חייבים להתחיל לטפל בהרס הטבע בישראל!  

בעקבות הכרזת השר אריאל על שורת רפורמות בענף הדיג, בחברה להגנת הטבע מברכים וקוראים לקדם רפורמה להשבתת כל ספינות המכמורת.

דווקא עכשיו, בתשעת הימים, כשמרבים באכילת דגים ולא בשר, כדאי להתפנות ולחשוב על מצב הים התיכון ועל התהליך שעוברת הדגה בדרך לצלחת שלכם.

שטח המים הטריטוריאליים של ישראל הוא כחמישית מכלל שטחה היבשתי של המדינה, אך כמה מאיתנו מקדישים מחשבה לנעשה בחבל ארץ זה? הים התיכון והטבע שבתוכו שייכים לכלל הציבור הישראלי, שאוהב את הים, אוכל דגים ונהנה מהטבע.

מאז שנת 1937 לא שונה חוק הדיג בישראל.

היעדר שינוי בחוק הביא למצב אבסורדי, שגורם להשתלטות שיטת דיג הרסנית על חופי הים התיכון: דיג ספינות מכמורת.

שיטת דיג זו מביאה לאסון אקולוגי בים, לפגיעה בהתחדשות הדגה הישראלית, ולפגיעה בנכסי הטבע הימי של מדינת ישראל. כך, ניהול שגוי של הדיג בים התיכון והיעדר חקיקה נכונה בנושא, מביאים לנזקים כלכליים, אקולוגיים וציבוריים.

אז מהו בעצם דיג ספינות מכמורת?

במסגרת דיג ספינות מכמורת, פועלים ברישיון מספר מצומצם של דייגים המוציאים את מרבית השלל ומביאים למרבית הנזק האקולוגי בים התיכון. באמצעות לכידה לא סלקטיבית של דגה, נלכדים ברשתן של ספינות מכמורת דגיגים צעירים, חיות מוגנות ויצורים נוספים.

הספינות גוררות את הדגים אל מותם המיותר, כשמחצית השלל של ספינות המכמורת מושמד ונזרק מת בחזרה לים. חמור מכך, שבעים אחוזים משלל המכמורת הם דגים מסחריים צעירים – כאלה שלא הספיקו לגדול ולהתרבות. בחישוב גס, על כל דג שמונח על שולחנכם מדיג מכמורת, מתים כ-200 דגים אחרים.

היעדר חקיקה עדכנית ורפורמה נכונה בניהול הדיג בישראל מביאים למצב אבסורדי: קבוצה מאוד קטנה של כמה עשרות דייגים מסחריים, צורכת חלק אדיר של הדגים ופוגעת בהתחדשות הדגה, בטבע הארץ ישראלי, בפרנסת מרבית הדייגים (הדגים בשיטות סלקטיביות) ובנכסי הים של ארץ ישראל.

הפתרון המקובל בעולם הוא פיצוי הדייגים משיטות הדיג המזיקות, תמורת יציאתם מהענף, על מנת לאפשר למרבית הדייגים, המשתמשים בשיטות דיג סלקטיביות יותר, לשגשג ולהוציא מהים דגים גדולים ואיכותיים. בכל שנה נהרגים 100,000 כרישים ובטאים ו-3,000 צבי ים.

הגוף האחראי על ניהול הדיג בים התיכון הוא משרד החקלאות ופיתוח הכפר. בשבוע שעבר הוצגו שורת רפורמות להצלת ענף הדיג בישראל בתחום הדגה.

בין היתר, הכריז השר אורי אריאל על גריטת חלק מספינות המכמורת.

בחברה להגנת הטבע מברכים על הצהרת הכוונות ואת הרוח הרעננה הנושבת במשרד, ומבקשים ליישם מהלך מלא ואפקטיבי – לגריטה של כל ספינות המכמורת, על מנת להשיג תועלת אקולוגית וציבורית לכספים שיושקעו במהלך.

לצד הדאגה לשלמות הארץ, קיימת גם הדאגה לשמירה על אוצרות הים של ארץ ישראל, ולשמירה על עולם הדגה העשיר של הים התיכון. ארץ ישראל לא שלמה בלי הים התיכון. שמירה על הארץ פירושה גם שמירה על הטבע שלה, ובכך גם על הים התיכון.

בעזרת רפורמה נכונה ואמיתית, ניתן להביא תקווה חדשה לים התיכון: להחזיר את הדגים לים, להחזיר את הפרנסה לדייגים, ולהחזיר את הטבע לציבור הישראלי.

How Seafood is Caught: Bottom Trawling - דיג מכמורת:

https://www.youtube.com/watch?v=BnmGbDN278Y

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/302814

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/304313

תגוביות:

1.ומה עושים בעניין משרד החקלאות ומשרד ההגנה על הסביבה? היכן הם במשוואה? או שגם כאן כמו עם הטרור הערבי כל דאלים גבר?

2.קטסטרופה כי אין פיקוח. משמידים המון דגה צעירה וזורקים
ואח"כ מייללים. עבדתי על ספינת דייג באזור רוסיה -דאץ' ארבור. בעל רשיון דייג אמריקני לספינות. אני יודע על מה אני מדבר. היום אני נגד זה באופן כללי. אבל איך שלא יהיה, שם יש פיקוח וחוקה. מה שלא יהיה בארץ לעולם. שם יש סדר ומשמעת. פה הכל מתנהל כמו שכונת מהגרים מתחילת המאה, אבל מהגרים פראים.

לפחות עשרה אחוזים מאוכלוסיית הנשרים שבסכנת הכחדה נתגלו הבוקר (יום א') כשהם ללא רוח חיים לאחר שהורעלו למוות ככל הנראה במסגרת מאבקם של חקלאי הסביבה בחיות טורפות כמו שועלים ותנים שפוגעים בעגלים קטנים בשטחי המרעה.

אתמול בשעות הערב התקבלה הודעה משני מטיילים על כך שנצפו שני פגרי נשרים במהלך טיול בשעות הצהריים באזור שטחי האש של צה"ל מזרחית לקצרין. פקחי רשות הטבע והגנים יצאו לסריקות ובמהלך הלילה הצליחו למצוא את פגרי הנשרים. הבוקר התרחבו הסריקות באזור על מנת לאתר את מקור ההרעלה ולאחר סריקות נרחבות גילו הפקחים פגר של פרה שככל הנראה הוא הפגר המורעל. בבדיקות נוספות סביב הפגר נמצאו שני פגרי נשרים נוספים שהוחבאו תחת סלעים במרחק של כ-50 מטרים מפגר פרה.

ברשות הטבע והגנים פתחו בחקירה אבל יודעים כי את הנזקים העצומים לא ניתן יהיה עוד אפשר לתקן וכעת תקוותם היא שאין עוד נשרים שמצאו את מותם בעקבות ההרעלה. שרון לוי, מנהל מרחב גולן ברט"ג סיפר ל-nrg: "בהרעלה כזו אנחנו לא יודעים באמת את המספר האמיתי של הנשרים שנפגעו ויכול להיות שיש יותר. בדרך כלל זה פי שתיים נשרים מתים מתוך מה שאנחנו מוצאים בשטח".

לוי מסביר: "זה תלוי מאוד אם הנשרים הגיעו קרוב למועד הנחת הרעל ואז הוא היה מרוכז, במקרה כזה הם מתים במקום. אם הם הגיעו כמה ימים אחרי הנחת הרעל, אז לרוב הם מצליחים להתרחק ויש שמצליחים לעוף ומתים תוך כדי תעופה ויש שמתים בנקודות הקינון והמנוחה. זה בעל חיים שגומע מרחקים גדולים במהירות גבוהה וסביר להניח מאירועים אחרים בעבר שאנחנו לא מוצאים אפילו חצי מהנשרים שבאמת נפגעו בהרעלה".

אירוע ההרעלה האחרון בגולן היה לפני שנה כאשר מצאו פקחי רט"ג חמישה נשרים מתים באירוע הרעלה דומה. האשמים בהרעלות אלו חקלאים שבוחרים שלא לפעול באמצעים החוקיים להרחיק את המזיקים: "יש מיעוט של חקלאים שלוקח את החוק לידיים למרות שיש פתרונות חוקיים ומועילים שיכולים לפתור את הבעיה. החקלאים שמחליטים למנוע טריפות משתמשים ברעלים כמו טמיק או לניט שמפזרים אותם על פגר גדול של פרה או עגל ואז טורפים שמגיעים לאכול מורעלים ומתים, וכמו טורפים אחרים שאוכלים נבלות גם דורסים שאוכלים פגרים מגיעים לפגרים ומתים. באירוע הזה מתו ארבעה נשרים שזה כמעט 10 אחוזים מהאוכלוסייה בצפון הגולן".

ברחבי צפון הגולן מתועדת אוכלוסייה בת כ-30 נשרים. ארגוני הסביבה ובתי החולים לחיות בר עושים מאמצים אדירים כדי להציל את אוכלוסיית הנשרים המתדלדלת בישראל וברט"ג מצביעים על האירוע הבוקר כהרס של יותר משנת עבודה והשקעה של כלל הגופים: "בשביל להבין את הנזק- אנחנו משקיעים מאמצים אדירים וסכומי כסף לא מבוטלים. חמישה נשרים בוגרים שכאלה שמתפקדים בטבע בזכות עצמם זה יותר ממה שאנחנו מניבים במאמץ שנתי. עם העבודה שלנו ושל החי בר כרמל וכל המאמצים שלנו והאקלום כדי שיגיעו נשרים בוגרים וישרדו בטבע זה נזק מאוד כבד. כל הרעלה כזו מחזירה אותנו אחורה במקום שנוכל לאשש את האוכלוסייה", מוסיף לוי.

הפקחים שמצאו אמש והבוקר את הפגרים דיווחו כי שהחקלאי שהניח את הפגר המורעל הבחין בנשרים המתים וכרת להם את תגי הסימון מהכנף וחתך להם את הרגליים בניסיון להעלים את תגי הסימון שעליהם. הוא השליך אותם מתחת לגל אבנים: "הוא ידע שזה אסור וידע שנגיע לשם. זה לא מעשה תמים", אומר לוי.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/743/658.html?hp=1&cat=402&loc=20

ועדת המשנה לענייני אזור יהודה ושומרון של ועדת חוץ וביטחון, בראשות ח"כ מוטי יוגב, התכנסה היום (שני) לדיון בנושא איכות הסביבה ביו"ש.

בדיון עלה כי ישנם פערים מסוכנים לא מעטים בנושאי סביבה באזור יהודה ושומרון שטרם נתנו עליהם את הדעת. מדובר במפגעים של שריפות, מי שופכין, מחצבות בלתי חוקיות, שפכים לא מטוהרים, זיהום נחלים, מזבלות, שריפת חומרים מסוכנים ועוד.

בדיון לקחו חלק נציגי המנהל האזרחי שהציגו את תכנית העבודה בנושאים אלו וכן ארגונים סביבתיים שהצביעו על פערים נוספים.

ח"כ יוגב סיכם כי למול הפערים הקיימים נדרשים כל הגורמים הרלוונטיים לפעול יחד בשיתוף פעולה לטובת יציאה למבצע 'חומת מגן סביבתית' שיכלול פעילות בשטח וחקיקה בכנסת.

"הדיון היום היה ראשון בסדרה של ישיבות מעקב שתכליתם להבטיח כי גם באזור איו"ש נקבל סביבה ירוקה", ציין יוגב.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/318583

ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (יום ה') באופן חסר תקדים תקנות להגנה על הים והסביבה הימית. התקנות כוללות, בין היתר, איסור על דיג מכמורת מצפון לשמורת דור הבונים, הגבלות על דיג מכמורת בין דור הבונים ודרומה ואיסור על דיג בעונת הרבייה באתרים ימיים רגישים. להערכת החברה להגנת הטבע "משמעות ההחלטה היא הגנה על כשני מיליון דונם של ים", שליש מהשטח הימי של ישראל.

עד היום ספינות המכמורת דגו באופן חופשי ופגעו אנושות במערכת האקולוגית בים ובמינים המוגנים בים, לרבות ציד צבים, טריגונים וכרישים. ההגבלות החדשות נועדו לסייע בשיקום ובאישוש האקולוגיה בים התיכון.

ההחלטה הגיעה בעקבות פנייה של שורה של מדענים ואנשי אקדמיה ביחד עם חבר הכנסת איתן כבל (העבודה) ליו"ר ועדת הכלכלה בבקשה לאשר את תקנות הדיג. בפנייתם, הסבירו הגורמים כי "מצב הדגה בים התיכון קשה בעקבות דיג יתר ודיג בשיטות פוגעניות, הגורם לנזקים ישירים ומערכתיים למערכת האקולוגית. הדבר פוגע, בראש ובראשונה, בדייגים עצמם, שסובלים מדגה מידלדלת".

מומחי האקולוגיה והסביבה אמרו כי "לאחר שנים רבות של היעדר ניהול ממשי של הדיג בים התיכון, הגיש שר החקלאות לאישור הכנסת תקנות דיג חדשות. על מנת להתמודד עם המשבר, יש לאשר בדחיפות ניהול בר קיימא של משאב הדגה, הכולל מספר עקרונות, כמו השבתת צי המכמורות למשך עונת הרבייה, מגבלות על דיג במים רדודים, השבתה של כל שיטות הדיג בשיא עונת הרבייה, למשך שלושה חודשים, מניעת דיג לוואי של חיות מוגנות ועוד".

בחברה להגנת הטבע שמרכזים את המאבק בשנים האחרונות בדרישה להסדרת ענף הדיג אומרים כי במשך עשרות שנים התנהל הדיג בים התיכון כ"מערב פרוע" וללא בקרה נאותה וכי הדייגים הנחשבים לחקלאים, שלא צריכים להשקיע כלל בגידול ובטיפוח "התוצרת החקלאית" שלהם, צדים את הדגים בכל עונות השנה וללא אבחנה, ובכך לא מאפשרים להם להתרבות והורסים את קרקעית הים בשל שיטות ציד הרסניות.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/825/152.html?hp=1&cat=402

תגוביות:

1.עכשיו רק צריך מישהו שיאכוף את התקנות ומישהו אמיץ יותר שיאסור מכמורות לחלוטין.

2.בישראל הנייר סובל הכל גם את התקנות שאף אחד לא יאכוף, כמו בשאר התחומים מבנייה וצפונה. בהצלחה עם הבלוף החדש.

3.יש לאסור כליל דיג בים התיכון לפחות ל-10 שנים כי הים כבר ריק מדגים והרבה סוגים של דגים נכחדו.

4.באמת הגיע הזמן להפסיק את השוד והביזה של הים ויפה שעה אחת קודם ועם הרבה פקחים, שיוכלו אכן לאכוף את החוק והסדר, אחרת הנייר עליו כתוב החוק לא שווה כלום ויפה השעה עכשיו ומיד.

5.כל הכבוד לעוסקים במלאכה. מוטב מאוחר מאשר אף פעם.

6.הים התיכון באמת במצב על הפנים. לדעתי חוץ מדיג ספורטיבי אסור לאשר שום דיג מסחרי בים כל כך קטן והרוס.

7.to the best of my understanding, the real reason for the disappearance of fish is the Assuan DAM. I noticed a change very quickly after it was operative. All the fertile ground does not reach the israeli shores as it was before the case. The sand banks (bouillada) were the kindergardens of the young fish. These sand banks disappeared. Thereafter also the fish disappeared

תחרות זה טוב: שביל חוצה ישראל חדש, בנוסף לזה הקיים היום, שיהיה הן לאורכה והן לרוחבה של ישראל יוכשר בשנים הקרובות בהשקעה של כעשרה מיליוני שקלים.

הממשלה צפוייה לאשר היום (ראשון) את התכנית שיציג שר התיירות יריב לוין.

השביל שאמור להפוך לחלון ראווה של מדינת ישראל, יכלול דרכים אתגריות ותיירותיות, שימחישו את הגיוון הנופי של הארץ.

על פי ההחלטה הצפוייה, מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי יעמוד בראש צוות, שיכלול את המשרד לפיתוח הנגב הפריפריה והגליל, קק"ל ורשות הטבע והגנים לצורך גיבוש הצעה מפורטת לתכנית, אשר תתוקצב על ידי משרד התיירות. זו הפעם הראשונה בה הממשלה לוקחת חלק בפרויקט מהסוג הזה.

במשרד התיירות ציינו שעל רקע שבירת שיא כל הזמנים בכניסות תיירים בשנה האחרונה והצורך לגוון ולהרחיב את אפשרויות הטיול בישראל – הדרך המוצעת תאפשר למנף את התיירות בכל רחבי הארץ.

הגיוון המרתק יכלול את צפון הארץ המאופיין בנופים ירוקים ומאגרי מים, דרום הארץ המאופיין בנוף מדברי ודרך שתאפשר ללכת בין אתרים קדושים וחוף הים.

"הפוטנציאל הכלכלי של תיירות שכזו לפריפריה היא משמעותית ויש בה כדי להביא לפריחה של חדרי אירוח, מקומות הסעדה ואטרקציות תיירותיות", צויין בדברי ההסבר להחלטה – "בפריפריה ההישענות הכלכלית על התיירות היא כעל תשתית תעסוקתית ומקור הכנסה מרכזי. לכן, ממשעות גיבוש תכנית כוללת לדרך שכזו היא הכרחית על מנת לסייע ולקדם את הפריפריה ובכך מדינת ישראל תוכל ליהנות מצמיחה בתיירות הנכנסת".

במשרד התיירות ציינו עוד שהניסיון העולמי מראה, כי שבילים תרמילאים מהווים אטרקציה תיירותית במדינות רבות, שהשכילו למנף משאבי טבע לשבילים ארוכים ומתוחזקים ברמה גבוהה ואותם שבילים משווקים ברחבי העולם.

התכנית גם תכלול את חיבור הדרכים החדשות לשבילי ישראל לאופניים, שילוט והכוונה לצד מידע תיירותי מקצועי, חיבור לתשתיות חשמל, מים ותחבורה ותכנון מתחמי לינה לאורך המסלול לצד שיווק הדרך החדשה ברחבי העולם.

http://www.maariv.co.il/news/israel/Article-610310

מים מותפלים יועברו ממאגר אשכול 22 ק"מ צפונה לנחל ארבל ויישפכו ממנו לתוך הכינרת.

https://www.mako.co.il/news-channel2/Channel-2-Newscast-q4_2017/Article-d98d6a1193b6061004.htm?Partner=rss

עלות הפרויקט מוערכת ב־5 מיליארד שקל.

מומחי מים מבקרים: התוכנית יקרה, הזויה ומיותרת, לוקחים מים טובים ומזרימים למאגר שמלכלך אותם.

מנהל רשות המים גיורא שחם מקדם בחשאי בשיתוף עם שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ תוכנית שאפתנית להזרמת 500-300 מיליון מטר מעוקב (מ"ק) מים לכנרת.

המים יוזרמו ממתקני ההתפלה שלאורך החוף באמצעות מנהרה מיוחדת
שתאפשר לחסוך באנרגיה הכרוכה בהובלת המים במעלה ההרים בדרך. תוואי המנהרה עדיין לא הוגדר סופית.

התוכנית לא רק שאפתנית אלא גם יקרה.

על פי מסמכים שהעביר שחם לשטייניץ, העלות מוערכת ב־5 מיליארד שקל.

הפרויקט אינו מתוקצב, ובמשרד האנרגיה מבקשים לגייס למימונו את האיחוד האירופי ובמיוחד את ממשלת גרמניה.

לצורך קידום המימון גויס האלוף במיל' גיורא איילנד, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי.

חמשת מכוני ההתפלה הקיימים היום בישראל מספקים כ־630 מיליון מ"ק מים בשנה.

עד שנת 2023 יוקמו עוד שני מכוני התפלה, וכמות המים המותפלים צפויה לצמוח לכמיליארד מ"ק בשנה.

כך שעל פי הנתונים הידועים היום, התוכנית החשאית מבקשת להזרים בין 30% ל־50% מכמות המים המותפלים לכנרת.

על פי הנתונים, 1.6 מיליון מ"ק שווים עליה של סנטימטר אחד במפלס הכנרת שחסרים בו 5.4 מטר לקו האדום העליון.

כיום המפלס נמוך ב־1.2 מטר מהקו האדום התחתון, כך שתהליך המילוי, אם אכן יתקיים, יימשך זמן רב.

גורמים במשק המים מעריכים כי כשיוקם מתקן התפלה נוסף באזור עמק חפר
יתאפשר לייצר די מים לצריכה ביתית וכמות נכבדה של עודפים שיוזרמו לכנרת.

העלאת מפלס מי הכנרת תאפשר לייצב אותה גם מבחינה אקולוגית וכן לשמר את עסקי התיירות שמהם מתפרנסים רבים מתושבי האזור.

הפרויקט יאפשר לספק לפחות חלק מכמות המים הדרושה למדינת ירדן ולרשות הפלסטינית שישראל מחויבת לספק להן על פי ההסכמים שנחתמו עימן.

איילנד סירב להתייחס לפרויקט, אך אישר כי הוא נפגש עם אנשי ממשל גרמניים לשיחות בנושא המים.

"גרמניה מודאגת ממצב המים במזרח התיכון, משום שזו אחת הסיבות להגירה של תושבי האזור לאירופה", מסביר איילנד.

"לכן היא מסייעת לירדן. יש לי קשר עם גורמי ממשל בגרמניה. אני מנהל איתם שיחות גם על נושא המים".

גיורא שחם, מנהל רשות המים: "אני לא יכול לפרט בעניין, אלה דברים שנמצאים אצל שר האנרגיה וכרוכים בהיבטים מדיניים".

באשר לצורך בהזרמת מים מותפלים לכנרת אמר שחם כי "צריכים ליצור מצב שיש לנו יכולת לשמר את הכנרת".

עם זאת גורמים בכירים במשק המים מותחים ביקורת על הפרויקט. "מדובר בתוכניות הזויות שלא יצאו לפועל ועוד מעט אין מים לשתייה בגליל המערבי".
עוד נטען כי המים המותפלים הם באיכות גבוהה, ואילו מי הכנרת נחשבים פחות נקיים.

על פי אותם גורמים, "לוקחים מים טובים ומזרימים למאגר שמלכלך אותם".
טענה נוספת היא כי הפרויקט יקר ומסובך בעוד שיש פתרון זול ופשוט יותר לאגירת מים:

השבת עודפי מים לאקוויפר (מאגר מי תהום).

תוכנית כזו קיימת ברשות המים מאז שנת 2012, אלא ששחם טוען כי "המקומות שבהם אפשר להחדיר הם מוגבלים וכמויות ההחזרה הן רק כמה עשרות מיליוני קוב בשנה".

ממשרד האנרגיה נמסר: "הנושא נבחן. לכשיסתיים ההליך נעדכן".

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3745482,00.html

מי שמזדמנים לאזור ליקית, שבו אמורה לקום קריית המודיעין של צה"ל, לא יוכלו למצוא אפילו שלט המעיד על כך. הסיבה לכך די אירונית: אפילו השלט נגנב. למעשה, הפרויקט שאמור היה לשנות את פני הדרום תקוע ורחוק ממימוש, ובינתיים האזור הפך לאתר השלכת פסולת בניין פיראטית, ולזירה עבריינית פורחת.

מי שניצלו את המצב שבו אין דין ואין דיין בשטח, הן משפחות וחמולות בדואיות ועברייני איכות סביבה מהמגזר הבדואי, שהשליכו כמויות פסולת אדירות בשטח שבו עתידה לקום קריית המודיעין של צה"ל.

עד כה, על פי הערכת מומחים, הושלכו באזור אלפי טונות של אשפה, בעיקר אשפת בניין, וקצב השלכת הפסולת מתגבר מדי יום ביומו, באופן פיראטי.

תנועת "רגבים" חשפה את אתר השלכת הפסולת הפיראטי, ולאחרונה גילו אנשיה כי קבלני בניין מכל רחבי הארץ מגיעים עם משאיות, ומשליכים טונות של אשפת בנייה בליקית. יתרה מכך, בדואים מהאזור תפסו חזקה על חלקים מהשטח, והם מאפשרים השלכת פסולת ב"גזרה" שעליה השתלטו, תמורת כ־500 עד אלף שקל למשאית. זאת כאשר בשוק ההטמנה החוקי, עלות של הטמנת תכולת משאית אשפה של בניין עומדת על כמה אלפי שקלים.

לדברי עמיחי יוגב, רכז הפעילות בדרום ב"רגבים", עבריינים מכל רחבי הארץ גילו את אתר הפסולת הלא חוקי הזה.

"הרשויות בנגב מתמודדות כבר שנים עם התופעה האיומה של השלכת פסולת במרחבים הפתוחים ובשדות החקלאיים באזור, בשנתיים האחרונות הפכה התופעה למטרידה ותדירה במיוחד".

לדבריו, "במועצה האזורית בני שמעון ובפארק המיחזור דודאים נלחמים בתופעה. בשנים האחרונות הם מגייסים שותפים ברחבי הנגב למאבק, וכמו כן את השותפים העיקריים באכיפת הנושא - המשרד להגנת הסביבה, משטרת ישראל והמשטרה הירוקה".

אלא שנראה כי קצרה ידם מלהושיע.

"אין דרך נקייה לתאר את זה, הנגב הפך לפח הזבל של המדינה", אומר יוגב.

"קבלנים שרוצים לחסוך את היטל ההטמנה לאתרי סילוק הפסולת, מגיעים לפה מכל רחבי הדרום, המרכז ואפילו מהצפון, משלמים סכום נמוך יחסית לעבריינים מקומיים, שנותנים להם חסות ואישור כביכול, וזורקים ברחבי הנגב ערימות עצומות של פסולת, כולל גם פסולת מסוכנת".

לדבריו, "המצב הזה מתאפשר משום שבכל רחבי הדרום - מאשדוד ועד אילת - ישנם רק חמישה פקחים של המשרד להגנת הסביבה", מוסיף יוגב. "כשאין מספיק כוח אדם, וכשאין ענישה מרתיעה - הדרום טובע באשפה".

ניר זמיר, ראש המועצה האזורית בני שמעון, אמר כי "יש פה עבירה ברורה על החוק בצורה בוטה, תוך פגיעה באיכות החיים של תושבי הדרום, ונזק סביבתי עצום על ידי זיהום המרחבים הפתוחים והשדות החקלאיים".

זמיר הדגיש כי "לא נאפשר לקבלנים להשתמש במרחב הכפרי כפח האשפה שלהם. אנו מתכוונים לטפל ביד קשה בכל עבירה שכזו על החוק, יחד עם המשטרה הירוקה ומשטרת ישראל. לא נאפשר לפורעי חוק לעשות ככל העולה על רוחם בנגב ולהחריב את איכות חיינו".

קריית המודיעין צפויה להיבנות על שטח של 2,500 דונם, ועד כה השקיעה המדינה כ־300 מיליון שקל בעבודות תכנון ותשתית. במשך תקופה ארוכה עבדו הדחפורים מטעם משרד הביטחון וחברות שנבחרו כדי לבצע את העבודות הראשוניות בשטח.

יתרה מכך, שלשום התחייב ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפני ראש עיריית דימונה בני ביטון, כי המדינה תעשה כל אשר צריך כדי להשלים את הקמת קריית המודיעין של צה"ל באזור ליקית, למרות המחלוקות שיש בעניין הזה בין הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי, למשרד הביטחון וגורמים נוספים.

הפרויקט תקוע כבר כמה שנים, ופתרון, על פי דרישת הרמטכ"ל, כמו קו רכבת ממרכז הארץ לליקית, בעלות של כ־1.5 מיליארד שקל, עדיין לא בנמצא.

אגב, אתמול ביקר במקום הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי, והגיב בכעס למראה ערימות הפסולת. לדבריו, "זה כמובן לא ימנע את הקמת בסיס המודיעין. יפנו את הכל, אבל זה מה ששנים של עיכוב מיותר גורמות, מפגעים סביבתיים חמורים שיהיה מאוד קשה לטפל בהם. כשנקים ממשלה, אפעל להעביר לאלתר את בסיס המודיעין לליקית, כמו שעשיתי עם עיר הבה"דים כשהייתי מנכ"ל משרד הביטחון".

https://www.israelhayom.co.il/article/689481

תגוביות:

1.אין דין ואין דיין ואנחנו מתיימרים להיקרא מדינה מתקדמת...

2.בדיוק כמו בצפון. הערבים עושים מה שהם רוצים, גונבים שורפים, פרוטקשן, ואנחנו הפראיירים משלמים מיסים, עושים צבא ונוסעים בתחבורה ציבורית דפוקה.

3.המשטרה איננה מתייחסת כמעט לתלונות נגד ערבים. בתי המשפט נוקטים בעונשים קלים ביותר כשמדובר בערבים.

איך המדינה ויתרה על משאב הטבע הנדיר שלה, והעניקה אותו לשליטת כיל של עידן עופר?

רצף של החלטות מוזרות מעמיד את ים המלח בפני חורבן

מדינת כיל - פרק 1

*****

הם ישאבו עד הטיפה האחרונה: כך הפסדנו את ים המלח לטייקונים

https://www.youtube.com/watch?v=d53DH_5qnMY

הפקח במקום של רשות הטבע והגנים טוען שלא היה שם מעולם.

אז מה עומד מאחורי הקשר בין כיל לרשות?

https://www.youtube.com/watch?time_continue=1&v=9stlVwXoAWc&feature=emb_logo

תגוביות:

1.דלתות מסתובבות זוהי שחיתות שמחריבה את המדינה כפי שאנו רואים בימים אלה.