זליכה כונה ע"י גידי וייץ - הילד עם האצבע בסכרhttp://www.haaretz.co.il/hasite/spages/828732.html
..יחד עם השבת הסדר למגזר הציבורי, פתח החשב הצעיר במתקפת ראווה על מכרזי הענק, אזור הדמדומים שבו החיבור בין ההון והשלטון גורם לנזק המרבי למשק. "רצינו להתחיל בכמה מקרים שישמשו תמרור אזהרה. ותמרור אזהרה אינו משמש כזה אם אתה נטפל, במירכאות, לקבלן קטן שמפר. עליך להתחיל עם בעלי העוצמה, הגדולים ביותר. אם תיכשל בטיפול מולם, ממילא המציאות נכשלה, ואם תצליח, אז במכה אחת או שתיים אתה מעביר מסר לכל הקבלנים היותר קטנים מצד אחד ולכל אנשינו בצד השני שהעידן שבו התחייבויות לממשלה הן המלצה לא מחייבת, נגמר".
על שולחנו הונחו שלוש פצצות מתקתקות הקשורות כולן לאחת המשפחות העשירות והמקושרות בישראל: משפחת עופר. פצצה אחת היתה הסכם מעורר מחלוקת שחתם החשב הקודם ניר גלעד, שבו הובטחו לקבוצת עופר, השותפה בבתי הזיקוק (בז"ן), 120 מיליון דולר תמורת הסכמתה לפיצול החברה ויציאתה מבז"ן. ההסכם נתקל בביקורת קשה של מבקר המדינה, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, והיה זקוק לאישרורו של החשב הכללי החדש.
פרשה נוספת היתה תחנות הכוח ברמת חובב ובמישור רותם. חברה בשליטת האחים עופר זכתה במכרז להקמת תחנת כוח ברמת חובב, לאחר שהציעה להקים אותה תמורת 170 מיליון דולר ובתמורה לספק חשמל במשך 25 שנה לחברת החשמל וממנה לאזרחים. הקמת התחנה התעכבה שנים מסיבות ביורוקרטיות שלאחריהן העלתה החברה של האחים עופר טענות ודרישות שתמציתן: "תנו עוד כסף". ערב כניסתו של זליכה עמדה כבר הדרישה על סכום כמעט כפול.
כמה שבועות אחרי שהתיישב בכיסא החשב הכללי הזמין את עצמו יו"ר החברה לישראל, עידן עופר, לפגישה אצל זליכה. "הוא ביקש לפתוח את החוזה ברמת חובב ולהעמיד אותו על 315 מיליון דולר במכרז שהחל ב-170 מיליון דולר", אומר זליכה. "מלכתחילה לא היה צריך לצאת עם המכרז הזה בכלל. מכיוון שאת התחנה בסופו של דבר בונות חברות זרות - סימנס או ג'נרל אלקטריק - לכן אין צורך לבחור במכרז מישהו שישכור אותן. שחברת חשמל תשכור אותן ישירות. למה צריך להכניס מתווכים שהם לא פילנתרופים? כשנכנסתי לתפקיד הם ביקשו לפתוח את החוזה פעם נוספת שנייה ולהעמיד את המחיר על 315 מיליון דולר. בדרך אישרו להם כבר, לא בתקופתי, הגדלה ל-235 מיליון דולר, מנימוקים שאני מתקשה להבינם עד היום. זו דוגמה לאיך גופים שונים היו מגישים הצעות נמוכות באופן לא ריאלי, זוכים במכרז ולאחר מכן מוצאים מסילות משונות על מנת להביא לפתיחת החוזים שוב ושוב, ותמיד לטובתם. עכשיו, עזוב יעילות כלכלית, שכח מיעילות כלכלית, רק תחשוב על שוויוניות. מה באותו יום חושב אותו אדם שהפסיד במכרז אחרי שהגיש הצעה של 200 או 210 מיליון דולר?"
מה הנזק של האזרח הקטן מפתיחת חוזה כזה?
"ההשקעה בפרויקט אינה מספר תיאורטי, אלא משפיעה בצורה ישירה על מחיר החשמל לאזרח. ככל שההשקעה בתחנה גדלה, מיד עולה מחיר החשמל של כלל האזרחים".
באותה פגישה היתה לעידן עופר בקשה נוספת: להכריז על ההצעה שלהם כהצעה הזוכה במכרז להקמת תחנת כוח נוספת במישור רותם, למרות שהיו מתמודדים יחידים באותו מכרז. "הפעם, הפלא ופלא, לא ניגש איש אל המכרז, רק הקבוצה של האחים עופר. ובפגישה הם כבר ביקשו 366 מיליון דולר על תחנה, ששווה מקסימום השקעה של 250 מיליון דולר. סירבתי להכריז עליהם כזוכה ברותם, סירבתי לפתוח את המכרז ברמת חובב וגם סירבתי לחתום על הסדר בז"ן ודרשתי ללכת לבית המשפט להכרעה. אם הם צודקים, אין שום סיבה שאנחנו נכריח אותם למכור לנו את חלקם בבתי הזיקוק, תמורת מחיר שהם לא שבעי רצון ממנו. מצד שני, אם אנחנו צודקים, כפי שאני משוכנע עד היום, שהנכסים כולם בבעלותנו, אזי אין מקום לשלם ולו דולר אחד".
בדצמבר 2003, חודשיים אחרי כניסתו של זליכה לתפקיד, יצא עידן עופר בהתקפה חסרת תקדים נגד החשב הכללי וכינה אותו "שקרן שאינו מכבד רציפות שלטונית". ביום ההתקפה על זליכה אמורה היתה להתקיים פגישה בין נתניהו לבין סמי עופר, ראש קבוצת האחים עופר ואביו של עידן. זליכה: "מר סמי עופר טס במיוחד מלונדון לירושלים על מנת לפגוש את שר האוצר. בבוקר שבו קרא נתניהו על ההתקפה החריפה של עידן עופר, הוא ביטל את הפגישה והודיע להם שהוא לא מוכן לפגוש אותם. ואז יצר אתי קשר יוסי רוזן, מנכ"ל החברה לישראל, וביקש לקבוע אתי פגישה לאותו יום על מנת שעידן עופר יבוא למשרדי ויתנצל. סירבתי, אמרתי שאני מקבל את ההתנצלות ואין צורך שהוא יבוא. לא חשבתי שראוי. גם לא ראיתי צורך. התנצל, אוקיי, מבחינתי הפרשה סגורה. אבל הוא עמד על כך שעופר יבוא ואני עמדתי על כך שאין לי זמן. אחרי שתיים-שלוש שיחות הם נאלצו לומר לי שנתניהו מסרב לפגוש אותם, אלא אם כן עידן עופר יבוא בכבודו ובעצמו למשרדי, ויתנצל. ראיתי שזה המצב אז הסכמתי. הוא הגיע והתנצל וסגרנו את הפרשה.
"נכנסנו לשר האוצר לפגישה. בפגישה נכחו סמי עופר, עידן עופר וגם עו"ד רם כספי שהציג את עמדותיו בצורה מאוד ציורית, אך שאינה תואמת את העובדות כפי שאני מכיר אותן, ולכן התפרצתי לדבריו על מנת להעמיד אותו על טעותו. התגובה של נתניהו הפתיעה אותי. הוא הניח את ידו על ברכי והשתיק אותי. השתתקתי, והצגת הדברים על ידי רמי כספי ועידן עופר נמשכה. בסיום הדברים שאל אותם נתניהו: 'סיימתם את דבריכם?' חשבתי שהוא ייתן לי עכשיו להגיב, אך הוא לא נתן לי, ובמקום זה השיב להם שישראל היא מדינה מסודרת, ולכן עליהם להתנהל אל מול החשב הכללי ולא אל מול שר ופוליטיקאי. החשב הכללי הוא ירון זליכה ויש לו גיבוי מוחלט ממנו. הוא מאוד מודה להם על שבאו ושלח אותם לדרכם".
הם החווירו?
"אני החוורתי. הייתי מאוד מופתע כי זה היה מאוד בוטה. כשהם יצאו, אני גם יצאתי. הוא זרק אותי מהחדר. חזרתי אחורה וניסיתי לשאול אותו למה הוא הגיב ככה, כל כך חד משמעית. אז הוא אמר לי: 'יכול להיות שכרגע הם הפכו להיות התורמים הכי גדולים של כל מי שיתמודד מולי, אבל אני לא אוהב את זה. מכרזים זה מכרזים, אסור להתערב בהם. ועכשיו תצא מהחדר, ביזבזת לי מספיק זמן'".
אתה מתאר נתניהו שרבים בציבור לא מכירים. נתניהו נתפס לא פעם כאדם שלא עומד בלחצים ומחובר להון.
"אני סיפרתי על ביבי שאני מכיר".
סוף דבר: האחים עופר התעקשו לקבל עוד עשרות מיליונים מעל להצעתם המקורית במכרז להקמת תחנת הכוח ברמת חובב. החשב הכללי קבע שהם הפרו למעשה את ההסכם עם המדינה, והורה לחברת החשמל לבטל את ההתקשרות אתם ולחלט את הערבות שנתנו האחים עופר בסך מיליון דולר ("גם כן ערבות נמוכה, דבר תמוה כשלעצמו, אבל זה היה המצב"). מאותה סיבה גם ביטל את זכייתם במכרז להקמת תחנת כוח במישור רותם.
בעניין בז"ן נכשלת. משפחת עופר קיבלה את הכסף ושופטי בג"ץ, שאישרו את ההסכם, מתחו על המדינה ביקורת קשה. השופט חשין אמר: "קשה להשתחרר מהתחושה שההסכם עם החברה לישראל פגום ביותר".
"נכשלתי בלשכנע את כל גורמי המדינה, שהיו בקואליציה אחת נגד עמדתי, להעביר את המחלוקת בעניין בז"ן לבית המשפט. אני מקווה שהאמירה ההיסטורית של השופט חשין בפסק הדין לא מהדהדת רק בראשי. פעלתי כדי שלא תיווצר סיטואציה נוספת כזו, שבעוד 10 שנים ייאלץ שופט עליון להטיח בנו את שבטו".