''אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק'': מאת עו''ד י.דר  

כי אם הייתי צריך למרקר, הייתי ממרקר את כל הפרקים כולל
ההקדמה בכלל וההערות בפרט...!!

מצ"ב הקובץ/תוכן העניינים...!!
*

מבחן התוצאה.
פ"ש.

מצ"ב שני קבצים/ההקדמה של המחבר לספר הנ"ל...!!
*

מבחן התוצאה.
פ"ש.

מי אמר את הדברים האלה, בעקבות איזה פרשה ואיך זה עומד
בניגוד לאני מאמין של פרופ' ברק - הציטוט המובא בראש העמוד
אשר בקובץ המצ"ב...!!

המשך יבוא...!!

**
מבחן התוצאה.
פ"ש.

המינוי: מינויו של אהרון ברק ליועמ"ש לממשלה,
היה בתאריך ה-1 לחודש יולי 1975, בהתחלה הוא לא היה
המועמד המועדף של המימסד ועוד להיכנס לנעליו הגדולות
של עו"ד מאיר שמגר לתפקיד החשוה ורב העוצמה,
ואולם משהוסרו שמותיהם של מועמדים שונים, טיפסה מועמדותו
של ברק לראש הרשימה, מעניין למה..??

אהרון ברק5
**
" כשמינו אותי ליועמ"ש לממשלה,
מוכר הפיסטוקים אמר לי: תשמע,
כל הכבוד, עוד תהיה חבר כנסת".
{סוף ציטוט}

מצ"ב הקובץ/המינוי...!!
*

המשך יבוא...!!

מבחן התוצאה.
פ"ש.

התיק הראשון של אהרון ברק כיועמ"ש לממשלה, היה לא אחר
מאשר ראשו של המרוקאי מאשדוד, יהושע פרץ-"מנהיג פועלי
הנמל. מדינה בתוך מדינה. כח ללא מיצרים. פתיל חייה של
המדינה נתון בין אצבעותיו. ברצותו יסגור את הנמלים בהבל פה,
אין יוצא ואין בא...."!!

מצ"ב קובץ/מטאטא חדש מטאטא טוב...לטובת מי הוא מטאטא...??
***

מצ"ב קובץ/אהרון ברק כמטאטא חדש מטאטא את "יהושע פרץ"
המפחיד והנורא ושולח אותו לבית האסורים, וכולם נשמו לרווחה
בכלל, ושר המשפטים חיים צדוק בפרט!! חיים צדוק יכול להתרווח
על כורסתו בסיפוק...:-
מינוי מוצלח !! ברק עומד במבחן ההצלחה/התוצאה !!

אבל פרץ הינו ראשון ברשימה: יהיו עוד כמה אנשים- לא פחות
חשובים מפרץ-שברק יוריד מגדלותם....המשך יבוא !!

מבחן התוצאה
פ"ש

פרק זה הוא חשוב מאין כמוהו, בו אהרון ברק יוצא לדרך
בתפקידו כיועמ"ש לממשלה, לאחר שתפר את יהושע פרץ והכניס
אותו לכלא, כמו שאומרים "בעגה" של מרתפי השב"כ, הוציאו לו
את הכוח-את המיץ מעמוד השידרה, וזה עשו גם לרב עוזי משולם,
שאת סיפורו נביא בהמשך....!!

בפרק זה אהרון ברק נואם את נאום הבתולין שלו בפני סיום
קורס קציני משטרה, ושימו לב למה שנאמר בנאום בכלל ולחקירת
חשודים על ידי שוטרים בפרט, וזמן לא רב לאחר נאום זה, הורשע אדם בשם "עמוס ברנס ברצח רחל הלר ז"ל הי"ד ונשלח למאסר עולם...!!

כמה העולם הוא אכזר, עברו 32 שנה ופרשת עמוס ברנס עדיין בכותרות,
עדיין חושפת את מחדליה של מערכת המשפט, קציני משטרה ושוטרים,
התקשורת שטיפלה בפרשה, הציבור במדינת ישראל שהאמין לכל מה שמכרו
לו....ולהזכירכם כמו שדיווחתי על זה בשבוע שעבר....:-

"האם פרשת ברנס תבוא לקיצה ב- 11.12.02...!!!"
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&omm=0&om=5116&forum=gil

אם אתם חושבים שזה היה המקרה האומלל של אהרון ברק כיועמ"ש
לממשלה, אתם טועים, בפרק הבא תגלו ותקראו על המקרה האומלל....!!

מצ"ב קובץ/פרק- "לאחר פרץ"...!!
**

אהרון ברק בהיותו היועצהמ"ש לממשלה שירת את שילטונו של רבין,
שם "זין" על שופט בית משפט העליון "אלון גילון" אח של כרמי
גילון ראש השב"כ לשעבר אשר....כנסו תיקראו- מדהים !!!

מצ"ב ארבעה קבצים/הפרק "הגרוש" המדבר בעד עצמו וחושף עוד
טפח מאישיותו, וממניעיו של נשיא בית משפט העליון אהרון ברק
בכלל ולמה הוא פועל כך גם היום....."פשע מאורגן מתחיל בסחיטה
ומסתיים בסחיטה": ציטוט מפי פרופ' מנחם עמיר, היועץ המיקצועי
לועדת שימרון שנת 1987...!!

המשך יבוא...וללא מורא !!

**

אהרון ברק כותב בראש פרק זה...:-
"חוכמתו של המשפטן הטוב אינה
לפתור את הבעיות שנפתרו בעבר.
חוכמתו היא ביכולתו לפתור את
הבעיות שטרם נפתרו...משפטן ההולך
בדרך הסלולה רק משום שהיא סלולה,
סופו שלא יידע לאן ללכת כאשר יגיע
לדרך שאינה סלולה".
{ציטוט-אהרון ברק33}

אתם הבנתם את זה רבותי...??
*

@ "נערי ספיר": אשר ידלין, יוסי שריד....!!
***

מצ"ב הקבצים/הפרק-"אשר שלנו", פרק שלדעתי חושף את מה שכולנו
מדברים עליו כל הזמן..."קשרים הון ושילטון", להזכיר לכם את
תופעת הנגידים לאחרונה, ועל זה נאמר..."מה שהיה הוא שיהיה" !!!

"סגן ניצב בנימין זיגל , שהיה נדמה כי הקריירה המשטרתית שלו עומדת על סף הספד, הוצא מן הארון כדי לחולל את הקסם.במחצית הראשונה של 1974 קראו רוזוליו לעמוד בראש מדור חדש לחקירות הונאה , שלימים יהפוך ליחידה..." ב.לשם.זיגל.הסיפור המלא של חקירות השחיתות.ספרית מעריב.1988.עמ' 35
https://www.facebook.com/video.php?v=10152647283374330&set=p.10152647283374330&type=2&theater

מזוז מנסה להציל את שלטון החוק

מזוז מתערב במשבר הנמלים: הורה לפרץ לפעול לאלתר לסיום השביתה
כיום פועלים הנמלים בתפוקה של 30% בלבד - למרות שבית הדין הארצי לעבודה הורה להם לחזור לתפוקה מלאה
עודכן: 02:55 28/07/2004 | אלונה קורן | [email protected]

היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, שלח אתמול (ג', 27.7.04) מכתב ליו"ר ההסתדרות, עמיר פרץ, בו קרא לו לפעול לאלתר, בכל האמצעים העומדים לרשותו, כדי לאכוף את צו בית הדין הארצי לעבודה שקבע כי על עובדי הנמלים לשוב לעבודה סדירה.

מזוז אמר לפרץ כי המצב הקיים בנמלים מערער את שלטון החוק במדינה וגורם לנזקים כלכליים כבדים. "על ההסתדרות מוטלת אחריות הנובעת מהמעמד לו היא זוכה. עליה להשתמש בסמכויותיה כדי להחזיר את העובדים לעבודה תקינה", אמר מזוז.

כיום פועלים הנמלים בתפוקה של 30% בלבד - למרות שבית הדין הארצי לעבודה הורה לעובדי הנמלים לשוב לעבודה בתפוקה מלאה. מול נמלי הים ממתינות כעת 50 אוניות לפריקה.

אתמול איימה רשות הנמלים בהשבתת מגן של נמלי הים - בתגובה על התפוקות הנמוכות של העובדים. משמעות הדבר: הרשות איימה להשבית את הנמלים לחלוטין, על מנת להגן עליהם מנזקי העובדים. מנכ"ל רשות הנמלים, עמוס רון, קרא לעובדים לחזור לאלתר לעבודה מלאה - לפני שיינקטו נגדם "צעדים מרחיקי לכת".

המשא ומתן תקוע

המשא ומתן בין נציגי האוצר וההסתדרות תקוע, ואין כל התקדמות במגעים בין הצדדים. יו"ר התאחדות התעשיינים, עודד טירה, מציע לבצע מהפך באופן ניהול המשא ומתן לפתרון המשבר בנמלים.

זאת, "בעקבות האנרכיה השוררת בנמלים והנזקים העצומים הנגרמים למשק ולמגזר העסקי כתוצאה מכך. המדובר בנזקים המלווים בהוצאת עובדים לחופשה מאונס ובפיטורים", אומר טירה.

טירה מציע למנות בכל צד נושא ונותן ראשי, שיהיו לו סמכויות להגיע להחלטות. צוותי המשא ומתן יתכנסו במקום מרוחק ומבודד יחסית (אפשר בעיר אילת), וישבו באופן רצוף יומם ולילה עד שיגיעו לגיבוש תוכנית עקרונות לפתרון המשבר בנמלים.

לדברי טירה, האנשים שיעסקו בכך חייבים להיות פנויים מכל משימה אחרת. שכן, זהו הנושא החשוב ביותר כרגע במדינת ישראל. במקביל, טוען טירה, כי השביתה בנמלים חייבת להפסק לאלתר.
http://www.nfc.co.il/archive/001-D-50857-00.html?tag=6-35-28

https://rotter.net/forum/gil/5614.shtml הלקסיקון השלם - פרשת רצח רבין

המשך בפרק הבא בפרשת ידלין:"מרוץנגד השעון"

המשך בפרשת ידלין בפרק הבא: "ברק והדו"ח"

פרק המשך בפרשת ידלין: המעצר !!

זאת ועוד: מספרם של התיקים הסגורים חסרי ההכרעה הולך וגדל באורח שוטף נוכח ההזרמה המסיבית של תיקי חקירות נוספים שהחקירה בהם הסתיימה. על-פיה הערכתו של יו"ר הועדה ח"כ מיכאל איתן חלק מהתיקים הללו מעוכבים כבר ארבע וחמש שנים.

המידע החמור מבהיר בצורה מוחשית עד כמה המערכת המשפטית כורעת תחת הנטל המעיק בגלל מחסור כרוני בכוח אדם. עד כה היה מקובל לחשוב שהסתימה בצינור המשפטי קיימת דווקא בבתי המשפט ועתה נחשף מחסום נוסף.

המשמעות המעשית היא שאוכלוסיית מעוני הדין במדינה תופחת תוך פגיעה מתמשכת בזכויות אזרחים חשודים שחלק מהם נשפטו כבר ללא כתבי אישום על-ידי התקשורת.

עד כה ננקטו צעדים כדי לזרז את בירור התיקים על-ידי הפעלת מערכות בקרה על שופטים איטיים. במקביל הוכנה תכנית להפעלת משמרת שניה אחרי הצהרים.

עתה מוטלת חובה על משרדי האוצר והמשפטים חובה לגייס תקציבים להוספת תקנים בפרקליטויות המחוזיות לעשרות פרקליטים נוספים שיוכלו להקל על המערכת המשפטית.

מסתבר שגם למטבע המשפטית יש צד שני בעל אופי אירוני.
מסתבר שפרקליטיהם הממולחים והיקרים של אילי הון, אישי ציבור ובעלי קשרים שנגדם הוגשו כתבי אישום נקטו בצעדים מתוחכמים כדי להביע לדחיות חוזרות ונשנות בדיונים המשפטיים.

וכיוצ"ב......@
http://www.court.org.il/nato.htm

פרק זה, בא מיד אחרי פרשת הדולרים של יצחק ולאה רבין,
שהבאתי הודעה אחת לעיל, ופרשה זו המשך ישיר...@

2 "לא עבר שבוע מיום משפטה של לאה רבין, והציבור מתבשר על
פרשת דולרים חדשה...:-
אבא אבן נלכד ברשת"...איזה רשת ?? מה רשת ?? למה רשת ??

בכדי להבין זאת אני מצ"ב 3 קבצים/הפרק הנ"ל להודעה זו...@

שימו לב לסיפא שבקובץ/דף 137,שבו נשאלת השאלה...:-
"ומתברר שיצחק ולאה רבין עוד לא ידעו הכל",
לכן הפרק הבא הוא- "מה שרבין לא ידע"{1}.

מבחן התוצאה.
פ"ש

הערה: ציטוט לחוד ומעשים לחוד...@
*******

@ מה היה צריך רבין כראש ממשלה לדעת ולא ידע...??
************

למעשה פרק זה, הכותרת היתה צריכה להיות, לעניות דעתי, האם...:-
@נשיא בית משפט העליון אהרון ברק, הוא עבריין שנושא עמו קלון
לכאורה בכלל, והאם זה משמש נגדו כמכשיר "סחיטה" בידי שילטון
האוליגרכיה בפרט...??@

מצ"ב 5 קבצים/הפרק-"מה רבין לא ידע"...!!
***********

כמו כן מצ"ב קישור, לאחד הנסחטים הגדולים במדינה, שעקב סחיטתו,
הוא משפיע בכוחו התקשורתי על אורחות ואיכות חיינו
במדינת ישראל...:-
1. עמוס שוקן שמאלני שנסחט על ידי....!!
https://rotter.net/forum/gil/5227.shtml

@ עברו חמש עשרה שנה מפרשת הדולרים של רבין, שבעקבותה
התפטר מראשות הממשלה בקדנציה הראשונה, והנה שוב מוצא
את עצמו רבין, בקדנציה השניה שלו כראש ממשלת ישראל...@

@ בתוקף תפקידו כראש ממשלת ישראל, הוא ממנה את איתמר רבינוביץ
כשגריר ישראל בארצות הברית, ולא לפני שהוא מעביר את מינויו
בממשלתו בכלל ואת הסכמתו של שר החוץ..."שמעון פרס" @

@ כעבור כמה ימים מתבשר הציבור במדינת ישראל כי, פרופ' איתמר
רבינוביץ', המיועד לתפקיד שגריר ישראל בארה"ב ומי שעומד בראש
צוות המשא ומתן עם הסורים, עבר עבירת מס, שעליה שילם כופר
למס הכנסה...@

@ רבין כראש ממשלה מינה, הממשלה אישרה, ח"כ גונן שגב דורש לבטל
את המינוי בגלל עברו הפלילי של פרופ' איתמר רבינוביץ', עותר לבג"צ,
בג"צ מחליט לעכב את המינוי עד לדיון בעתירה לגופו של עניין...@

@ מתמנה הרכב שופטים שידונו בעתירה, ומי אם לא יושב בראש ההרכב...
"אהרון ברק" לא פחות ולא יותר, אותו אהרון ברק שדן בעניינו של
רבין והדולרים, אותו אהרון ברק שדן בעניינו של אבן אבן והדולרים,
והשאלה הנשאלת, האם אהרון ברק יכול לשמש כיו"ר ההרכב בכלל וכשופט
בפרט בתיק זה...??

@ מה אם כן חיפש אהרון ברק בתיק זה...??

@ כנסו לקבצים, תקראו, תפנימו ותשאלו את עצמכם: מהן ההשלכות
לפסיקתו של השופט ברק לגבי שיחות/הסכם אוסלו בכלל, ודרישתו של
יוסי שריד משרון להתפטר, מראשות הממשלה בעקבות הפרשה שעיתון
הארץ חשף...??

שימו לב לציטוט הממורקר של יוסי "טומי" לפיד בעמוד 149, בהיותו
עיתונאי של מעריב, שכתב מאמר רווי פפריקה בנושא: "בג"צ נגד מינויו
של פרופ' איתמר רבינוביץ בכלל והחלטת בג"צ בפרט..." @

המשך יבוא....@

פרק זה הוא הפרק הרביעי בפרשת הדולרים בכלל ושל רבין בפרט,
שאהרון ברק מעורב בהן בכל צורה שהיא, ובכל נקודת זמן...@

פרק זה הוא המשכו של הפרק..:-
20. מרבין לרבינוביץ' : עברו כאמור חמש עשרה שנה...
https://rotter.net/forum/gil/5110.shtml#20

נקודות חשובות בפרק זה...:-
@ בג"צ בראשותו של ברק דוחה את העתירה ומאפשר ל...".
@ "בג"צ מאשר את מינוי של רבינוביץ' לשגריר ישראל בארה"ב".
@ ברק מפרסם רק את החלטת פסק הדין, ופוסק שאת הפרוטוקול
יחשוף במועד מאוחר יותר...".
@ העיתונאי אמנון דנקנר מעיתון "הארץ", פונה למשרד המשפטים
ומבקש לברר מדוע זה פסק הדין, בעניין רבינוביץ' דווקא הוא
לא מתפרסם"?
@ "דוברת משרד המשפטים מסבירה לעיתונאי ביבושת כי: "יש שאלות
שאין עליהן תשובות".
@ עיתון הארץ אינו מוותר ומפרסם מאמר המדבר בעד עצמו,
בעמודים 154 ו- 155 על ידי דן מרגלית, וגם זאת לאחר שמנעו
ממנו לפרסם זאת...".
@ את הנקודה הזו אני מקדיש לידידי "ביג ג'ו", הציטוט מפי השופט
האמריקאי "ברדייס": "אור השמש הוא חומר החיטוי הטוב ביותר: אור
המנורה בוא השוטר היעיל ביותר".
@ מחודש ינואר 1993 ועד חודש דצמבר 1995 עברו 3 שנים תמימות
שפרוטוקול פסק הדין לא פורסם, וחודש אחרי הירצחו של ראש הממשלה
רבין, פסק הדין נחשף לציבור, ואיך אומר הציטוט בספר...
"ברק דחף את פסק הדין מתחת לדלת ביודעו שאין איש בבית..." @

מצ"ב שמונה קבצים/הפרק: "מה שרבין לא ידע {3}" @
**********

@ איזה מילים, מילים, מילים.... @

פרק זה, הוא תקציר של מה שרבין לא ידע בכלל,
ומעורבתו של אהרון ברק בפרשת הדולריםםםםםם בפרט...@

הנקודות החשובות בפרק/תקציר זה...:-
**********
@ בשנת 1996 הופיע אהרון ברק, ועכשיו כנשיא בית משפט העליון
בוועדת חוקה חוק ומשפט של כנסת ישראל בעניין כל שהוא,
והנשיא ברק מוצא לנכון להעלות בוועדה את זכרונות פרשת
הדולרים של רבין ולמה...??
@ הנשיא ברק מספר כיצד הופעולו עליו לחצים לעבור לסדר היום...!!
@ העיתונאי מתי גולן מגיב במאמר/כתבה...:-
"היתה זו הפעם הראשונה שברק מספר על הדולרים. בביל מה ??"
@ ובכן על מה מעיד פרץ הנוסטלגיה הזה של ברק ??
@ כיצד השופט ברק מהלך בתוך המציאות הזו...??

מצ"ב קובץ אחד/מה שרבין לא ידע {3}...@

המשך יבוא ב..."שבץ נא" !!

23. שר בכיר לשעבר נתפס עם סמים ודרכון דיפלומטי מזוייף......
https://rotter.net/forum/gil/5650.shtml#23

@ יעקב נאמן: שר האוצר הסתיר את האמת מהציבור @

בכנס ראשי המשק באילת הוסיף נאמן: "חייבים לקצץ לפחות 14 מיליארד דולר מהתקציב". פרופ' קווה: "אם לא נפתח את ההסכמים הקיבוציים - הכלכלה תתרסק"
שיה אגוזי
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2422493,00.html

@ מצ"ב הקישור לתעלולים המשפטיים של עו"ד יעקב נאמן...:-
14. הדולרים של רבין: הפרק- ''תורו של רבין''....$$$
https://rotter.net/forum/gil/5110.shtml#14

מדוע התפטר רבין?

בכנס אקדמי נטען כי רה"מ רבין התפטר ב-77' מאימת התקשורת ולא מרצונו. דן מרגלית: הוא התפטר כי ריחף מעליו כתב אישום בפרשת הדולרים.
שמעון כהן

לנוכח ריבוי פרשות השחיתות הנוגעות להנהגה הציבורית בישראל נוהגים רבים בתקשורת ובציבוריות הישראלית להציג את התפטרותו של רה"מ המנוח יצחק רבין לאחר חשיפת חשבון הדולרים של רעייתו לדוגמא ומופת שאינו מצוי עוד בקרב הנהגת המדינה.

את ההתפטרות מציירים עיתונאים והיסטוריונים רבים כמעט כהתנדבות של ראש הממשלה רבין, כמעט כמחווה לרעייתו בשל חשבון דולרים ישן ופעוט ובו כמה מאות בודדות של דולרים. באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה מוצגים הדברים כך: "לקראת הבחירות בשנת 77' פורסמה ידיעה כי לרעייתו של ראש הממשלה, לאה רבין, חשבון דולרים בארה"ב, דבר שהיה אסור אז לפי החוק הישראלי. רבין לקח על עצמו אחריות לכך והסיר את מועמדותו לראשות הממשלה כראש מפלגתו מפלגת העבודה בחרה בשמעון פרס כמועמדה לראשות הממשלה". גם מדברים אלה עולה התחושה כי רבין החליט על ההתפטרות כמחווה לרעייתו ולכן לקח על עצמו את האחריות למעשה.

הסוגיה עלתה בימים האחרונים בכנס אקדמי ובו קבע יועצו של רבין כי סיבותיו של ראש הממשלה להתפטרות היו מעט שונות. הדברים הוצגו כחשיפה, אולם מסתבר שיש מי שיחלוק גם על קביעותיו של היועץ.

בכנס שעסק במעורבות התקשורת במדיניות ובשיקולי מנהיגי המדינה טען מי שכיהן כיועצו של ראש הממשלה בעבר יצחק רבין, העיתונאי לשעבר יורם פרי, כי רבין לא רצה להתפטר ב-1977 מראשות הממשלה בשל "פרשת חשבון הדולרים" של רעייתו המנוחה, אך עשה זאת מחשש לתגובת התקשורת.

בכך ביקש לחוות דעתו אודות מעורבותה של התקשורת בעיצוב פני המנהיגות בישראל, סוגייה בה עסק הכנס כולו שהתקיים במכללת נתניה לפני ימים אחדים.

לעומת דברים אלה קובע בשיחה עימנו חושף פרשת הדולרים, העיתונאי דן מרגלית, כי אין לדברים בסיס וכי רבין התפטר כיוון שידע שאם לא יעשה כן ימצא את עצמו מול כתב אישום. בדבריו אלה חוזר מרגלית על עמדתו אותה הביע בעבר, ובה קבע כי בניגוד למקובל לחשוב, חשבון הדולרים לא היה שייך רק לרעייתו של רבין, לאה רבין, אלא גם ליצחק רבין עצמו. לדברי מרגלית כיוון שכך הובהר לו על ידי היועץ המשפטי דאז, מי שלימים הפך לנשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, כי אם לא יתפטר מעצמו הרי שלא תיוותר בידי המערכת המשפטית ברירה אלא להגיש כתב אישום נגדו עצמו ולא ניתן יהיה להותיר את רעייתו כאשמה יחידה בפרשה. רבין בחר באפשרות הראשונה והודיע אז על התפטרותו.

ביקשנו לוודא את הדברים עם השופט בדימוס ברק הצגנו בפניו את דבריו של מרגלית, אולם מלשכתו נמסר לנו כי הוא אינו מעוניין להתייחס לפרשה ולהגיב לשאלה.
מקור:
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/172813

תזכורת רילוונטית לפרשה/לטרגדיה - חיסולו הפוליטי הראשון.....

המשך הפרק החשוב:
הדולרים של רבין: הפרק- ''תורו של רבין''....$$$
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5110&forum=gil&viewmode=all&keywords=הדולרים#14
''מה שרבין לא ידע........'' !!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5110&forum=gil&viewmode=all&keywords=הדולרים#18
מרבין לרבינוביץ' : עברו כאמור חמש עשרה שנה...
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5110&forum=gil&viewmode=all&keywords=הדולרים#20
מה שרבין לא ידע {2} : שברק הפלה אותו לרעה..!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5110&forum=gil&viewmode=all&keywords=הדולרים#21 מה שרבין לא ידע {3} : סיכום ביניים קצר...!!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5110&forum=gil&viewmode=all&keywords=הדולרים#22
מקור:
''אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק'': מאת עו''ד י.דר
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5110&forum=gil&viewmode=all&keywords=הדולרים

יורם סתר:
מדליף "חשבון הדולרים" של לאה רבין - קצין הביטחון בשגרירות בוושינגטון = שמעון פרס!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5110&forum=gil&viewmode=all&keywords=הדולרים#14

!! ההסטוריה של אז זה האטקטואליה של היום !!

15. ''הדולרים מתחת לאבן....של אבא אבן ז''ל...''.
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5730&forum=gil&viewmode=all&keywords=הדולרים#15
מקור:
מכתב גלוי מאישתו של אשר ידלין ז''ל ליועמ''ש לממשלה....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5730&forum=gil&viewmode=all&keywords=הדולרים
והתוצאה:
פרשת התאבדותו של יעקב לוינסון = השעות האחרונות.....
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5110&forum=gil&viewmode=all&keywords=הדולרים#57

מלוא הארץ שחיתות: ברק נתן ידו לשחיתות ? מדוע ?
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5800&forum=gil&viewmode=all&keywords=הדולרים

אלי לנדאו: ''הדחתו של שרון בושלה בוועדת כהאן''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5110&forum=gil&viewmode=all&keywords=הדולרים#69
רפול: אהרון ברק תפר תיק לשרון בועדת כהן/סברה ושתילה!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5110&forum=gil&viewmode=all&keywords=הדולרים#59

שופט אמריקאי בכיר: ''אהרון ברק הוא שודד ים משפטי''
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5110&forum=gil&viewmode=all&keywords=הדולרים#66

32. הבחישה של ברק מאת עו''ד יוסיף דר !!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5110&forum=gil&viewmode=all&keywords=הדולרים#32
עו''ד יוסי דר: אהרון ברק הונה את ממשלת ישראל
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5110&forum=gil&viewmode=all&keywords=הדולרים#26

______

@ הקרב על העליון @

הקרב על המקומות בית המשפט העליון.
המתפנים בבית המשפט העליון
איתי רום

לצדו של רובינשטיין במרוץ ניצבת פרקליטת המדינה, עדנה ארבל. השניים זוכים
לתמיכה משמעותית מכיוון לשכת עורכי הדין: "אין מניעה ששניהם ימונו לעליון", אומר עו"ד גיא-רון. אולם גם כאן, בקרב השופטים עצמם עלולה ארבל להיתקל בקשיים רבים יותר: חלקם סבורים כי בתפקידה הנוכחי לא הוכיחה את עצמה ארבל כמשפטנית מרשימה במיוחד או אמיצה במיוחד. עשויה לשחק לטובתה חברותה האישית עם דורית בייניש, קודמתה בתפקיד, שתתמנה לנשיאת בית המשפט העליון במקום ברק לאחר פרישתו.

כהו מקורבת לברק, אולם באחרונה עלה בפניה מכשול חדש: הנשיאה הבאה, דורית
בייניש, מתנגדת למינויה. גורמים משפטיים מעריכים כי ההתנגדות נובעת, בין
השאר, מרצונה של בייניש להפגין את עצמאותה ואת נבדלותה מברק. לקרבה לברק, הם אומרים, יש גם מחיר, לא רק תועלת.

@ חבר מביא חבר @

האור בחלון ביתה של הסטודנטית ע' דולק בעונת המבחנים הנוכחית כמעט עד כיבוי אחרון הכוכבים בשמי ירושלים. הוריה כבר התרגלו לגלות אותה בבוקר ישנה בישיבה, משעינה את רעמת תלתליה בין דפיו של ספר חוקים עב-כרס. זה כר מצוין, הם מתבדחים על חשבונה. ע' מהנהנת בהסכמה ואומרת שהיא מרטיבה אותו תדיר בדמעותיה. עיניה באמת אדומות קצת, אולי מרוב עייפות. יחסית לגילה הצעיר יש מעט מאוד חדווה בקולה.

ע', ג'ינג'ית מנומשת עם ארשת אינטלקטואלית, היא נצר לשושלת משפטנים חשובה בישראל. סבא-רבא שלה היה שופט בכיר בבית המשפט העליון, וגם סבא של סבא. דיוקנותיהם הממוסגרים תלויים על הקיר בחדרה. אנשים נשואי פנים, לבני שיער, שהקדישו את חייהם הבוגרים להגנת שלטון החוק בישראל מפני מבקשי נפשו. כבר כשהיתה קטנה החליטה שלא ללכת בדרכם. מהיום שבו עמדה על דעתה חלמה להיות אסטרונומית, לתהות על קנקנן של טבעות שבתאי, לשלוח תחנות חלל לירכתי שביל החלב. בבחינות בבית-ספר קיבלה תמיד 10 במקצועות המדוייקים. כששאלו אותה בילדותה מה תעשה כשתהיה גדולה, ענתה בלי לחשוב פעמיים: "שרת המדע בממשלת מאדים".

היום כבר ברור לה שלא תגיע לשם בשנים הקרובות. במקום פיסיקה נאלצת ע' ללמוד משפטים. במקום לחטט בנבכי הגלקסיות היא משננת עכשיו את חוק העמותות הציבוריות ורישום מקרקעין. "יש לי כמה חברים שאוהבים את זה, אבל אני מתה משעמום", נאנחת הסטודנטית הירושלמית הצעירה. סבא-רבא שלה נותן בה מבט מוכיח מאחורי הזכוכית. בקריירה המשפטית הארוכה והסוערת שלו היו מעט מאוד רגעים דלים. היא הגיעה לשיאה ביום שבו השתמש בסמכויותיו הנרחבות כדי לסכור את פיו של ראש-ממשלת ישראל בעיצומו של נאום לאומה. לצופים הנדהמים ולעיתונאים הנרעשים הסביר שבעצם אינו חייב להם הסברים. "איני תלוי באיש, אינני מקבל הוראות מאיש, ואין איש המוסמך להורות אותי מה אעשה ומה לא אעשה", אמר השופט הזקן, אסף את ניירותיו ופרש ללשכתו. לימים נחקקו דבריו אלה על לוח אבן עצום בכניסה לקריית הצדק בירושלים, מתחם ענק של היכלי שיפוט וספריות חוק בלב העיר, אות ומופת לעליונות המשפט בישראל.

האם את חושבת שהוא היה תומך בחוק הזה?, אני מצביע על תמונתו.

בלי שום ספק, עונה ע'.

החוק הזה, חוק הנחלת ידיעת המשפט, נחקק ביום השנה ה-20 לרצח ראש ממשלת ישראל יצחק רבין. הוא מחייב כל סטודנט ישראלי ללמוד עריכת דין בטרם יוכל להתמחות במקצוע החביב עליו. שר המשפטים באותם ימים הסביר שרבין נרצח בידי חסידי תוהו ובוהו ושהדרך היחידה לנקום בהם נקמה מוסרית היא להעמיק את אחיזת המשפט והסדר בהוויה הלאומית. אגב, הצעת החוק נדחתה אז על חודו של קול בידי הכנסת, בית המחוקקים הישראלי, אבל בית המשפט העליון פסל את כשרותם של שני חברי כנסת קיצוניים ממתנגדי ההצעה, והפך את התוצאות על פיהן. רבבות מפגינים יצאו לרחובות, בעיקר דתיים, אבל החוק החדש כבר נכתב ונחתם ברשומות. בתוך שנים ספורות חל גידול של מאות אחוזים במספר המכללות למשפט בכל רחבי המדינה.

בעצם, עוד לפני קבלת החוק הצטיינה ישראל במספר שיא של עורכי דין. כבר בסוף המאה הקודמת, כשמספרם עלה על מספר עורכי הדין בסין הקומוניסטית, הועתק טקס השבעתם מאולם סגור לאצטדיון הכדורגל המרכזי של ירושלים. משנת 2010 ואילך החלו לקיים אותו בפארק הירקון בתל-אביב, כדי שיהיה מקום לכולם. מדי סתיו מתכנסים שם כששים אלף צעירים נרגשים, לובשי גלימות חדשות, ונשבעים למלא באמונה את תפקידם כפרקליטים במדינת היהודים. דיפלומט בריטי, אשר ייצג בעבר את ארצו במזרח-הרחוק, אומר לי שהטקס השנתי בפארק התל-אביבי מזכיר לו את מצעדי הענק הצבאיים שהיו נהוגים פעם בצפון קוריאה. "כולם נראים אותו דבר", הוא מצחקק. קולו מסגיר געגועים לאינטימיות של מערכת המשפט בלונדון.

רק ועדת חריגים קפדנית רשאית לפטור סטודנטים מחובת לימוד משפטים, והיא עושה זאת לעתים נדירות בלבד. "אתמול הגיע אלינו סטודנט חולה סרטן עם תוחלת חיים של שלוש שנים, אז החלטנו לפטור אותו", מספר יו"ר הוועדה, השופט נאור פטישי. הוא מעריך שבתוך פחות מדור כל אזרח שני בישראל יהיה משפטן.

כבוד השופט, מה בעצם הרעיון?

"רעיון כביר. ידע משפטי הוא תנאי מוקדם לביעור העבריינות, ואנחנו ננחיל אותו לרוב האוכלוסיה הבוגרת בד בבד עם העמקת החקיקה והארכת זרועה של הרשות השופטת. ישראל תהיה למדינה הראשונה בתבל שבה תונהג אכיפה משפטית מלאה ברשות הרבים והיחיד גם יחד. מערכת פרטנית של חוקים, תקנות וצווים תמלא כל פרצה וסדק בהווייתנו הלאומית והפרטית. בתוך חמש עד עשר שנים נהיה האומה השפיטה ביותר מאז תקופת חמורבי".

ואז יבוא המשיח?

"אם המשיח לא יבוא עד אז, והגאולה השלמה תוסיף להתמהמה, תמלא את מקומה ומקומו גאולה מסוג אחר, ברוח חזונו של אחד האנשים הדגולים שקמו אי פעם לעם היהודי".

אתה מתכוון לאיש ההוא עם הזקן השחור על המרפסת, שאמר 'אם תרצו אין זו אגדה'?

"לא, אני מתכוון לפנומן הממושקף עם הגלימה השחורה, שאמר שהכל שפיט".

אהרן ברק קראו לו, נשיא בית המשפט העליון בשלהי המאה הקודמת ובתחילת המאה הנוכחית. מדי חודש מושבעים בישראל 150 שופטים חדשים בשלל ערכאות, המשתוקקים ללכת בדרכו. לכאורה, רובם אמורים להיות מובטלים, לנוכח היקפה העצום של קהילת השופטים ביחס לאוכלוסיה הכללית, אך למעשה ידיהם מלאות עבודה. כמעט בכל קרן רחוב בחוצות ישראל פועל בית משפט מקומי, וברוב המקרים הוא כורע תחת הררי התיקים המתבררים לפניו. הישראלים מאוד אוהבים לתבוע איש את רעהו, ומספר התיקים עולה באופן מעריכי משנה לשנה. הם כבר לא מדברים זה עם זה אלא מתדיינים זה עם זה. כמעט כל ויכוח קטן בין שני אזרחים או גופים מובא בסופו של דבר להכרעת שופט. גם אם אחד הצדדים מעוניין להתפשר, תמיד יימצאו בסביבה פרקליטים שישכנעו אותו להגיש תביעה ואף יתנדבו לייצגו בחינם. אחרי כל היגיעה שהשקיעו בתקופת הלימודים וההתמחות משתוקקים הפרקליטים הצעירים לתת פורקן לידע המשפטי שצברו, לחוכמת ההתנצחות שרכשו. הם מצטטים תקדימים ותקדימי תקדימים באותה אדיקות שבה ציטטו אבותיהם פסוקי תנ"ך או מימרות תלמודיות. ציפורני לשונם ננעצות בשקיקה איש ברעהו משני צידי דוכן העדים. מתחת למעטה של נימוסיות רשמית ("חברי המלומד", "חברתי המלומדת") רוחשת לה תאוות מיצוי עומק הדין.

מעבר לכך מונפקים בכל יום אינספור כתבי אישום פליליים. רק חלק זעיר מהם מוגשים נגד פושעים של ממש, כמו גנבים או רוצחים, ואילו רובם עוסק בעבירות של מה בכך. ברירת הקנס לעברייני תנועה או למעלימי מס בוטלה מזמן והוחלפה בחובת הגשת כתב אישום. מוסד עיסקות הטיעון, שהיה מאוד מקובל כאן בעבר הרחוק, בוטל אף הוא. אפילו רחיצת מכונית בצינור, ולא בדלי, עלולה לסבך אותך כאן במשפט ממושך.

גם התכתובת בישראל רוויה ניחוח משפטי. במקום לכתוב "שלום" בפתח האיגרות האלקטרוניות שהישראלים משגרים זה, הם כותבים ש"בהתאם לתקנות השיג והשיח (תשע"ט, 2019), הריני מקדים לך ברכת שלום". את הסיומת העתיקה "בברכה" או "בתודה מראש" החליפה הסיומת "בלי לפגוע בזכויות". עותק קבוע מכל איגרת, אפילו מאיגרות אהבה, משוגר על פי חוק לפרקליט האישי, שכל אזרח חייב למנות לעצמו בהגיעו לגיל 18.

ערוצי התקשורת כאן מפמפמים שוב ושוב תשדירים על הצורך לחזק עוד יותר את שלטון החוק. מאז הפכה ישראל לוותיקן של שלטון החוק, בערך בתקופת מנחם בגין האגדי, התפתחה בה תעשיה מדהימה של חרדה לבריאותו. מאות פוליטיקאים, עיתונאים ואנשי אקדמיה מתפרנסים מהנפקת דיאגנוזות על מצבו הרעוע, לכאורה. יש להם ארשת צדקנית, קמטים עמוקים של דאגה, ומלאי זעקות קבוע בנוסח "הדמוקרטיה בסכנה" או "צריך לבצר את מערכת המשפט". כמו כדוריות דם לבנות הם מסתערים על מי שמהרהר אחר מידותיו של שופט כלשהו ובולעים אותו חיים.

מפעם לפעם אפשר לקרוא בעיתונות המקומית מאמר ביקורת על התופעות הללו, אך אלו הם קולות רפים בקונצרט משפטי שצליליו ממלאים את הארץ כולה. בכל מושב כנסת נחקקים עשרות חוקים חדשים, המצמצמים עוד יותר את מרחב שיקול הדעת של האזרח הקטן ואת חופש הפעולה של הפקיד הבכיר. כתוצאה מכך חלה בדור האחרון התנוונות מתמדת במעמדה של הרשות המבצעת. מערכת המשפט היא הריבון האמיתי במדינה זו. בראש המערכת עומד נשיא בית המשפט העליון הנבחר לכל ימי חייו. סמכויותיו בלתי מוגבלות כמעט. ראש-הממשלה מתייצב אצלו בוקר בוקר, מציג בפניו את תוכניותיו ומבקש את אישורו. רשמית, אמנם אין חובת התייעצות של ראש הממשלה בנשיא, אבל לאחר שבית המשפט העליון ביטל שוב ושוב החלטות ממשלה חשובות הגיעו הפוליטיקאים בישראל למסקנה, שאין טעם לקבל החלטות כאלו בלי לבקש תחילה את ברכת הנשיא. כל נסיון של הממשלה להפר את ההסדר הבלתי רשמי הזה יתנפץ ממילא אל חומות קריית הצדק.

גם הרמטכ"ל הישראלי ומפקד המשטרה מרבים להיוועץ בנשיא, כדי לחסוך לעצמם אי נעימויות. כנ"ל הממונה על רשות השידור, המפקח הכללי של מערכת החינוך, מנכ"ל המועצה לצרכנות, יו"ר ההתאחדות לספורט, הרבנות הראשית, ראשי ארגוני החקלאים, ואפילו המנצח הראשי של התזמורת הישראלית הממלכתית. זאת לאחר שהנשיא הקודם פסל פעם להשמעה יצירה של מלחין מקומי גאוני, מכל מיני סיבות שאיש כבר לא זוכר היום.

לפי החוק המקומי, מוצגת תמונתו של הנשיא בכל מוסד ציבורי, מעל תמונת נשיא המדינה וראש-הממשלה. לפני שנים אחדות החלו להציג אותה גם בשלטים הממוחשבים שבכיכרות הערים ולהקרינה מדי לילה בטלוויזיה על רקע נגינת ההמנון הלאומי ("הכל שפיט"). הצדק צריך להיראות ולא רק להיעשות, מסביר לי השופט פטישי במהלך סיור משותף בגן היפהפה המקיף את קריית הצדק. במרכז הגן יש שדרה של אנדרטאות בדמותם של תריסר חברי בית המשפט העליון. כשאנחנו מתקרבים לשם הוא מבקש ממני להניח לו לרגע, ניגש לאנדרטת הנשיא וכורע למרגלותיה. שפתיו ממלמלות תפילה.
http://www.a7.org/article.php3?id=1262
רשימה התפרסמה גם במדור הסאטירה של עיתון "נקודה"

''אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק'': מאת עו''ד יוסף דר
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5110&forum=gil&omm=0

______________________________________________

אהרון ברק חייב את עתידו/הקריירה שלו המשפטית בכלל והממסדית בפרט
לבן מחזורו בצבא ובפקולטה למשפטים באוני' העברית מר יוסף צ'חנובר,
שהאחרון שימש כיועצו של שר הביטחון משה דיין סידר לאהרון ברק להכנס
לתפקיד בלשכת היועמ"ש של משרד הבטחון שכל כך רצה ונדחה על הסף
עוד בהיותו חייל בשירות סדיר ורק בשירות מילואים הצליח לקבל את התפקיד
בעזרת חברו שלימים כיהן יו"ר "מועצת המנהלים" של חב' אל-על מה שמביא
אותנו לתיק זה שאהרון ברק כיו"ר ההרכב הדן בתיק זה החזיר לא את חובו...

60. ''סנקציות נ' שופט בניגוד עניינים'': סעיף 34כ' לחוק קובע
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5110&omm=60&viewmode=

''אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק'': מאת עו''ד יוסף דר
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5110&forum=gil&omm=0

______

ביניש, במונולוג (דמיוני...) מסבירה לעו"ד שי ניצן כיצד תופרים תיק.


ביניש. כן גברתי
http://writers.global-report.com/a.php?c=x-files&a=1657&rc=x-files

היה שמח השבוע בבית המשפט העליון. לא במהרה נשכח את השטיפה שקיבל איש הפרקליטות עו"ד שי ניצן - כלומר מני מזוז - מנשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, במהלך הדיון בעתירות נגד עיסקת הטיעון עם קצב.

ואלה מקצת מחילופי הדברים בין הנשיאה לבין שי ניצן - לפחות כפי שאני שמעתים:

ביניש: מה פתאום עיסקת טיעון?

ניצן: גבירתי, היו לנו בעי...

ביניש: שום בעיות ושום שטויות. יש בית משפט והוא שיחליט. אתם לא בית משפט!

ניצן: אבל גבירתי, מזוז אמר ש...

ביניש: מי???

ניצן: מזוז, מזוז.

ביניש: תגיד למזוז הזה שלך, שאין לו מושג איך בונים תיק.

ניצן: מה זאת אומרת? כולנו ישב...

ביניש: לא ישבנו ולא עמדנו. שמע חמודי, מיד כשאתה חוזר לפרקליטות אתה נכנס לחדר של פרקליט המדינה. אתה פותח את המגירה השמאלית למטה, זו הנעולה (מוסרת לו מפתח קטן), ומוצא שם תיק שעליו כתוב: "דרעי".

ניצן: כן גבירתי.

ביניש: תקשיב טוב טוב, בתוך תיק "דרעי" ישנם תרשימים ותוכניות פעולה שאני עשיתי. תלמדו את התרשימים והתוכניות ותבינו איך בונים תיק כמו שצריך.

ניצן: אבל גבירתי, הראיות בתיק של קצב לא...

ביניש: מה?? ראיות?? מה זה הקישקוש הזה?

ניצן: אבל גבירתי, הראיות בתיק הזה יות...

ביניש: מה אתה מקשקש?! למה לעזאזל אתם לא סומכים על בית המשפט? וחוץ מזה יש לכם בובה של ראיות.

ניצן: אבל מזוז אומר ש...

ביניש: אני ממש לא מבינה את המזוז הזה. תעשה לי טובה ותשאל אותו איך הוא רוצה לבנות את עצמו? האם הוא חושב שהרשעת כמה דגי רקק תקדם אותו לאן שהוא? איך אהרן ברק בנה את עצמו, אם לא על הגב של אשר ידלין ושל רבין, הא?! ואיך אתה חושב שאני הייתי מגיעה להיכן שהגעתי - בלי התיק של דרעי, הא?!

ניצן: אבל דרעי...

ביניש: תסביר למזוז הזה שלך שהחוכמה היא לצוד נשרים ולא בולבולים.

ניצן: אבל הבולבול של קצב...

ביניש: בדיוק! במקרה של קצב הייתם יכולים לצוד גם את הנשר וגם את הבולבול.

ניצן: אבל לפי דיני הראיות צריך...

ביניש: עוד פעם אתם עם הראיות שלכם. אתם ממש אובססיבים בפרקליטות עם הקטע הזה של הראיות. תגיד לי, אין לכם קצת דמיון? מה הקיבעון הזה שלכם עם הראיות?

ניצן: אבל לא רק מזוז, גם שנדר אומר ש...

ביניש: אתם שם בפרקליטות מקרה אבוד! אתם קוראים יותר מדי פסקי דין!

תזכורת:

דורית בייניש: "אין בקרבינו היום עוד אהרון ברק"
http://www.global-report.net/a.php?c=x-files&a=1007&rc=x-files

61. ''אהרון ברק ממריא אל-על''
הסימביוזה בין אהרון ברק והתנועה לאיכות השילטון"
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5110&forum=gil&omm=61&viewmode=threaded

אליעד שרגא פותח את הפה
https://rotter.net/forum/gil/6199.shtml
________

לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה

עו''ד יוסי דר: ''המונולוג - כיצד לתפור תיק''
https://rotter.net/forum/gil/5110.shtml#68

-----

______________

התנועה לאיכות השלטון: נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אהרון ברק הוא אביר איכות השלטון לשנת 2008.
עוזי ברוך

ועדה ציבורית בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מישאל חשין, בחרה בנשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אהרון ברק, כאביר איכות השלטון לשנת 2008.

בקטגורית המאבק לטוהר המידות ואיכות השלטון זכו מלבד ברק בתואר 'אבירי השלטון' גם ח"כ שלי יחימוביץ, ח"כ אופיר פינס, יו"ר ועדת הביקורת של הכנסת ח"כ זבולון אורלב, פרויקט עתידים: צוערים למנהל ציבורי-רוחות של שינוי, מכללת ספיר, יו"ר המועצה האזורית גליל עליון אהרון ולנסי ומשה שופל- גימלאי בנק ישראל

בתנועה לאיכות השלטון מציינים כי אבירים אלה מצטרפים לרשימה מפוארת של אבירים משנים קודמות, ביניהם אלוף במיל. דורון אלמוג, חושפת השחיתויות מיה קוך ז"ל ועוד עשרות אישים וגופים שקיבלו את האות.

בתנועה מציינים כי השנה עמד בראש הועדה הציבורית המשנה לנשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מישאל חשין. חברי הועדה הם: פרופ' חליל אבו דאלו, פרופ' גבריאלה שלו, פרופ' ברכיהו ליפשיץ, ד"ר מרטין וייל, פרופ' שוקי שמר, אביר איכות השלטון לשנת 2003 מר שאול כרמלי ועו"ד אליעד שרגא. עו"ד מיכאל פרתם שימש כמזכיר הוועדה.

חברי הועדה בחרו את מקבלי האות בשמונה קטגוריות: נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט אהרון ברק יקבל את האות בקטגורית הרשות השופטת, ח"כ שלי יחימוביץ תקבל את האות בקטגוריית הרשות המחוקקת; השר לשעבר ח"כ אופיר פינס יקבל את האות בקטגוריית הרשות המבצעת; יו"ר ועדת ביקורת המדינה של הכנסת ח"כ זבולון אורלב יקבל את האות בקטגורית הרשות המבקרת.

ראש המועצה האזורית גליל עליון אהרון ולנסי יקבל את האות בקטגורית הרשות המקומית, משה שופל גימלאי של בנק ישראל יקבל את האות בקטגורית מאבק לטוהר המידות ואיכות השלטון, בתחום החינוך יוענק האות לפרויקט "עתידים: צוערים למנהל ציבורי-רוחות של שינוי" ובקטגורית "חוסן לאומי" יוענק האות למכללת ספיר אשר בשדרות.

האותות כולם יוענקו במסגרת אירועי שבוע איכות השלטון, ב"יום איכות השלטון" ה- 18, שייערך בתיאטרון הרומי, הגן הלאומי קיסריה.
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/174893

_________________

להלן הכתובת: @ הפקטור המשפטי @
www.lawfactor.com

@ להזכירכם את החשיפה לראשונה בפורום זה בכלל ובאשכול
בפורום גילוי מסמכים בפרט...:-
''אהרון ברק ומנעמי שלטון החוק'': מאת עו''ד י.דר
28. עו''ד יוסף דר מעלה לאויר אתר אינטרנט...!!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5110&omm=28&viewmode=

@ מבחן היה ותוצאה יש ועוד תהיינה....@

ברק, שעדיין היה אז היועץ המשפטי לממשלה, נטל חלק פעיל ומרכזי במגעים עם המצרים.
בשלב מסויים של המשא ומתן סיים ברק את כהונתו כיועץ המשפטי לממשלה, ועמד להתמנות כשופט בבית המשפט העליון.
אלא שבדיוק אז הגיע המשא ומתן לצומת הכרעה, ששיאו - ועידת קמפ דייויד.
השבעתו של ברק כשופט נדחתה, איפוא, והוא השתתף בוועידה במעמד של יועץ מיוחד לראש הממשלה מנחם בגין.
הוועידה ארכה כשבועיים ומיד לאחר סיומה הושבע ברק כשופט בית המשפט העליון והחל בכהונתו.

ועידת קמפ דיוויד הניבה הסכם מסגרת, שחייב כינוסה של ועידה נוספת - מעין ועידת המשך - לליבון הפרטים שהוסכם עליהם בקמפ דיוויד.

סוכם, איפוא, בין הצדדים לכנס ועידה נוספת במלון בלייר האוס בוושינגטון.

ראש הממשלה חפץ מאד שברק - שכאמור כיהן כבר כשופט - ישתתף בוועידת בלייר האוס.
בגין פנה, איפוא, אל שר המשפטים שמואל תמיר ואל נשיא בית המשפט העליון השופט יואל זוסמן, בבקשה שיאפשרו את הצטרפותו של השופט ברק למשלחת ישראל לועידה.

השופט זוסמן ביקש להיוועץ ביתר שופטי בית המשפט העליון קודם שיתן תשובתו.

השופטים קיימו דיונים בעניין, והתעוררה ביניהם התנגדות לצירופו של השופט ברק לוועידה.

השופט ברק, שהבחין לאן נושבת הרוח בקרב עמיתיו, החליט שלא להענות לבקשתו של ראש הממשלה.
ראש הממשלה ואישים נוספים עשו מאמצים רבים לשכנע את השופט ברק לחזור בו מסירובו אך ברק לא נענה להפצרות ונשאר איתן בהחלטתו שלא להשתתף בוועידה.

סירובו של השופט ברק להשתתף בשיחות המדיניות – מחמת היותו שופט - זכה להוקרה ולהערכה רבה.

עיתון "הארץ" אף ייחד לכך מאמר מערכת שבו כתב, בין היתר, כי:

"השופט ברק (נהג) בתבונה כאשר - עקב הסתייגויות של כמה מעמיתיו בבית המשפט העליון - החליט להישאר בירושלים...

בית המשפט העליון הוא גוף קולגיאלי ואין זה רצוי כי יווצר בו מעמד מיוחד לשופט המעורב בעיסוקים מדיניים...

יתר על כן, מדובר בדיונים ובמו"מ ואין לחזות מראש מתי יסתיימו והם עלולים להיות שנויים במחלוקת פנימית קשה בישראל.

המחיצה שהפרידה עד כה בין הזרוע השיפוטית - שאי תלותה ויוקרתה הם נכס חשוב לנו - לבין הזרוע המדינית והפוליטית, מן הראוי שתישמר גם בעתיד".

עד כאן הכל, כמובן, טוב ויפה; השופט ברק נהג על פי אמות המידה האוסרות מעורבות שופטים בעיסוקים פוליטיים.

משלחת ישראל יצאה, איפוא - ללא השופט ברק - לשיחות בלייר האוס.

עד מהרה החלו השיחות לקרטע.
בעקבות כך חודשו הפניות אל השופט ברק שיסע לוושינגטון וישתתף בוועידה.

והנה הפעם - בניגוד להחלטתו הקודמת - נעתר השופט ברק לבקשות, ארז את מזוודותיו והצטרף לשיחות.

מעשהו זה של השופט ברק היה, כאמור, לצנינים בעיני כמה מעמיתיו שופטי בית המשפט העליון, שהתנגדו מטעמים עקרוניים לשיתופו במשא ומתן כיוון שהדבר פוגע לדעתם בעיקרון הפרדת הרשויות, ויש בו תקדים הפוגע במעמדם המיוחד של שופטי בית המשפט העליון.

ולא למותר לציין - כתמונת מצב על שהתרחש בתקופת המשא ומתן עם המצרים - שהמשא ומתן וההסכמים שנחתמו, עוררו בציבור התנגדות - ואף הפגנות, חלקן סוערות - שנבעו מהסכמתה של ממשלת ישראל לפנות ישובים, ומהעובדה שההסכמים עם המצרים עסקו גם בעתיד הגדה המערבית/יהודה ושומרון - על כל המשתמע מכך.

חילוקי הדעות הללו היו גם מנת חלקה של הממשלה עצמה. אחד השרים אף התפטר ושרים אחרים יצרו מעין אופוזיציה בתוך הממשלה.
אפילו במפלגתו של ראש הממשלה היו שהביעו התנגדות חריפה להסכמים שנחתמו עם המצרים.

כך נוצר מצב, שהשופט ברק משתתף במשא ומתן - שעה שבמדינה מתנהל ויכוח ציבורי ומתקיימות הפגנות כנגד אותו משא ומתן.

והשופט ברק גם זכה לביקורת ציבורית על מעשהו זה.

כך למשל, ד"ר שמעון שטרית פירסם בעיתון מאמר שכותרתו "שופט בשליחות פוליטית". ראוי להביא כאן קטעים ממאמר זה:

"שליחותו של פרופסור ברק מעוררת שאלות במישור המשפטי-חוקי, במישור הקונסטיטוציוני ובמישור הציבורי פוליטי...

הטיעונים כנגד השתתפותו של שופט במו"מ מדיני מיוסדים על ההנחה, שתפקיד כזה אינו מתיישב עם מעמדו כשופט על פי עיקרון הפרדת הרשויות, המחייב ניתוק בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת, ועל פי עיקרון אי תלות השופטים.

המערכת השיפוטית נועדה להכריע בסיכסוכים... כדי למלא תפקיד זה זקוקה המערכת השיפוטית לאמון הציבור, וצריכה להיות בלתי תלוייה. הבטחת אי התלות מושגת גם על ידי ניתוק השופטים מפעילות פוליטית...

השתתפותו של שופט בשיחות אלה עלולה לגרור את השופט שלא ברצונו למעורבות במחלוקת ציבורית חריפה... השופט ברק עשוי להשתרבב לוויכוח פוליטי מר ואמוציונלי, אשר מן הראוי שהרשות השופטת לא תעורב בו...

ניהול יחסי החוץ של המדינה וניהול משא ומתן עם מדינות אחרות הם פונקציה אקזקוטיבית של הרשות המבצעת, ושופט הנוטל בהן חלק, אפילו כיועץ משפטי, כפוף מבחינה אישית ומבחינה עניינית לשרים המנהלים את השיחות. כפיפות כזו אינה עולה בקנה אחד עם מעמדו כשופט.

השתתפותו של שופט בשיחות מדיניות עשוייה לקשור אותו, בעיני הציבור, עם הרשות המבצעת ולזהותו עם הממשלה. וכיוון ששופט הוא חלק מהמערכת השיפוטית, קשריו עם הרשות המבצעת, והזדהות למראית עין בינו ובין הרשות המבצעת, משפיעים או נראים כמשפיעים לא רק על אותו שופט, אלא גם על כלל המערכת השיפוטית...

יהא אשר יהא המצב בפועל, הרי למראית עין - בעיני הציבור - ייראה השופט כמעורב בהכרעות פוליטיות. אי תלות השופטים וניתוקם מהרשות המבצעת הם מאותם דברים שצריכים גם להיראות ולא רק להתקיים בפועל.

נוסף על טיעון של "למראית עין" נגד השתתפותו של שופט במו"מ מדיני, קיים גם הטיעון של "מניעת מלעיזין": המבקר החשדן יכול לטעון, שראש הממשלה והשרים מעוניינים בהשתתפותו של שופט בשיחות השלום, כדי להנות מיוקרת המערכת השיפוטית לשם גיוס תמיכה לתוצאות השיחות במקרה של חילוקי דעות... אם קיימת אפשרות כזאת, אפילו היא רחוקה, על השופט והמערכת השיפוטית להימנע מלתת יד ליצירת רקע לטענות מלעיזות מעין אלה...

מילוי תפקידים אקזקוטיביים בעלי גוון פוליטי על ידי שופטים, או מעורבותם של שופטים במחלוקות פוליטיות ציבוריות, מערערים את אמון הציבור בשופטים, פוגעים באובייקטיביות של הרשות השופטת ופוגמים במעמדה כרשות המופקדת על הכרעה בלתי תלוייה וחסרת פניות בסכסוכים פליליים, אזרחיים וקונסטיטוציוניים...

התקדים שנקבע על ידי צירופו של פרופ' ברק למשלחת ישראל לשיחות וושינגטון אינו תורם תרומה חיובית להבטחת ההפרדה בין הרשות השופטת לבין הרשות המבצעת, ולתיחום ברור וחד בין תפקידים אקזקוטיביים לבין תפקידים שיפוטיים...".

הדברים מדברים בעד עצמם.

מנגד, היו שהגנו על השתתפותו של השופט ברק בוועידת בלייר האוס וטענו, שכל תפקידו שם התמצה בעבודה טכנית ובמתן שירותים משפטיים מובהקים למשלחת הישראלית.

האמנם ?

יספר כעבור שנים העיתונאי עוזי בנזימן על מקרה אחד שארע באותה ועידה:

"בנובמבר 78, בבלייר האוס שבוושינגטון, התמקחו צוות אמריקאי וצוות ישראלי על ניסוחיו של חוזה השלום הישראלי – מצרי, שנדון אז בין שתי המדינות בתיווכה הפעיל של ארה"ב.

הוויכוח היה קשה והוא עמד להסתיים בריב: מזכיר המדינה, סיירוס ואנס גער בישראלים ואמר שעליהם לקבל את הניסוח שהוצע משום שהמצרים אינם מוכנים לסטות ממנו.

משה דיין הודיע בזעף שהעמדה המצרית אינה אפשרית מנקודת ראותה של ישראל וכדי להמחיש את מורת רוחו מהגישה האמריקאית, קם ממקומו ואותת שבכוונתו לסיים את הפגישה.

אז התערב אהרן ברק ואמר: "ההיסטוריה לא תסלח לנו שבגלל ויכוח זה נחמיץ את השלום".

ההערה פעלה כמטלית מרעננת: המתדיינים התעשתו וסיימו את הפגישה באווירה טובה...

לכאורה הוא (ברק) נקרא להשתתף בהתייעצויות רק כדי לספק את שירותיו המקצועיים כמשפטן. לכאורה היה עליו להפריד בין מיומנותו הטכנית לבין דעותיו והשקפת עולמו.

אלא שמעורבותו של אהרן ברק בתהליך השלום עם מצרים הוכיחה כי גם הוא אינו מסוגל להפריד בין אמונותיו לעיסוקיו.

האיש שהאמין שכוחו האינטלקטואלי מאפשר לו לנטרל את יחסו הרגשי למלאכה שהוא עוסק בה, נתן ביטוי בולט לעמדותיו הערכיות בעת מעורבותו במו"מ הישראלי - מצרי. הוא שהתבונן על עצמו, והאמין בלב תמים שביכולתו לשפוט מתוך ריחוק גם את מעשיו, השקפותיו והתנהגותו, נשבה בתפיסתו האידיאולוגית...".

דברי עוזי בנזימן.

ואהרן ברק, כידוע, הינו באותם ימים כבר שופט בבית המשפט העליון.

לעניין הביקורת על השתתפותו של השופט ברק בשיחות - מה לנו יותר מהעובדה שבתחילה, כפי שראינו, ברק עצמו התנגד בכל תוקף להצטרף לשיחות.
משמע שגם השופט ברק עצמו - בעצם סירובו להצטרף לשיחות - העיד ואישר, למעשה, שקיימת כאן בעייה.

אבל הביקורת הציבורית באותם ימים על השופט ברק בשל מעשיו, וכן הביקורת של עמיתיו שופטי בית המשפט העליון בשל אותם מעשים, לא הפריעו לו - לאותו השופט ברק - להלקות מאוחר יותר את זולתו בגין מעורבות פוליטית כפי שנראה להלן.

שופט שופט דיין
דומה שהמפתח להבנת יחסו של הרב עובדיה יוסף כלפי בית המשפט העליון - וכלפי השופט ברק בפרט - טמון במידה רבה בפסק דין מסויים שניתן על ידי השופט ברק בעניינו של הרב.

ניתן לקבוע במידה רבה של וודאות כי "שם זה החל".

שכן, בעקבות פסק דין זה של השופט ברק אולץ הרב יוסף לפרוש - ולמעשה הודח - מכהונתו כדיין בבית הדין הרבני הגדול.

רקע:
בשנים 72-83 כיהן הרב עובדיה יוסף כאחד משני הרבנים הראשיים לישראל.
מתוקף תפקידו זה שימש הרב יוסף כדיין, וכן כנשיא בית הדין הרבני הגדול ברוטציה עם עמיתו הרב הראשי שלמה גורן.
לקראת תום תקופת כהונתו החוקית כרב הראשי ניסה הרב יוסף - ועימו הרב גורן - להביא לשינוי בחוק שיאפשר הארכת כהונתם לתקופה נוספת, אך הדבר לא צלח בידם.
כשלון שני הרבנים הראשיים להביא להארכת כהונתם הותיר בליבם משקעי מרירות וכעס כלפי גורמים פוליטיים שונים, שלדעתם טירפדו את המהלך החקיקתי.
הרבנים נאלצו, איפוא, לסיים את תפקידיהם כרבנים הראשיים, אך המשיכו לכהן כדיינים בבית הדין הרבני הגדול.
לאחר תום כהונתו כרב הראשי, ובעודו מכהן כדיין, נרתם הרב עובדיה יוסף לפעילות ב"מועצת חכמי התורה" - הוא הגוף המהווה את הסמכות הרוחנית של מפלגת ש"ס.
בעקבות כך הגיש חבר הכנסת יאיר צבן ממפלגת ר"צ (לימים מר"צ) עתירה לבג"ץ כנגד הרב עובדיה, וטען שהרב מקיים למעשה פעילות פוליטית - דבר שאינו עולה בקנה אחד עם כהונתו כדיין.
הרב עובדיה טען להגנתו, שנוסף על היותו דיין הוא משמש גם רב ומנהיג רוחני וכל פעילותו מסתכמת במתן עצות - אכן, גם בעניינים פוליטיים - לתנועת ש"ס, כמו גם לאנשים וגופים אחרים הפונים אליו בשאלה ובבקשת עצה והדרכה.

השופט ברק, שישב בהרכב השופטים, כתב פסק דין מקיף הנוגע לאיסור מעורבות שופטים (ודיינים) בפעילות פוליטית.

בעקבות פסק הדין הודח, כאמור, הרב עובדיה יוסף מכהונתו כדיין בבית הדין הרבני הגדול.
מן הראוי להביא כאן מדבריו של השופט ברק בפסק הדין הזה.

אומר השופט ברק:

"שופט, הנותן עצה בבעייה פוליטית המוצגת לו על ידי אנשים או גופים פוליטיים, פוגע עמוקות באמון הציבור במערכת השיפוט...

הציבור בישראל מצפה לכך, כי השופט יהא מחוץ למסגרת הפוליטית, וכי הוא יימנע מכל הבעה שיש בה גוון פוליטי.

הציבור בישראל מצפה לכך, כי השופט לא ייתן כל ביטוי חיצוני (פומבי או פרטי, גלוי או נסתר) להערכותיו הפוליטיות. רק כך ניתן להבטיח את אמון הציבור בהכרעה השיפוטית.

שופט, המעדיף זרם פוליטי או פעילות פוליטית זה על פני זו, פוגע בציפיותיו של הציבור הישראלי, כי ההכרעה השיפוטית תהא ללא נטיות וניטראלית...

לעניין זה אינה מכריעה תחושתו הסובייקטיבית של השופט כי בעיניו הכול שווים, וכי הוא פועל ללא נטייה. בעניין זה יש להתחשב, כפי שראינו, במראית פני הדברים ובהשפעתם על אמון הציבור במערכת השפיטה...

אמינותו של השופט נפגעת, בראש ובראשונה בעיני אלה הפונים אליו, ולימים בעיני הציבור כולו. שופט, הנענה לפנייה שכזו, פוגע באמון הציבור במערכת השיפוט ובמירקם חייה של חברה דמוקרטית.

אנו חברה פלוראליסטית. יש בנו בעלי דעות שונות ומגוונות. יש בנו רמת פעילות פוליטית גבוהה. קיימת חשדנות מסויימת בין הזרמים הפוליטיים השונים. כל אלה מחייבים, כי השופט יהא 'מורם מעם'...".

צריך לשפשף את העיניים: האם לא היה זה השופט ברק - אותו ברק עצמו - שהשתתף בוועידה ההיא בבלייר האוס ?

ובכן, היכן הוא ההבדל בין הקביעות הנחרצות האלה של השופט ברק כלפי הרב יוסף, לבין מאמר הביקורת של ד"ר שיטרית כלפי השופט ברק עצמו בגין מעורבותו/שליחותו הפוליטית ?

כמעט ואמרנו כי כשכתב השופט ברק את פסק דינו בעניין הרב יוסף - הוא שאב השראה ממאמרו של ד"ר שיטרית.

ודוק:

כל מה שתואר ונאמר לעיל - לא נעשה כדי להביע דעה על מעורבותו, ועל תרומתו, של השופט ברק במשא ומתן מדיני, או על ההסכמים שנחתמו. לא בזה העניין.

הדברים שהובאו לעיל באו להראות את הפער בין אמות המידה שנוקט ברק כלפי עצמו, לבין אלו שהוא נוקט כלפי זולתו - כפי שמשתקף מפסק דינו.

הדברים באו להצביע על התופעה, שלפיה אין לברק כל בעייה לבקר קשות את זולתו בפסק דין נוקב, שניתן להפנותו - מילה במילה - גם כנגד מעשיו הוא.

המדהים בדבר הוא, שברק מסוגל לספור ולמנות את מגרעות החטוטרת של זולתו תוך התעלמות מוחלטת מהעובדה שחטוטרת דומה - ואולי גבוהה יותר - צומחת פרא על גבו הוא.

ובעניינו של הרב עובדיה יוסף עולה שאלה נוספת:
כלום מן הראוי היה שהשופט ברק ידון בתיק שבו אחד מעורכי הדין (זה שייצג את העותר ח"כ צבן) הוא עו"ד מישאל חשין ?

הקשרים בין ברק וחשין חוזרים לימי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית.
נוסף על כך: פרופ' ברק וד"ר חשין (ועמהם פרופ' אנגלרד ופרופ' טדסקי) חיברו במשותף ספר עב כרס (בדיני הנזיקין) - דבר המצביע, לכאורה, גם על שותפות עיסקית, כזו או אחרת, ביניהם.

זאת ועוד: לכל אורך תקופת כהונתו הסוערת של ברק כיועץ המשפטי לממשלה שימש ד"ר חשין כמשנה שלו והיה יד ימינו.

שאלת הקשרים שבין השופט ברק ועו"ד חשין חשובה במקרה זה גם לאור העובדה שפסק דינו זה של השופט ברק עוסק - כל כולו - באתיקה של שופטים.
השופט ברק מייחס בפסק הדין חשיבות רבה לא רק לצדק, אלא גם למראית פני הצדק כמשפיעה על אמון הציבור בשופטים.
נשאלת, איפוא, השאלה אם קשריו של השופט ברק עם עו"ד חשין לא פגעו במקרה זה במראית פני הצדק לפחות.

האם בג"צ - שעה שהוא דן בהתנהגותו של שופט (או דיין) ומביא להדחתו - אינו מחוייב, באותה שעה ממש, להקפיד הקפדת יתר עם עצמו ?

כך או כך, ברור כי הדחתו של הרב עובדיה יוסף מהדיינות פגעה בו קשות.

מנקודת ראותו הסובייקטיבית של עובדיה יוסף הוא חש, מן הסתם, כי לאחר שטורפדה הארכת כהונתו כרב הראשי, הנה בא עתה השופט ברק ומזנב בו ומרחיקו גם מן הדיינות.

ד"ר רונן שמיר, שמומחיותו בתחום הסוציולוגיה של המשפט, טוען כי השופט ברק "היה צריך לגלות רגישות יתר למצוקתו של הרב".

ותחושת הניכור של הרב עובדיה יוסף כלפי השופט ברק גברה, מן הסתם, נוכח השפה - תרתי משמע - שבה השתמש השופט ברק בפסק הדין.
במה דברים אמורים:
פסק הדין של השופט ברק - במקרה או שלא במקרה - רווי אסמכתאות מן הפסיקה האמריקאית ומנומר בטקסטים בשפה האנגלית.

מעניין להביא, בהקשר זה, מדבריו של השופט המנוח משה זילברג:

"פסקי הדין בישראל נכתבים בעברית. אין הוראה מפורשת על כך בחוק, ולא נאמר מה יהא דינו של פסק דין שנכתב בסינית. חושבני שיהיה כשר.

ובכן, פסק הדין נכתב בעברית... אך מה לעשות עם כל האסמכתאות האנגליות והאמריקאיות המובאות בפסק הדין ?

ידוע לי כי יש שופטים, אשר בגלל המחשבה המשפטית, סבורים שיש לצטטן בלשון מקורן. אני אינני סבור כן. לי נראה כי אין מושג משפטי שאי אפשר לתרגמו לעברית".

דברי השופט זילברג.

אבל נחזור לענייננו:
ובענייננו, הרב עובדיה יוסף - אם אינו שולט בשפה האנגלית - ייאלץ לייגע עצמו בחיטוט במילון או להעזר במתרגם אם ירצה לדעת במלואם את נימוקי השופט ברק להדיחו.

תחושת הניכור באה על סיפוקה.

כמה סמלי: השופט ברק הביא "אסמכתאות של גויים" מעבר לים כדי להדיח דיין של בית הדין הרבני הגדול. מקרה ?

כעבור שנים יגלה הרב עובדיה יוסף לקהל שומעיו (ולצופיו באמצעות הלוויין) את דעתו על בית המשפט העליון:

"אלו קוראים את עצמם בית משפט עליון ? לא שווים. בבית משפט תחתון צריך לשים אותם. בשבילם ברא (הקב"ה) את כל הייסורים שבעולם. כתוב שאם יש פורענות, צא ובדוק שופטי ישראל. כל מה שישראל סובלים, רק בשביל הרשעים האלה. ריקים ופוחזים. שיפחה כי תירש גבירתה. מה הם יודעים ? הם לא יודעים לקרוא משנה אחת כמו בני אדם. ילד שלנו בן שבע שמונה יודע יותר טוב מהם ללמוד תורה. אלה שמו אותם בבית משפט עליון. מי בחר בהם ? מי עשה אותם שופטים ? שר המשפטים, צר ואויב, הוא אהב אותם והוא המליץ שצריכים לבוא אצל הנשיא והנשיא שם אותם שופטים. מה, עשו בחירות ? מי אמר שהעם רוצה שופטים רשעים כאלה ? כולם סוררים ומורים. אין להם לא דת ולא דין. כולם בועלי נידות. כולם מחללי שבת. אלה יהיו השופטים שלנו ? עבדים משלו בנו".

אין צורך במילון. הרב מקפיד לדבר עברית.

היועץ המשפטי לממשלה מחליט שלא לפתוח בהליכים פליליים כנגד הרב.

מוגשת עתירה כנגד החלטת היועץ המשפטי.

או אז עולה העניין לדיון אצל "בועלי הנידות".

הנשיא ברק בראש ההרכב. מפגש מחודש עם הרב עובדיה.

ואת מי ממנה הנשיא לשבת לידו בהרכב ? את השופט חשין.

הנה כי כן, עו"ד חשין ייצג בזמנו את העותר (ח"כ יאיר צבן) כנגד הרב עובדיה והביא להדחתו, ועתה הוא יושב - כשופט - ודן בעניינו. הרי כבר אמרנו שהעולם קטן.

וכיצד נראים הדברים מנקודת ראותו - הסובייקטיבית כמובן - של הרב עובדיה ?
הרב עובדיה רואה כיצד עומד עו"ד חשין מול השופט ברק וטוען את טענותיו כנגד הרב ומביא להדחתו, ולאחר מכן - במשפט אחר כמובן - כמו אוחז השופט ברק את עו"ד חשין בזרועו ומושכו אליו ומושיבו לידו כדי שישפוט יחד עימו את הרב.

האם מראית העין באה כאן על סיפוקה ? עניין של טעם כנראה.

ויש פסק דין.

ופסק הדין הפעם עשוי כולו עברית. אין אסמכתאות של גויים. אף לא מילה אנגלית אחת. מדברים אל הרב בגובה העיניים.

אומר השופט ברק:

"דבריו של הרב עובדיה יוסף, קשים הם. תוכנם של הדברים פוגע. הוא פוגע במעמדו של הרב עובדיה יוסף עצמו. הוא פוגע באמון ציבור תומכיו בבית המשפט. לא כך מתבטא גדול בתורה ומנהיג פוליטי. לא זהו המסר שדיין לשעבר - המבין והיודע את מורכבותו של התפקיד השיפוטי - צריך להעביר לקהל המתדיינים. לתומנו סברנו כי "לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עיקם הכתוב ח' אותיות ולא הוציא דבר מגונה" (פסחים ג' ע"א)".

עיננו הרואות: לא רק שפסיקה זרה אין כאן, אלא שהשופט ברק גם מרביץ בנו מדברי חז"ל.

והשופט חשין:

"אומרים האומרים: זה סיגנונם וזה הלוך דיבורם של חכמים וגדולים. ועוד אומרים האומרים: כך דוברים הדוברים במחוזות אחרים, שלשונם שונה מלשוננו.

כשאני לעצמי, אתקשה להאמין שזו שפת היומיום באותם מחוזות אחרים, וכי כך ישיחו רבנים וגדולים.

ואולם, גם אם זה הסיגנון וגם אם זה הלוך הדיבור, נדחה אותו בקהלנו. "לעולם יספר אדם בלשון נקיה" (פסחים ג' ע"א) - כך לימדונו חז"ל...

וגם זאת ידענו, שדברי חכמים בנחת נשמעים וכי חיים ומוות ביד הלשון. ראו עוד ההקדמה של הרב עובדיה יוסף לסיפרו שאלות ותשובות יביע אומר (חלק רביעי, מהדורה שניה, ירושלים, תשמ"ו), בעמוד השני, בטור השני.

באומרו דברים שאמר, משול הוא הרב יוסף בעיניי כמי שמחל על כבודו. ואולם רב שמחל על כבודו, כבודו אינו מחול, שכבודו כבודה של תורה הוא".

כמה אירוני: בית המשפט העליון שולח אותנו לגמוע מנאדו של הרב עובדיה.

פרט מעניין:
לשופט ברק ולרב עובדיה יוסף דבר משותף בעברם: שניהם חתני פרס ישראל. בשנת 1970 - בהיותו בן חמישים - זכה הרב עובדיה יוסף לחיבוק אמיץ של הממסד שהעניק לו את פרס ישראל לספרות תורנית. השופט ברק זכה בפרס ישראל למדעי המשפט חמש שנים מאוחר יותר.

הרב עובדיה זוכה לכינויי הערצה שונים כגון: סיני, עוקר הרים, פאר הדור, אביר הרועים, פוסק הדור, שר התורה, פאר הדור והדרו, מלכא קדישא, גאון, מחשב אנושי, ספר תורה מהלך, מרן וכו'.

אבל לשופט ברק אין במה להתקנא: התואר "גאון" היה כבר מזמן לשמו האמצעי. הסופרלטיבים שהורעפו במשך השנים על ראשו של ברק עלולים לגרום לאדם מן הישוב סחרחורת.
כך למשל: "מתחת לבלורית השובבה מסתתר מוח משוכלל, שאין לו לפי שעה מתחרה בבית המשפט העליון".
ועוד: "אהרן ברק הוא בעל שישה מוחות. הוא מסוגל לעסוק באותה עת בשישה נושאים שונים, ולחקור כל אחד בשלמות מירבית".
וכן: "אהרן ברק הוא עילוי. אין ספק שאילו היה אדם דתי והיה ראש ישיבה, היה בין גדולי הרבנים. אולי היה ראש מועצת החכמים".

הנה כי כן, מתברר שגם בחצרות של חילונים יכול לצמוח אדמו"ר.
http://www.lawfactor.com/prakim/shlichut.asp
@ תקציר פרקים קודמים...:-
http://www.lawfactor.com/prakim/default.asp

סנג´רו עשה את מה שאחרים לא עשו בעבר. הוא התחקה אחר התוואי של הכביש שעליו דיבר בן-דרור, וכיצד סלל אותו ברק לעצמו בכוח אקרובטיקה של מילים; מי שקורא את המאמר של סנג´רו עשוי לקבל את הרושם שברק הוא אכן פילוסוף בלשן פוסט-מודרניסטי, העושה במילים ובפרשנותן ככל העולה על רוחו תוך הבנת "רוח הזמן", הרואה בטקסט ישות עצמאית שניתנת לפרשנות "מרחיבה", לכל הפחות. משפט המפתח של ברק בנושא זה נכתב באחת מפסיקותיו ומאז צוטט פעמים רבות: "מילותיו של החוק אינן מבצרים שיש לכובשם בעזרת מילונים, אלא עטיפה לרעיון חי, המשתנה על פי נסיבות הזמן והמקום…"

בעבר היה אחד מעמודי היסוד של החוק הפלילי הישראלי הכלל של "הפרשנות המצמצמת", "הפירוש המקל ביותר". אהרן ברק ראה בכלל הזה אבן נגף על דרכו. סנג´רו חקר את תהליך החקיקה שאיפשר בסופו של דבר לשופט ליישם כללים של "פרשנות מרחיבה", דהיינו – העניק כוח יתר לשופט על פני המחוקק והפר את האיזון בין הרשויות. הוא מוכיח כי הדבר התבצע בשיתוף פעולה מלא בין דן מרידור שפעל כשר משפטים, ומאוחר יותר (יולי 94´) כיו"ר ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, לבין נשיא ביהמ"ש העליון ברק. כלומר, ברק השופט סידר לעצמו את החוק ופעל כדברי ד"ר סנג´רו כ"מחוקק-על". השיטה היתה "לדחוף" "אל בין שיניה של הצעת החוק בכוח רב" את המילים "לפי תכליתו". כלומר, "ניתן דין לפירושים אחדים לפי תכליתו".

את הצורך בסעיף הפרשנות החדש נימק מרידור בכך ש"תורת הפרשנות מקבלת בשנים האחרונות ניסוח מחודש". אם יש ספק בדבר, מזכיר מרידור שני כרכים של אהרן ברק והשלישי בדרך. מתברר שבוועדה התגלעה מחלוקת בדבר סעיף הדין התכליתי, ואז יו"ר הוועדה מרידור מספר לוועדה כי "ביקשתי מגב´ קרפ לבדוק את הנקודה הזאת עם פרופ´ ברק, הוא נמצא עדיין במישיגן". אחר כך הסביר לוועדה, כי "אנסה לדבר עם פרופ´ ברק שאמור לבוא ארצה בימים הקרובים…"
לפני שנה פרסם ברק עצמו את גרסתו: "שר המשפטים דאז דן מרידור שאל לעצתי… כתשובה הצעתי לו נוסח דומה לזה המופיע היום בחוק העונשין, אשר לפי השקפתי אכן מבטא את הפרשנות התכליתית".

סנג´רו ניתח טקסטים של הרצאות ופסיקות של ברק ומצא בהם גישה של "הפוך על הפוך". "האומנם לפנינו הגנה על המחוקק ועל הפרדת הרשויות, או שמא זלזול במחוקק?"

כשנחשפה הפרשה התברר, כזכור, שבעלי אינטרסים למיניהם התערבו,
שכנעו, לחצו ובאחת: בחשו - כדי לדחוף לכהונה את המועמד הראוי בעיניהם.

אז גם התברר עומק מעורבותו של נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, בהליך הבחירה של היועץ המשפטי לממשלה.

וכיצד התברר הדבר?

נשיא בית המשפט העליון - ככל הידוע, לראשונה בתולדותיו - מילא את מה שדוברו כינה אז "חובה אזרחית", והעיד בפני חוקרי המשטרה על חלקו באותה פרשה.

חלקים מדוח החקירה של נשיא בית המשפט העליון, שנחשפו בזמנם - פותחים צוהר אל מוקד כוח רב עוצמה, שאחד ממאפייניו העיקריים: פעילות מאחורי הקלעים. עדותו של השופט ברק מעוררת כמה וכמה שאלות שיועלו בהמשך הדברים.

ראוי, איפוא, להביא תחילה קטעים מגירסתו של נשיא בית המשפט העליון בפני חוקרי המשטרה.

המסמך המרתק הזה ידבר בעד עצמו:

"אני נשיא בית המשפט העליון מאז אוגוסט 1995. יש אצלנו מסורת, לפיה בטרם מתמנה יועץ משפטי, נשאל נשיא בית המשפט העליון לדעתו. לכן ידעתי שיגיע רגע שגם אני אשאל. כתוצאה מכך, גם כל מיני מועמדים היו פונים אלי, לדעת מראש מה תהיה עמדתי אם אשאל.

איתן הברמן פנה אלי כמה שבועות, או חודשים, לפני ההתפטרות של מיכאל בן-יאיר, ושוחח איתי על הנושא, על רקע הצעתי אליו להיות שופט. הוא אמר שהוא, בעצם, היה מעוניין במשרת היועץ המשפטי, אם זו תתפנה. אני אמרתי לו שאני בהחלט רואה בו מועמד מתאים, עם כל הבעייתיות של העובדה שהוא יועץ משפטי של הליכוד.

לפני כמה שבועות התקשר אלי דן-אבי-יצחק ואמר שהוא רוצה לדבר איתי. נפגשנו בביתי. הוא אמר לי שבא מטעם שר המשפטים (צחי הנגבי - י.ד.) ואמר לי שאחד המועמדים, הברמן, טוען שיש לו את ברכתי, והוא רוצה לדעת אם זה נכון. השבתי בחיוב. אבי יצחק אמר לי שהוא מעריך את הברמן ורואה את הבעייתיות למנות את היועץ המשפטי של הליכוד. גם אני ראיתי בכך בעיה מסויימת, אשר משקלה צריך להיקבע בסך כל הנתונים. בזה, בעצם, נסתיימה הפגישה.
אינני זוכר מתי בדיוק התקיימה פגישתי עם אבי יצחק. אני משער שהדבר אירע אחרי התפטרותו של היועץ המשפטי בן-יאיר.

ביום 10.1.97 נקבעה לי פגישה עם שר המשפטים בעניינים שוטפים, והשר אמר לי, מיד בתחילת הפגישה, שהיום יובא עניין מינוי יועץ משפטי לממשלה. נדמה לי שהוא אמר שיש ארבעה מועמדים: דן-אבי-יצחק, אליקים רובינשטיין, איתן הברמן ורוני בראון. הוא אמר לי מדוע כל אחד משלושת הראשונים נפסל, ושהוא הולך להמליץ על רוני בראון.

לגבי דן-אבי-יצחק, השר אמר לי שהוא נפסל בגלל החקירה הפלילית בתיק מסויים. לגבי רובינשטיין, הוא אמר לי כי הוא, רובינשטיין, לא מסכים. על זה אני הגבתי כי אני בקשר מתמיד עם רובינשטיין, ורובינשטיין אמר לי כי לא פנו אליו. השר אמר לי שדיבר עם אשתו ולא איתו, וממנה הבין כי רובינשטיין מסרב. על זה אמרתי שאני חושש שיש כאן אי הבנה, ואני חושב שיש לנקות את אי ההבנה.

לגבי הברמן, השר אמר לי שהעובדה שהוא יועץ משפטי של הליכוד פוסלת אותו. לבסוף הוא הזכיר את רוני בראון כמועמד העדיף, ושאל לדעתי. אמרתי לו שאני מכיר את בראון. הוא היה בכמה ישיבות בעניין לשכת עורכי הדין. בראון איש נעים שיחה, עם חוש הומור, אבל לתפקיד של יועץ משפטי - הוא בהחלט לא מתאים.

הוספתי, שעל-פי הכללים, היועץ המשפטי צריך להיות כשיר להתמנות לשופט בית המשפט העליון, ואני לא הייתי ממנה אותו כשופט שלום. הבהרתי לו שהתכונות שצריך להיות שופט עליון הם תנאי הכרחי, אך לא מספיק, ולכן אמרתי שעל-פי דעתי, אפילו כשופט שלום לא הייתי ממנה אותו. ממש התפלאתי על ההצעה הזאת. השר שמע, אמר 'תודה' ועבר לנושאים האחרים של הפגישה.

אחרי שהשר סיים להציג את המועמדים, אני שתקתי, ואז השר שאל אותי: 'מה אתה אומר?'. אני שאלתי: 'אתה מדווח לי, או שאתה רוצה לשמוע את דעתי?'. הוא אמר לי שהוא רוצה לשמוע את דעתי.
אחר כך שמעתי ברדיו על המינוי. הטלפון הראשון שקיבלתי היה של רוני בראון. הוא אמר לי שאני הראשון שהוא מטלפן אליו. הוא אמר שהייתי המורה שלו ושהוא רוצה להיפגש איתי. ברכתי אותו על המינוי ונדברנו להיפגש ביום ראשון בבוקר בלשכתי.

בצהריים אני חוזר הביתה ומוסרים לי שדן מרידור חיפש אותי. התקשרתי אליו. הוא שאל אותי על עמדתי בדבר המינוי של בראון. סיפרתי למרידור את כל תוכן השיחה שלי עם שר המשפטים. מרידור היה מזועזע ואמר לי שידבר על כך עם ראש הממשלה, ויבקש דיון חוזר בממשלה.

לאחר כמה זמן, עוד באותו יום שישי, התקשר אלי שר המשפטים ואמר לי ששמע שדיברתי עם מרידור ושסיפרתי לו את כל פרטי השיחה בין שנינו. הנגבי העיר לי כי לדעתו היתה זו שיחה אישית, ולא היה ראוי, לדעתו, לחשוף פרטים בפני מרידור. אמרתי לו כי בכל מה שנוגע לשלושת המועמדים שלא נבחרו, הוא צודק, ושאני אדבר עם מרידור שלא ישוחח על כך עם אחרים. על זה אמר לי הנגבי: 'מכאן אני מבין כי לא כן לגבי בראון'. אמרתי לו 'נכון'.

מיד התקשרתי עם מרידור וביקשתי ממנו שלא להזכיר את שלושת המועמדים האחרים. שונה היה הדבר לגבי בראון, כי את זה אני לא רואה כשיחה אישית, אלא כשיחה של שני בעלי תפקיד ממלכתי, שאחד מבקש לשמוע את דעתו של השני.

עוד באותו יום שישי אני מקבל טלפון של אבי-יצחק, שאמר לי: 'הייתי אצלך בעניין הברמן, והנה תראה מה שקרה. נבחר רוני בראון, ויש בכך משום הורדת תפקיד היועץ המשפטי לזנות'. הוא היה נסער מאוד ואמר לי: 'יש עוד הרבה דברים שאתה לא יודע, וטוב שאתה לא יודע'. זה מה שהוא אמר.

אני את אבי-יצחק מכיר שנים רבות, מהתקופה שלמדנו יחד באוניברסיטה. לדעתי הוא משפטן מהמעלה הראשונה. השיחה הטלפונית איתו נראתה לי משונה, אך הסברתי אותה לעצמי כמעין ניסיון להתנצל על השיחה הקודמת בעניין הברמן. יתכן שאבי-יצחק, על רקע השיחה בינינו בנושא מינוי היועץ המשפטי, רצה לרמוז לי שלו, אישית, אין חלק בהחלטה על מינוי בראון.

ביום שישי, 10.1.97, התקשר אלי כתב הטלוויזיה מיכאל דורון ואמר לי שהוא שוחח עם שר המשפטים, והשר אמר לו שאני תמכתי במינוי בראון. הוא ביקש את תגובתי, האם תמכתי או לא תמכתי. הפניתי אותו לשר המשפטים ואמרתי לו שאני לא מגיב. מיד טלפנתי לשר המשפטים. סיפרתי לו על השיחה עם דורון, ואמרתי לו להתקשר מיד לדורון ולהכחיש. הנגבי אמר לי שהוא לא שוחח עם אף עיתונאי, ושהוא מיד יתקשר אליו, ואכן הוא התקשר איתו, ונדמה לי שהנגבי חזר אלי ואמר לי שהתקשר לדורון. הדברים פורסמו באותו לילה בטלוויזיה על-ידי דורון.

ביום ראשון בבוקר, 12.1.97, בשעה 7:20, התקשר אלי בראון ואמר לי שהוגשה באותו בוקר עתירה לבג"ץ. הוא אמר לי שלא כדאי שניפגש ושנדחה את הפגישה עד לאחר הדיון בבג"ץ. השבתי לו: אכן, נכון. הוספתי שאני רוצה לומר, בקיצור, מה הייתי אומר לו, אילו היינו נפגשים: לא אברך אותך על המינוי, כי לפי דעתי אתה לא מתאים לתפקיד. רציתי שהדברים בינינו יהיו ברורים, שאני מברך אותו על מינויו מטעמי נימוס, אבל אני סבור שאינו מתאים לתפקיד.
לאחר זמן מה אמר לי מרידור שהוא קרא בעיתון ששר המשפטים אמר שאהרן ברק בירך על המינוי, וזה לא כך. הוא נועץ בי מה לעשות. אמרתי לו שהכי טוב לדבר ישר עם שר המשפטים ולברר איתו.

אחרי התפטרותו של בראון, פנו אלי מספר מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי, לשמוע את עמדתי - ביניהם עו"ד יהודה רווה, השופטת ד"ר עדנה קפלן, וכן השופט המחוזי, מיכה לינדנשטראוס. ברצוני לציין, כי מר לינדנשטראוס נפגש איתי, לבקשתו, בלשכתי, וסיפר לי שפנה אליו עו"ד דרור חוטר ישי, והציע לו את תפקיד היועץ המשפטי, תוך שאמר שאם הוא אומר 'כן' - התפקיד שלו. לינדנשטראוס ביקש להתייעץ ולחשוב. הוא פנה אלי וביקש את דעתי. אמרתי לו שאינני יודע.

מר לינדנשטראוס אמר לי שחוטר ישי אמר לו שהוא בא אליו מטעם הגורמים המוסמכים. אני התפלאתי על ההצעה הזאת, במיוחד על כך שאדם, אשר נגדו מתנהל הליך פלילי, עוסק בבדיקת מועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה".

עד כאן קטעים מעדותו של השופט ברק בפני חוקרי המשטרה.

אכן, בעקבות הפרשה הוסדר הליך המינוי של היועץ המשפטי לממשלה, והמועמד למשרה מוצע לממשלה על-ידי ועדה ציבורית בראשות שופט בדימוס של בית המשפט העליון.

יחד עם זאת, בעקבות עדותו זו של השופט ברק ראוי לשאול:
האם ראוי הוא שנשיא בית המשפט העליון יגלה מעורבות כה עמוקה - בחישה ממש - בעניינים שאינם נגזרים ישירות מתפקידו?
האם הדבר הולם את מעמדו של נשיא בית המשפט העליון?

ושאלת השאלות:
על-פי עדותו לעיל של השופט ברק - ברור שהיתה הידברות מוקדמת כלשהי בינו לבין אליקים רובינשטיין, שבסופו של דבר מונה לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה. מה טיבה המדוייק של ההידברות הזו, והאם הובטח בה דבר מה - לא נדע.

ואולם באוויר מרחפת לה שאלה: האם מינויו הצפוי של אליקים רובינשטיין לכהונת שופט בית המשפט העליון, הינו בעצם פירעון שטר כלשהו שנולד אז באותה הידברות?

מאת כתב "הארץ"
http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=293312

נשיא בית המשפט העליון, הפרופ' אהרן ברק, ממעיט בחשיבותן של פרשיות השחיתות השלטונית שנחשפו במערכת הבחירות האחרונה לכנסת. בראיון לבטאון הסטודנטים למשפטים בתל אביב ובירושלים, אמר ברק כי אינו חושב שהשחיתות השלטונית בישראל חריפה יותר משהיתה בעבר.
"הידיעות על שחיתויות הן בגדר חשדות בלבד", אמר ברק בראיון שנערך באמצע חודש ינואר, לאחר הגילויים בתקשורת על משפחת שרון, ולאחר הבחירות במרכז הליכוד. "אני באופן כללי לא חושב שהשחיתות השלטונית אצלנו כיום היא יותר חריפה מאשר היתה בעבר ומאשר היא בארצות אחרות".

ברק התייחס לדברי מבקר המדינה על "התהדקות הקשר" בין ראשי השלטון לבין אילי הון, ואמר כי "אם זה מה שהמבקר כתב, אז בוודאי שיש מקרים כאלה והם חמורים. אבל מכאן ועד המסקנה שבישראל קונים שלטון בכסף, המרחק גדול מאד". לדברי ברק, ישראל לא רק "במקום טוב באמצע" ביחס למדינות דמוקרטיות אחרות, כמו צרפת וארה"ב, "אלא אפילו במקום טוב".
===
מה קורה פה ?? עונת ההתקרנפות החלה ??
אם הכל בסדר אז מה לנו כי נלין ????

@ להלן: הכתבה !!

@ עכשיו לסקופ...:-

השופט ברק - הליכוד לא מושחת
16.5.2003

בתגובה לכתבה שהופיעה בארץ, מערכת אתר ליכודניק מברכת את הארץ
והשופט ברק על ניקוי נרדפי הסיזון מתקופת הבחירות האחרונה.
להלן הכתבה נשיא בית המשפט העליון, הפרופ' אהרן ברק, ממעיט
בחשיבותן של פרשיות השחיתו...
@ שער האתר
http://www.likudnik.co.il/Newspaper/newspaper.asp
לכתבה המלאה
http://www.likudnik.co.il/Newspaper/reports.asp?reportId=120