נתוני מערכת הביטחון מראים כי ירושלים, בירתה של מדינת ישראל, היוותה מאז ראשית העימות הנוכחי בין ישראל לפלשתינים יעד מועדף לביצוע פיגועים. בעיר עצמה בוצעו במהלך העימות ועד למחצית נובמבר השנה 600 פיגועים, מתוכם 30 פיגועי התאבדות, בהם נהרגו 210 בני אדם. מתקפת הטרור מוקדה בירושלים יותר מכל עיר אחרת, הן בשל מעמדה הסמלי כבירת מדינת ישראל והן בשל מיקומה ואופיה של העיר. "ירושלים היא עיר מעורבת, בה אוכלוסיות גדולות יהודיות וערביות, מתגוררות בסמוך זו לזו והיא ממוקמת בסמוך מאוד לערים וכפרים פלשתינים כדוגמת בית לחם ורמאללה, העוטפים אותה מכל עבריה ואשר תושביהם מקיימים קשר הדוק עם תושבי ירושלים, עובדה המקלה על ארגוני הטרור בהחדרת מחבלים לעיר", לשון דו"ח השב"כ.
הצירים הבולטים לשיגור המחבלים כיום הינם מהשומרון דרך רמאללה ומשם לירושלים, או מהשומרון דרך השכונות הצפוניות של ירושלים ומשם לתוך העיר. בפיגוע ההתאבדות בשוק הכרמל בתל-אביב לפני כחודש וחצי, שגבה מחיר דמים של שלושה הרוגים, נע המחבל והמלווה שלו על הציר הבא: שכם-תל-צומת תפוח-קלנדיה -איזור אבו דיס. באבו-דיס חבר המחבל לנהג הסעות מזרח-ירושלמי, ואיתו נסע בכביש מספר 1 לתל-אביב.
דו"ח השב"כ קובע, כי התוצאה המרכזית של המציאות שיצר מרחב החיץ היא עלייה ניכרת בפרק הזמן שנדרש לתשתיות בשומרון להוציא לפועל פיגוע בתחומי ישראל, וזאת בשל המורכבות הכרוכה בחציית המכשול והצורך להגיע לנקודות מעבר מרוחקות בהן לא הושלמה הקמת המרחב, בעיקר באזור יהודה.
נביא כאן קטעים נרחבים מהדו"ח, המציג תמונת מצב בעייתית לגבי מצב הביטחון בבירת ישראל.
על פי הדו"ח, במקביל להתגברות מעורבות בטרור של תושבי ירושלים הערבים המחזיקים בתעודות זהות ישראליות, מסתמנת מגמה חדשה לפיה, ארגוני הטרור בשומרון, הסיטו בשנה האחרונה את נקודות השיגור של המחבלים לישראל מאזור השומרון לאזור יהודה בשל "החיץ הביטחוני" באזורם. אירגונים אלו הגבירו משמעותית את הסתייעותם ב"ירושלמים" ובפלשתינים שמוצאם מהשומרון המתגוררים בסמוך לירושלים. תוך שהם מפחיתים את השימוש בערבים ישראלים במטרה לבצע פיגועים "מוצלחים" בישראל.
מאז תחילת שנת 2004 ועד מחצית נובמבר נעצרו 49 ערבים "ירושלמים" ותושבי "העוטף", שהיו מעורבים בפעילות טרור. עיקר פעילות הטרור בה מעורבים "ירושלמים" מוכוונת בידי תשתיות הטרור של החמאס בחברון וברמאללה וכן בידי תשתיות ה"תנזים" בבית לחם, בעוד שעיקר פעילות הטרור בה מעורבים תושבי "העוטף" מוכוונת בידי תשתיות החמאס וה"תנזים" בשכם.
אבו-דיס: מרכז לאיסוף מודיעין לטרור
באיזור ירושלים בולטת במיוחד אבו דיס, שתושביה מעורבים במרבית התארגנויות הטרור בשנים האחרונות, בין היתר לנוכח מיקומה של "מכללת אבו דיס" בתחומה, המהווה "כור היתוך" לנוכח המפגש בין"ירושלמים" לפלשתינים מיו"ש. כבעבר, הביטוי העיקרי למעורבות ה"ירושלמים" ותושבי "העוטף" בטרור הוא במילוי תפקידי סייענות: איסוף מודיעין ובחירת היעדים הפוטנציאלים לפיגועים, תוך ניצול היכרותם את העיר על רקע עבודתם או לימודיהם בה והובלת המחבל ליעד.
הפלשתינים שמוצאם מיו"ש ובעיקר מהשומרון, מתגוררים באיזור "עוטף" ירושלים, ומסייעים בביצוע פיגועים בתחומי ישראל על אף שאין ברשותם תיעוד המאפשר תנועה חופשית בתחומי ישראל. אוכלוסייה זו מכירה את איזור ירושלים ועומדת בקשרים אישיים, משפחתיים וחברתיים עם ה"ירושלמים".
העלייה במעורבותם בטרור של פלשתינים תושבי ירושלים ותושבי "עוטף ירושלים" נובעת ממספר התפתחויות בשטח שהעלו את משקלה הסגולי של אוכלוסייה זו בעיני ארגוני הטרור הפלשתינים ביהודה ובשומרון:
1. מאז המחצית השנייה של 2003, "יצרניות" הטרור העיקריות בתחומי ישראל הן תשתיות הטרור ביהודה ובבנימין, ולא בשומרון, בדגש על החמאס ופת"ח/תנזים בחברון, רמאללה ובית לחם. מטבע הדברים ירושלים נתפסת כיעד מועדף לביצוע פיגוע הרג המוני עבור תשתיות אלה, בעיקר בשל קרבתן הגיאוגרפית לעיר. בתוך כך מהווים ה"ירושלמים" חוליה מרכזית ב"גלגול" פיגועים בעיר, בעיקר בכל הנוגע להובלת המחבלים ו/או האמל"ח (אמצעי לחימה) ליעד הפיגוע. בהקשר זה יצויין פיגוע התאבדות בבית קפה קפית בירושלים ביולי האחרון, שהוכוון על ידי תשתית חמאס חברון, אשר שובש כנראה בשל תקלה בהפעלת המיטען. ב"גלגול" הפיגוע היו מעורבים הן "ירושלמים" והן תושבי "העוטף". ה"ירושלמים" סייעו באיסוף המודיעין, הצביעו על יעדים לפיגוע והסיעו את המחבל ליעד, בעוד שתושבי "העוטף" גייסו את ה"ירושלמים" ופעילים נוספים מהאזור.
2. הצורך של תשתיות הטרור בשומרון _ שכם, ג'נין _ להסתייע ב"ירושלמים" ובפלשתינים שמוצאם מהשומרון ושחיים/שוהים באזור ירושלים לצורך פיגועים בישראל, גבר, זאת בשל הקושי המתמשך של התשתיות בשומרון "לייצא" פיגועים לישראל בשל השלמת חלקים גדולים ב"מרחב החיץ" באזור השומרון. הסטת נקודת שיגור המחבלים לישראל מאזור השומרון ליהודה הגבירה את הצורך של התשתיות בשומרון להסתייע באוכלוסיה ה"ירושלמית" כתשתית לוגיסטית, בעוד שבתקופה שקדמה ל"מרחב החיץ" מילאו תפקיד זה ערבים ישראלים.
דוגמאות לפיגועי התאבדות בהם שימשה ירושלים כיעד מועדף או כציר מעבר מן יו"ש לשטח ישראל לא חסרות: בז' תשרי השנה, 22.9.2004, בוצע פיגוע התאבדות בגבעה הצרפתית בירושלים ע"י מחבלת מתאבדת שפוצצה עצמה סמוך לחיילי מג"ב בזמן שנבדקה. כתוצאה מהפיצוץ נהרגו 2חיילי מג"ב ונפצעו .17מאחורי הפיגוע עמדה תשתית "פת"ח"/תנזים בשכם, אשר החדירה המחבלת לישראל דרך אזור יהודה .
מיטען תופת מג'נין לעפולה דרך ירושלים והגליל
באותו יום נתפס באזור דיר חנא שבגליל מיטען נפץ רב עוצמה במשקל של למעלה מ-7 ק"ג אשר ייועד לביצוע פיגוע התאבדות בעפולה ע"י חוליית משותפת של פת"ח"/תנזים והג'יהאד האיסלאמי מאיזור ג'נין.
בראשות ההתארגנות עמדו שני מבוקשים, איברהים עבאהרה ווראד עבאהרה. המיטען הוסלק בתוך שק קמח והועבר על ידי זעל עבאהרה, אחיו של וראד, אשר הגיע לעבודה בישראל ללא היתר יחד עם בני משפחתו.
בחקירתו בשב"כ הודה זעל בהחדרת המיטען לישראל ופירט את אופן החדרתו: העברת כבודת המשפחה נעשתה קודם להגעת בני המשפחה וזאת באמצעות תושב השומרון אשר התגורר בישראל מכוח מעמד איחוד משפחות. בתוך הכבודה הרגילה של המשפחה, אשר כללה שני בלוני גז גדולים, גזיה, מוצרי מזון, ביגוד, אוהל גדול וציוד נילווה, מזרונים, מכלי פלשתיק למים ועוד, הועבר גם שק הקמח אשר בתוכו הוסלק המיטען. זעל ומשפחתו הגיעו בסיועם של נהגים מקומיים תוך החלפת רכבים ונסיעה בדרכי עפר ובצירים עוקפים. את מרבית הנסיעה עשו ככל הנראה ברכב מסוג ג'י.אמ.סי בעל לוחיות זיהוי צהובות, כאשר זעל ובני משפחתו ישבו במושבים האחוריים של הרכב. עבור הנסיעה שילם זעל כ-2000 ש"ח.
וזה היה מסלול הנסיעה: הכפר יאמון, ערקה, כפיראת, צומת יעבד, צומת קפין, עתיל, דיר-אלעצון, שוויכה, טול-כרם, ענבתא, חווארה, תורמס עיא, ענאתה, ירושלים _ ומשם לאזור הכפר מע'אר.
עם הגעתם לישראל התגוררו זגל ומשפחתו באוהל בתוך "מושבת שוהים בלתי חוקיים" הנמצאת בעמק של מטעי זיתים באזור מע'אר.
בחקירתו של עבהרה עלה כי בציר תנועתו מהשומרון לירושלים לא נתקל כלל במחסומים של צה"ל או המשטרה.
מג'נין לחיפה - דרך ירושלים
בכד' אב, 11.8, התפוצץ מיטען במשקל של כ- 15 ק"ג באזור מחסום קלנדיה בצפון ירושלים. בפיגוע נפצעו 6 חיילי מג"ב ושני אזרחים ישראלים. בנוסף, נהרגו שני פלשתינים ו-6 פלשתינים נפצעו.
במהלך היומיים שלאחר מכן נעצרו חברי החוליה מאיזור כפרי ג'נין המעורבים בהוצאת הפיגוע. עפ"י התכנון וההנחיות שקיבלו חברי החוליה, היה עליהם להבריח את ואאל נעיראת, תושב הכפר מיתלון בן 29, לחיפה, על מנת שיבצע פיגוע המוני בשוק תלפיות בעיר. ואאל הונחה כי במידה ולא יצליח להגיע לחיפה יגיע לעיר אחרת בישראל ויבצע בה את הפיגוע.
בסאם עביד, נהג מונית מהכפר עראבה באיזור ג'נין, הסיע את ואאל ונסע ראשון על מנת להתריע בפני המונית שאחריו מפני כוחות צה"ל ומחסומים. במונית השנייה, שנסעה מאחור, נהג מחמד עיוש, נהג מונית בן 27 אף הוא מעראבה. בתא המיטען של מוניתו הוסתר המיטען מתחת לארגז ירקות. השיירה נעה מאור עראבה לכוון טול כרם, עברה בעתיל ומשם נעה בכביש עוקף לאזור רמאללה עד הגעתם לא-ראם.
מדיניות צה"ל לאפשר תנועה חופשית של רכבים ערביים באזור נוצלה על ידי החוליה לנוע עד לאזור א-ראם מבלי שנעצרה או הופרעה ע"י מחסומים, כשעיקר תנועתה היתה על צירים ראשיים.
לאחר הגעתם לא-ראם רכשו חברי החוליה עגלת תינוק כחלק ממאמצם להתמים (מלשון תמימות) ולהסתיר את המיטען. בסאם ומחמד שכרו רכב שיסיע את ואאל והמיטען לחיפה והעמיסו על הרכב את המיטען ועגלת התינוק. אולם כתוצאה מהערכות כוחות הביטחון באזור, בעקבות התרעה מודיעינית על כוונת החוליה לבצע פיגוע בישראל, הבינו המחבלים כי לא יוכלו להיכנס לישראל. הם הניחו המיטען על עגלת התינוק והפעילו אותו ברגע שהתקרבו חיילי מג"ב למיטען.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
