כשעצרתי מחבל מתאבד".
האינתיפאדה תוכננה
במשך כל הראיון בולט השימוש שעושה מסעב יוסף בגוף ראשון רבים. "אנחנו", "עצרנו", כשהוא מתייחס לפעילות של השב"כ. הוא מעיד על כך שבקליפורניה יש לו חולצה שעליה כתוב באנגלית "אני עובד בעבודה סודית שאיני יודע מהי - הש"ב". "יש לי עוד חולצה של צה"ל, בצבע זית עם הסמל, שאני אוהב מאוד", הוא מספר וצוחק.
ב-99' הוא כבר היה בלב לבה של צמרת חמאס בגדה, וליווה את אביו לכל מקום. כפי שמתפרסם לראשונה בספר, השייח' חסן יוסף הגה את הקמת חמאס בגדה שנה לפני שהוקם רשמית. ב-86', מספר בנו בספר, נפגש אביו בחברון עם השייח' אחמד יאסין, מוחמד ג'מאל א-נטשה, מוחמד מוסלח ואחרים, ויחד תיכננו את הקמת הארגון. רק בדצמבר 87' הודיע חמאס רשמית על הקמתו.
בספטמבר 2000, כשעמד אריאל שרון לבקר בהר הבית, היה זה אך טבעי שמסעב יוסף יתלווה לפגישות של אביו. ב-27 בספטמבר, לילה לפני הביקור של שרון, נפגש השייח' יוסף עם מרואן ברגותי, מפקד התנזים בגדה ועם כמה מראשי הפלגים האחרים. "אני הסעתי אותו לפגישה וכשחזרנו הוא אמר לי שהם סיכמו שמחר, לאחר הביקור של שרון בהר, הם יוציאו הפגנות ובסופו של דבר אינתיפאדה. התוכנית שלהם היתה לעורר מהומות שיימשכו כשבועיים-שלושה.
"הם תיכננו את האינתיפאדה, שלא יספרו לך אחרת. הנהגת חמאס בחברון ובעזה לא רצתה לקחת חלק במהומות, כי טענו שלא מגיע לערפאת שיעזרו לו לאחר שהוא רדף את הארגון בצורה קשה כל כך. ובאמת חמאס בעזה לא השתתף בהפגנות בתחילת האינתיפאדה. אבל אבי היה בעד".
מה זאת אומרת תיכננו? ערפאת ביקש מהם לעשות זאת?
"אני לא יכול לומר לך בוודאות שהוא נתן הוראה. אבל הוא כן נתן את ברכת הדרך. יא בן אדם, מה אתה חושב - ברגותי, חוסיין א-שייח', כל אלה שאירגנו את ההפגנות, היו נפגשים עם ערפאת בכל יום. אז על מה דיברו שם? אבל זה לא הדבר הכי גרוע שגיליתי אז על ערפאת. אני הייתי זה שחשף שהחוליה הראשונה של גדודי חללי אל-אקצא היתה למעשה חבורה של אנשי המשמר הנשיאותי של ערפאת, כוח 17, שקיבלה כספים ממרואן ברגותי, שקיבל אותם מערפאת".
איך הצלחת לחשוף אותם?
"באותה התקופה החלו הפיגועים הראשונים על הצירים ברחבי הגדה, נגד מתנחלים וחיילי צה"ל. קיבלתי טלפון מקפטן לואי שאמר לי שיש להם מידע שכמה אנשים בלתי מזוהים ביקרו אצל מאהר עודה, בכיר בזרוע הצבאית של חמאס, ושהוא צריך שאבדוק מיהם. את עודה הכרתי כבר בכלא, כשהיה אחראי על מג'ד, גוף הביטחון שאחראי לעינויים. הוא נהג בחשאיות רבה. נסעתי באותו ערב במכונית והתמקמתי מול הבית שלו. לאחר כחצי שעה יצאו כמה חמושים מהבניין שלו ונכנסו לשברולט ירוקה, עם מדבקות בעברית. התחלתי לעקוב אחריהם ואיבדתי אותם. כעסתי על עצמי שהם אבדו לי. למחרת, מרוב עצבים, יצאתי עם המכונית ונסעתי בכל העיר לחפש אותם. בסוף התייאשתי ונכנסתי למוסך לשטוף את המכונית.
"פתאום אני רואה את השברולט הירוקה עוברת. בעל המקום, שידע שאני הבן של השייח', סיפר לי שהם אנשי כוח 17 ושהם גרים בביתוניא. זה לא היה הגיוני. מה פתאום שאנשי כוח 17 יתגוררו מחוץ למוקטעה ויהיו מעורבים בפיגועים? נסעתי לכתובת שהוא נתן לי ואיתרתי את השברולט הירוקה. משם מיהרתי לדווח ללואי. המפקד שלו לא האמין, מה פתאום ששומרי הראש של ערפאת יעשו את זה? צריך לזכור, עד אז חשבו שגדודי חללי אל-אקצא הם אולי קבוצה של חמאס, לא ידעו עליהם כלום. אמרו לי שלא יכול להיות שראיתי את זה.
"זה הרגיז אותי מאוד. לואי שאל אותי אם אני בטוח שזאת שברולט ולא ב-מ-וו. נסעתי שוב אל הבית וראיתי בחניה ממול מכונית מכוסה ביריעה לבנה. ניגשתי בשקט אל המכונית והרמתי מעט את היריעה. גיליתי ב-מ-וו מודל 82'. התקשרתי אל לואי וסיפרתי לו על המכונית. 'יש! מצאנו אותם', הוא צעק. הוא הסביר שהמכונית שמצאתי שימשה אותם בכל הפיגועים האחרונים, שבהם נהרגו 12 אנשים.
"כעבור זמן קצר כוחות צה"ל סגרו על הבניין בביתוניא, אך החבורה לא היתה שם. הם הבינו שנחשפו ומיהרו להסתתר במוקטעה. היו שם שניים מרכזיים: אחמד ע'נדור ומוהנד אבו חלווה. ע'נדור נהרג אחרי חודשים רבים מפליטת כדור עצמית. אבו חלווה שיגר עוד ועוד אנשים לבצע פיגועים. הוא היה טיפוס מפוקפק, שנהג להסתובב עם מקלע כבד באמצע הרחוב ולירות בכל הזדמנות. השב"כ רצה לחסל אותו ואני הודעתי ללואי שאני מסכים למשימה, גם אם משמעות הדבר שייהרג. חשתי שאין ברירה, כי אחרת ימשיך מוהנד להרוג חפים מפשע.
"בארבעה באוגוסט 2001 המתנתי מחוץ למשרדו של מרואן ברגותי עד שהבחנתי באבו חלווה נכנס אליו. כעבור כמה שעות הוא יצא ונכנס למכונית הגולף המוזהבת שלו. הודעתי לשב"כ שהוא במכונית, לבדו, היה חשוב להם שמרואן ברגותי לא ייפגע. הישראלים המתינו קצת עד שהמכונית תהיה בשטח פתוח ואז שיגרו אליה טיל. הוא כנראה ראה את הטיל מתקרב וניסה לקפוץ החוצה, אך הטיל פגע בגולף והוא עף מהמכונית. טיל שני שנורה פגע במדרכה. אני, שישבתי במכונית מאה מטרים משם, הרגשתי את ההדף. המכונית עלתה בלהבות וכך גם מוהנד, אך הוא לא נהרג.
"באותו ערב נסעתי עם אבי לבקר את מוהנד בבית החולים. פניו היו שרופות והתקשיתי להסתכל עליו. אך הוא החלים והמשיך במסע ההרג שלו. רק כעבור כמה חודשים הוא חוסל, שני מסוקי אפאצ'י ירו בו כשיצא ממסעדה בביתוניא".
כמו מנהיג בחמאס
"הנסיך הירוק" ידע להשתמש בשם אביו כדי ליצור לעצמו רשת של קשרים בתוך הארגון. לאחר חיסולם של השייח' ג'מאל סלים וג'מאל מנסור בשכם, שניים מחבריו של אביו, ביולי 2001, החליט לבודד את אביו ולהסתירו, כדי להצילו ממוות. הוא הוציא אותו מבית המשפחה, שיכן אותו בבית מלון ופיטר את שומרי ראשו. אז הודיע לשב"כ על מקומו, אך סיכם עם מפעיליו ששום ישראלי לא יתקרב אל אביו.
"באותה תקופה התחלתי להתנהג כמו מנהיג בחמאס", הוא אומר. "הסתובבתי עם 16-M, הדגשתי את קשר הדם שלי אל השייח' והסתובבתי עם חברי הזרוע הצבאית של חמאס, שהיו בטוחים שאני מחובר לכל מה שקורה בצמרת הארגון. הם סיפרו לי על הבעיות שלהם וכך דליתי עוד ועוד מידע".
מסעב אף הצליח ליצור קשר ישיר עם ראש הלשכה המדינית של חמאס, ח'אלד משעל, בדמשק, ולפחות פעם בשבוע שוחחו בטלפון. בספרו הוא כותב כיצד המוסד ביקש את עזרת השב"כ לגלות מיהו אותו "אדם מסוכן" ברמאללה, שאיתו משוחח משעל דרך קבע. השב"כ, כותב מסעב, בחר לשמור על סודו מפני המוסד.
וכך כתב בספרו על התקופה ההיא: "בגיל 22 הפכתי למקור היחיד של השב"כ בתוך חמאס, שהיה מסוגל לחדור לזרוע הצבאית והמדינית, כמו גם לפלגים אחרים. אך ידעתי שאיני נושא לבד באחריות הזאת. היה לי ברור שאלוהים מיקם אותי בסיטואציה המיוחדת הזאת בלב חמאס וההנהגה הפלסטינית, בפגישות עם יאסר ערפאת ועם כוחות הביטחון הישראליים. הייתי בעמדה מיוחדת לעשות את העבודה ויכולתי לחוש שאלוהים היה עמי".
מן המגע הישיר עם ערפאת הוא הורחק, לדבריו, בגלל טעות בלתי רצונית: "את ערפאת פגשתי כמה פעמים כשהתלוויתי אל אבי בפגישות שקיים עמו. לא אהבתי אותו אבל לא יכולתי להפגין זאת. פעם אחת הוא נישק אותי ובאופן אינסטינקטיבי ניגבתי את הלחי. הוא נעלב ואבי חש מבוכה ומאז לא לקח אותי לעוד פגישות עמו".
גם מרואן ברגותי לא עורר אצלו הערכה. "הוא טרוריסט עם דם של הרבה ישראלים על הידיים. על אף שהשב"כ שנא אותו, הוא לא רצה לחסלו כדי שלא יהפוך לקדוש מעונה. אני הכרתי את מרואן דרך אבי. ליוויתי אותו לפגישות עם מרואן בתחילת האינתיפאדה אך גם בפגישות לאחר מכן, כשנציגי הפלגים התכנסו. בשביל חמאס הפכתי למעין מתווך בין הארגון לפלגים האחרים, בעיקר כשאבי כבר ירד למחתרת ומן הארגונים האחרים פנו אלי פעמים רבות עם בקשות לחומרי נפץ, לכלי נשק. כל אחד חשב שיש לי מה להציע והאמין בי, בין היתר בגלל שאני הבן של השייח'.
"כך הגיע אלי אחמד (הצרפתי) ברגותי, העוזר הנאמן של מרואן, שהודיע לי שהוא זקוק לחומרי נפץ רבים בשביל כמה מחבלים מתאבדים שבאים מג'נין. אמרתי לו שאנסה לארגן לו משהו, אך כבר באותו הלילה הוא שלח אחד מהם לבצע את הפיגוע ב'סי-פוד מרקט' בתל אביב. למחרת עצרנו את כל האחרים".
מטריית ההגנה של השייח'
"לאבי האהוב ולמשפחתי הפגועה. לקורבנות הסכסוך הישראלי-פלסטיני. לכל חיי אדם שאלוהי הציל. למשפחתי, אני גאה בכם מאוד. רק אלוהי יכול להבין את מה שעברתם. אני מבין כי מה שעשיתי גרם לעוד פצע עמוק שייתכן שלא יגליד בחיים אלה ואולי תיאלצו לחיות עם הבושה הזאת לעולם... באהבה, בנכם" (מתוך ההקדמה לספר)
בראיון הנוכחי, כמו גם בפגישה הקודמת, "הנסיך" חוזר ומדגיש עד כמה הוא אוהב את אביו. גם לואי אומר כי שמע ממנו רבות על החינוך לאהבת האדם שקיבל מאביו. ובכל זאת, הבן היה זה שאחראי למעצר אביו והעביר את המידע שהוביל למעצרו. יתרה מכך, כדי להסוות את העובדה שהוא מקור המידע השתמש מסעב באמו: הוא סיפר לה היכן מסתתר אביו, כדי שתיסע לפגוש אותו. המעצר התבצע דקות לאחר שהגיעה האם אל השייח' יוסף, ובחמאס - כמו גם בצה"ל - הניחו שהעוקבים אחריה גילו בצורה זו את מקום המסתור שלו.
"הילד הציל את אבא שלו", מגונן עליו קפטן לואי. "אם לא הוא, אבא שלו כבר היה מת עשר פעמים. הוא בעצם הפך למעין מטריית הגנה של אביו, והוא הבין זאת. פעם אחת, לאחר הפיגוע בבית ישראל בירושלים, אריאל שרון נתן הוראה של פחות או יותר לירות בכל מה שזז ונושם חמאס. השם של אבא שלו עלה לדיון כמועמד לחיסול. מסעב הדגיש שאבא שלו חשוב לו וחיי אדם יקרים לו בכלל וכך מנע את חיסולו".
זמן קצר לאחר מעצרו של האב, בקיץ 2002, יזם מסעב יוסף עם לואי את מעצרו שלו. הוא הוחזק כמה חודשים במעצר מינהלי ופגש את אביו בכלא כשני עצירים לכל דבר. מסעב שוחרר מהכלא באפריל 2003.
במארס 2001, יצא חבר ילדות של מסעב, דיא טוויל, אחיינו של בכיר בחמאס, לפיגוע התאבדות בגבעה הצרפתית. השב"כ חשד בחמישה בכירים בארגון, שעשויים להיות מעורבים: מוחמד ג'מאל א-נטשה, סלאח תלאחמה, איברהים חאמד, סייד שייח' קאסם וחסניין רומאנה. מסעב הכיר את כל החמישה מהתקופה שקדמה לאינתיפאדה, וכשהרשות הפלסטינית שיחררה אותם מהכלא בתחילת האינתיפאדה, אף הסיע את חאמד לביתו.
בקיץ של 2001, בשב"כ ובצה"ל לא ידעו על עבדאללה ברגותי. הפיגוע בדולפינריום ביוני, ולאחריו הפיגוע במסעדת סבארו בירושלים באוגוסט, הותירו את השב"כ במבוכה, מאחר שאיש לא הבין מי המהנדס שהכין מטעני חבלה בעוצמה חסרת תקדים כזאת. לדברי מסעב, CIA הודיע לרשות הפלסטינית כי ידוע לו שעבדאללה ברגותי מייצר את המטענים הקטלניים ושהוא מתגורר אצל בן משפחתו בילאל ברגותי (אין קירבה למרואן). הביטחון המסכל של ג'יבריל רג'וב עצר את השניים בו ביום. בעקבות הלחץ של הממשל האמריקאי על הרשות הפלסטינית לפעול כדי להפסיק את הפיגועים, התבקש מרואן ברגותי "להרגיע" את עבדאללה ולהבין מה תוכניותיו.
עבדאללה ברגותי לא היה מזוהה לגמרי עם חמאס. הוא היה מעין "פרילאנס", שעבד עם כל הארגונים אך היה מזוהה יותר עם הארגון האיסלאמי. לכן, כשמרואן ברגותי ניגש למלא את המשימה שהוטלה עליו, הוא החליט לצרף אליו את השייח' חסן יוסף. מסעב הסיע את אביו אל מפקדת הביטחון המסכל. "עבדאללה ישב בחדר גדול ועישן סיגריה. אבא שלי, שלא הכיר אותו, פנה אליו והסביר לו שאם יתרחשו עוד פיגועים כמו הדולפינריום או סבארו, ישראל תפלוש לגדה ותפגע ברשות, ובאותה הזדמנות תלכוד גם את עבדאללה. הוא ביקש למנוע כל פיגוע.
"עבדאללה סיפר כי שיגר ארבעה מטענים קטלניים לשכם, כדי שיורכבו שם במכוניות תופת שיפוצצו ליד מכוניתו של שר החוץ אז, שמעון פרס. הוא סיפר על מטענים ששלח אף צפונה משם, שנועדו לפגיעה בחברי כנסת יהודים. אך עבדאללה הסביר שאינו יודע מיהם האנשים ושכל מה שיש ברשותו הוא מספר טלפון. הוא הסכים לעשות שיחת טלפון כדי לבטל את המבצע. מרואן לא רצה שנתקשר מהטלפון הנייד שלו, וגם אבי לא הסכים להשתמש בטלפון שלו לשם כך. סוכם שאלך לרכוש טלפון נייד חדש ולאחר שיחת הטלפון נשמיד אותו. אני קניתי טלפון, עדכנתי בינתיים את השב"כ לאיזה מספר להצמיד האזנה, חזרתי אל עבדאללה והוא התקשר אל מי שהתקשר. השב"כ כבר האזין לכל. באותו יום הוחלט להגביר את השמירה על חברי הכנסת הישראלים כצעד מניעתי".
עבדאללה ברגותי הוחזק עוד כמה חודשים במתקן של הביטחון המסכל, בין היתר בגלל הלחץ האמריקאי. אך כשחלה הידרדרות נוספת במצב, לאחר חיסול ראיד אל-כרמי בטול כרם, הוא שוחרר. מסעב יוסף טוען שהשחרור נעשה בעקבות לחצים שהפעיל מרואן ברגותי על רג'וב. "ביום שעבדאללה שוחרר, מרואן פגש אותו, נתן לו 2,000 דולר ביד, ציווה עליו להיעלם ולעשות את מה שהוא צריך לעשות".
עבדאללה ברגותי הצליח לחמוק מרודפיו שוב ושוב ואף התגורר בבית שעליו הקים הצבא עמדה, מבלי לדעת מי נמצא מתחתיו. רק במארס 2003 נעצר על ידי השב"כ. מסעב היה אז בכלא הישראלי, בניסיון להסיר מעליו חשדות בשיתוף פעולה.
האב היה ממייסדי חמאס. הבן היה סוכן שב"כ למעלה מעשור. המשך הכתבה
מאת אבי יששכרוף
שבוע אחרי שחשיפת שיטות העבודה של המוסד הסעירה את העולם, חושף מי שהיה בכיר סוכני השב"כ בגדה המערבית ובנו של אחד ממנהיגי חמאס את שיטות העבודה של ארגון הביטחון הישראלי האימתני ביותר. ראיון יוצא דופן עם "הנסיך הירוק", מיתוס מודיעיני ישראלי
תגיות: שב"כ, חמאס, מסעב חסן יוסף
השב"כ מביים הצגה
ערב אחד במארס 2002 נשמעה דפיקה בדלת של בית המשפחה. מסעב ניגש לפתוח וראה שני אנשים בדלת. "'אנחנו מחפשים את השייח' חסן יוסף'. שאלתי 'באיזה עניין' והם אמרו שהם נציגי חמישה מתאבדים שנשלחו מירדן כדי לבצע פיגועי התאבדות. הם סיפרו שאיש הקשר שלהם נעצר והם זקוקים למקום בטוח להיות בו. אמרתי להם שהגיעו למקום הנכון. הם אמרו שיש להם גם מכונית עמוסה בחומרי נפץ. ביקשתי שישאירו את המכונית, נתתי להם כסף והסברתי להם היכן להסתתר. העברתי ללואי את המידע ותוך כחצי שעה התברר ששרון כבר אישר את חיסולם.
"אמרתי שאם יפגעו בהם אפסיק לעבוד עם השב"כ. 'אתה מאיים עלינו?' שאל אותי לואי ועניתי שאיני מסכים להרג אנשים. מדובר בחמישה צעירים בורים שלא יודעים כלל מה טוב ומה רע. ידעתי שניסיון לעצור אותם יהווה סיכון עצום לחיילים וגם לי, מאחר שהם יודעים עלי ויחשדו שאני הובלתי למעצרם. ובכל זאת המשכתי להתעקש כדי שלא ייהרגו אנשים.
"השב"כ, שלא רצה לאבד אותי, הסכים בסופו של דבר, אבל דרש לדעת מה קורה בתוך החדר שבו ישנו. אני נסעתי אליהם עם רהיט שלכאורה הבאתי לדירה שלהם, אך הם לא ידעו שבתוכו הותקנו מכשירי האזנה רגישים מאוד. ב-16 במארס, כוחות מיוחדים הקיפו את המבנה שבו התגוררו במרכז רמאללה. הכוחות המתינו עד שידענו בוודאות שהם ישנים, ואז פרצו את הדלת עם חומרי נפץ. אחד מהם הספיק לקפוץ מהחלון עם נשק, והוא נורה למוות על ידי הכוחות הישראליים. ואז, ברגע שהושיבו את הארבעה הנותרים בג'יפ, בדרך לתא המעצר, אחד מהם כבר הזכיר את השם שלי. הייתי בטוח שאני 'שרוף' ולא ידעתי מה לעשות, עד שלואי הגה רעיון. הוא שיחרר את זה שהזכיר את שמי והחזירו לירדן, וכך האחרים חשבו שהוא היה זה שהלשין עליהם. בחקירה של השלושה שנשארו במעצר התברר כי אחד מהם קיבל משימה לחסל את הרב עובדיה יוסף.
"לכן אני אומר שוב: אילו הייתי עושה זאת למען הכסף, האם הייתי מתעקש על כך שלא יהרגו חמישה מתאבדים? הייתי נותן להם למות".
לשב"כ, אומר מסעב, היה ברור שהוא נמצא בסיכון גבוה להיחשף. "היו לפנינו שתי אופציות: להחזיר אותי לכלא או 'לשחק משחק', כדברי לואי - לביים לי ניסיון מעצר של ממש, גדול ומרשים, שיטעה לא רק את חמאס אלא גם את הצבא. הש"ב נתן לכוח של מסתערבים מידע מודיעיני לפיו אני חמוש ומסוכן ואבוא לביקור קצר בבית אמי. בינתיים הורו לי להגיע לבית אמי ולהמתין במכונית להוראת השב"כ. כשקיבלתי את שיחת הטלפון מלואי התנעתי את המכונית ויצאתי במהירות למקום המסתור החדש שלי. בתוך דקה הגיעו המסתערבים בעשר מכוניות עם לוחיות זיהוי פלסטיניות. הם הקיפו את הבית וקראו לכל יושביו לצאת החוצה. אמי, אחי ואחיותי יצאו החוצה.
"בינתיים, כדי לוודא שהפשיטה תזכה לפרסום רחב הדלפתי לאל-ג'זירה שמנסים לחסל את אבי, וצוות צילום שלהם הגיע למקום. אבל החיילים קראו ברמקולים ל'מסעב חסן יוסף' לצאת, ולא ל'חסן יוסף'. בינתיים החלו להתקרב עשרות חמושים פלסטיניים, שהבינו שיש פעולה ליד בית השייח', ומסוקים של חיל האוויר ירו אליהם כדי לעצור אותם. באותו שלב כבר ישבתי מול הטלוויזיה בדירת המסתור החדשה שלי וצפיתי בכל הדרמה בשידור חי. הצבא אפילו שיגר טיל אל הקומה השנייה של הבית שלנו, והרס אותה כליל. בן לילה הפכתי למבוקש בכיר וכל העולם הערבי ידע על כך".
הנקמה של רג'וב
במבצע "חומת מגן" התרוצץ מסעב ברחבי העיר, על אף שמפעיליו ביקשו שיישאר בבית המלון שבו "הסתתר". גם אביו שהה בדירת מסתור וכשהצבא עשה סריקות בבתים, דילגו החיילים באורח פלא על הבית שבו הסתתר השייח'. "'זה נס', אמר לי אבא. 'הם חיפשו בכל הבתים סביבנו ורק על הבית שלנו ויתרו. ואני חשבתי, 'אין בעד מה'".
סיפור אחר שחושף מסעב קשור ביחסים בין ראש הביטחון המסכל אז, ג'יבריל רג'וב, לבין השב"כ. כשנכנס הצבא לאזור רמאללה, אחד היעדים הראשונים שפשט עליהם היה מפקדת הביטחון המסכל בביתוניא. במקום התנהל קרב עד שיושבי המבנה קיבלו הוראה ממפקדם להיכנע. כעת ציוו החיילים על כל השוהים במתחם לפשוט את בגדיהם ולצאת עירומים. כולם עשו זאת, אנשי הביטחון המסכל - אבל גם אסירי חמאס שהוחזקו במתקן. מאות האנשים הולבשו באימוניות והועברו באוטובוסים למחנה עופר.
רק אז הבין השב"כ, לדברי מסעב, את טעותו: כיצד יוכל לקבוע מי מבוקש ומי איש הביטחון המסכל, כשכל תעודות הזהות נותרו מאחור במפקדה הרוסה עד היסוד? עופר דקל היה אז מפקד מרחב ירושלים בשב"כ. "הוא היה אחראי על המבצע", אומר מסעב. "הוא החליט להתקשר אל ג'יבריל רג'וב בכבודו ובעצמו ולבקש ממנו לבוא כדי לזהות את אנשיו. רג'וב הסכים, נסע למחנה עופר וזיהה את כל המבוקשים כאנשיו. השב"כ שיחרר את כל המבוקשים חוץ מבילאל ברגותי, שאותו זיהו, והשאיר במעצר את אנשי הביטחון המסכל. כאשר גילו את הטעות כעס דקל ושאל את רג'וב מדוע עשה זאת. רג'וב ענה בקול רגוע, 'אתם הרסתם את המפקדה שלי'. היתה זו מבוכה גדולה לשב"כ, והדבר היחיד שנותר לו לעשות היה לנקום. הוא הפיץ שמועה כי רג'וב הסגיר את המבוקשים לידי השב"כ במסגרת עסקה גדולה עם CIA".
רג'וב, טוען מסעב יוסף, איבד הרבה מכוחו הפוליטי בעקבות אותה עלילה. אנשי חמאס ופתח האשימו אותו בבגידה, אף על פי שלמעשה הציל את מבוקשי חמאס. בשיחה עם "הארץ" מכחיש רג'וב כי היה שם. סגנו אז, ג'יברין אל-בקרי, כיום מושל שכם, אומר כי לא היה באזור ואינו יודע פרטים. "אני חושב שעבד עלון היה האיש שעשה זאת", אומר אל-בקרי (עלון, מבכירי הביטחון המסכל, נהרג בפיגוע של אל-קאעידה בבית מלון בעמאן). מפעיליו של מסעב יוסף בשב"כ סירבו להתייחס למקרה זה.
היהלום שבכתר
ב-31 ביולי 2002 התפוצץ מטען חומר נפץ בקמפוס הר הצופים בירושלים. בעקבות הפיגוע איבד מסעב יוסף את הקשר שבנה במשך שנים עם איש הזרוע הצבאית סלאח תלאחמה. "הפכנו לחברים של ממש", הוא מספר. "הוא אפילו סייע לי בשיעורים פרטיים בכלכלה". גם הסובבים את תלאחמה - א-נטשה, רומאנה, חאמד וקאסם - נעלמו. העקבות מאותו פיגוע הובילו לחמישה מתושבי הכפר סילואן ומהם אל מוחמד ערמאן, שבחקירתו בעינויים סיפר כי "השייח'" אחראי להפעלתו, אך לא ידע את שמו. כשהציגו לו את תמונתו של איברהים חאמד, זיהה אותו מיד.
רק כעבור שנה וארבעה חודשים איתרו כוחות הביטחון הישראליים את אחת החוליות הקטלניות ביותר שפעלה בגדה. בתום קרב שנמשך כל הלילה נהרגו תלאחמה, קאסם ורומאנה, שהסתתרו בבניין מגורים ברמאללה. קפטן לואי הודיע למסעב שחברו הטוב תלאחמה נהרג, וביקש ממנו לנסוע לבית החולים ברמאללה כדי לזהות את הגופות. "את סלאח (תלאחמה) זיהיתי מיד. קאסם היה חתיכות חתיכות ואת רומאנה לא הצלחתי לזהות. בהיעדרם של פעילים מרכזיים אחרים בחמאס, נאלצתי לארגן את ההלוויה של חברי סלאח ושל האחרים".
חאמד לא היה בבניין. "השב"כ טמן מכשירי ציתות רבים בביתו, בתקווה שמישהו מבני המשפחה יאמר משהו, אך הם היו זהירים מאוד", אומר מסעב. "חאמד פשוט נעלם".
בנובמבר 2004 שוחרר השייח' חסן יוסף מהכלא. מאות אנשים באו למשרדו בימים שלאחר מכן וביקשו עזרה. בעיניהם היה השייח' מנהיג חמאס בגדה. אולם מסעב מספר כי לאביו לא היה כסף ולא גישה אל מקורות הכספים של הארגון. מסעב הגיע למסקנה, כי העובדה שהארגון ממשיך לפעול גם אחרי שרוב מנהיגיו הידועים נהרגו או נעצרו, מעידה על כך שיש לו הנהגה חשאית, שעומדת בקשר ישיר עם הנהגת חמאס בדמשק ועם הזרוע הצבאית.
כמה חודשים לפני כן ביקש לואי ממסעב לנסוע לקפה אינטרנט ברמאללה, משם מתקשר מישהו בדואר אלקטרוני עם הנהגת חמאס בדמשק. השב"כ לא ידע מי האיש וביקש מ"הנסיך" לרחרח. כשהגיע לבית הקפה היו שם עשרים אנשים. מסעב חיפש מישהו מזוקן, אבל כל הנוכחים היו מגולחים. כעבור שבועות אחדים העמיד מסעב למכירה בית ברמאללה. מישהו התקשר בטלפון ובא לבדוק את המקום. מסעב זיהה אותו כאחד מעשרים האנשים שישבו בקפה האינטרנט. האיש הציג את עצמו כעזיז קאיד וסיפר שהוא מנהל מרכז ללימודים איסלאמיים, "אל-בוראק", אך עשה רושם של אדם מן היישוב.
לאחר שחרורו של אביו מהכלא, נסע איתו מסעב לשכם לפגישה עם בכירי חמאס בעיר. אחד מהם העיר כי השייח' צריך לעמוד בקשר עם "עזיז קאיד ממרכז אל-בוראק". מסעב ביקש מהשב"כ לבדוק את עברו של קאיד והתברר שבתקופת לימודיו באוניברסיטה היה פעיל מרכזי של חמאס באגודת הסטודנטים, אך לפני עשר שנים חדל מכל פעילות פוליטית, ניהל חיים רגילים ואף יצא לחו"ל באין מפריע. מסעב נזכר בעוד כמה צעירים כאלה שהכיר בעבר וחדלו מכל פעילות בחמאס. הבדיקה העלתה שכולם עמדו בקשר זה עם זה ועבדו ב"אל-בוראק".
המעקב שניהל השב"כ אחריהם הביא לתוצאות דרמטיות: התגלה כי בני ה-30 פלוס היו אלה שניהלו את הפעילות הכלכלית של חמאס בגדה ומימנו את הפעילים הצבאיים. "באחד הימים עקבנו אחר נאג'י מהדי מדירתו בצפון רמאללה למוסך באזור מסחרי, ממש קרוב לבית בשכונת אל-בלוע", מספר מסעב. "לפתע הבחנו שהוא מרים את דלת המוסך, נכנס וסוגר אחריו את הדלת. במשך שבועיים עקבנו אחר המקום הזה עד שיום אחד נפתחה דלת המוסך מבפנים ואיברהים חאמד התגלה לעינינו. השב"כ עוד איפשר לו לחזור פנימה ואז הקיף את הבניין".
חאמד לא נלחם ולא ניסה להתנגד. לפי דרישת החיילים הוא יצא עירום, ונעצר.
"החשיפה והמעצר של חאמד ושל ההנהגה החשאית של חמאס היתה הפעולה החשובה ביותר שעשיתי בכל שנות עבודתי עם השב"כ", אומר מסעב. "חאמד היה אחראי למותם של 80 ישראלים. זו היתה גם משימתי האחרונה בשב"כ".
בספטמבר 2005 הודיע השב"כ למסעב, כי בעקבות ההסלמה בעזה הוחלט לעצור שוב את אביו. בלית ברירה ומתוך הבנה כי רק כך יוכל להציל את אביו, הסכים מסעב למעצרו. השייח' חסן יוסף, ללא ספק אחד האישים המתונים ביותר בחמאס, נשאר במעצר בכלא הישראלי עד היום. השבוע הוא שמע לראשונה על כך שבנו עבד במשך שנים בשירות השב"כ.
אלוהי אמת ושקר
"כאשר שמעתי שהוא התנצר לא הופתעתי", אומר קפטן לואי. "הופתעתי לקרוא בכתבה שלכם שהוא בחו"ל. אישית, אני שמח בשבילו. היה בינינו קשר אישי חזק מאוד. בהיבט המערכתי, זו סיבה לדאגה שאין לנו אותו שם. הוא קרע את צמרת חמאס לגזרים ומצד שני, מספר בכירי חמאס ברמאללה שחוסלו, מצומצם מאוד בהשוואה לכל אזור אחר".
מפעיל אחר של מסעב יוסף מספר אף הוא על שיחות נפש רבות שניהל עם "הנסיך הירוק" בענייני דת. ניכר כי הדת החדשה, שאימץ מסעב לפני כחמש שנים, מהווה נדבך חשוב ב"אני מאמין" שלו. בשיחה איתו, כמו גם בקריאת ספרו, נדמה לרגעים שהוא נמצא בשיאו של מסע צלב נגד האיסלאם, הדת שעליה גדל וחונך.
"אני אומר לך שוב, עשיתי את הכל מתוך שליחות, כדי להציל חיי אדם", אומר מסעב. "קח לדוגמה את ג'מאל טוויל, בכיר בחמאס. אם לא הייתי עובד בשביל השב"כ, טוויל היה היום מת. היו אמורים לחסל אותו, ובגלל שאני זה שמסר את המידע על מקומו, עצרו אותו. אז הוא ישב כמה שנים בכלא ואולי ישנא אותי כעת, אבל כיום הוא משוחרר, חי עם משפחתו ומכהן כראש העיר אל-בירה. אני לא מגזים ולא משוויץ", הוא אומר בשיחת הטלפון מקליפורניה. "אני נתתי מידע יקר מפז. אף אחד מלבדי לא היה מסוגל להביא את הידיעות הללו".
אתה לא פוחד מהחשיפה הזאת?
"לא אשקר ולא אומר שאני לא פוחד. אבל אני שואב את המוטיבציה מכך שהצלתי מאות בני אדם, ישראלים, פלסטינים, אמריקאים. זה נותן לי כוח להמשיך. אני לא ציוני ואני לא עבדתי למען הציונים. אני לא פרו ישראלי או פרו פלסטיני. עבדתי למען האל שלי, שהוא אביהם של כל בני האדם באשר הם. אני לא רוצה לחזור יותר לעבודה הזאת ובחרתי לעזוב, כי לאחר עשר שנים של מלחמה בטרור הבנתי שהבעיה אינה הטרור. זה חשוב כמובן להילחם בטרור, אבל אם אני חושב על הטווח הארוך, הדרך היחידה היא לא להילחם במחבלים המתאבדים אלא במניעים שלהם - וזה האלוהים שלהם.
"הרבה אנשים חושבים שהמניע של הטרוריסטים הוא הכיבוש הישראלי, השחיתות, אך כל זה תפאורה. זה לא השורש של הבעיה. הכיבוש הוא כמו הגשם שיורד על אדמה שבה נטמן הזרע, אך לא הזרע עצמו. שורשו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני אינו ביטחוני או מדיני, זו מלחמה בין שני אלים, שתי דתות. בין אלוהי התורה לאלוהי הקוראן. הקוראן מלמד שזאת אדמת ווקף - הקדש - שאסור לוותר עליה. התורה לימדה את היהודים שזאת ארצם ואסור לוותר עליה. ולכן שלום במזרח התיכון לעולם לא יהיה. הבעיה של ישראל אינה עם חמאס או ארגון אחר, וגם לא עם הפרשנות שנותן חמאס לקוראן, אלא עם אלוהי הקוראן. הרי גם מוסלמי מתון שקורא את הקוראן חייב לקרוא שהיהודים הם בני הקופים ושיש להרוג את הכופרים. הפלסטינים צריכים להפסיק להאשים את ישראל, או את המערב, בכל הבעיות שלהם. אם הם רוצים בחופש אמיתי עליהם להשתחרר מאלוהיהם".
אתה נשמע פסימי לחלוטין. מה בדבר מדינה פלסטינית?
"זה אינו פתרון. אין לנו כיום הנהגה שראויה לשלוט, לא חמאס ולא פתח. הפלסטינים נעים בין הנהגה מושחתת של פתח, להנהגת חמאס ששולחת את כולם למות. חוץ מזה, צמרת חמאס אינה יכולה לעשות שלום עם הישראלים. זה נגד מה שאלוהיהם אומר להם; אי אפשר לעשות שלום עם כופרים, רק הפסקת אש, ומי כמוני יודע זאת.
"צמרת חמאס אחראית להרג של פלסטינים, לא ישראלים, פלסטינים! הם אינם מהססים לטבוח יושבי מסגד או לזרוק אנשים מהקומה ה-15 או ה-17 כפי שהיה בזמן ההפיכה בעזה. אלה דברים שהישראלים מעולם לא היו עושים. אני אומר לך בוודאות, לישראלים אכפת מהפלסטינים הרבה יותר מאשר להנהגת חמאס או פתח. ישראל נסוגה מעזה ובמקום לבנות את המקום ולטפחו, תראה מה עשו. אנחנו זקוקים להפסקה מהמנהיגים הללו. ואני קורא לממשלת ישראל: לעולם אל תיענו לדרישות חמאס, גם לא בעניין גלעד שליט. הם לא יפגעו בו, הוא חשוב להם מדי. גם אם זה יימשך עשר שנים, אסור לישראל לוותר ולשחרר את כל האנשים האלה מהכלא".
מה מצבך היום? היכן אתה גר, איך אתה מתפרנס?
"אני גר בשכירות. אין לי מקום משלי. לאחר שעזבתי השב"כ ניסה ללחוץ עלי לחזור ואפילו אמר ל-FBI שאני בנו של טרוריסט מסוכן, בתקווה שלא תהיה לי ברירה אלא לחזור. ככה מתנהגים? הם לא מתביישים? סיכנתי את חיי למענם, שיתביישו. אני עדיין מעכל את החוויות שעברתי ולפעמים לא מאמין ששרדתי. אני רק כותב על הניסיון שלי ומקווה שהספר יעזור לי להתפרנס בכבוד".*
מסעב יוסף חסן
קורות חיים
6.5.78 - נולד
86' - אביו, השייח' חסן יוסף, הוגה את רעיון הקמת חמאס בגדה, יחד עם השייח' אחמד יאסין
8.12.87 - האינתיפאדה הראשונה פורצת
28.5.96 - מסעב נעצר לראשונה על החזקת נשק; מגויס בכלא על ידי השב"כ
1.9.97 - משוחרר מהמעצר, מתחיל לעבוד למען השב"כ
תחילת 99' - מתחיל ללמוד (גיאוגרפיה והיסטוריה) באוניברסיטת אל-קודס הפתוחה
סוף 99' - מתחיל ללמוד על הנצרות
27.9.2000 - אביו ומרואן ברגותי מתכננים מהומות במחאה על ביקורו הצפוי של אריאל שרון בהר הבית
28.9.2000 - האינתיפאדה השנייה פורצת
אוגוסט 2002 - אביו נעצר. מסעב נעצר כעבור שבועיים (ספטמבר)
אפריל 2003 - מסעב משוחרר מהכלא
קיץ 2003 - מסיים את לימודי התואר הראשון
נובמבר 2004 - אביו משוחרר מהכלא
אוגוסט 2005 - מסעב מוטבל לנצרות
ספטמבר 2005 - השייח' נעצר שוב, יחד עם בנו מסעב
דצמבר 2005 - מסעב משוחרר, אביו עדיין בכלא
1.1.2007 - עוזב לארצות הברית
הוא היה גיבור
הישגיו העיקריים של מסעב יוסף בשירות השב"כ, 2000-2006
חשף את בית המסתור של גדודי חללי אל-אקצא וסיפק את ההוכחה לכך שהם היו שומרי ראשו של יאסר ערפאת.
סיפק מידע על הפגישות השבועיות של אביו, השייח' חסן יוסף, עם מרואן ברגותי ויאסר ערפאת.
גילה לשב"כ את בית המסתור של חמישה בכירי חמאס שהרשות הפלסטינית שיחררה ממעצר.
יצר קשר טלפוני ישיר עם ח'אלד משעל בדמשק, רכש את אמונו, וקיבל ממנו "הנחיות" לחמאס על בסיס שבועי.
שיגר פעיל חמאס בשליחות אל ח'אלד משעל, וכתנאי-קבלה למשימה דרש ממנו לכתוב את כל הידוע לו על הארגון.
עקב אחרי מוהאנד אבו חלווה, שהיה אחראי לפיגועים רבים, ודיווח לשב"כ שהאיש נוסע במכוניתו, לבדו. טיל פגע במכונית, אבו חלווה נפצע קשה אך הצליח להימלט.
העביר מידע על תוכניתו של עבדאללה ברגותי (שנשפט אחר כך ל-67 מאסרי עולם) להתנקש בחייו של שמעון פרס ולפגוע בחברי כנסת יהודים.
הסגיר לשב"כ חמישה חברי חוליה שבאו מירדן עם מכונית עמוסה חומרי נפץ. בחקירה התברר כי משימתו של אחד מהם היתה להתנקש בחייו של הרב עובדיה יוסף.
חשף את מקום המסתור של בכיר חמאס, השייח' ג'מאל א-טוויל. השייח' נעצר.
הסגיר את מקום הימצאו של אביו, השייח' חסן יוסף, ובכך הביא למעצרו.
חשף את ההנהגה החשאית של חמאס, ארבעה צעירים שבמשך עשר שנים התרחקו מכל פעילות פוליטית, גילחו את זקניהם ולא עוררו כל חשד.
הביא לחשיפת מקום מחבואו ולמעצרו של בכיר המבוקשים בגדה, איברהים חאמד, שהיה אחראי למותם של קרוב ל-80 בני אדם.
מקור: ספרו של מסעב יוסף, "בן חמאס"
==
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5583&omm=13&vi
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
