ישראל ''הדמוקרטית'' עקדה את ידי ורגלי המדינה היהודית  

חוק האזרחות המוצע כעת הוא רק חוק לכיבוס החזירות ופתיחת סתימות הביבים. המחוקקים, אם יאשרו זאת, בהקשר הקופצני הנוכחי טובלים ושרץ בידם.

פרופ´ הלל ויס הוא פרופסור לספרות באוניברסיטת בר אילן ויו"ר שוחרי המקדש - המטה המאוחד של תנועות הר הבית והמקדש. הוא גם מכהן כדוברו של הסנהדרין.

חוגי בית המשפט העליון, אשר טבעו את המטבע המסולף מעקרו שהטביע את מדינת ישראל: "מדינה יהודית ודמוקרטית" סילפו את מהות מדינת ישראל מעיקרה וזאת כאשר השתילו את המילה 'דמוקרטית' כבת זוגה ההומו-לסבית של 'היהודית' וגרמו לגילוי עריות קולקטיבי. בכך העידו על עצמם בעצם התנהלותם ופיסקיהם המתמשכים כי אין כוונתם לא ליהודית ולא לדמוקרטית.

כאשר קמו המכונים האקדמיים באקדמיה הניאו-סובייטית הכל ידעו כי המילה 'דמוקרטית' משקלה ומשמעותה היא כמו ב'דמוקרטיה עממית' הלא היא ברית המועצות לשעבר.

כאשר פסק אהרון ברק כי בן זוג חד מיני מוריש לבן זוגו בניגוד לפסיקה שנתקבלה השבוע הכל ידעו כי אין מדובר יותר ב'יהודי' או ב'יהודית' אלא בפיקציה המייצגת את ערכי הציבור הנאור. לכן חוק האזרחות המוצע כעת, בהזדמנות חגיגית זאת כשהוא מוצא ממקרר ההקפאה הוא רק חוק לכיבוס החזירות ופתיחת סתימות הביבים. המחוקקים, אם יאשרו זאת, בהקשר הקופצני הנוכחי טובלים ושרץ בידם.

עד כמה שידוע לי חוק האזרחות המשתמע מופיע לראשונה בהצעת חוקה לישראל שכתבתי אבל שם הקשרו וייצוג התפיסה הלאומית הדמוקרטית העמוקה של המונרכיה הנשיאותית הדמוקרטית שונים בתכלית.
נציגי הרשות אמרו איך נאמין לאדם כמו שמעון פרס הרי הוא השקרן הכי גדול במזרח התיכון המחודש. כיהודי הגנתי עליו בפני דברי בלע שמשמיעים אויבים מוצהרים של ישראל.

במדינה הדמוקרטית שנקראת ישראל כל התוצאות הפוליטיות המוכרעות בעשרות השנים האחרונות ואולי מיום היווסדה, כאשר סירבה הכנסת לקיים בחירות לאספה המכוננת, הושגו במניפולציות טכניות אנטי דמוקרטיות במהותן כדפוס פעולה של אוליגרכיה שלטונית הנתפסת בעיני עצמה כאליטיסטית כשחלקה פועל באופן קבוע בשוחד ובהטיה.

בשנת 1995 השתתפתי בכינוס באנגליה בו היו אנשי הרשות הפלשתינית ושמאלנים קיצוניים ושוחרי שלום מטיפוס ידוע. אמרו הערבים: איך נאמין בהסכם שלום שהושג באמצעות מיצובישי.

כשהייתי בשיחות ברמאללה עם אותם גורמים במשרדי הרשות אמרו נציגי הרשות איך נאמין לאדם כמו שמעון פרס הרי הוא השקרן הכי גדול במזרח התיכון המחודש. כיהודי הגנתי עליו בפני דברי בלע שמשמיעים אויבים מוצהרים של ישראל.

לאחר חווית טלנסקי, שרון, בלס ושלאף כמכווני הדמוקרטיה האם יש למישהו חוצפה לדבר על אזרחות על פי יהדות ודמוקרטיה.. האם פרשת הכסת"ח והקידום הלא דמוקרטי טוהרה מהמינויים האחרונים בצבא ובבתי המשפט.

אחד ממבחניה המהותיים של הדמוקרטיה היא הגנה על זכויות המיעוט, בתנאי שהוא עצמו אינו פועל על פי עקרונות מניפולטיביים, והקפדה על אי רמיסתו באמצעות שלטון הרוב. עיקרה של היהדות הוא שמירה על חוקי התורה.

שימוש ביהדות והגדרתה כקונסטרוקציה הגבוהה ביותר של אפשרויות ההפשטה למערכת של הומניזם מזויף כתפיסת היהדות של אהרון ברק ושכפוליו בכל האליטות המדומות מרבה שפיכות דמים, היא הקונספציה שתרמה להתנהלות מנהיגויות שתפסו עצמן כהומניסטיות במהלך כל שנות קיומה של הציונות ואשר הביאו עלינו את אחמדיניג'אד גולדסטון וארדואן כמו את מלחמת יום כיפור.

לכן יתוקן חוק האזרחות בהקשר הנוכחי ויוצג כדהלן:

אזרח בארץ ישראל, שייצוגה הוא מדינת יהודית למען יהודים הוא אדם שבעקרון מקבל עליו את חוקי תורת ישראל כפי מעמדו הלאומי על פי חוקי תורה זו.

אדם שלא קיבל על עצמו בהתנהגותו המשתמעת ובדבריו עקרון זה אין לו זכויות אזרח- תושב ואין הוא יכול להצביע או להשתתף בניהול החיים המדיניים.

היהודים קיבלו על עצמם עקרונות אלה באלה ובשבועה בסיני בערבות מואב ובהר גריזים. אין צורך בקבלה נוספת אלא ככל שיהודי חוזר ומקבל על עצמו התורה כל יום ובמעמד הקהל האמיתי ולא בפסטיבלים.

נשיאת שם השם לשווא היא עבירה חמורה לא רק בעשרת הדיברות בהם נאמר לא תישא שם ה' אלוקיך לשווא אלא בכל התחזות שקופה כאשר המהות והכוונה של המתחזה שונה בתכלית. כמו רודף מלחמה המתחזה לרודף שלום. מגן חלכאים ונדכאים שהוא קפטיליסט נצלן. שונא ישראל היושב בכנסת. ראש ממשלה המתכוון למסור את ארצו לאויב. שר מתנחל הנותן ידון לנוכל וכיוצא בזה.

http://ברשת האינטרנט              /Articles/Article.aspx/9075

תגוביות:

1.הילל וויס היקר.דבריך מאלפים.מצויינים.הם מצורפים מיד לאשכול :
"השלום שלי נצחון ישראלי",למרות שדבריך נוגעים בעיקר לסוגייה מרכזית אחרת והיא שאין לנו צורך להתהדר בתואר דמוקרטית ויש לחתור לעריכת דיון ציבורי מקיף ועמוק שבסופו תיקרא המדינה :מדינה יהודית בלבד.גם ד"ר גיא בכור כתב על כך מאמר מדהים.

התואר "דמוקרטית" מוביל לביטולה של המדינה היהודית שהוקמה פעם.וכמו שאמרת בדייקנות,"דמוקרטית" זה עלה התאנה המכסה את חיסולה המזורז של מדינת היהודים.אני גם מסכימה לחלוטין שיש לסלק את ביבי מהשלטון ומיד.נתניהו מעולם לא היה בעל תכונות של מנהיג.אופיו חלש,ואין לו באמת כוח עמידה.כשראיתי אותו יושב מול אובמה בבית הלבן ופוכר אצבעות כשהוא חיור כסיד,חשתי בושה,אך יותר מכל פחד ואימה.

https://rotter.net/forum/gil/20030.shtml#3

2.גיא בכור הוא יחיד בדורו. איש מופלא ומבורך שכיוונתי לדעתו הרחבה והעמוקה שבאה בזמנה.

זו שהקימה לה תחליף לירושלים בעיר הצפונית דן,ובו הציבה אלילים כתחליף לירושלים.

ישראל הדמוקרטית חטפה את היהודית וחיסלה אותה כליל.

מהיהודית נשאר שלד בארון ותו לא.

יהודה ושומרון יהיו לבסוף ישראל האמיתית, אחרי שהנוכחית תוצף
מסתננים,פראבוסלאבים נוצרים,ניאו-נאצים שהסוכנות מעלה לכאן,ועובדים זרים שיולדים ילדים על מנת לזמר לנו את הפזמון שהם יודעים רק עברית.

כל העת מציפים הערבים ומשתחלים לכל הישובים היהודיים במדינה.

או אז יישאר מקום נחמד אחרון של יהדות ויהודים בעולם-יהודה ושומרון.

כבר היום רק שם ניתן לחוש שאתה מתהלך במדינה של יהודים.

שימרו על כך מכל משמר.הנה אנו מגיעים!

אזרחים מישראל האפריקנית

אחת מן המוסכמות הלא בלתי מבוססות היא שכדאי להיזהר מאוד מאדם המגיע חמוש בכפית פלסטיק לקרב סכינים. וזאת משום שיש בכך לומר עליו אחד משני דברים: או שהוא אדם לא שפוי שמעשיו לא צפויים, שלא לומר משוגע. או גרוע מכך, שהוא ממש טוב בקרב סכינים עם כפית מפלסטיק. במהלך השנים, כשותף בפולמוס הפוליטי אני חש לא פעם שמונפת עלי כפית פלסטיק. יש נטייה מצערת בימין הישראלי לראות באנשי שמאל כנושאים קול צלול של תבונה טהורה, בין היתר משום שליטתם המובנית בז'רגון האקדמי, בשפת התרבות ובתקשורת. אבל מבחן המציאות מוכיח שמול הנחות סבירות המבוססות על מציאות גלויה, הגיון פשוט הנטוע בשכל ישר מתייצבים חוזים, הוזים, לועסי סיסמאות שדופות, אבירי צביעות וכו'.

באופן מפתיע, חוק האזרחות הזניח, שיועד מלכתחילה למתי מעט ונולד כיוזמה פוליטית, חושף קרקע בוערת, מבוכה, ותהיה קיומית. מתוך בחינת העמדות בקשת הדעות שבין קדימה לחד"ש, אני סבור כי בעצם ההתנגדות אם מסיבות טקטיות או מהותיות, יש להוכיח את הכרסום הזוחל בזכותו של העם היהודי להגדרה עצמית במדינה יהודית. במוצאי שבת "לך לך" התקיימה הפגנת שמאל בתל אביב במחאה נגד חוק האזרחות. המשתתפים נשאו שלטים נוסח: "הפאשיזם צועד באון, הטיהור האתני בגאון" "ליברמן ליברמן, גם פשיסט וגם גזען". בין ח"כים של חד"ש צעד גם חיים אורון ממר"צ הנחשבת עדיין למפלגת שמאל ציונית. אורון הסביר כי "מתקפת החקיקה האנטי אזרחית ודמוקרטית נועדה להדיר את האוכלוסייה הערבית מהמשחק הדמוקרטי ולהנציח שלטון ימני אתנוקרטי לדורות...ההפגנה יוצאת נגד שני נושאים עקרוניים...האחד הוא עצירת הגזענות והפאשיזם והשני כניסה למשא ומתן עם הפלסטינים - הקפאת החוקים הגזעניים והקפאת הבנייה בהתנחלויות".

למרות שמפתה לראות בהפגנה הסמלית, סימן נוסף לפרפורי הגסיסה של השמאל הרדיקלי בשל מספרם הזניח ביחס לציבור הכללי. ברמת התודעה, יש להם השפעה רבה על האליטות הישראליות ומקור כוחם בשדה המשפטי, תרבותי, אקדמי ותקשורתי.

מה נאמר לאורון? מה אתם רוצה? בעצם ניצחתם. ארבעים שנה לאחר מלחמת ששת הימים, השמאל הרדיקלי כפה את תמונת עולמו על המציאות (הם יאמרו, שהמציאות הכתה בפרצופנו). רוב הציבור היהודי מסכים בין אם מרצון, אדישות או ייאוש לחלוקת הארץ. פחות מארבעים ושמונה שעות אחרי שאחמדינג'אד, שיעי עם שיער פנים מגוחך מאיים בהשמדה של מדינת ישראל - ולהזכירכם, בפעם אחרונה שמישהו עם שיער פנים מגוחך איים בהשמדה, זה נגמר במקלחות יבשות - נערכה בתל אביב, העיר העברית הראשונה, הפגנה שמשמעותה ואין בלתה, חתירה נגד זהותה היהודית של המדינה תחת סיסמאות שנדמה היה כי נלקחו ממינסטריון התעמולה הסובייטי.

על פי קריאות המפגינים, וטעמי בעלי הטורים המסתייגים מהחוק, ובכלל, האווירה התקשורתית ההיסטרית, חוק האזרחות הוא גזעני, פשיסטי וכו'. שימו לב, מה אומרים אותם אנשים המצדדים מזה שנים בפתרון שתי המדינות לשני עמים ומאיימים עלינו בדמוגרפיה. 'יש עם פלסטיני ולעם השני, זהות אזרחית דמוקרטית ישראלית' הם אומרים ומחזקים את עזות המצח הפלסטינית השוללים את קיומו של לאום יהודי. לשיטתם, תוקם בשטח שנכבש ב-67' מדינה פלסטינית נקייה מיהודים. ואילו מדינת ישראל צריכה להיות מדינת כל אזרחיה. לא מדינה יהודית משום שעצם הגדרתה כמדינה יהודית היא גזענות, או כדבריו של אורון, פאשיזם אתנוקרטי. זו גישה 'נאורה', אזרחית דמוקרטית. דומני, שאם ח"כ אורון יעשה סדר במחשבותיו ויהלך עקבי בתפיסותיו, עליו לקרוא גם לביטול חוק השבות - חוק שבמהותו המוחלטת פוגע בעיקרון השוויון ומפלה לטובת יהודים משום שהוא מבוסס על זיקת דם או על גיור דתי. שהרי לזעוק נגד חוק האזרחות הסמלי ולהגן על חוק השבות המעשי יש מן הטובל עם שרץ בידו.

השמאל ציוני במרחב שבין העבודה לקדימה מגחך על דרישת נתניהו להכרה פלסטינית במדינה יהודית - ''ממתי אנחנו צריכים הכרה ממישהו אחר" הם שואלים. מוזר. הרי במשך שנים אתם צווחים 'לגיטימציה בין לאומית', לפתע אתם לא נצרכים לה? דווקא כאן אין מקום לפשרה, משום שהכרה במדינה יהודית היא ויתור על 'זכות השיבה'. לא בכדי, ערפאת מעולם לא הסכים להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית. לכן לא שונה הסעיף באמנת אש"ף הטוען כי היהדות היא דת ואינה לאום.

בהסכם ז'נבה (שממילא, רוב הפלסטינים לא מקבלים) מכירים הפלסטינים בישראל כ'בית הלאומי' של היהודים, אולם זהו מונח שאינו מחייב מדינה ריבונית יהודית. גם מדינה דו לאומית יכולה להוות בית לאומי ליהודים אבל גם בית לאומי לפלסטינים. זהו כדור שלג מתגלגל. 'עזה ויריחו תחילה' הפכו לקווי 67'. הפלסטינים מסרבים בתוקף לוותר על 'זכות שיבה'. ההתנתקות שנועדה לרצות את אומות העולם הפכה לבונקר איראני המאיים בקטיושות על אשדוד ולדה-לגיטימציה מוחלטת בדעת הקהל הבינלאומית. גולדסטון והשלכותיו אינם מאפשרים לישראל אפילו לנקוט באקט מינימאלי של הגנה עצמית. אם תוקם מדינה פלסטינית אליה יכנסו מיליוני פליטים, ולצידה ישראל נוסח חיים אורון והשר בוז'י הרצוג, יזלגו לתוכנו הפליטים. אותם ארגונים שעושים ימים כלילות להגן על מסתנני אפריקה, יעמדו לשירותם. תמים ומיתמם מי שאינו חושש לגורל מדינת ישראל כמדינה יהודית. הסיסמאות השדופות על חברה אזרחית, רב תרבותיות ושוויון יתנפצו על מציאות אלימה. ע"ע אירופה. לפני כשבוע אמרה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, כי הניסיון הגרמני ליצור חברה רב-תרבותית נכשל נחרצות. אמנם קצת בעייתי, גרמנים מדברים על הכישלון בניסוי ליצור חברה תרבותית וסטיריקן היה תוהה אם זה זמן טוב להיכנס לעסקי הפיג'מות. אבל מרקל חושפת זרמים תת קרקעיים בכל היבשת. ואם גרמניה כמשל, בה 10 אחוזים מוסלמים מהווים איום, קל וחומר בישראל שעוד לפני איום פלישת הפליטים חי בה מיעוט לאומי המונה 20 אחוזים.

והכל תלוי בתודעה ובתפיסת הצדק הפנימית. הח"כים החרדים המתנגדים לחוק האזרחות פועלים מתוך כניעות לפלגים חרדים אנטי ציוניים הרואים בישראל מרידה בקב"ה. בפרקטיקה, אלו יודעים להשבע אמונים לארה"ב ולפיכך יש לכפות עליהם הר כגיגית. השמאל האשכנזי חילוני, צאצא לציונות החילונית שביקשה להתנתק מהדת ולהסמך על לאום, היסטוריה וכו' עומד בפני שוקת שבורה. מהי זהות יהודית לאומית שאינה כרוכה ברצף של 2000 שנות כיסופים דתיים ו/או בקושאן התנ"כי? הרי איש מהם אינו מדבר עם ספר תנ"ך פתוח כבן גוריון. על פי תפיסת עולמם הליברלית אוניברסאלית וכו', התנ"ך הוא גזעני, אכזרי, מוחלט, לא תקין פוליטית ואינו מהווה ראיה לזכות היסטורית לנשל עם אחר. את עצמם הם רואים כצאצאי מתיישבים קולוניאליסטים וכדי למצוא צידוק מוסרי להימצאותם, הם החליפו את היהדות בדת אזרחות קנאית. מנגד, הם מגנים על הרעיון הלאומי פלסטיני, על פונדמנטליזם אסלאמי ובזים בו בעת ללאומיות וליהדות. הם יקימו צעקה על התיישבות יהודית בעיר דוד אבל ינגחו כל יוזמה 'גזענית' למנוע מערבים לגור בישובים יהודים. זוהי פרוורסיה אינטלקטואלית ושבר זהותי, עדות לאובדן דרך. אם חלילה יצליחו לבלבל את העם, נסיים כאלג'יר.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=eb681a54e5fab943de3637e1d1cb56f4&id=1743

תגוביות:

1.אין רשות לשום יהודי לוותר על זכות העם היהודי בארץ.זוהי זכות האומה היהודית לדורותיה, זכות שאיננה להפקעה בשום תנאי. זכותנו על הארץ, על הארץ כולה,קיימת ועומדת לעד, ועד ביצוע הגאולה המלאה והשלמה לא נזוז מזכותנו ההיסטורית.
דוד בן גוריון - הקונגרס הציוני ה-20, בזל 1937.

2.ליברמן איש חכם וריאליסט בעל זכרון פנומנלי ואומץ לב מרשים.שילוב
נדיר של תכונות ההופכות אותו למנהיג!רק ליברמן מתאים להיות מנהיג.

3.אם לא יבוצעו 3 הצעדים הבאים תחוסל המדינה על ידי בג''צ:

1.יש לפצל מיד את מישרת היועץ המשפטי לממשלה-ולהפוך אותו ליועץ בלבד.היום הוא שולט על הממשלה.הוא משמש ידו הבוחשת של בג"צ בקרבי הממשלה.מה שהוא מרשה מותר לממשלה,ומה שהוא אוסר אסור לממשלה.אז מי שולט? ממשלת העל של בג"צ.יש לבטל זאת על ידי פיצול וחקיקה מתאימה.יועץ שיהיה רק יועץ-לא שליט על.זו הסיבה שבג"צ מתעקש בפראות לבחור את היועצים.הם תמיד כלבבו,ומשרתים את האג'נדה שלו.הם מכשיר אינוס הממשלה האולטימטיבי.במיוחד נופח תפקיד זה לממדים מפלצתיים מאז איבד השמאל את השלטון.כך הבטיח לעצמו השמאל בעורמה שליטת על ,וחמק מהכרעת הבוחר שסולד ממנו ומעמדותיו.

2.יש לבטל מיד את חוק כבוד האדם ואת חוק חופש העיסוק.אלה שני המכשירים באמצעותם הפך בג"צ את עצמו לממשלת העל.ברק לקח את החוקים האלה שעברו עם 32 אצבעות עלובות בכנסת,והפך אותם ברמייה ובאחיזת עיניים ל"חוקה".פרופ' פוזנר לועג על המעשה של ברק וקורא לו "שודד ים" ולא בכדי.זה חייב להתבטל!רוצים חוקה,תעשו חוקה עם רוב מוחלט בכנסת.32 מתוך 120 אצבעות זה לא חוקה.זו רמייה.בעזרת חוקים אלה קבע אהרון ברק שבג"צ יוכל לבטל כל חוק של הכנסת שייראה לו.מי שולט? בג"צ=בייניש=אג'נדת אהרון ברק וכל תואמיו=השמאל הקיצוני ביותר,ללא השפעות ואיזונים פוליטיים אחרים ומגוונים כפי שמתקיימים באוכלוסייה,וללא פתחון פה קטן ביותר לימין הלאומי מול אג'נדת מדינת כל אזרחיה ודת "זכויות האדם" המבטלת בקצב מבהיל את מדינת היהודים ואת זכותה לגבור על כל זכות אחרת.כמו כן לא מתקיימת הפרדת רשויות ודבר זה נוגד את החוק.

3.יש לחוקק את החוקים המתאימים שישנו את המצב בו השופטים בוחרים שופטים.בכל המדינות הדמוקרטיות המערביות רק הממשלות בוחרות שופטים וכך נוצר גיוון דעות והשקפות עולם בבתי המשפט במערב.רק בישראל מתקיים מצב לא חוקי כזה,בו השופטים בוחרים את עצמם.כך נוצרה חונטה אחידה שהפכה למכשיר שיכול לחסל את המדינה היהודית.אין איזונים ואין בלמים מול העריצות של בג"צ.זה חייב להשתנות מיד.זה בסך הכל בית משפט .

רק אם יתבצעו 3 השינויים ,תצא המהפיכה לדרך.רק אז תוכלנה ממשלות ישראל לשוב ולשלוט במדינה ולערוך את השינויים הנדרשים לצורך הגנה על בטחונה ועל בטחון אזרחיה,ורק אז תוכל סוף סוף הכנסת לחזור ולהיות המחוקקת הנבחרת,היחידה והלגיטימית, שתדאג בעזרת חוקים מתאימים לייצר את מעטפת ההגנה למדינה ,לבטחונה,ולאזרחיה,כמו גם לייצר בעזרת החוקים המתאימים(שבג"צ כבר לא יוכל לבטל) את המצב המתבקש על מנת להילחם בבוגדים מבית ובאוייבים מחוץ,בלי להושיב על כתף כל חייל עורך דין,לקשור את ידיו,לדרוש מלחמות "מידתיות",לבדוק כל יריה של הצבא במיקרוסקופ אור, ועוד דרישות מטורפות והזויות,ובלי לאפשר לתקשורת עויינת לבצע תעמולה ארסית בתחפושת של "חופש ביטוי " "טוהר נשק" ו"דמוקרטיה".

https://rotter.net/forum/gil/20101.shtml

הודעה 42

4.אל חשש: לעולם לא "יתבלבל" העם היהודי ויחשוב שאינו עם אנחנו במלחמה. הציבור הישראלי מבין זאת היטב - ותוצאות הבחירות מציגות בדיוק מתימטי את הערך שמייחסים הישראלים להבליהם המרושעים של חלאות מסוג "פרופ'" זנד ודומיו.

5.כל שמאלן הוא עוד לוזר פרזיט חלאה שמרחיב מלתעותיו המבאישות לגדף.לכו לחפוף את הראסטות שלכם באקונומיקה, כי השועלים כבר נגעלים. אחר כך תנסו להרים הפגנה התומכת בדיעותיכם. כמה יבואו? מאה איש? מאתיים? במקרה הכי טוב.יאללה.

6.כשהשמאלנים מדברים על דמוקרטיה זה מגוחך.הדמוקרטיה הראתה להם מה הם שווים- 3 מנדטים בקושי,אלא אם כן הם מדברים על "דמוקרטיה עממית" נוסח אהוביהם הערבים?!אנחנו אפילו לא נקרא להם גזענים. מתנגדים לחוק? תפאדלו. תגידו לנציגיכם בכנסת להצביע נגד! אה, אין לכם נציגים בכנסת? למה? יכול להיות שכל העם הישראלי בז לכם, מתעב אתכם וחושב שאתם ודומיכם אינם יותר מטינופות חסרות ערך? וואלה צודקים.

7.לשמאלן:לשיטתך עצם המדינה היהודית היא גזענית - אך על קיומה נילחם בנשק .חוק השבות הוא גזעני. מגילת העצמאות היא גזענית. כל מהותה של ישראל היא גזענית. אנחנו יודעים שיש כמה אחדים, בודדים, חלאות המין האנושי, שמחזיקים לחרפתנו בדרכון כחול וחושבים ככה.אלא מאי? בהצהרת בלפור, החלטת האו"ם מ47 ומגילת העצמאות הוגדר אופיה היהודי של ישראל. על אופי זה הגנו במלחמות רבות, ולא נהסס לעשות זאת שוב. חושב שמדובר בויכוח פוליטי? שתשכנע אותנו בשם ה"דמוקרטיה" להפוך ללבנון ולצפות אין אונים בילדינו נטבחים? לך לאלף עזאזל, חביבי. על זכותנו לחיות נילחם בנשק. לא בפטפוטים.

8.על האובססיה האמריקאית לתהליך ה"שלום" באיזור :כעת ברור לחלוטין שכל התהליך נועד לשמש כעלה תאנה ולהסיח את הדעת מפשעי ארה"ב ובריטניה.מעניין שהשמאל העולמי שותק כדג- אפילו על חרם נגד ארה"ב לא מדברים.היכן השמאל בעניין פשעי המלחמה של ארה"ב? עיראק, אפגניסטן- עשרות ומאות אלפי נרצחים בידי נאטו- והעולם שותק. על 3 פשעי ארה"ב ועל 4של בריטניה.מישהו שמע נביחה או נפיחה כלשהי מכיוונו של גולדסטון הצדיק?

9.מר"ץ חברה מזמן לאויב הערבי ואינה ציונית אלא מפלגה אויבת ועוינת לכל דבר. יש להחרים כל אנטי ציוני- מחזאי, סופר, שחקן, במאי, מרצה- שיחברו לאחיהם.

10.ההצהרה מראה במקרה הטוב שאורון ורעיו לא הבינו על מה הסיפור. כי מדינה שכן נאבקת על חייה והלגיטימיות שלה, הינה בעלת זכות סינון הכניסה אליה.הצהרות הערבים על גזענות, מראות בנייר צבע מעניין. אף אחד לא ביקש מהם שום דבר, כי ההצהרה לזרים, אבל הם כבר צורחים. על ראש הצרחן בוער הכובע, וכנראה שהתקרבנו ,כמו במשחק חם-קר ,למקום הבעיה.כל הפתרון לכאורה, של שתי מדינות, כוונתו הוא גניבת דעת. השם מתחזה לחלוקה הוגנת, אבל כוונתו שתי מדינות לערבים בלבד. כלומר אחת ללא יהודים, ואחת עם ערבים. הקול קול הוגן, המטרה תוכנית השלבים , בתחפושת ליברלית ובגניבת דעת .הנייר לקמוס מראה יפה את הבעיה.אם הלאום של ישראל הוא "ישראלי", אזי גם לערבים מותר להנות מחוק שבות ולייבא לכאן מיליוני פליטים בחסותו.

ממצאים אלה באים אחרי מסעות הסתה ושיסוי נגד האזרחים הערבים על ידי רבנים ופוליטיקאים ואחרי הצעות חוק אנטי דמוקרטיות שנדונו בכנסת וחלקן אף אושרו. כל זה קרה בלי שנשמע קולם של ראש הממשלה, שר החינוך, ויו"ר האופוזיציה. לכן הממצאים, אף שאינם מפתיעים, חמורים מאוד. בבסיסם נמצאת המחשבה המעוותת, כי דמוקרטיה פירושה רודנות הרוב וכי שוויון זכויות לכלל אזרחי המדינה אינו חלק בלתי נפרד מהשיטה.

על הסקר לעורר מיד לפעולה נמרצת. הנהגת המדינה, על כל שדרותיה, ובעיקר מערכת החינוך והכנסת, צריכות להתגייס כעת להנחלת ערכי הדמוקרטיה האמיתיים לציבור שאלה הן דעותיו וזאת תפישתו. כל הגופים הרלוונטיים נדרשים לנקוט פעולות נגד הבורות והלאומנות שהתגלו בסקר. יש לשוב ולהסביר, שכחמישית מאזרחי המדינה, הערבים, הם אזרחים שוויי זכויות, ותפקיד הדמוקרטיה הוא בראש ובראשונה להגן על המיעוטים. יש לשוב ולהסביר, שבדמוקרטיה לא ייתכנו שני סוגי אזרחים, מסוג א' ומסוג ב', ובעיקר לחנך לכך את הדור הבא.

קשה להגזים בחשיבות המאמץ הזה: מדובר באופי המשטר והחברה בישראל. סדקים בו יסכנו את עתיד ישראל לא פחות מכל סכנה חיצונית אחרת. החברה שהשתקפה מהסקר לא תוכל לשמור על הדמוקרטיה שלה, גם לא למראית עין.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1201739.html

תגוביות:

1.מעניין שהפגנות עם דגלי חמאס וחיזבאללה לא נחשבים כאן לשיסוי נגדנו.

2.אתם יודעים למה חשוב יותר שהמדינה תהיה של יהודים? משום שאם היא תהיה של ערבים, ממילא לא תהיה דמוקרטיה, לא בפרשנות המערבית על ערכיה, והכל יחזור לימי הבינים. אז אתם שם במערכת רוצים ביטול הרוב היהודי, חיסול כוחה של ישראל כמדינת היהודים, בשם הדמוקרטיה??? יש מדינה דמוקרטית ערבית אחת?

3.המאמר מדבר על דמוקרטיה אך מבטל דעת 83% מאזרחי המדינה !המאמר קובע ש :"רק 17% סבורים שהגדרת המדינה כדמוקרטית חשובה מהגדרתה כיהודית" . כלומר רוב מוחץ של 83% אינו סבור כך ! רוב האזרחים מייחסים ערך גבוה להיותם יהודים , ובעלי המאמר שוללים את זכות הרוב להרגיש זיקה חזקה להיותו יהודי.דמוקרטיה כבר אמרנו ?

4. 14% יחנכו 86% - זה דמוקרטיה עממית !!!אין מה לעשות! הרוב קובע שהוא לא רוצה ערבים, לא מאמין להם, הם לא חלק מהמדינה שלנו,הם נגדנו,הם קנו את זה בזכות המעשים שלהם.רק אתמול מצאו עוד ערבי ישראלי שהתחיל לארגן חוליית טרור בחסות התעודה הכחולה שלי.

5.נמאס לשמוע כל היום על הסכנות לעתידנו.החמאס, חיזבאללה, איראן, הדמוקרטיה, נשק גרעיני, מערכת החינוך, החרדים, הערבים, העוני... כל יום מאיימים עלינו שהמדינה הולכת לעזאזל, שאין עתיד, ושהדמוקרטיה בסכנה. בינתיים מה שאני רואה זו מדינה יפה, חזקה כלכלית, מעצמת היי-טק, מערכת כבישים ורכבות שמשתפרת כל יום, תל אביב הפכה ליעד מועדף לתיירים ואנשי עסקים. מספיק עם האיומים !ישראל דמוקטיה אמיתית, הכי אמיתית בעולם בהתחשב במצב הביטחוני.ח"כ חנין שהשתתפה במשט, עדיין ח"כ נכון?

6.יהודית ציונית ודמוקרטית- בסדר הזה!!

7.המתנחלים והחרדים מגינים בפועל על הדמוקרטיה. הנה איך:על ידי ילודה גבוהה. אם ייוצר כאן רוב ערבי ניאלץ לוותר על הדמוקרטיה, ולדכא בכוח את רצונו של הרוב לחסל אותנו.

8.הגזענות העיקרית היא אצל הערבים.והמאמר הזה משום מה אינו פונה אליהם. הסובלנות השואפת לאפס במיגזר הערבי-הציות לחוק שהוא בגדר המלצה שניתן להתעלם ממנה אלא אם כן יש שוטר בסביבה-דיכוי ואלימות כלפי נשים ועוד ועוד-כל אלו הופכים את הדרישה לשמירה טוטאלית על שוויון זכויות גם כשהצד השני מזלזל לחלוטין בכך-לדרישה לא מציאותית.במילים אחרות דמוקרטיה עם ערבים היא דבר קשה לקיום. ובעיקר אם הם עויינים ולא מקבלים את מבנה והרכב המדינה היהודית.

9.עוד מאמר שמוכיח שבלי הבוחר הערבי אין בנמצא שמאל ישראלי.ולמה? ברל
כצנלסון יאמר לכם שהשמאל של ימינו אינו השמאל הסוציאליסטי הלאומי של ימיו, אלא גוונים שונים של שמאל ליברלי אנרכיסטי וקוסמופוליטי.

10.אנו מחוייבים למדינה יהודית ודמוקרטית.קודם כל יהודית,אך גם דמוקרטית ,וחוק מישאל העם מוכיח זאת. הדמוקרטיה במיטבה, על אפם וחמתם של הפשיסטו-שמאלנים.

11.לא ייתכנו אזרחים סוג א וסוג ב`? אז למה היהודים חייבים לתת שלוש
שנים מחייהם לצבא, והערבים פטורים מזה?

12.אני רואה בטלוויזיה שלושה ערבים מכים באכזריות יהודי שהולך בסימטה בעיר העתיקה לכותל להתפלל בבוקר והמגיש אינו אומר ולו פעם אחת "ערבים" כשהכל יודעים שהם ערבים מפני שהוא אמר "מכות על רקע לאומני", זה דמוקרטיה? או פחד נורא להגיד את המילה הנוראה "ערבים"?

13.כתבה חד צדדית כזאת גורמת לעוד כמה אנשים לזוז ימינה.הציבור הישראלי הוכיח פעמים רבות בקלפי את הסכמתו לוויתורים. אם כיום אלו הן התוצאות, גם ובעיקר אתם חייבים לעשות חשבון נפש ,או להחליף את העם.

14.הערבים מנצלים את הדמוקרטיה כדי לחסל את המדינה .זו נקודת התורפה של מדינה דמוקרטית שיש לה אויבים. היא בעצמה שואפת להיטיב עם כל אזרחיה, כולל אלה שמשתמשים בכלי הדמוקרטי כדי לחסל את המדינה או להפוך אותה למשהו אחר. לכן אני, שמאמין בדמוקרטיה בכל לבי, לא מרגיש שערביי ישראל הם כנים ביחסם אל המדינה. הם מגדירים את עצמם "פלשתינים" ועושים הכל כדי לעזור לאויבי המדינה אבל לא מוכנים לעבור למדינה הפלסטינית, כשתקום. צביעות ופרדוקס.

15.כדאי לשמור באמת על כללי דמוקרטיה מבלי לפגוע במדינה היהודית. אז
איך עושים זאת?הכרחית הפרדה בינינו לבינם כתנאי קודם לשמירת יהדותנו ועם זאת לשמירת כללי דמוקרטיה בקרבנו. כדברי אהוד ברק:אנחנו כאן, הם שם. ארצות ערב הגדולות והרחבות יכולות בהחלט לקלוט את אחיהם הערבים המתגוררים עדיין בארץ אבותינו.הדבר יתאפשר מעשית בתמיכה ובסיוע של קרנות בינלאומיות. ושלום על ישראל,ושלום על ישמעאל.

16.כעיקרון:קודם קיום ואח`כ דמוקראטיה ו"זכויות אדם"!

17.דמוקרטיה במיגננה: כותב המאמר מקונן על סדקים בדמוקרטיה ועל "..מסעות הסתה ושיסוי נגד האזרחים הערבים .." אך אינו מזכיר את שיתוף הפעולה של אזרחים ערביים עם האויב,חלקם בסיוע פעיל וחלקם בהפגנות אלימות. מה לדעת כותב המאמר מבטאים דגלי פלסטין המונפים בהפגנות של ערבים בנצרת,שפרעם,סחנין או אום-אל פחם? יותר מ60% של ערביי ישראל אינם מכירים בלגטימיות של מדינת ישראל.מדינת ישראל היא דמוקרטיה במיגננה,שמקיימת משטר דמוקרטי תוך אילוצים קשים, במצב שחלק מהאוכלסיה שלה מזדהה בעצם עם אויביה.על שמירת משטר דמוקרטי (שהוא דרך אגב,היחיד באזור זה)מגיע למדינת ישראל צל"ש.

האם אנחנו עוד מדינה מערבית שעתידה כמו להקת לווייתנים לעלות על חופי העולם האיסלמי ולהתאבד בעידוד ולחץ השמאל שנחוש להכריע אותנו.
או מדינה יהודית ציונית כפי שהוקמה מלכתחילה כבית לאומי לעם היהודי ?

על שאלה זו תצטרך המהיגות על הרשויות שלה לתת תשובה חד-משמעית באומץ ובלי גמגומים.

מדובר בשלטון ימני שאינו כופה את האג'נדה הימנית שלו על הרשויות,
ובמיוחד לא על הרשות השופטת השמאלנית (מר"צ) שמנהלת בפועל את המדינה,
מה שהופך את הרשות המחוקקת שנבחרה כחוק לוותר על סמכויותיה.

האם אנחנו מדינה יהודית ציונית, או כמו שטבע טיבי- "מדינת כל אזרחיה"?

או במילים אחרות האם הגיע סופה של מדינת ישראל לטובת עוד מדינה ערבית?

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/212592

תגובית 60

http://www.youtube.com/watch?v=WVmA1-j4bhk

תגוביות:

1.כל "הערכים" שכביכול למדנו וגדלנו עליהם הם שקר וכזב.עצוב מאוד שעדיין זה מה שאנו לומדים ומחנכים את ילדינו.יש לנו תורה .הרצל היה אנטישמי וזה מוזר לי לומר זאת אבל זאת האמת! כדאי מאוד שנפנים זאת.

2.חילוני שחושש מהדת,יכול לעשות בדיקה פשוטה: להתחיל לקרוא את התורה. מבראשית פרק א פסוק א. אם לא אהב, אז שיסגור את הספר וימשיך בחייו. היהדות איננה מיסיונרית, אנחנו לא נוצרים.

3.רק שתבינו - אלה הם שורשי השמאל הישראלי האנטי-יהודי.

הם לא סתם רוצים להפוך את ישראל ל"מדינת כל אזרחיה", אלא יש להם תכנית שלמה (לא סתם הם רוצים להציף אותנו בערבים בתירוץ של "פליטים").

לא סתם הם בעד "גיור" רפורמי (שהוא לא גיור כלל).

הם בעד התבוללות בתוך ארץ ישראל.

הם בעד להשאיר פה מאות אלפי זרים שפלשו לכאן ב-2 העשורים האחרונים (מאפריקה, פיליפינים, מזרח אירופה, דרום אמריקה, וכו').

מדינת ישראל הוקמה ע"י האנשים הללו (לכן אין להתפלא שהם נגד כל דבר יהודי במדינה הזאת).

4.על כך יש באתר "שופר" הרצאות המתורגמות לאנגלית.אפשר לחפש גם בגוגל: "הרצל והציונות - Herzel and Zionism .

לאורך ההסטוריה האנושית, עמים נולדו, חיו, ולבסוף נעלמו. עם נוצר ועם נעלם. כאלו הם דברי ימי העמים. אוכלוסיה המתגבשת לעם היא תופעה טבעית הקשורה בזכותו של כל אדם להשתייך לקבוצה המייצגת ומייצבת את ערכיו והשקפותיו. מה שמאיץ התגבשות קבוצות כאלה בתוך אוכלוסיה כללית הן תשלובות של לחצים חברתיים, תרבותיים, דתיים וכלכליים. לחצים אלו נוצרים כאשר צרכיה של הקבוצה המתגבשת לא נענים על ידי האוכלוסיה הכללית. בתוכה היא חיה, וממנה היא לבסוף נוצרת. האוכלוסיה הכללית תקרא כאן "אוכלוסית האם" . לחצים אלו באים כתוצאה מהשקפות עולם סובייקטיביות שאינן עולות בקנה אחד עם צרכיה ורצונותיה של אוכלוסית המדינה הכללית. לפיכך, נוצר מתח בין האוכלוסיה הכללית ובין הקבוצה המתגבשת שתקרא להלן: "אוכלוסית הבת".

לאורך ההסטוריה שונה היה סדר הגודל של אוכלוסיות בת שונות, ושונות היו הנסיבות בהן נוצרו. במידה ואוכלוסית הבת טופחת וגדלה, ועוברת במספרה את אוכלוסית האם, נוצרת בדרך כלל, מלחמת אזרחים ובמקרים חריגים - מהפכה עממית. רבות הדוגמאות לכך. אם שתי האוכלוסיות שוות בערך במספרן, או אוכלוסית הבת היא מיעוט ניכר, עשויות להוולד שתי אומות שונות החיות בשכנות. כדי שאומה תתפצל, תשלובת הלחצים על אוכלוסית הבת חייבת להיות כל כך מרוכזת ומכבידה, עד שהניתוק הוא הברירה היחידה להשרדות. במקרה של קנדה, לחצים אלו אינם חזקים מספיק על מנת לגרום לפרוד בין האוכלוסיה הצרפתית והאוכלוסיה האנגלית.

תהליך הניתוק לכשמתחיל איננו מוגבל בזמן. אי-שקט שהופך למאבק בין שתי אומות עלול להמשך חודשים, שנים ויותר. התנתקות כזאת מוצדקת היא אך ורק עם אוכלוסית האם, האוכלוסיה הכללית, איננה נענית לצרכיה של אוכלסית הבת. תשלובת הלחצים שנוצרת גורמת לתסיסה. תסיסה זאת היא קריאה נואשת לאוכלוסית האם להענות לצורכי אוכלוסית בת זאת. לפעמים חוסר ההענות של האוכלוסיה הכללית מוצדקת היא, במיוחד כאשר העקרונות המהווים בסיס לתסיסה נוגדים במפורש את עקרונות אוכלוסית האם מבחינה פוליטית, כלכלית, חברתית, וביטחונית.

בקונגרס האמריקאי ב- 1776 היו נציגים שהתנגדו לפרוד מאנגליה. לדעתם תשלובת הלחצים על האוכלוסיה האמריקאית לא היתה חזקה מספיק להצדיק התנתקות מבריטניה משום שהיא התבססה בעיקר על לחצים כלכליים. לחצים אחרים לא היו לדעתם חזקים מספיק כדי להצדיק התנתקות מוחלטת מאוכלוסית האם האנגלית על אף הלחץ הכלכלי.

תהליך הניתוק מטיבעו מלווה בדרך כלל באלימות. מלחמת האזרחיםהאמריקאית היא דוגמא לכך. בכל זאת, תהליך זה לא חייב להיות אלים. בהיסטוריה היהודית רחבעם בן שלמה נכד דוד סרב להקל את המעמסה הכלכלית שאביו וסבו העמיסו על שבטי ישראל במשך כ-80 שנה. מעמסה זו גרמה ללחץ כלכלי שהיה הגורם העיקרי, אם כי בוודאי לא היחידי, להתפצלות בין שבטי ישראל ושבט יהודה. ללא ספק היו לחצים כלכליים ודתיים שלא היו מספיק חזקים להצדיק התנתקות. ירובעם מנהיג שבטי ישראל הכריז על עצמאות ועל כינון ממלכת ישראל כיוון שהלחץ הכלכלי היווה גורם מכריע להתנתקות זאת. תהליך זה אמור היה להיות אלים. מלחמה בין ממלכת ישראל הצעירה וממלכת יהודה עמדה לפרוץ לולא התערבות אלוהית שהזהירה את מלך יהודה לא להלחם.

התלכדות תושבים לאוכלוסית בת לא רק שהיא תהליך טבעי הקורה מידי פעם בפעם, היא גם זכותם הבסיסית של כל אוכלסי מדינה במידה ותנאים מסוימים קיימים. חוסר היכולת להתפשר איננו נובע בהכרח משלטון לא יעיל או לא יציב אלא מההכרה שההענות לדרישות אוכלוסית הבת נוגדת במפורש את עקרונות האוכלוסיה הכללית, אוכלוסית האם.

במקרה הישראלי אוכלוסית האם הישראלית מסרבת ברובה להכיר ברב האזורים עליהם חיה אוכלוסית הבת, תושבי יהודה ושומרון, כשטח אינטגרלי של המדינה. מדינת ישראל מוכנה להתפשר ולוותר על רב יהודה ושומרון, בתנאיי שלום מסוימים. תושבי יהודה ושומרון אינם מוכנים לוותר על בתיהם ולפנות אזורים בהם גרו, הרבה מהם לפחות, במשך 40 שנה.

במידה וניגודים אלו או לחצים אחרים לא מטופלים כראוי ומהוים סכנה לקיום הפיזי, אידיאולוגי או דתי של אוכלוסית הבת, יש לאוכלוסיה זאת זכות מוסרית לחיות חיים עצמאיים במסגרת האוכלוסיה הכללית או מחוץ לה. חובת השילטון בכל מערכת דמוקרטית לשרת את צורכי כל רובדי האוכלוסיה לחלקיה השונים ובמיוחד אוכלוסית מיעוט המצריכה הגנה חוקתית, חברתית, וביטחונית. השלטון המרכזי חייב לפשר בין הניגודים השונים ולכלול את המיעוט במסגרת האוכלוסיה הכללית, או שהיא מאבדת את זכותה לשלוט על אוכלוסית המיעוט.

סיכום ביניים

הווצרות אוכלוסית הבת היא תהליך טבעי הקורה מדי פעם. זוהי זכות בסיסית של תושבי כל מדינה בעולם. עובדה זו חזקה עוד יותר כשהשלטון המרכזי מתנכר במתכוון לאוכלוסית הבת או מתנהג באדישות כלפיה. במקרה כזה, זכות ההתנתקות של אוכלוסית הבת הסובלת איננה ניתנת לערעור. ניתוק איננו תופעה שלילית. הוא מאפשר ביטוי חופשי למאוויו של עם הנולד מתוך עם אחר. העם העיברי נולד מרחם העם הארמי, העם האוסטרלי מהאנגלי, וכו'.

האבחנה בחומרת המצב אשר בו תשלובת הלחצים מצדיקה התנתקות, היא תהליך לא פשוט. אל לאיש לעשותה מתוך קלות ראש או חמימות מוח. זהו תהליך הדורש אחריות אזרחית, תוך חובה מוחלטת לנצל כל אמצעים אחרים על מנת למנוע היפרדות. יש לוודא שאכן תשלובת הלחצים איננה ניתנת לגישור בשום פנים ואופן על ידי משא ומתן או על ידי התקנת מערכת הסכמים. תהליך ההתנתקות מוצדק רק לאחר שקלו כל הקיצים ואין דרך לגשר בין הצדדים. לא בחיל ולא בכוח כי אם ברוח אחוה ורעות יחיו המיעוטים השונים בקרב אוכלוסית האם והעמים השונים בין עצמם.

יהודה וישראל

המחלוקת האידיאולוגית בין יהודה וישראל היא ישנה נושנה. למעשה האיחוד הממלכתי בין שני העמים התקיים כ-80 שנה בלבד. זהו זמן קצר יחסית בהיסטוריה של העם היהודי. תקופה זאת היתה תקופת הממלכה המאוחדת של דוד ושלמה. גם איחוד זה התקיים לפחות בחלקו, מכוח צבאם המאחד של המלך דוד ושלמה. אין זה סוד ששני המלכים היפלו לרעה את שבטי ישראל כנגד שבט יהודה וקרע על רקע כלכלי ואידיאולוגי נוצר כבר בתחילת ימי שלטונו של המלך דוד עוד כשמלך בחברון. ההבדל בין שתי הממלכות היה משמעותי. בממלכת ישראל, המדינה היתה חשובה מהדת, וזאת עקב מאמצי מלכי ישראל לחזק את המעמד הפוליטי של ממלכתם. עקב מיקומה הגאוגרפי המרכזי, ממלכת ישראל היתה מטרה לכובשים רבים ותמיד קרצה לממלכה הכובשת התורנית. חיזוק מעמדה הפוליטי של ממלכת ישראל היתה שאלת קיום והשרדות למלכי ישראל. ולכן הדת נהייתה פחות חשובה לפחות לאוכלוסיה השולטת בממלכת ישראל. בריתות והתחייבויות פוליטיות שנכרתו עם העמים השכנים הביאו איתם השפעה דתית, אלילית, וחברתית, שלא עלתה בקנה אחד עם התרבות העברית התנכית. השפעה אלילית זאת היתה מכרעת ברוב שנות קיומה של ממלכת ישראל, לבד מכמה שנים בהם שלטו מלכים נאמנים לדת המקורית.

לעומת זאת בממלכת יהודה היה קשר הדוק יותר בין הדת ללאום. כידוע עבודת הקורבנות בבית המקדש חיזקה את מעמד הדת במדינה. על אף מאמצי מלכי יהודה, כמו אלה של מלכי ישראל, לחזק את השפעתה הפוליטית של יהודה על ידי בריתות והשפעות חוץ, נשארה דת משה בדרך כלל, עם כי לא תמיד, גורם משפיע ומאחד לעיצוב תדמיתה של ממלכת יהודה. רציפות שלטונו של בית דוד היתה כמובן סיבה נוספת לנאמנות הדתית ביהודה. בכל זאת ממלכת יהודה לא היתה מחוסנת מפני השפעות זרות לאורך ההסטוריה שלה. כידוע נביאי ישראל התריעו בתושבי ממלכת יהודה, והזהירו אותם פעמים רבות מהשפעות חוץ. בתקופת בית שני ההשפעה ההלנסטית היתה חזקה מאד במיוחד על השכבה החברתית העליונה של ממלכת יהודה. השפעה זאת לא היתה נחלתם של ההמונים, אחרת מרד המכבים מעולם לא היה מצליח. בניגוד לממלכת ישראל, ממלכת יהודה תמיד ראתה את עצמה כממלכה דתית לאומית המבוססת על תורת משה. הבדל זה איננו תאורתי בלבד. כיום הבדלים דומים קיימים בין תושבי יהודה ותושבי מדינת ישראל. המבט האידיאולוגי דתי של תושבי יהודה ושומרון שונה מזה של רבים מתושבי מדינת ישראל.

כיום החברה הישראלית חצויה בין שני מחנות אידיאולוגים שונים. מצד אחת קיימת ההכרה שמדינת ישראל המודרנית היא בראש ובראשונה מדינה ישראלית ולא בהכרח יהודית. לכן,היא איננה חייבת להיות מושתת על עקרונות דתיים יהודים אלא על עקרונות דמוקרטים כלליים. מצד שני קימת ההכרה האידיאולוגית הדתית שמדינת ישראל על אף היותה דמוקרטית, פתוחה לכל ומאפשרת שוויון זכויות לכל תושביה. כפי שמעידה הצהרת העצמאות, מדינת ישראל נוצרה בראש ובראשונה כמדינה יהודית דתית לאומית.

עד עתה התבטאו הבדלים אלו בויכוחים בלבד. אלו התדרדרו במרוצת השנים לשבר אידיאולוגי דתי בין תושבי מדינת ישראל. מצד אחד תושבים שאינם רואים במדינת ישראל המודרנית מדינה הכפופה לחוקי הדת היהודית ומצד שני תושבי המדינה בעלי אידיאולוגיה דתית לאומית הרואים במדינת ישראל מדינה הכפופה לעקרונות וערכים דתיים ולאומיים המגינים ומאפשרים שוויון לכל תושביה היהודים והלא יהודים. תושבי המדינה המסורתיים והלאומיים רואים ביהודה ושומרון כחלק אינטגרלי של מדינת ישראל, בעוד שתושביה הלא מסורתיים, בחלקם, רואים את יהודה ושומרון כאזור עליו אפשר לוותר, לפחות בחלקו, עבור שלום אמיתי.

כל עוד צורכיהם, חייהם, זכויותיהם, וביטחונם של מיעוטים דתיים ואידיאולוגים במדינת ישראל מובטחים, מריבות פוליטיות ואפילו מדיניות פנים עויינת כלפי רבדים מסוימים של האוכלוסיה בארץ, לא מהווים לחץ מורכב חזק מספיק המצדיק תסיסה פוליטית. כל עוד עניניהם של מיעוטי מדינת ישראל, במקרה זה תושבי יהודה ושומרון היו מטופלים באופן שווה, ובטחונם היה מובטח, תסיסה לא היתה קימת. המצב כרגע שונה במכצת. כיום אנחנו עדים לראשית תהליך הווצרות של אוכלוסית בת במדינת ישראל, הרואה עצמה מבודדת לגמרי מבחינה אידיאולית ובערכיה הדתיים חברתיים, עד כדי היותה שנואה על חלק מאוכלוסית האם הישראלית. במיוחד חוששים תושבי יהודה ושומרון שמדינת ישראל תיקח בכח חלק מאדמתם לטובת הפלסטינאים הערבים כחלק מתוכנית כוללת לשלום באזור. חשוב לזכור כי חשש זה איננו בהכרח מבט אובייקטיבי. תושבי יהודה ושומרון חשים עצמם כמיעוט המרגיש באופן סובייקטיבי אי צדק וקיפוח. גם עם הרגשה זאת איננה מציאותית מבחינת אוכלוסית האם הישראלית, קיימת תסיסה שעלולה להוליך לפרוד מהאוכלוסיה הכללית. תסיסה המובילה להתנתקות בין תושבי מדינת ישראל ותושבי יהודה ושומרון, איננה בהכרח תהליך הנובע מסיבות אובייקטיביות. ובכל זאת ישנם אידיאלים הניראים לתושבי יהודה ושומרון כנכסי צאן ברזל, שאינם עולים בקנה אחד עם השקפתם של תושבי מדינת ישראל, כלומר של אוכלוסית האם הישראלית.

הרקע ההיסטורי

עם ניסוח הצהרת בלפור בשנת 1917 היכיר העולם באופן רשמי בזכות עם ישראל על אדמתו, מהירדן עד הים התיכון. אין אנו צריכים ב"הכרה" כלשהי בזכותנו הלאומית. העובדה שאדמה זאת שייכת לנו היא מובנת מעליה וטבעית ועליה אין עוררין. הכרת אומות העולם בעובדה זאת לא שינתה דבר. כל השינויים הנוגעים לאופן בו צריכה אדמתנו להחלק והשינויים שגזלו מאיתנו חלקים נרחבים מאדמתנו לא באו כתוצאה מהכרה אובייקטיבית בזכותם של אחרים על חבל ארץ זה, אלא מתוך אונס. שינויים אלה נעשו כתוצאה מלחצים פוליטיים כבירים שבאו בעקבות התפרעויות ערביות המוניות, הרג ואי שקט בארץ ישראל שהפחיד את הבריטים והכריח אותם לחזור ולשנות את חלוקת הארץ. היו כמובן גורמים פוליטיים אחרים שהביאו בסופו של דבר לקריעת חלקים נרחבים מחבלי הארץ שניתנו לנו והוכרו על ידי חבר העמים בתחילת המאה העשרים.

כינון ממלכת ירדן, ממלכה שניתנה לאיש זר מבית מלוכה האשמי שבערב הסעודית, באה על חשבון הפלסטינאים הערבים, להם הובטח חבל ארץ זה. על כך אדבר יותר מאוחר. כיום בגלל המערך הפוליטי במזרח התיכון זכותנו הלגיטימית על אדמתנו בעיני העולם הולכת ודועכת. העולם כולו מכיר בבעלותם של ערביי האזור על אדמה זאת. זאת משום טענתם שאבותיהם ישבו על אדמה זו ומשום כך זכותם לכונן מדינה משלהם באזור. מאוחר יותר אביא כמה הוכחות הסטוריות המראות עד כמה חלשות טענות אלה הנתמכות על ידי אומות העולם. אך ראשית עלינו להבין כמה עקרונות אנושיים בסיסיים בהקשר לקנין פרטי או לקנין לאומי.

עקרון מספר אחת: הוצאה בכח של עם שלם, במקרה זה עם ישראל, וגרושו מאדמתו לארצות אחרות, הופך עם זה לעם של פליטים. פליט הוא כל מי שנאלץ לעזוב את ביתו נגד רצונו.

עקרון מספר שתיים: נסיונות בלתי פוסקים של עם פליטים לחזור לארצו, מהווים הוכחה חותכת לבעלותו על אדמה זו.

עקרון מספר שלוש: אם נסיונות אלו של עם פליטים לחזור לארצו חוזרים ונישנים, הזמן העובר בין גרוש העם מארצו, ובין שיבתו אליה, איננו מוגבל. בין אם אומת הפליטים חוזרת לארצה אחרי עשרים שנה או אלף שנה, זכות השיבה איננה משתנת. תיקון העוול שנעשה לאומת פליטים והחזרתם לארצם איננה מוגבלת אפוא בזמן. בעלותו החוקית של עם על אדמתו לעולם איננה נגמרת, ותוקפה לעולם לא פג, כל עוד העם עצמו קיים. אם העם הפלישתי היה קיים היום, זכותו על רצועת עזה היתה ללא עוררין. אם העם הכנעני היה קיים היום, זכותו על ארץ ישראל לא היתה מוטלת בספק.

עקרון מספר ארבע: זכותו של עם לחזור לארצו, לא רק שאיננה תלויה בגורם הזמן אלא שהיא מוצדקת עוד יותר אם שיבת העם לארצו איננה גורמת עוול ואי צדק לשום עם אחר, למרות שהערבים טוענים ששיבת ציון גזלה מהם את אדמתם, האדמה שניתנה להם בהצהרת בלפור בעבר השני של הירדן היא רחבת ידיים. הערבים כאמור היו אמורים לקבל את אדמתם בעבר הירדן המזרחי, והיהודים את אדמתם בעבר הירדן המערבי.

הגורם הלגיטימי הראשון לבעלותנו על כל ארץ ישראל

המאבקים לשיבת ציון

מאבקים חוזרים ונישנים לעצמאות החלו כבר במאה 35 לספירה עם מרד בר כוכבא שנכשל. עד לכיבוש הערבי במאה השביעית לספירה הכללית, היה רוב יהודי בארץ, שהשאיר כאן את צוויונו ותרבותו העברית, על אף העובדה שהגישה לירושלים נאסרה על היהודים, ועל אף העובדה שהכנסיה הביזנטית המתחזקת ניסתה בכל מאודה למגר את היהדות, המשיכו היהודים להלחם על קיומם בארץ ישראל, והעבירו את המרכז הדתי לגליל. מאות בתי כנסת נבנו בגליל וברמת הגולן, והישוב ניהל תרבות יהודית ענפה. הצבא המוסלמי ברשות הקליף עומר כבש את האזור ב- 638 לספירה הכללית.

עובדה חשובה שעליה אין עוררין היא שהמוסלמים נכנסו בכח לארץ שאיננה שיכת להם. הם הצליחו בפלישה לארץ ישראל משום שליהודים בעלי האדמות בארץ לא היה הכח הצבאי להתנגד לצבא המוסלמי האדיר. כיבוש ארץ ישראל על ידי המוסלמים היה גם בניגוד לקוראן שרואה בשיבת ציון ובנית מדינה יהודית שלישית בהסטוריה היהודית כחלק מימות המשיח לפי הדוקטרינה הערבית. גם אחרי הכיבוש המוסלמי ניסו היהודים בכל מאודם להאחז באדמתם. הקליף עומר היטיל עליהם מיסים כל כך גבוהים, אלו הם ה"זיסיה"- מס אישי, וה"קערי" - מס רכוש. הוא ללא ספק ידע כי לא יוכלו לעמוד בהם ויאלצו לעזוב את הארץ. קליף עומר ידע שלבד מהשפלות אסור למוסלמי להרוג יהודי ואסור לו להכריח יהודי להתאסלם. הדרך היחידה לגרש את היהודים מהארץ, או לפחות הדרך האפקטיבית, היתה על ידי הטלות מיסים בהם לא יוכלו לעמוד. למרות הנטישה היהודית נשאר בארץ מספר יהודים מכובד במשך מאות שנים אחרי הכיבוש המוסלמי, שהיגיע לכחמישים אחוז מכלל האוכלוסיה.

לצלבנים שכבשו את הארץ היתה מטרה מוצהרת אחרת, חיסול כל חיים יהודיים בארץ, באמצעות טבח האוכלוסיה היהודית וגם האוכלוסיה המוסלמית. תגובת היהודים לטבח היתה נקודת מפנה במאבק לשיבת ציון. לא עוד תגובה פסיבית לפורענויות בצורת תפילות וסיגופים, אלא נסיונות מעשיים ליישב את הארץ עם המוני יהודים.

רבי יהודה הלוי, שחי במאה ה-11 וה- 12 היה למעשה אבי הרעיון הציוני כ-800 שנה לפני בנימין זאב הרצל. לפי ההסטוריון אריה מורגנשטרן הבין רבי יהודה הלוי, שישראל לא יגאל אם ימשיך לחכות למשיח בנכר. רעיונו המהפכני היה לעלות לארץ עליה המונית כדי שנוכל לדרשה וכדי להאיץ את ביאת המשיח. נסיונות שונים לעליות המוניות לא התגבשו משום שהיה ברור שהצלבנים בשום אופן לא יאפשרו ליהודים לחזור לארצם בהמוניהם, והם עלולים שוב לטבוח את המנסים.

לכשנפלה הארץ לידי צבאותיו של צלאח א דין ב-1187 לספירה הנוצרית רעיון שיבת ציון עזר כח שנית. מאות רבנים מארופה התארגנו במה שהם ראו ככח חלוצי לישוב הארץ. רבנים אלו ורבים מחסידיהם החלו לעלות לארץ כבר ב-1209 לספירה. הישוב בארץ החל לתפוח על אף הקשיים שהעמיד השלטון המוסלמי. במשך מאה השנים הבאות המשיכו מנהיגי היהדות לעלות מארופה לארץ. זו היתה התקופה בה עלה הרמב"ן לארץ יחד עם תלמידיו וחיזק את הישוב היהודי בו. תחת עינייהם הפקוחה של שליטי הארץ המוסלמים לאט לאט התחזק הישוב היהודי בארץ. הסיבה העיקרית שהמוסלמים הירשו ליהודים לעלות לארץ במספרים הולכים וגדלים, היתה שהיהודים הביאו איתם ידע וכספים להשקיע. הם קיוו שהיהודים יבנו תשתית כלכלית לטובת השלטון המוסלמי. הם חישבו שתמיד יוכלו לעצור התיישבות המונית אם יווצר מצב בו יגדל הישוב היהודי למימדים המסכנים את השלטון המוסלמי. הגיעו הדברים לידי כך שבירושלים ישב רוב יהודי גדול, ובערים אחרות גדל מספרם מאד.

כדי להלחם בגידול מספר היהודים בארץ וכדי למנוע מהם להיות רוב, איים האפיפיור מרטין החמישי ב-1428 על כל קברניטי האוניות שיצאו מכל נמלי ארופה בעונש מוות אם יסיעו יהודים לארץ ישראל. ובכל זאת המאבק לעליה חופשית לארץ ישראל, הרעיון החלוצי, היכה שורשים. הרעיון היה לעודד עליה המונית על ידי דוגמא אישית. הידוע בין העולים באותה תקופה היה רבי עובדיה מברטנורה שעלה מאיטליה ב-1488. רעיון העליה לארץ על ידי גדולי התורה היה פשוט. אם תהפך הארץ למרכז תורה, יעלו יהודים במספרים מכובדים ויישבו את הארץ ויגאלו אותה מהשממה.

המאבק הפוליטי הראשון לישוב הארץ

דון יוסף נשיא ומאבקו לעצמאות ישראל

המאבק לעליה ולשחרור הארץ מעול זרים נמשך כאשר יהודים רבים פליטי האינקויזיציה החלו לזרום לממלכה העותומנית כשזאת כבשה את הארץ. ב-1517 התרחב היהודי בארץ עוד יותר. כאן יש לציין את פעולותיו של דון יוסף נשיא, ודודתו דונה קרציה. עם הופעתו של דון יוסף נשיא על בימת ההסטוריה, התחזק המאבק הפוליטי לישוב ארץ ישראל על ידי יהודים עוד יותר. דון יוסף ודודתו היו מעשירי הבנקאים בארופה והשפעתם הפוליטית על מנהיגי ארופה השונים ועל הסולטן התורכי היתה עצומה. לכשהשיג יוסף נשיא היתר להגדיל את טבריה ולהכינה לקראת עליה יהודית גדולה כשלב ראשון לגאולת הארץ, סרבו הערבים המוסלמים המקומיים לבנות את חומת המגן מסביב לעיר, שכן פחדו מעליה יהודית גדולה. רק בהתערבות צבא הסולטן נמשכה הבניה.

על אף שיהודים רבים אכן היגיעו לטבריה החלה התוכנית הטברינית להבאת מאות אלפי יהודים להדאיג מאד את מלכי ארופה. חשש זה נבע מכוחו הפיננסי והשפעתו הגדולה של דון יוסף על הסולטן התורכי וגם על מלכי ארופה השונים. הנציג הצרפתי בקונסטינטונופול טען שטבריה עלולה להיות קרש קפיצה לכינון ממלכה יהודית, ושיוסף נשיא יכריז על עצמו כמלך היהודים. יוסף נשיא היה מעורב בריב עם הצרפתים אשר חבו לו כספים רבים. הוא פחד להתפס. לכן החליט על טקטיקה אחרת לישוב הארץ.

דון יוסף נשיא יזם תוכנית לקבץ יהודים למקום אחד כקרש קפיצה נוח לארץ ישראל כאשר תינתן ההזדמנות. הוא שיכנע את הסולטן לכבוש את קפריסין ולקבל אותו כמקום מקלט ליהודים בארופה. בארופה פרחו שמועות שהסולטן הולך לתת ליוסף את קפריסין כדי שיקים בה מדינה יהודית אשר הוא, יוסף, יעמוד בראשה. כיוון שקפריסין קרובה מידי לישראל חששו מנהיגי ארופה שקפריסין תהיה קרש קפיצה להעברת המוני יהודים לארץ ישראל ולכינון ממלכה יהודית שם. מנהיגי ארופה הנוצרית בשום אופן לא הסכימו להקמת מדינה יהודית בקפריסין או בישראל, על אף שישנם הסטוריונים הטוענים שחשש זה היה מוגזם, הוכרז יוסף כאויב הנצרות. כמו כן יש לזכור שמלכי ארופה ראו בצי התורכי איום מתמיד לנמליהם. הרעיון של שיבת ציון תחת חסות התורכים הפחיד אותם מאד. הם החליטו לשלוח צי אוניות ונציאני ענק להלחם בתורכים. ב-7 בנובמבר 1571 נערך הקרב הימי הגדול ביותר עד לאותה תקופה. מאות אוניות ואלפי חילים נלחמו זה בזה במשך שלוש שעות. הצי התורכי הובס, ודון יוסף מעולם לא הגשים את הרעיון הקפריסאי כקרש קפיצה לגאולת הארץ.
למרות העובדה שרעיון קרש הקפיצה נראה להסטוריונים מסוימים כמוגזם, העובדה שמאמצים להבאת יהודים לארץ ישראל נמשכו במשך מאות רבות של שנים היא ללא עוררין. אמנם קרב האיתנים בין הצי הונציאני והצי התורכי לא בא כתוצאה מחשש לשיבת ציון בלבד, חשש זה היווה גורם חשוב להחלטה הארופית לצאת לקרב.

התנועות המשיחיות כחלק בלתי נפרד מהמאבק הפוליטי לישוב הארץ

המלחמה לעצמאות של התנועות המשיחיות

במאבק על שיבת ציון חייבים גם לזכור את משיחי השקר הרבים. עצם קיום התנועות המשיחיות הוא העדות החזקה ביותר למאבקו המתמיד של עם ישראל על ארץ ישראל. תנועות אלה הסתיימו בחלקן באלימות ובטבח. למרות שידועים לנו כתריסר משיחים, הסטוריונים רבים מסכימים כי לאורך ההסטוריה מאז חורבן בית שני היו עשרות ואולי מאות דמויות משיחיות אלמוניות שהכריזו על עצמן משיחים אך מעולם לא התפרסמו. ידועים משיחי שקר מהמאה הראשונה, השניה, השלישית, החמישית, השניים עשרה, השלוש עשרה, החמש עשרה, השש עשרה, השבע עשרה, השמונה עשרה, והעשרים. ללא ספק גם במאות האחרות היו תנועות משיחיות כאלה.

התנועות המשיחיות הן הד ובטוי לרצון היהודי לנסות ולתפוס את ארץ ישראל בכוח, אפילו אם כוח זה היה כוח מגי בלבד ולא כוח פיזי. תנועות אלו צצו כביטוי נואש לרצון האדיר להגאל ולחזור לאדמתנו. ידועים כמה מקרים שתנועות משיחיות כאלו הושמדו על ידי הצבא המוסלמי.

חשוב מאד לציין שכמעט כל המשיחים הידועים לנו לימדו אותנו לקח חשוב. כמו במקרה של דון יוסף נשיא, מאז חורבן בית שני, העולם הנוצרי והמוסלמי עקב אחרי היהודים בזהירות ובעקשנות. ברב המקרים המשיחיים לכשהיה אפילו חשש קל שבקלים שמנהיג יהודי כלשהו ינהיג את היהודים לארצם, ואפילו שהסכוי הראלי לכך היה כמעט אפסי נזעקו הגויים ודרשו את דמו של המנהיג, אסרו אותו, ביקשו להמיתו או הגלו אותו למקום מבודד. עם כל נסיון משיחי כזה, המסר היה ברור: עם ישראל לא ויתר על אדמתו. עם ישראל ימשיך לנסות ולשוב אליה בעקשנות, עד אשר ביום בהיר אחד מאמציו יצליחו, אם בעזרת משיח או דרך תנועה יותר מעשית שתביא לכנון בית לאומי יהודי בארץ ישראל.

פלישה תמיד תשאר פלישה

מה אנו למדים ממאות שנים של נסיונות משיחיים ונסיונות אמיתיים לחזור לארצנו? אנו למדים שכל מי שהתישב בארצנו על אדמתנו עשה זאת כאשר עם ישראל ניסה שוב ושוב בצורה נואשת זאת או אחרת לחזור לאדמתו שנגזלה ממנו. מי שהתישב ביהודה ושומרון עשה זאת מתוך ידע מלא שזאת אדמה שנגזלה מעם המנסה כבר מאות שנים לחזור אליה. התעלמות מידע זה לא מצדיקה בשום אופן פלישה לא חוקית לארצנו. פלישת נוודים לאדמה השייכת לעם אחר המנסה לחזור לאדמתו איננה נהיית חוקית בשום אופן רק משום שהפולש חי על אדמה זאת זמן רב. פלישה תמיד תשאר פלישה. טענת הפלסטינאים שאבותיהם ישבו ביהודה ושומרון שנים רבות היא חיוורת מאד לעומת טענתנו שהם, המוסלמים עצמם, מנעו מאיתנו את ארצנו בכוח החרב.

גזלה תמיד תשאר גזלה

אין ולעולם לא יהיה קיים חוק התיישנות המאפשר לעם שגזל אדמה מעם אחר לנחול אדמה זאת. גזלה תמיד תשאר גזלה. גם אחרי אלף או אלפיים או שלושת אלפים שנה.

יהודה ושומרון במאה השנים האחרונות

טענת בעלותם של הפלסטנאים הערבים על אדמת יהודה ושומרון מבוססת רק על העובדה שאבותיהם חיו על אדמה זאת במשך שנים רבות ולכן זכותם להתארגן כעם במדינה עצמאית. כדי לבחון טענה זאת עלינו לבדוק את העובדות ההסטוריות הקשורות בה. עלינו לשאול מי היו תושבי המקום, מתי באו ליהודה ושומרון, מדוע באו, איך ראו את עצמם, ומה בדיוק עשו בארץ. כבר סקרנו בקצרה מאד את ההסטוריה של ארץ ישראל בהקשר למאמצים הבלתי פוסקים של היהודים לחזור אליה. הנתונים הדמוגרפים של ארץ ישראל באלף השנים האחרונות אמנם לא מדויקים, אך תמונה די משמעותית מצטיירת מעדות כתובה של מבקרים יהודים ואחרים על המצב בארץ והתושבים בה .

חשיבות הטענה של רוב מוסלמי בארץ ישראל

ראשית, הטענה שתושבי הארץ היו ברובם מוסלמים לאורך כמה מאות השנים האחרונות אמנם נכונה היא, אך בהחלט לא רלונטית. התשובה לטענה זאת היא פשוטה. בודאי שהרוב היה מוסלמי. הרי השלטון היה מוסלמי, התושבים במזרח התיכון הם ברובם מוסלמים, היהודים הוגבלו וקשיים נערמו על חייהם באזור, כולל מיסים כבדים והתנקלויות על חייהם, כך שזה היה בלתי אפשרי להאחז באדמתם.

בודאי שהרוב היה מוסלמי. הצבא המוסלמי פלש לארצנו וכבש אותה בכוח. הקליף השליט את עצמו כמושל באזור בכוח ונגד רצון היהודים שחיו שם.
בודאי שהרוב היה מוסלמי. היהודים לא בחרו מרצונם לעזוב את אדמתם ולהמליך קליף מוסלמי וכפי שכבר ראינו ככל שניסו נואשות לחזור במטרה לגאול את הארץ כך מנעו מהם מנהיגי העולם בכוח את השיבה ההמונית. אם כל האזור היה מוסלמי והמלך גם הוא מוסלמי ומן היהודים נמנה בכח לעלות בהמוניהם הרי בודאי שהרוב בארץ היה מוסלמי. ומה זה מוכיח? רק דבר אחד. שהמוסלמים יושבים על האדמה שלפי הצדק איננה שלהם. שוב, איש לא נתן להם את אדמתנו במתנה. כיצד הם יכולים לטעון ללא שום ספקות שזאת אדמה שלהם?
לאורך השנים מבקרים העידו על המצב בארץ ישראל ועל ריכוז האוכלוסיה שבה. ב-1867 כתב הסופר מרק טווין שביקר בארץ: "ארץ שחוחה עם אדמה פוריה שכולה עשבים ומדבר. לא ראינו נפש חיה לאורך כל הנתיבים בהם נסענו. בקושי ראינו עץ או שיח בכל מקום. אפילו צמחי הקקטוס כמעט ונעלמו מהארץ".

ארתור פנריין סטנלי, משרטט המפות האנגלי הנודע כתב ב-1881: "ביהודה זאת איננה הגזמה לומר שחלק קטן מאד מהאוכלוסיה הפליסטינאית מקורה מתושבים קדומים. פלסטינה מיושבת על ידי אוכלוסיה נודדת מארצות ערב". אוכלוסיה נודדת פרושה אוכלוסיה לא יציבה. היום היא בפלסטינה, מחר היא במקום אחר.
לואיס פרנץ, מנהל הרשות הצרפתית לפיתוח כתב ב-1931: "מצאנו את הארץ מיושבת על ידי פלחים מוכי מלריה שגרים בבתי בוץ באזורים שאינם מעובדים כלל. הפלחים מתעסקים בגניבת עדרים ובכל דבר לא חוקי. חלקות האדמה משנות ידים כל שנה. אין מערכת בטחונית. הפלחים מעורבים בסחיטות והונאות נגד השכנים הבדויים שלהם". ב-1865 כתב האנגלי טריסטרם "בחלק הצפוני והדרומי של אזור השרון כפרים שלמים נעלמים במהירות מפני האדמה. מאז 1838 לא פחות מעשרים כפרים נעלמו והאוכלוסיה עזבה". ב-1911 נרשם באנציקלופדיה בריטניקה: "אוכלוסית פלסטינה מורכבת מקבוצות אתניות רבות. לא פחות מחמישים לשונות שונים לכן אין זו משימה קלה לכתוב בדיוק על המרכיב הדמוגרפי של פלסטין". ב-1918 כתב השריף חוסיין, השריף של מכה את הדברים הבאים: "מקורות הטבעיים של הארץ הם עדיין בבתוליהם. אחד הדברים המפליאים עד לזמן האחרון הוא שהתושב הפלסטיני היה רגיל לעזוב את הארץ ולנדוד לכל הכוונים משום שהאדמה עליה חי לא יכלה לכלכל אותו". ב-1874 כתב הכומר סמואל מנינג: "אבל אפוא תושבי המקום? חבל הארץ הפורה הזה שיכול להכיל אוכלוסיה גדולה הוא כמעט ריק לגמרי. אחרי כל יום אנחנו למדים מחדש את השיעור הנכפה עלינו מהנבואה העתיקה אשר נתגשמה עד לאות האחרונה - הארץ נשארה ריקה ועזובה בלי תושבים". ב-1913 הובא הדוח של הוועדה הממלכתית הפלסטינאית על אזור חוף הים התיכון באזור זה: "הדרך המובילה מעזה לצפון היא נתיב קיץ בלבד. היא עבירה על ידי גמל או עגלה בלבד. שום פרדסים או כרמים לא נראים עד שמגיעים ליבנה. כמה בתי חימר עזובים. בתי ספר לא קיימים. החלק המערבי לצד הים הוא כמעט מדבר. מעט מאד כפרים קימים ובהם האוכלוסיה דלילה. כפרים רבים נעזבו על ידי תושביהם".

אוכלוסית המוסלמים היתה ברובה נודדת ולא יציבה

יכול אני להביא עוד הרבה מאד ציטוטים ממקורות רבים שרובם לא יהודים. לאור כל זאת התמונה האמיתית של ההסטוריה הדמוגרפית של המזרח התיכון מתרקמת. לכשבאו ראשוני החלוצים המודרנים ב-1881 לארץ ישראל היו בארץ מספר מסוים של מוסלמים אחרי הכל הארץ היתה כבושה על ידי מוסלמים אך האוכלוסיה הערבית הזאת לא היתה אוכלוסיה תמידית אלא אוכלוסיה נודדת של פלחים שבאו התיישבו, בנו בקתות חימר, ניסו לאבד את האדמה, לא הצליחו להאחז בה בגלל המחלות שתקפו אותם, ועזבו את האזור בהשאירם בקתות עלובות ריקות. אני לא טוען שלא היו מעטים שהחזיקו מעמד על אדמתם. אך מספרם היה כל כך קטן, שכפי שאנו קוראים בעדויות, יכולת ללכת ימים שלמים ולראות אמנם כפרים ערביים מועטים מאד, אבל כפרים אלה לאמיתו של דבר היו לפחות בחלקם אם לא ברובם ריקים. הם היו בקושי מאוישים.

"כפר" איננו מספר עלוב של בקתות ריקות. כפרים ערביים הם אפוא לפי העדויות הנל מינוח מטעה מאד שלא מתאר נכונה את המצב. מספר מועט של פלחים ערבים אמיצים שהצליחו להאחז בקרקע לתקופה מסוימת איננו מהווה "אוכלוסיה ערבית".

עלינו להבין כמו כן שהתאורים הנל הם נכונים איש לא שיחד את הכותב והם לא נכתבו בסוף המאה העשרים כפרופוגנדה. תמיד היו רעב, היו תמיד מחלות, והיתה שממה. הפלח הערבי פשוט לא יכול היה לעמוד בזאת. האמת היא שגם חלוצי הציונות המודרנית סבלו את אותם החתחתים. תאורים דומים אנו מוצאים בסיפורי החלוצים של המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. ההבדל הוא שחלוצינו נלחמו בקשיים, יבשו את ביצות הקדחת, למדו איך "לכבוש את האדמה", תוך עבודת טוריה שוברת גב, אך גם קיבלו כספים מארופה, מהברון רוטשילד ואחרים, כספים שבלעדיהם לא היה להם סכוי להחזיק מעמד.

האוכלוסיה הערבית היתה אפוא אוכלוסיה נודדת ולא אוכלוסיה שגרה בארץ מדורי דורות. אפשר גם לחשב זאת בדרך אחרת. אם באמת היו פלחים שעיבדו את האדמה כשהם חיים בתוך בקתות בוץ הרי שמדי פעם אדמה מעובדת בכל זאת היתה נראית פה ושם לעיני המבקר במאות הקודמות. לפי העדויות בכל מקום היה מדבר, אדמה לא מעובדת ומחלות. לא ראיתי שום עדות על אדמה מעובדת, אפילו לא חלקות קטנטנות של פלחים מקומיים. ואתה הקורא תסיק את המסקנה.

מספר "הערים" הערביות שהיו בארץ היה זעיר גם כן. "ערים" אלו לא היו הרבה יותר מאשר כמה רחובות קטנים ובקתות חימר קטנות לצידי הרחובות בהם היו מרכולות זעירות ומלוכלכות. ב-1816 תיאר ז'י בקינגהם את יפו: "יש ליפו מראה של כפר עלוב ובכל חלק אותו ראינו ישנה עזובה". (ז'י בקינגהם היה סופר אמריקאי שכתב בסוף המאה ה-18).

חשוב להבין איך ראתה האוכלוסיה הערבית את עצמה באזור זה רעיון של עם פלסטינאי לא היה קיים עד שנות השישים של המאה העשרים. בשנת 1977 אמר זעיר מושעין מנהיג ערבי בראיון לעיתון הולנדי: "העם הפלסטינאי לא קיים. הקמת מדינת פלסטין היא דרך להמשיך במאבק נגד מדינת ישראל. אין שום הבדל בין הירדנים, פלסטינאים, סורים ולבנונים".

מנהיג ערבי אחר אמר בועדת פיל ב-1937: "אין דבר כזה פלסטיני, זהו מונח שהציונים המציאו. הארץ שלנו היתה במשך מאות שנים חלק מסוריה. "פלסטין" זהו מונח זר לנו. הציונים המציאו אותו".

פרופסור פיליפ היטי, הסטוריון ערבי, אמר לועדת חקירה אמירקאית- בריטית: "אין דבר כזה פלסטין בהסטוריה, אין בהחלט".

אחמד שוקרי, מיסד ארגון השחרור הפלסטינאי, אמר ב-1956 לועדת הבטחון של האו"ם: "זהו דבר ידוע שפלסטין זה דרום סוריה".

התישבות המונית בארץ ישראל היא תוצאה ישירה של הציונות

ברור ללא צל של ספק שערביי ישראל במשך מאות שנים ראו עצמם כחלק מסוריה, ושום יישות לאומית לא נוצרה בארץ ישראל. כשבאו ראשוני החלוצים, היו בארץ כמאה ארבעים אלף בני אדם. מהם נוצרים, מוסלמים, ויהודים. ב-1948 היו בארץ כשש מאות אלף ערבים. מה גרם לתפיחת אוכלוסין שכזאת? כל ההסטוריונים וועדות חקירה בריטיות שהוקמו לפני קום המדינה מצביעות על העובדה שנהירה ערבית המונית החלה כשהרעיון הציוני של עם ישראל בארץ ישראל השלמה הביא אלפי יהודים מארופה שהפריחו את שממת הארץ ויצרו מקומות עבודה בשפע. הסיבה לטענת הערבים שמספרם היה גדול כל כך הוא אפוא בזכות הציונות.

הטענה לבית לאומי לעם הפלסטינאי היא טענה איוולת. לא רק שהערבים המקומיים לא הכירו ביישות פלסטינאית, אלא שאלמלא הציונות תושבי האזור המוסלמים היו נשארים נוודים שבאים לארץ לזמן קצר, בונים להם בקתות חימר מוזנחות, מנסים להאחז בארץ וברובם עוזבים לארץ אחרת לאחר זמן מה. לכשנוצרה ירדן באופן מלאכותי ושרירותי נלקח מערביי האזור חבל הארץ שהובטחה להם כתוצאה ישירה מהצהרת בלפור. שטח מדינת ירדן שייך לערביי ארץ ישראל. ב-1970 אמר יאסר עראפת לכתבת אוריאנה פליצי: "מה שאת קוראת ירדן, זה בעצם פלסטינה". וב-1981 הודיע המלך חוסיין הירדני: "האמת היא שירדן היא פלסטינה, ופלסטינה היא ירדן".

עובדה שלערביי האזור לא היתה נאמנות פלסטינאית לאומית מתבטאת ביחסם של מנהיגים ערבים של סוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 לרעיון הציוני.

המאורע החשוב מכל היה הסכם פייצל-ויצמן שנחתם בינואר 1919 בין האמיר פייצל, בנו של חוסיין מלך חיג'ז הסעודי, ובין חיים ויצמן, המנהיג הציוני. ההסכם קורא לשני הצדדים לעבוד יחד ולהפגין רצון טוב והבנה הדדית, לעודד עליה יהודית לארץ ישראל ולהגן על זכויות הערבים המקומיים בארץ ולהבטיח חופש דתי מוחלט למיעוט המולסמי. מקומות קדושים למוסלמים ישארו בידים מוסלמיות. הסוכנות היהודית נוטלת על עצמה לעזור למדינה הערבית העתידה לקום בעבר הירדן המזרחי ובסוריה ולפתח את כלכלתה. הממלכה הערבית העתידה תכיר ותתמוך בהצהרת בלפור של 1917. התנאי העיקרי היה שאנגליה תמלא את הבטחתה לערבים להקים ממלכה ערבית מאוחדת ברוב אזורי הממלכה העותומנית שהתמוטטה.

כיוון שהבריטים שיקרו לערבים, ובהסכם סודי עם הצרפתים חילקו את האזור ביניהם, ומנעו מפייצל את מה שהובטח לו, נתבטל ההסכם עם ויצמן. ובכל זאת, מהסכם זה אנחנו למדים שאם נסיר את כל שכבות השקר והפרופוגנדה הערבית המודרנית, ניווכח שהערבים לא ראו בעבר הירדן המערבי כאזור ערבי.

הם לא דרשו בהכרה של ישות פלסטינאית כל שהיא, והחשוב מכל, הכירו כמובן מאליו בזכותו של העם היהודי על ארץ ישראל השלמה. כמו כן, טירפוד הפתרון לבעית המזרח התיכון על ידי אנגליה וצרפת היא הוכחה ששתי מדינות אלה לא היו מעונינות כלל במציאת פתרונות לשאלת המזרח התיכון.

בעיות החלוקה הקשות העומדות בפנינו כיום, הן באשמתן הישירה של שתי מדינות שחסרו כל מצפון מוסרי. אנגליה וצרפת. כשהוקמה מממלכת ירדן, היא היתה נטע זר בעבר הירדן המזרחי. היא הוקמה כגן שעשועים למלך ההאשמי הסעודי שהיה נטע זר באזור, ולא לצרכיהם של ערביי האזור. ערביי עבר הירדן המערבי, הרגישו שהם לא יהיו חלק מממלכה ערבית כלשהי, הם היפנו את יאושם ושנאתם לתנועה הציונית, ודרשו להתאחד עם ממלכת ירדן או סוריה.
זהו הרקע ההסטורי, האמיתי, והנכון, המעיד ללא ספק שאדמת יהודה ושומרון היא אדמה יהודית, על פי ההכרה העולמית, ובשלב מוקדם של הסכסוך, על פי הכרה ערבית גם כן.

שלום במזרח התיכון

כדי להבטיח שלום במזרח התיכון באמצעות ויתורים טריטוריאלים יהיה עלינו לעקור את אחד מכללי היהדות הבסיסים. הקשר הדתי רוחני בין ארץ ישראל, עם ישראל, ואלוהים. אלו הם עמודי התווך של הדת והתרבות היהודית.

ויתור על אדמה עברית עתיקה, לא היה כל כך נורא אם התרבות היהודית לא היתה תלויה בה תלות מוחלטת. כיוון שהדת היהודית אכן תלויה באדמת יהודה ושומרון, משמעות הויתור תהיה ערעור באחד מעקרונות היהדות הבסיסיים, כלומר שעם ישראל לא בהכרח חייב לחיות על אדמה מסוימת, אדמה קדושה, ואינו צריך ארץ משלו כדי להתקיים.

למדינת ישראל היושבת גם היא על חבל ארץ קדוש ליהדות, לפחות לפי המסורת, לא תהיה סיבה מוצדקת לבסס את חוקיה על חוקי היהדות ולתת לדת היהודית העדפה על דתות אחרות.

דוגמא טובה לכך היא שכאשר הרצל רצה לכונן מדינה יהודית באוגנדה, הרבה מנציגי הקונגרס התנגדו לו, לא רק מבחינה דתית, אלא גם מבחינה לאומית, משום שהם הבינו שיהדות כדת וכאומה, לא תוכל להתקיים באותה מתכונת שהתקיימה במשך שלושת אלפים השנים האחרונות, והשינויים שיצטרכו להיעשות, בסדר התפילות, במסורת, ובתפיסת עולמנו היהודית, הם שינויים כל כך דרסטיים, שיסכנו מאד את המשך קיומנו היחודי כיהודים. במילים אחרות, אנו עלולים להיעלם ממפת העולם כקבוצה דתית יחודית.

כיוון שתושבי יהודה ושומרון אינם רואים את עצמם כמתישבים אלא תושבים החוזרים לאדמה שנלקחה מהם, אם יוותרו על אדמתם, ימשך מעגל הקסמים של העוול שנעשה לעם היהודי מהמאה הראשונה עד עתה.

אנחנו חייבים להבין שבניגוד לטענת יפי הנפש ,יהודה ושומרון לא נחטפה או נלקחה בכוח על ידי היהודים.

חבל ארץ זה הוכר כאדמתנו באופן רשמי וניתן לנו על ידי אומות העולם. כמו כן עלינו להבין שאפשר להוציא את היהודים מיהודה ושומרון בכוח, תופעה הידועה כ"יודנרייט", המילה הגרמנית המתארת גירוש יהודים מחבל ארץ מסוים, שהיה נפוץ בכל העולם, אבל אי אפשר להוציא את יהודה ושומרון מהיהודים.

טענת הערבים להתיישנות זכויותינו על ארץ ישראל

ענין הזמן הוא פשוט. אם ערביי ארץ ישראל טוענים שאדמת יהודה ושומרון היא אדמתם כיוון שישבו שם משך דורות רבים, טענה מסולפת מעיקרה, ואם בנו את כפריהם על חורבות ישובים יהודים קדמוניים, עובדה מובנת מאליה, הרי שגם ההפוך הוא חוקי. כמוהם גם אנחנו יושבים ביהודה ושומרון שנים רבות על אדמה שהיתה שייכת מלכתחילה לאבותינו.

זכות השיבה הפלסטינאית היא חיוורת אפוא לעומת זכות השיבה היהודית ליהודה ושומרון. האם אנחנו קובעים את זכותם של הפלסטינאים לאדמה זאת על פי מספר השנים בהם ישבו? האם הצדק נעשה בהתאם למספר השנים שכל צד גר ביהודה ושומרון? האם זה הקריטריון לקבוע מי צודק ומי לא צודק? לפי הגיון זה, אם נמשיך ונחכה עוד חמישים, מאה, או מאה חמישים שנה, ישתווה פחות או יותר מספר השנים שהערבים ישבו באזור למספר השנים שהיהודים ישבו כאן ונוכל לטעון שאנו גרים כאן דורות רבים ולכן האדמה שלנו.

מענין לציין שערביי ארץ ישראל טוענים שכאשר אנחנו חזרנו לארץ ישראל הם מיד דרשו שנסתלק משם ונלחמו בנו לכן יהודה ושומרון איננה שייכת לנו.

אפילו אם טענה זאת נכונה, והיא איננה נכונה כלל, הרי גם אנחנו ביקשנו מהערבים שיסתלקו מארצנו. אנחנו כבר מבקשים זאת אלפיים שנה, שלוש פעמים ביום, בספרי התפילה היומית שלנו. ולאלו מאתנו שאינם דתיים - כל הנסיונות המעשיים, המשיחיים, והאחרים, עליהם דיברתי קודם, על אף שהיו נסיונות נאיביים, ואפילו ילדותיים שנועדו לכשלון, נשאו איתם מסר חשוב מאד למוסלמים: צאו מארצנו!

נסיונות שיבת ציון משך מאות בשנים היה בהם מסר חשוב לא רק למוסלמים אלא לכל העולם כולו: אומות העולם, אנחנו היהודים לא שכחנו את אדמתנו ממנה גורשנו. זוהי אדמתנו.

אתם המוסלמים היושבים על אדמתנו מהווים נטע זר. למרות שחלק קטן מכם יושב בארצנו הקדושה הרבה שנים, אנחנו מכריזים בזאת שמעולם לא נוותר על חבל ארץ זה, ומדי פעם נתארגן וננסה לקחתה בכוח משיחי או אם נוכל בכוח פיזי. אנו נמשיך לנסות לחזור לארצנו גם אם אתם טובחים בנו וגם אם הנסיונות המשיחיים שלנו נראים טפשיים ונאיביים בעיניכם.

העובדה שהמוסלמים תמיד ידעו ותמיד חששו משיבת ציון, העובדה שהם ידעו היטב שאדמה זאת שייכת ליהודים ושהיהודים במוקדם או במאוחר עלולים לדרוש אותה מחדש היתה ידועה למוסלמים כבר במאה השישית.

מדוע בנו הערבים בית קברות מוסלמי לפני שער הרחמים שהוא שער ממנו יבוא המשיח היהודי? ומדוע בנה עומר את המסגד על הר הבית ולא אכפת היה לו שהוא מחלל אדמה קדושה ליהודים? ומדוע חסמו בבטון את הגישה לתחתית הר הבית והקימו שם לפני מספר שנים מסגד באופן לא חוקי? אין ספק שהערבים תמיד חששו שבבוא היום נחזור ונתבע לנו לעצמנו את אדמתנו.

מדינת יהודה ומדינת ישראל

העימות בין הפלסטינאים ותושבי יהודה ושומרון על השליטה על אדמת יהודה ושומרון הוא עימות בין שתי אוכלוסיות בת או אוכלוסיות משנה, מצד אחד הערבים הפלסטינאים, שייחודם כעם הוא ללא תכונות ואופי יחודיים להבדילו משאר העמים, ושטענתם הלאומית היא בת 45 שנה בלבד, ושהרבה מכפריו בנויים על חורבות כפרינו העתיקים, ומצד שני הפלסטינאים היהודים, שדרישתם וטענתם לאדמתם היא בת אלפיים שנה ויותר.

הפרדת תושבי יהודה מתושבי ישראל איננה בגידה או מרד אלא תופעה טבעית של היווצרות ערכים מנוגדים. ב-1776 אנגליה עברה תהליך דומה שהסתיים בעצמאות ארצות הברית. סוריה ועירק עוברות תהליך דומה עם הכורדים. עירק מאוחדת באופן מלאכותי בלבד ונתונה לקרע מעמיק מיום ליום בין הסונים והשיעים.קנדה,הודו,וקשמיר הן דוגמאות נוספות.

גירוש אוכלוסיית בת מארצה הוא גורם מוצדק לתסיסה

ישנן כמה אפשרויות לפתור את היווצרות הערכים המנוגדים בין יהודה וישראל.אפשרות אחת היא מתן בטוי עצמאי ליהודה כאזור חצי עצמאי תחת חסות מדינת ישראל. אזור המנהל את עניניו בנפרד אך כפוף לשלטון ישראלי. עלול להיות שאיחרנו את המועד להסדר כזה משום שהקרע האידיאולוגי דתי הוא עמוק מדי. בנוסף לכך לבד מאזורים מוגבלים, מדינת ישראל לא מוכנה, ונימוקיה עימה, להחזיק ברוב שטחי יהודה ושומרון.

מדינת ישראל מחפשת הסדר עם הערבים הפלסטינאים אפילו עם הסדר כזה יבוא על חשבון היהודים הגרים באזורי יהודה ושומרון.

לאור הניסיון עם עזה יהודים אלו יגורשו מבתיהם ויהפכו לפליטים אשר מדינת ישראל תתעלם מהם לגמרי. הם יהיו כיתומים שאיש לא דואג להם ולאף אחד לא אכפת מהם.

מדינה המגרשת את תושביה מבתיהם על רקע פוליטי מסתכנת בתסיסה הגורמת לניתוק של תושבים אלו מאוכלוסית האם הכללית. גרוש תושבים מבתיהם בכל מדינה מביא לתחושה כללית של המגורשים שהשלטון המרכזי איננו רוצה או איננו יכול למלא את חובתו כלפיהם ולדאוג לצרכיהם הכלכליים והבטחוניים.

מדינת ישראל מסתכנת בהווצרות אוכלוסית בת השואפת להתנתק וליצור חיים עצמאיים על האדמה המופקרת על ידי השלטון.

תהליך השלום במזרח התיכון מחייב שיתוף פעולה של כל עמי האזור

תהליך הניתוק בא להבטיח שהפלסטינאים היהודים והפלסטינאים הערבים יבואו להסדר צודק תוך שיתוף פעולה של כל מדינות האזור. הסכם שלום כולל במזרח התיכון חייב לכלול אזורים לא רק מישראל, לא רק מיהודה ושומרון, אלא גם אזורים בסיני ובעבר הירדן המזרחי. בלי שיתוף פעולה הדוק וויתורים טריטוריאלים של כל מדינות האזור הסכם שלום אמיתי לא יכול להחתם! כאמור, גבולות מדינות האזור הם פרי דמיונם של הבריטים והצרפתים לפי ראות עיניהם השרירותית לחלוטין. גבולות אלו נקבעו בסוף מלחמת העולם הראשונה ונוצרו אך ורק מתוך שיקולים פוליטיים ומתן טובות הנאה ללא שום התחשבות בעמי האזור.

מדינת ירדן נוצרה כאמור לא מתוך רצון תושביה במדינה עבר ירדנית נפרדת שאיננה פלסטינאית אלא מתוך כך שהבריטים הפרו את התחייבותם וחתכו וחילקו מחדש את האזור שנועד ליהודים מלכתחילה ויצרו בו חבל ארץ פלסטינאי.

הצהרת בלפור הנותנת את עבר הירדן המזרחי לערבים את עבר הירדן המערבי ליהודים, הופרה לגמרי!

תושבי האזור הערבים ותושבי האזור היהודים קיבלו חלק קטן ממה שהובטח להם כתוצאה מתקיעת מדינת ירדן שהיא נטע זר באזור בתוך שטחי אדמה נרחבים מאד בגדה המערבית.

במבט לאחור גם הפלסטינאים הערבים וגם הפלסטינאים היהודים קופחו קשות לטובת מלך זר שלא היה שייך לאזור. טענות עוול הסטוריות חייבות להיות מופנות אפוא אך ורק לאנגלים ולצרפתים ואותן יש לתקן לפחות באופן חלקי בשיתוף פעולה של כל עמי האזור. זהו ענין קריטי שבלעדיו אין סכוי לשלום. העברת בעלות אדמה ממדינה אחת לאחרת איננה תופעה יוצאת דופן. הרבה תקדימים קיימים לכך בהסטוריה המודרנית.

מההסטוריה של ארצות הברית קיימת הדוגמא של קניית לואיזינה ואלסקה ובהסטוריה היותר רחוקה במאה ה-14 הדנים מכרו את צפון אסטוניה לאבירים טוטניים הגרמניים.

איי הבתולה נקנו על ידי הדנים מהאמריקאים ב-1917, וב-1867 הסכם רפרד בו אנגליה קנתה מאות אלפי אקרים מחברת הדסון ביי עבור שלוש מאות אלף פאונדס.

אנגליה מסרה את האדמה לקנדה שעצרה את חלק מהפרובינציה של מונטיבה ב-1871. ב-1820 וב-1838 וב-1840 אנגליה וצרפת קנו חלקים מהאי הדרומי של ניו זילנד מהאורים בכוונה לישב את האזור.

הולנד וארצות ארופה אחרות קנו אדמות רבות מארצות הברית במאה ה-16 וה-17 וה-18. האריסטוקרטים הארופים היו קונים שטחי אדמה נרחבים בכל היבשת ומישבים שם תושבים.

שונה קצת המצב ביהודה ושומרון. למרות שקיימים כאן אתרים קדושים לאיסלאם,האזור כולו כגוף אחד אינו מהווה אדמה קדושה לאיסלאם. לעומת זאת, יהודה ושומרון כגוף אדמה אחד מהווה אדמה קדושה ליהודים.

בין אם הקורא מסכים עם חשיבות ענין הקדושה של יהודה ושומרון או לא מסכים, עלינו לזכור שכפי שאי אפשר לדרוש מהערבים לוותר על מכה ומדינה לצורך הסכם פוליטי כלשהו כך אי אפשר לבקש מהיהודים להתפשר על יהודה ושומרון לטובת הסכם פוליטי, ולפחות לא על אזורים בהם חיים יהודים מזה 40שנה.

זהו הבדל עקרוני בין ההשקפה הפוליטית של תושבי מדינת ישראל ותושבי יהודה ושומרון, הבדל שאינני רואה דרך לגשר עליו. העולם חייב להבין את חשיבות יהודה ושומרון לעקרונות הבסיסיים של היהדות. יהודה ושומרון הם ביתנו האמיתי וחזקתנו על אזורים אלה היא חוקית ומוסרית. תושבי אזור זה אינם מתנחלים אלא תושבים החוזרים לאדמתם החוקית.

כינון חיים עצמאיים ביהודה ושומרון

שלטון עצמאי ביהודה ושומרון הוא תהליך הכרוך בהסכמתה ובשיתוף פעולה מלא של מדינת ישראל ,תושבי יהודה ושומרון והשכנים מסביב.

כדי לכונן שלטון עצמי זה, חייב העולם להכיר בתושבי יהודה ושומרון כגוף עצמאי.

ראשית, תיבחר וועדה מכוננת בבחירות ישירות. תושבי יהודה ושומרון יחולקו לאזורי הצבעה. כל אזור יבחר בנציג או שניים שיפעלו בוועדה המכוננת. נציגים אלו חייבים להיות תושבי יהודה ושומרון. תתמננה וועדות משנה על ידי הוועדה המכוננת. ועדות אלו שתורכבנה ממומחים כלכליים ובטחוניים תהיינה אחראיות על הצרכים השונים של יהודה ושומרון. הוועדה המכוננת שתפעל באמצעות וועדות המשנה תפעל בארבעה מישורים.

מישור אחד:הקמת תשתית בטחונית. מערכת הגנה על אזור יהודה ושומרון תתחיל בגיוס כולל של כוחות ההגנה של יהודה ושומרון. הגיוס יחול על תושבי האזור דתיים וחילוניים כאחד. כמו כן צה"ל יאפשר לאחוז מוגבל של מגוייסים ישראליים לפי קריטריונים שיקבעו על ידי המטכ"ל להתגייס לכוח ההגנה של יהודה ושומרון.

כוחות הגנה אלה יאומנו ויצוידו בתחילה על ידי צה"ל ,לפי הסכמים מסוימים, שיאפשרו לאחר תקופה מסוימת התחלקות לשני גופים נפרדים הפועלים בנפרד תוך שיתוף פעולה.

רמת שיתוף הפעולה בין צה"ל וצבא יו"ש תיקבע בהתאם לצורכיהן של מדינת ישראל וחבל יהודה ושומרון. תוקם ועדת בטחון שתהיה אחראית לכל עניני הבטחון המשותף הפנימי והחיצוני, ותעבוד בקשר הדוק עם גורמי בטחון פנים וחוץ ישראליים.

מישור שני הוא התשתית הכלכלית. הועדה הכלכלית תפתח תוכניות לפיתוח תשתית כלכלית, חקלאית, ותעשייתית, בעזרת השקעות וידע מחברות ישראליות. ועדה זאת תהיה אחראית לכל עניני הכלכלה והמיסוי.

מישור שלישי הוא תשתית הפנים. ועדת פנים תהיה אחראית על כל עניני פיתוח ובניה.

מישור רביעי הוא תשתית חינוכית. בניה מיידית של מוסדות השכלה אקדמאיים וטכניים ביהודה ושומרון וארגון מערכת חינוכית.

ברור שכל הנזכר כאן מהווה הכוונה כללית בלבד. זוהי דרך ארוכה עם הרבה קשיים ואתגרים. אין ספק שיהיו קשיים במציאת מקורות מימון ויצירת שיתוף פעולה עם מדינת ישראל.

תוכנית כללית זאת איננה קוראת למדינת ישראל להקים בעצמה ובאחריותה אזור נפרד ועצמאי אלא זאת בקשה לעזרה ראשונית שתאפשר לתושבי יהודה ושומרון שלטון עצמאי בעתיד באם ירצו התושבים בזאת.

מצע זה מאפשר למדינת ישראל להעביר את האחריות הפוליטית והבטחונית על אזור יהודה ושומרון לתושבים המקומיים באופן מבוקר וזהיר לאורך לוח זמנים שיקבע מראש לפי הסכמת מדינת ישראל וחבל יהודה ושומרון.

אחד הגורמים החשובים ביותר להבאת שלום במזרח התיכון היא הבנתם של כל עמי האזור שהבעיה במזרח התיכון היא לא רק בין מדינת ישראל והפלסטינאים, אלא זו בעיה של כל עמי האזור החייבים להיות מוכנים לעשות ויתורים טריטוריאלים קטנים לטובת השלום. ויתורים אלה אינם אלא תיקונים בחלוקת האזור לעמים השונים שנעשתה באופן שרירותי כאמור ולא צודק. המדובר בחלקי אדמה קטנים יחסית שישנה מעט מאד מגבולות המדינות השכנות. בין אם עמי האזור יסכימו להסדר כזה ובין אם לא יסכימו - נטילת האחריות לפתרון הסכסוך חייב להיות מצד כל עמי האזור באמצעות ויתורים טריטוריאלים קטנים. זאת היא הדרך היחידה לפתרון הצודק לסכסוך.

חלוקת האזור כדרך ואמצעי להגיע לפתרון כולל תהיה לפי הקוים הכלליים הבאים: פלסטינה הערבית תחולק למזרח פלסטינה ולמערב פלסטינה. מזרח פלסטין יהיה אזור הרצועה ואזור החוף בסיני. מערב פלסטין יהיה באזורים בעבר הירדן המערבי והמזרחי לפי הסכמים עם הירדנים. פרוזדור כלשהו המגשר בין שני האיזורים יינתן למדינה הפלסטינאית על ידי מדינת ישראל.

פלסטינה היהודית - רוב אזורי יהודה ושומרון יישארו בידים יהודיות כמדינת יהודה לפי הסכם כולל.

טרור

הבעיה המרכזית לפתרון שלום במזרח התיכון היא הכרה ערבית שהשימוש בטרור הוא אמצעי לגיטימי להגשמת מטרות פוליטיות. זהו חלק בלתי נפרד מהלך המחשבה של חלק ניכר מהעולם הערבי המוסלמי. דרך מחשבה כזאת איננה חדשה והיא חלק מאורח חייהם של ערביי האזור במשך מאות שנים. דרך מחשבה זאת קיבלה עידוד רב לאור העובדה שלגבי הערבים הפלסטינאים הטרור הוכח במשך שנים רבות כנשק מודרני יעיל נגד כל אויב, ואפילו אויב רב עוצמה כמו ארצות הברית או רוסיה. והפיתוי להשתמש בו כדי לחסל כל אחיזה יהודית במזרח התיכון הוא רב.

כדי למגר את הטרור ולעקור אותו מהשורש יש לעקור את דרך המחשבה הערבית המושרשת. עלינו להבין שני דברים חשובים בהם צריכים להתחשב במלחמה בטרור. אחד, לעולם אי אפשר יהיה למגר את הטרור לגמרי. שתיים, הדרך היחידה להפסיק את התפשטות הטרור היא להראות לטרוריסטים כי המחיר שהם משלמים עקב מעשה הטרור הוא הרבה יותר יקר ממה שהם מוכנים לשלם.

כידוע האיסלאם הפנאטי מוכן לשלם בחייהם של ילדים נשים וגברים אך כאשר המוות וההרס שניתך עליהם מגיע למימדים מפחידים, גם הטרוריסטים לא יכולים לשאת זאת.

דוגמא טובה לכך היא המלחמה בין אירן לעירק בשנות השמונים. זאת היתה מלחמה עקובה מדם בה נהרגו מליוני אנשים ומאות אלפי ילדים, ורק כאשר הגיע המצב לנקודה קריטית של הרס והרג החליטו האירנים והעירקים להפסיק את המלחמה שנמשכה כשמונה שנים.

לוחמה בטרור היא אפוא מלחמה בסגנון מלחמת העולם השניה. זאת מלחמה שאיננה יודעת פשרות. לצערינו, רוב מדינות העולם אינן מוכנות להכנס למלחמה כזאת.

אויב המתנכל לנו חייב להבין שכאומה הנלחמת על עצמאותה תושבי יהודה ושומרון ילחמו בכל דרך שברשותם ללא הגבלות. אש באש, מים במים, לפי הכללים ההומניטרים התנ"כים ,אך ללא שום הגבלות.

לחימה בטרור היא לחימה חסרת כל פשרות ללא היסוס וללא ויתורים. רק בדרך זאת נוכל להראות לערבים שטרור אינו משתלם. יש לציין שתושבי יהודה ושומרון הנלחמים על עצמאותם, שלא כמדינת ישראל אינם כפופים להסכמים ויכולים להילחם בטרור יותר ביעילות.

כל טקטיקה אחרת שכבר נוסתה על ידי מדינת ישראל, ארצות הברית ומדינות ארופה האחרות, לא יכולה להצליח.

כל היסוס, כל הגבלה שאנחנו שמים במלחמה בטרור, נראית לטרוריסטים כחולשה שיש לנצלה. זהו הלך מחשבה של אנשי טרור, ואין מה לעשות. אי אפשר לשנות זאת.

נקודה נוספת חשובה במלחמה בטרור היא הענין הכלכלי. כל הסדר פוליטי במזרח התיכון הצלחתו מותנית בתשתית כלכלית מוצקה לכל מדינות האזור ובמיוחד למדינה ערבית פלסטינאית, וגם ליהודה ושומרון, ישראל, מצרים, ירדן, סוריה, ולבנון. כלכלה משגשגת ורמת חיים גבוהה באזורים אלה יקצרו את תהליך ההגמלות מהטרור וידלדלו את מספר מבצעיו. הקמת תשתית כלכלית משותפת באזור היא אפוא הענין החשוב ביותר בהבטחה נגד הטרור והצלחת הסכמי שלום באזור.

הטעות הכלכלית הגדולה ביותר היא הזרמת כספים לאזורים פלסטינאים ללא דין וחשבון להיכן מוזרם הכסף ואיך הוא מנוצל.

האמת היא שהתושבים הערבים ביהודה ושומרון ועזה ומנהיגיהם אינם מסוגלים להקים תשתית כלכלית בריאה בארצם. למדינות האזור אין שום נסיון ביצירת שוק חופשי וכלכלה בריאה על ידי התושבים למען התושבים. למדינות הערביות כמו כן אין נסיון עם חופש אישי וחופש כלכלי. ענין זה של כינון כלכלה בריאה יצטרך להעשות עבורם בצורת תוכנית מרשל עם פיקוח ניהול וביצוע ארופאי או אמריקאי.

העולם חייב להבין שבעתיד הנראה לעין ערביי פלסטינה לא יוכלו בשום אופן להבטיח ולתחזק בעצמם תשתית חברתית כלכלית בריאה אמיתית והוגנת. מדינות ערביות בכל האזור עדיין רחוקות בעצמן מדרגה כלכלית שכזאת.

כמו כן נראה לי שקשה יהיה לפלסטינאים להתארגן כמדינת חוק דמוקרטית ולהשיל את הלך המחשבה של הבקשיש והשחיתות והרצח. יהיה צורך בארגון ועזרה מתמדת של ארגונים ומוסדות בין לאומיים. אירגונים אלה יצטרכו ללמד ולפקח באופן מתמיד וביסודיות על הכלכלה ועל זכויות האדם בחברה הערבית שהיא פרימיטיבית יחסית לחברה המערבית.

אלו נקודות המפתח שהוזכרו כאן:

1. גם לפלסטינאים היהודים תושבי יהודה ושומרון וגם לפלסטינאים הערבים יש זכות לחיים עצמאיים.

2. הפתרון לסכסוך חייב לבוא כפשרה של כל מדינות האזור כיוון שגבולות מדינות האזור הם שרירותיים וניכפו על ידי גורמים זרים.

3. כיוון שהלך מחשבה טרוריסטי מקובל על חלק גדול מהאוכלוסיה הפלסטינאית הערבית כל מדינה פלסטינאית ערבית שתקום באזור חייבת לקום על תנאי שכל ארגוני הטרור יוצאו לצמיתות אל מחוץ לחוק.

4. שיתוף פעולה כלכלי הדוק בין כל מדינות האזור הוא קריטי לאפשרת היחסים בין היהודים והערבים במזרח התיכון.

5. במסגרת כל הסגר פוליטי פתרון כפוי על צד אחד תמיד יוצר תסיסה של מיעוט מקופח ותסיסה כמוה כסרטן. סופה שתגדל ותתעצם ותגרום למלחמות נוספות.

סוף דבר

גירוש היהודים מיהודה ושומרון, מאדמה עליה ישבו במשך כמה דורות, בין אם צודק המגרש מבחינתו, או לא צודק, יהווה תשתית מסוכנת לתסיסה שתגרום לאוכלוסיית הבת היהודית להתנתק מאוכלוסיית האם בישראל, כעם נפרד, במוקדם או במאוחר. כבר לימדו אותנו הפלסטינאים הערביים, שכל עוד קיימת הרגשה של נישול וקיפוח, באם הרגשה זאת היא מציאותית או סובייקטיבית, נוצר דחף לאומי לכינון עם עצמאי.

התכחשות לעובדה זאת, לעולם לא תשנה אותה. כל אומה, ובפרט אומה יהודית מתחדשת כיהודה, באה לעולם בודדה ומבודדת: הרבה מתנגדים, הרבה אדישים, ומעט תומכים.

אמיתות הרעיונות שהבאתי כאן איננה תלויה בהסכמתו של איש. אלו דברים נכונים שהתקיימו ויתקיימו לעולם. תמיד עמדו ותמיד יעמדו במבחן הזמן. השאלה היא האם יש לנו את האומץ הדרוש לחיות על פי העובדות האמיתיות ולא להכנע לתכתיבים ערביים בשטח ולמסעות השמצה פראיים.

מאימתי צד אחד צודק בסכסוך משום שהוא רוצח והורג בצד השני עד כדי התשה מוחלטת כך שלצד השני אין כוח ורצון להתנגד?

כל פתרון כפוי מטבעו איננו יכול להיות פתרון צודק, וכל פתרון שאיננו פתרון צודק, מטבעו איננו פתרון. הלקח ההסטורי של עמים רבים הוא שפתרון כפוי מתקיים אך ורק לזמן מוגבל ורק פתרון צודק לכל העמים באזור, עמים ותיקים, עמים חדשים, ועמים מתחדשים, יבטיח יציבות פוליטית, חברתית, וכלכלית במזרח התיכון.

זיכרו כי תכתיבים הם מציאות האזור. בהיסטוריה המודרנית של המזרח התיכון אנו למדים שהעולם מתנהג לפי התכתיבים בשטח. הסדרים והכרה בעמים שונים נעשים כאשר המציאות בפוליטיקה העולמית דוחקת ללא שום קשר לצדק היסטורי.

מציאות בשטח היא תופעה שתושבי המזרח התיכון מבינים היטב. ממדינת ישראל נגרעו שטחים רבים שניתנו לה בראשית המאה הקודמת כיוון שאויבי המדינה שקדו להתעצם ולכפות מציאות שסופה כינון מדינות סוריה, לבנון, ירדן והרשות הפלסטינאית.

עלינו לגדול ולהתעצם ולפתח את ארצנו יהודה כי זוהי זכותנו. החלטה נחושה היא אם כל מציאות. אל ניתן לאיש להכתיב לנו מציאות זרה ולא צודקת שכן רק בנכונות מלאה להלחם למען ארצנו נוכל להגן עליה ולהראות לעולם, שלנו אין מציאות אחרת. חייב העולם להבין שבניין יהודה ושומרון איננו נסיון סרק ליישב אזורים מסופחים כמו הנסיון המר של הצרפתים באלג'יר, אלא זהו חבל ארץ שתושביו היהודים ילחמו בכל מאודם ונפשם כדי להגן עליו. זיכרו את אשר אמר בנימין זאב הרצל זכרונו לברכה, אם תרצו...

עתיד יהודה ושומרון תלוי אך ורק בנו ולא במישהו אחר. ההכרה העצמית שיהודה ושומרון הן שלנו ולכן כל הסדר חייב לבוא באמצעות משא ומתן עם תושבי יהודה ושומרון, היא ראשית הדרך לכינון חיים עצמאיים ביהודה ושומרון. משא ומתן עם ערביי האזור בשלב זה יכול לפתור הרבה בעיות אך לא את כולן.

תישארנה בעיות לא פתורות כמו שאלת ירושלים. מה שחשוב להבין שרק רצון טוב לחיות בשלום ונכונות לויתורים מסוימים משני הצדדים רק הסכמה לחיות בשלום יביאו לפתרון צודק לכל העמים באזור. רק נטישה מוחלטת של מעשי איבה וטרור יביאו להצלחת כל משא ומתן מלכתחילה. בעיות עליהן אין אפשרות להתגבר כרגע, תצטרכנה להדחות לעתיד. קל יותר להגיע להסדרים קשים עם ידידים מאשר עם אויבים.

השלום הוא לא חלום בלתי מציאותי.יושבי יהודה ושומרון חייבים לראות עצמם כבעלי אדמה, המנהלים חיים עצמאיים, ולא לנסות לשכנע את מדינת ישראל, לתמוך בהם ולא לנטוש אותם.

אם תרצו אין זה חלום.

הוגש על ידי דוד דגני

Judea's Future In Israel

http://judeafutureinisrael.org/

עם כל אי הנוחות, מדינה דמורקטית היא מדינת כל אזרחיה !

ולכן כל פעם מחדש אנו "חוטפים" מהבג"ץ ,כיוון שהוא פוסק על פי "המדינה הדמוקרטית" - כשרוב העם רוצה "מדינה יהודית"...

מה יותר מאמירתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר שהוא רוצה "מדינת כל אזרחיה"...

וכך יוצא שבחסות "המדינה הדמוקרטית" פועלים כל מבקשי השמדת "המדינה היהודית" - בריש גלי ובצורה חוקית !!!

וההרס העצמי היהודי הוא כל-כך גדול שהגם שדורשי "מדינת כל אזרחיה" יודעים שלא רק שהמדינה היהודית תושמד אלא לא ירחק היום וגם המדינה הדמוקרטית תיגמר...זה לא איכפת להם.

וכי יכולה להתקיים מדינה דמוקרטית עם רוב ערבי ? היכן קיים יצור כזה???

ההפרדה הטבעית שהתקיימה בין האוכלוסייה היהודית והערבית עד לפני זמן לא רב,נמצאית תחת התקפה חסרת תקדים בעידוד פוליטיקאים כפרס והמרכז שלו לשלום המשמש אירגון גג לפעילות האירגונים הלא ממשלתיים מתוצרת הקרן להשמדה ולחיסול המדינה היהודית,כאולמרט שהעביר החלטה שבכל המוסדות של המדינה היהודית יישתלו עובדים ערבים,ומדיניות זו מייצרת הצפה חסרת תקדים,ובו זמנית יוצרת תלות של האוכלוסיה היהודית באוכלוסיה ערבית שסופה מי ישורנו?

גם את הרעיון להציף את המוסדות הרפואיים של ישראל באנשי רפואה ערבים מנהיג ביד רמה פרס מתוך המרכז לשלום שלו.שם הקים פרוייקט מיוחד לצורך "העדפה מתקנת" של עוולות דימיוניות לטובת הערבים.

כך מתקבלים המוני ערבים לפקולטות יוקרתיות והדרישות מהם לקבלה מורדות לסף נמוך שיאפשר את קבלתם ללא קריטוריונים כמעט.

הערבים הלומדים בפקולטות הללו נהנים מהעלמת עין מאי כשירותם,או כשירותם הנמוכה בהרבה מכשירותם של סטודנטים יהודים מקבילים,והתוצאה היא הצפת השוק בערבים המתברגים ומשתלטים על מוסדות הרפואה של היהודים.

25% מהרופאים במוסדותינו כבר ערבים,והיד עוד נטוייה,ובמספר בתי חולים יש כבר מנהלים ערבים.מסגדים מוקמים בהם,והערביות והשליטה המוסלמית משתלטת על כל דבר שהיה חלק מחלום המדינה היהודית שהולך ומתפוגג.

מעולם בהיסטוריה של עם ישראל לא התקיים מצב מזיק כפי שמתקיים היום בעידודה של המדינה הציונית היהודית בעת החדשה.

מעולם לא התערבבנו עימם,מעולם לא למדנו עימם באותם מוסדות,ומעולם לא הנהיגו אותנו ערבים כפי שקורה היום עם המצאותם הגוברת במוסדות החקיקה והשליטה של העם היהודי הקטן בארצו.

יש הוראה בקרב הציבור הערבי לחדור ולהשתלט בכל דרך.לחדור לערים יהודיות ולקעקע בהן את אורח החיים היהודי,על ידי מגורים והשלטת נוכחות ערבית בהן.

להשתלט על ציבור הנשים באמצעות פיתוי לקיום יחסים וחיתון עימם על מנת לחסל את החברה היהודית הבדלנית וליצור עירבוב בלתי ניתן להפרדה פיזית ודתית.

להשתלט על מושבות ויישובים יהודיים קטנים,לחדור אליהם בכוח ולשנות בהם את הרכב האוכלוסיה.

עירבוב האוכלוסיות הזה מייצר עוד תוצר לוואי חמור.

ברגע שהערבים מעורבבים עם היהודים במקומותיהם של היהודים, נוצר מצב של תרבות שקר ופחד מאמירת האמת.כולם לובשים מסיכות ומתנהלים באילוץ מתיש, המייצר תיסכול פנימי מסוכן ביותר שעלול להביא לאסונות קשים ביום פקודה.

העירבוב אין בו שום ברכה.רק רעל ההולך ונצבר מתחת לפני השטח.שלא יעבדו עליכם!זו לא דמוקרטיה,זו פעולת חיסול את עם ישראל בגיבוי בג"צ.

מדינת היהודים מסתכנת בכך,שלכל מקום אליו יוחדרו ערבים באמצעות החוק של דת זכויות האדם,לא יגיעו יהודים מוכשרים בשל הסטיגמה ואי הרצון להימצא בחברתם הלא נעימה.

רופאים יהודים יברחו ללמוד בחו"ל ויישארו שם.הפקולטות יקבלו שם של מקום בו מתרכזים ערבים,והמקצוע יאבד מהזוהר שלו,ויעבור לידיים ערביות.

ההפרדה בין האוכלוסיות היא דבר טבעי מסיבות רבות והראשונה במעלה מסתמכת על הפתגם:כל עוף למינו ישכון.זהו חוק טבע בלתי ניתן לשינוי,אך עוד סיבה חשובה ביותר היא המצב הלוחמתי הקיים בין העם הערבי והעם היהודי.

ברגע האמת לא יהיה לנו על מי לסמוך מלבד על עצמנו.מי ירצה אז להיות בידי רופאים ומטפלים ערבים?מי יאמין או יסמוך עליהם?מי?פרס? עליזה אולמרט ?אהוד בעלה? מי? אולי רק הם באמת,וגם זה לא בטוח.

בחינוך הגיעה המדינה למצב שאיש לא לומד עוד מה פירוש להיות יהודי,מה מאפיין את העם היהודי,מהי ההיסטוריה של העם היהודי,מהן פניני היצירה העצומות שלנו.מי קורא את התנ"ך היום?מי יודע מה כתוב בו? מי מכיר את המשנה והתלמוד?את כתב רש"י? מי?מי לומד את יצירותיו של ביאליק? לש עגנון?איש לא!

משרד החינוך חיסל לחלוטין את המסד הלימודי של היהדות,והותיר אוסף אקראי וחסר משמעות מתוך הילקוט העמוס של ההיסטוריה והדת שלנו, בחומר הלימוד.

ילדים גדלים בלי להבין מה אנחנו עושים פה.היהודים חוגגים את חג המולד באופן עקיף ע"י דיבור אינסופי בכלי התקשורת על החג הזה,תוך ניגונים של שירי חג מולד של נוכרים ונוצרים ללא הרף בימי החג הנוצרי.

יהודים מאחלים זה לזה שנה טובה בהתחלף השנה הנוצרית וחוגגים את הסילבסטר בהתלהבות נוצרית אדוקה תוך אמירה שאין לכך משמעות עבורם,זו רק שנה אזרחית.

איך זו רק שנה אזרחית? זה קשור להולדתו של משיח הנוצרים,ולכן היהודים חוגגים בעצם את הולדת משיח הנוצרים ולא חשוב במה הם מתרצים את חגיגת הולדת ישו.

יותר ויותר מתבהר שהציונות בדרכה הנוכחית משמשת בסך הכל מכשיר לחיסולו ולהאבדתו של עם ישראל בדרך קלה נוחה ומהירה.

עוד דור שניים,ולמעט הציבור החרדי דתי,לא יידע איש מהו ומיהו העם הנקרא עם ישראל.איש לא יידע עוד!לא יתקיים עוד עם ישראל.

לאחרונה,ולאור ההתפתחויות המוליכות לאובדן עמנו,שמתי לב ביתר שאת לאבסורד המגוחך והמכאיב לב עד מאד.

אנשים רבים פונים בתקשורת לציבור בפניה :"עם ישראל".

למי מתכוונת פניה זו?

לעם היהודי בישראל?

לערבים בישראל?

לדרוזים בישראל?

לבדוראים בישראל?

לנוצרים - מאות אלפים מהם אותם העלתה המדינה המטורפת בחסות חוק השבות המעוות המעודד הסתננות נוצרים אדוקים לכאן?

לפאלאשמורה הנוצרים שממשיכים לזרום לתוך המדינה ביתר שאת?

ולמרות האמירה שזו העלאה אחרונה של גויים באופן מתוכנן,כבר נאמר במרחב הציבורי שמדינת ישראל לא תוכל לעצור את סיפור הפלאשמורה,והיא תמשיך ללא סוף להציפנו בנוצרים מבקרי כנסיות לרוב,[ מאתיופיה ,היות וכל המסורת של העם האתיופי קשורה בקשר הדוק לסיפור על שלמה ועם ישראל.הסמלים של העם האתיופי כולו ספוגים בסמלים יהודיים וזה המובילנו להעלאתם הבלתי נגמרת של גויים אלה.

למי הכוונה ב"עם ישראל" ?

לפראבוסלאבים אדוקים המנסים להקים פה מדינה אוטונומית נוצרית רוסית בחסות פוטין?

או אולי לניאו נאצים שהקימו בארץ אירגון ניאו נאצי ישראלי-הזוי ככל שזה נשמע ,ומחריד כפי שזה במציאות?

הגענו לעברי פי הפחת.

עוד צעד והמדינה הציונית מחוסלת ,ועימה העם היהודי כולו.

עם ישראל הוא העם היהודי בלבד.

העירבוב הבלתי אפשרי אותו מובילים מנהיגי ישראל יכול לייצר רק שני דברים

1.או הצלחה סופנית וחיסול מוחלט על ידי התבוללות שלא ניתן יהיה לפרום אותה.

2.מלחמת חורמה שתתאפיין בתופעות שמתחילות לצוץ אל פני השטח מדי יום, כתגובת נגד לתהליך החיסול המתקדם בצעדי ענק ,בדמות מכתבי רבנים ורבניות,מרידות קטנות ומחאות מסוגים שונים, הנוגעות להתקדמות החיסול,שיילכו ויצברו תאוצה שלא ניתן יהיה לעצור בשום דרך.

את המציאות לא ניתן לדכא או להשתיק.

היא תפרוץ ותייצר את מלחמת האזרחים החמורה וההרסנית אותה מנסים למנוע על ידי הבילול והתבלול הלא נורמלי שמתקיים בישראל.

העם היהודי מחסל את עצמו במבצע התאבדות כולל, המונהג על ידי גורמים אנטישמיים ואנטי יהודיים מקירבו,והכל עד לעת הזו בהצלחה יוצאת מהכלל.

לדברי אלה אני מוסיפה ציטוט מדבריו של חיים הזז שחזה בדייקנות את המתחולל היום :

החינוך הציוני חיסל את העם היהודי בארץ

מדבריו של חיים הזז:
הציונות שאבה רעיונות מהקומוניזם, מהנאציזם, מהאנטישמיות ומהאוגניקה. אני רק אצטט את חיים הזז שהוא אחד האידיאולוגים של התנועה הציונית שכתב מאמר בעיתון הארץ ב1943 שכוון בעיקר למזרחי, לציונות הדתית :"כשאדם אינו יכול להיות יהודי הוא נהיה ציוני. הציונות היא עקירה והריסה של היהדות .הציונות מתחילה ממקום שתש כוחו של העם. היא לא תרופה היא לא המשך. היא עקירה והריסה.היא הולכת נגד רצונו של העם.היא וקומץ אנשים בראשה גרעין של עם אחר. מי שאינו סבור כך, או שהוא טועה או מרמה את עצמו ".

מתוך האשכול :החינוך בישראל - חלק א' וחלק ב'

https://rotter.net/forum/gil/19925.shtml#122

בפסק דין מהפכני קבע נשיא בית המשפט העליון, אהרון ברק, כי דווקא מפני שמדינת ישראל היא מדינה יהודית, עליה לקדש את ערך השוויון. מדיניות של הקמת יישובים ליהודים בלבד היא הפרה של עקרון השוויון ויוצרת אפליה פסולה.

פסק הדין עורר מחלוקת רבה הן בציבור היהודי הן בציבור הערבי. בעקבותיו ביקש חבר הכנסת דרוקמן לחוקק חוק המקנה למדינה לסמכות מפורשת להקים יישובים יהודיים.

פרופ' רות גביזון, שהייתה בין מקימי האגודה לזכויות האזרח, הגיבה להצעת החוק של ח"כ דרוקמן (שלא עברה לבסוף) וכתבה - כי אף שהיא מתנגדת להצעה, היא סבורה שבג"ץ קעדאן מעביר מסר בעייתי, שלפיו המשאלה של יהודים לחיות ביישוב שתרבותו יהודית אינה לגיטימית. לדברי פרופ' גביזון בית המשפט מכיר בזכותן של קבוצות מיעוט כגון מוסלמים, דרוזים וחרדים להקים יישובים ייחודיים, שבהם יישמרו אורחות חייהן, אך אוסר על קבוצת הרוב - היהודים החילוניים - להקים יישובים שאופיים יהודי-חילוני. היהודים החילוניים מתבקשים להיות "עיוורי צבעים" ולקבל ליישוב כל אדם באשר הוא אדם. ליהודים, היא אומרת, יש זכות לנסות ולבסס את מעמדם בארץ המוקפת באויבים ערבים, וצריכה להיות להם אפשרות חוקית למנוע מצב של יישובים דו-לאומיים או בעלי רוב ערבי. הפתרון לדבריה הוא דאגה לכך שגם הערבים יוכלו לבנות ולפתח את יישוביהם, וכך יישאר כל לאום בסביבה ובתרבות שלו.

http://ofekhigh.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=66d8d4f3-83f7-45c7-ae5d-4d536f856c19&lang=HEB

אחד ממנהלי רשת "אושר עד" מוטי קוטיינר: לא מעניין אותנו מה קורה אצל המתחרים, אנחנו מעדיפים לתת פרנסה לבני עמנו.

אחת הרשתות הבודדות שהחליטה להעסיק דווקא יהודים ולא ערבים היא רשת המרכולים החדשה, "אושר עד", בראיון לערוץ 7 שוטח, מוטי קוטיינר מהנהלת הרשת, את משנתו של מייסד הרשת, "כתוב וחי אחיך עמך, אנחנו כרשת בבעלות יהודית מצווים לעזור ליהודים, כמו שכתוב, צאו והתפרנסו זה מזה, לכן אצלנו יש יהודים במחלקות השונות ובכל התפקידים".

לדבריו העובדה שבסניפי רמי לוי מועסקים ערבים בזול, לא הפריעה לרשת "אושר עד" לקבל החלטה שלדבריו היא אחראית, "אני לא יודע מה קורה אצל המתחרים אבל אצלנו זו המדיניות אנחנו רוצים לעזור ליהודים, הקמנו ארבעה סניפים, בירושלים, בני ברק ובמגדל העמק, וגם אם אנחנו משלמים מחיר כלכלי אנחנו מאמינים שבסופו של דבר זה יהיה רווח שלנו, לאנשים גם נחמד יותר לקנות ברשת שיש בה יהודים".

לדבריו הם נמצאים כל הזמן במגעים עם רבנים ואדמו"רים כדי לשלב עובדים מהקהילה הדתית חרדית, "יש לנו שיתוף פעולה הדוק עם כל מיני ארגונים שמחפשים פרנסה עבור הקהילה , נמשיך להקים סניפים חדשים ונספק פרנסה לבני עמנו".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/213410

תגוביות:

1.לדעתי גם יותר זול מ"אחמד לוי" .

2.בבני ברק הם מעסיקים סודנים.

3.ואם יבוא החכם שישאל "הרי זה גזענות" ,נאמר לו שזו העדפה מתקנת
בעבור שאר הרשתות שמעסיקות רק ערבים.

4.לכל המתעניינים:
ירושלים גבעת שאול, רח' בית הדפוס 27.
בני ברק, מול קניון אילון רח' הקישון 5 .
קריית ביאליק, רח' הנס מולר 6 .
מגדל העמק א.ת. ליד האיצטדיון.

5.למעוניינים- מוקד עבודה עברית - 1599-588-588 .

רבנים שונים מחותמי "מכתב הרבנים" הקורא שלא להשכיר בתים לערבים בערים יהודיות, ביניהם הרב שמואל אליהו, זומנו לאחרונה לחקירה.

איפה ואיפה. הרב שמואל אליהו.

רבנים שונים מחותמי "מכתב הרבנים" הקורא שלא להשכיר בתים לערבים בערים יהודיות, ביניהם הרב שמואל אליהו, זומנו לאחרונה לחקירה.

הרב שמואל אליהו אומר בתגובה לדברים, כי "ביקשתי לברר אם זומנו גם דוד גרוסמן, יוסי שריד ושלומית אלוני שהפגינו נגד התיישבות יהודים בשכונת שמעון הצדיק".

לדבריו, אם הם לא זומנו לחקירה, זו איפה ואיפה ואינני מתכוון לשחק לידיים של מערכת המשפט שפועלת לא בצורה שויונית"

יו"ר האיחוד הלאומי, ח"כ יעקב כ"ץ (כצל'ה) וח"כ אורי אריאל, מוחים נמרצות על רדיפת התורה והרבנים, "ערך חופש הדיבור נעשק מתלמידי חכמים על ידי המשטרה והפרקליטות, ומגיע לדעתם רק לאנשי אקדמיה רדיקליים ופוסט ציונייים הקוראים שלא להשכיר בתים ליהודים בשכונות ערביות".

ח"כ ד"ר מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי) תוקף את הזמנתו של הרב שמואל אליהו לחקירה ואומר כי היא "עליית מדרגה ורדיפה של הפרקליטות כלפי הרבנים וניסיון לסתום פיות".

בן ארי קורא לרבני ישראל שלא להתייצב לחקירות, "אם הפרקליטות כ"כ רוצה לחקור שיתחילו מטיבי, זועבי והשמאלנים מהאקדמיה".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/213509

מאז השיבה לחבלי המולדת שבהם עוצבה דמותו של עם ישראל ההיסטורי, מיטלטלת מדינת ישראל בין שתי בחירות אפשריות.

הבחירה היהודית היא להמשיך את עם ישראל ההיסטורי, להתחבר לשורשיו, להמשיך ולפתח את תרבותו הלאומית ואת ערכיו המקוריים, ולחתור להגשמת יעדיו ההיסטוריים.

הבחירה האחרת היא להפוך את עם ישראל ההיסטורי ל"עם ישראלי" המנותק ממורשתו, אומה חדשה המורכבת מנוצרים, מוסלמים,והעיקר ערבים,וגם כמה כאלו שאבות אבותיהם היו ממוצא יהודי.

הרוב העצום של עם ישראל – הרוב היהודי – בחר ובוחר בבחירה היהודית, אבל איננו מודע לכך שזהותו היהודית מחייבת שימור, טיפוח והנהגה ,הנחושה להגשימה במלואה.

לעומת זאת המיעוט השואף למחוק את זהותו של עם ישראל ההיסטורי ולהופכו ל"עם ישראלי" המנותק מעברו, העמיד מנהיגות נחושה וממוקדת, שידעה להשתלט על כל מוקדי הכוח במדינה ,ולהפעילם בנחישות, להשגת מטרותיה.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/213757

תגובית 50

נכדו של המנהיג המיתולוגי של הליכוד, מנחם בגין, מפגין בקביעות לצד הפלשתינים בבילעין, ומתנגד לשימוש באלימות. לבנו קרא על שם חברו הערבי.

החיילים המנסים להרתיע את המפגינים ליד גדר ההפרדה בכפר בילעין כבר התרגלו לנוכחות שלו. בכל שבוע מגיע לשם הבחור הצנום והסגפני, אבינדב שמו, ומנסה בנימוס למנוע עימותים אלימים בין הצדדים. למרות הדמיון המדהים, איש מהם לא שיער בנפשו שמדובר בלא אחר מאשר נכדו של מנחם בגין - איש האצ"ל ומנהיג הליכוד המיתולוגי, שהוביל את המהפך הפוליטי הראשון בישראל. מתברר שהתפוח, לפחות במקרה הזה, נפל רחוק מאוד מהעץ.

מזה שנתיים וחצי מתייצב אבינדב בגין, בן 32, בנו של איש הימין בני בגין, להפגין לצד חבריו הטובים מבילעין. בגין מחזיק בדעות הנחשבות על ידי רוב הציבור הישראלי כשמאלניות קיצוניות, אפילו אנרכיסטיות. אתרי האינטרנט "מחסום" ו"באופן טבעי" מציגים את תפיסת עולמו השואפת לביטול עמים ולאומים.

"הייתי בבילעין, פגשתי אנשים נפלאים. הייתי בבר-גיורא, פגשתי אנשים נפלאים. אולם ישנו מחסום, ישנה הפרדה, אשליה", כתב בגין במאמר שפרסם ברשת. "אני מעוניין לנפץ את החומה הזאת. לא יעזור שלום בין ישראל לפלשתין. לא יעזור, משום שאין דבר כזה. אין שלום בין עמים משום שאין עמים, יש אשליות של שייכות, של זהות. אנחנו טובים בלראות זאת על האחר, אך לא על עצמנו".

בגין, נשוי ואב לשניים, מתגורר ביישוב מטע, לא רחוק מבית-שמש. הוא גדל בשכונת בית הכרם בירושלים, שם למד בבית הספר התיכון זיו.

הסבא, מנהיג הליכוד. צילום: ארכיון צילום ארכיוןילד עם לא מעט קשיים
שכנים ומכרים מספרים כי אבינדב, אחד מששת ילדיהם של בני ורות בגין, היה תמיד "רגיש ושונה". בילדותו גידל בביתו נחשים, עקרבים, תולעים, עכברים ועכבישים ארסיים. כנער הוא אימץ מראה פאנקיסטי, לבש בגדים קרועים ובאוזניו נוקבו 13 חורים.

"מדובר באדם מופנם מאוד", מספרת מורה לשעבר, "הוא היה ילד עם לא מעט קשיים, מאוד מאוד אינטליגנטי. הוא היה מרדן, אבל לא לשם המרדנות, אלא פשוט ילד עם הרבה מאוד

להט, תסיסה פנימית גדולה מאוד".

אבינדב, שסבל מסוכרת קשה וממחלת הצליאק, קיבל פטור משירות צבאי. הוא נאבק להתגייס ולבסוף שירת כשנתיים בתפקיד עורפי. כיום הוא משתמש ברטוריקה אנטי-מלחמתית: "כאשר היינו ילדים קטנים היו אומרים לנו שבאלימות לא משיגים דבר. לאחר מכן, כאשר אנו גדלים, אנו לומדים לסייג זאת בכל מיני אמרות נבובות כמו 'הקם להורגך השכם להורגו' או 'לכל עם הזכות להגנה עצמית'".

האח הטייס נהרג בהתרסקות
השבוע סיפר וואג'י בורנט, אב לעשרה וכוכב הסרט "בילעין ח'ביבתי", על הקשר עם בגין, שנוצר על רקע המאבק בגדר ההפרדה. "אף פעם לא דיברתי איתו על סבא שלו", אומר בורנט. "אני יודע שהוא לא אוהב לדבר על זה. הוא סוג כזה של בן אדם קצת שונה. לא מעניין אותו מי נגד מי ולמה. הוא פשוט רוצה שכל בני האדם יחיו בשלום אחד עם השני".

השניים הפכו לחברים קרובים במיוחד, עד כדי כך שבגין העניק לבנו שם עברי-ערבי, הלל-וואג'י, על שם חברו הטוב.

גם בנושא השירות הצבאי משמיע בגין דעות לא פופולריות, עובדה הבולטת על רקע היותו אח שכול (אחיו הגדול רס"ן יהונתן, שהיה טייס בחיל האוויר, נהרג לפני שבע שנים בתאונת אימונים).‬ "אנחנו מחנכים את ילדינו לאהוב את המדינה", הוא כותב, "מוסרים להם כי חשוב שיהיו בצבא. אחר כך כשנהרג הילד 'בעת מילוי תפקידו' אנחנו בוכים עליו. האין זה מעוות? לשלוח ילדים לצבא ואחר כך לבכות על מותם? האם היהודייה בוכה, האם הפלשתינית בוכה, כולם בוכים".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/592/123.html

תגוביות:

1.זה החינוך הפלורליסטי של בני בגין. במקום חינוך יהודי, החינוך החילוני.

2.מה הפלא? בגין ביצע מדיניות שמאלנית קיצונית בכניעתו למצרים, ונמנע
מעקירת החונטה השמאלנית מכל רשויות השלטון, ובמיוחד מרשויות אכיפת החוק ומרשות השידור.אז הנכד לא מקשקש קישקושים פטריוטיים, והולך ישר למקור.

3.עץ שנכרת רק הולך ומתייבש.הסבא (מנחם) עוד היה עם קצת רוחניות - הוא למד בחיידר.

הבן (בני) כבר היה תומך שרוף של בית המשפט העליון,כי אין עוד מלבדם. הם האמת והיושר ואין ערכים אחרים שיכולים להתחרות איתם.

הנכד בכתבה שראיתם לעיל ולא האמנתם. (אבינדב) הוא יצור תמים ומסוכן לעם ישראל.

אם אתם רוצים שנכדיכם לא יהיו כמו נכדו של בגין,תתחילו להתחבר לשורשים.

4.הוא קורא לבן שלו בשם ערבי.

5.הכיבשה השחורה במשפחת בגין היתה מנחם.מנחם בגין עשה הכל הפוך ממה שאמר. אמר אף שעל, והחזיר ועקר יותר מכל אחד אחר. אמר שוק חופשי - והלאים את הבנקים, כמו גם החריב את הכלכלה ,וסיבך אותנו במלחמות...

6.אכן,חינוך ללא קורטוב יהדות לא מחזיק מעמד יותר מדור אחד.

7.בגין היה בעצם שמאלן מתון/ לא כמו פרס -שמאלן קיצוני/.

8.כאשר העץ גדל במידרון התפוח נופל רחוק.

9.בגין החל בתקדים המסוכן - ''עד לגרגיר האחרון''- מסר את כל סיני.
ובהסכם הכיר ב''זכויות הלגיטימיות של הפלשתינים''.הרעיון לתת שטחים תמורת כלום התחיל מבגין ומאז אנחנו מתדרדרים עד למצב שאברום בורג, יו''ר הסוכנות לשעבר, קורא ליהודים לקבל דרכון זר...

"ציונות" פירושה מתן יד להשמדת שבעה עד ארבעה עשר מליוני יהודי אירופה ב"שואה"!

"ציונות" פירושה עקיפת היהדות, הוצאה לשמד של חלוצי שיבת ציון ומניעת עלייתם של האחרים.

"ציונות" היא הקביעה שעם ישראל צריך להישאר בגולה ורק אליטה תבנה כאן "מדינה" אנטישמית בחסד לאומים.

אמרתי לכם, תלמדו הסטוריה!

לשירותכם: "... זהו פרי פעולתה החינוכית של ההסתדרות הציונית במשך השנים האחרונות. החינוך המרדים, המלמד תמיד זכות, המצדיק כל עוול, מקהה כל רגש ומרפא כל פצע בדברי מתיקה ובתנחומות שווא... לעשות את התנועה העממית המדינית לחסרת אונים וחסרת ערך - לכתחילה - בעיני עצמה, ואחר כך - בעיני אחרים" (ברל כצנלסון, מ.א.צ.ל).

ב-17 באוקטובר 1933 מוזמנים אל הנציב העליון, סר ארתור ווקופ, בן גוריון, שרתוק וסנטור, נוכח גם מזכירו של ווקופ. הנציב מבהיר לבן-גוריון: "הסוכנות היהודית חופשית כמובן לחלק סרטיפיקטים למי שהיא רוצה".

תשובת בן-גוריון: "יש צורך בעלייה מובחרת, הציונות אינה מפעל פילנטרופי. אנו זקוקים פה לטיפוס המעולה של יהודים, שיפתחו את הבית הלאומי...." (אות-קין).

"הם לא רצו למות. לטבוע בדמם. להישרף, הם רצו לעלות! לחמו על כל רשיון עליה, על מקום בעליה הלא-לגלית. אבל גדודי השליחים ביקשו מהם כסף בלבד. ואלה, האומללים, התפרקו בימי מאורעות בארץ, מזהבם, מטבעות אירוסיהם וקידושיהם, מעגיליהם, משרשרות זהב שקבלו בירושה, לידי המנהיגות, "למען הארץ".

המנהיגות רצתה יהודים בלי כסף וכסף בלי יהודים. יהודי העולה עם כסף עלול לשלח רסן מפיו. זאת לא אבו הם!

"עליה סלקטיבית"! מושג מופלא ואצילי בפי הפלבאים, חצאי-האינטליגנטים. לא נלבקי ולא פרגה, ולא שניפישוק. אלה יקלקלו את הנוף. מה ערך להם? למי צורך בהם? לכל היותר יבנו עוד מרכז מסחרי, עוד שכונת בעלי מלאכה, עוד עיר ספסרית כתל-אביב, עוד שכונה בורגנית כרמת-גן “ למי זה דרוש?! מה הן עשר כאלו לעומת דגניה אחת?!

"עליה סלקטיבית" מכאן, וסלקציה“ למשרפות ולבורות ההריגה...

מוכרחים לשכוח לגרמניה את המשרפות, כי אחרת עוד עלולים לזכור גם לבן-גוריון ולשרת ולגולדה, להם ולעושי דברם, לליפסקי ולסטיפן וייז, את חלקם באשמת ההשמדה.

למעשה שכחו. משכיחים. אני לא אוכל לשכוח. לא אוכל!
תועבת-ההפקרה של העם באירופה חייבת להיחקק בזכרון העם".
("מרבד אדום", אריה קוצר).

".. הנני כותב מכתב זה לפי בקשתו של חיים ויצמן, מכיוון שאנו מודאגים מאד שמא תוצג הבעיה ומצב היהודים בגרמניה ובאוסטריה בוועידה (באוויאן) בצורה העלולה להזיק לענין ארץ ישראל... אנו חוששים במיוחד שמא הוועידה תניע ארגונים יהודיים לאסוף סכומי-כסף גדולים בשביל עזרה לפליטים יהודיים, ומבצעי-איסוף אלה, עלולים להפריע למגביות שלנו" (עדותו של יגאל עילם לחוקרת השואה, יונה הדרי-רמאג'. "אות קין", מ. ויזלמן)

"וכששאלו אותי: 'האם תוכלו לתת מכספי קרן היסוד להצלת היהודים בארצות הגולה'? אמרתי: 'לא'! ואני אומר עוד פעם: 'לא'! לדעתי, צריך לעמוד בפני גל זה הדוחה את הפעולות הציוניות לשורה שניה!" (יצחק גרינבוים, ראש יהדות פולין ויושב ראש ועדת ההצלה של הסוכנות היהודית בארץ ישראל. שנת 1943, מביא שמואל תמיר במשפט גרינוואלד – "כחש").

בן גוריון: "גאולת העם היהודי היא תהליך ממושך, וכל עוד לא נתגשמה הציונות, אנו מצווים לשרות ההגשמה, לשרותה של ארץ ישראל ולא להיפך. וארץ ישראל זקוקה כיום לא למהגרים סתם אלא לחלוצים" –

"... קודם כל את אלה העשויים להביא תועלת ממשית לבנין הארץ ותחיית העם. עדיפות עליונה יש לתת לילדים, משום שהם אלמנט חשוב לישוב הארץ (וקלים לחינוך מחדש, ברוח בן גוריון סבא. של יריב....) רצוי מאד נוער חלוצי, משום שהוא כבר עבר הכשרה מתאימה, ולכן מסוגל מבחינה רוחנית לעבודה ציונית. חשוב גם לפעול להצלתם של העסקנים הציוניים, כי כלפיהם קיימת חובה מוסרית.." (תזכיר פנימי של ה"סוכנות היהודית").

נחום סוקולוב: "... התנועה הציונית אינה חברה לעזרת נודדים. אין מגמתנו למלא את הארץ בהמוני יהודים, סתם, מכל הבא ליד...".

במאמר "שארית פליטה בדיוני הנהלת הסוכנות", כותב יחיעם וייץ:
"העליה הסלקטיבית היתה ביטוי וסמל לתפיסתו של הישוב את תדמיתו העצמית. העליה הסלקטיבית היא סמל לאליטה הקולטת אליטה מפני שאותה אליטה עונה על נורמות חברתיות וערכיות מסוימות" (שם).

בספרה "דרך בים - עליה ב' בזמן השואה", מביאה הד"ר דליה עופר את מכתבם של חברי הוועד המרכזי ל ההסתדרות הציונית בפלובדיב שבבולגריה (1939):
"זה עכשו אנו קוראים בעיתונות, על פי ידיעת סופרו של הטיימס בירושלים, שהסוכנות היהודית שלחה הוראה לכל סניפיה באירופה לבל תשתתף בעליה בלתי ליגלית. נדהמנו לקריאת הדברים האלה, ואין אנו יכולים לשער שיש בהם דבר של אמת. הלוא העליה הבלתי ליגלית היא בשבילנו האמצעי היחיד, הביטוי היותר חריף, היותר נחוץ והיותר נמרץ של הסיסמא 'לא ניכנע' אשר גם ההנהלה הציונית דוגלת בו.

"העליה הבלתי ליגלית היא הדבר היותר פופולארי והיותר מלהיב בשביל ההמונים היהודיים. אין אתם יכולים לתאר לעצמכם, כמה כבוד ההנהלה, ואיתו יחד גם כבודה של ההסתדרות הציונית ירד בעם, אם בזמן הכי קרוב לא תבוא באיזו צורה הכחשה של הידיעה הנ"ל... שמא יש בדעתכם לדרוש את הפסקת העליה הבלתי ליגלית על מנת לשמור על השדיול? אין אנו יכולים להאמין בשום אופן שתביאו חרפה ובושה כזאת עלינו.

"עליכם לדעת, שלא תהיה לנו אפשרות של עבודה ציונית אם לא תבוא הכחשה לידיעה הנ"ל, שעל פיה הסוכנות היהודית היא נגד העליה הבלתי ליגלית....".

".... תמיד היתה זו דרכנו בציונות, בארגון העליה לארץ-ישראל, לברור מעטים מרבים. אשר על כן, בוגדים היינו?"

(חיים כהן, היועה"מ לממשלה דאז, כתובע במשפט הדיבה נגד מלכיאל גרינוואלד, שהאשים את קסטנר בשת"פ עם הנאצים, "כחש", בן הכט).

אורי אבנרי אמר כשהרצל לא הצליח לגרום להמרת דת של היהודים הוא הפך אותם לציונים.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=2065#resp_blog_168630

תגובית 313

בימים אלו מתפרסם סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בקרב אוכלוסיה יהודית מגיל 20 ומעלה, על מקומה של הדת בחיים הישראלים.

59 אחוז מהציבור היהודי בישראל סבור שיש לכבד את השבת, וכי חשוב להמנע מעבודה בשבת, מלבד שירותי חירום כמו בתי חולים, מד"א ומכבי אש.

66% אומרים כי חשוב לשמור על השבת לפי המסורת היהודית.

46% מהישראלים תומכים בתיחת קניונים וחנויות בשבת ו-56% תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית ביום המנוחה. 64% מהישראלים מעוניינים בפתיחת מקומות בילוי, בקיום משחקי כדורגל ואירועי ספורט אחרים.

62% סבורים שיש לאפשר נישואים אזרחיים בארץ.

42% מהישראלים מגדירים עצמם חילונים, 25% מסורתיים אך לא דתיים, 13% מסורתיים-דתיים, 12% דתיים ו-8% חרדים.

לגבי מקומה של הדת בחיים הציבוריים והפוליטיים עולה מהנתונים כי 80% סבורים שלדת יש השפעה חזקה מדי על החיים בישראל. 57% סבורים כי צריך להפריד בין דת למדינה ו-58% מגדירים את היחסים בין דתיים לחילונים "לא טובים".

עם זאת בצורה מפתיעה למדי, 54% סבורים כי חשוב שתישמע עמדתם של אנשי הדת בתהליך קביעת מדיניות. 53% (!) סבורים כי יש לתגבר את לימודי הדת בבתי הספר הממלכתיים.

http://www.bhol.co.il/Article.aspx?id=23600

בכנס על "מכתב הרבנים" קבעה פרופ' גביזון כי הניסיון להשתקת הרבנים הוא "סכנה לחופש הביטוי שלהם", ותמכה גם בהפגנות נגד המסתננים.

חוששת לחופש הביטוי. גביזון

"יש סכנה לחופש הביטוי של הרבנים", כך אמרה הערב לא אחרת מאשר פרופ' רות גביזון בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון ואן-ליר שדן במכתב הרבנים.

"אנחנו רוצים להפעיל את איסור חופש הביטוי על הרבנים ואנחנו אומרים את זה עליהם כי הם הכי מעצבנים. אנחנו תמיד אומרים שחופש הביטוי נועד לאפשר להגיד את הדברים המרגיזים ביותר," אמרה פרופ' גביזון, "אבל כשהכי מעצבנים זה אלה ששמים מולנו מראה. אנחנו רוצים להשתיק אותם."

"מדינת ישראל עושה דבר נפלא כשהיא לא מעמידה לדין על ביטוי ואסור לה לחרוג בזה מול הרבנים. חשוב לשמור על חופש הביטוי. אי אפשר היה למנוע את רצח רבין על ידי זה שהיו עוצרים את מי שאמרו שהוא בוגד."

"לפני מספר שבועות הייתה הפגנת תושבי השכונות בדרום תל אביב ואנחנו לעתים התבטאנו כלפיהם בטונים צדקניים ומתנשאים. אנו תורמים לתחושה שלהם שאנחנו כחברה מתעלמים מהבעיה שלהם והבעיה היא לא רק שלהם אלא של המדינה".

מנגד טען פרופ' מרדכי קרמניצר כי מכתב הרבנים מחייב התערבות של המערכת המשפטית בישראל, "שר המשפטים מסרב לומר משהו על המכתב הזה, למרות שהתבקש. הוא מתעקש שלא לומר עליו מילה של גינוי או הוקעה. הניטרליות מעודדת את הדבר הזה, ואי אפשר לעשות עוד דבר – אי אפשר להסתייג ולהוקיע את מכתב הרבנים, ובאותו זמן להוביל בכנסת מהלך שאומר שניתן יהיה לא לאפשר לערבי להתגורר ביישוב יהודי קטן." אמר קרמניצר וקבע כי ביום שבו הרב שמואל אליהו פתח ביוזמה היה אמור היועץ המשפטי לממלשה לפתוח בחקירה נגדו. "הוא ראש המקהלה הוא הארי שבחבורה - אפשר היה בצדק להוציא אותו ולנקוט נגדו בהליך פלילי על הסתה לגזענות".

פרופ' גביזון הוסיפה ואמרה, "האם מכתב הרבנים מחריב את הדמוקרטיה ? דמוקרטיה בסוף היא להקשיב למצוקות ולצרכים של האנשים. אם אנחנו נתעלם מזה הדמוקרטיה לא תהייה יציבה יותר."

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/214325

יש משהו חיובי מאוד בוויכוח העז, השוטף כעת את החברה הישראלית, על השאלה אם "גל של גזענות" שוטף כעת את החברה הישראלית. 35 שנים אחרי ששגריר ישראל באו"ם, חיים הרצוג, קרע לעיני כל העולם את הנייר שעליו נדפסה החלטת האו"ם כי "הציונות היא גזענות", ותשע שנים אחרי שעצרת האו"ם החליטה לחזור בה מן ההחלטה הזאת ולהודיע שהציונות אינה גזענות, מתברר שאולי אנחנו די בוגרים וחסונים כדי לבחון את הקשר בין "ציונות" ל"גזענות" בעצמנו, ולהגדיר בפיקחון ובאומץ את יחסינו עם הערבים שבקרבם אנו יושבים.

במשך שנים רבות הדחקנו שאלות קשות, העולות מחריגותו של העם היהודי במשפחת העמים. ידענו שאין במקומות אחרים דבר כזה, שעם מפוזר ומפורד מתקבץ לו פתאום מארבע כנפות תבל ו"חוזר" אל הארץ שהוא הוגלה ממנה לפני אלפיים שנה. ידענו שאין דבר כזה, שאותו עם כובש לעצמו חלקים מן הארץ שהוא טוען כי "חזר" אליה, ומקים בהם מדינה לעצמו. וידענו, היטב ידענו, שאין דבר כזה "מדינת הנוצרים" או "מדינת המוסלמים", וכמה מופרך נשמע הרעיון לייסד משהו שנקרא "מדינת היהודים", ועוד בלב המזרח התיכון. ובכל זאת העדפנו להעמיד פני מדינה נורמטיבית מאשר להתעמת עם השלכותיו של ייחודנו הלאומי.

קשה לעם לברר את מהות קיומו החריג והשונה, תוך כדי מלחמה קשה ובלתי פוסקת על עצם הקיום הזה. וכיוון שבמשך שנים רבות היינו עסוקים בהישרדות ולא התפנינו להסביר לעולם - וקודם כל לעצמנו - שהציונות אינה גזענות, אבל היא מיועדת אך ורק ליהודים. שבמישור האישי ראוי כל ערבי לכבוד ולהערכה, אבל במישור הלאומי פשוט אי אפשר עדיין, עם כל הרצון הטוב, להחיל על הדמוקרטיה הישראלית את אמות המידה השוויוניות המקובלות בעולם הנאור.

במשך שנים רבות נאחזו רבים מאיתנו בהצדקות רצוצות לאחיזתנו בארץ, ובעיקר בטיעון כי השואה היא שהעניקה לנו את הזכות לבוא ולהתנחל פתאום בשפלה ובגליל ובנגב. הערבים מעולם לא קנו את הטיעון הזה, ובצדק, מפני שמה להם ולפשעי הנאצים ומדוע חייבים היהודים להשתקם דווקא על חשבונם? אבל החברה הישראלית המשיכה להישען על תלאותיה ההיסטוריות, על אפם ועל חמתם של הערבים, ולהשתמש בהן כדי להסביר את גירוש ערביי יפו, עכו ועוד במלחמת העצמאות, ואת סירובה להכיר ב"זכות השיבה" של המגורשים הללו לתחומי מדינת היהודים.

מלחמת הקיום, שישראל נתונה בה מראשית שיבת ציון בעת החדשה, מנעה מאיתנו עד היום לעצור ולברר לעצמנו למה באמת שבנו ציונה ומה באמת מצדיק את המדינה היהודית הזאת, שחלמנו וחלמנו - וכשהקצנו ראינו והנה היא מציאות. הוויכוח סביב "גל הגזענות", שלמעשה הוא ויכוח על זכותנו לקיים בארץ ישראל מדינה יהודית, מתעורר כעת מפני שנדמה כי מדינת ישראל נהנית, בימים אלה, מסוג של פסק זמן במלחמה הזאת.

ואולם לאמיתו של דבר אין כאן שום פסק זמן. הערבים - בארץ ישראל ובמזרח התיכון בכלל - לא פסקו מניסיונותיהם לחסל אותנו אלא רק עברו, בתקופה האחרונה, לדגש על טקטיקות חיסול מתוחכמות ומתקדמות. מצד אחד הם ממשיכים את ירי הטילים היומיומי על שטחנו הריבוני ומאיימים בחיסול פיזי "רגיל" באמצעות מלחמות וטרור - ומצד אחר, צד שהחברה הישראלית עוד לא הקימה לאורכו ביצורים הולמים, הם מנסים לחסל את המדינה היהודית, הן על ידי השתלטות עליה מבפנים והן על ידי יצירת ערעור בינלאומי על זכות קיומה.

הטענה, כאילו הגנה על הרוב היהודי בישראל - שאינו אלא מיעוט זעיר במזרח התיכון - היא מעשה "גזעני", נשמעת, על רקע הניסיונות הבלתי פוסקים לחסל את ישראל, בעייתית למדי. דיבורים על "גל של גזענות" בתוכנו אף עלולים לשמח את אויבינו ולעזור להם בהשחרת תדמיתנו הבינלאומית.

ואף על פי כן, עצם הוויכוח על טיבה של הציונות הוא טוב וראוי ונחוץ. אולי נצא ממנו מבוררים יותר, מבינים יותר מה אנחנו עושים בארץ הזאת, מוכנים יותר להתמודד עם כל מה שעוד מחכה לנו בתהליך המורכב והמסובך הזה, שעוד לא היה, בעולם, עם שהתנסה במשהו דומה לו.

המאמר פורסם לראשונה ב"ישראל היום".

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/9282

מדינת ישראל הוקמה כבית לאומי לעם ללא בית לאומי.

ארה"ב הוקמה כמדינה לכל הלאומים שהתקבצו בה אחרי שנטשו את ביתם הלאומי המקורי והחליטו להתיישב בה.

ללאומים שהתיישבו בארה"ב יש מדינות אם,ובתים לאומיים משלהם,ולכן אין כל יכולת להשוות את המצב בין ישראל לארה"ב.

אין הקבלה ולא יכולה להיות כזו.

לפני כעשור דווח בתקשורת שח"כ ממפלגת מר"צ (שאת שמו לא אגלה מטעמי לשון הרע) התוודה שאם אחד מילדיו יפנה אליו ויודיע לו על כוונתו לשאת נוכרי הוא יתקשה למצוא טעונים כנגד אותה החלטה.

תגובתו של אותו ח"כ מראה במדויק את גישתו של השמאל הליברלי והחילוני ליהדות כולה, וכיוצא מכך, לכל תוֹלַדות הערכים היוצאים ממנה -- כגון תורת ישראל, עם ישראל וארץ ישראל. לכן, כאשר אנשי שמאל זועקים כנגד קריאת הרבנים לא למכור ולהשכיר בתים לערבים, יש להבין את מקורם.

כידוע, השמאלנים הפוסט-ציונים -- שמטרתם העליונה הינה להפוך את ישראל ממדינה יהודית למדינת כל אזרחיה -- לא חשים כל בעיה מוסרית כאשר הם מביאים את מעשי האנטישמים באירופה בזמן השואה כטענה נגד היהודים בארץ שאותם הם מאשימים באותה שנאת זרים. ברם, אפילו הם יודעים שזו השוואה מרושעת. מדוע? כי בניגוד לערביי ישראל, שמטרתם המוצהרת היא לכבוש שוב את הארץ ולהופכה למדינה מוסלמית, יהודי אירופה מעולם לא איימו לכבוש שום מדינה אירופאית. יהודי אירופה לא שרפו יערות, לא רצחו גויים בתקווה לזכות לחיי נצח עם בתולות, לא ראו בגויים קופים, חזירים וכלבים, ולא הכריזו שום מלחמה -- רוחנית או צבאית -- נגד שום מדינה אירופאית. הם גם לא ניסו לגייר גויים בשום דרך -- לא בסייף ולא בפה. בקיצור, היהודים
באירופה היו אזרחים למופת מבחינתם של הגויים באירופה. האם אפשר לומר זאת לגבי ערביי ישראל או לגבי המוסלמים בדרך כלל?

את שיא הצביעות והזלזול באינטליגנציה של העם מגלים השמאלנים כאשר מצד אחד הם נלחמים נגד אופייה הציוני-יהודי של המדינה, ומצד שני הם נלחמים בעד מדינה "פלשתינאית" כדי לשמור על ישראל כמדינה יהודית. במלחמה הראשונה הם דורשים דמוקרטיה טהורה בה ישראל תהפוך למדינת כל אזרחיה, ע"פ המודל האמריקאי שהביאו לנו אהרון ברק ולתלמידיו. ע"פ אותו מודל יש לבטל את חוק השבות "הגזעני", ויש לבטל את "התקווה" מכיוון שהמיעוט הערבי אינו מסוגל להזדהות עמם. ברם, אין לשמאלנים שום בעיה להיאחז בקצה השני של המקל, קרי, לאיים עלינו, הרוב היהודי, שאם לא נחסל את אחיזתנו בלב מולדתנו, קרי, יהודה והשומרון, נסכן את ישראל כמדינה יהודית! הרי חיסולה של המדינה כיהודית הינה מטרתם העליונה של הפוסט-ציונים. האם כבר אמרנו שלשמאל הקיצוני אין טיפת כבוד לעם, ואין לו טיפת יושר?

יהודים ציונים בארץ הקודש צריכים להבין שאסור שהדמוקרטיה -- שהינה צורת השלטון הטובה ביותר עד ביאת המשיח -- תהפוך לכלי שיחסל את העם היהודי היושב בציון או שתגרום לגרושינו השלישי. יש היום מלחמה על כל הארץ -- ולא רק על יהודה ושומרון. ערבים קונים קרקעות מחקלאים יהודים בגליל. ערבים קונים דירות בצפת, בכרמיאל, בעכו, בנצרת עילית ועוד. חמולת ערבים אחת נכנסת, ומיד היהודים רוצים לברוח. מחירי הדירות צונחים, וגל ערבי נוסף פורץ לשכונה יהודית שנבנתה במשך שנים רבות. מנגד, כאשר יהודי קונה בית בפקיעין התוצאה הינה פוגרום שבנס לא הסתיים במוות. כל יהודי יודע היטב שכל כפר ערבי לעולם יישאר "יודנריין". מתי מחו אנשי השמאל על אי-הסימטריה הדמוגרפית הזו? מעולם לא, כי כולם יודעים שחוקי הדמוקרטיה הליברלית שהביא לנו אהרון ברק חלים רק על היהודים.

בניגוד ליהודים הליברלים, הערבים הוציאו מספר פסקי הלכה הקובעים שערבי שמוכר קרקע ליהודי דינו מוות. וזה המצב כמובן גם ברשות הפלשתינאצית, לפחות משנת 1997, שאז הכריז מי שהיה ראש תיק "המשפטים" שהרשות תַטִיל עונש מוות על כל פלשתינאי שימכור קרקע ליהודים. לשמאלנים כל זה לא מפריע כלל. אין שום כתבות גנאי בנידון "בעיתון של המדינה", והכל מובן מאליו -- חוץ מהפנמת העובדה שאם "הרשות" או החמאס ישתלטו, אי-פעם, ח"ו, על יהודה ושומרון גורלם של היהודים המתגוררים שם יהיה זהה לגורלם של יהודי חברון שנרצחו ב-1929. כמובן, שזה כלל לא מטריד את אנשי השמאל. ברם, מה שכן מטריד אותם הוא גורלה של שכונת שינקין. אכן, כדאי להם להביא בחשבון שגם שכונתם תהיה בסכנת קיום ממשית. את העובדה שכולנו -- כל היהודים -- הינם באותה סירה עדיין לא קלטו השמאלנים המשכילים.

לכן היהודים חייבים לומר בריש גלי -- שיטת האינטגרציה האמריקאית בין שחורים ולבנים שהביא לנו אהרון ברק דרך פוטש חוקי היסוד שהוא בישל עם אמנון רובינשטיין ודן מרידור -- לא תעבוד פה. בניגוד לשחורים שרוצים להשתלב בחברה האמריקאית, הערבים רוצים לכבוש אותנו. אחמד טיבי, בצביעותו כינה את הרבנים הדואגים לגורלו של עם ישראל "רבנים גלויי ראש". ברם, במאי 1997, אחרי רציחתו של סוכן הנדל"ן ה-"פלשתינאי" פריד אל בשיטי שתיווך במכירת קרקעות ליהודים, הכריז אותו טיבי שערבי שמוכר קרקע ליהודים "מוכר את נפשו לשטן".

באשר ליחס לגרים שבתורה, צריך להבין שמפרשי התורה הבינו שהמצווה לאהוב את הגר, כוונתה לגריי צדק -- גויים שהתגיירו. הראייה לכך נמצאת "בהלכות מלכים" של הרמב"ם. שם הוא קובע שכדי לאפשר לנוכרים לגור בארץ, חובה עליהם לקבל מספר תנאים: לקבל על עצמם את שבע מצוות בני נח, ואח"כ עליהם להיות "נבזים ושפלים למטה, ולא ירימו ראש בישראל ...ולא יתמנו על ישראל לשום דבר שבעולם" (פרק ו, הלכה א).

גוואלד! התורה היא גזענית, ח"ו! הרמב"ם הוא גזען, ח"ו! עדיף לוותר על התורה, ח"ו! אלה תגובות של שמאלנים -- המזדהים, לא עם אבותינו וחכמינו -- אלא עם התרבות המערבית הניאו-מתיוונת והצבועה -- שהביאה עלינו את הדמוקרטיה כסוס טרויאני כדי לחסלנו סופית. לכן, עלינו להגיב כך: הקב"ה ברא את התורה ואח"כ את האדם ולאחר מכן את היהודי. בני נח חייבים בשבע מצוות בלבד. היהודים לעומתם חוייבו ב- 613 מצוות. לצדיקים של הנוכרים יש חלק לעולם הבא -- במחלקת חסידי אומות העולם. לצדיקים יהודים יש חלק לעולם הבא במחלקת היהודים. כולנו שונים, ע"פ קביעתו של הקב"ה. כפי שה' ברא את האור ואת החושך, כך הוא ברא את בני נח ואת ובני ישראל -- שונים! האם זו גזענות? לא ולא. זו רק הכרה בדרכו של ה' בבריאת האדם.

עד ביאת המשיח נסכים לדמוקרטיה המתאימה לנו בנסיבות שבהן אנו נמצאים. ברם, לא נסכים להתאבד. די לאינטגרציה בין שונאים. אי אפשר לדרוש מהכבש לחיות עם הזאב, ליהודי עם "הישמעלקי". פה בארץ דו-קיום פירושו separate but equal -- נפרד אך שווה. מה נענה לאהרון ברק שהביא לנו את הדעות הדמוקרטיות האמריקאיות בסיטונאות, וביניהם שאי אפשר ליישם את העיקרון "נפרד אך שווה"? נאמר לו שבעיית ישראל וישמעלק לא זהה לבעיית הלבנים והשחורים בארה"ב. ארה"ב הינה מדינת כל אזרחיה, אך זה עומד בסטירה בלתי ניתנת לפישור למדינת ישראל כמדינת העם היהודי.

בנוסף לפתרון של "נפרד אך שווה" בין יהודים וערבים, מכוון ש-53% מן העם היהודי תומך במדיניות ממשלתית שתעודד את הגירתם של הערבים ממולדתנו, צריך לקרוא לממשלה או להסתדרות להקים קרן גדולה שתתן תמריץ כספי לערבים שמהגרים מארצנו. כל ערבי שיורד שווה במאזן הדמוגרפי בין ישראל וישמעלק לחמישה יהודים שעולים. לכן, אם חפצים אנו לפתור את בעיית הערבים בדרכי נועם, עלינו לעודד את הגירתם לא פחות מאשר את עליית היהודים.

היעד של המדינה היהודית -- אם חפצת חיים היא -- להגיע למצב שבו אחוז הנוכרים בה אינו עולה על עשרה אחוז, ובו-זמנית שאחוז המוסלמים בה אינו עולה על חמשה אחוז. ומדוע חמישה אחוז? כי בבדיקות כל מדינות העולם שבהן אחוז המוסלמים עובר את עשרת האחוזים מתחיל אותו מיעוט אירידנטי בפעולות אלימות ובהמרדה.

השאלות הגדולות שנותרו הינן: אחת, האם התקשורת השמאלית והאקדמיה החילונית השולטות במדינה ביד רמה מסוגלות להתגבר על המחשבות "התקינות" שבהן הן שבויות ולהתעלות ולהגיע לדרך שתציל את עם ישראל? ושנית, האם הרוב היהודי-ציוני מוכן להילחם על עתידה של ישראל כמדינתו של עם ישראל?

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/9279

תגוביות:

1.אשר על כן יש להכדיז על המדינה באופן רישמי כ"מדינה יהודית ודמוקרטיה מתגוננת", מתוקף היותנו מ-י-ע-ו-ט יהודי הן בעולם והן במזה"ת. מיעוט שסבל סובל ויסבול מאנטישמיות כנראה עד ביאת המשיח. כבר הצעתי כאן השבוע להקים עמותות לקידום המיעוט היהודי הא"י, עמותות למען העדפה מתקנת ליהודים במזה"ת. עמותות לזכויות המיעוט היהודי במזה"ת. אגודות לשמירת נכסי היהודים מאז ומעולם במזה"ת. אגודה לקשר בין העם היהודי וא"י עפ"י התורה והמשפט הבינלאומי. רבותי יש המון עבודה למגוון עמותות ואגודות.
היהודים הם המיעוט המקופח כאן בסביבה. לא הערבים.

2.האנשים מקבלים אומץ להגיד את הדברים הנכונים.

3.שתי ברירות עומדות לפנינו. נצפצף על הדמוקרטיה המאיימת לחסלנו ע"י הרוב האזורי, ונודיע בריש גלי, שאנו מסרבים לשחק בכללי המשחק החולני הזה שיביא להכחדתנו. או שניזום שלב ב' של מלחמת העצמאות שבן גוריון לא השלים, והיה בטוח שערביי ישראל שלא צלחה דרכם לברוח, "יהיו הגשר לשלום". חחח כמה תמים האשכנזי הזה היה. הם גונבים משחיתים, אונסים, שורפים.

4.צודק הכותב בכל טיעוניו.אהרון ברק פעל באופן לא חוקי כדברי
פרופ' פוזנר כאשר כפה על המדינה את הזיותיו הפרטיות על מדינת כל לאומיה.ישראל היתה ותישאר מדינה היהודית בלבד.

עלינו להכניס את מהפיכת הנגד להילוך גבוה ומהיר על מנת לחסל ראשית לכל את המהפיכה החוקתית השיקרית שייצר אהרון ברק.המעשה המתועב שעשה חייב להגיע לקיצו ויש להפוך את הקערה על פיה.

יש להפיץ את הראיון עם פרופ' אבי דיסקין הקורא לביטול מיידי של חוקי היסוד השיקריים של אהרון ברק על מנת להציל את המדינה.

על הכנסת להרים את דגל מהפיכת הנגד.

5. היכנסו והקשיבו לראיון עם פרופ' אבי דיסקין מהאוניברסיטה העברית .

לדבריו אין בישראל דמוקרטיה ומערכת המשפט הפכה לממשלת ומחוקק העל.

יש להיכנס רק דרך מנוע החיפוש של גוגל.האקספלורר אינו מאפשר פתיחת הקישורית.

הוא דורש ביטול מיידי של חוקי היסוד שמשמשים לחטיפת המדינה מהעם:חוק כבוד האדם וחרותו וחוק חופש העיסוק:

האוליגרכיה המשפטית והפרת הפרדת הרשויות בישראל.מעורר גועל נפש מהמערכת
המשפטית ,ומפחיד:

פרופ' אבי דיסקין בתוכנית קפה הפוך, בנושא אקטיביזם שיפוטי, ינואר 2010.

http://www.izs.org.il/heb/?father_id=289&catid=349

לעשות העתק הדבק ולהיכנס דרך גוגל.

6.לובר: הכנסת קברה קבורת חמור את ''הלכת אפרופים'' של העליון
חוק החוזים (חלק כללי) תוקן השבוע ע"י הכנסת. מדובר בהתפתחות שחשיבותה חורגת בהרבה מדיני חוזים. תיכף יבוא ההסבר.
סעיף 25(א) הקיים בוטל ובמקומו נקבע השבוע כך:
"(א) חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו."

בכך ביטלה הכנסת את הלכת "אפרופים" המטורפת של אהרון ברק, שקבעה שבית המשפט מוסמך לפרש חוזה לפי "תכליתו", כביכול רק במקרה בהם לשון החוזה
אינה ברורה או במקרים בהם לא ניתן לשער מתוך החוזה מה היתה כוונתם
המדויקת של הצדדים - אבל בתכלס בכל המקרים.

הלכת אפרופים הפכה כל חוזה בישראל לסוג של הימור שהצדדים לא ידעו כיצד
בית המשפט יפרש אותו במקרה של מחלוקת. כתוצאה ממנה הרבה רמאים ונוכלים
העדיפו לנסות את מזלם בבית המשפט אפילו שלשון החוזה הראתה שהצדק עם
הצד שכנגד. הלכת אפרופים מילאה את בתי המשפט בהתדיינויות מיותרות ועלתה
למשלם המיסים הון עתק בשל פגיעתה בוודאות המשפטית ובשל העומס שהיא הטילה
על מערכת המשפט.

יחד עם זאת היא נתנה כוח עצום לשופטים ובכך שירתה את האג'נדה הפסיכית
של אהרון ברק.

כעת הכנסת שמה סוף לשנים ארוכות של טירוף.

נקווה שהפוליטיקאים יקחו את המושכות לידיים וישימו סוף לשלטון המשפטנים בחיינו.

דבר ראשון:

לבטל לחלוטין את הפונקציה של בג"צ ולהשאיר את בית המשפט העליון כבית משפט לערעורים בלבד.

להקים בית משפט לחוקה.

לבטל בחוק את כל עילות ההתערבות המטורפות שהמציא אהרון ברק, כמו "מידתיות", "סבירות" וכו'. רק העם באמצעות נבחריו רשאי לקבוע מה "סביר" ומה "לא סביר".

לקבוע שבתי המשפט לעניינים מינהליים יוכלו לבטל החלטות או אקטים מינהליים רק אם הם מנוגדים באופן מובהק וחד משמעי ללשונו הברורה של החוק.

לקבוע בחוק שכל ענייני הכניסה לישראל, השהיה בישראל, ההתאזרחות, התושבות, הפליטות וכו' - אינם שפיטים בכלל.

לבטל את מעמד "העותר הציבורי" ולקבוע בחוק שרק מי שנפגע באופן אישי מהחלטה או ממעשה מינהלי בלתי חוקי בעליל, יוכל לעתור נגדם.

לבטל את כל "הנחיות" היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה.

לקבוע בחוק שתפקיד היועץ המשפטי לממשלה ותפקיד פרקליט המדינה הם משרות אמון של הממשלה שרשאית לפטר ולמנות אנשים לתפקידים האלה לפי שיקול דעתה
המוחלט ובלי לתת דין וחשבון לאף אחד. אותו דבר לגבי כל היועצים המשפטיים
של משרדי הממשלה השונים, של הכנסת וכו'.

לקבוע בחוק שתפקיד היועץ המשפטי לממשלה הוא לספק ייעוץ משפטי לממשלה וזאת אך ורק כאשר הממשלה מבקשת את עצתו, ולעולם לא מיוזמתו.

לבטל את הוועדה לבחירת שופטים ולהעביר את מינוי השופטים לכנסת, לפי הצעת הממשלה או לפי הצעה של 10 חברי כנסת כאחד.

חייבים להחזיר את הכוח לעם, באמצעות נציגיו הנבחרים. חייבים לשים סוף לדיקטטורת המשפטנים בחסות הקרן להשמדת ישראל/גדודי חללי נעמי חזן. מהפיכת הנגד החלה.

7.על מנת להחזיר את השפיות למדינה יש לבטל את חוק כבוד האדם.
רק אז תוכל הממשלה להחזיר לעצמה את כושר המשילות הגנוב על ידי בג"צ.

יש לפצל מיידית את מישרת היועץ שהפכה למישרת הרועץ ,שהוא ידו הבוחשת של בג"צ בקרבי הממשלה,ולהתחיל לחוקק את החוקים שייצרו את החזרה לשפיות.

לא ניתן לערבב אוכלוסיות עויינות בלי לגרום לתוהו ובוהו, ולזה גרם אהרון ברק עם חוקיו החטופים,קעדאן וכל השאר.

8.ארה"ב אינה מדינת כל אזרחיה.היא מדינת כל לאומיה.זה ההבדל .
אהרון ברק הטעה את כל העם בישראל, ואיש לא שם לב לעובדה הזועקת לשמים הזו ,ואיש לא מציג אותה או מבליט אותה כפי שצריך שיקרה.

מדינת ישראל הוקמה כבית לאומי לעם ללא בית לאומי.

ארה"ב הוקמה כמדינה לכל הלאומים שהתקבצו בה אחרי שנטשו את ביתם הלאומי המקורי והחליטו להתיישב בה.

ללאומים שהתיישבו בארה"ב יש מדינות אם,ובתים לאומיים משלהם,ולכן אין כל יכולת להשוות את המצב בין ישראל לארה"ב.

אין הקבלה ולא יכולה להיות כזו.

על הכותבים השונים להתחיל להציג אמת זו בכל הזדמנות על מנת לחשוף את השקר של אהרון ברק,על מדינת כל אזרחיה.הרעיון של ברק אינו אלא רעיון עיוועים מטעה ומסוכן שבינו לבין הדגם האמריקני אין דבר וחצי דבר מקביל.
ללאומיה יש מדינות אם.

מקור: http://www.sos-israel.com/index.asp?pageID=46237&siteLang=3

http://www.youtube.com/watch?v=SJHcM_c5LDM&feature=player_embedded

פגיעה ברבנות ובבתי הדין

א) בשורה של החלטות בג"ץ התערב בשיקול דעתם של רבני ערים ביחס למתן כשרות - עובדה שהחלישה את מעמד הרבנות הממלכתית וחיזקה את הבד"צים הפרטיים. ב) חייב את בתי הדין לפסוק על פי החוק החילוני בענייני ממונות. ג) אסר על בתי הדין הממלכתיים לשמש כבוררים לפי חוק הבוררות.

פגיעה בערך יישוב הארץ

כבר מאה וחמישים שנה מתרחש מאבק לאומי בין היהודים והערבים על ארץ ישראל. כדי לגאול את הארץ וליישבה הוקמה הקרן הקיימת לישראל ואח"כ מדינת ישראל. אולם בית המשפט העליון, בתהליך הדרגתי, פוגע ביכולתה של מדינת ישראל להגשים את ייעודה. א) בית המשפט העליון אסר על הממשלה להקצות קרקעות מדינה להתיישבות המיועדת ליהודים בלבד. ב) אסר לתת תמריצים ליישובים יהודיים בגליל ובנגב ("ייהוד הגליל והנגב"), ובכך ביטל את האידיאל שליווה את התנועה הציונית מראשיתה. ג) אפילו ביחס לייעודן של קרקעות הקרן הקיימת לישראל, שנקנו בכספי יהודים, בעקבות דיוני בית המשפט העליון, הורה היועץ המשפטי מר מזוז שלא להעדיף יותר התיישבות יהודית. ד) בעקבות עתירת 'שלום עכשיו' בית המשפט הזדרז להתערב ולדרוש פינוי שכונות ומאחזים של יהודים ביהודה ושומרון, תוך שבירת כללי הדיונים המחייבים הליכים משפטיים בין הטוענים לבעלות על הקרקע בפני בתי משפט שלום ומחוזי. ה) בית המשפט אסר על המדינה לרסס מן האוויר בקוטלי זרעים חלקות שנזרעו שלא כחוק ע"י בדואים בנגב, למרות שהוכח שזו שיטה יעילה לבלימת השתלטותם על אדמות המדינה. ו) בית המשפט חייב את המדינה להטות את אפיק נחל חברון בצפון הנגב בעלות של 30 מיליון ₪, בטענה שהביוב שהרשות הפלשתינית מזרימה בו מפריע לבדואים במאחז הלא חוקי 'אום-ביתין' הסמוך לתוואי הנחל. ז) אסר על ראש הממשלה נתניהו בשלהי כהונתו הראשונה לסגור את ה'אוריינטהאוס' בטענה שממשלתו היא 'ממשלת מעבר'. לעומת זאת הוא דחה עתירה זהה נגד קיום שיחות טאבה בשלהי כהונתו של ברק.

פגיעה בביטחון ישראל

גם בתחום זה נזכיר רק חלק מהחלטות בג"ץ: א) איסור טלטול נחקרי שב"כ גם במצבים של "פצצה מתקתקת". ב) ביטול "נוהל שכן" - שיטה שהצילה חיי חיילים רבים. ג) בפסק הדין שבו בג"ץ אישר באופן עקרוני סיקול ממוקד (של מחבל או מפקד שעומד לבצע פיגוע), הציב שורת מגבלות חמורות שקושרות את ידי צה"ל. ד) פסל חוק של הכנסת(!) שהתיר לעצור מחבלים "קשים" במשך שבועיים בלי לראות שופט, למרות שהדבר נועד לשפר את היכולת להוציא מהם מידע. ה) בניגוד לעמדת מערכת הביטחון, במקומות רבים הורה על פירוק והזזת קטעים בגדר ההפרדה או בגדרות הישובים, תוך ידיעה ברורה שהדבר עלול לגרום לסיכון בטחוני. ה) פתיחת כביש 443, כמו גם כבישים ומחסומים אחרים ביהודה ושומרון לתנועת כלי רכב ערביים.

יש לציין, כי לעיתים עצם העובדה שבג"ץ מתחיל לדון בעתירות מסוימות, כבר גורם למערכת השלטונית לסגת מתוכניתה. לדוגמא: בג"ץ קיים דיונים בעתירות השמאל נגד צמצום אספקת דלק, חשמל ומצרכים שונים לעזה, ובעקבות זאת הורה היועץ המשפטי, מר מזוז, לממשלה להתקפל מתוכניתה.

הממסד האנטי יהודי וישראלי

בסקירה זו לא הובאו כל הפסיקות שפגעו בזהותה היהודית של המדינה ובביטחונה, אבל די במה שהובא כדי לקבוע, כי המערכת המשפטית היא כיום הממסד שהכי פוגע בערכי היהדות והציונות בישראל.

ארץ ישראל בפרשה

בפרשתנו מופיעה מצוות יישוב הארץ על גבולותיה, ויחד עמה אזהרה שלא להיגרר אחר אמונות הנוכרים, ולא לתת למי שאינו גר תושב להתגורר בארץ, "פן יחטיאו אותך לי" (שמות כג, כ-לג). על ידי תיקון המשפט נוכל לקיים את מצוות יישוב הארץ כראוי, ולתקן על ידי כך את העולם בצדק וברחמים.

התיקון

לא רק על תומכי המשפט החילוני מוטלת האחריות, אלא גם על לומדי התורה, שאינם מזדרזים להציב אלטרנטיבה משפטית לחיי החברה והמסחר המודרניים. על כל לומדי סדרי נשים ונזיקין בישיבות להתעורר בתשובה, ללמוד ברצינות את משפטי התורה, לא כדי לפלפל בלבד, אלא כדי להסיק הלכה למעשה. לבחון לאור הסוגיות את פסקי בתי המשפט החילוניים בארץ ובעולם, לא לקבוע מראש שכל משפטיהם פסולים, וגם לא לנסות לדחוק את הסוגיות ההלכתיות כדי שיתאימו למשפט החילוני. אלא בהגינות וישרות לבקר את הנצרך ולקבל את הראוי, ולהעמיד חזון משפטי לתיקון עולם.

גניבת השלטון נעשתה ברמייה, תוך ניפוח תפקידים ומוסדות לממדי מפלצות שלא
נודעו כמותן בשום חברה דמוקרטית על פני הגלובוס.בג"צ הפך לממשלת העל
המנהלת את המדינה באמצעות עו"ד שהוא בוחר להיות יועץ משפטי לממשלה הנבחרת.

הציבור מלא זעם וכעס ,שהיה בשלושת העשורים האחרונים כבוש על ידי שלטון
ברזל בולשביקי של פרקליטות מכורה, ושל שופטי בג"צ שמאלנים קיצוניים, שתפסו את הפיקוד על המדינה, באמצעות חוקי יסוד שנעשה בהם שימוש ציני ולא לגיטימי על ידי אהרון ברק,ושהפכו בדרך לא דרך, לדבר שלא התכוון
לו איש מהמחוקקים=לחוקת על ,שהקנתה לחבורת השופטים הפוליטית הזו יכולת לבטל כל חוק של הכנסת,ואף להגביל ולנווט את ראשי הממשלה לכיוון הרצוי להם על ידי הנחיות כובלות ומניפולטיביות של יועץ משפטי לממשלה ששימש ידו הבוחשת ושלוחו הישיר של בג"צ, בקרבי הממשלות.

כך קיבלנו מדינה שאינה מתפקדת על פי רצון הרוב המובע בבחירות,והצטבר
קיטור מבעבע בליבותיהם של אזרחי ישראל הבוחרים פעם אחר פעם מנהיגים
שמרמים אותם ומושכים את העגלה "ישראל" בדיוק לכיוון ההפוך מהמובטח לציבור הבוחרים לפני הבחירות .

נבחר אחרי נבחר עשה בדיוק את אותו היפוך.

הנבחר על ידי הימין,מושך את המדינה על פי דרכו של השמאל,כשהוא מבוסס עמוק יותר ויותר בבוץ התפיסה הפוליטית השמאלנית התבוסתנית.

התהליך המקומם החל כבר עם עלייתו של בגין לשלטון.

במקום לנקות את כל המוסדות מפקידות ושלטון מפא"י בכל פינה,הוא רק חיזק את אחיזתם בשלטון, על ידי חיזוק שלטון המשפטנים בישראל,על ידי הבעת הערצה לבג"צ, כאילו מדובר בקבוצת מלאכים קדושה שדבריה דברי אלוהים חיים,ועל ידי הרחבת סמכויותיו של שלטון המשפטנים והפיכתו למפלצת
שהוא כיום.

מפלצת מנופחת ללא שום פרופורציה וללא קשר להפרדת רשויות תקינה המאפיינת
דמוקרטיה,וללא יכולת משילות לעם.

הכנסת במו ידיה ואיוולתה, חוקקה בראשותו של דן מרידור, איש השמאל הקיצוני הנטוע משום מה בליכוד,את חוק כבוד האדם וחופש העיסוק, שנחטף מיידית על ידי אהרון ברק, ומאותו רגע בוטלה למעשה הדמוקרטיה במדינה הזאת.

אהרון ברק לקח חוק, שעבר באמצעות 32 אצבעות בלבד מתוך 120,ובהערמה על הציבור,הכנסת והנבחרים, קבע תוספות נסתרות ערמומיות וכוחניות לפסיקות שונות ,על מנת לקבע את כוחו המשילותי של הבג"צ ,באמצעות החוקים הללו.

החוקים האלה הנקראים "חוקי יסוד",הם המאפשרים לכמה שופטים שאיש לא בחר בהם מעולם (שבוחרים את עצמם בניגוד לכללי הדמוקרטיות הנורמטיביות בעולם)ואשר עמדותיהם הפוליטיות מנוגדות לעמדות הציבור היהודי הרחב במדינת היהודים, לבטל חוקים שמחוקק בית המחוקקים הנבחרים שלנו,ולקבוע כל דבר שאמור להתרחש בישראל.

זוהי תופעה שאין לה אח ורע בשום מקום בעולם הדמוקרטי או העולם בכלל.

במדינות דמוקרטיות יש הפרדת רשויות, ובית המשפט עסוק במשפט ולא בשלטון וחקיקה,ובמדינות טוטאליטריות ממילא שולט שליט טוטאליטרי.

על מנת לכפות על ישראל התנהלות פוליטית התואמת את עמדות השופטים השולטים
הללו,הוחדרו לכל המעוזים התומכים בשלטון משפטי זה רק אנשי שלומם.

הפרקליטות אינה מכילה שום איש ימין,וכל הצמרות של מוסדות המדינה האמונים על בטחונה-המשטרה,השב"כ,המוסד,והצבא, תפוסות בצבת ברזל על ידי אנשי שמאל בלבד.

על העיוות השלטוני החמור מכסה תקשורת המנהלת את מסע היחצ"נות וההסתרה הטוטאלית של חטיפת השלטון מידי העם.

כל קידום במבצרי השלטון נקבע אך ורק על ידי גורמים מייצגי השמאל,וכל מי ששייך למחנה הלאומי נחסם בברוטליות מקידום כלשהו.

על מנת להשפיע על הציבור ולהטעותו לחשוב שהמדינה היהודית קמה בחטא ועליה להתחסל כמדינת העם היהודי, ולקיים מעין פאטה מורגנה=תמונת מצב ציבורית מטעה,נוצר מבול של אירגונים לא ממשלתיים ממומנים בכסף זר,פטרו דולרי ועויין,המציגים מצג שווא של הפגנות כביכול ציבוריות,כביכול
אזרחיות,כביכול הצומחות מלמטה ומייצגות את עמדת הציבור הרחב.

עד התפוצצות סיפור דו"ח גולדסטון,נשמע והידהד קולם של אירגונים אלה כאילו הם הם הציבור הרחב,כאשר הציבור עצמו לא הבין כלל מה קורה בשטח,והתקשורת האנטי ישראלית ברובה הגדול, עזרה להד שיוצר בצורה מלאכותית לגבור על כל הקולות הלגיטימיים שיצאו מפי העם עצמו.

כך יוצר בעצם בלון פוליטי שיקרי,מפלצתי,מנופח, המציג מצג שווא של מדינת ישראל.

כמו בלון פיננסי המתפוצץ וממוטט את הכלכלה של מדינה,כך בלון פוליטי
שיקרי מתפוצץ בבוא העת וממוטט את השלטון במדינה.

להערכתי אנו עמוק בתהליך תקיעת מקלות בגלגלי העגלה המדינית השמאלנית של ישראל.

הימין פועל בצורה אינטנסיבית הגוברת והולכת ,והמקיפה את כל תחומי החיים
במדינה,לשינוי מהפכני,תוך תביעה נחרצת להשיב את הכוח והמשילות לעם הבוחר
את מנהיגיו בעצמו, כפי שצריכה לשקף הדמוקרטיה.

בו זמנית מתגלגל תהליך של שידוד מערכות עמוק,המכוון לכך שלא ייתכן עוד
במדינת ישראל לבחור אנשים ללא דיון ציבורי עמוק,וללא מעורבות של הימין
במוסדות הלאומיים.

נשמעת דרישה הקורמת עור וגידים שמינויים יעברו בחינה מדוקדקת של גורמים
מגוונים הנמצאים בהתאמה עם רצון הבוחרים.

מתגבשת מציאות בה לא יוכלו עוד פוליטיקאים להיבחר עם מצע מסויים ולפעול
בניגוד למצעם,ונוצרים פורומים המתדיינים בלגיטימיות של פעילות מחתרתית
סמוייה של נבחרי העם,מבלי ליידע עליה את הציבור שאולי כלל לא מסכים עימה
או עם תוצאותיה.

הימים בהם אריק שרון עשה היפוך פוליטי בעמדותיו, ונהג באלימות
פוליטית,הימים בהם נבחר הליכוד עם מצע א' ומיד אחרי הבחירות יוצא מנהיגו
עם הכרזה שהוא דוגל במדיניות הפוכה,הולכים ומגיעים לקיצם.

המהפיכה בישראל כבר יצאה לדרך,והיא מתגלגלת מבלי שניתן יהיה לעצור
אותה.

היא נובעת מדרישה של הציבור הרחב והזועם לשנות מהמסד ועד הטפחות את הנעשה בישראל.

גם בצה"ל יש לבצע מהר מאד מהפיכה תודעתית, אם ברצוננו לנצח ולהבטיח את קיומנו העתידי והעצמאי כמדינה.

צה"ל נתון עכשיו למרותם של אירגונים לא ממשלתיים ופעילותם ההרסנית.

בצה"ל ממשיך ומתנהל גם ברגע זה מסע ההכנה המנטאלית על חיילי צה"ל,שתוכנן על ידי פסיכולוגים של הקרן לישראל חדשה.הכנה מנטאלית זו מטרתה להבטיח את שיתוף הפעולה הצה"לי לצורך חיסול התיישבות יהודית ברחבי ארץ ישראל, על פי פקודות של פוליטיקאי מזדמן זה או אחר.

אותה התנהלות של שיתוף פעולה מסוכן ,מתבצעת בתוככי המשטרה הנתונה במסכת של שטיפת מוח של אירגון הקרן-קרן יוזמות אברהם, שהמשטרה הכניסה עצמה לקשר הדוק ושיתוף פעולה עימו בנושאים שונים.זו סכנה למדינת ישראל.

הדבר החמור ביותר שנודע לנו לאחרונה הוא שהצבא עצמו החליט, לייצר יש מאין ,קורס עבור קצינים, שיצורפו לכל יחידה לוחמת,והמטלה שלהם תהיה לבחון כל פעולה של צה"ל על מנת להבטיח אי פגיעה באוייב תוך כדי לחימה.

אנו עדים בעצם לאנשי הקרן שיוכלו לצלם חופשי תוך פעילות מלחמתית,בתוך הצבא.לא יזדקקו עוד לצילומים של האירגונים הלא ממשלתיים מחוץ לצבא,אלא מתוכו ובתוכו מוקמה יחידת הצילום והמעקב הפטרו דולרי.

זוהי חדירה גסה של אירגוני הקרן במסווה של קציני צבא מסופחים ליחידות
הלוחמות שיעכבו ויחבלו בלחימה,ויגרמו לאבידות בנפש של חיילינו על מנת
להציל את אוכלוסיית האוייב,שהיא ממילא עויינת ובחרה בעצמה את מנהיגיה
השואפים לחסל את ישראל.

הקמת שדירת קצונה מהסוג הזה,היא המשך החדירה של מסרי הקרן לישראל החדשה
לתוך וורידי הכוח הלוחם,על מנת לאסור ולכבול את ידי החיילים עוד ,ולמנוע מהם לחימה ממוקדת נצחון ישראלי.

זה בדיוק המשך מעשי דו"ח גולדסטון ומעשי אירגוני הקרן הלוחמים מלחמה
משפטית ופסיכולוגית בצבא ההגנה לישראל.

יש לבדוק מיהם הגורמים שהחליטו להקים שדירת פיקוד ברוח הקרן החדשה,
ומדוע,וכיצד עברו ההחלטות עד שהגיעו לכדי ביצוע בפועל.

נדרשים תחקיר עומק עכשיו,וביטול מיידי של החלטה צבאית זו , על מנת להבטיח שצה"ל לא יוכפף עוד,לכוחות השחור מתוצרת אירגוני הקרן לישראל חדשה,והפטרו דולרים המממנים רעיונות חיסול מבפנים אלה.

העם שואף לשלטון שקוף,לניקוי אורוות,להחזרת המסרים הציוניים שבוטלו על ידי שופטי בג"צ אנטי ציוניים ,לשיבה למסרים הנוהגים בחברה היהודית שהקימה פה מדינה,וחזרה לשפיות.

המהפיכה הציונית השניה יצאה לדרך,ואין אפשרות לעצור אותה עוד.

שלטון חכם ישכיל להבין זאת,ואם לא יבין - יסולק באמצעות חופש המידע.

1.היכנסו והקשיבו לראיון עם פרופ' אבי דיסקין מהאוניברסיטה העברית .
לדבריו אין בישראל דמוקרטיה ומערכת המשפט הפכה לממשלת ומחוקק העל.

יש להיכנס רק דרך מנוע החיפוש של גוגל.האקספלורר אינו מאפשר פתיחת הקישורית.

הוא דורש ביטול מיידי של חוקי היסוד שמשמשים לחטיפת המדינה מהעם:חוק כבוד
האדם וחרותו וחוק חופש העיסוק:

האוליגרכיה המשפטית והפרת הפרדת הרשויות בישראל.מעורר גועל נפש מהמערכת
המשפטית ,ומפחיד:

פרופ' אבי דיסקין בתוכנית קפה הפוך, בנושא אקטיביזם שיפוטי, ינואר 2010.

http://www.izs.org.il/heb/?father_id=289&catid=349

2.כך פגע ופוגע בג''צ בזהותה של המדינה היהודית:

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/9298

3.בגין הרס את המדינה-את שלטון המשפטנים ייסד בגין.את שלטון המשפטנים ייסד בגין, שמעל בבוחריו והרס את הישגי מלחמת ששת הימים ויום הכיפורים, הרס את הציונות, הרס את הדמוקרטיה והפך את השופטים היועצים והפרקליטים לבעלי הבית. את הליכוד ממשיך דרכו צריך לפרק ומהר. לפני שיפרק את מה שעוד נשאר.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/210104

4.שיתוף פעולה בין המשטרה לבין ארגון שדוגל ב'זכות השיבה' ו'מדינת כל אזרחיה':

https://rotter.net/forum/gil/19839.shtml

5.לראשונה בתולדות צה"ל, הסתיים השבוע בבית הספר לתיאום וקישור קורס ייעודי לקציני סיוע לאוכלוסייה (קס"ל).

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/213345

ארה''ב הוקמה כמדינה לכל הלאומים שהתקבצו בה אחרי שנטשו את ביתם הלאומי המקורי והחליטו להתיישב בה.

ללאומים שהתיישבו בארה''ב יש מדינות אם,ובתים לאומיים משלהם,ולכן אין כל יכולת להשוות את המצב בין ישראל לארה''ב.

אין הקבלה ולא יכולה להיות כזו.

על הכותבים השונים להתחיל להציג אמת זו בכל הזדמנות על מנת לחשוף את השקר של אהרון ברק,על מדינת כל אזרחיה.הרעיון של ברק אינו אלא רעיון עיוועים מטעה ומסוכן שבינו לבין הדגם האמריקני אין דבר וחצי דבר מקביל.

*

--מאיפה הבאת כל כך הרבה הבלים? האזרח בארה''ב הוא המרכז של ההוויה האמריקנית

יריב א., 15/02/11 16:37

הלוואי שבישראל יהיה עשירית מזכויות האזרח שיש בארצות הברית.השטויות שכתבת מעידות על בעיה רצינית בהשכלה שמוענקת לתלמידי ישראבלוף.אולי תקרא את מגילת העצמאות האמריקנית ותבין שהפרט בארה''ב עומד מעל לכל קבוצה, לאום או מדינה.

***

---בכל אופן ארה''ב אינה מדינת לאום, ישראל, צרפת, יוון ואחרות - כן

פנדה, 15/02/11 17:08

זה לגיטימי וזה לגיטימי. כפי שאנחנו לא מבקשים להפוך את ארה''ב מרפובליקה לדמוקרטיה, כך גם אין צורך שאזרחי ארה''ב יבקשו להפוך את ישראל ממדינת לאום למדינת כל אזרחיה - אפילו אם הם יהודים.

****

--אין קשר בין דברי ותגובתך . (ל''ת)

נסה לקרוא שוב אולי תבין., 15/02/11 17:53

**

---אפילו אחרי 1,000 פעמים אני לא אסכים עם השטויות שלך.

יריב א., 15/02/11 20:15

שאלת פעם יהודי מניו יורק מה הלאומיות שלו? או תנסה את אותה שאלה עם יהודי משיקגו?ומדוע שלא תנסה עם האזרחים שחיים בקנזס או טקסס או ניו מקסיקו? אהרן ברק לעומתך הוא ענק ממשפחת הנפילים שהיו בארץ. הטיעונים שלך לא היו עוברים אפילו את הקדם מבוא לתורת המדינה 101.

****

----כמה טמטום בתגובה אחת.וכן: לא רוצה להתמודד עם טיעונים כל כך לעוסים (ל''ת)

ומטומטמים. אתה פשוט טיפש., 15/02/11 20:32

*

ליריב א.:בארה''ב מציינים תמיד את מוצאו של אדם.איטלקי,אירי,סקנדינבי,

יפני,קוריאני...ועוד ועוד.אפילו המאפייה מקפידה על, 16/02/11 00:26

ציון שם מדינת הלאום המקורית.

יש מאפיה איטלקית,סינית,גרוזינית,רוסית ועוד.

אל תבלבל את המוח.מדינת ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי.מי שלא רוצה לחיות בה יכול לעבור למדינת כל לאומיה ארה''ב., 15/02/11 17:55

אנחנו מדינת הלאום ממנה אפשר לברוח למדינת כל הלאומים.

*

לכל המתגוררים בארה''ב יש והיו מדינות מוצא שהן מדינות הלאום (ל''ת)

מבין?ליהודים ישראל היא מדינת הלאום!, 15/02/11 17:56

**

דווקא לא הבלים

תום, 15/02/11 19:21

כל מה שנאמר על ארצות הברית כמדינת כל לאומיה נכון ומדוייק עובדתית ,לכן מדוע את מכנה זאת הבלים ,האם בגלל היותך אנטי ציוני המתכחש לקיומה של ישראל כמדינת הלאום היהודי והבית הלאומי לכל עם ישראל ?

טול קורה מבין עיניך!

מעבר לכך כתבת מספר דברים נכונים בחלקם אך מה הקשר בין דבריך לבין הטיעון של קודמך?

מה בין זכויות הפרט הקיימות בצורה מפליגה גם בישראל לבין התיאור הנכון של ארה''ב כמדינת כל לאומיה ?

ומה עמדתך לגבי הדרישה האמריקנית לנאמנות ופטריוטיות? האם החובה להישבע לשמור על ערכים אמריקאים היא לדעתך דרישה פאשיסטית וגזענית ,או שרק נאמנות של ישראלים לארצם מכונה על ידך כך?

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/212/015.html

למה מסייעים לטירוף לצמוח ולגדול!!!

למה נותנים יד להתבטאויות המתייחסות ל"פלסטינים"?

למה מפרסמים דברי תועבה כמו : "הסכם שלום ישראלי פלסטיני"?

הרי הכל יודעים, שהכוונה היא לחלוקה נוספת של שאריתה הזעירה של ארץ ישראל הנמצאת בידינו.

הכל יודעים ש"הסכם שלום" הוא אישרור לפשע המתועב של "מדינת ישראל" נגד העם היהודי, בהקמת "הרשות".

הכל מטורף!

הערבים מחזיקים בארץ ישראל, כמעט כולה ובגלל חולי נפש טרופי שינאת ישראל, "ישראל" ממשיכה וממשיכה לוותר בשמנו, על ארצנו ,לטובת ציבור עם אותן מטרות שהיו לנאצים,והעם החלש הזה שותק,וטפשים קוראים לזה "תבונה מדינית".

מיינרצהאגן ניבא את המצב החולני הממאיר הזה:

מיומנו של קולונל מיינרצהאגן - 25.10.34, לונדון

"נושא הויכוח הערב היה היהודי והערבי בארץ ישראל. כל הנואמים המליצו על העלאת הערבי לדרגתו של היהודי, שוויון, העסקת יהודים על ידי ערבים, מעמד מדיני שווה וכן הלאה וכן הלאה.

יהודים הפליגו בסיפור נפלאותיהם של הערבים.

גועל תקף אותי לשמע דברי תעתועים וצביעות שכאלה. הכל אבק בעינים.

היהודי יודע טוב יותר ממני שהערבי הארצישראלי לעולם לא יגיע לרמת היכולת של היהודי בשום מובן שהוא.

תמיד תהיה ידו של היהודי על העליונה, ולכך הוא צריך לכוון, ולשאת את עיניו למדינה יהודית בעלת זכויות ריבוניות בארץ ישראל.

בית לאומי לאמיתו, ולא קונפדרציה יהודית-ערבית כוזבת.

היהודי מיטיב מאד לדעת שהמנדט ניתן לו כדי שיתבסס מבחינה לאומית בארץ ישראל,לא עם הערבי אלא למרות הערבי.

אם אמנם מתכוונים הציונים לנסות ולחנך את הערבי עד שיגיע לרמתו של היהודי ,ולקבלו בברכה כאח וכשווה, הרי הציונות עתידה להיכשל ולהתמסמס לכדי מדינת כלאיים, חסרת יציבות וחסרת ערך.

אם ינסה היהודי למהול את היהודי הטהור בערבי, הרי הוא חותם על גזר דין מותו.

אם כל הדברים ששמעתי הערב הם צביעות, הרי היהודים מעוררים בי בחילה".

העימותים המתרבים בין יהודים לערבים, הפעם – שלא כפי שהורגלנו – ביוזמת היהודים, מעלים את השאלה: למה נגרמת אנרכיה? שלש סיבות, וגם מה יש לתלמידי הרב גינזבורג להגיד על כך .

יהושע הס – תנועת דרך חיים

א.

מניע ראשון המאפיין את מי שפועלים באופן עצמאי כנגד הערבים הוא – הדאגה למדינה יהודית. אלה אנשים שרוצים לחיות במדינה יהודית, ולצערם הולכים ומגלים שהמדינה פועלת בכיוון ההפוך יותר ויותר.

יהודים רבים כבר רואים זאת בעיניים: יש כיום איום ממשי על הקיום היהודי בארצנו. יש עדיין מי שחושב שמדובר רק במקרים בודדים בשוליים, אבל מי שיודע מה באמת קורה בשטח כבר אינו משלה את עצמו. באשקלון ובבת-ים, בשכונות ירושלים וברמלה, בחיפה ובטבריה, בגליל ובנגב, בבני-ברק ובביתר – איפה לא? – יש תהליך מואץ של חדירה ערבית הפועלת בכל הדרכים להשתלטות ולטמיעה (ולא נאריך כאן בתיאור הדברים, שחלק מהם הולך ונחשף לאחרונה בתקשורת המוכנה לעסוק בכך). המאבק בגבעות יהודה ושומרון הוא רק חלק מהמלחמה הזו, אבל החלק היותר קשה וחשוב הוא מול הערבי שאינו נראה כאויב, מתחנחן ומתייפה אבל מטרתו זהה לאויב הגלוי.

אם המדינה היתה רוצה להיות מדינה יהודית, היא הייתה נחלצת לפעול בעניין מזמן. אבל לא די בכך שהמדינה אינה דואגת ליהודים במאבק הזה, היא מפריעה להם! כל מי שמנסה לפעול למניעת חדירה, השתלטות והתבוללות – יודע היטב שבהרבה מקרים "כוחות הביטחון, החוק והסדר" רק יפריעו לו.

ככל שמגמת השלטון מתבהרת, ככל שמתברר שהשלטון פועל נגד האפשרות שתהיה כאן מדינה יהודית, יותר ויותר יהודים מחליטים לפעול ללא השלטון. זוהי הסיבה הראשונה להתגברות האנרכיה.

ב.

הכוחנות הפכה במדינת ישראל לערך עליון. אם אני כוחני אני קיים, ואם לא –אז לא. את השיעור הזה לימד המיעוט הערבי במהומות אוקטובר, ולמד הציבור הדתי לאומי בגירוש מגוש קטיף.

כך יש התעלמות מוחלטת מעבירות בניה במגזר הערבי – בעוד על בניה יהודית יש אכיפה חריפה, כך תלונות של יהודים כנגד ערבים (למשל על הטרדת בנות) נסגרות, ותלונות של ערבים כנגד יהודים מטופלות בחומרה, וכך מופקרים אזורים שלמים בארץ כמו הנגב והגליל לחסדי עבריינים בעוד ביו"ש לא מהסס הצבא לפעול בכוח נגד אזרחים.

במציאות הזו, כשהשלטון פועל רק תחת איום בכוח, ומי שלא פועל בכוח פשוט דורכים עליו, אין פלא שהציבור פונה לאפיקים כוחניים של פעילות.

כשהמדינה מעודדת אנרכיה וכוחנות, יותר ויותר חלקים מהציבור לומדים את השפה ולא מוכנים להישאר יותר פראיירים. וזו הסיבה השניה לצמיחת האנרכיה.

ג.

מיהו האויב שלנו? – מדינת ישראל של היום מסרבת להכיר בכך שהוא יושב בתוכנו. המדינה מנסה בוירטואוזיות להגדיר את האויב כאיראן, חיזבאללה ועוד; מגמגמת בכל מה שקשור לרשות הפלסטינית ולחמאס; ומתכחשת בעוז במה שנוגע למיעוט הערבי החי בתוכנו כאויב.

גם הערבים קלטו את המסר, והם משתמשים בכלים-של-שלום כדי להלחם: פיתוי בנות, רכישת דירות, השתלטות על חנויות ומרכזי בילוי, הכל חוקי ושליו. וסביב זה כמובן, גיבוי של פעולות עברייניות רבות, שהמדינה מתעקשת לכנות פעילות פלילית ולא לאומנית.

ככל שמתחזקת בציבור ההבנה שמול האויב הכי מסוכן לנו כיום המדינה כלל איננה פותחת חזית, הציבור מרגיש שהוא נדרש לפתוח את החזית בעצמו.

יותר מכך: כמו שהזכרנו קודם, המדינה פועלת נגד אותם יהודים שמנסים להציל מה שאפשר.

כשמדינה אינה מוכנה להכיר בקיומו של אויב, ועוד יותר – מעודדת ומגבה אותו, זאת כנגד אזרחיה שלה, האנרכיה היא כמעט מוצא הכרחי. וזו הסיבה השלישית להתגברות האנרכיה.

ד.

ומה אנחנו, תלמידי הרב יצחק גינזבורג, חושבים בעניין?

באופן בסיסי, אנחנו מתנגדים לאנרכיה.

אלא שאנחנו גם מבקשים לכבד ולייקר את מי שהרצון למדינה יהודית בוער בעצמותיו; אנחנו מבקשים להציף לתודעת הציבור את המציאות לפיה המדינה פועלת נגד קיומה של מדינה יהודית בארץ; ולא מוכנים להאשים את היהודי הפשוט באנרכיה שגורם השלטון.

אבל כל זה לא העיקר. העיקר בעינינו הוא לעסוק בגיבוש הנהגה בריאה, הנהגה שאכפת לה מיהודים, שמוכנה לזהות את האויב גם כשהוא נוטף נופת צופים, הנהגה שתמנע אנרכיה, על ידי הנהגת כללים המתאימים למדינה יהודית.

ביקשתי ממך שתעשי צילום מסך לכל כתבה שאת מביאה....

לטיפולך בהקדם

לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל

לצערי את הפעולות שאתה מבקשני לעשות אינני יודעת כיצד עושים.

אני גם לא מבינה חלק מההוראות משום שאינני מיומנת במיוחד בפעילות עם מחשבים.

לי חשוב בעיקר מלל,ולשם כך אני משתמשת בעיקר ביישום של העתק הדבק, ומוסיפה קישורית כמובן.לפעמים כפי שציינת יש קישוריות שבורות,בעיקר בערוץ 7,אך כותרת המאמר יכולה תמיד לשמש קישורית חליפית במקרים אלה.

אינני מציגה דוקומנטים שעלולים להיעלם ולכן איני חוששת מהיעלמות חומר.זה בסך הכל מלל.

אני לא יודעת איך עושים תת-נושא,ומה פירוש.אם יש לי כתבה אקטואלית ורלוונטית אני מציגה אותה כפי שהיא.

לצערי לא הבנתי מה זאת אומרת שהכתבה יוצאת מהמסך?אצלי במחשב היא לא יוצאת מהמסך?

אני מתנצלת מקרב לב אך לא יודעת מה לעשות ואיך?

אותי זה משמש כשזה מוצג כך.

חשבתי על רעיון ויש לי בקשה/הצעה שאולי תוכל לעזור לנו לפתור את הבעיה.

מאחר ובפורום יש יישום שמקפיץ את האשכול לראש העמוד הראשון בכל פעם שמוסיפים בו חומר,ומאחר ויוצא מכך שהאשכולות שלי כל הזמן קופצים לקידמת הבמה,ולא זו מטרתי,האם ניתן בדרך כלשהי לקבע את כל האשכולות שלי כך שיישארו קבועים באחד העמודים הכי אחוריים של הפורום גילוי מסמכים,ולא יפריעו לאיש ?

ואז זאת אומרת שלא תהיה להם עוד היכולת לקפוץ קדימה.

כך אוכל להשתמש באשכולות החשובים מאד לפעולותי ומטרותי,בלי שהם יבלטו בדרך כלשהי,ויפריעו לפעילות השוטפת האחרת של הפורום המצויין הזה.

אני מאד מקווה שיש אפשרות כזו.

אם לא,האם תוכל לעשות את הפעולות האלה עבורי בתוך האשכולות שלי?

אני ממש לא יודעת איך עושים דברים כאלה.

רצוני לתרום לדיון הציבורי בישראל ככל יכולתי.

אנא מצא דרך ללכת לקראתי.

אודה לך מקרב לב על כך-כי זה מאד חשוב לי.

נ.ב.-לי באופן אישי הכי נוח שהחומר יישאר במתכונתו זו.

מקווה שתוכל לעזור לי

בהערכה רבה ובתודה מקרב לב

ליה