את התחקיר בשלמותו תוכלו להוריד חינם בכתובת: http://www.f2h.co.il/807102 מספר נקודות מפתח:
1. יגאל עמיר גוייס לשב"כ ב-1992, עבר קורס אבטחה ומילא תפקידים שונים.
2. באוגוסט 1995 הציג כרמי גילון בפני התקשורת את הפרופיל המדוייק של יגאל עמיר - כדוגמא למתנקש העתידי (חובש כיפה, לא מתנחל, גר בהרצליה ולומד בבר אילן...).
3. לפני עצרת ההמונים היתה בידי השב"כ תכנית פעולה למקרה של התנקשות, אשר כונתה "התרגולת". בערב הרצח קיבלו המאבטחים לידיהם את תמונתו של יגאל עמיר, כאשר ידוע כי לפחות חלקם החשיבוהו כאחד משלהם. יגאל עמיר היה מצוייד בתעודת איש שב"כ החתומה ע"י ראש השב"כ לשעבר יעקב פרי.
4. יגאל עמיר הגיע לעצרת בעקבות הזמנה שקיבל משותפו אבישי רביב.
5. בדרכו מהרצליה נסע יגאל עמיר לעצרת כשהוא מלווה ב"פעיל ימין", אשר "חימם" והלהיב את עמיר בטענה שפעיל תנועת "כך", אשר בעבר כבר ניסה להתנקש ברבין מתכוון לעשות זאת בעצרת. יגאל עמיר ניסה אך לא הצליח להיפטר מן המלווה. התקשורת דיווחה שיגאל עמיר סירב לחשוף את שמו של אותו "פעיל ימין" על מנת שלא להפלילו...
6. בזמן הגעתו של יגאל עמיר לכיכר, התקבלו התראות וצלמים הועלו על הגגות. רבין ופרס עודכנו ביחס להתפתחויות.
7. בחניון החשוך התמקם יגאל עמיר בחסות מכונית GMC שחנתה מול מכוניתו של רבין. נהג המכונית (מזוקן, גובהו 1.80-1.82, חסון, ענד שרשרת זהב), החליף עם יגאל עמיר כמה משפטים, טפח על כתפו ועזב את השטח.
יגאל עמיר גם צולם כששהוא מסתודד בשטח עם מספר אנשי אבטחה. ייתכן שהללו דרשו לראות את תעודותיו ורשיון הנשק שלו (הזדמנות פז להחליף את אקדחו) מכיוון שרישיון הנשק נמצא בהמשך על הקרקע.
8. זמן קצר אחר כך התמקם יגאל עמיר ליד העציץ והתקרב לרבין מאחור. הוא היה אמור לפגוש בדרכו את המאבטח הרביעי (אשר שמו כנראה אבי או אפי), שתפקידו היה להסתובב לאחור ליד דלת המכונית, לסרוק את סביבתו ולעצור את המתנקש הפוטנציאלי.
9. משום מה, המאבטח הרביעי שעמד מאחורי רבין עשה את הסיבוב לאחור מספר צעדים לפני דלת המכונית, ובכך איפשר ליגאל עמיר להגיע לרבין ללא הפרעה.
10. יגאל עמיר שלף את אקדחו וירה מטווח קרוב מאד. נשמעו 3 קולות ירי דמויי קפצונים. רבין לא נפגע, הוא הסתובב לאחור ומייד אחר כך נדחף וזינק יחד עם יורם רובין למכונית.
11. למכונית הצטרפו הנהג דמתי ונוסע נוסף (שקיומו הועלם בדו"ח שמגר). על פי המידע המצטבר (מבוסס בחלקו על עדותו של עוה"ד אייל שומרוני-כהן, אשר צפה ב-30 שניות חסויות מהסרט של קמפלר אשר לא הוקרן בציבור), הנוסע הרביעי היה כפי הנראה המאבטח הרביעי שחזר לעמדתו המקורית בחוליית האבטחה הצמודה.
12. בתחילת הנסיעה ישב רבין במושב האחורי והוא עצמו ומאבטחיו לא הבחינו בפציעה כלשהי.
13. המכונית שעטה בהתאם לתרגולת למטה השב"כ בצפון ת"א. גם לאה רבין ושמעון פרס הובלו לאותו יעד. מכוניתו של רבין נראתה כשהיא פונה משדרות בן גוריון צפונה לבן יהודה.
14. מסיבה רפואית שאינה ברורה דיה, קרוב לודאי כתוצאה מטראומת הבהלה, הפאניקה וההלם מהתנפלותו של יגאל עמיר, כמו גם דחיפות המאבטחים וההפרדה החפוזה מרעיתו, איבד לפתע רבין את הכרתו והתמוטט. הנהג דמתי תיאר בועדת שמגר את ההתמוטטות הפתאומית של רבין, ומסקנת הרופאים בועדה היתה שמדובר בארוע מוחי, שכן במיון אובחנה סטיית מבט חזקה שמאלה האופיינית לשבץ מוחי.
15. הזמן שחלף והדווח התקשורתי על ירי בכיכר (סרק), איים להפוך בדעת הקהל את כל התרחיש לקנוניה שהסתבכה.
16. בסופו של דבר נורה רבין בחזהו. הקליע (כנראה 0.22) חדר 2 ס"מ מעל לפיטמה הימנית, ריסק את החוליה הגבית בגובה D5-6 וגרם לשוק ספינלי.
17. רבין הועבר לאמבונס נט"ן (חסוי) והובא למיון כשהוא מונשם. הוא הוכנס למיון בשעה 21.52 .
18. בשעה 22.32 נפטר רבין בחדר הטראומה לאחר שקיבל 8 מנות דם. הרופאים שבו לחדרם ותיעדו את מהלך הטיפול.
19. מספר דקות אחר כך נדרשו הרופאים לשוב לחדר הטראומה, כנראה בטענה שממשלת ישראל עדיין לא ערוכה להודעה הרשמית על מותו של ראש הממשלה. הרופאים העבירו את הגופה לחדר הניתוח.
20. בחדר הניתוח גילו הרופאים להפתעתם 2 פצעי ירי חדשים בגב (הולופוינט), נוסף לפציעה הקטלנית בחזה.
21. הרופאים ביצעו מספר פעולות ניתוחיות, הוסיפו עירוי של 14 מנות דם נוספות וקבעו את מותו של רבין שוב, הפעם ב 23.10.
הרופאים נדרשו להסתיר את הפציעה מלפנים, ובשלב מאוחר יותר אף את הפציעה בעמוד השידרה (משהובן כי העובדה שרבין נכנס למכונית על רגליו ולא על אלונקה שוללת על הסף אפשרות שהירי התרחש בכיכר, בהתחשב בשיתוק שנגרם מפציעת עמוד השידרה).
22. מדו"ח חדר הניתוח הושמט התיעוד של הוצאת קליע משער הראה השמאלי (הקליע הוצא ע"י ד"ר קלוגר בניתוח).
הוצאת הקליע יוחסה באופן שיקרי לשלב הנתיחה שלאחר המוות (וכך לא ניתן היה להבחין כי מדובר ב-3 קליעים).
אלא שצילום החזה החסוי שנחשף ב 2005 הוכיח סופית שהקליע הנ"ל אכן הוצא בזמן הניתוח, ובסה"כ מדובר ב-3 קליעים (השניים הנוספים הוצאו בנתיחה).
במקביל, למחרת הרצח זוייפה תעודת חדר המיון ע"י כתיבתה מחדש על טופס מיון נקי (והתעודה המקורית הוחרמה).
בתעודת חדר מיון המזוייפת הושמט הקליע הקטלני בחזה, אשר ריסק את החוליה הגבית.
הד"ר גוטמן (שכלל לא נכח במיון בזמן הגעתו של רבין), כתב לבדו את תעודת חדר המיון המשוכתבת (החסרה כמובן את הדווח השוטף אודות הממצאים, סימנים חיוניים כמו ערכי לחץ דם ודופק, פקודות, עירויי דם וכיוצ"ב - אשר תועדו בתעודת חדר מיון המקורית).
פרט להשמטת הקליע הקטלני בחזה, בתעודת חדר מיון המשוכתבת תועדו לראשונה 2 פצעי הירי בגב - אותם ירה השב"כ בגופה של רבין בחדר הטראומה (מייד לאחר קביעת מותו הראשונה של רבין).
היריות בגופה איפשרו לשב"כ להסוות את אופן ביצוע הרצח, מרצח כתוצאה מירי מלפנים לרצח כתוצאה מירי בגב.
23. להשלמת התיעוד השיקרי, הוזעק הפר' היס ע"י השב"כ דווקא לאיכילוב ושם בודד מיתר הקולגות כולל מהפתולוג הבכיר פר' לוי, הוחתם על מסמכי סודיות שונים ומשונים והתוצאה היתה השמטת הקליע הקטלני בחזה מן הדו"ח הפתולוגי, ולעומת זאת הכללתם של 2 הקליעים שנורו בגבו של רבין לאחר קביעת המוות הראשונה.
24. הזיוף הושלם ע"י החרמת מסמכי המיון המקוריים וצילומי הרנטגן וה CT. בצילומים רואים את הקליע בעמוד השידרה המוכיח כי הירי הקטלני היה מלפנים ולא מאחור. כמו כן ב CT רואים שבגופו של רבין אין גולות מתכת - אשר היו אמורים להראות אילו קליעי ההולופוינט היו נורים מאקדחו של יגאל עמיר.
25. ב 2005 דחה בג"ץ את הדרישה לחשוף בפני הציבור את פיענוח הרנטגן הרשמי ואת מסמך המיון המקורי שהוחרם. גם יגאל עמיר שהורשע ברצח רבין דרש לקבל לרשותו את ממצאי הרנטגן הקריטיים אך בקשתו נדחתה ע"י בג"ץ http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3310443,00.html
המסמכים המקוריים והרנטגניים לא נכללו בתיק הפלילי ולא הגיעו לידי עורכי הדין והשופטים. יש לציין שאין תקדים בשום מדינת חוק להרשעתו של נאשם תוך הסתרת תצלומי הרנטגן ומסמכי המיון המקוריים של הנרצח.
26. על פי הדווחים בתקשורת הודה יגאל עמיר מייד ברצח רבין. אלא שחיטוט בכתובים מעלה שהודאתו של יגאל עמיר נגבתה רק לאחר 5 ימים, וגם זאת תוך שימוש במצלמה נסתרת (ע"י החוקר דאודי). אף אחד לא הסביר למה היה צורך במצלמה נסתרת. ציטוט (הראל צבי, ריינפלד משה, "הארץ"):
"אני מודה ברצח ראש הממשלה יצחק רבין. אני כופר בניסיון לרצוח את המאבטח
שלו", דברים אלה מסר יגאל עמיר בהודאה שנגבתה ממנו ב-9 בנובמבר, 5 ימים
אחרי רצח רבין. הודאה זו הונצחה במצלמת וידיאו נסתרת בחדר החקירות.
ההודאה נגבתה מעמיר החל מהשעה 22:00 על ידי החוקר ניסים דאודי.
הודאה זו לא עולה בקנה אחד עם התגובה שמסר שלשום עמיר בבית המשפט המחוזי
בתל-אביב לכתב האישום.
27. יגאל עמיר הגיע כאמור לעצרת כשהוא מצוייד בתעודת איש שב"כ חתומה, ואף צולם כשהוא מסתודד עם המאבטחים. בחשבון הבנק שלו הופקדה לאחר הרצח המחאה מחשבון בנק משותף (סניף "הפלמ"ח בירושלים) של אסף אנגלהרד (בנו של שופט העליון) ושמואל אלכסנדר גביר. בעלי החשבון סירבו לגלות עבור מה הם שילמו ליגאל עמיר. עמיר היה נתון בחודשים האחרונים לפני הרצח להשפעתו של אבישי רביב ("שמפניה") ושל סוכני שב"כ סמויים נוספים. על פי התנהגותו של עמיר בחקירה (ראה סרט החקירה), התנועות הסטראוטיפיות הנישנות בידיו (תנועות מונוטוניות וחסרות תכלית של שפשוף הראש), ועל פי כתב ידו המקוטע והמוזר - יש מקום לחשוב שיגאל עמיר היה חשוף לא רק לשטיפת מוח מתמדת ע"י מי שנחשף לבסוף כסוכן שב"כ, אלא אף להשפעה של חומרים פסיכוגניים המשמשים גופים חשאיים להקניית שליטה ושיעבוד הקורבן לרצונם. בין הסמים בהם נוהגים להשתמש נגזרות של קוקאין. לא מזמן הסתבר שגם בישראל נעשה שימוש בחומרים מסוג זה (תיק חסוי בבית המשפט העליון שמספרו 3358-06).
28. סיכום - על פי המידע המצטבר ממסמכים שונים, יגאל עמיר ואבישי רביב עסקו תקופה ממושכת בארגון פרובוקציות נגד ערבים ונגד רבין. הם קיבלו גיבוי משפטי מלא לפשעים שבוצעו על ידם, ואת ההזמנה לעצרת קיבל יגאל עמיר מאבישי רביב עצמו. יגאל עמיר הגיע לעצרת ביחד עם "פעיל ימין" נוסף, ובחניון הסתודד עם נהג ה GMC שחנתה מול מכוניתו של רבין (חלק ממספר הרישוי שלה נמצא ברשותי) ועם קבוצת מאבטחים. ככל הנראה, בשלב כלשהו הוחלף אקדחו של עמיר לאקדח בעל כדורי סרק. יגאל עמיר היה צפוי להילכד ע"י המאבטח הרביעי (אבי או אפי), אך בשל שגיאה של המאבטח שהסתובב לאחור מוקדם מדי, הצליח יגאל עמיר להגיע לגבו של רבין ולדחוף כלפיו את אקדחו מטווח אפס. נשמעו 3 קולות נפץ חלשים, התעוררה פאניקה ואז נדחף רבין וזינק למכונית על רגליו. מספר דקות מתחילת הנסיעה למטה השב"כ, איבד לפתע רבין את הכרתו והופיעה סטיית מבט חזקה שמאלה (שבץ מוחי). בסופו של דבר ירה אחד המאבטחים בחזהו של רבין (ככל הנראה היה זה המאבטח הרביעי, שבשלב מסויים גם הוא הלך לעולמו). כעת ניתן היה להציג את "תאונת העבודה" שהתרחשה בעקבות ההצגה המבויימת כהתנקשות. להשלמת הטיוח נורה רבין בגבו בעת שהגופה נשארה במשמורת השב"כ. מייד לאחר מכן נדרשו הרופאים לטפל בגופה ובאופן זה הובטח שהקליעים בגופה יתועדו במסמכי הרפואיים והפתולוגיים. יגאל עמיר לא מיהר להודות ברצח, וההודאה נגבתה ממנו רק כעבור 5 ימים תוך שימוש במצלמת סתרים. ישנם ממצאים המעידים על כך שיגאל עמיר היה קשור בשב"כ, ויתרה זאת - שהוא עבר שטיפת מוח מסיבית ואולי אף נחשף להשפעה של סמים מסוג MKULTRA , הגורמים לשינוי באישיותו של הנחשף והופכים אותו לממושמע ונתון לשליטה ולמרותם של גורמים אינטרסנטיים.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
