ערכתי לאחרונה בתאריך 23.07.07 בשעה 05:27 בברכה, פילוביץ שחף
עתירה לבג''צ שהגיש העיתונאי יואב יצחק נ' דורית בייניש
בית המשפט העליון
בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"צ 6364/07
העותר: יואב יצחק
מרחוב שלונסקי 6 פתח תקוה 49298
טל: 9345666-03 פקס: 9345660-03
נגד
המשיבים:
1) השופטת דורית ביניש
נשיאת בית המשפט העליון
בית המשפט העליון
2) עו"ד יחזקאל ביניש
קרן היסוד 19 ב ירושלים 94188
3) מר מני מזוז
היועץ המשפטי לממשלה
צאלח א-דין 29 ירושלים 91010
משיבים פורמאליים:
4) נשיא המדינה (לשעבר) משה קצב
ע"י עו"ד אביגדור פלדמן ו/או עו"ד ציון אמיר
טל: 6913804–03 פקס: 6913806-03
5) פלונית בג"צ 5699/07
ע"י ב"כ עו"ד כנרת בראשי ו/או ע"י עו"ד יהודה רסלר
טל: 5102200-03 פקס: 5100666-03
6) עו"ד איתן פלג בג"צ 5745/07
טל: 6231155-02 פקס: 6236232-02
7) התנועה לאיכות השלטון ואח' בג"צ 5747/07
ע"י עו"ד אליעד שרגא ו/או עו"ד יפעת מצנר ואח'
טל: 5000073–02 פקס: 5000076-02
8) המכונה כ' בג"צ 5773/07
ע"י עו"ד ארנה לין ושות'
טל: 5165757–03 פקס: 5165999-03
9) עו"ד יואל עדן
טל: 6200307-03 פקס: 6296485-03 בג"צ 5828/07
עתירה דחופה למתן צו על תנאי
1) הצווים המבוקשים
א) מדוע לא יורה בית המשפט למשיבה 1 (להלן: הנשיאה ביניש) לפסול עצמה - כמתחייב מכללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007, ולהימנע מלישב בדין כשופטת בהרכב הדן בעתירות שהגישו המשיבים 9-5 נגד היועמ"ש ב"פרשת קצב", עתירות התלויות ועומדות ואשר הדיון הקרוב בהן נקבע ליום 25.07.07.
עתירה זו מכוונת, בין היתר, לחייב את הנשיאה ביניש להאציל מסמכותה לשופט אחר, כדי שימנה שופט אחר במקומה בעתירות שהגישו המשיבים 9-5.
ב) מדוע לא יורה בית המשפט למשיב 3 (להלן: היועמ"ש) להורות על פתיחת חקירה פלילית נגד עו"ד יחזקאל ביניש (להלן: עו"ד ביניש) בחשד שביצע עבירות על פקודת מס הכנסה, על חוק העונשין ועל פקודת פשיטת רגל, כפי שאלה פורטו בעתירה.
לעותר קיימת זכות עמידה משפטית, אזרחית וציבורית, הן באשר לסעד א' המבוקש נגד הנשיאה ביניש (ראו: בג"צ 1622/00 יואב יצחק נ' השופט תאודור אור ואח') – מחמת זאת שמדובר בעניין הנמנה עם "אותם מקרים חריגים ונדירים...."; והן באשר לסעד ב' המבוקש נגד עו"ד ביניש.
בשל נסיבותיה המיוחדות של עתירה זו ומעמדה של הנשיאה ביניש, מבקש העותר מבית המשפט להוציא לאלתר צו על תנאי, לקבוע דיון דחוף בעתירה עוד לפני יום 25.07.07, ובתום הדיון ליתן צו החלטי בשני הסעדים המבוקשים הנ"ל (א'-ב').
2) פניות העותר
2.1 הפניה אל הנשיאה ביניש – ביום 12.07.07 פנה העותר אל הנשיאה ביניש בבקשה שתפסול עצמה מלישב בעתירות נגד היועמ"ש (נספח א), אולם עד עתה נמנעה משיבה זו מלכבד את כללי האתיקה אותם התקינה, בחתימה, כמתחייב מהחוק.
בתשובתה אל העותר עמדה הנשיאה ביניש על-כך שפניה אליה בנושא תוגש באמצעות מדור קליטה (נספח ב], וכך העותר עושה בהגשת עתירה זו.
העותר ציפה ואף קיווה כי הנשיאה ביניש תתעשת ותשכיל לפסול עצמה בעתירות דנן. אולם העותר נוכח כי משיבה זו שוב חצתה קווים אדומים ולא הציבה לעצמה גבולות, כל זאת תוך חריגה חמורה וצפצוף על כללי אתיקה שיפוטית אותם התקינה בעצמה בחתימתה.
2.1.1 על-פי החוק, נשיא בית המשפט הוא המשבץ שופטים להרכבים השונים וכך נעשה גם בעתירות נגד היועמ"ש וקצב. עולה אפוא, כי הנשיאה ביניש אינה יכולה להנות אפילו מהספק - ולפטור עצמה מאחריות למצב זה, שכן היא זו ששיבצה עצמה לשפוט, בהרכב המורחב הדן בעתירות נגד היועמ"ש בפרשת קצב, וסיבותיה עימה.
לדעת העותר, פסלותה של הנשיאה ביניש מתחייבת בעתירות נגד היועמ"ש בכלל ובעתירות בפרשת קצב בפרט, בשל זאת שתיק עו"ד ביניש, שטופל על-ידי היועמ"ש, עדיין תלוי ועומד בפני היועמ"ש ו/או הפרקליטות ו/או המפרק - הכפופים ליועמ"ש ופועלים על-פי הנחיותיו בכל הקשור לפרשה זו, וזאת במיוחד נוכח מעמדה של הנשיאה ביניש.
2.1.2 יודגש עוד, כי לאור החלטתם של רשם העמותות ושל המפרק – הכפופים גם הם להחלטותיו והנחיותיו של היועמ"ש, חשוף עו"ד ביניש לתביעות כספיות בהיקף של מאות אלפי ש"ח ואולי אף לתביעות בהיקף של מיליוני ש"ח. מאליו מובן, כי במקרה שייתבע, ואם וכאשר יחויב, עלולה להינזק קופתם המשפחתית של בני הזוג ביניש.
אין מדובר בסיכון בלתי סביר, שכן:
- החוקר הטיל על עו"ד ביניש חלק ניכר מהאחריות לנזקים, הן בשל תפקידו כיו"ר, הן נוכח מעשיו הפסולים, והן נוכח העדפת נושים בלתי חוקית שביצע עבור עצמו;
- רשם העמותות הטיל על המפרק להגיש תביעות "כלפי כל מי שגרמו לה נזקים, הכל כמפורט בהמלצות החוקר".
2.1.3 בכללי אתיקה לשופטים, התשס"ז-2007 נקבע:
סעיף 15 (א) קובע – שופט לא ישב בדין אם מצא, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, כי קיימות נסיבות שיש בהן כדי לייצור חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט.
סעיף 15(ב) מחייב שופט שלא לישב בדין ביודעו שמתקיים אחד מאלה:
(2) יש לשופט... עניין אישי ממשי... בצד להליך, בבא-כוחו;
(6) עורך דין המייצג בעל דין מטפל בעניין של השופט או של בן משפחתו.
כעולה מכללי האתיקה, הנשיאה ביניש פסולה מלישב בדין בעתירות כל-כך מובהקות ואישיות נגד היועמ"ש, במיוחד כאשר היועמ"ש הוא האיש האמור להכריע בסופו של דבר בגורלו של בעלה – אם לחקירה פלילית, אם להגשת כתב אישום או אם לתביעה אזרחית.
סעיף 15(ג) לחוק דנן מאפשר לשופט לשבת בדין "אם מפאת דחיפות העניין לא ניתן לקיים את ההליך לפני שופט אחר ועלול להיגרם נזק חמור או עיוות דין אם לא ידון בעניין". יחד עם זאת ברור כי אין זה המקרה. בכל הכבוד, לא אלמן ישראל: שמיעת בעלי הדין בעתירות טרם הסתיימה; בבית המשפט העליון מכהנים שופטים נוספים הכשרים לשבת בדין, בעתירות דנן; פסלותה של הנשיאה ביניש, במקרה זה, מתחייבת בשל ניגודי העניינים החמורים אותם הביאה על עצמה, קל וחומר מאחר ומדובר בהליך פלילי נגד עו"ד ביניש, הליך התלוי ועומד בפני היועמ"ש ו / או בפני הכפופים אליו; וכן בשל הסיכון הכספי הישיר שבו היא נתונה יחד עם עו"ד ביניש.
2.1.4 כאן המקום לציין, כי היועמ"ש הודיע לציבור, פומבית, וגם לבית המשפט, כי הוא קיבל את החלטתו על הסדר הטיעון עם הנשיא לשעבר משה קצב, לאחר שנועץ בצוות גדול של פרקליטים, ובהם פרקליט המדינה, ערן שנדר. המדובר בצוות המונה למעלה מ-15 עורכי דין מבכירי הפרקליטות, שחלקם מטפלים ו / או מתפקידם לטפל בתיק עו"ד ביניש.
אין חולק על כך, כי העתירות בפרשת קצב מייחסות ליועמ"ש שיקול דעת פסול ובלתי מקצועי, חוסר התחשבות בנפגעות, פגיעה קשה באינטרס הציבורי וכגון דא. לית-מאן-דפליג, כי החלטת בית המשפט העליון בעתירות דנן עשויה / עלולה לגזור את דינו של היועמ"ש ולהטביע במקביל חותם של כשרות או פסלות על חוות דעתם של הפרקליטות בכלל ושל אותם פרקליטים דנן, בפרט.
2.1.5 מעורבותה של הנשיאה ביניש בעתירות אלה – בין שהיא תוסיף להוביל ביקורת חריפה וחסרת תקדים נגד היועמ"ש; ובין שתחליט, בסופו של דבר, להותיר את הסדר הטיעון על כנו ובכך להימנע מהתערבות בהחלטת היועמ"ש, מעמידה אותה במצב של ניגוד עניינים מובהק המחייב לאלתר את פסלותה.
2.1.6 בכל הכבוד, בנסיבות שנוצרו – נוצר "מאזן אימה" בין היועמ"ש לבין הנשיאה, וייס ורסה. זאת, יש לקטוע, מייד כשמתגלה הדבר ובמוקדם ככל האפשר.
2.2 הפניות אל היועמ"ש - העותר פנה בשנים האחרונות עשרות פעמים אל היועמ"ש, בדרישה למיצוי הדין עם עו"ד ביניש. אולם משיב זה נמנע / נרתע, עד כה, מביצוע מלאכתו (מקבץ מפניות העותר, נספח ג], והשיב שוב ושוב כי: הנושא בטיפול.
בעקבות פרסומי העותר פנתה עמותת אומ"ץ אל היועמ"ש בשאלה: מדוע לא יורה על מיצוי הדין עם עו"ד ביניש. בתשובת היועמ"ש נאמר כי הוחלט שלא להגיש כתב אישום בגין אי-העברת ניכויים, "מאחר ולא נמצאה לכך תשתית ראייתית מספקת".
יחד עם זאת נאמר באותו מכתב תשובה (7 בפברואר 2007, נספח ד):
"עם זאת נציין, כי בימים אלה נערכת במשרדנו בדיקה מול גורמים שונים בשאלה, האם קיימים היבטים פליליים אחרים, לבר-מיסויים, הנוגעים לעמותת התזמורת הסימפונית ירושלים, וזאת בעקבות ממצאי דוח רשם העמותות שנערך בעניין".
2.2.1 ביום 18.07.07 הפנה העותר אל היועמ"ש שלוש שאלות נוספות (נספח ה]. בשל חשיבותן מתכבד העותר להביאן כלשונן:
- האם נכון שקיבלת מספר תלונות נגד עו"ד יחזקאל ביניש, לרבות מהח"מ, וכן את עמדת רשם העמותות, שהצביע על חשדות וליקויים, כולל נגד עו"ד ביניש;
- האם נכון שהנחת / השבת תיק זה לטיפול הפרקליטות לבחינת חשד לעבירות פליליות ו/או ליקויים, וזאת בעקבות פניות ותלונות אליך, הן מצד הח"מ והן מצד תנועת אומ"ץ;
- האם נכון שמחמת רגישות הפרשה (רעייתו היא נשיאת בית המשפט העליון) נאלצת לטפל בעצמך, בנושא זה ו/או להנחות אחרים לטפל בממצאים שהועלו על-ידי הבודק המיוחד שמונה על-ידי רשם העמותות.
תשובת דובר משרד המשפטים :
1 2. רצ"ב מכתבנו לעמותת אומץ בנושא .
3. ההחלטה שהתקבלה בשעתו בעניין התזמורת הסימפונית ויחזקאל ביניש התקבלה על-דעת היועץ המשפטי לממשלה, מאחר שגורמים אחרים בפרקליטות פסלו את עצמם מלדון בעניין נוכח היכרותם עם השופטת ביניש.
2.2.2 הנה כי כן, היועמ"ש אישר שוב ושוב כי במשרדו מטופל תיק ביניש. כמו-כן עולה, למעשה, כי הוא נאלץ לטפל בכך אישית ובעצמו – למרות שנושאים מסוג אלה מטופלים, ברגיל, על-ידי גורמי תביעה הכפופים אליו, וזאת בשל מעמדה של הנשיאה ביניש והיכרותה האישית עם חלק מגורמי הפרקליטות, הצריכים ברגיל לטפל בתיק מסוג זה.
2.2.3 בית המשפט מתבקש להתערב, ולאלתר, כדי למנוע מהנשיאה ביניש להלך אימים על היועמ"ש, באופן סמוי או גלוי – בעצם ישיבתה בעתירות נגד היועמ"ש.
3) מעמד עו"ד ביניש בעמותת התזמורת הסימפונית ירושלים
3.1 המשיב 2 (עו"ד יחזקאל ביניש) היה הרוח החיה בעמותה והיושב-ראש שלה מיום הקמתה בשנת 1987 ועד התפטרותו בחודש מרס 2003. החוקר המיוחד כתב, כי עו"ד ביניש "היה מזוהה יותר מכל אחד אחר עם התזמורת".
העמותה, בניהולו של עו"ד ביניש, נקלעה לגירעון כספי בסך כ-15 מיליון ש"ח, מזה כ-5 מיליון ש"ח חובות למס הכנסה. בשל זאת, מונה לה, בשעתו, מפרק זמני.
3.2 עו"ד ביניש הפעיל את העמותה כ"מועדון חברים". התזמורת שהפעיל רכשה לה מוניטין ומעמד מיוחד בקרב שוחרי תרבות בישראל ובעולם. במשך שנים, עשה עו"ד ביניש בעמותה (ובתזמורת) משל מדובר ברכושו הפרטי, למרות שמדובר בעמותה ציבורית, שחלק ניכר מהמימון לפעילותה ניתן מכספי ציבור, ובמיוחד מקרן ירושלים ורשות השידור.
עו"ד ביניש עשה בכספי העמותה / התזמורת שימושים הטעונים חקירה: הוא קיבל כספים במזומנים, מבלי לרשום זאת כתקבולים; הוא שילם במזומנים לנגנים הנמנים עם מקורביו; הוא פעל למען עצמו (העדפת נושים פסולה) כאשר דאג להעביר מכספי העמותה, לחשבון בנק אותו החזיק אישית - ממנו נמשכו קודם לכן כספים לטובת התזמורת; הוא סייע למקצתם להתחמק מתשלומים מיסים ועוד ועוד.
3.2 עו"ד ביניש "מינף" את מעמדו כיושב-ראש העמותה – הן בארץ והן בחו"ל, והסתבך למעשה בניהול הכושל. הוא המשיך בדרכו הנלוזה גם כשהחלו להתגלות הנזקים. במסגרת זו הוא פעל מאחורי גבו של הוועד המנהל, ופתח חשבון בנק נוסף שלו ערב אישית. מחשבון זה נלקחו הלוואות, עבורה העמותה כביכול, וזאת בניגוד מוחלט להסכם המייסדים. ערב קריסת העמותה, ולאחר שעו"ד ביניש כבר הבין כי הקרקע בוערת, הוא פעל לכיסוי החוב, וזאת תוך העדפת נושים וחילוצו למעשה מערבותו האישית לחוב שנוצר בבנק. רשם העמותות והחוקר המיוחד קובעים כי מדובר בחשד לעבירה של העדפת נושים. אולם, קביעות לחוד ומעשים לחוד: עד כה לא מוצה הדין עם עו"ד ביניש.
3.4 עו"ד ביניש דאג לארח רבים על חשבון העמותה. אישים רבים, הנמנים עם ידידיו וידידיה של הנשיאה ביניש, קיבלו כרטיסים בחינם ו/ או הנחות גדולות להופעות של התזמורת ברחבי הארץ.
3.5 עו"ד ביניש עצמו, ורעייתו, נהנו מכיבודים רבים הן בארץ והן בחו"ל – על-חשבון העמותה, בזכות מעמדה של התזמורת, ומכוח מעמדו של עו"ד ביניש כיושב-ראש.
4) החשיפות והצעדים שננקטו
4.1 העותר הינו עיתונאי. במסגרת עבודתו, חשף העותר בעיקר באתרו "מחלקה ראשונה" (Nfc.co.il) את מעשיו החמורים של עו"ד ביניש בעמותת התזמורת הסימפונית ירושלים (להלן: התזמורת הסימפונית) בשנים שקדמו לשנת 2003. העותר פנה בזמנו אל פרקליטת המדינה דאז, השופטת עדנה ארבל, אך זו נמנעה מלפעול בנושא בשל קשריה האישיים עם בני הזוג ביניש. יחד עם זאת, נמנעה השופטת ארבל מהעברת הטיפול בפרשה לידי גורם מקצועי אחר בפרקליטות, דבר שגרם לשיבוש מהלכי הבדיקה, בפרשה זו.
4.2 בעקבות החשיפות ופניית העותר, פתחה רשות המיסים בחקירה נגד התזמורת הסימפונית ונגד ביניש. לאחר חקירתה ובדיקות מצד גורמים נוספים - בהם רשם העמותות, התחזק החשד כי עו"ד ביניש אכן ביצע עבירות חמורות. עיקרן:
4.2.1 קבוצה ראשונה (הטיפול הסתיים) - אי העברת ניכויים לרשויות המס.
עניין זה נחקר על-ידי חוקרי מס הכנסה. התביעה הכינה כתב אישום, אך הגשתו טורפדה על-ידי עו"ד ביניש, בסיועם של כמה גורמים, שאף הטעו את היועמ"ש, בטוענם כי מדיניות מס הכנסה היא לפטור מנהלי עמותות מכתב אישום, בנסיבות דומות (היועמ"ש יודע היטב את הפרטים ואת השמות, ומה אירע לאחר מכן...). העותר נמנע מהצגת הפרטים כאן, מאחר והוא רואה עניין זה חתום וגמור, וזאת לאחר שהיועמ"ש קיבל החלטה סופית שלא להעמיד לדין את עו"ד ביניש, בנימוק: "לא נמצאה לכך תשתית ראייתית מספקת".
4.2.2 קבוצה שניה (הטיפול טרם הסתיים) – חשד לביצוע שורה של עבירות, בהן: אי-רישום תקבולים, רישומים כוזבים במסמכי תאגיד, הוצאת כספים במזומנים בלא רישום כדין, העדפת נושים תוך שימוש במידע פנים ועוד.
החשדות לביצוע העבירות בקבוצה השניה שרירות וקיימות וטרם התקבלה החלטה על-ידי היועמ"ש או גורמים הכפופים אליו. דוח רשם העמותות בנושא זה (להלן, סעיף 6), שהוגש ביולי 2005 (!!) מצביע על אותן עבירות חמורות מצד עו"ד ביניש.
4.3 למרות זאת, ולמרות חלוף השנים ופניותיו הרבות של העותר, נמנע היועמ"ש עד כה מהכרעה בנושא, וגם גורמי הפרקליטות טרם הכריעו האם יש מקום לקיים חקירה או לגנוז את התיק. לטענת העותר, היועמ"ש, כמי שעומד בראש התביעה ומפקח / מנחה את גורמי הפרקליטות, בפרשה זו, מחוייב להימנע מסחבת, במיוחד נוכח מעמדה של ביניש כנשיאה ושופטת בבית המשפט העליון. אחרי הכל, מצב זה, שבו נוצר "מאזן אימה" - בין במכוון ובין מכורח הנסיבות, אינו ראו ומן הדין לקטוע זאת.
4.4 למרות הודעותיו הרשמיות של היועמ"ש – שפורסמו באתר Nfc, ממשיכים הנשיאה ביניש ועו"ד ביניש לכזב שוב ושוב, בטוענם כי הפרשה גמורה, וכאילו אין תיק ואין הליך התלוי ועומד בפרקליטות ו / או בפני היועמ"ש. יותר מזה: שני משיבים אלה מכפישים את העותר וטוענים כי הוא פועל בשליחות אחרים. העותר החליט להביא זאת להכרעת בית המשפט העליון, כדי למנוע מהמשיבים 1-2 להמשיך בפעילותם הפסולה; וכדי שבית המשפט יורה ליועמ"ש לעשות מלאכתו ללא חשש מפני הנשיאה ביניש.
4.5 לטענת העותר, ההתכחשות לעובדות והניסיון להסתירן, נעשים, בין היתר, כדי לתעתע בציבור; התעקשותה של הנשיאה ביניש לישב בדין, בכל זאת, בעתירות נגד היועמ"ש בפרשת קצב נעשית, לטענת העותר, בין היתר כדי להפעיל עליו לחץ פסול ובלתי חוקי, וכדי "לשכנעו" להימנע מהעמדת עו"ד ביניש לדין.
5) מינוי חוקר מיוחד מטעם רשם העמותות
5.1 בעקבות החשיפות של העותר ותלונות מצד יו"ר רשות השידור, מינה רשם העמותות ביום 29.05.03 את רו"ח רמי אלחנתי כחוקר מיוחד לבדוק את הליקויים והחשדות שהתגלו בעמותת התזמורת הסימפונית ירושלים. לאחר עיכובים ולחצים כבדים מצד עו"ד ביניש, וכן לאחר איומים מצד עו"ד ביניש על כמה מהבכירים ברשם העמותות – לבל ישתפו פעולה עם החוקר או עם רשויות אחרות, הגיש החוקר ביום 04.07.05 את הדוח המיוחד.
מחמת אותם איומים על בכירים ברשם העמותות – שמשמעותם שיבוש מהלכי חקירה ומשפט, הוגשה בזמנו תלונות נגד עו"ד ביניש, אך למרבה הצער, אלה לא טופלו.
יודגש, כי דוח החוקר המיוחד הוכן לאחר שהחוקר ביצע עבודה מקיפה. נחקרו/העידו בפניו עשרות אישים, ובהם עו"ד ביניש. טיוטת הדוח הועברה אל החשודים, מבעוד מועד, ורק לאחר שהשיבו גיבש החוקר את הדוח הסופי והגישו לרשם העמותות.
5.2 רשם העמותות אימץ את דוח החוקר המיוחד. בהודעה לעיתונות ציין הרשם, בין התר:
"דוח החקירה בעניין עמותת התזמורת הסימפונית ירושלים כולל ממצאים חמורים באשר להתנהלות העמותה והפועלים מטעמה. למרבה הצער, התנהלו מנהליה ושולחיהם, הרשויות הציבורית, הרחק מנורמות ציבוריות ראויות ותוך התעלמות מההשלכות המפליגות של פעולותיהם".
5.3 רשם העמותות דחה את טענתו של עו"ד ביניש, כאילו אין להטיל עליו אחריות אישית לעבירות שהתגלו. בהודעת משרד המשפטים נאמר (נספח ו):
"פעולותיו של היו"ר ללא שכר, נמרצותו להביא את העמותה להישגים אומנותיים ונכונותו להשקיע זמן וממון, אמנם עומדים לזכותו, אך אין בכך כדי להפחית מאחריותו לפעולות לקויות רבות שבוצעו בעמותה בידיעתו. מובן שאין באי-הטלת הוצאות על היו"ר כדי להכשיר את האופן בו פעל. בעניין זה כותב רשם העמותות: "על כל אדם הנוטל על עצמו משרה ציבורית, אף אם אינה בשכר, לדעת כי עם המשרה באה אחריות וכוונות טובות אינן מספיקות על-מנת למלא את התפקיד. חובות הנאמנות והזהירות מחייבות את כל נושאי המשרה בעמותה ובכללם חברי הוועד והעומד בראשם."
רשם העמותות כתב עוד בהודעה דנן:
"כעולה מהאמור לעיל, מדובר בעמותה בעלת חשיבות רבה בתרבות הישראלית, הנסמכת על רשויות ציבוריות. למרבה הצער, התנהלו מנהליה ושולחיהם, הרשויות הציבוריות, הרחק מנורמות ציבוריות ראויות ותוך התעלמות מההשלכות המפליגות של פעולותיהם. על מנהלי עמותות לשים כנר לרגליהם את העובדה כי דווקא בניהול גופים הנסמכים על כספי ציבור, מוטלת עליהם חובות נאמנות וזהירות מוגברות, לא רק כלפי העמותה וחבריה אלא כלפי הציבור כולו, לניהול נכון וראוי של גופים אלו."
6) ממצאי החוקר המיוחד
6.1 החוקר המיוחד שמונה, שממצאיו אומצו כאמור על-ידי רשם העמותות, עו"ד ירון קידר, הקדיש פרק שלם למעלליו של עו"ד ביניש (פרק 13, נספח ז). העותר מציג להלן חלק מהממצאים שאינם נוגעים לאי-העברת הניכויים, נושא שכאמור הוכרע על-ידי היועמ"ש. במילים אחרות: העותר מתמקד להלן בליקויים/בעבירות שטרם הוכרעו על-ידי היועמ"ש:
6.2 מעורבות עו"ד ביניש בניהול השוטף של התזמורת (נספח ז, סעיף 1):
החוקר גילה, כי עו"ד ביניש חרג מסמכותו והתערב באופן בלתי תקין גם בניהול השוטף. לפי הממצאים, מעורבותו נגסה בסמכויות המנכ"ל, הצוות המנהל והוועד המנהל. עו"ד ביניש עסק בפועל באישור תשלומים ובמקביל במניעת תשלומים שהתחייבו על-פי החוק.
6.3 חריגות מהתקציב ופגיעה בנושי העמותה (נספח ז, סעיף 2):
עו"ד ביניש אחראי להיווצרות גירעונות גדולים. החוקר מציין פעולות שאישר או יזם, מכוחן נוצרו לעמותה התחייבויות נוספות בהיקף כספי של מאות אלפי דולרים, כל זאת שעה שהיה ברור גם לעו"ד ביניש כי אין כסף בקופה ואין מקורות הכנסה לכיסוי ההתחייבויות.
הניהול הלקוי והבלתי תקין גרם לגירעונות בסך 15 מיליון ש"ח ולפשיטת רגל למעשה.
החוקר כתב בדוח (ציטוט):
היו"ר מתעלם מכך שלעמותה ישנה מחוייבות לעובדים ולכל הספקים ונותני השירותים. כל מי שמתקשר עם העמותה מניח שהיא פועלת על-בסיס תקציבי מאוזן תוך עמידה בהתחייבויות. אולם היו"ר התעלם מכך ואמר זאת מפורשות בחקירתו:
שאלה: האם יש לך חובה מוסרית לנושה שלא קיבל את הכסף?
תשובה: לא.
6.4 חריגה מכללי מנהל תקין – תשלומים במזומנים בלא רישומים כחוק (נספח ז, סעיף 4):
עו"ד ביניש חתם על הוראות בנקאיות למשיכת מזומנים לצורך תשלומים שונים מלבד תשלום אש"ל לנגנים ולאמנים מחו"ל. כמו כן הוא ידע ואישר קבלת תשלומים במזומנים. כך לדוגמא, בחקירה נמצא כי היו"ר עצמו קיבל תשלום במזומן בסך 600 דולר, בגין אחת הנסיעות (לטורקיה). "באופן עקרוני אני לא אוהב מזומנים", אמר עו"ד ביניש שקיבל כאמור מזומנים, ללא רישומים כדין בספרי העמותה.
עו"ד ביניש מסר בחקירתו ש: "לא עניין אותו" שיתכן שהתשלום במזומן לאמנים סייע להם להעלים מס (ציטוט):
היו"ר: ... יש אמנים שרוצים לא להצהיר בבולגריה או אני יודע מה, ואתה צריך לתת להם, כי הם לא יכולים להכניס את הכסף.
שאלה: אז אתה משתף פעולה בהעלמת מס.
תשובה: כנגד שלטונות בולגריה? זה לא מעניין אותי בכלל.
החוקר קובע בדוח: "לסיכום אני סבור שהיו"ר ידע על הפעילות הרבה שבוצעה במזומן ולא פעל להפסקת נוהג פסול זה".
6.5 העדפת נושים תוך ניצול מידע פנים (נספח ז, סעיף 5)
6.5.1 עו"ד ביניש דאג להעביר כספים לכיסוי חוב בחשבון בנק שלו היה ערב באופן אישי, וזאת על-חשבון החזר חובות לנושים אחרים. המדובר בסכום של 238,947 ש"ח שגנב למעשה, מכספי העמותה, תוך שימוש במידע פנים, ודאג להעביר לחשבון פרטי שפתח שלא כדין.
מתוך דוח החוקר (ציטוט):
עו"ד ביניש פתח לעמותה חשבון בבנק אינווסטק כללי ללא קבלת אישור מהוועד המנהל.
החשבון נפתח על-שם: 'ביניש יחזקאל, עו"ד בנאמנות עבור הפסטיבל הבינ"ל למוסיקה קאמרית ירושלים' .
בחשבון נלקחו הלוואות בניגוד מוחלט להסכם המייסדים. ההלוואות הובטחו בערבות אישית של היו"ר (באמצעות שיעבוד פיקדונות אישיים).
סמוך להתפטרות הוועד המנהל בתחילת שנת 2003 וערב הפירוק, הועברו לחשבון כספים מהאמרגן בארה"ב וכן הופקדו תקבולים מחייבים אחרים, ובכך כוסה רוב האשראי שנתקבל בחשבון והתייתרה ערבותו של היו"ר.
המנכ"ל בחקירתו מסר שהפעולות בוצעו בהוראת היו"ר. היו"ר טען שלא היה מעורב בכיסוי היתרה בחשבון, והפעולות שבוצעו בו היו חלק מהפעילות השוטפת של העמותה.
על המפרק הזמני יהיה לבדוק האם פעולות אלו שביצעו היו"ר והמנכ"ל הם בגדר פעולה פסולה של העדפת נושים (במקרה זה של היו"ר עצמו) תוך שימוש במידע פנים.
לדעתי יש חשש שמדובר בפעולה פסולה. אכן לא הייתה מוטלת על היו"ר החובה להעמיד מפיקדונותיו האישיים לכיסוי חובות העמותה או לערוב להם בכל צורה אחרת. אולם מרגע שהועמדה הערבות, היו"ר הוא נושה ככל נושה אחר. אין לדעתי לקבל מצב שבו נושאי מישרה משתמשים במידע פנים ובסמכויותיהם, לשם כיסוי חובותיהם האישיים, על-חשבון נושים אחרים שיתכן שעל-פי דיני הפירוק, קודמים להם.
לסיכום, ממצאי החקירה מעלים חשד שהיו"ר והמנכ"ל, שחששו מקריסת העמותה, ביצעו פעולות שהן עבירה של העדפת נושים. לנוכח הממצאים, המפרק נדרש לבדוק את הנושא לעומק.
.
החוקר המיוחד מפרט בדוח המקיף שערך:
6.5.2 את החשבון פתח עו"ד ביניש באופן אישי, מבלי לקבל את האישורים הנדרשים. ניהול חשבון זה איפשר לו לבצע תשלומים ולקבל הכנסות, תוך עקיפת מורשי החתימה מטעם העמותה.
6.5.3 מסמכי פתיחת חשבון הבנק אינם נושאים תאריך כלשהו...
6.5.4 בתקופה המשוערת שהחשבון נפתח, הצטרף לעמותה מאיר ברלך, מנהל סניף הבנק שנוהל בו החשבון. ברלך הצטרף לעמותה כחבר ועד מנהל.
6.5.5 בסוף 2003, ערב פירוק העמותה, הוזרמו בבהילות כספים לכיסוי החובות בחשבון הבנק שלו ערב עו"ד ביניש. החוקר מציין סכום של 238,947 ש"ח.
ההפקדות בוצעו בתקופה קצרה מאוד (פברואר-אפריל 2003) לאחר הישיבה שבה החליטה ההנהלה על התפטרותה. מקור ההפקדות: כספים שהתקבלו מסיורים בחו"ל.
בניגוד לנוהג בעמותה, התקבולים מסיורים בחו"ל – שהופקדו במצב רגיל בחשבון העמותה בבנק הפועלים, הוזרמו הפעם לחשבון הפרטי הנ"ל שלו ערב עו"ד ביניש, וזאת כדי לכסות את החוב בבנק אינווסטק. המנכ"ל, זוסיא רודן, נשאל על כך והשיב (ציטוט):
שאלה: לאן הכסף הועבר?
תשובה: לבנקים, לאחד החשבונות
שאלה: לאיזה חשבון?
תשובה: אינווסטק.
שאלה: למה?
תשובה: כי ככה נתבקשתי להעביר את זה.
שאלה: על-ידי מי?
תשובה: ביניש.
שאלה: למה?
תשובה: כי הייתה בעיה עם הפירוק, את זה אתה צריך לשאול אותו.
שאלה: בקשה של ביניש? בקשה של ביניש להעביר את הכסף לאינווסטק?
תשובה: זה היה במסגרת סידור העניינים לפני הפירוק.
שאלה: ואז בעקבות זה נתבקשת על-ידו להעביר את הכסף?
תשובה: בעקבות זה ביקשנו להעביר את הכספים לשם.
שאלה: איך התבקשת? מה ביניש עשה? הרים טלפון?
תשובה: זה אני לא זוכר, אבל אני יודע שזה היה לפי בקשתו. בן אדם נתן סכום, שם את ה-400,000 שקל ערבות הזו, שהוא יכול לאחר-כך לאכול אותה בגדול.
6.5.6 עו"ד ביניש נחקר בנושא זה על-ידי החוקר המיוחד (ציטוט):
שאלה: האם נתת הוראה לזוסיא, להעביר עשרים וחמישה אלף דולר מהסוכן בארה"ב לחשבון באינווסטק?
תשובה: אני לא נתת הוראה לזוסיא, הסוכן בארה"ב קיבל בזמנו הוראות להעביר חלק לבנק הפועלים אני חושב וחלק לאינווסטק, חשבון של התזמורת.
שאלה: למה שולם לחשבון באינווסטק ולא שולם לסוכנות הנסיעות?
תשובה: שיקול דעת שלי או של זוסיא היה, מה זה, זה כסף אני ערב, אני רוצה לקבל את הכסף, אני לא יודע, זה לא אני אבל התזמורת הרגישה כנראה.
שאלה: כלומר, אתה ערב, אתה רוצה לקבל את הכסף.
תשובה: אני בוודאי רוצה לקבל את הכסף, איזה שאלה?
שאלה: אז למה אתה לפני סוכנת הנסיעות?
תשובה: תסלח לי, למה לא? סוכנת הנסיעות נתנה שירות, אני נתת כסף, ערבות, למה לא? מה – מה זה פה?
.
7.1.8 סעיף 393 – גניבה בידי מורשה - העושה אחת מאלה, דינו - מאסר שבע שנים: (1) גונב נכס שקיבל עם יפוי-כוח לעשיה בו; (2) גונב נכס שהופקד אצלו, לבדו או עם אדם אחר, על מנת שישמרנו שמירה מעולה או ישתמש בו או בתמורתו, כולם או מקצתם, למטרה פלונית או ימסור כולם או מקצתם לאדם פלוני; (3) גונב נכס שקיבל, לבדו או עם אדם אחר, בשביל אדם אחר או לזכותו; (4) גונב מן התמורה של נייר ערך, או של עשיה בנכס על פי יפוי-כוח, כשקיבל הוראה שתשמש למטרה פלונית או תשולם לאדם פלוני.
7.1.9 סעיף 244 – שיבוש מהלכי משפט.
7.2 עבירות על פקודת מס הכנסה –
7.2.1 סעיף 216 – אי-קיום דרישות מסויימות וכו'. אדם אשר בלי סיבה מספקת עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו - מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, או שני העונשים כאחד: (5) לא ניהל פנקסי חשבונות בהתאם להוראות המנהל שניתנו על פי סעיף 130(א); (7) מי שרושם תקבוליו בסרט קופה רושמת, שובר קבלה, חשבונית, ספר פדיון יומי או תיעוד אחר על-פי הוראות המנהל מכוח סעיף 130, ולא רשם בהם תקבול שהיה חייב לרושמו על-פי אותן הוראות.
7.2.2 סעיף 217 - דוח וידיעות לא נכונים . אדם אשר ללא הצדק סביר ערך דוח לא נכון, מתוך שהשמיט הכנסה כלשהי שעליה הוא נדרש לפי הפקודה למסור דוח, או מתוך שרשם אותה בחסר, או אדם שמסר ידיעות לא נכונות בנוגע לכל עניין או דבר המשפיעים על חיובו במס או על חיובו של אדם אחר או של שותפות, דינו - מאסר שנתיים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין וסכום החסר בהכנסה שנקבע מחמת אותם דוח או ידיעות לא נכונים או שעלולה היתה להיקבע, אילו נתקבלו הדוח או הידיעות כנכונים, או שני העונשים כאחד. הטוען כי היה לו הצדק סביר - עליו הראָיה.
7.2.3 סעיף 220 – מרמה וכו' - אדם אשר במזיד, בכוונה להתחמק ממס או לעזור לאדם אחר להתחמק ממס, עבר אחת העבירות המנויות להלן, דינו - מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין ופי שניים מסכום ההכנסה שהעלים, שהתכוון להעלים או שעזר להעלים.
7.3 עבירות על פקודת פשיטת רגל התשם 1980 - איסור העדפת נושים
7.3.1 סעיף 98 – (א) מי שאינו יכול לפרוע מכספו את חובותיו כשמגיע זמן פרעונם, וכדי לתת עדיפות לנושה פלוני או למי שערב לחובו, או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מצד אותו נושה או מטעמו, הוא מעביר נכס או משעבדו, או משלם כסף, או נוטל על עצמו התחייבות, או נוקט הליך משפטי או נכנע לו, לטובת הנושה או נאמנו, ועל סמך בקשת פשיטת רגל שהוגשה תוך שלושה חדשים מיום שעשה כן הוכרז פושט רגל, יראו את מעשהו כמעשה מרמה ויהיה בטל כלפי הנאמן. (ב) סעיף זה לא יגרע מזכויותיו של אדם שרכש קנין בתום לב ובתמורה בת ערך מידי נושה של פושט הרגל או מכוח נושה כאמור. (ג) ניתן צו כינוס לפי סעיף 180 נגד מי שפסק דין ניתן לחובתו, יחול סעיף זה כאילו הוכרז החייב פושט רגל על סמך בקשת פשיטת רגל שהוגשה ביום מתן הצו.
כאמור לעיל, עו"ד ביניש עשה שימוש בלתי חוקי בכספים שהוזרמו למען העמותה, ונתן הנחיות להעבירם לחשבון האישי שפתח בבנק אינווסטק, שלו ערב אישית.
8) סיכום
העותר מבקש מבית המשפט להוציא צווים כמבוקש.
העותר מיצה את ההליכים המתחייבים והמתין כדי שהמשיבים 1 ו-3 יפעלו כפי שמחייבם החוק. משלא פעלו כנדרש, אין מנוס מהתערבות בית המשפט.
לעתירה זו צורפו המשיבים 9-5 (העותרים בפרשת קצב), מטעמי זהירות בלבד.
העותר,
יואב יצחק
תצהיר מטעם העותר
אני הח"מ יואב יצחק ת.ז. 054878483, לאחר שהוזהרתי כי עלי להצהיר את האמת, וכי אם לא אעשה זאת אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, מצהיר בזאת כדלהלן:
1) אני נותן תצהיר זה בעתירה נגד: נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש; עו"ד יחזקאל ביניש; והיועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז.
2) האמור בסעיפים 1-8 נכון ואמת על-פי מיטב ידיעתי ואמונתי.
3) אני מצהיר כי זהו שמי, זו חתימתי ותוכן תצהירי זה אמת.
_
יואב יצחק
_
לחץ כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
