תביעה נ' הרפובליקה של מצרים בסך של 260,000,000 ש''ח  

19. ציר פילדלפי הינו קטע קטן מקו גבול עזה-מצרים באורך של כ- 12.6 ק"מ וברוחב של 1 ק"מ, אשר מהווה רצועת חיץ המסמנת את גבול מצרים ורצועת עזה.

20. במסגרת הסכמי השלום בין מצרים לישראל משנת 1979 הוסכם, כי הגבול הבינלאומי בין מצרים לישראל בשטח רצועת עזה יעבור דרך העיר רפיח בתוואי ציר פילדלפי. התוואי, אשר תחילתו בתחומי ישראל סמוך ליישוב כרם שלום, המשכו עובר דרך רפיח העזתית מצדו המזרחי של הציר, ודרך רפיח המצרית בצדו המערבי של הציר, מסתיים ביישוב רפיח-ים אשר פונה במסגרת תכנית ההתנתקות.

21. במסגרת הסכמי אוסלו, הועברה השליטה האזרחית במרבית שטחי רצועת עזה, במלואה לרשות הפלשתינית.

22. מאז שנת 2000, ציר פילדלפי היווה מוקד מרכזי לחיכוכים ולבעיות בכל הקשור להעברת (אספקת) אמל"ח וכספים, ומעבר מבוקשים ומומחי טרור לתוך רצועת עזה דרך הציר, לרבות דרך מנהרות שנחפרו מתחתיו משטח מצרים לרצועת עזה.

23. ציר פילדלפי, מצידו המזרחי, נשאר בשליטה בטחונית של ישראל עד ליום 10.09.05. ביום זה, במסגרת תכנית ההתנתקות, פונה הציר מכוחות צה"ל ומאז הוא נשלט על ידי מצרים.

************

10. במהלך השנים, העבירו ארגוני טרור פלשתיניים בשיטתיות משטח מצרים, אל שטחי ישראל ורצועת עזה, אמצעי לחימה וכספים (במזומן), וכן העבירו הם מחבלים-מבוקשים בשני הכיוונים, דרך עשרות נקודות ששימשו כנקודות מפגש וחדירה – והכל בידיעתה ובעידודה של מצרים.

11. מפרוץ "האינתיפאדה השניה" בספטמבר 2000, ובמיוחד מאז יישום תכנית ההתנתקות בספטמבר 2005, הפכה אספקת האמל"ח והכספים והעברת המבוקשים מרצועת עזה לשטח מצרים וממצרים לרצועת עזה, ע"י ארגוני הטרור, ל"תעשיה" ממש, המתבצעת בחסותה ובעידודה המכוון של מצרים, תוך שיתוף פעולה מלא של כוחות הבטחון המצריים עם ארגוני הטרור, תוך הענקת סיוע לוגיסטי מובהק ורב ערך מטעם מצרים לארגוני הטרור לשם ביצוע זממם, וזאת בגלוי ולעין כל.

12. אספקת האמל"ח והכספים משטח מצרים לרצועת עזה, והעברת מבוקשים מרצועת עזה למצרים ומשם למחנות אימונים במדינות חוץ כגון איראן, סוריה ולבנון, וחזרתם של אותם מבוקשים לרצועת עזה דרך שטח מצרים – כל אלה מבטאים מדיניות מצרית שיטתית וקבועה, המכוונת להחליש את מדינת ישראל, להקיז את דם אזרחיה וחייליה, להסב למדינה ולאזרחיה נזקים כבד בנפש וברכוש, לפגוע במוכנות צה"ל למלחמה אפשרית, לפגוע במורל העורף הישראלי ולהפוך את חיי האזרחים בישראל לבלתי נסבלים.

13. מצרים נדרשה חזור והידרש להפסיק את אספקת אמצעי הלחימה והכספים לרצועת עזה, משטחה, וכן להפסיק את מעבר המבוקשים משטח רצועת עזה לשטחה, ולהיפך. ואולם כל הדרישות הללו, בלא יוצאת מן הכלל, לא הביאו לשינוי התנהגותה של מצרים. בזמן האחרון החלו הדרישות להפוך פומביות יותר, ולשאת אופי של האשמות וחילופי דברים....
המשך:
http://rotter.net/User_files/forum/gil1/49691e93285cd1dd.doc

************

24. בעקבות החלטת ממשלת ישראל והכנסת על ביצוע תכנית ההתנתקות, ולאחר שמצרים הצהירה כי היא נכונה לסייע בדרכים שונות להצלחת תכנית ההתנתקות ולחיזוק הרש"פ, החל משא-ומתן עם מצרים למימוש אחריותה למניעת פעילות עוינת משטחה, לרבות מניעת הסתננות של מחבלים-מבוקשים והברחת אמל"ח וכספים לרצועת עזה.

25. במסגרת המשא והמתן עם מצרים הציעה ממשלת המצרים, בין היתר, להחליף את כוח השיטור האזרחי המוצב באזור זה בהתאם להסכם השלום עם מצרים, בכוח שיטור ייעודי (כוח משמר גבול).

26. לאחר משא ומתן ארוך, נכרת הסדר (פרוטוקול צבאי), המכונה"Agreed Arrangements Regarding the Deployment of a Designated Force of Border Guards Along the Border in the Rafah Area" (להלן: "ההסדר"). עיקריו של ההסדר הם כדלקמן:

א. כוח השיטור האזרחי (או בשמו המצרי: "כוחות בטחון מרכזי") המוצב כיום באזור ציר פילדלפי, יוחלף בכוח שיטור ייעודי, שימנה 750 חיילי משמר גבול.

ב. המשימה של הכוח האמור תהיה מניעת פעילות עוינת משטח מצרים, לרבות מעבר מחבלים-מבוקשים ומומחי טרור זרים, והעברת אמל"ח וכספים משטח מצרים לרצועת עזה.

ג. ממשימת הכוח ייגזרו גם ציודו ופרטי פעילותו של הכוח, ואלה ייקבעו בפרוטוקול מפורט. הפרוטוקול יכלול, בין היתר, פירוט בנוגע למגבלות על סוגי הנשק אותו יורשו להכניס לשטח ולשאת חיילי כוח השיטור הייעודי המצרים, פירוט מנדט הפעולה שלהם, והגבלות מוסכמות בנושאים שונים על פעילותם, ציודם ונשקם, ואמצעי הפיקוח על פעילותם.

ד. כעבור שנה מפריסת כוח משמר הגבול, יקיימו הצדדים הערכה של תוצאות פעילותו, בהתייחס למשימתו (מניעת פעילות עוינת משטח מצרים, לרבות מניעת כניסה של מחבלים והעברות אמל"ח וכספים ממצרים לרצועת עזה), וכן הטיפול המצרי הכולל בנושא ה"הברחות". על בסיס הערכה זו יוחלט, בהסכמת הצדדים, על המשך פעילות הכוח, צמצום היקפו, או הפסקתו. כמו-כן, על בסיס ההערכה האמורה, יחליטו הצדדים, אם להרחיב את פעילות הכוח לשטחים נוספים לאורך הגבול הישראלי-מצרי, וזאת בהסכמה הדדית בלבד.
המשך:
http://rotter.net/User_files/forum/gil1/49691e93285cd1dd.doc

**