אריק בך: ''בחירת פרקליט המדינה עולה כיתה''  

גדוללנתחיל מהבהרה שלמעט שי ניצן אשר נתפס על ידי פעמיים בביצוע עבירה של הונאת בית המשפט העליון ומסירת הצהרת שקר ביודעין ובכוונה תחילה, אין לי כל היכרות אישית ישירה או עקיפה עם מי מהמועמדים לתפקיד החשוב של פרקליט המדינה. מה שאני יודע עליהם זה מה שכולנו יכולים ללמוד על מעשיהם מהפרסומים אשר ליוו את פועלם ועל כך מבוססת רשימה זו.סוףף

כחוללנציג הפשע המאורגן נדחה שובסוףף

ועדת האיתור החליטה לדחות על הסף את מועמדותו של עו"ד איתן מעוז, העובד במשרד עורכי הדין שבו עובדים גם סנגוריו של ראש הממשלה אהוד אולמרט - אלי זהר ורועי בלכר ולא להמשיך את בחינת התאמתו לתפקיד.

גם אם נהיה מאוד תמימים להאמין שהסניגור של מפלגת הנאשמים לא ניסה להשתלט על מנגנוני קבלת ההחלטות בתביעה הכללית, עדיין נישאר עם זכרון מעוד פרשה חמורה אשר הסתיימה בא חקירת משטרה פלילית: הנסיון הקודם של הבוס של אותו מועמד, עו"ד אלי זוהר, להתמנות לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה (לאחר שהוצאו כל מיני שלדים מהארון מעברו כסוכן ביטוח והחלו להתפרסם רינונים בתקשורת על קשריו הבעייתיים עם צמרת הפשע המאורגן ה"לבן" של מדינת ישראל, הסיר אלי זוהר את מועמדותו מיוזמתו).

על הבהרת העמדה החד משמעית הזו, באמצעות סילוק מועמדותו של מי שלכאורה נגוע בניגוד עניינים כה חמור על הסף, מגיעה לועדת האיתור נקודת זכות.

כחוללהמועמד של תופרי התיקיםסוףף

שי ניצן הינו בעל עבר פלילי חמור ומביש, מהסוג הפוסל אדם מלהחזיק בכלל רשיון של עורך דין, וקל וחומר פוסל אותו מלהיות ראוי לכל משרה הדורשת טוהר מידות ויושרה. שי ניצן נוהג להגיש לבתי המשפט הצהרות שקריות ביודעין, הצהרות שבגין כל אחת מהן דינו על פי החוק הוא שבע שנות מאסר, והכל תוך בטחון בכך שעצם העובדה שהיה המתמחה של אהרון ברק והמשנה של דורית ביניש ועדנה ארבל (וכעת של מזוז) – איש לא יעז לפתוח נגדו אפילו בחקירה.

מינויו לתפקיד יאפשר למעשה לפרקליטות להידרדר שוב אל שנותיה החשוכות ביותר, שבהן תפירות תיקים וסיכול ממוקד פוליטי ועסקי של מועמדים אשר העמדה הפוליטית או הפוזיציה העסקית שלהם שלהם לא נראית לכנופיית ארבל-בייניש וממילא גם שי ניצן – הם עניין של שגרה ותורת לחימה לגיטימית במה שלשיטתם נקרא "דמוקרטיה" ובסיציליה נקרא "קוזה נוסטרה".

הפשע המאורגן ששלט בפרקליטות בתקופת תופרות התיקים מבקש איפה לעשות קאם-בק באמצעות מינוי הנאמן מטעמם, שי ניצן. אין כל ספק שחברי ועדת המינוי מודעים היטב הן לעברו הבעייתי של המועמד הזה אשר לא רק גובל אלא חצה את גבול הפלילים ולא רק פעם אחת, והן את השתייכותו לכנופייה אשר דידרה את מעמדו של שלטון החוק לביוב שריסק את כל יוקרתו של המוסד החשוב הזה והפיכת נורמת הציות לחוק לבדיחה תפלה ובלתי רלוונטית, שכן עם פרקליטים מסוגו של שי ניצן הממונים על אכיפת שלטון החוק, לא משנה אם מבוצעת עבירה או בכלל לא – הכל שאלה של גיאוגרפיה.

את עו"ד יחזקאל ביניש שי ניצן יזכה מהחשדות המוכחים התלויים נגדו, למרות הדו"ח החמור של כונס הנכסים הרשמי בפרשיות המעילה בכספי הפילהרמונית כנגדו.

כנגד דורית ביניש, יימנע שי ניצן מלהורות על פתיחת חקירה פלילית בגין הונאת עשרות מליוני השקלים אשר נעלמו בניגוד לכל חוק ומנהל תקין בראשותה כראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת הנוכחית. כך קבע מבקר המדינה בדוח חמור מאוד –הרבה יותר חמור מהדו"ח כנגד אולמרט במשרד התמ"ת. אבל אם תצליח ביניש לשתול את שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה, היא רוכשת לעצמה תעודת ביטוח חשובה, המבטיחה שהיא ובעלה לא ייפגשו רק מאחורי הסורגים, אלא ימשיכו במעלליהם כאילו לא נעלמו מתחת לידיהם עשרות מליוני ש"ח בניגוד לחוק ועל חשבון משלם המיסים, בעבירות הונאה ומעילה אשר הוכחו מעל לכל ספק סביר הן בחקירה שניהל השופט המחוזי בדימ' מיכה לינדנטראוס נגד ביניש, והן בחקירה שניהל כונס הנכסים הרשמי נגד יחזקאל ביניש.

כנגד עדנה ארבל יימנע שי ניצן מלפתוח בהליכים פליליים בנוגע להתחזותה במרמה כבעלת תואר שני שלא היה ולא נברא, וכנגד בעלה של עדנה ארבל יימנע שי ניצן מלחקור את הקשר שבין סכומי העתק שהוא קיבל בזמנו ללא מכרז תקין מאהוד ברק "כדי להגן על גבול הלבנון מפני הטילים של החיזבאללה באמצעות.... גדר" ואת הקשר הישיר שבין הסכומים שקיבל בעלה של פרקליטת המדינה לסגירת התיק התמוהה בגין פרשיות השוחד והשחיתות שבהן נחשד בזמנו אהוד ברק וכנופייתו בנושא העמותות, כמו גם בנושאים חמורים הרבה יותר שנגנזו באורח תמוה, ובראשם פרשת הגז הטבעי בשותפות עם ארגוני הטרור ואוייבי מדינת ישראל.

יחד עם זאת, מוכנותו לגשת אל לוע הארי בדיון בבג"צ בעניין עסקת הטיעון של קצב, במקומו של מני מזוז אשר חייב היה וצריך היה להופיע שם בעצמו, להביט כלפי מטה לעבר ביניש וללעוג לה מי היא בכלל שתטיף לו הלכות מוסר ויושרה, יקנו לניצן נקודות זכות אצל מזוז. הופעתו בדיון הראשון צריכה אמנם ללמד את מזוז כי מדובר בשרלטן חובבן ולא מקצועי, אבל אומץ ליבו ומעמדו המיוחד להביט על ביניש מהגובה והזוית שרק מעטים כמו ראובן חזק, שמעון פרס, אהרון ברק, יחזקאל ביניש, מישה חשין ועוד כמה גברברים הראו לה את הלובן ולא בעיניים, מעניק לו מעמד מיוחד ומועדף במיוחד.

שאלת נאמנותו של שי ניצן למולדת וקשריו עם ארגוני הטרור היא גם כן נושא הטעון בדיקה קפדנית ורגישה. להיטותו לתמוך בארגוני הטרור, כמו גם להיטותו לנהל מלחמת עולם נגד ילדה בת 14 שכל חטאה היה למעשה, שהיא משתייכת לצד הימני של הפוליטיקה בעוד שניצן אינו בוחל לעשות שימוש מובהק בכלים המשפטיים העצומים העומדים לרשותו כדי לקדם את האנג'נדה הפרו-טרוריסטית ואנטי ישראלית שלו - טעונה בדיקה מעמיקה וחפה מכל תמימות והיתממות.

כחוללהמועמדים הנוספים מהפרקליטותסוףף

בנוסף על מועמדותו של שי ניצן כאמור, מועמדים גם שניים נוספים אשר הגישו את מועמדותם למשרה - עו"ד אביה אלף ועו"ד רחל שיבר .

עו"ד אביה אלף היא מנהלת המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה, ועל שולחנה תקועים כמה פרשיות חמורות ביותר הקשורות לצמרת הפשע המאורגן בישראל. יחד עם זאת לזכותה ראוי לציין כי היא הצליחה לעמוד בלחצים ולהוביל להגשת כתב אישום בפרשת החניונים המכונה בטעות פרשת גרוס, אך למעשה ולמביני עניין מדובר למעשה בפרשה נוספת של העבריין הנמלט השופט לשעבר דן כהן (בן משפחתו של אהרון ברק והשותף למשרד של בנו של ברק ובנו של השופט יצחק זמיר, עו"ד בעל עבר פלילי עשיר ומראשי הפשע הכלכלי המאורגן בישראל) .

לגנותה של הגב' אלף ניתן לזכור את הסכמתה לכהן בצוות שמונה ללכוד את עו"ד ליאורה גלאט ברקוביץ' בשל מעשה הגבורה שלה, לחשוף לידיעת הציבור את הסיבה האמיתית שבגינה הפך אריאל שרון מלוחם דגול המגן על בטחון המדינה, למשתף פעולה המוסר שטחים בטחוניים לארגוני הטרור כדי שיוכלו לבצע משם עוד ועוד פעולות טרור מבלי שתהיה כל ערובה של ממש לבטחון המדינה אלא דווקא להיפך (שני החברים הנוספים אשר מונו על ידי מזוז לעמוד באותו צוות הם אחותו, עו"ד אלינוער מזוז, ומקורבו אשר מונה לאחר מכן לפרקליט המדינה, עו"ד ערן שנדר). גלאט הייתה כזכור הראשונה שחצתה את הקווים והתריעה מפני העיסקה המסוכנת המתבשלת, של שטחים תמורת זיכוי.

לזכות ליאורה-גלאט ברקוביץ' והמעשה ההירואי שהיא עשתה כאקט של אקטיביזם-סיביל סרוונטי, צריך היה להעניק לה צל"ש ולא עונש, אילו היינו מדינה המרוממת לוחמים בשחיתות במקום עבריינים ממוסדים. אבל לזכותה של עו"ד אביה אלף ניתן לומר שאפשר היה להבין את העלבון והכעס האישי שנקלע אליו מני מזוז כשמעשהו נחשף בפומבי והוא הוצג למעשה כמי שמחפה למעשה על פרשיות השחיתות של אריאל שרון, והפעם עם ראיות של ממש לטענה ולא סתם פרשנות עיתונאית. מעשיו החמורים של שרון, לבגוד בבטחון המדינה בתמורה למחיקת אישומים פליליים היה אכן חמור. אך מזוז ראה בחשיפה בגידה אישית בו, שכן כאיש פרקליטות הוא מחונך על ברכי התפיסה כי הנאמנות הקולגיאלית של עובד ציבור לרעהו חייבת לגבור על נאמנותו ומוסריותו ומחויבותו של עובד הציבור כלפי הציבור ושלטון החוק. חבל שכך, אבל לא מזוז המציא את השיטה, הוא עוצב אל תוכה, מה גם שיש להניח שמה שהכי הרתיח אותו בתיק האי היווני היה הגילויים של תפירותיה האופייניות של עדנה ארבל בתקים שבהם היא קובעת את אשמתו של המועדמ בגלל שיוכו הפוליטי, החברתי או הכלכלי ובמנותק לחלוטין מחומר הראיות נגדו ובמיוחד בעדו.

בסך הכל, מדובר בפרקליטה מנוסה, די מוכשרת, ובעלת עמוד שדרה, והחשוב מכל: הקשר שלה אל אחד ממעגלי הפשיעה המאורגנת המוסדת בישראל, רופף ולא מחייב מידי. יש לה סיכוי טוב להתמנות בגלל האמון הרב שרוחש לה מני מזוז, העומד בראש צוות האיתור, וזו אולי לא תהיה הבחירה של המועמד הטוב ביותר, אבל להבדיל משי ניצן, זו תהיה בחירה של מועמד שאיננו פסול ומועמד חף מכל עבר פלילי ונטייה סדרתית עבריינות, וזה חשוב אפילו יותר.

המועמדות שלה בהחלט בעלת סיכוי. לא בשל התאמתה המיוחדת לתפקיד הגדול עליה בכמה מידות, אלא בשל קירבתה המיוחדת למני מזוז, האמון הרב שהוא רוחש לה והנאמנות הייחודית שהיא כבר הוכיחה שהיא מפגינה כלפיו.

אשר למועמדת הנוספת מהפרקליטות, עו"ד רחל שיבר (פרקליטת מחוז המרכז) לי נראה כי הוגשה כמעין "מועמדות קש", שלא יגידו ששי ניצן היה המועמד היחיד לתפקיד ונבחר בלית ברירה (גם היא חברה בכנופיית תופרי התיקים, וזו למעשה הסיבה שהיא מונתה לתפקידה הנוכחי: הסכמתה להגיש את כתב האישום התפור נגד דודי אפל, בניגוד לעמד קודמתה בתפקיד, פרקליטת המחוז נורית שניט). מועמדותה לא רצינית ולא נראה לי שיש לה סיכוי של ממש. בטח לא כל עוד מזוז עומד בראש ועדת האיתור וזוכר לה את התרגיל המסריח שהיא ועדנה ארבל עשו לו כמחטף, ערב כניסתו לתפקיד.

כחוללהמועמדים החדשיםסוףף

ועדת האיתור פנתה מיוזמתה אל שולשה מועמדים נוספים אשר הסכימו להיכלל כמועמדים למשרה. השלושה הם עו"ד יהודה ויינשטיין, המשמש סנגור פרטי ובעליו של משרד עורכי דין; עו"ד משה לדור, לשעבר פרקליט מחוז ירושלים שפרש משירות המדינה לפני כמה שנים והפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל אביחי מנדלבליט.
לי צורם במיוחד ברשימה הזו, חסרונו של מועמד חשוב וראוי לא פחות מכל אלה: עו"ד יהושוע רזניק, לשעבר המשנה לפרקליטת המדינה.

הטענה שהמועמדים הם חדשים אמנם לא ממש מדוייקת, שכן גם עו"ד ויינשטיין וגם עו"ד משה לדור היו מועמדים לכהונת פרקליט המדינה גם בסבב הקודם, שבו העדיף מזוז את ערן שנדר על פניהם. גם אז היה הפרקליט הצבאי מועמד (מנחם פינקלשטיין), ואת כיסא המועמד מטעם כנופיית תופרי התיקים תפסה אז נאוה בן אור אשר מאז הודחה למעשה מהפרקליטות.

אבל קשה שלא להתרשם מהאיכות המיוחדת של כל שלושת המועמדים החדשים שהוצגו, כמו גם מהערך המוסף המיוחד המתווסף אל משקל מועמדותם בזכות העובדה שלא הם ביקשו להתמנות לתפקיד, מטעמם או מטעמו של "פושר" בעל עניין כלשהו, אלא הועדה פנתה אליהם בבקשה שיסכימו לקבל על עצמם את המועמדות למשרה החשובה הזו.

לא ניתן במסגרת רשימה שכזו לכסות את כל פועלם של שלושת האישים הללו. בגדול ניתן לומר שכל אחד מהם הוא איש מקצוע משובח ומנוסה, בעל קבלות מוכחות של הצלחה, נקיים מכל רבב, ובעלי תפיסת עולם משפטית וחברתית ערכית ומוסרית ביותר, מעניינת ורעננה.

לו היה הדבר תלוי בי, הייתי בוחר לתפקיד את עו"ד משה לדור. בעיקר בגלל נסיונו העשיר הן בשוק הפרטי (התמחה אצל עו"ד תוסיה הכהן, חווה על בשרו סיכול משפטי ממוקד כפרקליטו של חיים שיף, עמד באתגרים מורכבים ביותר במסגרת תפקידו בפרקליטות וכפרקליט מחוז ירושלים, וחף מכל נטייה לכותרות, ספינים או יס-מניות כלפי פוליטיקאים או בעלי הון. די אם נזכיר כאן שניים מההישגים המרשימים שלו (בהקשר הזה, אם כי בהקשר המקצועי היו לו מרשימים יותר): הרשעת הבנקאים הכי נחשבים במדינה בשל חלקם בהונאת המילארדים של הציבור בפרשת ויסות המניות, כמו גם העמדתו לדין של התעשיין וגיסו של השופט העליון חשין, אלי הורוביץ, בגין פרשיית הונאת רשויות המס במאה מליון ש"ח עיסקה שהוברחה אל מחוץ לגבולות מדינת ישראל, בשעה שמדינת ישראל ממררת את החיים לעשרות אלפי נישומים קטנים שהעלימו בקושי כמה מאות או אלפי שקלים.

המועמד המקצוען ביותר מהבחינה המשפטית, הוא ללא ספק עו"ד יהודה ויינשטיין. הבעיה שלו להערכתי היא, שמבחינה מקצועית הוא משתווה (ויש שיגידו שאפילו עולה )על מני מזוז ובכך הוא ממילא עולה מבחנה מקצועית על כל שופטי בית המשפט העליון של היום (אבל זו חוכמה קטנה).

מדובר בעילוי משפטי, במומחה של ממש בתחומים שמדינת ישראל משוועת לראש חכם, מתוחכם, מבין עניין – עבירות הצווארון הלבן לרבות הפשע הכלכלי המאורגן של המדינה.

מבחינת הישגים, מדובר בסניגור שצבר את הכמות והאיכות של הזיכויים המרשימים ביותר לטעמי (אני מוציא מכלל זה את עו"ד ויינרוט, שהתפקיד קטן עליו והוא ראוי למשרה של נשיא בית המשפט העליון או שר משפטים, לא פחות, וגם מוציא מהכלל את שני הסניגורים הידועים שיש להם אמנם יותר זיכויים מלווינשטיין אבל החשודים בעיני בכך שאת הזיכויים שלהם הם קונים בזכות חלוקת שכר הטרחה האדיר שהם מקבלים עם מקבלי ההחלטות בפרקליטות ולא בזכות כישוריהם המשפטיים).

בחינת תיק הלקוחות שלו מעלה גם נתון משמעותי ביותר, והוא שאין בין לקוחותיו מישהו שעצם הקרבה שלו אל עו"ד ויינשטיין יהווה איום על מראית העין של התאמתו לתפקיד. כלומר: מדובר באדם שבע שלא ניתן לקנות בקלות, אדם המבין עניין, אדם בעל ערך מוסף מיוחד של "דם חדש" לפרקליטות הסובלת מריקבון ממאיר של המערכות עד כדי התפתחות זיהום בכל המערכות הבקטריאליות של מוסד אשר היה אמור להוות גורם החיסון של החברה מעבריינות, ולא מוביל הזיהום שלה עד המצב הנוראי שאליו הגענו כיום.

התגברות השחיתות וריכוזה בכל צמרת שלטון המדינה לרבות צמרת שלטון החוק ובית המשפט העליון, מחייבת דם חדש ומועמד בעל עמוד שידרה קשיח במיוחד.

אביחי מנדנבליט הוא מועמד חביב. מדובר באיש דתי מצד אחד, אך האיש האחראי על הביצוע והגיבוי המשפטי של מסירת שטחי גוש קטיף לשליטת ארגוני הטרור ויורי הקאסמים על שדרות (שייך לחסידות "אשלג", שהדגש בה, כהגדרתו, היא "עזרא לזולת ולא ההתיישבות על קרקע"). מדובר באדם בעל תפיסת עולם משפטית, צבאית, דתית ואזרחית מעניינת במיוחד. הוא לא מהסס להתריע מפני מכת השחיתות בצבא (לדבריו - "אין רמי דותנים, אך יש הרבה שחיתות". לדעתי – יש המון רמי דותנים ושותפיות פסולות בין סוחרי נשק ושירותים אזרחיים לאנשי צבא בשירות פעיל). לגישתו הראויה, אין להחמיר יתר על המידה עם אזרחים שמעדו פעם אחת ואין למהר לעשות שימוש באמעי הכליאה כדי להפוך אנשים טובים שכשלו לעבריינים לכל החיים.

היותו דתי אבל כזה שתומך במסירת שטחים לארגוני הטרור הופכת את הכיפה שלו מחיסרון (בעיני הממסד) לייתרון. השקפת עולמו המעניינת והססגונית הופכת אותו לחביב ומועמד מעניין וחביב מאוד בעיני.

יחד עם זאת, אם השיקולים של ועדת המינוי יהיו כישורים מקצועיים ויכולות אישיות לעמוד באתגרים המיוחדים שהתפקיד הזה ידרוש בעידן של שחיתות שלטונית פורחת, קשה לראות כיצד מועמד בתול יחסית שכזה גובר על קליברים משפטיים כגון לדור וויינשטיין, או על מועמד שמאחוריו מנגנון רב עוצמה החפץ לשתול אותו מטעמם בתפקיד, כמו הלובי וקבוצת הסחיטה העומדת מאחורי מועמדותו של שי ניצן. מול אלה וזה – אין לו להערכתי סיכוי של ממש, אלא כמועמד של פשרה ואין ברירה, אבל נראה כי בועדת האיתור הזו, שבראשה עומד היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, ושחבריה הם: מנכ"ל משרד המשפטים משה שילה (נציגה של ביניש ועל כן תומך בשי ניצן), נציב שירות המדינה שמואל הולנדר (גם כן בעד שי ניצן תמורת טיהורו מהחשדות לפלילים נגדו), פרופ' מרים גור-אריה ונציגת לשכת עורכי הדין עו"ד רחל תורן (הם יהיו לצד מזוז להערכתי, והוא ייטה לטובת אביה אלף, אם כי יש סיכוי שכדי לרפד את עתידו המקצועי ועתיד משפחתו – ייעתר מזוז לתמוך במינוי של שי ניצן לתפקיד, ואז המינוי הפסול הזה יהיה ודאי, כמו גם נפילת ממשלת קדימה ועליית אהוד ברק לשלטון ומינויו של שטרית לשר חוץ ואופיר פינס לשר המשפטים.

בקיצור – הסיכויים שמישהו נקי וישר ומוכשר מבין המועמדים ייבחר נמוך, וצדקו כל המתאימים אשר לא טרחו בכלל להגיש את מועמדותם בשל מה שהם כינו "חוסר אמון בטוהר הליכי המינוי לתפקיד".

התמונה כעת נראית כבר הרבה פחות בעייתית ופסולה מכפי שתמונת שלושת המועמדים של הפרקליטות בלבד הראתה בשבוע שעבר, אבל עוד מוקדם לקבוע אם מדובר בהליך שנועד להעשיר את המועמדים במתאימים יותר או בהליך שתכליתו להטעות את הציבור וליצור עושר פיקטיבי למראית עין בלבד.

גדולללינק לכתבה:סוףף
http://www.global-report.co.il/eb/?l=he&a=30665

גדוללבית הסזון העליון הוא הוא בית משפט העליון נכון להיום!! סוףף
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7262&forum=gil&omm=0

__