המסע האנטי ישראלי יהודי מיוצר בישראל  

האומה שהצמיחה מתוכה הכי הרבה בוגדים,ואין בה סולידריות

כאשר אנו שומעים רבות על גופים ואנשים הפועלים בכל דרך על מנת לקרוא לאומות לפגוע בישראל בדרכים שונות ומשונות,ולהחרימה באקדמיה ובכלכלה עולה שאלה מתמיהה מאד.איך זה שרק בתוך האומה זו קיימת תופעה כה חריגה ומזיקה?

מה יכול להיות ההסבר לכך שדווקא יהודים הם הגרועים שבאוייבנו,ופעמים רבות הם ולא אחרים יצרו לנו אוייבים מרים אותם הם מדריכים כיצד לפגוע בעמם.

אין ספק שזו שאלה מאד מטרידה,מדוע דווקא העם הזה,שהוא צאצא למשפחת יעקב,מייצר בוגדים כה רבים,ומצטייר כסובל מחוסר סולידריות טבעית ,הקיימת אצל כל עמי העולם האחרים.

נראה לי שהסיבה לכך היא ההיסטוריה החריגה של עם ישראל בהשוואה לכל עמי העולם,וכוונתי לגלות.

במשך 2000 שנה ,שהה העם מחוץ לטריטוריה הלאומית שלו,מנותק בעצם משלטון עצמי,ויכולת ביצוע כלשהי, ביחס לאומה ולכלל היהודי.

כל בעיה שהיתה ליהודי,הוא נאלץ להיסמך על השלטון הגויי, על מנת לפתור אותה.

כאשר העם עדיין היה בארצו,התקיימו הוצאות להורג במצבים שהעם זיהה בוגדים בקירבו.אך 2000 שנה בהן אי אפשר היה להעניש בוגדים יהודים בעמם,כיוון שזה חייב פנייה לגוי,נמנעו היהודים מכך,ונקטו בשיטה בה נוקטים חסרי הישע והכוח להטיל מרות,והיא החרם החברתי.

בקהילות יהודי הגלות היה מקובל להעניש חריגים בעזרת עונש החרם הציבורי.

האדם יוחרם,לא ישחקו עם ילדיו,לא ינהלו איתו תפילה,הוא לא יבוא בקהלנו,וכד'.זה היה עונש קשה מאד,ואנשים נזהרו שלא להגיע אליו.

אולם מאז המאה ה-19 בעיקר,בה החלה תנועת ההשכלה להחליש את הקשר של יהודים רבים עם התורה והדת,איבדה היהדות בכללה ,את יכולת השימוש בחרם ,כנשק להענשה של חריגים הפוגעים בכלל.

כך נוצר מצב,שבצורה מואצת, צמחו גורמים ,שמבחינת הלאום הם בוגדים,ואיש לא יכול היה לעשות דבר כנגדם.

עקב ההתרחקות מהדת ומהתורה ,עקב פיזורם של היהודים בתבל,ריבוי הקהילות,וריבוי תפיסות העולם,ועקב ההעזה של יחידים לפגוע בעם מבלי לשלם על כך דבר, כמו גם עקב נסיונות של יהודים להתבולל ולהיחשב כחלק מהגויים,לשאת חן ולהתקרב ולהתחנף ולשאת את כליהם ,על מנת להתקבל כשווים,חלה התגברות עצומה של בגידה של יהודים בכלל העם,לשם רווחים כלכליים,חברתיים,פוליטיים ואחרים.

כך נוצרה התופעה החריגה הזאת.

כאשר הוקמה המדינה היהודית,היינו כבר עמוק בתוך המצב הזה שמתייחס לבוגדים ומזיקים מבינינו כאל גזירה משמים.

התופעה לא קיבלה מענה כלשהו.

היהודים לא ידעו איך להתמודד איתה.

אבל היום ברור הוא שאין זו כלל וכלל גזירה משמים.אלה אנשים שיש להוציאם אל מחוץ לחוק,ולגרום להם לשלם מחיר יקר על מעשיהם וניזקיהם.

במאסר,בפיצוי נפגעים ,בשלילת אזרחות(כפי שנוהגת ארה"ב למשל),בשלילת הטבות,בגירוש ועוד ועוד.

כך נוהגות כל המדינות התקינות בעולם.הדמוקרטיות המגינות על עצמן.

הגיע הזמן,שייערך דיון ציבורי רחב היקף וממצה ,בנוגע להתנהגות השלטון בישראל לבוגדים מכל הסוגים והזרמים,הפועלים וחותרים נגד המדינה היהודית והחברה היהודית, ופוגעים בה ובמדינתה,ותוצאות הדיון צריכות להחזיר אותנו אל תקופת הריבונות היהודית העתיקה ,בה ידע העם מצויין כיצד מענישים בוגדים.ולא חשש מפסק דין מוות היכן שהיה ראוי פסק הדין הזה.

אין צורך לחזור לדין המוות.יש לנו כפי שציינתי קודם ,אפשרויות רבות מספור ,איך לעצור את תופעת הבוגדים המרימים ראשם בגאון,חסרי פחד ורתיעה,עזי מצח ורבי פעלים מזיקים.

חוסר העכבות הזה שלהם מעיד קודם כל על חוסר האונות והאונים של הרוב השפוי והסולידרי.

כל זה חייב להיעצר ולהסתיים.זו בדיוק אנרכיה ולא דמוקרטיה.

מדינת ישראל מתפקדת מבחינה זו כאנרכיה,כיוון שלא עיצבה לעצמה מדיניות ברורה מהו דין בוגד.

אילו היתה מעצבת כזה דין,סביר להניח שאפילו אדם כמו גולדסטון,שיצא בגלוי להזיק ולהכפיש את המדינה וזכויות הקיום וההגנה העצמית שלה,היה בא על עונשו,היות וזכותו להיכנס למדינה היתה נשללת ממנו,כמו גם זכותו לממש עליה אליה אי פעם.אם יש לו משפחה כאן,גורל כזה היה העונש המצויין עבורו.ויש עוד אפשרויות.

לסיכום,על המדינה להבין את הנקודה שהעליתי,והיא, שהיא נוקטת באימפוטנטיות מוחלטת כלפי בוגדים ומזיקים,כיוון שהיא אינה מבינה שהיא כבר ריבון,והעונש תלוי בה ובהחלטותיה.

יש בידיה אפשרות לנקוט עמדה מענישה,ולבצע זאת,והכי חשוב הוא שהמדינה תבין שיש לה את הזכות המלאה לעשות זאת,ונכון יותר לומר,שמוטלת עליה החובה המוסרית לעשות זאת.

זהו.

יצאנו מן הגלות.

ועלינו לנהוג כריבונים ברי יכולת החלטה וביצוע עצמאיים!!!

ואין ספק שיש להקיא את הבוגדים מתוכנו כפי שגוף מקיא כל מזון מרעיל מתוכו ,ברפלקס טבעי, שאינו בר עצירה.

ג'ורג' , 09/09/10 18:00

מדינת לאום על 78 אחוז מאדמת ארמניה ומגרשים את האוכלוסיה הילידית, הם היו מוקעים כפושעי מלחמה ונתבעים להתיר לעקורים לשוב למולדתם ולקבל בחזרה את הבתים והאדמות.
ימיני שוכח להזכיר שהציונות אינה סתם עוד תנועה פולקיסטית. שהרי בעוד כל התנועות הפולקיסטיות תבעו לעצמן את האדמה שהפולק התגורר בה, הציונות תבעה לעצמה ארץ אחרת, ביבשת אחרת, שבה מתגורר עם אחר. ועל כן הציונות היא תנועה מנשלת וגזלנית מעצם טבעה.
מדינת יהודית לעולם לא תוכל להיות דמוקראטית כאשר היהדות שלה באה לידי ביטוי בראיית אדמת המדינה כמרחב המחיה של יהדות העולם, בהדרת מתמשכת של העקורים, ובשלל חוקים וקווי מדיניות המבחינים באופן גורף בין יהודי לבין גוי. מדינת ישראל מיום הקמתה היא ישות פוליטית המוקדשת למעשה להתפשטות ולשליטה של הקבוצה המהגרת על חשבונו של העם היליד. אסטרטגיית הייהוד שבבסיסה של הציונות נותרה הבסיס הממשי העיקרי של המשטר האתנוקראטי הישראלי, והיא כרוכה בשליטת היהדות בכוחות החמושים ובגופים הממונים על התיישבות, אימיגרציה ואיזרוח, היררכיה מבנית בין האזרחים היהודים לבין אלה הערבים פלסטינים, גישה חופשית של יהדות העולם לקרקעות, הפניית תקציבי עתק לעידוד יהדות העולם להגר לארץ שמעולם לא דרכו בה, ובה בעת איסור גורף על התאזרחות של ערבים פלסטינים, מניעת שיבה פלסטינית, ושליטה צבאית אלימה על השטחים הפלסטיניים הכבושים. אלה הן פניה של המדינה היהודית והדמוקראטית. אן אם לתמצת במלותיו של ד"ר אחמד טיבי - דמוקרטית ליהודיה, ויהודית לערביה.

בוא נתמודד עם הטענות שלך אדון ג'ורג'. אחת לאחת

בוזגלו , 09/09/10 18:30

1. "על אדמות ארמניה ... מתגורר עם אחר". איזו מדינה הייתה כאן, בשטח שקרוי היום ישראל או ירדן? לא הייתה שום מדינה. היה יישוב דליל מאוד של מהגרים ונוודים במסגרת האימפריה העותומנית.
2. "מדינה יהודית לא תוכל להיות דמוקרטית..." ולמה הונגריה הונגרית? ולמה פלסטין פלסטינית ומוסלמית (לפי החוקה המוצעת)? ולא מצרים מצרית ומוסלמית (לפי החוקה הקיימת)? למה אתה חושב שלמדינות ערביות ואירופיות יש זכויות שאין לישראל?
3. רואים שעברת שטיפת מוח בחוגים הפוסט-קולוניאלים אצל פפה, שנהב, גאנם, יפתחאל. אתה חוזר כמו תוכי על הסיסמאות שלהם: "אסטרטגיית הייהוד...". לא משעמם לכם שם? עכשיו לעניין: היה תהליך ייהוד, כמו בתהליך של כל הקמת מדינת לאום באירופה. כן, יש העדפה של רה-פטריאציה של יהודים ובפלסטין תהיה העדפה לשיבה של פלסטינים. מה רע? כך זה בהונגריה, ביוון, בפינלנד ובעוד מדינות. אתה מוזמן לקרוא את "ישראל במשפחת העמים" של רובינשטיין ויעקובסון.
4. בעניין ההתנחלויות - בוא נעשה עסק. כשתתמוך בזכותם של היהודים להגדרה עצמית במדינה משלהם, כרוב לאומי, אתמוך יחד אתך בפינוי מתנחלים למדינת הלאום היהודית. מסכים? אני מניח שלא. אתה בעד מדינה פלסטינית ובעד עוד מדינה פלסטינית. זכות שקיימת לכל עם ועם - אתה רוצה לשלול מהיהודים.
אנטי-ציונות או אנטישמיות? איך אתה בדיוק מסווג את עצמך? על מי אתה חושב שאתה עובד?

אין שום צורך לבחור בין ציונות להומניות, משום שציונות היא הומניות. הוויכוחים הבלתי-פוסקים על מהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, על מקומו של הזר בתוכנו, על מעמדם של ערביי ישראל, על פליטים, מסתננים, שוהים בלתי חוקיים, מהגרי עבודה, מהגרים באמצעות נישואים, דורשי שיבה פלסטינית, עובדים זרים וילדיהם - הופכים את ישראל למדינה המתנכרת ל"אחר" ולזר שבתוכה. אלא ששכחנו את העיקר. היהודי הוא האחר. הרעיון הציוני יצא לדרך משום שהיהודי היה האחר. והגשמת הרעיון הציוני היא שלא עוד. לא עוד תלוי ברצונם של אחרים. לא עוד חסדים וטובות. לא עוד פרעות. לא עוד מיעוט. לא עוד אחר.

הרעיון הציוני נועד להעניק ליהודים את השליטה בגורלם, במדינה משלהם. לא מדינה גזענית ולא מדינה המתנכרת לאחר ולזר ולגוי, אלא מדינה שבה היהודים הם הרוב והם הריבון. זכויות אדם לכל גר וזר וגוי בתוך המדינה היהודית - בוודאי שכן. זה ציווי יהודי ודמוקרטי. גם וגם. אך תהליך שבו היהודי יהפוך שוב למיעוט ולאחר - לא ולא. שלילת זכות היהודים למדינה ריבונית היא גזענות במהותה. זו הגזענות החדשה, הכאילו נאורה, שרוצה להחזיר את היהודי למקום שבו הוא היה פעם: האחר. וזכותם של היהודים אינה נופלת מזכותם של עמים אחרים. לפלסטינים יש זכות להיות רוב במדינתם, כמו שלהונגרים יש זכות כזאת כמו שלצ'כים ולסלובקים ולקרואטים ולסלובנים. זו הזכות להגדרה עצמית. ותנאי יסודי לזכות הזאת הוא היותם של היהודים רוב במדינתם. רוב מוצק ויציב. זכותו של כל עם לשמור על האתוס הלאומי ועל טיפוח ושמירת הרוב הלאומי הוכרה במשפט הבינלאומי. זכותם של היהודים אינה שונה.

אלא שכמו שבכל דור ודור קמו על היהודים להכותם משום שהיו מיעוט, הרי בעידן הנוכחי קמים עליהם להכותם משום שהפכו לרוב. יש מכנה משותף בין אז לעכשיו. היהודים היו ונותרו על תקן "האחר". פעם שללו את זכותם של יהודים לחיות כמיעוט. עכשיו שוללים את זכותם של יהודים לחיות כרוב. או שנוקטים בכל אמצעי, כביכול "דמוקרטי", כדי לשלול את הזכות הלאומית של יהודים. רק של יהודים.

הציונות היא הומניות, משום שהציונות באה לפתור את בעייתו של האחר. והאנטי-ציונות היא גזענות, משום שהיא נועדה לשלול את זכותו של האחר. האחר היהודי. גם העובדה שבמהלך הגשמתו של הרעיון הציוני נעשו עוולות, ובשם הרעיון הציוני יש מי שממשיך לבצע עוולות - אינה משנה את היסוד ההומני של הציונות. צריך להודות בעוולות. צריך למנוע עוולות. אך למעשה, רוב מדינות הלאום נוצרו תוך כדי גרימת עוולות. למעלה מחמישים מיליון איש הפכו לפליטים, ונאלצו לעזוב את מולדתם, רק לצורך יצירת מדינות לאום. זה קרה גם לשש מאות אלף ערבים שברחו או גורשו מישראל. זה קרה גם לשמונה מאות אלף יהודים בארצות ערב שגורשו או ברחו לישראל. זה קרה לעוד עשרות מיליונים.

הסתירה בין "יהודית" ל"דמוקרטית"

הציונות, במהותה, היא זכותם של היהודים למדינה ריבונית. הא ותו לא. רבים בתוכנו, מימין ומשמאל, תוקפים את הרעיון של מדינה יהודית ודמוקרטית. השמאל רוצה קשת של חלופות: מדינה דמוקרטית, מדינת כל אזרחיה, מדינה דו-לאומית, לעתים ללא כל קשר לעניין היהודי, לעתים עם קשר שאינו אלא מס שפתיים. הימין טוען שהמרכיב הדמוקרטי ימחק את הזהות היהודית, ולכן הפתרון מצוי בטרנספר, בעידוד הערבים לעזוב, במתן זכויות רק למי שיחתום על מסמך נאמנות, בהשארת הלא-יהודים על תקן של תושבים ללא זכויות אזרחיות, וכן הלאה. חלק מהימין - חלק חשוב - מעדיף סיפוח, עם מתן זכויות לערבים, אם כי לא לכולם, באופן מדורג, וכן הלאה. שוויון לכאורה, אבל עם אינספור מגבלות.

אלה ואלה מייצגים את הייאוש. משום שהם צודקים בטענה שיש סתירות בין "יהודית" ל"דמוקרטית". אלא שהחיים עם סתירה מהסוג הזה מאפיינת את רוב המדינות הדמוקרטיות. בהונגריה, בסלובניה, בצ'כיה, בסלובקיה, בארמניה, בפינלנד, ביוון - ועוד ועוד - יש רמה כזו או אחרת של העדפת קבוצת הרוב האתנית. אלה מדינות לאום. אולי הלאום הזה הוא "מדומיין", כטענת האסכולה הפוסט-לאומית, אך מרגע שקהילה מסוימת מרגישה שהיא בעלת אתוס משותף, ויש לה עניין בקיום לאומי במדינה ריבונית - את הרצון הזה יש לכבד.

מעשית, השנים האחרונות מתאפיינות במתקפה שמתחזה ל"מתקפת זכויות", על ידי מחנה ששולל את זכותה של ישראל להתקיים כמדינה יהודית. פעם מדובר ב"איחוד משפחות" של פלסטינים המעדיפים לחיות בישראל באמצעות נישואין. פעם אלה מהגרי עבודה שרוצים להישאר בישראל לנצח. פעם אלה פליטים או מתחזים לפליטים מאפריקה. פעם אלה ילדים שנולדו בישראל או זכו לחינוך בישראל, והם רוצים, גם הם, אישור לשהיית קבע, להם ולבני משפחותיהם.

כל קבוצה מהקבוצות הללו רחוקה מלהוות קיום איומי על מדינת ישראל, לא במובן הביטחוני ולא במובן הדמוגרפי. אלא שהחיבור בין הקבוצות הללו הולך ויוצר מסה של מאות אלפים. רצונם לחיות כאן מובן. יש עוד עשרות מיליונים שמחפשים מדינה אחרת, לצורך שיפור רמת חיים. ישראל, לעומת מדינות מערביות אחרות, היא הנגישה ביותר. כבר היום, כמדינת לאום, כמות הנכנסים לישראל (גם ללא קבלת אזרחות) עומדת על מאות אלפים. לפי פרופ' ארנון סופר, מאז מלחמת ששת הימים חדרו לישראל 600,000 איש, מחציתם פלסטינים, מחציתם מהגרי עבודה ומסתננים, מיעוטם הקטן, מאוד קטן, פליטים. וכאשר מנסה ישראל לעשות מה שעושה כל מדינה מתוקנת - לממש את ריבונותה ואת החוק - היא זוכה לקרטל של גופים וארגונים, שהופכים כל פעולה כזאת לפשע נגד האנושות.

ניצחון הדמגוגיה

החודשים האחרונים התאפיינו במאבק להשארת הילדים הזרים. חוגי חד"ש הצליחו לשגע מדינה שלמה. אלה לא רק א.ב. יהושע ועמוס עוז. גם שרה נתניהו ושמעון פרס. והנה, לפני ימים אחדים קיבלתי פנייה מאזרח מודאג, שחזר לאחרונה לישראל לאחר שנים לא מעטות במדינה אירופית. היה לו אישור עבודה. הילדים שלו נולדו שם וגדלו שם. הם ידעו את השפה המקומית יותר מאשר עברית. הוא היה, למעשה, עובד זר. החוזה הסתיים. הילדים לא רצו לחזור. הם הרגישו שזו הייתה המדינה שלהם, וזו הייתה שפתם. אבל הוא לא חשב לרגע שאותה מדינה חייבת לו משהו. שום עמותה לא עמדה על זכותם של ילדיו להישאר דווקא שם, וגם הצהרות שלהם על נכונותם לשרת, נניח, בצבא לוקסמבורג, עם הגיעם לבגרות, לא היו מציבות את הילדים שלו, בעיניים דומעות, בעמודים הראשונים של אותה מדינה. הם חזרו. הילדים סבלו מתקופת הסתגלות. לא נעים. לא נורא.

אבל אנחנו, נחזור ונאמר - השתגענו. הגיעו לכאן עובדים זרים, עם חוזה לזמן מוגבל, כפי שמקובל בכל מקום בעולם, ולפתע פתאום המסלול התקין, של שיבה לארץ המקור, הפך למסלול של הספינה סנט-לואיס, ששעליה נמלטו יהודים מגרמניה הנאצית. יש כבר מי שמארגן מבצע המוני כדי להציל אותם, כאילו שקלגסים רודפים אחריהם, או שמחנות מוות ממתינים להם. מה הקשר, ריבונו של העולם? ובעצם, יש קשר. אלה שמנסים לשכנע את העולם שמדינת ישראל היא מדינת קלגסים, הצליחו הפעם דווקא במדינת ישראל, והפכו החלטה ממשלתית תקינה, שעומדת בכל קריטריון של מדינה מתוקנת, להחלטה אכזרית של חבורת פושעים נגד האנושות. הנה, גם שרה ושמעון התגייסו.

מעולם, כדאי לציין, לא היה קמפיין כל כך דמגוגי, כל כך שקרי, כל כך מנותק מהמציאות, כמו הקמפיין להשארת כל הילדים, אבל כולם, כולל משפחותיהם, רק משום שהם נולדו כאן או זכו לחינוך כאן. ישבה כאן ועדה, שפעלה בצלו של לחץ ציבורי אדיר. הוועדה קבעה, מתוך כניעה רבתי ללחץ, שמתוך 1,200 ילדים, 800 יישארו כאן. אפשר להניח שרוב מוחלט של המתלהמים לא קראו את הדוח. בשביל מה לקרוא. הרי אפשר להתגייס לעוד קמפיין. אפשר לגייס לא רק את השמות הקבועים, אלא גם את נשיא המדינה ואת אשת ראש הממשלה. זה הצליח.

כדאי להבהיר: אם יש ילד אחד, או עשרת אלפים, או אפילו מאה אלף ילדים, שההחזרה שלהם למדינות המוצא תגרום לאסון הומניטרי - ישראל צריכה להשאיר אותם כאן. אבל השארה כאן רק משום שהם יודעים קצת עברית, ומצטלמים עם דמעה בעין - היא הונאה אדירה. נכון שיש מדינות בודדות בעולם שבהן לידה מעניקה אזרחות. אלא שרוב המדינות עדיין חפצות בזהות לאומית וברוב לאומי. ומי שמעודד לאט אבל בטוח, טיפין טיפין, הצפה של ישראל בעובדים זרים, במהגרי עבודה, באיחוד משפחות (כאמצעי ל"זכות שיבה") - הוא אויב הזכות הזאת. לפעמים בזדון, כמו קרטל הזכויות המומצאות להגירת קבע לישראל. לפעמים בשוגג.

אגב, לא מדובר בארבע מאות ילדים. מדובר באלפים רבים. אם החוק יירמס בעניינם, הוא יירמס גם בעניינם של אלפים אחרים, שלכל אחד מהם משפחה, שתהיה רשאית להישאר. המשמעות היא הגירה בפועל של עשרות ובהמשך מאות אלפים.

יש פתרונות הומניים ופרקטיים. למשל, כל עובד זר, כל מהגר עבודה, כל פליט (או מתחזה לפליט), יזכה לאישור עבודה, ובתנאי שחלק משמעותי ממשכורתו יעבור לקרן מיוחדת, שתעמוד לרשותו ברגע שיעזוב. לפתע פתאום יתברר שכל המצג שהיה לנו כאן, או לפחות רובו המכריע, הוא מצג שווא.

אלא שאין שום סיכוי שההיגיון ינצח. הקמפיין ניצח. התרגלנו כבר לחתימות של יהושע, גרוסמן ועוז. עכשיו אלה גם שרה נתניהו, אהוד ברק, שמעון פרס. כולם במטה הפעולה המדהים של חוגי חד"ש ועוד מקומון שהריץ קמפיין בעניין הילדים הזרים, ולא האמין שגם שרה ושמעון יצטרפו. כך שיסלחו לי כל אוהדי חד"ש שזכו לתגבורות אדירות: השתגענו. פשוט השתגענו.

כך, לאט אבל בטוח, יש מי שרוצה לקעקע את הרוב היהודי. כך, לאט אבל בטוח, יהפכו היהודים למיעוט במדינתם. כך, לאט אבל בטוח, יובס החזון הציוני, תחת מסך עשן של סיסמאות מתוצרת זכויות האדם.

דילמת המערב הרב-לאומי

הציונות היא הומניות, משום שרק רוב יהודי ברור ומוצק יכולה להבטיח את בטחון היהודים. יש אכן מדינות רב-אתניות, כמו קנדה או ארה"ב. אלא שהניסיון לחתור ל"מדינת כל אזרחיה" בנוסח הקנדי, או האמריקני, הוא חמור מאיוולת. גם המדינות הללו רוצות אתוס דמוקרטי משותף, שהוא גם אתוס תרבותי - של דמוקרטיה, חופש, שוויון, חירות המחשבה והביטוי. הן יפעלו בכל דרך דמוקרטית כדי שהאתוס הזה יישמר. אלה מדינות הגירה, אך גם הן מגבילות את ההגירה אליהן, על בסיס של צרכים לאומיים. אוסטרליה מגרשת ספינות מהגרים, גם אם הללו טוענים שהם פליטים. בקנדה, אחת המדינות הליברליות ביותר, יש ויכוח נוקב על מדיניות ההגירה וקבלת הפליטים, וסקר שפורסם לאחרונה מבהיר שרוב הקנדים תומכים בהחזרת ספינת פליטים שהגיעה מסרי-לנקה אל חופי קנדה. צרפת מגרשת צוענים, וכך נוהגות מדינות רבות. ישראל, בעניין זה, אינה שונה. גם היא נדרשת למצוא את נקודת האיזון הראויה בין הרצון לשמור על אתוס לאומי יהודי משותף, לבין הצפה של מהגרים. אלא אין זה עימות בין עניין לאומני לעניין הומני, משום שהרוב היהודי, הוא עצמו, עניין הומני. כל תהליך שיוביל לאיבוד הרוב היהודי - יחזיר את היהודים למצב הטרום-ציוני. הם יהיו שוב האחר והקורבן.

מיעוטים מדוכאים

ישראל חיה באזור שבו מיעוטים הם אסקופה נדרסת. בסודן הם סובלים מגלים אדירים של ג'נוסייד, שאזור דרפור אינו הראשון שבהם. בסוריה ובעיראק יש דיכוי ברוטלי, לפעמים רצחני, של המיעוט הכורדי. לאחר מאות שנים של דו-קיום יחסי, המיעוט הקופטי במצרים הופך למפוחד ולנרדף. בעיראק יש מסכת עקובה מדם של מאבקים שבטיים. בפקיסטן יש גלים בלתי נפסקים של מעשי טבח בכל קבוצת מיעוט. רק לאחרונה נטבחו 73 מוסלמים בעיר קוואטה, שצעדו לאות הזדהות עם הפלסטינים. הטובחים לא היו אנשי כוחות הרשע הציונים. הם היו אחיהם המוסלמים. לבנון עברה סדרה ארוכה של מלחמות אזרחים, שכללו מעשי טבח שקשה למנותם, והחיזבאללה, צבא פרטי של השיעים, שולט למעשה במדינה. היריעה תקצר מלפרט את גורלם המר של מיעוטים דתיים או אתניים באזור הזה. כך שמי שמציע ליהודים להתפרק מריבונותם, מי שמעודד הגירה חופשית, שיבה באמצעות נישואים, השארה מסיבית של ילדים להורים מהגרי עבודה - מעודד את תהליך הפיכתם של היהודים למיעוט.

כל מאבק, בנפרד, רחוק מלהוות איום קיומי על ישראל או על הרוב היהודי. אבל חיבור בין המאבקים יוצר איום קיומי. משום שמדיניות הגבול הפתוח בדרום, המאבק למען איחוד משפחות פלסטיניות (תמיד רק בישראל. אף פעם לא במקום שבו הפלסטינים מגבשים את הגדרתם הלאומית), מהגרי עבודה שמפרים את החוק ומסרבים לחזור, ועוד ועוד - מגבשים ביחד איום קיומי. הם מקרבים את סופו של הרוב היהודי.

הקואליציה החומה-ירוקה-אדומה

ספר מרתק שתורגם לאחרונה לעברית, "היודופוביה החדשה", של פרופ' פייר-אנדרה טאגייף, משרטט את ה"טריקולור" החדש - אדום-חום-ירוק: קואליציית האידיאולוגיות של הניאו-פשיסטים (חום), השמאל האנטי-גלובלי (אדום) והאיסלאם הרדיקלי (ירוק). זו קואליציה עם מכנה משותף אחד: שלילת זכותם של היהודים להגדרה עצמית. אין שם אנטישמיות ואנטי-ציונות. הכל כבר מעורב ומעורבב. טאגייף מצטט שם היסטוריונית שטענה לפני עשרות שנים: "האנטי-ציונות עבור הקומוניזם היא מה שהאנטישמיות הייתה עבור הנאציזם." צריך לעדכן את ההשוואה: האנטי-ציונות עבור השמאל העולמי היא מה שהאנטישמיות הייתה פעם עבור הימין.

זה לא קורה רק בעולם הרחב. זה קורה גם בישראל. שלילת עצם זכות הקיום היהודי הריבוני התחפשה ל"שיח ביקורתי". הכיוונים הללו הפכו לדומיננטיים בחוגים מסוימים באוניברסיטאות. אנחנו מתקרבים לדברים שכתב אלתרמן לפני שנים רבות, וחובה להזכירם שוב ושוב:
אז אמר השטן: הנצור הזה
איך אוכל לו.
איתו האומץ וכישרון המעשה
וכלי מלחמה ותושייה עצה לו.
ואמר: לא אטול את כוחו
ולא רסן אשים ומתג
ולא מורך אביא בתוכו
ולא ידיו ארפה כמקדם
רק זאת אעשה: אכהה מוחו
ושכח שאיתו הצדק.

מול ים המתנכלים, לא רק מתוך זדון, אלא גם מתוך תמימות, לעתים מתוך שאיפה לאוטופיה, זקוק הרעיון הציוני לכוחות מחודשים. הצדק איתנו. ברגע שנשכח את האמת הבסיסית הזאת, נאבד את עצמנו לדעת. שנה טובה.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1626#responses

"הנוער בחברון הוא כמו הנוער ההיטלריסטי... המוטיבציה ותנאי השירות של היחידות המובחרות היא כמו שהיית אצל... חיילי הוואפן אס.אס... אוהדי הכדורגל בארץ הם גזענים כמו ברייך ה-3... התנ"ך הוא כמו מיין קאמפ..."

הספיק לכם?

ולכל אותם אלו שקראו לסלקו מן האקדמיה. ובכן: להם הוא קורא "פשיסטים, המתנהגים ומדברים כמו אותו אספסוף מתלהב לאחר עליית הנאצים לשלטון"... כן, רבותיי, זה האיש אשר אחראי לחינוך הסטודנטים שלנו, ובצורה עקיפה גם לחינוך תלמידינו בבתי הספר (הוא הרי אחראי על התכנים של ספרי ההיסטוריה בבתי הספר...). צימרמן הוא שמאלן טיפוסי, מדבר בשם חופש הביטוי, השוויון והקידמה, אך מנגד מסית ומדיח נגד כל השוללים את השקפותיו הנלוזות. אחר-כך, כידוע, הוא ויתר שותפיו בשמאל זועקים את זעקת הקוזאק הנגזל, על כך ש"רודפים אותם ומסיתים נגדם". צביעות הזכרתי כבר? הרי ברור שכל ההסתה של צימרמן היא במסגרת ה"חופש האקדמי", חופש שכידוע מוענק רק ל"אנשי שלומנו והשקפתנו". דוד בוקעי? נו טוב, הוא הרי מסית ומדיח...

פרופסור אבי שליים, "היסטוריון חדש" אשר טוען כי "ישראל סירבה דרך קבע להצעות השלום מן הצד הערבי", ו"הסכימה רק ב-1979 עם מצרים, ב-1993 עם הפלשתינים וב-1994 עם ירדן" (אחחח, איזה שלום יש לנו איתם, איך לא חשבנו על זה קודם?). עוד גורס "הפרופסור המלומד", כי "ישראל הרבתה להתערב בענייני הפנים של מדינות האזור, כמו בלבנון, ולקחה חלק בניסיונות פוטש במשטרים ערביים". ושיא השיאים (!): שליים אף טוען כי "הצהרת בלפור" הייתה "המשגה הגדול והחמור במדיניותה של אנגליה במחצית הראשונה של המאה ה-20, דבר אשר הוביל לסכסוך האינסופי בין ישראל לפלשתינים". הנה נמצא הפתרון! נמצא המקור לבעיה! זה כבר לא בגלל "הכיבוש" של 67', זה בגלל "הצהרת בלפור" - ממש גאון הדור. והרי הסכם מינכן שנעשה עם גרמניה הנאצית טרום מלחמת העולם השנייה, הוא כידוע משגה קטן לעומת ה"קטסטרופה" שבהצהרת בלפור.

אילן פפה, "היסטוריון חדש" ופעיל פוליטי המזוהה עם מפלגת חד"ש, ואף נכלל בשנת 1999 במקום ה-7 ברשימת חד"ש (הרשימה קיבלה אז 3 מנדטים). עבודותיו מתייחדות בגישה פוליטית השוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ומעניקה תמיכה בלתי מסויגת לסיפור הפלשתיני. הנ"ל פרסם ביוגרפיה פוליטית של משפחת חוסייני הזכורה לשימצה. הוא מפרסם מאמרים על "ההיסטוריה של פלשתין המודרנית". בספרו החדש על אודות "הטיהור האתני של פלשתין" הוא כותב:

"כאשר תנועה כמו הציונות קובעת בצורה מאוד מפורשת שהיא רוצה מדינה רק לקבוצה אתנית 1 במקום שבו יש 2 קבוצות אתניות, ובשלבים מסוימים של ההיסטוריה, ובמיוחד ב-1948, מחליטה להשתמש בכוח כדי לנקות את השטח מהקבוצה האתנית האחרת... המונח המקובל במשפט הבינלאומי לתיאור מדיניות כזו או אידיאולוגיה כזו הוא טיהור אתני."

כן, זוהי משנתו של "הפרופסור המלומד"!

פפה היגר לבריטניה מאחר שהוא "לא יכול לחיות במדינה כובשת וגזענית כמו ישראל, בה הוא נרדף בשל דיעותיו ואמונותיו" (נו באמת...). בנוסף לכך הגן פפה על עבודתו המסולפת של טדי כ"ץ (גולדסטון מהאקדמיה), אשר כתב תזה על כך שחיילי חטיבת אלכסנדרוני עשו כביכול "טבח בכפר טנטורה ובכפרים אחרים", כאשר את ה"עדויות" שמע כ"ץ מ"פליטים" פלשתינים (דוח גולדסטון כבר הזכרתי?). פפה אף קרא וקורא להחרים את ישראל, ולכך שותפים רבים מחבריו ה"מלומדים".

זאב שטרנהל, "הדובדבן שבקצפת", חתן פרס ישראל, שמשום-מה קיבל פרס ישראל מהמדינה - אותה מדינה שאותה הוא מגדף ומשמיץ. והמדינה, במקום לתת למשמיץ את "פרס עוכר ישראל", נתנה לו את פרס ישראל לחקר מדע המדינה. אכן מדינת חלם, אין מילים אחרות לתאר את הביזיון והבושה. ובכן, "חתן הפרס" אמר בשנת 1988, כי "רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסחף הפשיסטי... המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית". כן, ככה דיבר ומדבר חתן הפרס.

ואת מי מזמינים ל"קול ישראל" ביום "המלחמה נגד אלימות"? ניחשתם נכון, את "הפציפיסט הלא מתלהם" שטרנהל. עוד פנינה מפיו של החתן:

"לרבים בישראל, אולי אף לרוב המצביעים, אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזוינת בשטחים עצמם... אילו הייתה בפלשתינים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות, לא פוגעים בנשים ובילדים, ונמנעים מירי על גילה, על נחל עוז ועל שדרות, כן היו נמנעים מהנחת מטענים בצידו המערבי... של הקו הירוק."

כן, ככה בעצם מדריך "לוחם החופש הנאור" את הפלשתינים כיצד יוכלו להילחם במתנחלים ובמדינת ישראל בצורה אפקטיבית יותר. אחר-כך תירץ המסית והמדיח, הגזען החשוך שטרנהל, את דבריו בכך שהוא רק "ניתח מהצד, איך הצד השני היה אמור לנהוג מבחינת האינטרס שלו... אילו פעל באורח רציונלי ומבוקר". כמו-כן טען כי לא הסית לפגוע במתנחלים, אלא רק רמז כי "יש הבדל בין יהודי החי בעכו, ויהודי שהתנחל בעפרה". ובכן, שטרנהל המלומד, אין הבדל!!! מבחינת הערבים, גם אתה בביתך בירושלים מתנחל, וסופך להיזרק לים. רק עיוור וחירש לא מבין זאת!

לא הייתי מופתע כאשר זכה בפרס ישראל, כמו שגם לא הייתי מופתע בזמנו מהסופר הפוסט-ציוני אילון חילו, שזכה ב"פרס ספיר" לספרות, עד שהתגלתה כל הפארסה בעניין. זוהי קליקה מנותקת מהמדינה, קליקה מתנשאת החיה לה בפלנטה אחרת, שאין לי מושג איך היא נקראת. אולי רחביה, אולי קיסריה ואולי סביון.

כמובן שגם העתירה לבג"צ (קליקה בפני עצמה) של ה"פורום המשפטי למען ארץ ישראל" נגד מתן הפרס - נדחתה (מעניין מה היה קורה אם העותרים היו ערבים או אנשי שמאל העותרים נגד יהודים אנשי ימין?).

בשנת 2008 נפצע קל כאשר מטען צינור התפוצץ בפתח ביתו בירושלים. אחר-כך התברר כי החשוד במעשה הוא יעקב טייטל (שהקשר שהיה בינו לבין השב"כ עוד לא התבהר...). שטרנהל וחבריו בשמאל ניצלו את הדבר בכדי להכפיש ולהשמיץ את הימין, החלו לאיים עלינו כהרגלם בקודש "על סכנה לדמוקרטיה, והתגברות הפשיזם". וכי מה חשבתם שיעשו?

בני מוריס, אבי-אבות הפברוק של ההיסטוריה. הוא מציין ב"מחקריו" עינויים, רציחות ואונס של חפים מפשע ושבויים, הוא טוען כי מדינת ישראל גרמה "לבריחתם של הערבים בגלל מבצעים צבאיים שערכה סמוך לכפרים שלהם". מוריס מאשים את הצבא בבעיית הפליטים הערבים, הוא טוען כי "הגליית הפלשתינים הייתה מטרתו העיקרית של היישוב היהודי". כמובן שלא יאשים את הצד הערבי, אשר פתח במלחמת השמד נגד ישראל. כידוע, היהודים תמיד אשמים! למרות כל הבדיות וההשמצות שלו, בשנים האחרונות מוריס "התפכח מעט", וזאת לאחר שאמר כי "לאחר שהפלשתינים סירבו לכל ההצעות של ברק, הסיכוי לשלום עימם בהווה ובעתיד נמוך, כיוון שהם מסרבים לקבל את קיומה של ישראל". יש לקוות כי בני מוריס ימשיך להתפכח, ובכך יצטרף לרשימה של "שמאלנים לשעבר" אשר "חזרו בתשובה", רשימה הכוללת אישים כיובל שטייניץ, יורם ארידור, אמנון לורד, רפי קישון ועוד. ימים יגידו לאיזה כיוון יזוז מוריס.

דברים "נאורים" המזכים בפרסים

ישנם עוד פרופסורים פוסט-ציונים ואנטי-ציונים בסגנון שציינתי, פרופסורים כלב גרינברג מאוניברסיטת בן-גוריון, שמחה פלפן, פרופסור גורדון מאוניברסיטת בן-גוריון, אני כבר לא מדבר על ישעיהו לייבוביץ שקרא לחיילי צה"ל "יודונאצים". המשותף לכולם הוא כי הם משמיצים את המדינה, קוראים לסרבנות ולא מותקפים על כך (בשונה מה"עליהום" על "קריאות הסרבנות" של הרבנים). בכל פאנל אנטי-ישראלי בעולם, תמצאו את ה"נאורים" שלנו, בכל עצרת הקוראת להחרים את ישראל, תמצאו את ה"צדיקים" שלנו, הם ישמיצו את המדינה, ישמיצו ויגדפו את צה"ל וקציניו, יכפישו את מנהיגי המדינה, יעשו הכל במסווה של "חופש אקדמי", והכל גם יעבור בשקט לסדר היום, כי הרי "הם משלנו" יגידו בתקשורת, "הם הרי לא אנשי ימין או מתנחלים" יזכירו לעצמם "אנשי האור".

לא מזמן שודר ב-BBC הערוץ האנטישמי העוין, עימות בין דורי גולד ואלן דרשוביץ מחד-גיסא לבין אברום בורג ונציג אמריקני אנטישמי מאידך-גיסא. הדיון נסב סביב הסוגייה - האם יש ליצור לינקג' בין הקפאת ההתנחלויות לפעולה נגד אירן. נשמע הקשר הזוי? ובכן, אין זה כך על-פי בורג, שטען כי "יש ללחוץ על הממשלה הנבחרת בישראל להקפיא את הבנייה בהתנחלויות, אחרת - אין לשתף פעולה עם ישראל בסנקציות ובפעולות נגד אירן". כאילו שהבעיה האירנית היא בעיה פרטית של ישראל.

בפורום אחר ישב פרופסור ישראלי שאיני זוכר את שמו, אשר טען כי "יש לשלוח כוחות צבא של נאט"ו בכדי לרסן את משטר האפרטהייד והכיבוש הגזעני של ישראל". כן, אלה הם "מסבירינו הרהוטים" בעולם!

לא מזמן התבטאה בצורה דומה גם חתנית פרס נובל עדה יונת, שאמרה כי "צריך לשחרר את כל המחבלים מהכלא... ולטפל בסיבות ובייאוש שגרם להם לבצע את המעשים המיוחסים להם". כלומר, אומרת לנו עדה יונת כי הסיבות (ייאוש, עוני) הן הגורמות לערבים לבצע פיגועים. איזו נאיביות, ואולי תפקח פרופסור יונת את העיניים ותראה כי הסיבה היא אנחנו היהודים וקיומנו באזור! ואולי, על-פי יונת, עלינו פשוט להיעלם וכך נפתור את העניין, כך לערבים לא יהיו סיבות לבצע פיגועים. עדה יונת, כדאי שתדעי ותביני כי סייג לחוכמה שתיקה!

לפעמים אני תוהה האם ה"נאורים" באמת מאמינים במה שהם אומרים, או שמא אלה דברים הנדרשים והמצופים מהם להיאמר בכדי לזכות בפרס נובל, או שמא בפרס ישראל?

נאור-הנאורים - אהרן ברק

ועוד "נאור" שאני חייב לציין את שמו, נאור אשר "מתערבב" עם הפרופסורים "הנאורים" מהאקדמיה, נאור אשר מסב לנו נזק כה רב בעולם, עד כי יש לומר את "ברכת הגומל", על כך שאינו יושב כבר בראשות בית המשפט העליון (למרות שמחליפתו לא טובה יותר), וכוונתי היא למרן אהרן ברק.

לא מזמן, בכינוס בפני שגרירים זרים אמר מרן ברק: "בישראל עלול להתרחש פשיזם כמו בגרמניה הנאצית". עוד אמר כי "יש להגן על הדמוקרטיה באמצעות מסגרות חוקתיות", ולשם כך הביא את הדוגמה של היטלר, בבחינת בא לומר לנו כי אם היה בית משפט בתקופת ויימאר - עלייתו של היטלר לשלטון הייתה נמנעת. ואני בא וטוען בפני מרן ברק כי להפך - דווקא במידה שהיה בית משפט בתקופת הויימאר, היטלר היה מנצח! אתה יודע למה, ברק? כי לא ניתן היה להילחם בו! ובכל דבר ופעולה נגדו היו צריכים לפנות לבג"צ ול'בצל"ם' בכדי לקבל אישור (הפגזות והפצצות על דרזדן, היית מאשר?).

אותו הדין ביחס למלחמות ישראל. יחד איתכם - לא היינו מנצחים בכל המלחמות, שהרי מי יקבע מה טוב במלחמה ומה לא, אם לא בג"צ הקדוש? כן, ברק, עם אנשים כמוך וכמו חבריך, כג'ימי קרטר (חובב הציון), כפרופסורים הפסבדו-ליברלים והגולדסטונים למיניהם היו נותנים את הטון - לא היינו מנצחים את המלחמות הקודמות נגד הערבים. חד וחלק!!! קודם אמרת שאנחנו "רוצים לזרוק את הערבים לים", כעת אתה טוען כי "ייתכן כאן פשיזם כמו בגרמניה הנאצית". תעשה לנו טובה, ברק, ותתנדף לנו כבר מטווח הראייה! הגיע הזמן שנפסיק לשמוע את שטויותיך! אם היינו שומעים לך ולמאגנס, לשטרנהל ולדומיכם - כבר מזמן הערבים היו זורקים אותנו וגם אתכם לים! אתם מובילים את המדינה לאבדון. איזה מזל יש לנו, מרן ברק, שלא מינו אותך לצוות ההסברה של מדינת ישראל. האם עוד ימנו אותך בעתיד? לך תדע, במדינת חלם הרי הכל יכול להתממש.

כך קורה שהפרופסורים הניזונים מכספי ציבור, מכספי המדינה, במסווה של מחקר אקדמי, משתמשים בפועל באותם כספים כדי להגביר ולהעצים את ההכפשה על המדינה שמממנת ומעסיקה אותם. "אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה", "אמור לי מי מסביריך בעולם, ואומר לך באיזו מדינה אתה חי". כן, למרבה הצער, את "הנאורים" שלנו שומעים יותר מדי בחו"ל, הם גורמים נזק לתדמיתה של ישראל בעולם, והם בינתיים, למרבה האבסורד, המסבירים "הכי טובים" שלנו.

One of Israel's greatest strengths is, conversely, one of its greatest weaknesses in the battle over its international image. Israel possesses a free and vibrant press that allows a full range of critical opinion and accountability over government and state bodies. Indeed, some of the most critical stories in the foreign media are those that appeared first in the pages of Ha'aretz - widely regarded as Israel's equivalent of the New York Times. (Its English print edition is packaged as part of the International Herald Tribune.)

One of Israel's most vociferous critics in the Israeli media is Ha'aretz commentator Gideon Levy who regularly demonizes the Jewish state to foreign audiences and in his own newspaper columns.

Levy, however, goes beyond legitimate criticism of Israel, crossing red lines and allying himself with those who refer to Israel as a racist 'apartheid state', promote boycott, divestment and sanctions (BDS) and wish to see the very destruction of Israel.

In his latest speaking tour, Levy is promoting his new book "The Punishment of Gaza" in Britain. Despite (or perhaps taking advantage of) the rarified atmosphere surrounding Israel's image in the UK, Levy has chosen to ally himself with radical anti-Israel organizations.

While Levy is perfectly within his rights as a private citizen to travel freely and address any audience he likes, we question both his judgment and his agenda. Does he really not have any idea of the particularly vicious nature of the fringe groups he is being sponsored by?

Scottish Palestine Solidarity Campaign - Fringe Extremists Promoting Hate

Three events took place in Scotland organized by the Scottish Palestine Solidarity Campaign. As outlined by Harry's Place blog, the SPSC chose to commemorate the UK's national Holocaust Memorial Day in 2007 by

staging the entirely discredited play, "Perdition". The Royal Court Theatre in London had originally planned to stage the play, written by the British Trotskyist Jim Allen, in 1987. The play alleged that "the Zionists" collaborated with the Nazis during the Holocaust and went so far as to imply that "the Zionists" positively desired the slaughter of Jews in order to help them generate sufficient public sympathy and Jewish emigration to found the State of Israel.

In 2009, the SPSC organized a Holocaust Memorial Event featuring Azzam Tamimi, a Guardian 'Comment is Free' contributor identified by the Malaysian National News Agency as 'Hamas' Special Envoy'.

In an appearance on BBC’s HARDTalk, Tamimi stated of suicide bombing attacks on Israel:

I would do it … If I have the opportunity I would do it … If I can go to Palestine and sacrifice myself I would do it.

In addition to his connections to Hamas, Tamimi is also a fan of Hezbollah, and in an article praising the anti-Semitic terrorist group he has spoken glowingly of its members’ ‘love of death in martyrdom’.

In 2008, the SPSC, which actively promotes the boycott, divestment and sanctions campaign against Israel, fabricated a story that it had successfully persuaded a number of Scottish companies and academic institutions to boycott Israeli water company Eden Springs.

The SPSC also likes to promote jazz concerts by Gilad Atzmon. That's the same Atzmon who has stated:

American Jewry makes any debate on whether the "Protocols of the Elders of Zion" are an authentic document or rather a forgery irrelevant. American Jews (in fact Zionists) do control the world.

As well as:

To regard Hitler as the wickedest man and the Third Reich as the embodiment of evilness is to let Israel off the hook.

We have to admit that Israel is the ultimate evil rather than Nazi Germany.

Is this the sort of organization that Gideon Levy, a Ha'aretz journalist, is prepared to cooperate and share a platform with?

Amnesty, Snow and the BBC's Bowen

Levy also spoke at an event organized jointly by the Manchester branch of the Palestine Solidarity Campaign and the British Committee for the Universities of Palestine, the leading UK group advocating a boycott of Israeli academia.

The British Committee's remit is to pressure the UK government and European Union for the exclusion of Israel from the European Research Area and encourage academics to break all professional links with Israel.

As reported by the Jewish Chronicle, senior Jewish figures were told to "get out" because they were Zionists, by the chair of the public meeting before being admitted thanks to Levy's personal intervention.

The Palestine Solidarity Campaign, of which the SPSC is a constituent member, also allies itself with a variety of Islamist groups and is a leading force in the boycott, divestment and sanctions campaign against Israel.

In addition to the events above, Levy also participated in an Amnesty International event in conversation with Channel Four newscaster Jon Snow. Amnesty's one-sided and hostile approach towards Israel has been well-documented by NGO Monitor.

As for Jon Snow, in 2006 he launched an astonishing verbal assault on an Israeli diplomat and, referring to Qassam missiles from Gaza, stated:

Rockets - pretty pathetic things, nobody gets injured, they're homemade and you well know they have nothing much stronger than an AK-47. They have no RPG's, they have no weapons and now you're delivering some of the most sophisticated bombardment that's ever been subjected to of defenceless people. Is that an act of terror would you say?

A report on the Amnesty event can be seen here, courtesy of Richard Millet, who was present.

Levy rounded off his speaking engagements with a closed meeting in conversation with the BBC's Mideast Editor Jeremy Bowen, someone whose anti-Israel bias is well-known to HonestReporting readers and was censured by the BBC Trust in 2009 for breaching impartiality and accuracy rules.

Prostituting Himself at Israel's Expense

Gideon Levy's itinerary and those organizations and media personalities that he has chosen to align himself with lead us to the conclusion that he has used his UK book tour to prostitute himself at Israel's expense. At the Amnesty event, Levy claimed:

All I do is care about Israel. I've used my journalistic career for a better Israel, not against Israel.

Can Levy really be so naive as to believe that he is not simply aiding the vicious campaing of demonization and delegitimization of Israel taking place in the UK today?

Or is he cynically appealing to the most debased audiences in an attempt to sell more books?

Either way, Gideon Levy's actions merely add to the suspicion surrounding Ha'aretz's irresponsible and politically driven agenda that has caused so much damage to Israel's reputation abroad.

https://rotter.net/forum/gil/20003.shtml

חבר הכנסת ד"ר מיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי), פנה הערב ליועץ המשפטי לממשלה בדרישה שלא לאשר את עסקת הטיעון הנרקמת עם ענת קם.

במכתבו מציין בן ארי, כי "אם אכן נכונים הפרסומים הרי שיש בכך כדי להפוך את פרשת קם לאות מתה ויתרה מזאת, יש בכך כדי לגרום לזילות עצומה בערכים של ביטחון המדינה".

לדבריו, "אם חיילת ששירתה בלשכת האלוף וגנבה אלפי מסמכים בזדון והעבירה אותם מתוך כוונה לגרום נזק תואשם רק במסירת מידע שלא בסמכות הרי שמדובר בהחלטה מסוכנת, תקדימית שעלולה להוביל למדרון חלקלק ולפיה כל אימת שלחייל פלוני לא מוצא חן ממדיניות של אלוף אלמוני הוא ידליף חומר מתוך תקווה שיהיה מאן דהוא בפרקליטות שידאג לו".

"אני פונה אליך מתוך חרדה עצומה לביטחון המדינה ולמסר שיש בהחלטה להגיע לעסקת טיעון עם הגב' קם ומבקש ממך שלא לאשר את העסקה. מדובר בעסקה – שאם אכן תצא אל הפועל – היא חורגת ממטרות החוק ומנוגדת לדין, לצדק וליושר", מסכם בן ארי.

http://ברשת האינטרנט              /News/News.aspx/209138

בן דרור ימיני סבור כי בורג ביצע דמוניזציה ודה-הומניזציה של ישראל והיהדות

בן דרור ימיני | 15/6/2007 18:10

אנחנו מכירים את הטיפוסים הללו בשולי הימין הקיצוני. אנחנו גם יודעים לתת בהם סימנים. יש בהם בוז תהומי לכל מי ששונה מהם. יש בהם שלילה מוחלטת של האחר כאדם, כבן אנוש. יש בהם שלילה מוחלטת לכל שאיפה של האחר להגדרה עצמית ולזכויות לאומיות.

כדי להצדיק את עצמם נזקקים הפשיסטים לכלי הישן והידוע של דה-הומניזציה. ולכן, הערבים בכלל, והפלשתינים בפרט, הם חבורה של חיות אדם. כולם. בתור שכאלה, אין להם זכויות. בוודאי לא זכות להגדרה עצמית במדינה משלהם.

והנה, כמו תמונת ראי, מול הפשיזם הימני יש פשיזם שמאלני. הם לא רק דומים. הם תאומים. כל מה שאומר הפשיסט הימני על הערבים, אומר הפשיסט השמאלני על הישראלים או על היהודים. הוא עושה להם דמוניזציה ודה הומניזציה. הוא הופך אותם לנאצים. או כמעט נאצים. הוא שולל את זכותם להגדרה עצמית במדינה משלהם.
שחקן חיזוק
הפשיסטים משמאל קיבלו שחקן חיזוק. אברום בורג. הוא כבר לא רק פוסט-ציוני. הוא אנטי-ציוני. הוא נגד מדינה יהודית. הוא כמובן בעד מדינה פלשתינית. כנראה שתיים. כי זה הגיונו של הפשיסט: מוסר כפול. מה שמגיע לצד שאתה תומך בו לא מגיע לצד האחר. אל תטעו בבורג. העובדה שהוא שולף את אחד העם וג' ורג' סטיינר לצדו לא הופכת אותו לפשיסט פחות. את אחד העם הוא מסלף, כדרכם של פשיסטים. סטיינר גדול עליו, אבל אפשר להבין מדוע הוא נאחז בו.

סטיינר, הוגה חשוב ופורה, רואה את עצמו כאזרח העולם. היהדות שלו היא הגלותיות. ולמעשה, קוסמופוליטיות רדיקלית. היהודי הנודד הוא האידיאל שלו. הטקסטים הם המולדת שלו. אבל סטיינר, למרות הביקורת הנוקבת שלו על הציונות, גם מצא לה הצדקות. סטיינר התקרב להאשמת היהודים באנטישמיות. אולי גם חצה את הקו האדום. ולא, לא מפני שהם עשו משהו. "אשמתם החפה מפשע", הוא אמר על היהודים, כדי להסביר, אולי להצדיק, את האנטישמיות. וכל מה שאמר סטיינר, לא תמיד בהצלחה, מנסה בורג לדקלם ברדידות עלובה.

לא במקרה השתמש בורג בהיטלר בשם של ספרו. סטיינר הקדים אותו. גם הוא שם את היטלר בכותרת אחד מספריו: "הובלתו של א.ה. לסן-כריסטובל" (א.ה. הוא אדולף היטלר). העלילה פחות חשובה. בסיום הספר שם סטיינר נאום הגנה בפיו של היטלר.

הצורר הנאצי הופך, מעשה פלאים, מנאשם למאשים: אני קבעתי את עליונות הגזע הארי? הרי היהודים הכריזו על עצמם כעם נבחר (אוברמנשן). אני המצאתי את ההשמדה? אתם לימדתם אותנו השמדת עמים כשכבשתם את הארץ המובטחת. דמגוגיה מתעתעת. מצד אחד, סטיינר עשה כאן תרגיל אינטלקטואלי. מצד שני, זה הפך לטקסט אנטישמי ואנטי-ציוני. סטיינר ניסה להסביר שהנאום המשכנע של היטלר-שנותר ללא תשובה - הוא מודל שגם דוסטויבסקי השתמש בו. למעשה, בהזדמנות אחרת אפילו הודה שספק אם יש לו מה להשיב. הוא כנראה השתכנע.

בורג מנסה להעתיק את סטיינר. התוצאה עלובה. סטיינר יצר קשר בין הרצל לבין הלאומנות של ביסמרק. בורג, החקיין הקטן, טוען שהלאומנות הישראלית היא טרום-נאצית. לא שהמקור נכון, אבל החיקוי-אוי לחרפה. במאמר קודם, לפני שלוש שנים, הצדיק את השאהידים הפלשתינים והאשים את הישראלים. לשווא תחפשו עובדות. לשווא תחפשו נתוני ממש על אותו היטלריזם שמחלחל בנו. זו הדה-הומניזציה בשיא תפלצתה. זה הפשיזם.

אנחנו עושים כבוד רב מדי לבורג כאשר אנו מצרפים אותו לסירה אחת עם סטיינר. סטיינר הוא איש של סתירות. הוא גם ידע לסייג את עצמו. הוא אפילו הודה בשנה שעברה שהאנטיציונות היא תירוץ לאנטישמיות. אבל הנה, הוא הצמיח גידול פרא שמתיימר ללכת בשביליו.
הומניזם והיפוכו
שנים רבות של עלילות, של שטיפות מוח, של דה-הומניזציה, של דמוניזציה, יצרו את היהודי המהווה, בעצם קיומו, סכנה לשלום העולם.

שנים של עלילות, של שטיפת מוח, של דההומניזציה, של דמוניזציה, יצרו את ישראל המהווה, בעצם קיומה, סכנה לשלום העולם.

זה בדיוק מה שעושים הפשיסטים השמאלנים, שקוראים לעצמם אנטי-ציונים. זה בדיוק מה שעושים האיסלאם הקיצוני והחמאס. וזה בדיוק התהום שאליה הידרדר בורג. הוא גם יוצר דההומניזציה-על מדינה יהודית המסכנת את שלום העולם-וגם מגיע למסקנה היחידה והמתבקשת, שאין לאותה ישראל זכות קיום. הפשיזם הוא היפוכו של ההומניזם. אם ההומניזם הוא הכרה בזכויות, הרי הפשיזם הוא שלילת זכויות. והוא מעז, בורג החוצפן, לקרוא לעצמו הומניסט.
ביצה של שקרים
והעובדות? מה איתן? האם יש שמץ של אמת בעלילות בורג ודומיו? בעולם של ימינו מבוצעים פשעי מלחמה איומים ונוראים. אין להם שום קשר לציונות, לישראל או ליהודים. אפשר, צריך ומותר לבקר את ישראל. אבל כדאי גם לשים דברים בפרופורציה. רוב הביקורת נגד ישראל מושמעת בגינו של "הכיבוש". אז כדאי לומר את האמת על הכיבוש הזה. במשך 40 שנות כיבוש נהרגו פחות מ-6,000 פלשתינים . רובם הגדול, המוחלט, בפעולות מלחמתיות. רק בודדים מתוך האלפים נהרגו בפעולות שאפשר להגדירן כפשע מלחמה. בודדים.

כל מוקד אחר בעולם גובה מספר גבוה לאין שיעור של קורבנות וגורם לפגיעה גדולה הרבה יותר באוכלוסיות אזרחיות. בשבוע אחד בסרברבניצה שבמרכז אירופה, נטבחו יותר מוסלמים מאשר ב-40 שנות כיבוש. בשבוע אחד בקונגו נרצחים יותר אזרחים מאשר ב-40 שנות כיבוש. מדי חודש בחודשו, בעיראק של סדאם, עם 10,000 נרצחים בממוצע, נקטלו יותר אזרחים מאשר ב-40 שנות כיבוש. בחודשים בודדים של פעולות והפצצות נאט"ו נגד סרביה של מי לושביץ' היו הרבה יותר נפגעים חפים מפשע, באופן יחסי, מאשר בכיבוש הישראלי.

כלומר אין עוד קונפליקט לאומי שמייצר מספר קטן כל כך של נפגעים. ולא שכל מעשי ישראל כשרים. זו לא הטענה. אבל בסקאלת הפשעים נגד האנושות שבוצעו על פני כדור הארץ במאה האחרונה, אם היטלר יתפוס את המקום הראשון, ישראל, בכל בדיקה רצינית, תתפוס את אחד המקומות האחרונים, אם לא את המקום האחרון.

אבל אל נא נבלבל את בורג ואת דומיו עם העובדות. הם אחוזים בדיבוק הדמוניזציה. העלילה היתה לחם חוקם של האנטישמים בימים ההם. העלילה היא לחם חוקם של שונאי ישראל בימים הללו. הם אינם יכולים בלעדיה.

כך, למשל, רוב הישראלים, לפי הסקרים, מתנגדים לכניסה קרקעית לעזה, למרות הקסאמים. אבל, לפי בורג, הישראלים תומכים בכניסה לעזה. אגב, גם אם רוב הישראלים היו תומכים בכניסה לעזה, זו היתה תמיכה לגיטימית. זה לא העניין. העניין הוא שבורג חי בביצה של שקרים. הוא אינו יכול בלעדיהם. כי זו מהות הפשיזם. זה מה שעושים כהניסטים למוסלמים. זה מה שעושים חמאסניקים ליהודים. זה מה שעושה בורג לישראלים.
לא בגלל הג'יפ
כך שכדאי לשים את אברום בורג במקומו. אותו ואת חבריו מהאיסלאם הרדיקלי, מהימין הניאו-נאצי או מהשמאל הרדיקלי. לא בגלל המשכורת. לא בגלל הג'יפ. לא בגלל הרדידות. הרי קשה לייחס עומק אינטלקטואלי לאדם שאימץ את העמדות של עזמי בשארה, אבל מומלציו הפוליטיים הם אהוד אולמרט ואהוד ברק. וקשה לייחס רצינות למי שגם רוצה אירופה וגם קובע בנחרצות שסרקוזי, זה שאירופה רוצה ביקרו, הוא "סכנה לשלום העולם". ובכלל, בורג היה אמור להיות ציוני, שהרי היה זה מקס נורדאו שאמר שהציונות היא הרחבת גבולות אירופה אל תוככי המזרח. אלא שלבורג אין שום מושג מיהו בורג. הוא אנטי-ציוני, כי אנחנו מקימים גדר הפרדה ומתבדלים מהמזרח. והוא אנטי-ציוני, כי הוא בכלל אירופי וקוסמופוליטי.

את בורג צריך לשים במקומו משום שהוא פשיסט. פשיסט אנטי-ציוני. ואם מישהו היה זקוק להוכחה, עוד אחת, שהפשיזם והאנטיציונות הם כלים שלובים של הבל ורעות רוח, של דה-הומניזציה ושלילת זכות קיום, אז בא בורג וסיפק אותה. ולא, אין שום צורך להודות לו. אנחנו ממש לא זקוקים לעוד הוכחות.

יש ניצולי שואה שהיו קפואים ששיתפו פעולה עם הנאצים. אז מה אם הוא ניצול שואה? זה לא מזיז לי כהוא זה.

ניצול שואה??? מה משמעות המילה הזו? לשתי המילים האלה אין היום משמעות רצינית. רוב ניצולי השואה שבאמת ניצלו מהשמדה במחנות כבר הלכו לעולמם. היום יש אנשים שאכן חיו כילדים או צעירים בתקופת מלחמת העולם השנייה אבל לא היו במעגל הראשון של ההשמדה ,כמו רבים מהעולים הרוסים שבאים היום לארץ ונחשבים באופן אוטומטי לניצולי שואה למרות שהיו מאוד רחוקים בערבות סיביר או קזחסטאן . מצד שני עלו לארץ יהודים ששיתפו פעולה עם הנאצים. הם היו אוטואנטישמים מתבוללים ששימשו כשומרים במחנות והיכו נמרצות את היהודים המסכנים.

אז ניצול שואה על הספינה מרגש אותי??? אולי את התקשורת הישראלית זה מרגש.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=79974780b5e0d394fddbd1a00f4f21d3&id=1672#resp_blog_117821

תגובית 112

מי שהחרים, מבחינתי הוא לא חבר. הם יהודים והם צריכים ללכת לשיעורי תורה בכיתה ב′, עד שיקלטו מה זה ארץ ישראל. מבחינה אחת, הם עשו נזק גדול מאוד לנו ולכל היהודים. רק ליהודי יש כוח לגרום לצרות ליהודים. ברגע שהם מקטרגים על משהו בישראל, זה נותן כוח לגויים לפעול נגדנו. מבחינתי, הם הזמינו את הרצח המזעזע נגד היהודים מבית-חג"י. אבל מבחינה אחרת אני מרוצה מזה שהם מחרימים את אריאל. הם קליפת הטומאה, ועדיף שלא יבואו לטמא את אריאל בהצגות שלהם".

זו האשמה חמורה מאוד שהם הזמינו את הרצח?!

"לצערנו, הם נותנים לערבים את הכוח לרצוח. אותם אמנים מביאים לזה שהגויים מרימים ראש כאילו שאנחנו איננו טובים. זה נותן כוח לגוי לעשות לנו מה שהם עושים".

מה דעתך על האמירה "אריאל זה לא ישראל"?

"אין מילים בפי לענות על הטמטום הזה. אם אריאל זה לא ישראל, רמת-אביב או בשמה הקודם – שייח′ מוניס – זה בטח לא ישראל, ועכו בטח שלא, וגם יפו לא. לצערנו, אותם אמנים חושבים שהם אזרחי העולם הגדול ושכל העולם יכבד אותם, כמו שעמוס עוז חושב. אבל הכול בא להם בהפוך על הפוך. בסוף הגויים מחרימים אותם".

יש לך הצעה אופרטיבית מול החרם השמאלני?

"אני פונה בקריאה, בעקבות החרם והרצח: יש קבוצה גדולה של אמנים וזמרים ימנים, וצריך להקים סוף סוף מועדון של אמנים ימנים אוהבי ישראל. הגיע הזמן להקים בית לאמנים וליוצרים הימנים, להנחיל לעם ישראל אהבה לכל יהודי ולארץ ישראל ולמסורת היהודית. אני בטוח שבעזרת ה′ הדברים הללו יקרמו עור וגידים".

עברת בחודש האחרון לגיתית שבבקעת הירדן, זו התשובה שלך להקפאה?

"גם זה היה בשיקולים שלי. נולד לי נכד ראשון והחלטנו ללכת אחרי הבת, לעבור ליישוב גיתית בבקעת הירדן. בגלל ההקפאה, אפילו אולפן אני לא יכול להקים כרגע".

מה יש לך להגיד לנתניהו?

"אני מקווה שישמע לעצות הנכונות וישמור על ארץ ישראל. ראינו כבר מה קרה לראשי הממשלה שהפקירו את הארץ וגירשו יהודים. אין לנו ארץ אחרת, כמו שאומר השיר".

מאז ההתנתקות, כשהיית האמן הבולט ביותר שזעק נגד, הוחרמת על ידי התקשורת. האם חל בזה שינוי?

"אני חושב שיש שינוי. הרבה מתפכחים, אבל התקשורת כמו תמיד משרתת את האויב. אם אתה עושה סרט אנטי-יהודי, אתה מקבל מלגות ותקציבי ענק, ואם זה סרט בעד היהודים, אתה מוחרם. ככה זה עובד היום בישראל. אפילו האמנים השוליים שמחרימים את העיר אריאל מקבלים הד בתקשורת. התקשורת יוצרת אווירה שבכלל לא קיימת בציבור. זה מה שאני אומר: שאותם אמנים והתקשורת הם אלו שאחראים באופן ישיר לרצח היהודים, ושהערבים מרימים עלינו ראש".

איך התגובות על השיר לקנות רק מיהודים?

"יש תגובות טובות מאוד. אפילו בערוץ 2 היה סקר שהצביע על 94 אחוזים בעדי. העם הוא יהודי, הוא יודע שאנחנו יהודים ושהערבים באים עלינו ולא רוצה שיהרגו אותו. השנה הבאה היא שנת תשע"א – ראשי תיבות של תהא שנת עם אחד. עם ישראל רוצה להיות עם אחד. אנחנו צריכים יותר שיעורי תורה ולהאמין חזק יותר בקב"ה ולחכות למשיח שיבוא כבר. איך האמרה החסידית? ′תחשוב טוב יהיה טוב′".

עברת שינוי עמוק בשנים האחרונות. ערב ראש השנה, איך אתה מרגיש עם השינוי שהתחולל בך?

"העם חוזר בתשובה, לאף אחד אין תשובות הגיוניות, דברי תורה הם הדברים היחידים ההגיוניים. אני חושב שיש שינוי גדול בעם, למרות שלרבים קשה להתנתק מהחיים הלא דתיים, יש הרבה פיתויים. היום אני באופן אישי מרגיש חופשי ועבד רק של הקדוש ברוך הוא – וזה תמיד לטובתי. זה התענוג האמיתי והנצחי מול התענוג של הרגע שחולף ועובר".

מקור: http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=57055

פרסום ראשון: 14/10/10, 14:45שלמה פיוטרקובסקי

מסיק זיתיםעונת המסיק מספקת מידי שנה לתקשורת הישראלית עשרות סיפורים לוהטים בהם מעורבים יהודים, ערבים וארגוני שמאל, אדמה טרשית ועצי זית מכסיפים. כתוצאה מכך, חדל המסיק מזמן מלהיות פעולה חקלאית תמימה של עובדי אדמה, והפך לסמל מרכזי המשמש לא מעט אנשים ככלי תקשורתי רב עוצמה לקידום עמדותיהם הפוליטיות.

בעקבות סדרה של עימותים בין יהודים לערבים ביהודה ושומרון שסוקרו באופן חד-צדדי, החליט ועד מתיישבי שומרון להרים את הכפפה, ולהקים באתר האינטרנט שלו מרכז ארכיוני המאגד בתוכו מקרים מתועדים של אלימות פלסטינית ושל פרובוקציות של ארגוני שמאל בעונת המסיק.

באתר, הנושא את הכותרת "יחד עוברים את עונת המסית", ניתן למצוא תמונות המתעדות אלימות פלסטינית, תלונות שהגישו חקלאים יהודים למשטרה אך לא נענו, כתבות עיתונאיות העוסקות בנושא, ואף דו"ח מיוחד שהוציאה אורית סטרוק מארגון זכויות האדם ביש"ע, המתעד את חוסר האכיפה השוויונית בין יהודים לערבים בעונת המסיק.

בכדי לאגור כמות אפקטיבית של מידע, קורא האתר לחקלאים יהודים הנתקלים באלימות המופעלת כלפיהם בידי פלסטינים או ארגוני שמאל, להעביר את המקרה בצירוף תמונות וסרטונים, ולפרסם אותו באתר. בנוסף, יכולים בעלי כרמי זיתים יהודים המחפשים ידיים עובדות, לפרסם את הדרישה לעובדים באתר, ללא תשלום.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/210195

היכנסו לאתר המציג את המסמכים והסרטונים על עונת המסית:

http://www.vshomron.co.il/index.asp?itemid=tzpet

ישראל חדשה הרצויה ל"קרן לישראל חדשה" אינה עולה בקנה אחד עם רצונו של מרבתו המכרעת העם בישראל.

עבור אלו המתבלבלים בשם לעיל נציין כי הבילבול אינו בכדי, הבילבול הוא מכוון. התרגום מהשם האנגלי המקורי הו אכן "הקרן לישראל חדשה" אך המיסדים הבינו כי בכך הם חושפים את כוונותיהם לאשורן הן בפני מעלי התרומות הפוטנציאלים באמריקה והן בפני קהל היעד הישראלי דהיינו, ניתוץ מדינת ישראל היהודית והציונית ולכן הרימו רשת הסוואה בנוגע לכוונותיהם ועיוותו את השם המקורי ל- "הקרן החדשה לישראל", אשר הינו משחק מילים מוזיקלי מאחז עינים.
רשת ההסוואה אף גבוהה מהמתואר. "הקרן לישראל חדשה" דואגת להעניק תרומות כספיות לאירגונים לגיטימים, אירגוני צדקה לאשורם, שאינם שוטמי ישראל, מתוך כוונה ברורה לכסות על מעשיה ולהקשות על מתנגדיה בישראל לצאת כנגד פעולותיה. גם פן מעשי קיים להסוואת הכוונות. החוק האמריקני (והקנדי) מחייב עמותות גיוס כספים להצהיר על שימוש למטרות נאותות בלבד בארצות היעד כגון חינוך ותרבות על מנת שתהיינה זכאיות להוציא סכומי התרומות מחוץ לגבולות צפון אמריקה. וכך צדה הקרן שתי ציפורים במחי אחד ומשתמשת בעמותות הלגיטימיות, ללא ידיעתן כמובן, כ"אידיוטים מועילים" לכיסוי כוונותיה לאשורן. "הקרן" יכלה ללא קושי להתרכז בתרומות למטרות נאותות ולבטל תמיכתה בשוטמי ישראל אך כאמור, לא זו כמובן מטרתה.

"הקרן לישראל חדשה" חותרת ל"מדינת כל אזרחיה" אשר לא תהיה יהודית, לא ציונית ולא דמוקרטית. אשר בה רוב פלשתיני, אשר זכות השיבה המלאה תוענק לו ישלוט על מיעוט של "דהימי" יהודים.

ההוכחה עד כמה סטה השמאל הרדיקלי הפשיסטי מעקרונות היהדות הציונית הוא ביציאה הגורפת של מפלגת מר"צ ובעיטות הצד שלה מפלגת מפ"מ ותנועת "השומר הצעיר" להגנה גורפת של מסע השיטנה ברחבי העולם הנערך מזה למעלה משני עשורים על ידי עמותות חוץ פרלמנטריות במימון נדיב של "הקרן לישראל חדשה" כנגד ישראל אשר היגיע לשיאו באספקת חומרים שיקריים להלל לאותו אוטו-אנטישמי גולדסטון על מנת שיפיק את הדו"ח המשתלח, השיקרי והפרוע כנגד מדינת ישראל.

הבה ונסיר כל צל של ספק. אירגוני השיטנה הישראלים היו מודעים ידוע היטב באשר למגמה ולכיוון אשר בו צעד הגולדסטן הלזה, אך הדבר כמובן לא מנע בעדם להמשיך ולהגיר את ארס משטמטם כנגד מולדתם. אין גם אפשרות כי אותם האירגונים, אלו "משנאי החינם בינינו", לא היו מודעים לבעיתיות של המידע שהעבירו לגולדסטון באשר הרי לא קיימו חקירה ממצה כהילכתה ולכל היותר גבו מספר עדויות מפלסתינים בוגרי אקדמיית פיאסקו ה"פאליווד" של "אל דורה". ברי היה להם כי החומר היה שיקרי, בילתי אובייקטיבי בעליל, המוציא דברים מהקשרם, המתייג את המתגונן כקלגס התוקפן, משמיץ ומוטה חריפות נגד ישראל ובכל זאת, מאחר שתאם את דעתם וגישתם הלעומתית הבסיסית כנגד מדינת ישראל ועמה, דבקו בגירסתם בלא שטרחו כמובן לאמת הממצאים. בכך הפכה עצמה "הקרן" עם עמותותיה הללו לאיום אסטרטגי קיומי על מדינת ישראל.

מיהי ומהי "הקרן לישראל חדשה"
"הקרן לישראל חדשה" הוקמה במקורה על ידי יזמים אמריקנים בשנת 1983 , על בסיס ההכרה בחוגי השמאל הקיצוני הן באמריקה והן בישראל כי עקב המהפך השלטוני שחל בישראל בשנת 1977 ועלית הימין לשלטון, הינם נימצאים בתהליך שסופו אפשר שיציין את איבוד ההגמוניה של השמאל על מדינת ישראל. ההבנה היתה כי על מנת להשיג מטרה זו יש לחנך מחדש את המוני הניבערים הישראלים ("להחליף את העם" כמאמר בן-אהרון דאז), באינדוקטרינצית שמאל אוניברסלית ומכאן גם השם (בתרגום המקור מאנגלית), "הקרן לישראל חדשה". ואכן עם הקמת הקרן הופנו תקציביה בעיקרם לפעילות אירגונים חוץ-פרלמנטרים בישראל גופא.

על רקע הצלחה מזערית בלבד בפעילות זו ובסיפם של שנות השמונים למאה החולפת, גבר התיסכול בקרב יוזמי הקרן והביאם למסקנה כי יש להעביר חלקה של פעילותם לאירופה ובעיקר לארצות הברית ולנסות להשפיע על הפוליטיקה הישראלית מבחוץ דרך ארגונים חוץ-פרלמנטרים עולמיים כמו גם האקדמיה האמריקנית והאירופית. בשלב זה הצטרפה לפעילות הקרן תנועת "שלום עכשיו" אשר זיהתה את הפוטנציאל הגלום בה והינה מכווינה מאחורי הקלעים ובצינעה את הפעילות החתרנית הבינלאומית כנגד מדינת ישראל הרשמית. תנועת "שלום עכשיו" הקימה סניף איתן, גדול ומושקע בארצות הברית לשם כך.
חלק מכריע מ"הצלחת" פעילות הסניף ניתן לזקוף להמהפך שחל במדיניות האמריקנית כלפי ישראל והלחץ העצום שהיפעיל ממשל אובמה כלפינו באשר להתישבות בשטחי יו"ש. אנשי "הקרן וניתמכיה פעלו ללא לאות, במחשכים, מאז מחצית שנת 2008 , בהטיפם משנתם באוזני רם עימנואל ואקסלרוד יועצי אובמה. לחשני הבמה הללו הינם סניף ארה"ב של תנועת "שלום עכשיו" יחדיו עם יוסי ביילין ותנועת "יוזמת ג'נבה" אשר שהו בארה"ב חודשים ארוכים לשם כך. למותר לציין כי מירב הפעילות הזו ממומנת בנדיבות רבה על ידי? אכן, כן, "הקרן לישראל חדשה". פעילות חוקית? כן, אבל סרוחה עד לב השמים (הפעילות "חוקית" לכאורה אך משום שהחוק הישראלי הנירפה עדיין אינו מטפל ב"סוכנים זרים" אלו, כפי שאמור לטפל).

מי ממן את הקרן
דרכי המימון של "הקרן החדשה לישראל" הינן ניפתלות וזאת על מנת להסוות את המקור האמיתי למימון הקרן. ה- CIA (שוטם ישראל וותיק), מעביר את הכספים עבור התרומות ל"קרן פורד" (אנטישמית ושוטמת ישראל וותיקה), אשר מעבירה אותם ליהודים ואירגונים יהודים לאיסוף כספים אמריקנים, רובם תמימים ובעלי כוונות טובות ואלו מעבירים התרומות למשרדי "הקרן החדשה לישראל" בארה"ב בניהול נעמי חזן (שמאלנית קיצונית ותיקה). הכספים מועברים לישראל למימון אירגון "שתי"ל", אשר בניהול הג'ב ליאל (שמאלנית קיצונית וותיקה). אירגון "שתי"ל" הוא אירגון הקצה המממן מטעם ה- CIA ו"קרן פורד" (כולל מדינות האיחוד האירופי), אותן עשרות עמותות ואגודות חוץ פרלמנטריות בישראל העמלות ללא לאות לקעקע קיומה של המדינה.

העדות הטובה ביותר לקישרי קרן פורד והסי. אי. איי. באה מנשיא אוניברסיטת בינגהמפטון לשעבר ג'יימס פטראס אשר קבע במאמר מחקרי מעמיק משנת 2001 , כי קרן פורד מהווה אך סיפור כיסוי לפעולות סוכנות הביון האמריקני ברחבי העולם ומאפשרת לסוכנות הביון להיות מעורבת באופן עקיף וליצור סיכסוכים ברחבי העולם בלא לערב את ארה"ב בנעשה. נציין גם כי "קרן פורד" ידועה כנגועה באנטישמיות קשה ובוטה מאז הקמתה.
בשנת 2003 נימתחה ביקורת כנגד קרן פורד על ידי סוכנות החדשות, הסוכנות הטלגרפית היהודית, בשל תמיכתה בארגונים לא ממשלתיים על שלקחו חלק בפעילויות אנטישמיות ואנטי-ציוניות בוועידה העולמית נגד גזענות שנערכה בשנת 2001 בדרבן שבדרום אפריקה.
אשת אקדמיה אמריקאית אחרת, ג'והן רולף ב-Foundations and Public Policy: The Mask of Pluralism. State University of New York Press, 2003 טוענת כי קרן פורד וקרנות דומות משחקות תפקיד מפתח בהשתלטות על תנועות התנגדות לשם קימומן של מטרות פוליטיות

פכים ספורים מפעילות הקרן
1 . במסמך של הקרן על חלוקת קרקעות המדינה מינואר 2001, נכתב ביחס לחוק הקרקעות שבתהליך חקיקה, העוסק בעיגון זכויות חקלאים ישראלים בקרקע כך: "אם החוק יתקבל, יעברו אדמות מדינה בהיקף עצום למגזר החקלאי היהודי, ומכאן שלא ניתן יהיה עוד למוסרן (או להשיבן) ליישובים ערבים." אתה, הבנת את זה משה?.

2 . תחת הכותרת היפה שמאחורי קואליציית האירגונים בניהול "שתי"ל" מסתתרת המטרה האמיתית. תפקיד הקואליציה הוא למנוע ולעכב פרויקטים של בנייה יהודית בשטחים שבתחומי הקו הירוק (במו גם באיו"ש) שהקרן מייעדת לערביי ישראל. הקואליציה מתמחה בפעולות מחאה ובבגצ"ים ובעיקר היא מתמחה בהגשת עררים לוועדות מחוזיות שונות ולוועדות תכנון ארציות בכדי לעכב פרויקטים יעודים יהודיים אלו.

3 . פסק דין קציר (קעדאן), מאבק בו שותפה הקרן, הוא דוגמא למגמה זו, וחמור מכך, הוא מראה כיצד בית המשפט העליון במדינת ישראל הפנים מגמה זו ופוסק בצורה כזו ההופכת את כל הפרויקט הציוני ללא מוסרי.

4 . מאבק הקשת הדמוקרטית המזרחית לפיתוח באדמות הקיבוצים קשור, מתוזמן ומוכוון על-ידי הקרן החדשה ושתי"ל. להערכתם (הנכונה בבסיסה) חלק מעוצמתו של המפעל הציוני נישען על בסיס התנועה הקיבוצית ועירעור חוסנה של התנועה הקיבוצית יערער, כפועל יוצא, את חוסנה של מדינת ישראל. הקיבוצניקים לא מצטיינים בתבונה פוליטית יתרה, ישנם מהם המגינים, בחוסר מחשבה ותחכום בולטים, על פעולות הקרן ועמותותיה. מי אמר שאין ביצוע חראקירי יפאני גם בישראל.

5 . הקרן מקדמת גם מאבק ל"פלורליזם דתי", מתוך הנחה כי החלשת הזיקה לדת והמסורת היהודית תנתק את הקשר של העם היהודי לארץ ישראל ותקל על הקמת מדינת כל אזרחיה אשר תהפוך במוקדם מאשר מאוחר לבעלת צביון פלשתיני מוסלמי. למשל גילעד קריב, מראשי התנועה הרפורמית בישראל היה מראשי תומכי מאבקה של ויקי כנפו (ניתמכה ניכבדות על ידי "שתיל") והוא מראשי חותמי מסמך נוסייבה-עמי איילון.

6 . כך מגדירה "הקרן החדשה לישראל" את מטרותיה במסמכיה: "שתי"ל והקרן יפעלו בתחומים הבאים: צירוף והצמחה של ארגונים למאבק, הצמחת מנהיגות מקומית והכשרתה....לנקוט בקו מרכזי של קידום מאבקים מקומיים" . דהיינו, הקרן מיצרת במו ידיה מאבקים כנגד המדינה מתוך המדינה בשליטת גורמי חוץ שוטמי ישראל. שוב, האם הבנת זאת משה?

7 . הקרן שואפת ליצור אווירת דה-לגיטימציה סביב ערך ההתיישבות היהודית בארץ ישראל - הוא ערך היסוד של הציונות. מאחר וקרקע היא משאב מוגבל, המאבק הוא דו ראשי. מחד עידוד מסירת אדמות לערבים ומאידך, מניעת התיישבות יהודית. הפרויקט החשוב ביותר של הקרן החדשה לישראל בימינו, הינו השגת קרקעות לערביי ישראל בכל שטחי ארץ ישראל, למן הבדואים בנגב ועד הערבים בגליל (והם מסמנים הצלחה לא מבוטלת).

8 . מי שיכנס לאתר "הקרן החדשה לישראל" בעבר ובימים אלו ימצא הזמנה לתוכנית המשפטנים של הקרן החדשה הכוללת שנת לימודים בארה"ב (במסגרת אקדמית שמאלנית רדיקלית) ושנה של פעילות מעשית בישראל במסגרת אחד הארגונים העוסקים לכאורה בתחום "זכויות האזרח". המדובר בארגונים כמו "שלום עכשיו", "בצלם", "המוקד להגנת הפרט", "מוסאווה", "זוכרות", "עדאללה", "מחסום ווטש", "שוברים שתיקה", "במקום" "גוש שלום", "איתיג'אה", "קשב", "עיר עמים", "גישה", "יש דין", "אג'נדה" וכיו"ב, ארגונים הרודפים את הפרויקט הציוני. ההכשרה במסגרת "תכנית הכשרת המשפטנים" מתמקדת בנושא זכויות האדם בהקשרן כאנטי לאומית ישראלית ויהודית, כך ע"פ דו"ח על פעילות הקרן מטעם הקרן.

בחזרם של אלו מתקופת הכשרתם מתמקמים אותם המשפטנים הטעונים כעת באוריאנטציה אנטי ישראלית וציונית חריפה, באירגונים ממשלתיים וחוץ פרלמנטרים ישראלים הממומנים על ידי הקרן.

למותר לציין כי "הקרן החדשה לישראל" מצאה בכך את הסדק, הפירצה השלטונית והחוקית במדינת ישראל אשר תאפשר לה לשלוט על מהלכיה הפוליטים והמדינים של המדינה ללא כל צורך להיות מעורבת בהליך הדמוקרטי התיקני של בחירות ושאר "זוטות". אותם המשפטנים אשר עברו הכשרה בעלת אוריאנטציה אנטי-ציונית ופרו-פלסתינית מובהקת נימצאים בכל אתר ואתר של השילטון והפוליטיקה הישראלית לאמור: משרד המשפטים, פרקליטות המדינה, השרות הציבורי, רבים משגרירי ישראל בחו"ל והאקדמיה הישראלית ומשפיעים ומכוונים את מהלכי מערכת המשפט והשלטון הישראלי. אין תמה כי במקומותינו "חבר מביא חבר, חבר מגן על חבר" הפך לנורמה בנוסך מחלה סופנית ידועה ומאוסה. המתווה הינו של "זרועות תמנון" המוצצות לשד המדינה מבפנים.

נושאים שם הדמוקרטיה לשוא
לאיזה דמוקרטיה מכוונים דוברי הקרן? לזו של רפובליקת ווימר (בגרמניה שלאחר מלחמת העולם הראשונה) שאיפשרה את עלית הנאציזם והיטלר לשלטון או לדמוקרטיה מתגוננת נוסך ארה"ב?

המתווה בין פעולות המפלגה הנאצית לבין "הקרן לישראל חדשה" הינו זהה (ואין הכוונה לדימיון באופי ההתארגנות). הנאצים שאפו לקעקע את שלטון רפובליקת ויימר דרך ניצול רפיסותה של הדמוקרטיה שם ולהחליפו בשלטון אנטי דמוקרטי, נציונל סוציאליסטי. ראוי לציין גם כי הצלחת הנאצים בתפיסת השלטון בשנת 1933 לא היתה כלל מתאפשרת ללא ממימון נדיב ומפליג של בנקאים בינלאומים אמריקנים (ואנטישמים מובהקים).

"הקרן לישראל חדשה" שואפת, דרך עמותותיה בדיוק לכך דהיינו, חדירה ערמומית ונכלולית, תוך ניצול רפיסותה של הדמוקרטיה הישראלית, בעזרת סוכניה, השתולים מבעוד מועד באושיות הממסד, אלו הם זרועות המדיה והמערכת המשפטית, להשתלטות עוינת על מדינת ישראל והפיכתה למדינת כל אזרחיה במקרה הטוב (לטעמם), כלומר: מדינה כנענית, המדינה הערבית העשרים ושלש, נטולת יהודים, רוח יהודית ודת יהודית, ולהמלכת שילטון שמאלני קיצוני, אמור פשיסטי, במקרה הפחות מוצלח, במדה והמזימה הראשית לא תעלה יפה.
ניתן לראות זאת במימון מפליג מטעם הקרן לעמותות פלשתיניות פנים ישראליות החורתות על דיגלן בדיוק עקרונות אלו וכמובן עמותות "ישראליות" המשתיכות כולן (הפלא ופלא) לשמאל הקיצוני המיליטנטי, התומכות בתזות זהות אלו בדיוק נימרץ (כאמור: "שלום עכשיו", בצל"מ, "זוכרות", "מחסום ווטש", "נשים בשחור", "קואליציית נשים", אומץ לסרב", "שוברים שתיקה". "אנרכיסטים נגד כל דבר" ועוד פירות באושים דומים מתחתית חבית החברה הישראלית).

באשר "הקרן לישראל חדשה" ועמותותיה האנטי-יהודיות וציוניות מייצגות אך חלק קטן יחסית מעמנו (הן בישראל והן בארצות הים), ומפאת העובדה כי הללו כושלים יותר ויותר במבחן הדמוקרטי האולטימטיבי דרך פסק הבוחר בקלפי, הרי שמצאו הם מסלול עוקף דמוקרטיה בדמות מימון ופעילות של שוטמינו המסורתים מח"ול מצד אחד וביצור מעמדם באמצעי המדיה והמשפט הישראלי מהצד השני (אותם אלו שלעולם אינם עומדים למשפט הבוחר ממילא), מתוך כוונה ללפות את ישראל לפיתת חנק ולהביאה על בירכיה למלא רצונם. אכן, דמוקרטים לתפארת.

נושאים שם "זכויות אדם" לשוא
אירגונים חוץ פרלמנטרים המנסים לעקוף את המחסום המוסרי של עם הנילחם לקיומו ניתלים במושג "זכויות אדם". את אשר אימץ בית המשפט העליון הישראלי בחום דהיינו "הזכות לזכויות" אשר תמיד גוברות על "הזכות לחיים" (או קיום), עקב נטיה פוליטית ואידאולוגית חד צדדית שמאלנית קיצונית, אימצה גם כל הערמה הבואשת הזו. המושג "זכויות אדם ואזרח" הפך לכן להיות בזוי ובדין.

כל מצורע וזב חוטם בינינו, כמו גם ברחבי העולם, מכסה את ערוותו ומתהדר בנוצות המזויפות של "זכויות אדם" בעוד אשר כוונתו לאשורה היא להאדיר את משנתו הפוליטית האישית תוך אחיזת עיני המתבונן.

הזלזול בתבונתו והגיונו הבריא של של הציבור הינו כה גדול עד כי הבנתם של "לוחמי הזכויות"-בפרוטה אינה מגעת להשיג כי יצר הקיום האינסטיקטיבי של כל יצור חי הינו ראש וראשון בקיומו. מפאת שמעמידים "זכויות אדם" לפני יצר הקיום הקמאי הרי שזוכים הם לקיתונות של בוז וסלידה טיבעית בידי כל שעיניו בראשו. ומכאן, זה המעמיד "זכויות" לפני "חיים", זכאי בהחלט לתיוג מוצדק של בעל אישיות רופפת ובעיתית.
אין האמור לעיל בא לגרוס כי בכל מקרה ומקרה יהיו זכויות האזרח נופלות מהזכות לחיים אך בהחלט באים אנו לאמר כי יש לשקול בסרגל מידתי רגיש ביותר את שני המוטיבים הללו באורח מאזן ומידתי, כאשר בכל מקרה של איזון מושלם בין השניים הרי הזכות לחיים תמיד תקבל עדיפות על הזכות לזכויות.

"הקרן לישראל חדשה" ודובריה, כולל כל האירגונים שוטמי ישראל הממומנים על ידה עושים שימוש נכלולי וציני, כקרדום לחפור בו, במושג "זכויות אדם" וברי לכן כי מוציאים שם רע לכל הנושא החשוב והחיוני מעין כמוהו. דומה הדבר לאותו סיפור "הרועה והזאבים", באשר לכשניצרכים אנו להעמקת זכויות אזרחיות, כפי שאכן קורה במקומותינו, הרי שפעילותם המקדימה, מאחזת העינים והנכלולית מסיטה את הדיון בנושא 'זכויות האזרח' לנושא הפוליטי תוך שמהות הזכויות החיוניות לרבים בינינו נישכחת בלהט הוויכוח.
היוצא מכך כי אלו הנושאים את שם "זכויות האדם" לשוא, מקעקעים את הזכויות הלגיטימיות של האזרחים במו ידיהם. אל לנו להצטער על כך. אלו, לא היה בכוונתם מלכתחילה לעסוק בזכויות אזרח אלא אך פיטפטו עצמם לדעת שלא לשם שמים.

הכה בשליח
אירגון "אם תירצו" אשר חשף את עוולות "הקרן" הינו אך "השליח". אירגון זה המאגד יהודים ישראלים, חילונים, ציונים עד עמקי נישמתם, לא הימציא את שפירסם, האירגון נתן פומבי לעובדות הידועות מזה זמן אך הוצנעו באדיקות רבה על ידי המדיה הישראלית וראשויות המשפט ופרקליטות המדינה בעיקר, אשר חלקים ניכבדים בם נגועים אנושות במחלה הסופנית של שיטנת ישראל ועמה. וכעת מותקף אירגון "אם תירצו", באשר תקיפת השליח, כך מקווים כלבי הדוברמן בתיקשורת, תסיט את תשומת הלב הציבורית מהעובדות לאשורן, מהמהות והיא פעולתם המתמשכת והעיקבית של "הקרן ובנותיה" להכפשת מדינת ישראל ועמה ברחבי העולם. ניתן להבחין בנקל באופי ההתקפות כנגד "אם תרצו" המתמקדות בדיוק בסיגנון הפעולה של משטיני ישראל עצמם דהיינו, שימוש בכינויים כגון, "אנטי-דמוקרטים", "סותמי פיות", "פשיסטים", "מקארתיזם" ועוד ירקות באושים כאלו המסבים את דעת השומע מהמהות עצמה. דומה והללו למדו רבות מהאדונים גבלס ושטרייכר במדינה אירופית מסויימת אשר בה "שקר שחוזרים עליו די פעמים הופך ל"אמת"".
כנסת ישראל חייבת, אבל חייבת להכנס בעבי הקורה תוך חקיקת נגד נאותה באשר לפעילות 'סוכנים זרים' בישראל וכל המקדים הרי זה משובח. המדובר כאן הוא בביקורת ובדיקה לגיטימית של פעולות הקרן ועמותותיה, ההתנגדות לכך מעלה תהיה גדולה....ממה בדיוק חוששים סנגורי "הקרן" ופעולותיה, ממה הם מפחדים (חיים אורון, בוז'י הרצוג, יש לכם תשובה)?

ניתן למצוא פרטים רבים נוספים ומרחיבים באשר לנאמר פה במהדורתו השניה של הספר "משנאי החינם בינינו" אשר הופץ במחצית שנת 2009.. ניתן לעיין בספר (ולקבלו) בקישור הבא: http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing_Volume2.pdf
גם המהדורה השלישית והמורחבת של הספר תופץ כשרות לממוענים חינם אין כסף, במחצית השניה של שנת 2010.

אהרון רול
[email protected]
www.aaronroll.com
http://www.global-report.net/aroll/
http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing_Volume2.pdf
http://www.aaronroll.com/Democracy/Israeli Democracy chapters.pdf

http://www.articles.co.il/article/61004/%D7%9E%D7%99%20%D7%A8%D7%95%D7%A6%D7%94%20%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%20%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94

= המדריך לשמאל הרדיקלי ====

1.אסור לומר מילה רעה על העולם המוסלמי נקודה !

2.אסור לומר מילה של ביקורת על שום מדינה המשתייכת לעולם השלישי.

3.המערב תמיד אשם,בכל דבר, בכל עניין,ושלא תתווכחו אפילו על זה.

4.העולם מתחלק למדכאים ולקורבנות:המדכאים הם המערב(ראה סעיף 3), הקורבנות:המוסלמים ומדינות העולם השלישי(ראה סעיפים 1,2).

5.טענות על פשעי מלחמה,טיהור אתני,כיבוש,אפרטהייד ,יש להפנות רק למדינה אחת מתוך 192 המדינות בעולם-מדובר במדינה הקטנה במזרח התיכון העונה לשם ישראל.

6.אסור למערב לעשות שום פעולה צבאית כנגד מדינות מוסלמיות או ארגונים מוסלמים אפילו לא כהגנה עצמית,ובמיוחד לא למדינה במזרח התיכון בשם ישראל(ראה סעיפים קודמים).

7.סעודיה נקראת מדינה מתונה ! למה? ככה !

8.יש זכות לכל העמים להגדרה עצמית-כלומר למדינת לאום.זה אומר לטורקים לנורבגים,לפלסטינים וליוונים חוץ מלעם אחד-העם היהודי! לעם היהודי אין זכות להגדרה עצמית ולמדינת לאום משלו! למה ? ככה !

9.אם אתה מתנגד למאמרי המערכת של חכמי הדור מעיתוני השמאל הרדיקלי:הארץ,הגרדיאן,הניו יורק טיימס, אז אתה פאשיסט חשוך,גזען ומקרתיסט !

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1737#resp_blog_126989

תגובית 482

אנחנו הומניסטים מבקשת המסיכה לומר,

ציונים מבטן ומלידה,היא ממשיכה לנסות,

דוגלים בערכים אוניברסאליים ושואפים לקדמה ולחיזוק הדמוקרטיה...

אך הנה אופס, הוסרה המסיכה ולפתע ניבטות מאחוריה עיניים יוקדות בשינאה, שינאה עצמית עד לכדי טירוף הדעת שאין דומה לה בבוגדנותה בכל רחבי תבל.

בוגדנות ללא מעצורים, הטלת רפש בכל חלקה טובה, הסתה כנגד המדינה כנגד אזרחיה וחייליה, המוצגים השכם וערב כקלגסים.

חייבים לעצור את מחול השדים הפוסט ציוני המזין את להבות השנאה לישראל מקצה העולם ועד סופו.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1737

תגובית

פעילי שמאל קיצוניים מתסיסים בחודשים האחרונים את ערביי גוש-עציון תוך פגיעה במרקם החיים ובשכונת הטובה. ומה המשטרה עושה?

עמיחי גרוספיזור "הפגנה" של "מפרי סדר" סמוך לכרמי-צור שבגוש-עציון הפך למבזק שגרתי מיד לאחר צאת השבת באתרי החדשות. מהסיפור האישי שלי אפשר אולי להתרשם מה עומד מאחורי דיווח יבש כזה.

פעילי שמאל קיצוניים מתסיסים בחודשים האחרונים את ערביי גוש-עציון, ומדרבנים אותם לחזק את הלאומניות שלהם תוך כדי רמיסת שלטון החוק, פגיעה במרקם החיים של התושבים היהודים, הריסת יחסי השכנות הטובים ששכנו בין תושבי הכפרים לתושבי היישובים, והכי חמור: נסיון לרצוח.

בכל שבת בחודשיים האחרונים מגיעים פעילי השמאל הקיצוני לכפר "בית-אומר" הסמוך לכרמי צור ומשדלים את ה"צעירים" להתקרב לגדר היישוב תוך הבערת צמיגים ויידוי אבנים. כוחות הביטחון מנסים לפזר את ההתפרעות האלימה באמצעים לפיזור הפגנות, ואף החלו לעצור באחרונה מספר מתפרעים. בשבועות האחרונים החלו צעירי הכפר לקיים את המנהג גם בימות החול.

ביום רביעי לפני כשבוע וחצי (ה' מרחשוון, 13/10) קצת אחרי השעה 15:20, הבחנתי בצמיג בוער במרחק של כ-100 מטר מגדר היישוב.

כשהתקרבתי למקום החלו "צעירים" ליידות לעברי אבנים בעזרת מקלע מיוחד. האבנים, במשקל של בערך קילו כל אחת, פגעו כמטר-שניים ממני. במגדל שמירה קרוב הסתתרו שני חיילים שברחו מהאבנים ולא הגיבו לנסיון הרצח.

במקביל, צעקו הערבים לעבר החיילים "בואו לפה, אתם פחדנים", קיללו וסימנו בתנועות גסות. כשעליתי למגדל החיילים אמרו לי שיש כח בכוננות, והוא ממתין להתפתחות כדי להגיע - כאילו נסיון לרצוח אותי לא מספיק בשבילם.

מאחר והייתי מצוייד במצלמה, צילמתי את אחד הצעירים מיידה את האבנים, והלכתי עם התמונות לתחנת המשטרה בחטמ"ר עציון. החוקר ארז זכות רשם את תלונתי, קיבל לידיו דיסק עם התמונות והעביר את החקירה למשטרת חברון. מאז ניסיתי לברר האם החשוד בנסיון הרצח נעצר, אך החוקר רפי שמטפל בתלונה הסביר לי שזה תהליך ארוך. אינני יודע מה קורה מאחורי הקלעים, אך בינתיים אין תוצאה מעשית, וגם אם תיהיה כזאת בסופו של דבר - זה יותר ממאוחר מדי.

הטיפול הכושל ביידוי האבנים שמתפשט בתקופה האחרונה בחלקי הארץ השונים - רק מגדל את דור המחבלים הבא. ההתחככות היומיומית עם כוחות הביטחון מעלה למחבלים הקטנים את הביטחון העצמי ומחסנת אותם מפני ההרתעה שצריכה להיות לאדם שמנסה לפגוע באזרח או בשוטר. הילדים הערבים מתייחסים לזה כאל משחק או הצגה, ומתחנכים שיידוי אבנים אינו נתפס כמעשה חמור שמביא עונש חמור בהתאם.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/210566

1.יש ללמד את העם שאותם אנשי שמאל הם אויבי העם. מנהיגיהם המציאו עם פלסטיני ערבי,והם עצמם ערב רב.

2.לא מדובר ב"שמאלנים" אלא בבוגדים בעמם המסיתים לרצח "רוצחים".

כשמפלצת טבחה שמונה נערים יהודים בישיבת מרכז הרב, התכוונה ממשלת "ישראל" לאטום(!) את חדרו של הרוצח, במקום להעיף את כל ג'אבל מוכאבר, על סוכת האבלים שבו, באויר, אבל, השמאל אפילו לא נתן לאטום חדר, כי זה עונש קולקטיבי.

כש"ישראל" התכוננה לפעולת תגמול, שוב הם קמועם הפזמון - יש חפים מפשע, וזה עונש קולקטיבי.... וכל זה, בנוגע לאויב מוצהר ופעיל בהשמדת היהודים בארץ ישראל.

כששאהיד התפוצץ על המונים, ו"מדינת ישראל" רצתה לאטום את הבית, קפץ יאיר צבן עם - זה לא אנושי, אולי גר איזה זקן בבית, ושולמית אלוני קפצה עם - זה ייצור בוקה, מבוקה ומבולקה..

אבל, כשערבים רצחו ערבי בחלחול, ואבישי רביב "לקח את האחריות" בשם ארגון "אי"ל", מייסודו של השב"כ, קפץ שריד עם - לגרש את היהודים מחברון...כי פתאום, עונש קולקטיבי הוא יפה ומוסרי ונכון וכו'...

איש אחד עם כיפה, חיסל איש אחד בלי כיפה, וכל הקולקטיב חובש הכיפה נדרש לחשבון נפש.

ואתם יודעים מה?

האידיוטים עושים זאת, מכים על חטא שלא חטאו וממשיכים לשתף פעולה עם גדולי רוצחי ישראל מתמיד.

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/9107

תגובית

38

במלחמת העולם השנייה, כוחות הברית הפציצו מהאוויר מרכזי אוכלוסיה

בגרמניה הנאצית עם פצצות נפלאם, ומיליוני אזרחים נהרגו.

הם עשו זאת כדי להכניע את גרמניה הנאצית.

ארצות הברית הפציצה את הירושימה ונגסאקי כדי להכניע את יפן, והיא מחקה בהפצצה מהאוויר כפר בעיראק עם פצצה של 7 טון, רק בגלל שהיא חשבה שאולי בנלאדן מסתתר שם ,ואף אחד מהתקשורת בארה"ב לא צייץ.

אבל כאשר צה"ל חיסל בעזה את הארכי רוצח סלאח שחאדה ועוד כמה מעוזריו, קמו כאן יפי הנפש מהשמאל ובראשם יוסי שריד ,וזעקו שזה לא מוסרי ומנוגד לחוק.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/210616

תגובית 49

"כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים, שהגיחה מתוך פינה אפילה של היהדות... מתוך מרתפי ההתבהמות וסיאוב.... על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף" (עמוס עוז).

"כשאני רואה את החרדים אני מבין את הנאצים" , "לבוש מגוחך אנאכרוניסטי ומעורר גועל", כשרואים אותם מבינים מדוע היתה שואה" (יגאל תומרקין).

"רק כלי נשק אחד חסר היום בארסנל הנשק של צה''ל, והוא התותח הקדוש...'' (מאיר שלו).

"אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונאליים. את זה עוצרים רק בכוח, וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת הצורך נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעופרה או באלון מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עופרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסף הפשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית" (זאב שטרנהל).

"החרדים עלוקות... יושבים עלינו כפרזיטים שותי דמינו תרתי משמע... שופכי דמים תרתי משמע" (שולמית אלוני).

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=79974780b5e0d394fddbd1a00f4f21d3&id=1751#responses

תגובית

247

הגיע הזמן שהציבור יתעורר לעשות משהו ממשי כדי להגן על עצמו מפני גופים אנטישמים שפועלים לפורר אותנו מבפנים.

עו"ד אליקים העצני

את דו"ח גולדסטון כינו בין היתר "אנטישמי" ודבר זה מעלה את שאלת האנטישמיות והיהודים - לא יהודים כנרדפים, קורבנות האנטישמיות, כי אם יהודים בצד הרודף, היהודי בעצמו כאנטישמי.

התופעה של יהודים שונאי יהודים ויהדות, מוכרת.

כל צוררי היהודים השתמשו ומשתמשים ביהודים - כיועצים, כמלשינים, כמשת"פים, כמכשירים לביצוע הרדיפות, וגם – וזה התפקיד המועדף – כעדי המלך, כמי שאומר בעדותו : אם אני כיהודי אומר את זה, חזקה עלי שיש לי מידע פנימי ואני גם אובייקטיבי, וכי יכול אדם לשנוא את עצמו? השאלה היא רטורית, אבל אנחנו יודעים את התשובה: ...ועוד איך יכול! ואכן, בכל הכתבים האנטישמיים מסתמכים שונאים וצוררים מאומות העולם על עדויות של יהודים.

האבטיפוס של היהודי השונא את עצמו הוא אוטו ויינינגר, צעיר יהודי בווינה בראשית המאה הקודמת, פילוסוף גאון שהטיף שהיהודים הם גזע מושחת ומשחית חסר תקנה ודינו לעבור מן העולם. הוא התאבד לדעת בגיל צעיר ביותר, ובכך השמיד לפחות יהודי אחד. את ויינינגר ציטטו בהתלהבות בבתי הספר הנאציים. אני בעצמי נחשפתי לזה כתלמיד בבית ספר גרמני.

את החומר "המרשיע" נגד היהודים סיפקו לכמרים בספרד לצורך וויכוחי הדת ("הדיספוטציות") - בעיקר ציטוטים מתוך התלמוד, חלקם מזויפים - סיפקו מומרים יהודים, ולעתים המתווכחים בעצמם מטעם הנוצרים היו משומדים. גם חלקם של קומוניסטים יהודים ברדיפת יהודים, יהדות, ציונים וציונות בברית המועצות ידוע היטב.

איך הגיבו היהודים במהלך ההיסטוריה על האנטישמיות? כל עוד בגלל הלחץ מבחוץ הם היו מכונסים בתוך עצמם – בגטו, בעיירה, בתחום המושב, בקהילה - הם היו גם מלוכדים מסביב לדתם, שחיזקה וביצרה את רוחם באמרה להם שהם "עם לבדד ישכון" בהיותם "עם סגולה", ועל כך משלמים מחיר. ובכלל, "הלכה, בידוע, שעשיו שונא ליעקב". ומדוע? מפני שעם יעקב השם מחמיר, כי את אשר יאהב – יוכיח!

האנטישמי היהודי, בשאיפתו להשיג התבוללות מושלמת, לא רק משיל מעצמו כל דבר יהודי אלא גם מאמץ לעצמו את הדעות האנטי-יהודיות של אלה שהוא כל כך משתוקק לחקותם.

המהפכה הצרפתית וכיבושי נפוליאון פתחו במערב-אירופה את הגטאות והכניסו רוח של חופש וליברליות. העולם המודרני נפתח בפני היהודים ולכאורה אמר להם: אם תהיו כמונו, ננהג בכם כמו הייתם משלנו, ורבים מן היהודים נענו.

משה מנדלסון, הפילוסוף מאמצע המאה ה-18, היה עדיין יהודי שומר מצוות, אך את נכדו פליקס מנדלסון-ברתולדי, המלחין הגדול, כבר הטבילו הוריו לנצרות. הסבא של קרל מרקס היה רב. דודו היה הרב הראשי של עירו, טרייר. אבל אביו התנצר וטבל לנצרות את כל ילדיו. יתר על כן: קרל מרקס היה אנטישמי! במאמרו "לשאלת היהודים" שאל, מי הוא האלוהים של היהודים והשיב: הכסף!

האנטישמי היהודי, בשאיפתו להשיג התבוללות מושלמת, לא רק משיל מעצמו כל דבר יהודי אלא גם מאמץ לעצמו את הדעות האנטי-יהודיות של אלה שהוא כל כך משתוקק לחקותם.

ואז בא השבר הגדול. לא חלפו אלא שנים ספורות, ואותה הסביבה האירופית-נוצרית שיהודים ביקשו להתמזג ולהיעלם בתוכה – החלה להקיא אותם מקרבה. אותה שעה, רבים מן הגויים כבר לא היו נוצרים מאמינים ועל כן לא יכלו לתת לשנאתם את הבסיס הדתי המסורתי. המציאו, אפוא, תורה חדשה, הלא היא "תורת הגזע": היהודים רעים ומסוכנים, מפני שהם מגזע שפל ומושחת.

וגם התורה הזאת אינה חדשה. השתמשו בה כבר בספרד, אחרי גירוש היהודים. שהרי רוב היהודים לא יצאו, כי אם התנצרו ונשארו. חלקם נשארו יהודים בסתר וחלקם המירו את דתם באופן מוחלט. בפני "הנוצרים החדשים" הללו נפתחו כל המקצועות והמשרות, כולל הכהונות הגבוהות ביותר בכנסייה, ועד מהרה החלו הנוצרים המקוריים לסבול מן התחרות שלהם. כדי לנטרל אותם שיסו בהם את האינקוויזיציה, ומי שלא יכלו להאשימו שהוא יהודי בסתר - אמרו עליו שדמו טמא, ועד דור רביעי אין לתת לו ולצאצאיו להרים ראש.
גם למרקס לא הועילה האנטישמיות. עד היום רואים בו בחוגים רחבים את "מרקס היהודי".

עיתונאי ווינאי יהודי, תיאודור הרצל, חווה בחריפות את המלכוד שבו מצא את עצמו היהודי המתבולל: ממורשתו היהודית הוא כבר נפרד ואל מחוז חפצו הגויי הוא אינו יכול להגיע מפני שדוחים אותו. במזרח אירופה, היכן שהיהודי עוד היה יהודי, השתוללו הפוגרומים ובמערב חש הרצל את השנאה הקרה ואת יצר ההשמדה החבוי מתחתיה. מסקנתו היתה, שאם דרך חזרה אין והאדמה מתחת לרגלי היהודים בוערת, אזי לא נותר אלא ללכת קדימה - קדמה מזרחה – בחזרה אל העבר הקדום בארץ היהודים. ומי שאל הדת לא יוכל לחזור עוד, יחזור אל ההיסטוריה, אל הזהות הלאומית, אל המורשת התרבותית, אל החגים והמנהגים. כך נוצרה הציונות החילונית.

בעיני הרצל, תכלית הציונות היתה בראש וראשונה מוצא מהמלכודת האנטישמית. הוא האמין שברגע שתהיה ליהודים מדינה, יהגר אליה כל מי שלא ימצא את מקומו בגולה, היהודים ה"עודפים". וכשיתחיל לפעול אותו צינור ניקוז שינקז לארץ ישראל את ההמונים היהודים הנרדפים – ייפתח תהליך כפול: מצד אחד, את היהודים שיצאו והקימו לעצמם מדינה לא ישנאו עוד, מפני שלא יהיו עוד גורם זר, מתחרה, ומן הצד השני, בארצם, הם יהיו כמוהם – חזקים, גאים ואמיצים, עם במשפחת העמים! שנית, גם את היהודים שנשארו בארצות מוצאם לא ירדפו עוד, מפני שהם כבר לא יהיו לנטל. וכך, הציונות בהתגשמותה תבער את האנטישמיות מן העולם.

כמה הרצל טעה!

השואה שמפניה חרד, אכן התרחשה ואוקיינוס הדם העניק ליהודים כמה שנות חסד, שבהן האנטישמיות יצאה מן האופנה. מן הצד השני, ב-19 השנים שבין 1948, שנת הקמת המדינה היהודית ל- 1967, שנת מלחמת ששת הימים, נצטיירה מדינת היהודים בעולם כיצור חלש ושברירי, מדינה קטנה ובלתי חשובה שגם סיכויי שרידתה נתונים בסימן שאלה. על כן, לא היה במי לקנא ואת מי לשנוא.

באו ניצחון ששת הימים והשתלטות היהודים על כל ארץ התנ"ך, ובעיקר על ירושלים, והעניקו למדינה היהודית עומק ומשמעות היסטוריים מצד אחד ועוצמה פיסית גדולה מצד שני. היא הפכה לסיפור הצלחה. גם היהודים בגולה התאוששו, ובכל מקום – במדע, בקולנוע, בתקשורת, בפוליטיקה, בתרבות וכמובן בעולם המסחר והכספים – שוב שמעו שמות יהודיים, והרבה. מה הפלא, ששוב עלתה הקנאה ופרחה השנאה: היהודים שוב משתלטים על העולם!

התוצאה היתה, שאותה המדינה שהרצל חשב שעצם קיומה יסלק את האנטישמיות מן העולם - היא בעצמה הפכה להיות מטרה מרכזית לחיצי האנטישמיות! האנטישמי לא הבדיל בין היהודי הבודד בתפוצות ליהודי הקיבוצי במדינתו. להיפך, אל האחרון קל יותר לרכז את השנאה כולה! וכך, לא רק שישראל לא הביאה את האנטישמיות לידי ביטול, אלא היא בעצמה הפכה להיות קורבן לה, למגינת ליבם של "כנענים" למיניהם, שדימו לעצמם שבארץ ישראל דווקא יצליחו להיפטר מן הגורל היהודי!

גרוע מכך: בעולם הרחב, גם היום עדיין לא נוח להיראות אנטישמי. רישומה המחריד של השואה טרם התפוגג. על כן, החליפו אנטישמיות ב"אנטי-ישראליות" וייחסו לישראלים (היהודים) מול הפלסטינים את כל מה שהנאצים והאנטישמים בכל הדורות ייחסו תמיד ליהודים: כובשים, מדכאים, מנצלים, רומסים, שודדים, רוצחי ילדים קטנים, משחיתים. החלפה פשוטה של "יהודי" ב"ישראלי" עשתה את הטריק, והכל התיישב על מקומו.

המניפולציה הזאת משפיעה על יהודי הגולה בשני כיוונים מנוגדים. הרוב - "עמך" בפריז, בלונדון ובקמפוסים בארה"ב נפגעים כיהודים מן ההאשמות נגד לישראל. מאידך, מיעוט קטן בוחר בחלופה מרושעת, שפלה וגם מגוחכת – מצטרף לרודפים, עושה עצמו כאלו אינו יודע שהכוונה היא גם אליו כיהודי, רץ עם הרצים ומגדף עם המגדפים את ישראל, על "פשעיה" נגד "העם הפלסטיני המסכן". והוא חושב לו, במודע או שלא במודע, שע"י הסטת שנאת היהודים אל מדינת ישראל, או אל הימין בישראל או אל "המתנחלים", הוא יתחמק מהגורל היהודי – אותו לא ישנאו, בו לא יקנאו, הוא לא ייחשב שונה, אחר, זר. אלא, לא יועיל לו כלום. הסיסמאות הן נגד ישראל, אך בתי הכנסת המותקפים, בתי הקברות המחוללים והאנשים המוכים ברחובות – הם יהודים.

יש באמריקה תנועה ממאירה בשם J STREET, החותרת תחת הזיקה של יהודי ארה"ב לישראל ותחת אינטרסים של מדינת ישראל במערכות השלטון האמריקניות. יש פרופסורים יהודים בכל העולם, המנהלים בשביל הערבים את תעמולת הזוועה נגד מדינת היהודים, וכל זה סותר בעליל את הנחתו של הרצל שהמדינה תשמש כתרופה נגד האנטישמיות, דווקא. ובכל זאת, ישראל היא סיפור הצלחה יוצא מן הכלל. היא יישרה את גבו של היהודי, נתנה בידיו נשק להגן על עצמו ולפגוע באויביו והעיקר - העניקה לו בית.

הגדולה שבהפתעות, שאיש לא חלם ולא שיער אותה, היא הופעת האנטישמיות גם בין יהודים במדינת ישראל, אם כי עדיין בקרב מיעוט קטן מביניהם. הללו, במקום להיות חופשים מתסביכי הגלות והנרדפות, כפי שציפו מהם הואיל וגדלו באווירה חופשית ומשוחררת, נתפסו בדיוק כמו אבותיהם לאותה השנאה העצמית הישנה והרעה.

נוער יהודי ישראלי שגדל כאן, קיבל חינוך לאומי ונעשה משכיל ומצליח, מקדיש את כל חילו לאהבת אויביו ולשינאת בני עמו. הוא עושה יד אחת עם האויב נגד ארצו - ראה בלעין ונעלין, ראה שכונת שמעון הצדיק בירושלים, ראה חברון ועכשיו גם נווה צוף, שם צועדים צעירים יהודים מהארץ ומהגולה ביחד עם ערבים החותרים להשמיד את מדינת היהודים. וראה הפרופסורים הרבים באוניברסיטאות כאן, המסיתים אקדמאים בחוץ לארץ להחרים אפילו את המוסדות שבהם הם מרצים ומהם הם חיים.

נקודת המוקד של התופעה הקשה הזאת היא פרשת דו"ח גולדסטון, המפגישה את הפתולוגיה של שנאה עצמית יהודית בגולה המגולמת בגודלסטון, עם הפתולוגיה המקומית של יהודים ישראלים אחוזי דיבוק של השמדת עצמם. על נקודת החיבור הזאת הצביע בן כספית במאמר מיום 30.1.2010 על "הקרן החדשה לישראל" ודו"ח גולדסטון.

הנה כמה מן העובדות המדהימות:

16 עמותות הנתמכות ע"י הקרן החדשה לישראל תרמו חומרים מרשיעים נגד צה"ל ונגד הממשלה בפרשת "עופרת יצוקה", והנה כמה מן השמות: עדאלה, שוברים שתיקה, בצלם, האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט, הוועד הציבורי נגד עינויים, יש דין, גישה, במקום, שומרי משפט, איתך, קול אחר, קואליציה נשים לשלום.

הקרן הזאת עשירה מופלגת. היא חילקה עד עכשיו למעלה מחצי מיליארד שקל, והיא היא שתמכה "בחלק גדול מאד" מן הארגונים הישראלים שסיפקו את החומר הרב המשחיר את ישראל בדו"ח גולדסטון.

92% מן ההאשמות בדו"ח הזה מקורן בחומר שסיפקו הארגונים האלה. 16 עמותות הנתמכות ע"י הקרן החדשה לישראל תרמו חומרים מרשיעים נגד צה"ל ונגד הממשלה בפרשת "עופרת יצוקה", והנה כמה מן השמות: עדאלה, שוברים שתיקה, בצלם, האגודה לזכויות האזרח, המוקד להגנת הפרט, הוועד הציבורי נגד עינויים, יש דין, גישה, במקום, שומרי משפט, איתך, קול אחר, קואליציה נשים לשלום.

וועדת גולדסטון פנתה לציבור והזמינה חומר. 77% מהגופים שנענו, נתמכים ע"י הקרן החדשה לישראל. ומוסיף בן כספית : הצד השווה בכל הארגונים האלה הוא שמספר חבריהם קטן, אך הכספים העומדים לרשותם – גדולים.

בן כספית מדבר על "תמנון רב-זרועות שמטרתו ברורה" ומביא כדוגמה זרוע של הקרן בשם "שתיל" שסייעה בהקמת "הטלוויזיה החברתית באינטרנט", אשר הציגה קטעי וידאו של כביכול "פשעי מלחמה" מצד ישראל וקוראת להעמיד קצינים לדין. ספקית כספים מרכזית של הקרן, לפי בן כספית, היא קרן פורד, המצטיינת בפעילות אנטי-ישראלית. אגב, הנרי פורד, האב המייסד של אימפריית פורד, היה אנטישמי ארסי מפורסם.

הקרן החדשה לישראל נותנת מימון גם לעמותת "זוכרות", העוסקת בהחייאת הבסיס הפיסי של הכפרים הערבים הנטושים ממלחמת תש"ח, שאש"ף דורש להחזיר אליהם את צאצאי הפליטים.

התופעה הממאירה של אנטישמים יהודים בחוץ לארץ וגם בארץ נתקלה עד עתה מצד הממשלות השונות, דעת הקהל והעם בכללותו ביחס של אדישות. אולי דו"ח גולדסטון ונזקיו האדירים, פלוס הידיעה מי הזין את גולדסטון, מי סיפק לו את הרעל – יעוררו את הציבור לעשות סוף סוף משהו ממשי כדי להגן על עצמו מפני יצר ההרס העצמי המאיים עלינו מבפנים.

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/8666

תגוביות:

1.האנטישמים הרבים ממוצא יהודי, מרוצים כמובן מעוצמת התופעה
השר פורז בישיבת ממשלה : " גם ליהודי מותר להיות אנטישמי " ,( הצופה יום שני 20 ספט 2004 ).

2.אוטו-אנטישמיות נראית לי כצורה של מה שנקרא בעגה המקצועית "סינדרום שטוקהולם".

3.לעם היהודי יש הרבה חכמים וגיבורים - רק שהם עדיין לא הגיעו לעמדות של ההנהגה.התורה כבר סיפרה לנו על הנסיון של ישמעאל לחסל את יצחק כדי לרשת את הארץ. שרה אמנו נתנה תשובה חד משמעית לתופעה, ודרשה שאברהם יגרש את ישמעאל. למרות שהדבר היה רע בעיני אברהם, ה' התגלה אליו ואמר לו "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה". בעקבות זה, אברהם הזדרז וגירש את ישמעאל. הרמב"ן כתב בפירוש שלו לתורה שכל מה שאירע לאבות, יקרה גם אצל הבנים. ולכן הפתרון לרצון של הערבים להשמיד אותנו הוא לגרש אותם מחוץ לארץ שלנו. כל פתרון אחר נדון לכשלון. עיין ערך מדריד, אוסלו א', אוסלו ב', וואי, קמפ דייויד, וכו'...

4.האם התנ"ך רומז לנו על השמאל הישראלי של ימינו? ובכן, ברוב ספרי הנביאים יש פרקים על גבי פרקים על שבט אפרים....לא אכנם להרבה פרטים. החלו מישעיה והלאה. בקוראכם, במקום לומר "אפרים" ,אימרו "השמאל" ותקבלו את הלם חייכם על הדמיון בין אפרים לשמאל.. ומעניין שגם על אחריתו כתוב: "אם תשים קינך בין נשרים, משם אורידך"! סופם מר יהיה.

5.תוספת לגבי ויינינגר.בטרם שם קץ לחייו הוא גם התנצר והאגדה מספרת שכך הוא רצה להתפטר מה"יהודי המלוכלך" שבו , אך ככל הנראה לא היה בכך די והוא נאלץ להרוג את היהודי שבו.

6.בראש האוטו אנטישמיות עומד הבג"ץ ואותו יש לבטל תחילה כי בחסותו, בשלטון הדיקטטורי והאוטו אנטישמי שניכס לעצמו חוסים כל המהרסים למיניהם.

7.החומר שמפיצים אותם יהודים, שמגדירים עצמם אנטי-ציונים ולמעשה הם אוטו-אנטישמים, למרות שהוא חומר שיקרי, מגמתי ונכלולי משמש כעדות ובסיס מידע לכל הכותבים האנטישמיים באשר הם. אינני מכיר שום עם שיש כל כך הרבה בוגדים מתוכו.

8.היו 150.000 שלפי חוקי נירנברג היו יהודים ושרתו במכונה נאצית!!

9.הקרן האמריקאית לישראל חדשה!

עדכון: 17:30, 25/10/2010

השכל הממוצע מתקשה לקשר בין דברים שהקשר הסיבתי ביניהם רחוק, ולכן רוב האנשים לא רואים את הקשר בין דברים שלמעשה יש ביניהם קשר, גם אם על פני השטח הקשר לא בא לידי ביטוי. זה בסדר גמור וזה טבעי. ראשית יש לצאת מהקונספציה ומהקיבעון המחשבתי שהשואה היא אירוע ייחודי שמעולם לא היה דבר כמותו והוא קדוש, בשל מליוני הקורבנות. להזכירכם, יהודים הוגלו מארצם פעמיים באכזריות והדם שנשפך בשל היותנו יהודים, נשפך לאורך כל ההיסטוריה. השואה היתה שיא, שמוכיח שהמושג "אנושיות" דווקא שווה לאכזריות. כל פטפוטי ההבל על כך שיש ערכים אנושיים מקודשים ושזה לא אנושי לבצע מעשים מזעזעים, זה טמטום וטפשות. האנושיות היא מקוללת, נמוכה, רצחנית, חסרת מצפון והוכיחה ומוכיחה שהיא יכולה להגיע לתהומות של שפלות כל יום מחדש. האנושיות מקפלת בתוכה הן את הפלא והן את הזוועה. יש להכיר בטבע האנושי כמות שהוא, ולא כפי שהיינו רוצים שיהיה.

השואה התרחשה כי בני אדם הם אנושיים. השואה כיום כבר לא מהווה לבני האדם קו אדום מוסרי. יש רבים כיום שלמענם היא מהווה תקדים שמראה לאן האכזריות האנושית יכלה להגיע. נטייתם הטבעית של בני האדם היא לשבור שיאים, ומבחינת אנשים מסוימים, הנאצים בסך הכל שברו שיא ברצחנות, אכזריות ואנושיות. עכשיו קמים לנו בעיקר המוסלמים ומודים בלי בושה, שגם אם לשיטתם, לא היתה שואה, הם מתכוונים לעשות לנו שואה גרועה ואכזרית יותר שתשבור את השיא שהם מכחישים שבכלל נקבע על ידי הנאצים.

המאמר הזה בא להוכיח בצורה מאוד פשוטה מדוע התקשורת בישראל משתפת פעולה עם הנאציזם החדש הזה. אלה מרכיבי המשוואה הקיימים בתקשורת הישראלית, אשר מוכיחים למה היא נאצית:

הנתונים:

1. נתון ראשון - ההסתה בתקשורת הישראלית מקבלת לגיטימיות כי היא באה במסווה של ביקורת לגיטימית ושל עמדה פוליטית לגיטימית.

2. נתון שני - ההסתה עושה דמוניזציה ודה לגיטימציה למוסת.

3. נתון שלישי - ההסתה מתירה את דמו של המוסת.

4. נתון רביעי - הסתה מובילה למעשי אלימות כלפי מושא ההסתה עד כדי רציחתו.

מרכיבי ההסתה בתקשורת הישראלית:

1. הסתה נגד ישראל.

2. הסתה נגד הציונות.

3. הסתה נגד המתנחלים.

4. הסתה נגד הדתיים.

5. הסתה נגד היהדות.

6. הסתה נגד החרדים.

הרוע האנושי

נער הייתי וגם זקנתי ולמדתי לצערי הרב שהאנושיות מבוססת ברובה על רוע ולא כפי שהיינו רוצים להזות, על חסד. השואה הוכיחה זאת. מעשי בני אדם שמתרחשים מדי יום ביומו מוכיחים זאת. יש אנשים רעים. רעים מאוד. הרוע הוא מעין שיגעון. טירוף בלתי נשלט. גם מנהיגים שכה היינו רוצים להאמין שהם פועלים רק למען טובת המדינה, מתגלים כרשעים ומזיקים. די להזכיר את קליגולה שמינה סוס לסינאט שלו ואת נירון קיסר ששרף את רומא: "נירון קיסר, איש הדמים, רוצח נפש אמו ומבעיר את הבערה ברומי, הולל וחסר דעה. רומי דמתה אז לבית משוגעים ומטורפים, אשר הקיסר הרבה לעשות בו כסל על כסל וחטאת על חטאת, בתקווה כי גם הסנאט וגם העם ימחאו לעומתם כף". . בימינו קשה לחמוק מהחשיפה לעומק הרוע האנושי. הרוע האנושי מופיע חדשות לבקרים בכותרות העיתונות המרושעת . למי שטרם הבין למה אני מתכוון במילה רוע, אז רוע טהור, הוא מה שבין השאר מביא אבות לאנוס את ילדותיהן הרכות בשנים. רוע זה דבר שקשה לרובנו לעכל. אבל בהחלט יש אנשים רבים שלא התקשו כל כך להכיל בתוכם את הרוע המוחלט ולפעול בשמו.

האנטישמיות

ישנו בעולם רוע ישן ועתיק שרוצה בהשמדת היהודים. אותו רוע עתיק ומוכר, רוע חסר הגיון, רוע המבוסס כולו על עלילות ושקרים, נקרא אנטישמיות. הרשעים של היום נמנעים מלהודות בכך שהם אנטישמיים. יש אצל חלקם עדיין בושה. אבל ההיסטוריה לימדה אותנו שזה עוד יעבור להם. המעודנים שבהם מסווים את האנטישמיות שלהם בכך שהיא בעצם ביקורת לגיטימית על מדיניות ממשלת ישראל. הפחות מעודנים קוראים לישראל מדינה כובשת, מדינת אפרטהייד. וככל שממשיכים בסקאלה, זה מחמיר לכדי הסתה אנטישמית ברורה – קביעה שישראל היא מדינה נאצית, היא חטא אימפריאליסטי, מדינה רוצחת ילדים פלשתינאים ,שהיא מעוות שאינו יכול לתקון ,ושיש להשמידה מעל המפה על מנת להביא לעולם צדק ושלום.

לצד אותה הסתה אנטישמית, שרבים מהישראלים לא מבינים את מימדיה המפלצתיים בקמפוסים בחו"ל, יש כאלה שלא מסתפקים במילים ועושים ימים כלילות כדי להשמיד בפועל את היהודים. זה כבר קרה במלחמות ההשמדה שפתחו הערבים נגד מדינת ישראל הצעירה, מאז הקמתה. אין כאן צורך במכבסת מילים. מטרתם היתה אחת ומאוד פשוטה – לסיים את מה שלא עלה בידו של היטלר ימ"ש, לסיים – השמדת היהודים מעל פני האדמה. הרצחנות של ערביי הארץ הזו, או כפי שהיטיב לתאר אותם בשנת 1936, ברל כצנלסון, "הנאצים הפלשתינים שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפיגיון שבמזרח", המשיכה את הרצחנות הנאצית באמנה הפלשתינית, בפעולות פדאיון וטרור, בשיטת השלבים, בתרמית אוסלו, באלפי "קורבנות השלום" של פיגועי ההתאבדות. יש להפסיק להיות נאיביים ולהבין שהרצחנות הנאצית הזו היא כל כך אנושית, לאור מה שכתבתי לעיל.

הרייך השיעי הרביעי

כאילו לא עברו להן שישים שנה ויותר, והנה שוב קמה לה אומה שלמה שעמלה בשיטתיות על השמדת העם היהודי. להלן דברים שאמר בכיר אירני, מוחמד חסן רחמיאן (נציגו של חמנאי - מנהיג אירן) "שואה גדולה לישראל" "ייצרנו טילים אשר מאפשרים כאשר הדבר יהיה נחוץ, לחסל את ישראל בשלמות 'בשואה גדולה' ". לסרטון מאתר ממר"י. . האירנים יחד עם שותפיהם להפעלת מכונת ההשמדה הנאצית המתחדשת, סוריה, חמאס וחיזבאללה, פועלים ללא לאות כדי לממש מטרה נאצית אחת – להשמיד את היהודים. השואה הגרמנית עוד תהיה מופת לעדינות ולנאורות, לעומת השואה שהמוסלמים מתכוונים לעשות לנו.

עלינו להתעורר עכשיו. מותר להשתמש במונחי השואה. חובה להשתמש בהם. זוהי אינה זילות השואה. זוהי מחויבות מפוקחת שחייבת למנוע שואה נוספת. יש להפנים כי השואה היא לא מונח שמתאר אירוע היסטורי מזעזע וחד פעמי. השואה היא מונח של אירוע שיש כעת בימינו אנו מאמץ עליון לבצעו שוב, והפעם אף לשבור את שיאי הרשעה הנאציים.

הזנת המפלצת הנאצית

אז מצד אחד יש את המפלצת הנאצית המוסלמית שרוצה להשתלח בנו היהודים ולבצע בנו שואה גרועה מזו שעשו לנו הנאצים, ומצד שני יש את המערב, שמזין את עצמו ואת המפלצת בשנאה יוקדת ליהודים במדינת ישראל. כך מתחולל תהליך של הזנה אנטישמית הדדית בין המערב ה"נאור" לבין המוסלמים הקנאים.

עיוור מי שלא רואה את התהליך הזוועתי שבו שוב מותר דמם של יהודים. בשלב זה, זה נעשה בכסות של שלילת זכותנו להגן על עצמנו בפני המפלצת המוסלמית. אבל לאט לאט דמנו מותר. לאט לאט התעמולה המוסלמית-נאצית עושה למדינת ישראל דה-לגיטימציה ומכשירה את הלבבות כדי להפוך בקרוב מאוד, את מדינת ישראל למדינה מצורעת שקיומה הוא אות קלון לעולם.

הוציאו את ראשיכם מהאדמה עכשיו וראו כיצד מתקרב היום, בחסות התעמולה המוסלמית, שניזונה מכספי הנפט האינסופיים, שבו העולם יכריע שחובה לחסל את מדינת השטן המשוקצת ישראל. זהו אינו חזון נפרץ שפיטריות גרעיניות ברחבי ישראל יתקבלו בתשואות בעולם שטוף השנאה האנטישמית המטורפת.

"מִמֵּךְ יֵצֵאוּ"

בצער רב אני שואל – היכן אנו מוצאים את מתירי דמנו הגרועים ביותר? היכן אנו מוצאים את המסיתים ההקיצוניים ביותר? היכן אנו מוצאים את אלה שמזרימים את דלק התעמולה הנאצית הכי מזוקק ומרושע למערכת ההשמדה הנאצית המודרנית הזו? מיהם ה"גבלסים" של המשטר הנאצי של ימינו, שמלבים את השנאה היוקדת והעתיקה נגד היהודים?

הבה ניתן להם לדבר בעד עצמם. כפי שנהוג לומר, "לא נגענו":

אברהם בורג, יו"ר המועצה הבינלאומית של הקרן לישראל החדשה (NIF), לשעבר יו"ר הסוכנות היהודית ויו"ר הכנסת בדימוס:

"מדינת ישראל נשענת על שחיתות ועל יסודות של עושק וחוסר צדק, כך שסוף המעשה הציוני כבר בפתח. מדינה נטולת צדק, שמחזיקה רוב פלסטיני תחת מגף ישראלי לא יכולה להיחשב דמוקרטיה. לישראל שלא אכפת לה מילד פלסטיני, שלא תתפלא כשהוא בא ספוג שנאה ומתאבד בשמחה בכל מוקדי האסקפיזם הישראלי. הם מרטירים במקומות הבילוי שלנו כי חייהם הם עינוי. הם שופכים את דמם במסעדות, כדי להרוס לנו את התיאבון".

גבי גזית:

"החרדים האלה, העלוקות, התולעים האלה. החרדים האלה נהנים מהקדמה שהביאה להם המדינה. הביאה להם כבישים שנבנו, הם צורכים את החשמל, את המים, את שרותי הניקיון. רחובותיהם סלולים, ומערכת החינוך החשוכה-הפרימיטיבית שלהם ממומנת על-ידי המדינה. הם מיוצגים בכנסת על-ידי שותפיהם שלא טובים מהם לאמונות הקיצוניות. הם מקדשים עצמות, הם מקדשים שטויות. הם משתמשים בשדות התעופה שלנו בדרכם להפיץ את שנאתם למדינה בכל ארצות העולם, וכל ישותם והווייתם לא היתה יכולה להתקיים אלמלא המדינה הסובלנית הטפשית הזאת, היתה מחזיקה אותם בחיים. ואנחנו מתבוננים ושותקים. אנחנו אומרים, הם כאלה זאת אמונתם. זה כאילו הקטע שלהם. אבל עד מתי ננהג בהם בסובלנות ובסלחנות שכזו? עד מתי ניתן להם לבזות את הערכים הישראלים שלנו, של כולנו. מתי נבין שצריך לכלוא אותם בשכונותיהם, לנתק אותם מצינור החמצן של הקידמה, להותיר אותם לבד בעליבותם ובשנאתם. תפסיקו לנקות להם את הרחובות, כבו להם את החשמל, נתקו להם את המים. הבה נוותר על המיסים שהם משלמים, ובדרך-כלל הם אינם משלמים. אין בהם כל תועלת. הם לא תורמים כלום. הם פרזיטים מהסוג הגרוע ביותר. ומצידי, אם זה היה ריאלי, הייתי אורז את כולם באריזה אחת ומשלח אותם לאחיהם בחצרות ברוקלין החשוכות. שם יגורו בחשכת ימי הביניים, או כאן סגורים בחומותיהם וללא שום קשר למדינת ישראל".

יהושע סובול:

"הרגשתי כמו בבדיקת MRI וקיבלתי תוצאות ברורות דרך החלון - הרבה גרורות. רואים את המצב שדורש טיפול עמוק עמוק. בכל מקום שהיה בו טיפה מים נבנה יישוב - ולכל יישוב כזה נדבקה התנחלות. זה כמו כלב והקרציות שלו."

יצחק רבין:

"בגוש אמונים ראיתי תופעה חמורה ביותר, סרטן בגופה של הדמוקרטיה הישראלית"

אורנן יקותיאלי:

"צריך להיכנס למאה שערים עם זחלמים ומקלעים אפס-חמש ולרסס אותם" ("ערב חדש" 22.12.85)

עמוס עוז על גוש אמונים:

"כת משיחית, אטומה ואכזרית, כנופיית גנגסטרים חמושים, פושעים נגד האנושות, סדיסטים, פוגרומיסטים ורוצחים שהגיחה... מתוך פינה אפלה של היהדות... מתוך מרתפי התבהמות וסיאוב... על מנת להשליט פולחן דמים צמא ומטורף." ( ידיעות אחרונות, 8.6.89 )

זאב שטרנהל, חתן פרס ישראל לחקר מדע המדינה:

"אי אפשר לעצור את הפאשיזם בנימוקים רציונליים. את זה עוצרים רק בכח. וכאשר קיימת נכונות להסתכן במלחמת אזרחים. בשעת הצורך נצטרך להתמודד בכוח עם המתנחלים בעופרה או באלון-מורה. רק מי שיהיה מוכן לעלות על עפרה עם טנקים, יוכל לבלום את הסף הפאשיסטי המאיים להטביע את הדמוקרטיה הישראלית". ( "דבר" 1988)

"אין ספק בדבר לגיטימיות ההתנגדות המזוינת בשטחים עצמם. אילו היתה בפלשתינאים מעט תבונה, הם היו מרכזים את מאבקם נגד ההתנחלויות... כמו כן היו נמנעים מהנחת מטענים בצדו המערבי של הקו הירוק..." ( "הארץ" 2001 )

דוד גרוסמן:

"אני מבין את אנשי החמאס. הם מתנגדים לכיבוש, והייתי נוהג כמוהם אילו חייתי תחת כיבוש." (הארץ, 12.3.03)

עו"ד לאה צמל:

"אני בעד פגיעה במתנחלים." ( מעריב, 30.4.93 )

אביב גפן:

"אני חושב שאנחנו מתייחסים לפלסטינים כמו חרא... אם אמא שלי היתה במחסום, והיו דוחפים אותה, שואלים אותה שאלות ומכריחים אותה להתפשט וצועקים עליה... אולי הייתי המחבל המתאבד הבא. אני מבין את ההרגשה."

"בואו נחזור לקווי 67' ונחזיר את כל המתנחלים - חיים או מתים – ונתחיל מחדש". ( ואללה, 15 במאי 2005 )

עודד בן-עמי:

"אני רוצה לשאול אותך כרמי גילון לגבי המעשים מעבר למילים אומר ראש השב"כ דהיום, 'שימו לב, יש הקצנה בימין'. האם לא ניתן כפי שנוהג השב"כ למשל ביחס לגורמים בכירים בחמאס ובג''יהאד האיסלמי, שהם מסומנים, מבצעים עליהם סיכולים ממוקדים, האם לא ניתן במודיעין שנמצא וביכולות של השב"כ בקרב אותו ציבור שנקרא הימין הקיצוני, לאתר את אותם פוטנציאל פיגוע ולבצע מולם מעשים, ולא רק דיבורים?" ( יולי 2004, ערוץ 2, בתכנית "שש עם" )

אמנון אברמוביץ:

"בוש טיפל באל-קאעידה, אחר כך בסאדם חוסיין ואחריהם יבואו מועצת יש"ע וההתנחלויות". (אפריל 2003, ערוץ1)

גדעון ספירו:

"אני רואה במתנחלים החמושים חלק מכוחות הכיבוש ובהתנחלויות מבצרים המהווים יעד לגיטימי להתנגדות הפלסטינית, ואני סבור כי חיסול מתנחלים אינו רצח" (גדעון רייכר, מעריב 25.1.85 )

'קורמורן', כתב עת, קיבוץ נירים:

"...אבל יש משהו שאני יותר שונא מהדברים האלה, את המדים הירוקים מחורבנים ואת המילה הזאת שכתובה עליהם ואני לא יכול למחוק אותה. לאט לאט היא נרשמת לי על המצח, אות הקין שלי צ-ה-ל. ברגע זה אני הדבר היחיד שמפריד בין הבסיס לקבוצת מחבלים רצחנית שבשם אללה יתנו לכולנו כדור בראש, ולי אין ממש בעיה עם זה. אני מקווה שהמחבלים יגיעו, יעשו מה שהם רוצים לפלוגה (מרצח ועד מעשי סדום) ויקחו אותי איתם.

ואני אצא רק בלילה, ואפתח תחביבים חדשים כמו צליפה בנשים מתנחלות, ואני אהפוך להיות מכור לרעש הגולגולת המתנפצת שלהן...אח! הצליל הזה, הספלאש... ורסיסי המוח שהיו מתפזרים באוויר הלילה הדליל... זאת תהיה אמנות נשגבת, מין יצירת מופת סאדיסטית ומעוותת, זאת תהיה הפעם הראשונה שפשוט ארגיש שלם עם עצמי". ( ינואר 2002 )

אלוף שלמה גזית:

"הכיפות הסרוגות עבורי הן כמו צלב הקרס על השרוול של החיילים הנאציים" (ידיעות אחרונות, 8.3.98)

סרן ד. ר. מ"פ בגולני:

"אין שום בעיה לפנות מתנחלים. בתור התחלה לוקחים אחד ודופקים לו אחד בראש. אחר כך לוקחים את המשפחה שלו, דופקים גם להם אחד בראש, אחד לכל ראש. אחר כך מובילים מסק"רים (מסוקי קרב) לכיוון המאחז ומורידים עליהם 20 מילימטרים וולקאן, עד שמפסיקות הצרחות. אחר כך מביאים שופל ומפנים את המתנחלים. עשינו את זה בג'נין אין סיבה שלא נעשה את זה גם עכשיו."

סרן ד"ר ש.צ., רופא בשלישות:

"הבעיה היא שלא מקשיבים לדרגים הנמוכים. אני אישית הצעתי למח"ט גזרה שנתפוש את הארבעה הראשונים שמתקוממים, המח"ט יחזיק אותם מאחורי הגב ואני מכניס להם 20cc חומר הרדמה בעורק של הגרון. מהפחד הם נופלים. השאר מתפנים לבד. עשיתי את זה אתמול בחאן יונס, אין סיבה שלא נעשה את זה מחר".

רס"ן מת"א:

"מבחינתי, המילואים שהכי אשמח לבוא אליהם, זה כשיגידו לי לפנות את המתנחלים. אבל, יש כמה התנחלויות, כמו תפוח ויצהר, שלא צריך רק לפנות, אלא צריך לרסס אותם ולהרוג את כולם... צריך לתפוס את האנשים האלה ולעשות להם כמו בשואה. קרובי משפחה שלי נרצחו בשואה, ומותר לי להשתמש במושג הזה. חוץ מזה, מבחינתי להרוג אותם זה בכלל לא נחשב להרוג בני-אדם, אלא רק חיסול עשבים שוטים". ( ידיעות ל' באב תשנט 12.8.99 )

יגאל תומרקין

"כשאני רואה את החרדים אני מבין את הגרמנים שרצחו אותם בשואה"

שולמית אלוני

"עורכי דר שטרימר (ביטאון המפלגה הנאצית) היו נהנים לקרוא את הכותרות הללו של תעמולת הליכוד"

אמנון דנקנר על איתמר בן גביר

"מותר להתגונן מול איתמר, הנאצי הקטן הזה ...סתום את פיך נאצי מלוכלך"

שולמית אלוני

"נתניהו הזכיר לי את מוסוליני והוא תלמיד מצטיין של גבלס. …הוא פשוט יודע שפחד, אי שקט בגבולות וקצת רצח יוצרים אחדות סביב המנהיג."

אם שרדתם עד כאן את התעמולה, השקרים, ההסתה, השנאה והרשעות המזוקקת הזו, אני מציע לכם ללגום כוס מים, אולי ללכת להקיא, לשתות איזה כוס תה, לנוח ולנשום עמוק.

עכשיו, אחרי שנחשפנו להסתה המרושעת ולתעמולה הנאצית היהודית, שמסתתרת תחת אצטלה מתורבתת של ביקורת לגיטימית ונאורה, הבה נחבר בין הדברים -

1. הסתה נגד ישראל/יהודים/ציונים ברחבי העולם מובילה ללגיטימציה של השמדת מדינת ישראל.

2. הסתה זו מכשירה את השואה שיוציאו לפועל הנאצים המוסלמים ובראשם כנראה האיראנים

3. ומי מלבה בקרבנו את ההסתה החמורה ביותר נגדנו? מי מבטא מתוכנו בצורה הכי רהוטה את הדה-לגיטימציה נגד המדינה? מי מסית את עצמנו נגד העם היהודי שאנחנו חלק ממנו? מי מלבה את השנאה בנינו לבין עצמנו? מי מקרבנו מסית נגד המדינה, ככזו שאין לה כלל זכות להגן על עצמה מפני הבאים להשמידה? מי מעוות את המציאות והופך את היוצרות ומציג את הרוצח כקורבן ואת הקורבן כרוצח חסר רחמים? מי בתוכנו מקדם אג'נדה בה כל מה שיהודי הוא גזעני, חשוך ושנוא? מי מקדם אג'נדה שהופכת לאומיות בריאה של עם בריא, למשהו גזעני, פאשיסטי, מקארתיסטי, לאומני ואלים? מי מסית נגד החרדים שהכי מסמלים את היהדות שקל כל כך לשנוא? מי מסית נגד ההתנחלויות? מי מסית נגד היהדות כלאום?

מי פועל ללא לאות ובצורה מתוזמנת להסית ולהדיח אותנו נגד עצמנו ברשעות טהורה?

התקשורת!

פיקחו את עיניכם, שורו הביטו וראו, כיצד כמו שעון, התקשורת כולה, באופן מתואם ומתוזמן, מייצרת כל כמה ימים ספין נוסף נגד היהדות/החרדים/ציונות/מתנחלים/דתיים/צבא וכו' וכו'. כל מי שיקפוץ ויאמר שכל הספינים הללו מכוונים אישית נגד ראש הממשלה נתניהו כדי להפילו, אז יש להבהיר: זה לא אישי נגד נתניהו. אל תשכחו, עשו את זה גם לאולמרט, גם לשרון, גם לברק ואפילו לרבין בזמנו.

העיתונאים פשוט שונאים. הם שונאים את עצמם. את הקוראים. את מושאי הסיקור שלהם. העיתונאים המובילים היום ברובם הם פשוט רשעים וכתיבתם אינה אלא תעמולה נאצית, שטופת שנאה, מניפולטיבית ואנטישמית, המסתתרת תחת מסווה של נאורות וביקורת אמיצה לכאורה.

אחרי קריאת המאמר הזה, התחילו לקרוא בין השורות, ותמצאו את ההסתה. את התעמולה. את עיוות המציאות. את הדמגוגיה. את כל השיטות שלהם שנועדו לגרום לעצמכם לשנוא את עמכם, את מדינתכם ולהרגיש תיעוב עצמי.

התקשורת: סכנה אסטרטגית קיומית לעם ישראל ולמדינתו

הסכנה הקיומית הממשית שיוצרים העיתונאים המרושעים האלה לעם ישראל נובעת מכך שדעת הקהל העולמית ניזונה מהתקשורת בישראל (ע"ע גדעון לוי). דעת הקהל העולמית ניזונה בעיקר מעיתון "הארץ" בגרסתו האנגלית אבל גם מהתעמולה הנאצית שמתפרסמת בשאר העיתונים בעברית. נוסיף לכך את אנשי האקדמיה היהודים האנטישמיים שמפיצים את התעמולה הנאצית שלהם בעולם ונקבל את הנוסחה המושלמת שמשרתת את הבאים עלינו לכלותינו (ממש).

כי בסופו של דבר, מה שסוגר את המשוואה, מה שסוגר עלינו כעם, זוהי התעמולה שהביאה לניסיון להשמידו פעם אחת, ניסיון שכמעט צלח. התעמולה הנאצית היא זו שאיפשרה את ההוצאה לפועל של השואה. התעמולה הנאצית הכשירה את תודעתו של עם שלם, שנחשב למתורבת ו"אנושי", עד אז, להשמיד בשיטתיות ובאכזריות אנושית מרושעת, את העם היהודי. דבר שעד אז היה חסר תקדים. היום יש תקדים. היום יש מי שרוצה לחזור על התקדים ולשבור את השיא הנאצי.

ומי מזין את מכונת התעמולה הנאצית בימינו?

התקשורת הישראלית, שמשמשת ברובה שופר לתעמולה נאצית מהסוג המתוחכם והמסוכן ביותר, היא זו שמספקת למתכנני השואה הבאה, את הלגיטימציה להוציא אותה לפועל.

הנאצים הגויים של ימינו אומרים:

"הרי אתם היהודים בעצמכם מודים בזה שאתם שטן עלי אדמות וסכנה מהלכת לאנושות! אז כנראה שזה יהיה לא כל כך נורא אם נבצע שואה נוספת, אבל הפעם נקפיד לסיים אותה כמו שצריך.

תודה לכותבי הטורים המובילים ממעריב, ידיעות וכמובן משופר התעמולה הנאצית המוביל, עיתון "הארץ" שנותנים לשואה הבאה את ההכשר המירבי".

נספח

התבטאויות נאציות נוספות של גורמים בשמאל הנאצי והאנטישמי

דורית אברמוביץ:

"מבצע עופרת יצוקה הינו שוביניזם וסקסיזם טהור המדבר על פלישה, כיבוש וחדירה. מהלך שכל כולו שוביניזם וסקסיזם טהור, עשוי מסיסמאות על פלישה, כיבוש, חדירה והתעלמות מרצון של הציבור במדינה".

"כלי זין נועדו לכבוש, להכניע, להמית את כל מה שסומן כמטרה"

"בישראל קיימת לאומיות יהודית מאוחדת, לבנה, גברית, לוחמת, מצייתת ומסוכנת"

"ישראל מגדירה את עצמה על-פי כיבושה את האחר מדי יום ושעה"

"ממשלת נתניהו עלולה להרים עוד יותר את כלי הזין שלה ולהחמיר את הכיבוש"

פעילי שלום, "הוועד נגד המצור על עזה":

"למעלה מ-2,600 פלשתינים נרצחו על-ידי ישראל ברצועת עזה לבדה בארבע שנות המצור האחרונות, בהתקפות מהאוויר, מהים ומהיבשה. בשבוע שעבר ראינו שידו הארוכה של הצבא הישראלי נשלחת גם לעבר ספינות אזרחיות של מדינות זרות, הנושאות סיוע הומניטארי לרצועה ושטות במים הבינלאומיים, וגם שם לא מהססים חיילים ישראלים לירות באזרחים למוות."

פרופ' אורן יפתחאל ולצידו אייל ויצמן, חבר הנהלה בכיר בארגון בצלם חתמו על עצומה שכותרתה "קריאה מבפנים" - החתומה על-ידי אזרחים ישראלים: "כאילו שאין די בכיבוש, בדיכוי הברוטלי של העם הפלשתיני, הבנייה של ההתנחלויות והמצור על עזה - עתה מגיעות ההפצצות של האוכלוסיה האזרחית: גברים, נשים, אנשים וילדים. מאות הרוגים, מאות פצועים, בתי חולים מלאים עד אפס מקום ומחסן התרופות הראשי של עזה הופצץ. האוניה 'כבוד' של התנועה 'שחררו את עזה' אשר הביאה ציוד חירום רפואי ומספר רופאים הותקפה אף היא. ישראל חזרה לבצע בגלוי פשעי מלחמה, החמורים יותר ממה שראינו זה זמן רב. התקשורת הישראלית אינה חושפת לצופיה את הזוועות והקולות של הביקורת החריפה נגד פשעים אלה. הסיפור המובא הינו אחיד. הישראלים המתנגדים למדיניות זו מוקעים כבוגדים. דעת הקהל, כולל השמאל הישראלי, תומכת במדיניות הישראלית ללא כל ביקורת וללא הסתייגות. המדיניות הפושעת וההרסנית של ישראל לא תחדל ללא התערבות מאסיבית של הקהילה הבינלאומית. ואולם, פרט לגינוי רשמי, רפה ומועט, הקהילה הבינלאומית היססה מלהתערב. ארה"ב תומכת בגלוי באלימות הישראלית, ואירופה, למרות שהשמיעה גינוי כלשהו, אינה מעוניינת ברצינות לסגת מה'מתנה' שהיא העניקה לישראל בשדרוג היחסים בינה לבין האיחוד האירופי. בעבר העולם ידע להילחם במדיניות פושעת. החרם על דרום אפריקה היה אפקטיבי, ואולם בישראל מטפלים בכפפות של משי, יחסי המסחר פורחים, שיתוף הפעולה האקדמי והתרבותי ממשיך ומתחזק עם תמיכה דיפלומטית. הגיבוי הבינלאומי בישראל חייב להיפסק. זו הדרך היחידה לשים קץ לאלימות הישראלית שאינה יודעת שובעה. אנו קוראים לעולם לעצור את מעשי אלימות של ישראל ולא לאפשר את המשכו של הכיבוש הברוטלי. אנו קוראים לעולם לגנות ולא להיות שותף לפשעים של ישראל. לאור הנאמר לעיל, אנו קוראים לעולם ליישם את הקריאה שהשמיעו ארגוני זכויות אדם פלשתינים אשר קראו: על מועצת הביטחון של האו"ם להכריז על ישיבת חירום ולאמץ צעדים קונקרטיים, כולל הטלת סנקציות, על-מנת להבטיח את מילוי ההתחייבויות של ישראל בהתאם לחוק ההומניטרי הבינלאומי. לצדדים החתומים על אמנות ז'נבה למלא אחר התחייבותם בהתאם לסעיף 1 על-מנת להבטיח שסעיפי אמנות ז'נבה יכובדו, לנקוט צעדים הולמים כדי לאלץ את ישראל למלא אחר התחייבויותיה על-פי החוק ההומניטרי הבינלאומי, ובפרט להציב במלוא חשיבותה את ההתחשבות וההגנה על אזרחים מפני ההשפעות של מעשי האיבה. על הצדדים החתומים למלא את חובתם המשפטית בהתאם לסעיף 146 של אמנת ז'נבה הרביעית על-מנת להעמיד לדין את אלה האחראים להפרות החמורות של האמנה. על המוסדות האיחוד האירופי והמדינות החברות בו, לעשות שימוש אפקטיבי בקווים המנחים של האיחוד האירופי לקדם ציות לחוק ההומניטרי הבינלאומי כולל אימוץ של צעדים וסנקציות מיידיות ומגבילות וכן הפסקת שדרוג הדיאלוג עם ישראל".

פרופסור אורן יפתחאל, יו"ר ארגון בצלם על עופרת יצוקה:

"אם נצליח להתבונן על האירועים האלימים מעבר להרס הנורא, ענני האבק, הגופות, כתמי הדם וזעקות הילדים, נוכל להבין את המלחמה הזאת כהמשך המעשה הטריטוריאלי הישראלי, שאימץ מטרה עיקשת ואכזרית - השתקת הזמן הפלשתיני, כלומר מחיקת ההיסטוריה המלאה של הארץ הזאת. השתקת ההיסטוריה, מיותר לציין, היא גם מחיקת המקום הפלשתיני, ואיתו הזכויות הפוליטיות המלאות, אלה הקיימות בזכות, ולא כחסד ישראלי. "עזה הפכה לגטו פלשתיני גדול". "החמאס סירב לאשליית "שתי מדינות לשני עמים", שהפכה בעצמה למנטרה ריקה מתוכן, המאפשרת את המשכו האינסופי של הכיבוש הקולוניאלי. ירי הטילים מהרצועה על אזרחים ישראלים ראוי לכל גינוי כפעולת טרור נגד יהודים וכמעשה הפוגע קשות בעם הפלשתיני. אך מעבר לכך יש להבינו גם כניסיון להזכיר לעולם, לישראל, אך גם להנהגה הפלשתינית, ששאלת הפליטים חיה ובועטת" "...כאשר תנאי הכליאה הופכים בלתי נסבלים, פורץ לרוב מרד המדוכא באכזריות, בדרך כלל תוך ענישה קולקטיבית אלימה. כך נוהגת כעת ישראל בכלואיה בעזה המתמרדים זה שנים על-ידי ירי טילים. כפי שמראות התבטאויות מנהיגינו המטרה ברורה - לכלוא, למוטט ולהרוג כמופע ענק של ענישה קולקטיבית, אשר בעצם תנאיה כבר ממסדת את דפוסי הכליאה והמרד העתידיים" "מול צעקה נמשכת זו החליטה ישראל, כהרגלה, לברוח מהתמודדות עם השאלה, ולנקוט בטרור של מדינה. כך היא פצחה במסע של אש וגופרית על הרצועה שנועד לחסל, להרוג, לבתר ולכתר. אך זהו כוח חלש מבחינה פוליטית ומוסרית. גם טונות של "עופרת יצוקה", גם הרג ילדים ושריפת ערי הרצועה כולן לא ישתיקו את קולה של ההיסטוריה". "האפרטהייד האלים השורר בין יהודים וערבים בשטחים 'זוחל' גם לתוך הקו הירוק. אירועי אוקטובר 2000, בהם נהרגו 13 ערבים (ויהודי אחד), הדגימו את האלימות המעצבת את יחס המדינה כלפי אזרחיה הערבים. צורות אחרות של אלימות הופכות להיות עניין שבשגרה אל מול הערבים (ורק מולם) כגון הריסת בתים וריסוס שדות ברעלים כימיים". בתהליך של 'אפרטהייד זוחל', ישראל ממשיכה לשלוט אפקטיבית בכל המרחב בין הירדן לים, אך הזכויות הפוליטיות של תושבי המרחב, ואיתן זכויות הניידות והקניין, מדורגות על-פי השיוך האתני-גזעי. "ניתן לאפיין את האזרחות הערבית פלשתינית בישראל ככזו הנמצאת בגטו."

ליזי שגיא, מנהלת אגף המידע של ארגון בצלם

"מה כל כך מוצלח בציונות... ואיך אנחנו מעיזים להדליק משואה "לתפארת מדינת ישראל" ביום העצמאות?

בשם מדינת היהדות בינתיים גזלנו אדמות, רצחנו, הרעבנו, הצמאנו, בגדנו, שיקרנו לעצמנו ולכל העולם, יצרנו גטאות ל"אחרים" למיניהם, חוקקנו חוקים החודרים לחיי הפרט, יצרנו מוסדות שהם מעל לחוק, הוצאנו את ניהול המדינה מידי האזרחים, אפשרנו לפאשיסטים להרים ראשם... לא בשם הדמוקרטיה, כי אם בשם היהדות... ואם הציונות היא כל כך מוצלחת, אז איך הגענו עד הלום?

מדינת ישראל היא מדינת הון-צבא-דת. תמיד הייתה כזאת אלא שעכשיו זה קצת מורגש יותר. הבריונות הישראלית כבר לא מנסה לייפות פניה. כך מתאפשרות הזוועות הגדולות של האנושות. זה מתחיל מקטן. כבכל מסע, צעד אחר צעד. מתי אמורה להגיע הנקודה בה יהיה גל המחאה להפיכה חברתית?... אין צורך בהשוואות לשואה כדי להזדעזע, המציאות הישראלית שלנו מספיק נוראית: כיבוש - מיליוני בני אדם החיים בגטאות... חיסולים - לא תרצח... מדיניות החיסולים הפכה להיות חסרת פרופורציות...

התשובה לשואה, היא לא מדינת ישראל, כי אם המאבק בגזענות. מדינת ישראל לכשעצמה, דווקא מוכיחה דבקות בערכי הנאציזם למיניהם: עליונות הגזע, לאומנות, קישור בין עם למדינתו כהכרח קיומי, מדיניות ההפרדה, קשר בין נאמנות לאזרחות, דמוניזציה ל"אחר" ש"מאיים" על הקיום ועוד... אל מול זה, גוזרת ישראל קופונים רבים בעולם, על חשבון השואה...

אז איזה עם אנחנו? אנחנו לא מקימים תאי גזים ומחנות השמדה, אבל אילו היו, כמה אנשים היו מתנגדים לכך בפועל ולא בלב? אנחנו מקימים גטאות... נבחרי ציבור ואנשי דת מסיתים נגד ערבים ואיש אינו סותם להם את הפה... אז גם אנחנו רוצחים, טובחים (ראו עזה לאחרונה), מגרשים, מפרידים במחסומים בין אמא לילדיה, בין בני משפחה... איזה מוסר יש לנו?? אין לנו! המוסר שלנו הוא אשליה ותו לא..."

נורית אלחנן פלד, שבתה נרצחה בפיגוע התאבדות:

"מי שאשם ברצח הזה זה שלטון הכיבוש. מי שאחראי לכל הטרגדיות שפה זה הכיבוש.

מי שמתאכזר פה בצורה הכי איומה זו מדינת ישראל. אתה חושב שלהרוג מטנק או מתותחים וממטוסים זה יותר אלגנטי מאשר להרוג ולהרוג את עצמך בתהליך? אני חושבת שיש בזה גם קצת יותר כבוד אם אתה הורג גם את עצמך."

http://kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=98131

נלך אחריה עם תרמיל ומקל
לא משנה שהיא קצת מסריחה
משפחת ליאל היא בומבה של משפחה

אל אל אל אלון ליאל

אח, איזה גבר, אח, איזה איש
מומחה בטווייה של קורי עכביש
עם ערבים הוא אכל ושתה
הוא ונסראללה כמו אני ואתה!

איך הוא דיבר על מיני תועבות
איך הוא הרביץ נאומים ברחובות
איזה מילים ואיזה ביטויים
אך העם צחק לו ורץ לבילויים!

הוא אז חלם שהוא טס על גלגל
בין עננים בוערים כחשמל
שני רוצחים ערבים הוא חיבק וליטף
אלון ליאל יודע איך לכייף!

לילה אחד כשעיניו עצומות
בא אל בקעה מלאה עצמות
עצם אל עצם חיבר ואסף
יש מי שיגיד שהוא קצת מטורף

אנו בעד משפחת ליאל
אלון ודפנה והאמא רחל
אל כל מקום שאותנו תביא
שם יהיה מוות, ובכי וכאבים
אל אל אל משפחת ליאל

בעקבות חשיפת המסמך בו קובע משרד רה"מ שלא חיילי צה"ל הרגו את מוחמד אדורה, מנסה שר ההסברה להסביר למה חיכינו 10 שנים?

בעקבות חשיפתו הבוקר של מסמך רשמי של משרד ראש הממשלה ולפיו מוחמד אדורה לא נהרג בידי חיילי צה"ל שוחחנו ביומן ערוץ 7 עם השר לענייני הסברה, יולי אדלשטיין, על מה שנראה כאיטיות מוגזמת בתגובה הישראלית להאשמות הערביות נגדה. כזכור, פרשת א-דורה אירעה לפני למעלה מעשור – קצת יותר מדי, לא?

"הדברים היו צריכים להיאמר קרוב לפרשה", מסכים אדלשטיין עם התחושה הכללית, ומזכיר כי ברחבי העולם הפך אדורה לסמל מעודד הסתה אנטישמית. "עד היום מציינים את יום מותו כיום אבל לאומי ברשות ובכמה מדינות בעולם", הוא מציין.

לדבריו המחויבות הישראלית לבדיקה מדוקדקת של הנתונים, בניגוד לאופיים התעמולתי של דיווחי הצד שכנגד הם שהובילו לעיכוב הגדול בהודעת משרד ראש הממשלה ולפיה "כיום ברור כי לא היה זה נכון להטיל על צה"ל ועל מדינת ישראל את האחריות בפרשת מוחמד אל דורה. הממצאים מפריכים את הטענות שהוטחו בזמנו בצד הישראלי, טענות שלא זכו בזמנן לבדיקה מעמיקה על ידי כלי תקשורת בינלאומיים".

אדלשטיין מציין שעד כה הייתה קביעה זו נחלתם של מספר אנשים טובים, כהגדרתו, בארץ ובעולם, כדוגמת פיליפ קרסנטי שאף נגרר למאבק משפטי בשל קביעה זו וניצח בה, אך כעת מדובר בגרסה רשמית של משרד ראש הממשלה, וככזו היא מהווה מנוף לקידום העמדה הישראלית בארץ ובעולם בנושא זה.

עוד מוסיף אדלשטיין ומעריך כי לו הייתה ממשלת ישראל מפרסמת בראש חוצות את הקביעה בעת ההיא הייתה מתפרשת כתכחשות ישראלית חסרת בסיס. "כעת צריך למנף את העמדה הזו", הוא אומר ומוסיף כי בנוסף למאבק הסברתי זה יש לבחון אם הסרטון בו תועד מותו של אדורה היה סרטון אמיתי או "מבושל". בהקשר זה הוא מזכיר כי גם בתי משפט צרפתיים שדרשו את החומר המלא שצולם בידי איש תחנת הטלוויזיה 'פראנס 2' , גם הם לא קיבלו את החומר.

עם זאת נשמעת בדבריו של אדלשטיין נימת ביקורת סביב הזריזות שהובילה מישהו בצה"ל לראות את הסרט ומיד להתנצל התנצלות שהתפרשה כהודאה ישראלית באחריות למעשה.

"יש לנו הרבה מה לתקן, אבל צריך לזכור שבצד השני אין בעיה לשקר ולפרסם דיווחי תעמולה. אמנם לא בטוח שצריך לנהוג כמותם, כמו שבשדה הקרב אנחנו לא נוהגים כמותם, אבל בוודאי שצריך לתקן כמה דברים ובין השאר את מהירות התגובה".

באשר לטענות הקבועות סביב איטיות התגובה הישראלית ומערכת ההסברה המסורבלת של ישראל אומר השר אדלשטין כי אמנם יש רבים שתובעים תוצאות כבמדינות אחרות המצליחות לשנות תדמית, אך יש לזכור ש"מולנו יש מכונה משומנת בביליוני דולרים שמגיעים מתעשיית הנפט וכל מטרתה היא להביא לדה לגיטימציה של ישראל, וכל תגובה תביא לתגובת נגד".

כעת, לטעמו של שר ההסברה, יש לקחת את הקביעה שפרסם משרד ראש הממשלה ולקדמה באפיקים תקשורתיים מקוריים, אך עם זאת הוא סבור ש"מי שמלכתחילה סובר שאנחנו חשודים בכל פשע אפשרי - המסמך הזה לא יעשה עליו שום רושם".

עם זאת סבור אדלשטיין כי הגישה שהובילה את משרד החוץ הישראלי שלא להיאבק בעלילת אדורה, גישה לפיה עצם העלאת הנושא הייתה מעוררת מתקפה נוספת על צה"ל ועל ממשלת שיראל, גישה זו הינה מוטעית. "לטעמי נזק גדול יותר כבר לא יכול היה להיגרם".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/210885

תגוביות:

1.למר אדלשטיין.רענן עמדותיך.כשאתה אומר :"לא בטוח שצריך לנהוג כמותם, כמו שבשדה הקרב אנחנו לא נוהגים כמותם".אתה משמיע עמדה הזוייה שפשטה את הרגל.הגישה שלנו חייבת להתבסס על עמדת חז"לנו שקבעה:עם חזיר תתחזר.

2.מצטער: זה נשמע כהיתממות! - שארל אנדרלין כתב הרשת הצרפתית שהעליל על צה"ל,הוא ידידו של שמעון פרס, שירת בדובר צה"ל, כידוע. בידיו סרטון מיום הרצח של רבין בכיכר - סרטון שעדיין לא הוצג בפומבי משום מה.האם שר ההסברה היקר שלנו אינו יודע כל זאת, הוא שגם הוא מכסה על הנשיא?

3.כשלון אדורה הוא בראש וראשונה של הפרקליטות השמאלנית קיצונית.שנאה עצמית חולנית בשמאל הישראלי היא מחלת נפש קשה, שכנראה אין לה תרופה אלא בעקירת הסרטן הזה שהתפשט כבר לכל הגוף ואל כל המערכות השלטוניות הנשלטות באופן מכריע ע'י השמאל הקיצוני. אם לא נעקור אותו מחיינו-עוד נשלם עליו בדם חיילינו, כפי שעכשיו כבר נשפטו חיילי גולני על נוהל עצירת מחבלים חשודים השולחים ילדים עם מטעני חבלה, ומסתתרים בתוך אוכלוסיה אזרחית "מסכנה".רק אהבת המולדת של חיילינו שלא הורעלו מגישת השמאל הקיצוני בתקשורת ,ובכל מערכות השלטון-נותנים לנו עדיין איזשהו סיכוי לעמוד במצב.אין ברירה אסור לשתוק יותר.עם ישראל שבחר בממשלה ימנית חייב לקבל את בחירתו הדמוקרטית עם שלטון ימני שמתחיל במערכות המשפט ,כי בדמוקרטיה אמיתית -הרוב קובע.המיעוט השמאלני החוצה עכשיו -מכל מערכות השלטון. חייבים לחתוך בהזדמנות הראשונה -לחתוך במובן הרחב ביותר, וכעת היא ההזדמנות וההוכחה החותכת המחייבת לחתוך -לחתוך עכשיו באיזמיל חד ,ולעקור מהשורש כל אחיזה של השמאל בתקשורת הממלכתית ובמערכות המשפט-עכשיו.

4.למיטב זכרוני אהוד ברק היה בעת ההיא ראש הממשלה, והוא מיהר להתנצל. ימים ספורים אחרי מות הילד פורסם בתקשורת (לפחות בערוץ 7) שפיסיקאי מסוים , פנה לרשויות וטען שמבדיקות שלו לא ייתכן שהילד נפגע מירי של חיילי צה"ל. הרשויות, ובראשן אהוד ברק, סירבו להתייחס לטענותיו.
כבר אמרנו: מדינה שמנהיגיה מטומטמים, מרושעים,ומפגרים.

5.צה"ל קפץ ולקח אחריות לירי על דורה.אנדרלין נכנס לישראל חפשי
ושר ההסברה נזכר לאחר 10 שנים לדבר על פרסום מסמך מטעם רוה"מ? באיזה עולם הוא חי? מי מעונין להקשיב לדברי מדינה ששותקת על עלילת דם ענקית כזו 10 שנים ? למי זה יעזור עכשיו להגיב בצורה מנומקת ויבשה על אנטישמיות עסיסית שעמדה בבסיס האינתיפדה השניה,וגרמה לעוד שפיכות דמים של יהודים בארץ ובעולם? מיד כשנוצרה העלילה, דובר צה"ל התנדב לקחת אחריות אפשרית לירי על הילד .מי שחשף את הביום העיתונאי של הפרשה ,היא סוכנות תקשורת גרמנית, ואח"כ חוקרים פרטיים מישראל .כשפיליפ קרסנטי ניהל משפטים בצרפת,והואשם ע"י הרשת הצרפתית שבה עובד הכתב אנדרליין, שתפר וביים את העלילה ,עמדו ממשלת ישראל ומשרד החוץ מנגד .

6.ל 3!על מנת לעשות את הנדרש כהצעתך,יש לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית!

הכנסת חייבת לבטל את חוק כבוד האדם וחירותו מיד!!!

כדי לזרוק את גדעון לוי (ותואמיו ) לכלא חייבים לבטל את חוק כבוד האדם וחירותו שהועבר בהצבעה בכנסת עם 32 אצבעות,אך ברק הפך אותו במירמה ל"חוקה" .
אין דבר כזה בשום אופן.חוק שקיבל 32 אצבעות מתוך 120 אינו חוקתי ואינו חוקה!!! זה מחטף,לא חוקה.זו מירמה כוחנית,לא חוקתיות ולא כבוד!!!

זו בושה ולא כבוד אדם למדינת ישראל שדברים כאלה יכולים להתרחש מבלי שאיש מוחה או מצביע על גודל הרמאות.

יש לבטל מיידית את החוק הזה,בגלל הסיבה שהוא לא קיבל כלל רוב מאסיבי כלשהו,ובטח לא על מנת להופכו לחוקה.

בעזרתו שולט בג"צ במדינה ומגבה אורי בלאויים,ענת קמים,וגדעון לווים,כמו גם את אירגוני הקרן האמריקאית להשמדת ישראל המקבלים גיבוי מבייניש וחבריה בחסות החוק ה"חוקתי" הזה אותו היא מפרשנת רק לטובת אויבינו.

די עם הבדיחה העלובה הנקראית חוק כבוד האדם וחירותו.

הכבוד הוא רק לערבים ,ולבוגדים ולאנרכיסטים חורשי הרעה היהודים בינינו,והחירות היא רק עבור השמאל הפאשיסטי.

7.יש לבטל את חוק כבוד האדם,ולהחזיר לכנסת המנדט להחזיר מיד את מנדט החקיקה לכנסת בלבד.בג''צ החוצה!

יש לבטל את חוק כבוד האדם,ולהחזיר לכנסת מיד את מנדט החקיקה שנגנב על ידי בג"צ,ומיד לאחר ביטולו של החוק הזה,יש לחוקק חוקים שיבהירו מה מותר ומה אסור,באקדמיה,באירגונים הלא ממשלתיים,ובקבלת הכספים מחו"ל.מיד!
לבטל את חוק כבוד האדם מיד.

8.איך נסלק את השמאל אם חוטובלי בכבודה מכניסה אותו עמוק?

בכתבה מאתמול מתגלה לנו שגיל רונן מתריע בפני חוטובלי יושבת ראש הועדה למעמד האשה שבדיון בממשלה היום יהיו אירגוני שמאל עויינים שתמכו במשט,ונעמי חזן בעצמה בישיבה.קרא בעצמך מה עונה חוטובלי על כך.אם הימין בעצמו מחזק את נעמי חזן,איך ניפטר מהסרטן שפשה בכל הגוף?
ומי רוצה להעביר את חוק לשון הרע שיסתום לכולנו את הפה בטוקבקים?שוב הימין .אורלב יסתום את הגולל על העברת ביקורת בישראל.הוא יהפוך את הכל ללשון הרע.ומי העביר את חוק כבוד האדם וחירותו בעזרתו שולט בג"צ ללא מיצרים על הכנסת והעם והפך עצמו לממשלת על? ח"כ הרב יצחק לוי .קרא:

בשל חשש של איש מפד''ל הועבר חוק יסוד כבוד האדם

http://amnonrubinstein.com/index.php?option=com_content&task=view&id=285&Itemid=101

והנה מי ייסד את שלטון בג"צ :
בגין הרס את המדינה-את שלטון המשפטנים ייסד בגין
את שלטון המשפטנים ייסד בגין, שמעל בבוחריו והרס את הישגי מלחמת ששת
הימים ויום הכיפורים, הרס את הציונות, הרס את הדמוקרטיה והפך את

השופטים היועצים והפרקליטים לבעלי הבית. את הליכוד ממשיך דרכו צריך

לפרק ומהר. לפני שיפרק את מה שעוד נשאר.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/210104

9.בקיצור, הכל החל באידיוט בצה"ל שלפני שבדק החליט להתנצל.

10.תשאלו את מי שהשתיקו אותו.איך שכחתם ?! תשאלו את האלוף יום טוב סמיה !!הוא היה אז אלוף פיקוד דרום. הוא חקר ובחן לעומק את המקרה מזויות שונות.כבר אז הוא הגיע למסקנה חד משמעית, שהירי לעבר האבא והילד לא היה מצד צה"ל.האלוף סמיה פירסם את מחקרו ומסר אותו למשרד החוץ, על מנת שיפיץ אותו,באמצעות הנציגויות שלנו לכל העולם.החוברת כבר היתה מוכנה להפצה. ומי הורה לגנוז אותה ולדחוף אותה למחסן? באמת מי?מי שהיה שר החוץ אז,שמעון פרס.

11.כולם פה תמימים. הנה התשובה ..והיא קשורה לרצח רבין.הצלם שבידו קטע וידאו נוסף מליל הרצח, הוא גם הצלם מפרשת אדורה. ועכשיו תנסו להבין מה היה קורה אם ממשלת ישראל היתה מגישה תביעה כנגד הצלם, על זיוף.

12.זה מה שקורה, כשקורבנות הג'יהאד מתנצלים על מותו של שאהיד שנהרג במסגרת ניסיונותיהם הבלתי נלאים של הג'יהאדונאצים להשמיד את היהודים בארץ ישראל.ואיפה בעולם מצליחים צלמי עתונות לצלם בניחותא כזו, מקרים פרטניים במלחמה כוללת? "המדינה" ה"ציונית" מגעילה אותי!

לפעמים יניפו דגלים ירוקים של איסלאם. בדרך כלל - אדומים (ראו ערך ברה''מ וגרמניה בשנות ה30).

לכל המפלצות האמיתיות בעולם, ללא קשר לצבע הדגל שמונף על ידם, יש 5 תכונות משותפות:

1.הלהט המהפכני בעיניים.

2.חוסר נסיון חיים וחוסר בגרות ילדותי.

3.חוסר סובלנות ושנאה יוקדת ליריבים פוליטיים, אף מבלי להבין למה הם יריבים שלהם.

4.מוכנות להפעיל אלימות שלוחת רסן.

5.הכי חשוב: רצון כנה ואמיתי לשפר את העולם.

ממולאים בכוונות טובות כרימון, היכן שהם רק יכולים, יפעלו בעוצמה
ו''ישפרו''. ואת החשבונית לכיסוי הוצאות ה''שיפור'' הם יגישו לעמים שאת
מצבם הם ''שיפרו''.

ראו ערך: ברה''מ וכל מזרח אירופה, גרמניה הנאצית, קמבודיה, סומליה,
אפגניסטאן, קובה, מצרים, סוריה, עיראק, איראן, הרש''פ, סודאן, תימן,
לבנון,סין, צפון קוריאה ועוד.

מראש מתנצל בפני קורבנות המפלצות במדינות שכשלתי מלהזכיר. אך המפלצות
פעלו במאה ה- 20 ביותר מקומות ממה שלי יש את הכשרון לזכור.
בואו נעצור את ה"שיפור" במאה שלנו- ה - 21 .

שימו לב להתנהלותם של רבים מאוד מ"משפרי העולם" ברמה האישית- איך הסביבה
הקרובה לא יכולה לסבול אותם. איך הקרובים שלהם הקשורים אליהם בקשר משפחתי סובלים מהם.

אדם שלא מצליח לנהל את החיים שלו ברמה סבירה- מי הוא שטוען
שיש לו מה להציע לשיפור חייהם של אחרים, רבים מהם טובים וחכמים ממנו?

הילדים הטמבלים שיילכו לעבוד באריזות בסופר. כולל אלו שמסרבים להתבגר גם
בגיל מבוגר. ילד הוא ילד הוא ילד בגלל חוסר הבגרות והטפשות וחוסר
האחריות.

שיער שיבה וגיל מתקדם שלא שיפרו את התבונה ואת חוש האחריות לא
מעידים על אדם חכם או מתקדם יותר משאר החברה שהוא מנסה "לשפר".

והאנשים המבוגרים והאחראים שינהלו את המדינות.

האם לא מילאנו מספיק בתי קברות?

כמובן שחייבת להיות אלטרנטיבה לשלטון! אחרת איזו דמוקרטיה היא זו?

אבל לא אלטרנטיבה של ילדים מפגרים, מתקני עולם בשקל שמביאים איתם הררי
גוויות ונהרות של דם ודמעות.

תראו רק כמה גרוע הוא אובמה.

התקשורת עשתה ממנו אלוהים חיים עוד בחייו.

נו? ומה?

מזל שהוא עוד לא אקטיבי מספיק.

בסה"כ מ"תיקון העולם" שלו רק איראן נהייתה יותר חצופה וטורקיה החליטה לערוק למחנה האיסלאמי. הנזק עוד קטן....

קרטר למשל הביא למהפיכת חומייני, ובעקבותיה מלחמת איראן-עיראק.

מדיניותו הובילה לעזות מצח גדולה יותר במחנה הסובייטי תוך מינוף הטרור
והחתרנות נגד מטרות מערביות ופלישה סובייטית לאפגניסטאן והחלשתה של ישראל במסירת כל סיני למצרים.

רבותי! נמאס ממתקני עולם ילדותיים וחסרי אחריות. לא מבינים בפוליטיקה,
מדינאות ומנהיגות? לכו לעבוד בבניין או בסבלות בסופרמרקט. כל אחד שישאף
לדברים ברמה שלו.

אלטרנטיבה לשלטון צריכה קודם כל להיות שפוייה, ולא רק אלטרנטיבה.

תגובית 644

ארגון השמאל הקיצוני גוש שלום מביע תמיכה בראש העיר כרמיאל, עדי אלדר, שהדיח את סגן ראש העיר בעקבות ראיון ב"בשבע".

ארגון השמאל הקיצוני גוש שלום מביע תמיכה בראש העיר כרמיאל, עדי אלדר, אשר הדיח את סגן ראש העיר, אורן מילשטיין, בעקבות ראיון ב"בשבע" בו סיפר על הקמת "משמר העיר".

בגוש שלום מכנים את משמר העיר, "מיליצייה גזענית שמטרתה המוצהרת היא למנוע כניסת שכנים ערבים לעיר בשעות הערב".

אורי אבנרי ואדם קלר, נציגי הארגון, אף פנו אל היועץ המשפטי לממשלה בדרישה לפרק את הארגון ולפתוח בחקירה נגד מילשטיין.

בפנייתם הסבירו, כי "מטרותיו ופעילותו של 'משמר העיר' בכרמיאל, כפי שתאר אותם בגילוי לב מייסדו ומפעילו של הארגון הזה, הן גזעניות ובלתי חוקיות בעליל ובמפגיע. אין ספק כי לאזרחי ישראל בלי הבדל דת גזע ולאום ישנה זכות מלאה ובלתי מעורערת לנוע בחופשיות כל רחבי המדינה ולהיכנס לכל עיר ולכל כפר, לכל מקום ציבורי, כראות עיניהם וגם 'סתם כך ללא סיבה', בלי לבקש אישור מאיש ובלי לתת דין וחשבון לאיש – ובודאי לא למיליציה של גזענים מתועבים בכרמיאל".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/211086

מודה. בהתחלה התעצבנתי. איך יכול להיות שאגודת הסטודנטים מבזבזת את כספי הסטודנטים על משלוח הודעות טקסט ומימון הסעות כדי לארגן הפגנה פוליטית ולשכנע את הסטודנטים להגיע אליה? אבל אל תדאגו. נרגעתי אחרי דקה. אני כבר רגיל. במדינה מתוקנת אמנם לא עושים שימוש במשאבים ציבוריים כדי לקדם אג'נדה פוליטית אבל בישראל זו כבר מסורת מושרשת.

דוגמאות לשימוש במשאבים ציבוריים כדי לקדם אג'נדה שמאלנית – לא חסר.

נשיא האוניברסיטה העברית משתמש במעמד שאני הענקתי לו לצורך ניהול האוניברסיטה כדי לקרוא לסטודנטים להפגין נגד חוק האברכים וכדי להפסיק את הלימודים בשעה 18:00 בשביל לאפשר לסטודנטים להגיע להפגנה.

בית המשפט הגבוה לצדק משתמש בסמכות שהענקתי לו כדי שישמור שרשויות המדינה יפעלו על פי החוק בשביל לגרום להן לפעול בהתאם לתפיסת עולם שמאלנית. גם הייעוץ המשפטי לגופי המדינה השונים חוטא לעיתים קרובות באותו החטא.

גלי צה"ל ורשת ב', תחנות רדיו הממומנות בלעדית מהכסף שלי, משמשות כבר שנים כשופר בלעדי של השמאל ועוזרות לו לשלוט באופן בלעדי על השיח הציבורי במדינה. כנ"ל לגבי ערוץ 1. כנ"ל לגבי ערוץ 2 וערוץ 10, שאמנם לא ממומנים על ידי, אך מקבלים ממני זיכיון שמהווה בעצם את זכות הקיום שלהם.

ומה לגבי האקדמיה? מאות פרופסורים, שאני משלם את משכורתם, משתמשים בעמדת הכוח שלהם כדי להפוך סטודנטים רכים לשמאלנים מדופלמים בתוך שלוש שנות לימודים. שלוש שנות לימודים שאני מסבסד. כשהפרופסורים לא עסוקים בחינוך לשמאלנות הם מפרסמים מחקרים שמאלניים. מחקרים שמעוותים את השיח הציבורי לכיוון שמאל ומשמשים גם כמצע לדיון של הרבה דיונים בכנסת שלנו, ובכך מטים גם את תוצרי החקיקה שלהם שמאלה.

מה עוד? הקולנוע שאני מממן הוא שמאלני וגם זה טבעי – השמאלנים שיושבים בועדות שבוחרות את הסרטים שיזכו בכסף שלי אוהבים סרטים שמאלניים ובוחרים בהם. יוצרי הסרטים כבר יודעים מראש שזו הסחורה שתזכה אותם במימון, אז הם מספקים אותה.

הצגות התאטרון שאני מממן הן שמאלניות. הספרים שאני מעניק להם פרסים כספיים הם שמאלניים. התיכונים שאני מפעיל מלמדים את הילדים שלי להיות שמאלנים. המוסד לביטוח לאומי שהקמתי מוציא בכל שנה דו"ח שכל מהותו היא תעמולה שמאלנית. הפקולטות למשפטים של כל האוניברסיטאות (חוץ מבר אילן), שאני מממן חלק נכבד מתקציביהן, משלמות למרצים שמאלנים למשפטים כדי שיפעילו קליניקות משפטיות. במסגרת הקליניקות האלה סטודנטים מקבילים נקודות זכות לתואר בגין עבודה משפטית שהם מבצעים לטובת קידום אג'נדות שמאלניות.

וכך הלאה וכך הלאה. אני נותן לעובדי מדינה כסף וסמכויות כדי שיעשו את עבודתם. הם מועלים בו בלי לשאול אותי.

ד"ר גדי אשל

מעשה ה'התנתקות' בכלל וה'הכנה המנטלית' לביצועו בתוך כך, אינם רק קומבינה פוליטית או כשל איסטרטגי, אלא מימוש של תרבות ואידיאולוגיה.

תרבות ואידיאולוגיה המנוגדות למוסר היהודי ולהוויה היהודית בכלל, ולציונות בפרט. "פוסט-ציונות": תרבות ואידיאולוגיה שצמחו כמוטציה יהודית וישראלית לזרם תרבות עולמי: הפוסט-מודרנה.

פוסט-מודרנה כללי

פוסט-מודרניזם הינו זרם מחשבה ותרבות שצמח מראשית שנות ה-80 של המאה ה-20 במערב הליברלי. זרם המטיל ספק בערכי היסוד של התרבות האנושית מראשיתם, או אפילו דוחה אותם. הרעיון הפוסט-מודרני ("פוסט-מודרנה") טוען לתקופה היסטורית חדשה ("העידן הפוסט-מודרני") שבאה לאחר העת החדשה – "המודרנה". ביסודה זוהי ראיית-עולם חדשה וראיית אדם חדשה. ראיית עולם שסותרת את המודרנה, אף שצמחה מתוכה.

בצורתה הקיצונית, מערערת הפוסט-מודרנה על הנחת היסוד של החברה האנושית בדבר קידמה שמתפתחת בכלל החברה האנושית, באופן רציונלי וברצף היסטורי. במקומה, מועלית ספקנות בעצם קיומה של אמת – אמת כלשהי. בעצם ממשות המציאות המוכרת, ובשרשרת הנאירועים מקדמא דנא.

הפוסט-מודרנה רואה את העולם ואת ההוויה האנושית בכלל, כמאבק בין האינדיבידואל ובין הכלל, ברוח של רלטיוויזם א-רציונלי וניהיליסטי. היא יוצרת שיח חברתי חדש; שוללת את המבנה החברתי המערבי מעיקרו, מאַיֶּנֶת את המדע, מניחה היסטוריה חדשה מהותית, ומקדמת מוצרי תרבות וצריכה חדשים. היא עיצבה עמדות "כפרניות" בתחומי חיים שונים: פילוסופיה, מדע, מדיניות, משפט, ספרות, מוסר, אמנות, ארכיטקטורה. עם שקיימת שוֹנוּת רבה בין הוגים פוסט-מודרניים, ועם שרעיון הפוסט-מודרנה אינו תאוריה שלמה ואחידה, יש מספר מאפיינים בסיסיים לכלל חסידי הרעיון. המרכזי שבהם הוא טענת "הבל הבלים" לגבי האמת ולגבי המציאות העולמית. להלן ביטויים בולטים של חסידות זו:

א. אמת: אין דבר כזה "אמת אובייקטיבית": אמת אובייקטיבית היא משהו רחב, מלא פרטים, שאינו יכול להיות מועבר במלואו, ואינו יכול להיתפס במלואו, בהכרה של אדם. לכן, כל מי שמביא את דיווח המציאות ואת סיפור ההיסטוריה מכופף אותה לאמת שלו, ל"סיפור" שלו, ל"נרטיב" שלו. אבל ישנן אמיתות אחרות – "נרטיבים" אחרים: לכולם יש מקום, ובעצם העובדה שהם נרטיבים – הם "אמת", כי הרי אמת היא משהו סובייקטיבי...

ב. מדע: יש להטיל ספק בקיום מדע אובייקטיבי. קודם כל מכיוון שאין מחקר אובייקטיבי ואין ממצאים אובייקטיביים. הרציונל הוא כדלקמן: מכיוון שחוקר הולך לחקור משהו מסויים, ומכיוון שהוא מגיע למחקרו זה עם הנחות יסוד, הוא כבר משוחד ומוּטֶה, ולכן ברור שהאמת אליה יגיע במחקר תהיה אמת סובייקטיבית. טיעון פוסט-מודרניסטי קלסי הוא: "האם מישהו ראה כוח?" ואם כוח הוא רק משהו שנוצר בהכרה שלנו, אז הוא שונה מהותית ממלפפון או מכלב. יתרה מזאת, הפוסט-מודרנה מאמצת את עקרון אי-הוודאות של הייזנברג בתורת הקוונטים, לגבי השפעת המדידה על הנמדד, ורואה בו הוכחה לכך שממצא מדעי אובייקטיבי לא אפשרי כלל.

ג. בריאות: בריאות וחולי – הן אלו הפיזיות והן אלו הנפשיות, הן כמו אמת שאינה אובייקטיבית. הכל יחסי. כך למשל טוען הרלאן ליין, פרופסור אמריקני לפסיכולוגיה ולינגויסטיקה ב-1992, שנכות פיזית היא סוג של תרבות. מושא ההתקפה היה התקן תוך-אוזני חדש, שהשתלתו בילדים חירשים יכולה לאפשר להם לשמוע טוב יותר. אך חירשות, טוען ד"ר ליין, אינה נכות אלא סוג של מימוש עצמי. החירשים הם תת-תרבות. מיעוט בעל היסטוריה, מבנה חברתי וערכים משלו, ואין לרוב השליט - כלומר, לנו השומעים - זכות לכפות את ערכינו על המיעוט הזה.

ד. "דקונסטרוקציה": "דקונסטרוקציה" היא דרך פרשנות והבנת טקסט שהוכנסה לרפרטואר הפוסט-מודרניסטי על ידי ז'אק דרידה ואנשים כגון גיאטרי, צ'קרווטי וספיבק. על פי דרידה, כל טקסט יכול להתפרש באופנים רבים מאד, שכולם שונים זה מזה שוני רב. ולא זו בלבד: מכיוון שהקשר בין הסימן-המלה לנמענה-משמעותה הוא אשליה בלבד, הלשון לעולם אינה חד-משמעית, והיא תמיד מאפשרת פירושים רבים; אפילו אינסופיים. על-כן, כל טקסט מועד להתפרש כהיפוך משמעו, או לפחות במשמע שונה לגמרי ממה שנראה כפשוטו.

ה. מות ה"סובייקט": פוסט-מודרניסטים מדברים על מותו של ה"סובייקט" – הפרט שאמור היה להיות חופשי. בעוד שאצל מישל פוקו מדובר על התוצאה של יחסי ידע/כוח, פוסט-מודרניסטים אחרים טוענים כי את המציאות המודרנית של אינדיבידואל המבקש לתקן את העולם - גם אם הוא מנוכר וחרד, החליף מצב פוסט-מודרני, בו אין לדבר על "מציאות" ואין לדבר על "סובייקט", כלל.

ו. אמונה ואידיאולוגיה: האידיאולוגיות הגדולות (דמוקרטיה, סוציאליזם וכד') מותירות את האדם הבודד ללא כלים מוסריים ואידיאולוגיים על מנת לנסח את השינוי שאותו הוא מבקש לממש בעולמו, וללא כוחות לבצעם. הניתוק ("התנתקות"?) בין החיים הפרטיים לבין חיי הכלל, מביא את הקץ על האידיאולוגיה. במונחים פוסט-ים, נתפס הפרט כאדם יחיד, העומד עם המעגל הקרוב לו כנגד "המערכת" הגדולה והבלתי ניתנת להשפעה. כך הכליל מישל פוקו את האימים של סטלין שכלא לוחמי חופש בטענה שהם "חולי נפש", עם קיום בתי חולים למשוגעים במדינה מתוקנת, ועם מעצמות קולוניאליות שטבחו עמים משום שהיו "פרימיטיבים", והפליג עד ל"מנהג" לכלוא ילדים במה שנקרא "בית ספר"...

ז. צדק ומוסר – בעידן הפוסט מודרני אבדה לאדם היכולת לא רק להגדיר מה "יש", אלא בעיקר להגדיר מה ראוי להיות. הראיה הפוסט מודרנית דוחה כל שיפוט שהוא, ומסרבת להעניק ערך חיובי או שלילי לתופעות המוצגות בפניה. אבל מי שדוחה אפשרות שיפוט ככלל, שופט בעצם הדחייה, כי כעת עומדות בפניו שתי קטיגוריות: הטוב – הוא ההימנעות משיפוטיות, והרע – כל שיפוט שהוא. בכך נותן האדם הפוסט-מודרני יד לרוע, שכן גם הרוע זכאי לפתיחות וקבלה ללא הערכה ערכית.

מובן שחלק ניכר מהשימוש בפוסט-מודרנה במערב אינו אלא הלבשת ה"דקדנס" המערבי בכסות אידיאולוגית: "פוליטיקלי-קורקט", נהנתנות, אינדיבידואליזם אנרכיסטי, צביעות מוסרית וחוסר אחריות – "לעזאזל העתיד" (ראה התמעטות הילודה במערב עד לידי סיכון קיומי מול האיסלם). זהו גם שורש מלחמת התרבות עם האיסלם. כי חלק מרכזי בשנאה והבוז המוסלמי לעולם המערבי נובע מתיעוב הפוסט-מודרנה והשלכותיה: הפקרות מינית, "ליברליזם" חסר גבולות ותרבות צריכה ותענוגים. אלא שאצל המוסלמי הדבר בא לידי ביטוי בשלילה הידועה של האמת גם מצידו, ובג'יהאד רצחני.

----

Lyotard, J. F., 1984, The Postmodern Condition: A Report on Knowledge, Geoff Bennington and Brian Massumi (trans.), Minneapolis: University of Minnesota Press

The Stanford Encyclopedia of Philosophy, Postmodernism

המודרנה כוללת את כל ההתפתחות – ההגותית והמדעית, החיובית והשלילית, מאז הרנסנס: אנשי מדע והגות כגלילאו, קופרניקוס, דקרט, לייבניץ, ניוטון, פסקל, שפינוזה, לוק, הגל, מרקס, מרקוני, פאראדיי, מנדל, בל, פרויד, איינשטיין, ורעיונות ותהליכים כמדינה, לאום, שחרור לאומי, סוציאליזם, סטליניזם, פשיזם, קפיטליזם, אלקטרוניקה ואינטרנט, תרבות צריכה ונהנתנות וכן הלאה. מניע ראשי בצמיחתה של הפוסט-מודרנה הוא הרוע, שהקידמה – על כל אידיאולוגיות-העל שלה – הביאה לאדם, במיוחד במאה ה-20.

בהיבט זה, יש הרואים אלמנטים פוסט-מודרניים כבר בפרידריך ניטשה (סוף המאה ה-19), שראה במדע סוג של פעילות פרימיטיבית שאינה שונה במהותה ממנהגי מאגיה ודת – בהם ראה את התגלמות הרוע. גם נושאי הפילוסופיה הפנומנולוגית - הוסרל והיידגר, וגם מעצבי הפילוסופיה של השפה – חוקרי בלשנות כפרדינן דה-סוסיר ולודוויג ויטגנשטיין (ראשית המאה ה-20), ונועם חומסקי (שנות ה-60 של המאה ה-20) שחידש מודל מתימטי לדקדוק ולמבנה המשפט, נחשבים מבשרי הפוסט-מודרניזם. אלה, למרות שהיו מודרניסטים בחשיבתם, יצרו בסיס לתפיסה הפוסט-מודרנית. בשנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20 הנביטו את השיח הפוסט-מודרני בעיקר פילוסופים צרפתיים "פוסט-סטרוקטורליסטים" (אסכולה שטוענת למשמעות מרובה ואינסופית של סימני השפה – הכתובה והמדוברת, ורואה בפירוש יחיד של טקסט, רודנות פוליטית), כמישל פוקו, עמנואל לוינס, ז'אק דרידה וגיל דלז, ותאורטיקנים של תקשורת כמו מרשל מקלוהן.

האסכולה ה"פוסט"-ית שוללת את עצם הקיום של מוסר מוחלט. לטענתה, כל מה שיחיד או תרבות מניחים כנכון עבורם - מבחינה מוסרית, הוא נכון מבחינה מוסרית. וזאת רק לאותו יחיד או לאותה תרבות.

Harlan Lane, Massachusetts Northeastern University psychology & linguistics professor, "Mask of Benevolence: Disabling the Deaf Community", 1992, portions of computerized book in: http://www.amazon.com/gp/reader/1581210094/ref=sib_dp_pt#reader-link

יש להעיר שזו אינה המצאה חדשה, ואף פרשני חז"ל נגעו בה. מאמר מורחב בנושא של פרופ' דב לנדאו - פרשנות של דקונסטרוקציה, באתר דעת - http://www.daat.ac.il/daat/sifrut/darkey/darkey14-2.htm. וזכור לי היטב פירושו של פרופ' ישראל אלדד על "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע, כי אתה עמדי.." - "גם כי אלך בגיא צלמוות - לא אירא, רע! כי אתה עמדי" – הבעיה שאני הולך בגיא-צלמוות היא לא אני; אני לא אירא, אלא רע זה שאתה עימדי, שם.

מונח שמישל פוקו (שנות ה- 60 במאה ה-20) משתעשע בכפל משמעותו: גם כנָתִין מוכנע וגם כפּ‏רט ייחודי.

"איש הקניון" ד"ר דניאל שליט, עמ' 150-151

פוסט-מודרנה בישראל

בישראל – גם בעם היושב בציון וגם ביהודי התפוצה, שלא במפתיע, פשתה הפוסט-מודרנה כאש בשדה קוצים. כצפוי, בישראל היא פנתה לכיוון הישן ו"הטוב" – אנטישמיות; שנאת-ישראל על ידי ישראל. אוטו-אנטישמיות. כך "גויירה" הפוסט-מודרנה בישראל וגם קיבלה שם ישראלי למהדרין: "פוסט-ציונות". "פוסט-ציוני" הוא כמובן כינוי חיבה לאנטי-ציוני, ולאמיתו של דבר: אנטישמי. הפוסט-ציוני סינן מתוך הפוסט-מודרנה את כל מה שיכול לקדם את המאיסה ביהודיות ובארץ-ישראל. לשם כך הוא שקד על טיפוח "עקרונות" נבחרים מתוך הפוסט-מודרנה. כך הוסב כל הספק הפוסט-מודרניסטי לוודאות פוסט-ציונית: וודאות בקידוש 'העכשיו', יחד עם זריקה של 'המחר' לפח. הספק בקיום אמת - אמת כלשהי, הוסב לקידוש ה"אמת" ה"פלשטינאית", ואילו "מות הסובייקט" קיבל בישראל ובערב משמעויות הפוכות: בישראל זה חובת האינדיבידואל היהודי להלחם עד חורמה בכלל ישראל, ואילו אצל הערבי, להיפך: תביעה מהאינדיבידואל להקרבה ואף להתאבדות למען הכלל והמחר.

ה"היסטוריונים החדשים", "הסוציולוגים החדשים" וחוקרי מדע-המדינה החדשים – הפוסט-ציונים, כגון, אילן פאפה מאוניברסיטת חיפה, תום שגב, בני מוריס (שחלקית, חזר בתשובה), ברוך קימרלינג ושלמה זנד, מתארים את שיבת ציון כמחטף קולוניאליסטי ואת מלחמת העצמאות כקנוניה קולוניאלית לנישול הערבים מבתיהם. על פיהם כל שיבת ציון, כל קיום העם היהודי בכלל ותכני הציונות בפרט, הם סיפורי מעשיות מצוצים מן האצבע, שהפכו עם השנים למיתוסים והוצגו כסיפורי גבורה. כך יוצא שהתנועה הציונית כולה מושתתת על סיפורי כזב, וכל מהותה הרס ומוות. מובן שלדעת ה"פוסט-ים" הישראלים ל"נרטיב" הציוני-ישראלי אין מקום שווה ערך כמו לנרטיב ה"פלסטיני"... לכן, מכיוון שהציונות היא תנועה פושעת ותופעה שלילית, יש למחוק אותה מן השורש. ההיסטוריון אבי שליים בספרו "קנוניה מעבר לירדן: המלך עבדאללה, התנועה הציונית וחלוקת פלסטין", מציג את הטיעונים המרכזיים שמאפיינים את כלל "ההיסטוריונים החדשים", כדלקמן:

1. בשנים שקדמו להקמת מדינת ישראל ניסתה בריטניה למנוע הקמת מדינה פלסטינית, בניגוד לגישה המקובלת לפיה ניסתה למנוע הקמת מדינה יהודית.

2. הפליטים הפלסטינים גורשו מארץ ישראל, בניגוד לגישה המקובלת לפיה הערבים ברחו מרצונם.

3. לישראל הייתה במלחמת העצמאות עדיפות בכח אדם ובאמצעי לחימה, בניגוד לגישה המקובלת שלערבים הייתה עדיפות בתחומים אלה.

4. לערבים לא היה רצון ולא היתה תוכנית להשמדת ישראל.

5. רק נוקשות ישראל מנעה שלום, והיא זו שמחרחרת מלחמות.

טדי כ"ץ, שכתב תיזה לתואר שני באוניברסיטת חיפה בהנחיית אילן פאפה, טען שבקרב טנטורה במלחמת העצמאות, טבחו לוחמי חטיבת אלכסנדרוני בתושבי הכפר. כאשר זקני החטיבה שנותרו בחיים, אזרו חלציהם ותבעו אותו על שקר והוצאת דיבה, התנצל, אך טען 'מי אומר שתיזה היסטורית לתואר שני צריכה להיות אמת?'... התיזה, אותה צ'יפר המנחה הפוסט-ציוני בציון 98%, מומנה – כך הסתבר בשנת 2000, על ידי אש"ף-רמאללה. לאחר המשפט והשערוריה, נבדקה כשרות המחקר על ידי ועדת בדיקה מטעם האוניברסיטה, ונמצא שהתבסס על ראיונות שלא היו, על שקרים והונאות. התיזה נפסלה על ידי האוניברסיטה, ולכ"ץ ניתנה שנה לתקן את המחקר. הוא לא עשה זאת.

הסמול, באדרת הפוסט-מודרניזם, השתלט – במידה רבה, על סדר היום התרבותי בישראל בכלל, ובממסד הישראלי בפרט. השתלט בתקשורת, בבג"ץ, בממשלה, במערכת הפוליטית – שם סחף חלק גדול מהשמאל הסוציאליסטי, ובאקדמיה. באקדמיה התחולל תהליך של השתלטות עויינת, וניפוי כל מה שנדף ממנו ריח של אמת או של ציונות. כך, רוב המרצים שקיבל קביעות במחלקות למדעי המדינה אוניברסיטאות חיפה, באר שבע, תל-אביב ואוניברסיטת בן-גוריון בבאר-שבע, הם "פוסט-ים". מי שגילה סימני עצמאות או ציונות – הועף. במחקר על הפקולטה למדע המדינה באוניברסיטת באר שבע נמצא, ש-92% מחברי הסגל מוגדרים כ"פוסט-ים" ואנטי-ציונים. הם חותמים על עצומות לחרם אקדמי על ישראל ברחבי העולם – ואף יוזמים אותן(!), קוראים לסירוב לשרת בצה"ל, מזדהים באופן אקטיבי עם מחבלים, משתתפים בפרובוקציות נגד יהודים בדרום הר חברון וברחבי העולם, ומקדישים את כל מאודם להוציא את דיבת ישראל רעה כמדינת אפרטהייד גזענית, רוצחת ערבים ונטולת-זכות-קיום. חלקם גילה באחרונה את מכרה הזהב של הכחשת שואה (הכחשה מתוחכמת כמובן; מהסוג הנורמן-פינקלשטייני). אגב הכחשת שואה: לאור הפוסט-מודרנה בגרסתה הקיצונית – זה שהיתה שואה זה "נרטיב", וזה שלא היתה שואה זה "נרטיב", ושניהם לגיטימיים... ככה וככה...

מובן שבזה מתבטאת המוטציה האוטו-אנטישמית לפוסט-מודרניזם. כי לכאורה, פוסט-מודרניזם הוא אי-ודאות, אי-ידיעה, סובלנות ופתיחות, קבלת האחר כשווה לי, ואילו המלחמה בציונות הפכה לוודאות, לתכלית, לעליונות מוסרית. גם הלוחמה כנגד הדת היהודית הפכה בישראל –באדרת הפוסט-מודרנה – לדת. דת לוחמנית ובלתי מתפשרת. דת שלוחמת נגד קיום אומה בטענה שאינה קיימת...

גם באומנות זוכה הפוסט-מודרנה בישראל לעדנה. "ג'נין ג'נין", הוא סרט אנטישמי של במאי ערבי-ישראל מוחמד בכרי, שכביכול מספר את הקרב שניהל צה"ל במחנה הפליטים ג'נין במסגרת מבצע "חומת מגן", בקרב שבו נפלו 23 לוחמים. הם נפלו בין השאר, כתוצאה מהחלטה מודעת של הדרג המדיני להקריב אותם: החלטה שלא להשתמש בארטילריה ובחיל אוויר; פן יכעס העולם ה"נאור". הסרט מתאר את הלחימה בג'נין מנקודת מבט של התעמולה הערבית-סמולנית, ובהיצמדות ל"נרטיב" שצה"ל ביצע טבח במחנה (לטענת התעמולה ה"פלסטינית", טבחו חיילי צה"ל כ-500 נשים וילדים תמימים במחנה. בפועל הסתבר שנהרגו בצד הערבי 55 איש. נהרגו בקרב. רובם המכריע מחבלים-לוחמים, והשאר תושבים בהם השתמשו המחבלים כ'מגן-חי'). הסרט כולל "עדויות" של "פלסטינים" בהן נטען שצה"ל ביצע במחנה פשעי מלחמה חמורים, כולל הריגה מכוונת של אזרחים. בין השאר, מוצגת סצנה בה טנקים ונגמ"שים של צה"ל דורסים פצועים. מוצגת כאילו הייתה חומר דוקומנטרי (קטע ה"סרט" הנ"ל, התברר מאוחר יותר, הודבק משני סרטים שונים: טנקים נוסעים ופצועים פלסטינים בנפרד, בשני אירועים שונים! הכול בשיטת Pallywood). המועצה לביקורת סרטים פסלה את סרט ההסתה, אך בג"ץ אישר אותו להקרנה, וביטל את החלטת המועצה לביקורת סרטים. בג"ץ נימק את החלטתו בכך שחופש הביטוי הוא ערך מרכזי בדמוקרטיה, ועל מנת לפגוע בו יש להראות כי קיימת סכנה ודאית לפגיעה "בסדר הציבורי". וסרט זה לא היה איום על "הסדר הציבורי". יתר על כן, לדעת שופטי בג"ץ יש לתת לציבור לשפוט בעצמו את תכניו של הסרט ולקבוע מהי האמת, ובכלל בג"ץ לא מתערב בקביעת אמת...

הפוסט-ציונות בישראל הביאה את ה"נרטיב" הפוסט-מודרני ואת הערעור על הרצף ההיסטורי לכפירה כוללת בעבר ובשורשים בכלל. לכן, על פי הפוסט-ציונות, אין חשיבות לעתיד וגם לא לעבר. רק ההווה חשוב. מכאן הסיסמה: "עכשיו", עם סימן הקריאה הצמוד - "שלום עכשיו!". שמעון פרס טוען שלימוד העבר וידיעת ההיסטוריה הן המקור למלחמות, ולכן הוא מטיף שלא ללמוד היסטוריה. מכאן, המסע להכחשת השורש של ארץ ישראל בזהות היהודית. מכאן הקידוש של מסירת שטח לערבים; גם אם בוודאות תתפתח ממנו פורענות חמורה בעתיד: כי הרי העתיד אינו חשוב; רק ה"עכשיו!". ואם ציבור מטפח את דעת העבר, וחי על מנת להבטיח את העתיד – גם בילודה, גם בחינוך וגם בהיצמדות לארץ – יש לכתוש אותו. מובן שכל אלה אצל ה"פלשטינאים" – הם מושא לאהבה ולהערצה.

הפוסט-מודרנה בכלל והפוסט-ציונות בפרט, שהטביעה את חותמה על החברה הישראלית ושינתה את תכליתה, נכשלה במשימה זו בציבור הדתי לגווניו. הסיבה האידיאולוגית לכך ברורה: בדת היהודית האמת מוחלטת, והיא הבסיס. האמת מוכחת בהתגלויות, במורשת, ברצף ההיסטורי ובשרשרת הלימוד. גם התופעה כולה הרי מוכרת היטב בדברי ימי האומה, ומקוטלגת כסוג של עבודת אלילים וכפירה או כ"מהרסייך ומחריבייך..". מובן שהאמונה והאידיאולוגיה מתחברים עם דרך החיים, וקיום המצוות הוא כולו אנטי-תיזה לפוסט-מודרנה.

אלו הן כמובן, רק טיפות בים. אין בהן ולו קצה של ניסיון להציג את השתלטות הפוסט-מודרנה במוטציה האנטישמית שלה, על רוב רובן של המערכות השולטות בישראל של היום.

פוסט-מודרנה בצה"ל – פוסט-לחימה

מובן שצה"ל כ"צבא העם" חשוף לפוסט-מודרנה מעצם השתלטותה על הממסד והשיח הישראלי. חדירת הפוסט-מודרנה לצה"ל תומחש כאן בקליפת אגוז, משני מקורות: המקור האחד הוא ריאיון עם ראש מלת"מ - המרכז לחקר תורת המערכה - תא"ל (מיל') שמעון נווה, עם פרישתו מצה"ל לאחר 10 שנים בתפקיד. המקור האחר הוא עדוּת הפסיכולוגים שתכננו את ההכנה המנטלית, בכתב העת שלהם. שמעון נווה פרש מצה"ל לאחר דוח קשה של מבקר המדינה על תפקוד (אי-תפקוד) מרכז זה; המרכז, על פי המבקר, לא הוציא שום תוצר כתוב ב-10 שנות קיומו! .

בריאיון התדמית ב'הארץ' מסופר כיצד ניסה תא"ל שמעון נווה להחדיר לצה"ל את הפוסט-מודרנה על פי הפילוסופיה הצרפתית שממנה הוקסם. מובן שזה גם השתלב בהשקפתו על "שטחים" ועל הציונות, וכך מתערבבים אצלו סיבה ואמצעי: רק נדמה לו שהוא מחדיר את הפוסט-מודרנה לשמה, אך היא בעצם אמצעי אצלו למאבק בציונות. גם לפסיכולוגים שתכננו את ה'הכנה המנטלית', לא היתה הפוסט-מודרנה מטרה לשמה, אלא כלי בהשגת מטרה פוליטית. סמולנית. נווה מגדיר עצמו כ"שמאלן קיצוני": "בתפיסות הפוליטיות אני הרבה יותר שמאלני מכולם... הייתי בכמה מפגשים של אנשים שהם רדיקליים יותר מהתפיסות הפוליטיות המקובלות. ישבתי עם אגמבן (פילוסוף איטלקי) מהשמאל הרדיקלי, הוא הבין שאני פי עשרה יותר חתרן ממנו, ועשיתי לו מניפולציות" ומסביר איך השתלבה הפוסט-מודרנה בפוליטיקה. גם את הרציונל לנתק בין סיבת הקיום של צה"ל לבין מטרות האינדיבידואל הפוסט-מודרני ממחיש שמעון נווה היטב במונחי הסובייקט הפוסט-מודרני:

"..כשהלכתי ב-82' למלחמה, הלכתי כי אני גם נהנה להרוג, אבל כבר ב-80-81' אמרתי שמדינה פלסטינית חייבת לקום".

ואיך מתיישבת הסתירה בין הפוסט-מודרנה שמבטלת עמים, מדינות ומוסדות, לבין "קדושת" הדמוקרטיה – לוז ה'הכנה המנטלית' והחינוך מחדש? (הפוסט-מודרניזם הקיצוני שולל כידוע את עצם הקיום של 'עם' ושל מדינה, ושמעון נווה התלהב במיוחד מהפילוסופיה של ז'יל דלז ומהאנטי-לאומיות שלו ואימץ אותה חזק. עד למדינה היחידה שהוא בעדה, "פלסטינית" כמובן...). ובכן, בעוד הפוסט-מודרנה שוללת משטר באשר הוא: כל משטר, הן טוטליטרי והן דמוקרטי, הרי שב'הכנות המנטליות' – תחת אותה מטרייה של פוסט-מודרנה, מוגדרת פקודת הגירוש כ"משימה לאומית" למען ה"דמוקרטיה", וממטרת-העל של הצלת הדמוקרטיה נובעת חובת הציות... ציות כעקרון-על בדמוקרטיה: ציות לכל פקודה באשר היא, ולפקודת הגירוש כ"משימה לאומית" בפרט. מובן שחובת הציות היא תכלית הניגוד לאינדיבידואליזם ול"מות הסובייקט" של הפוסט-מודרנה, אך יש עקרון ויש עקרון...

נדגיש, שזיגזוג בין דמוקרטיה לבין פוסט-מודרנה, למרות שדמוקרטיה מאוסה בפוסט-מודרנה, הוא ממאפייני הפוסט-מודרנה בצה"ל. לכן מודגש בערכות ה'הכנה המנטלית' הספק כעקרון-על: "הדמוקרטיה המערבית מבוססת על ספקנות, על הידיעה שאין אמת מוחלטת ושאין איש היודע מהי הדרך הנכונה".

המפקדים הבכירים של צה"ל שיישמו את המתבקש מ"אידיאולוגיה" הגורסת שאין אמת אחת ושכופרת בקיום אידיאולוגיות, בקיום אמונות ובקיום עמים, המציאו תורות מלחמה פוסט-מודרניות כגון: "עימות מוגבל" ו"הכלה", אִיינו את הנצחון, בלבלו פקודות מבצע ב"השתבללות" ו"נחילים".

"שניים מתלמידיו הבולטים במכון לחקר תורת מערכות, תא"ל (מיל') גל הירש, מפקד אוגדה 91 שהודח מתפקידו בעקבות מלחמת לבנון השנייה, ותא"ל אביב כוכבי, לשעבר מפקד הצנחנים ואוגדת עזה, והיום ראש חטיבת המבצעים במטכ"ל, ניסו ליישם את מה שלמדו במכון, בפעולות צה"ל השונות בגדה המערבית".

מלכתחילה, הסיסמה הפוסט-מודרניסטית "כל אחד והאמת שלו" בעייתית לצבא. צבא מבוסס על הערכת קרקע ואויב, על מודיעין אמת ועל דיווחי אמת. בכתב העת הופך האויב ל'אחר', וה'נרטיב' שלו שווה זכויות מול ה"נרטיב" שלנו. ואם בטל סדר אויב, ממילא בטלות מלחמות "קלסיות", ואפשר להתפנות ל"משימות שלום כמו 'התנתקות'". על רקע אידיאולוגי זה תוכננה 'ההכנה המנטלית'.

בעוד ערכות 'ההכנה המנטלית' היו מלאכת הטעיה, הונאה ודיבור דו-משמעי כדי לדחוף את החיילים לבצע מלאכה בעייתית, הרשו לעצמם הפסיכולוגים לחשוף בכתב העת שלהם את עולמם האמיתי, ללא מסכות. שם הם חשפו את המניעים והכוונות האמיתיות שעמדו לנגד עיניהם כשביצעו את שינוי היעוד ושינוי הזהות של צה"ל:

"הפצל"ם מעמיד כלים חדשים...השייכים לעידן הפוסט-מודרני... שבירת גבולות, עמימות וטשטוש בין הגדרות, מצבים, אמונות... מעיד על הגיון רב-ערכי מעורפל, מטושטש ועמום...".

" אל מול המשימה הצבאית הקלאסית: לחימה כוללת נגד אויב מדינתי, עומדת משימת ההתנתקות כמשימה צבאית פוסט-מודרנית לא לחימה" נגד "לא אויב".

בעידן שקדם לזיהום צה"ל על ידי הפוסט-מודרנה, הגנה על המולדת ועל האזרחים משמעה היה גם הקרבת חיים. חיי חיילים למען אזרחים. בריחה ממערכה נחשבה ביזיון ואף בגידה. מובן מאליו גם, ששמירה על חיי חיילי צה"ל קדמה לשמירה על חייהם של חיילי האויב, או על חיי אזרחי אויב בשטחי אויב, בעת קרב. כל אלה בולבלו בפוסט-מודרנה.

על רקע זה גם יכלו הפסיכולוגים להטמיע "שיח שאיפשר למתקשים לקחת חלק במשימה... השיח החדש שנוצר נטען בהגדרות של עולם מושגים ומינוחים חדש". כך, במקום גירוש, באו 'משימה בתוך המשפחה', 'תרומה לקהילה', ו'סיוע'. שימוש בהם הקטין קונפליקטים, ואיפשר לחניכי קורס טייס ולחיילי גולני לומר לעצמם כי "באנו לעזור ולא להרוס", ואת האמירה "אנחנו חלק מהאויב שבא לגרש" החליפה האמירה "אנחנו חלק מכוח סיוע".

אלו הן רק מעט דוגמאות הבאות להמחיש את הסיכון הקיומי שבחדירת הפוסט-מודרנה לצה"ל, וברוח האובדנית שהיא משרה בצבא הלוחם – הפוסט-לחימה. מה עוד שמדובר במוטציה הישראלית של הפוסט-מודרנה הכללית – "הפוסט-ציונות", שכל כולה נסיון לקעקע את שיבת ציון ואת הקיום היהודי. התופעה כולה ראויה למחקר מקיף, ובהקדם. פעמוני האזהרה הולמים!
פוסט-מודרנה בהכנה המנטלית: הונאה סיבובית

ב'הכנות המנטליות' גייסו מתכנני שטיפת המוח - למרבה האירוניה - את השיח מהאתוס הלאומי, כדי לממש פוסט-מודרנה ופוסט-ציונות. החיילים הוזהרו מ"חורבן בית שלישי", אם חלילה לא יצליח צה"ל לבצע את הגירוש. וזאת למה? - כי ביצוע הגירוש הוצג כלוז השמירה על המשטר הדמוקרטי. כך, למרות שלהלכה ולמעשה באו מתכנני ה'הכנה המנטלית' לחנך מחדש ברוח הפוסט-מודרנה, שלאומיות ("בית שלישי") והגנה על מולדת ועם חשובות כקליפת השום (כי הרי הם לא ממש קיימים...), הם ניצלו את התודעה הלאומית הכנה של החיילים, ואת נאמנותם למולדת ולעם (הקיימים...), כדי להוביל מהלך שמאבד את כל אלה: מהלך אנטי-לאומי, אנטי דתי, ואנטי מוסרי. כל זאת באמצעות הבניית בלבול, אִיוּן האמת ומיטוט ערכים יסודיים וקיומיים. מובן שהבנייתם של אלה בצבא לוחם איננה מתפוגגת בחלוף "המשימה הלאומית", כפי שמובא להלן.

----

כתב עת 'פסיכולוגיה צבאית' מס' 5 דצמבר 2006, להלן 'כתב העת'.

יותם פלדמן, ראש נפץ, הארץ, 09.11.2007, http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/916560.html

חלק מהפסיכולוגים ידועים ככאלה לחברי המצ"ח, מתוך עדותם ומתוך עדות חבריהם.

יותם פלדמן, שם

יותם פלדמן, שם

יותם פלדמן, שם

'כתב העת', עמ' 72-73

'כתב העת', עמ' 245-247

'כתב העת', עמ' 115

"זה הבית שלי ואני לא אהיה פה מיעוט. מי שחולם על ארץ ישראל השלמה - שימשיך לחלום". הכירו את חברת הכנסת החדשה במקום צחי הנגבי.

העיתונאית נינו אבסדזה צפויה להחליף את ח"כ צחי הנגבי בעקבות החלטת בית המשפט להטיל עליו קלון.

אבסדזה מזוהה מאוד עם יו"ר קדימה, ציפי לבני. בעברה שימשה הפרשנית הפוליטית של העיתון "וסטי", ואף הגישה תכניות טלוויזיה למגזר הרוסי.

באתר של יוזמת ז'נבה נכתב כי היא מנהלת ומנחה פרויקטים לציבור הרוסי מטעם יוזמת ז'נבה.

לאחרונה גם נאמה בשם יוזמת ז'נבה בהפגנת השמאל בירושלים, שם דיברה על חזון השמאל: "בשבילי, הציונות זה ש-15 שנה אחרי שהגעתי לכאן אני עומדת כאן ואומרת בעברית שבשבילי הציונות זה שלום וגבולות, בשתי מדינות לשני עמים. כשהבת שאלה אותי לפני 15 שנה לאן אנחנו הולכים, אמרתי שהולכים הביתה. אני רוצה להיות בטוחה שגם בעוד 15 שנה זה יהיה הבית שלי ולא בית דו-לאומי. זה הבית שלי ואני לא אהיה פה מיעוט. מי שחולם על ארץ ישראל השלמה - שימשיך לחלום, אני לא רוצה שאת החלום שלהם הם יהפכו לסיוט שלי".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/211286

תגוביות:

1.זאת קדימה האמיתית , המסכות עכשיו ירדו מפלגת שמאל קיצוני....
צחי הנגבי שלמרות כל השינויים והתמורות שחלו בו היה ונשאר אדם לאומי עוזב ואת מקומו תופסת נציגת השמאל שמתאימה לליבני כמו כפפה ליד, מה יעשו דיכטר ומופז?

2.נכון, אבסדזה, לפני חמש-עשרה שנה הגעת לבית שלך,וזה הבית שלך, בדיוק מאותה סיבה, שזה לא הבית שלי. אני נולדתי בארץ ישראל שש שנים לפני שהאוטו-אנטישמים (וזו לשון המעטה) הקימו לך בית. הבית שלנו, היהודים, טרם הוקם, אבל, הוא יקום, בארץ ישראל השלמה, שאת אינך מכירה כלל, אבל, אצלינו, היהודים, כל תינוק בגן יודע לשרטט את גבולותיה. כדי להקים לשונאי ישראל כמוך בית, ויתרו האוטו-אנטישמים על ארץ ישראל, ומסרו 77% ממנה, באמצעות הממשל האלביו-נאצי לרוצחינו עד עצם היום הזה. וכידוע, כמו כל שאר מדינות הג'יהאד, גם ארץ ישראל הכבושה בידי משפחה בדואית מן החיג'אז, נקיה מיהודים. בנאציות קוראים לזה - judenrein, אבל, התופעה הזו כלל לא מפריעה לך. למה? כי את שונאת ישראל. אני אמליץ כי ביום בו יגורשו כל מאמיני הג'יהאד מארץ ישראל השלמה, תגורשו גם את ובנותיך, כי, בבית היהודי שיהיה כאן, לא יהיה לך מקום. לך יש מקום בבית של חנין זועבי וציפי לבני. את בחברה המתועבת ביותר בעולם.

3.ואת החלום שלה היא רוצה להפוך לסיוט שלנו. ה' יפר עצתה!

4.הכלבים ממשיכים לנבוח...

5.מכתב אישי ומלב אל לב לשמאלני תל אביב, ישראל והפזורה היקרים:

לשמאלני מדינת ישראל הנאורים והיקרים שלום רב !!

ראשית כל-אם המדינה לא תשכיל לבלום את השמאל ותאפשר לו בחסות הנאורות והדמוקרטיה להמשיך במעלליו, סופה של מדינת הלאום הציונית כי תנפח את נשמתה הלאומית.

וכעת שמאלנים יקרים...הרשו לי לומר לכם כמה משפטים מלב אל לב.

אז ככה......

נכון שאתם השמאלנים, טוענים כי אתם בניתם את המדינה לקראת תקומתה, בתקומתה ובשנותיה הראשונות.....ואולי יש בזה משהו זעיר מן האמת.

נכון שאתם, לטענתכם, הייתם עד לפני 3-4 עשורים, "מלח הארץ" ...
אבל הייתם !! היום כבר לא !!

לצערי, ככל הנראה משהו פאתולוגי קרה לכם ובגללו איבדתם לגמרי את הדרך. את הצפון, ואת המצפון.

העובדה המצערת היא, כי זה מספר עשורים הפכתם להיות בלתי רלבנטים בעליל, בלתי מציאותיים, בלתי הגיוניים, ומשהו בהחלט השתבש בתפיסת עולמכם שהפכה צרה ועלובה.

הפכתם להיות עויינים, מתוסכלים, שונאים, אנטי דתיים, אנטי יהודיים, חובבי ערבים ,ואובדי עצות ודרך. הפכתם גם להיות רחובניקים, אנטי דמוקרטיים (לא מקובל עליכם שהימין עלה לשלטון בבחירות דמוקרטיות), אלימים מאד, והאלימות האנרכיסטית שאתם מפגינים צריכה להדאיג כל אזרח שפוי במדינת ישראל.

בהתנהגותכם, ובהיותכם בלתי רלבנטיים בעליל, אתם מאמתים, מוכיחים ומשמשים דוגמה לפתגם החשוב והיפה כל כך: "הכלבים נובחים והשיירה עוברת" !!!

אז השיירה עוברת....ותעבור בגדול, בלעדיכם, וטוב שכך, וכיום ברור לי כי אחרתם את הרכבת.

שמאלני תל אביב, גרורותיה ושלוחותיה במדינה ובפזורה היקרים וההזויים:

עקב תיסכולכם ועובדת היותכם בלתי רלבנטיים, הפכתם להיות מאד אלימים, מסוכנים ופרובלמאטיים ביותר, וחבל שאתם מתכסים תחת כסות ומסכה של "פעילי שלום".

לצערי הפכתם להיות "פעילי רוח גבית לטרור"...בוודאי לא פעילי שלום.

לאור כל זאת, אין לי אלא להסיק כי סיימתם את תפקידכם ההיסטורי החשוב במדינת ישראל, וזה מספר עשורים הפכתם להיות בלתי רלבנטיים לחלוטין לבנין המדינה ולחיזוק השלום האמיתי, והפכתם להיות לוחמים אגרסיביים ומסוכנים מול ונגד כל מה שמדינת ישראל - מדינת הלאום היהודי היחידה בעולם – מייצגת.

בעצם, הפכתם להיות אוייב מספר אחד של מדינת ישראל, ברמת סיכון שאתם כבר מסכנים את שלומה ובטחונה של מדינת ישראל במישורים וברמות שלא ידענו בעבר. הפכתם להיות מסוכנים יותר מהאויבים שיורים עלינו באש רוביהם, כי הרעל שאתם מייצרים מסוכן הרבה יותר !!

לשמחתי, את תפקידכם כבוני מדינת היהודים תפס "המתנחל" חובש הכיפה הסרוגה (עיין ערך רס"ן רועי קליין הי"ד, רס"ן אלירז פרץ הי"ד ואחיו סגן אוריאל פרץ הי"ד, שנפלו במערכות ישראל. אלה הם "ספינת הדגל" והמובילים של מדינת ישראל היהודית והציונית. אלה ולא אחרים, כמו עוד מאות אלפים יהודים טובים, אזרחים, מתיישבים, עירוניים, מתנחלים, חילוניים ודתיים, מסורתיים וחרדים, מזרחיים ואשכנזים.....ועוד, אחרים....אבל כולם לא שמאלניים...אלא מלח הארץ (למרות שאישית, אני לא אוהב את הביטוי הזה).

אז שמאלנים יקרים – הגיע הזמן שתפנימו כי סיימתם את תפקידכם בארץ ישראל,וכאמור הפכתם להיות בלתי רלבנטים בעליל....וכעת אתם לא רק שמיותרים, אלא גם מזיקים !!

מאחר והנכם בלתי רלבנטיים, הפכתם להיות זועמים ומוטרפים, ואת כל זעמכם וטירופכם ותיסכולכם המבהיל, אתם מפנים לשווא נגד מדינת ישראל ואזרחיה הטובים.

אז כעת חשוב שתעשו שרות חשוב לעצמכם ולבני ביתכם. אולי כדאי שתשבו רגע עם עצמכם, חישבו טוב טוב, בצעו הערכת מצב כנה ואמיתית והסיקו מסקנות אישיות....ופשוט עופו מארץ ישראל ,הלא היא ארץ אבותינו וארץ הקודש.

ברור מאד כי כבר אין לכם מה לחפש כאן, בארץ ישראל....ואם תלכו נסתדר בלעדיכם טוב מאד. הרבה יותר מאשר כשאתם כאן ומחרחרי ריב ומדון, מחרימים חרמות, מקלקלים את מיטב הנוער ומייצרים רוח גבית לטרור.

אני במקומכם....הייתי אורז את חפצי ומיטלטלי ומסתלק לארץ "ידידותית" אחרת כמו נורבגיה או שבדיה או ספרד. בלאו הכי יש לכם דרכון אירופי או אמריקני או אוסטרלי, או ניו זילנדי, פלוס אשראי לא נורמלי מהבנק, פלוס דירות להשקעה בכל מיני מקומות באירופה, פלוס 4 כרטיסי אשראי בצבעי זהב ופלטינום.....פלוס פלוס.....הצטרפו לכוחות "הידידותיים" למדינת ישראל ולישראליים, הפסיקו גם אתם לקנות את תוצרת הארץ...תחיו שם טוב....והעיקר העיקר....העיקר הניחו לנו !!!

אז שמאלנים יקר ים – הניחו לנווווווווווווווווווווווו
אז שמאלנים יקרים - הניחו לנוווווווווווווווווווווווו
אז שמאלנים יקרים – הניחו לנווווווווווווווווווווווו

וגם אתם שמאלני תיאטרון מתוסכלים, שמאלני אקדמיה מטורפים, ושאר ירקות שמאלניים –

הניחו לנוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו
כי פשוט אתם וכל מה שאתם ומחאתכם הקיקיונית מייצגים, כבר לא רלבנטיים, וגם נמאסתם עלינו עד מאד !!!

ועצה לי לכם...

רדו מהארץ...תעקרו אתם ובני ביתכם וזרעכם לאמריקה...או לרמאללה –

כשתהיו שם יהיה לכם יותר קל להביע את מחאתכם, ולנו יהיה הרבה יותר קל להתעלם מההזיות שלכם.

וביננו לבין עצמנו.....ספרו לי כשאף אחד לא ישמע.....

מה לקחתם....שהעביר אתכם על הגיונכם ???

פטריוט יהודי-ישראלי, מדינת ישראל

*******

6.כמו כל שמאלנית היא גסת רוח אלימה מתנשאית ורעת לב.איזה רעש,איזה גועל!

7.האו האו האו.

כל שבוע אני קורא את ההבלים של הנוצרי המשומד הזה כאן ב-NRG. ובורג כמי שרואה בעצמו הצלוב של שנות ה-2000 לקח חופשה מ-NRG והלך לכתוב באתר של שוקי תוכי מהארץ (וימצא שוקי את תוכיקו).

אוי כמה הבלים במאמר אחד. איך, איך איש כזה מאוס וטיפש בליגה לגמרי שונה חושב שכל מה שהוא כותב הוא מתון ורציונאלי ונכון, ולו רק אנו הישראלים נשמע לצרפתי בג'יפ ישתפרו חיינו פלאים.

יעשה נכון כל מי שיוותר על קריאת מאמרו של אברום בורג.

חיבור אינפנטילי של ילד מפגר עם רמת טיעונים של פסיכי נוצרי עובד אלילים רברבני ונטול כל הבנה הגיונית למה שהכותב רוצה מהקורא.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1775&page=10

אוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה היא מעוז ידוע של "כוחות הקדמה". הביטוי העיקרי לכך, בשנים האחרונות, הוא שנאת ישראל. זר כי יקשיב לרוח הדברים שם, באסיפות, במנשרים, בפעילות חוצות, יחשוב שמדובר באוניברסיטה האיסלאמית של עזה.

על תקן של אוונגרד אקדמי, החליט לאחרונה סנאט הסטודנטים על הטלת חרם נגד חברות אמריקניות שמרוויחות מהכיבוש הישראלי. אל יקל הדבר בעינינו. נכון שמדובר בהחלטה שיש לה אופי סמלי בלבד. אלא שהמשמעות רחוקה מלהיות רק סמלית. מה שקורה שם מתפשט, בדרך כלל, לקמפוסים נוספים ברחבי העולם. ומי שמתחנך שם, מפיץ את תעמולת הזוועה לאזורי דגירה נוספים. סממנים ניתן למצוא לא רק בשולי המפלגה הדמוקרטית, אלא גם בדרגים הגבוהים של ממשל אובמה.

בצמרת המאבק האנטי-ישראלי מצויים גם ישראלים ויהודים רבים. ראשונים תמיד אנחנו. הרי במסגרת חופש הביטוי המתקדם, החביב עליהם כל כך, דעות חריגות, הטוענות שלג'יהאד העולמי או לדיכוי נשים בעולם המוסלמי אין שום קשר לישראל - לא יישמעו שם. והטענה שהיהודים - סליחה, ישראל - איננה הסכנה העיקרית לשלום העולם, היא טענה ריאקציונרית, שמעידה על שייכותו של הדובר לכוחות השחור בעולם.

* * *

בסיבוב הראשון התקבלה החלטת החרם ברוב של 16 תומכים, מול 4 מתנגדים. אלא שנשיא הסנאט, וויל סמלקו, הטיל וטו על ההחלטה. כדי לעקוף את הווטו, נזקקו המצדדים ברוב מיוחד, של 14 מתוך 21 חברי הסנאט. לכאורה, היה להם רוב מובטח. אלא שהימים שלפני ההצבעה החוזרת הובילו לפתיחת האות לקמפיין שחרג מגבולות ברקלי. מיטב השמות גויסו למאבק הזה, וביניהם דזמונד טוטו, נעמי קליין וג'ודית בטלר, שעודדו את חברי הסנאט לבטל את הווטו ולאשר את החרם. למעלה מ-12,000 אימיילים הגיעו לסנאט, בעד ונגד החרם. הקמפוס היה לוהט. סטודנטית שתמכה בסנקציות הסבירה: "מי שנמלט מהשואה אינו יכול ליצור שואה חדשה". אנטישמית? לא בדיוק. רק צעירה שעברה שטיפת מוח, על כך שישראל מבצעת ג'נוסייד וזוועות ללא הפסקה. והיא בכלל יהודייה, סיגל מורגן, בת לישראלי. הכיתוב על חולצתה היה "זכויות אדם". זה הפך לשם הקוד לכל מופע של שנאת ישראל.

הצד הפרו-ישראלי נכנס לפעולה, וגם הוא גייס תותחים. שישה חתני פרס נובל, בנוסף לאלי ויזל, פרסמו מכתב נגד החרם. השישה, ראוי לציין, עשו זאת בשיתוף עם "מרצים למען שלום במזרח התיכון" (SPME), גוף המאגד 55,000 אנשי אקדמיה, שתומכים בהסדר שלום הוגן במזרח התיכון.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1157

A rare voice of courage: journalist Gideon Levy interviewed
David Cronin, The Electronic Intifada, 31 March 2010

Gideon Levy (Haim Taragan/Haaretz)

Gideon Levy is a rare voice of courage in an Israeli media generally supine towards the political establishment. Since 1988, he has written the "Twilight Zone" column for the Israeli daily Haaretz, documenting unflinchingly the myriad cruelties inflicted on the Palestinian people under occupation. In his new book Gaza, a collection of articles which has just been published in French, Levy utters phrases that, by his own admission, are considered "insane" by most of his compatriots. The Electronic Intifada contributor David Cronin spoke with Gideon Levy about his background and journalism.

David Cronin: You were born in Tel Aviv in the 1950s. Were your parents survivors of the Holocaust?

Gideon Levy: They were not Holocaust survivors, they just left Europe in 1939. My father was from Germany, my mother Czech. Both were really typical refugees because my father came on an illegal ship, which was stopped for half a year in Beirut by the British and only after half a year on the ocean could it make it to Palestine. My mother came on a project with Save the Children. She came without her parents directly to a kibbutz.

My father always said he never found his place in Israel. He lived there for 60 years but his life was ruined. He had a PhD in law but never practiced it in Israel. He never really spoke proper Hebrew. I think he was really traumatized all his life.

At the same time, he never wanted to go back even for a visit. He came from Sudetenland, which became Czechoslovakia. All the Germans were expelled.

DC: How did your parents' history affect you when you were growing up?

GL: I was a typical first-generation immigrant. When my mother used to talk to me in German, I was so ashamed that she spoke to me in a foreign language. Her name was Thea; I always said it was Lea. Thea is a Greek name from mythology. It is a beautiful name but as a child I always said Lea just to cover up the fact they were immigrants.

My father's family name was Loewy and for so many years I was called Loewy. But then I changed it to Levy and now I regret it so much.

DC: Tell me about your military service in the Israeli army.

GL: I did my military service in the radio station. I was always a good Tel Aviv boy; I had mainstream views; I was not brought up in a political home.

I was at the radio station for four years instead of three but for the fourth year as a civilian. It's a very popular radio station; the army finances it but it is totally civilian.

I was totally blind to the occupation. It was a word I didn't dare to pronounce. I was a typical product of the Israeli brainwash system, without any doubts or questions. I had a lot of national pride; we are the best.

I remember my first trip to the occupied territories . There were a lot of national emotions visiting Rachel's Tomb and the mosque in Hebron. I didn't see any Palestinians then; I just remember the white sheets on the terraces. I was even convinced that they were happy we had conquered them, that they were so grateful we released the Palestinians from the Jordanian regime.

DC: What was the turning point that caused you to criticize the occupation?

GL: There was no turning point. It was a gradual process. It started when I started to travel to the occupied territories as a journalist for Haaretz. It is not as if I decided one day, "I have to cover the occupation." Not at all. I was attracted gradually like a butterfly to a fire or to a light.

My political views were shaped throughout the years; it's not that there was one day that I changed. It was really a gradual process in which I realized this is the biggest drama: Zionism, the occupation. And at the same time I realized there was no one to tell it to the Israelis. I always brought exclusive stories because almost nobody was there. In the first intifada, there was more interest in the Israeli media. But between the first intifada and the second intifada, I really found myself almost alone in covering the Palestinian side.

DC: Have you completely rejected Zionism?

GL: Zionism has many meanings. For sure, the common concept of Zionism includes the occupation, includes the perception that Jews have more rights in Palestine than anyone else, that the Jewish people are the chosen people, that there can't be equality between Jews and Arabs, Jews and Palestinians. All those beliefs which are very basic in current Zionism, I can't share them. In this sense, I can define myself as an anti-Zionist.

On the other hand, the belief about the Jewish people having the right to live in Palestine side by side with the Palestinians, doing anything possible to compensate the Palestinians for the terrible tragedy that they went through in 1948, this can also be called the Zionist belief. In this case, I share those views.

DC: If somebody was to call you a moderate Zionist would you have any objections?

GL: The moderate Zionists are like the Zionist left in Israel, which I can't stand. Meretz and Peace Now, who are not ready, for example, to open the "1948 file" and to understand that until we solve this, nothing will be solved. Those are the moderate Zionists. In this case, I prefer the right-wingers.

DC: The right-wingers are more honest?

GL: Exactly.

DC: As an Israeli Jew, have you encountered hostility from Palestinians during your work in the Occupied Palestinian Territories?

GL: Never. And this is unbelievable. I've been traveling there for 25 years now. I've been to most of the biggest tragedies one day after they happened. There were people who lost five children, seven children in one case.

I was always there the morning after and I would have appreciated if they told me, "Listen we don't want to talk to an Israeli, go away." Or if they would tell me: "You are as guilty as much as any other Israeli." No, there was always an openness to tell the story. There was this naive belief or hope that if they tell it to the Israelis through me, the Israelis will change, that one story in the Israeli media might also help them.

They don't know who I am. The grassroots have never heard about me; it's not like I have a name there. The only time we were shot in our car was by Israeli soldiers. That was in the summer 2003. We were traveling with a yellow-plate taxi, an Israeli taxi: bullet-proof, otherwise I wouldn't be here now. It was very clear it was an Israeli taxi. We were following a curfew instruction. An officer told us: "You can go through this road." And when we went onto this road, they shot us. I don't think they knew who we were. They were shooting us as they would shoot anyone else. They were trigger-happy, as they always are. It was like having a cigarette. They didn't shoot just one bullet. The whole car was full of bullets.

DC: Have you been in Gaza recently?

GL: I have been prevented from going there. The last time I was there was in November 2006. As I mention in the foreword of my book, I was visiting the Indira Gandhi kindergarten in Gaza the day after a nurse , the teacher in the kindergarten, was killed in front of all her children . When I came in, they were drawing dead bodies, with airplanes in the sky and a tank on the ground. I just went to the funeral of the nurse. It was called the Indira Gandhi kindergarten not because Indira Gandhi was involved but because the owner of this kindergarten was named Indira Gandhi as an appreciation of Indira Gandhi.

DC: You have often talked about how you enjoy complete freedom to write anything you wish. But do you get the impression that life is getting more difficult for people with critical voices in Israel and that the government is actively trying to stifle dissent?

GL: Me personally, writing for Haaretz, appearing on TV, practically I have never gained such freedom. I'm appearing every week on Israeli TV on a discussion program. There were years in which I had to be more cautious, there were years in which the words "crimes of war" were illegal, even in Haaretz. Today, those words are over and I'm totally, totally free. No pressure from government or army -- nothing.

But for sure, in the last year there have been real cracks in the democratic system of Israel. trying to stop demonstrators from getting to Bilin . But there's also a process of delegitimizing all kinds of groups and and really to silence many voices. It's systematic -- it's not here and there. Things are becoming much harder. They did it to "Breaking the Silence" in a very ugly but very effective way. Breaking the Silence can hardly raise its voice any more. And they did it also to many other organizations, including the International Solidarity Movement, which are described in Israel as enemies.

DC: Did you ever meet Rachel Corrie, the American peace activist killed by an Israeli bulldozer seven years ago?

GL: I never met her, unfortunately. I just watched the film about her last week. Rachel, James Miller and Tom Hurndall were all killed within six or seven weeks, one after the other, in the same place in Gaza, more or less. It was very clear this was a message.

DC: What do you think of her parents' decision to sue the State of Israel over her killing?

GL: Wonderful. I saw them both when they were in Israel. They are really so noble. They speak about the tragedy of the soldier who killed their daughter, that he is also a victim. And they are so low-key. I admire the way they are handling it and I hope they will win. They deserve compensation, apologies, anything. Their daughter was murdered.

I participated in a film about James Miller, a documentary by the BBC. James Miller's story is even more heart-breaking. There was a real murder. They knew he was a journalist, he was a photographer, he had his vest saying "Press." It was very clear he was a journalist. And they just shot him.

DC: How do you feel about Israel's so-called insult toward the US, when it announced the construction of new settlements in East Jerusalem during a visit to the Middle East by US Vice President Joe Biden?

GL: I really think it is too early to judge. Something is happening. For sure, there is a change in the atmosphere. For sure, Netanyahu is sweating. And the question is: do the Americans have a clear program?

One thing must be clear: Israel has never depended so much on the United States like it does today. Until now Obama has made all the possible mistakes. His first year was wasted. But still we have to give them a chance because for sure there is a change in the tone. But I'm afraid their main goal now is to get rid of Netanyahu. And if this is the case, it will not lead anywhere. Anyone who will replace him will be more of the same, just nicer. It will be again this masquerade of peace process, of photo opportunities, of niceties which don't lead anywhere. From this point of view, I prefer a right-wing government. At least, what you see is what you get.

DC: Spain, the current holder of the European Union's (EU) rotating presidency, appears keen to strengthen the EU's relationship with Israel. What signal would deeper integration of Israel into the EU's political and economic programs send?

GL: I think it would be shameful to reward Israel now. To reward it for what? For building more settlements? But I think also that Europe will follow changes in Washington like it follows almost blindly anything the Americans do.

DC: There was a minor controversy recently about the fact that Ethan Bronner, The New York Times' correspondent in Jerusalem, has a son in the Israeli army. Do you have any children in the army and do you think that Bronner was compromised by this matter?

GL: My son is serving in the army. My son doesn't serve in the territories but I have always disconnected myself from my sons. They have their own lives and I haven't tried to influence them.

About Ethan Bronner, it's really a very delicate question. The fact there are so many Jewish reporters, Zionist reporters who report for their national media from the Middle East, for sure is a problem. On the other hand, I know from my own experience, you can have a son serving in the army and be very critical yourself. I wouldn't make this a reason for not letting him cover the Middle East for The New York Times, even though I must tell you that I don't see the possibility where The New York Times' correspondent in Jerusalem is someone whose son is serving in the al-Aqsa Brigades, for example.

DC: What role can journalists play in trying to achieve a just and lasting solution to the Israeli-Palestinian conflict?

GL: There is an enormous historic role that the Israeli media is playing. The Israeli media, which is a free media, free of censorship, free of governmental pressure, has been dehumanizing the Palestinians, demonizing them. Without the cooperation of the Israeli media, the occupation would not have lasted so long. It is destructive in ways I cannot even describe. It's not Romania, it's not Soviet Russia. It's a free democracy, the media could play any role but it has chosen to play this role. The main thing is about the flow of information. It is so one-sided, so much propaganda and lies and ignorance.

http://electronicintifada.net/v2/article11173.shtml

2.כובש בלי רקע היסטורי הוא פולש . השמאל האנטי ציוני הפרו ערבי: הערבים פה "ילידים ".

3.יהודים היו פה תמיד. לפני ואחרי הכיבושים.ליהודים שורשים פה אלפי שנים אחורה. היהודים הם הילידים.

4.סכנין היתה יישוב יהודי עד המאה ה- 7 לספירה.

5.השמאל "שכח " את בית חשמונאי,ואת דברי אבן ח'לדון ומרק טווין.

6.אולמרט הציע 99.1 אחוז מהשטח .העניין נפל על פליטים.

7.שיר של אלתרמן ששמו "ארץ ערבית" ,מוקדש לתועמלני אש"ף ה"ציוניים " ולאנטי ציונים המוצהרים:

נוצצים כוכבי ליל במצמוץ

וזורעים את אורם הרעוד

על העיר השוקטת אל-קודס

שחנה בה המלך דאוד.

ומשם הם צופים ורואים

את העיר אל-חליל ממרחק,

עיר קברו של האב אברהים,

אברהים שהוליד את איסחק.

ומשם קו אורם השנון

אץ לצבוע בזוהב אורו

את מימי הנהר אל-אורדון

שיעקוב במקלו עברו.

לילה צח. ברמיזה אורירית

נוצצים כוכבי ליל כחוק

על הריה של ארץ ערבית

אשר מוסה ראה מרחוק.

8.חיים רמון: "הצענו החזרת פליטים לתוך ישראל וסורבנו בגלל מספרם"
יהודים תועמלני אש"ף: "אבו מאזן יוותר על פליטים בהתאם לז'נבה".

9.מצ"ב דברי רמון.השמאל תועמלן הרשות לא מתבלבל מהעובדות.השמאל מספר סיפורים על עומק חילופי השטחים.המשנה לראש הממשלה לשעבר, חיים רמון: "ההסדר נדחה בגלל מחלוקת על מספר הפליטים שיוכלו לשוב לתחומי הקו הירוק".

10.לפי מתווה קלינטון שערפאת "הסכים " לו לשיטת השמאל- כלל אין שיבה
השמאל תועמלן הרשות מתעלם מכך שאולמרט נתן להם שטח חליפי בישראל.זכות שיבה רק למדינה הפלסטינית: לפליטים תהיה "זכות שיבה למולדתם" כאשר נקבע.השמאל הטוען אחרת הוא לא ציוני ושקרן.אולמרט: גורמים בינ"ל ראו הצעתי ואמרו שהיו חותמים .השמאל התועמלן: חילופי השטחים לא מספיק "איכותיים ".

11.הערבים עושים לנו שיבה דה פקטו.השמאל הדמגוג האנטי ציוני: בואו נאזרח פלסטינים שמתחתנים.

12.אבו מאזן מבהיר שלא יכיר במדינה יהודית בניגוד לז'נבה. השמאל ה"ציוני" שקרן שתפקידו להרדים אותנו טוען: יוותר גם על פליטים.

13.מי שרוצה שלום מכיר בהגדרה העצמית של הצד השני. אנו עשינו זאת. הם לא.שמאלנים תועמלני אש"ף :מי שלא יחתום בתנאים גרועים לא רוצה שלום.

14.עבאס מתנער ממתווה קלינטון וז'נבה כדי להשאיר פתח לדו לאומיות.תפקיד השמאלים תועמלני אש"ף לשכנע אותנו שזה "לא חשוב ".

15.אולמרט הציע ז'נבה פלוס ועבאס לא חתם.תועמלני השמאל:": זה לא מספיק.

16.אם עבאס היה חותם על ז'נבה כולל הכל- גם אני הייתי תומך.הניסוחים ה"אידאולוגים " מהותיים מאוד ועבאס קיבל יותר מזה ולא חתם.האמת בויקיפדיה: הפלסטינים השיבו למתווה קלינטון בהתחמקות, שפירושה המעשי...
השמאל "ציוני : "ערפאת קיבל את מתווה קלינטון".

17.צביעות אנטי ציונית: אי הסכמה לזכות שיבה זוחלת ב"איחוד משפחות "- אפרטהייד.פלסטין יודנריין- לא אפרטהייד גזעני.עשראווי ועבאס: אנו מכירים במדינת ישראל דו לאומית ופלסטין יודנריין.השמאל ה"ציוני ": זה השלום המיוחל. איך ביבי לא רץ להסכים?

18.עזמי בשארה אנטי ציוני שאומר את האמת:"את הסכסוך הפלסטיני יש להחזיר אל שורשיו-פליטי תש"ח. אש"ף נוסד ב-1964 בירושלים שהיתה אז בשלטון ערבי, לא ציוני. אש"ף הוקם למען זכויות הפליטים. הזכויות האלה קודמות לזכות למדינה. אין לנו עניין במדינה ללא זכות השיבה".השמאל משקר: עבאס לא באמת מקבל את מתווה קלינטון.

19.מצ"ב קטע של השקרנית עשראווי:הפרופסורית חנאן עשראווי באנגלית מושלמת מעל כל במה בעולם מסבירה שישו הנוצרי היה פלסטיני.

20.במתווה קלינטון דובר מפורשות על הכרה במדינה יהודית וויתור על שיבה לישראל.

21.אין כמו אחמד שוקיירי המגלם באישיותו את משחק התחפושות הפלסטיני.דוגמא להיותם של הפלסטינים "ילידים " כמו מנהיגם הראשון שוקיירי:האיש נולד בכלל בתבנין שבלבנון. הוא הפך לעורך דין ירדני, עבר גלגול סורי, ואפילו כיהן כנציג סוריה באו"ם ובתפקידו זה הכריז בשנת 1956במועצת הבטחון: "ידוע, שפלסטיין היא לא יותר מדרום סוריה".
השמאל ה"ציוני ": אז מה אם הוא לבנוני/ירדני/סורי ופלסטין היא פיקציה.

22.הסכם שלום הוא דו צדדי. אם ליהודים אין זכות להיות בפלסטין- ההיפך גם נכון.השמאל שקרן: אבל הפולשים הערבים הם "ילידים " למרות שהם מהגרים.

23.השמאל האנטי ציוני היהודי הצליח להכניס בקושי ח"כ אחד מ- 120 .אבל הוא מכנה את הציבור הרחב-מיעוט קולני.

24.השמאל גזען- דורש מהיהודים מה שהוא לא דורש מהפולשים הערבים.ממדינת היהודים הוא מצפה (בצדק ) לדמוקרטיה. מהערבים- לא. אפרטהייד עובר.

25.אף מנהיג ערבי לא חתם על מתווה קלינטון לרבות סעיף ב 1 .לשקרנים בשמאל זה לא מפריע לטעון שערפאת "קיבל "זאת. אפילו עבאס לא מקבל זאת.

26.יהודים היו פה אלפי שנים לפני איסלום שבטי המדבר ופלישתם לא"י.
לשמאל ה"ציוני " זה לא מפריע לראות בהם "נגזלים ".

27.לפי השמאל "הציוני" הלא גזען המוכן לפלסטין יודנריין, ישראל המדינה היהודית חייבת להכיל ערבים. פלסטין לא תכיל יהודים.

28.במתווה קלינטון יש ויתור על זכות שיבה והכרה במדינה יהודית.השמאל "שקרן": גם ערפאת וגם עבאס קיבלו את המתווה. לא? ביבי אשם!

29.הסעיף הכי חשוב במתווה קלינטון:1) זכות שיבה למדינה הפלסטינית: לפליטים תהיה "זכות שיבה למולדתם" כאשר נקבע במפורש שמולדתם היא המדינה הפלסטינית. ברוח דומה יכיר ההסכם בישראל כ"מולדת ההיסטורית של העם היהודי". השמאל: למרות שעבאס מתנער מזה אני אגיד שהוא מקבל זאת .

30.לפי השמאל השקרן- המהגרים מהמדבר הם בעלי האדמה והיהודים "גזלנים "
השמאל ה"ציוני" : יו"ש אדמה גזולה.

31.לערבים זכות מלאה לחיות בישראל. ליהודים אין זכות לחיות בפלסטין.
הגינות לפי השמאל.

32.יצא עוד מרצע מהשק:השמאל תומך בפלסטין יודנריין.השמאל " מי שמטיף להשארת מתנחלים בפלשתין הוא דמגוג ".

33.אבו מאזן: "לא אוותר על שיבה ולא אכיר במדינה יהודית".השמאל "הציוני ההוגן": עבאס ויתר דה פקטו על שיבה ובמתווה..." .

34.אבו מאזן: "אני מכיר בפלסטין יודנריין ( אפרטהייד ) וישראל דו לאומית". השמאל "ציוני ": זה נהדר. עבאס איש שלום. ביבי הוא הסרבן.

35.חלק ממתווה קלינטון:ההסכם יכיר בישראל כ"מולדת ההיסטורית של העם היהודי" .השמאל ה"ציוני": גם אם אבו מאזן לא באמת מקבל את המתווה- זה בסדר והגון.

36.השמאל ה"ציוני":בואו "נחדש " את המשא ומתן מנקודת ה"התחלה" של
91.1% של השטח ,ועשרות אלפי פליטים.

37.קטע נוסף מדברי אולמרט:שיש הצעה לשלום שהוצעה על ידי ממשלה לגיטימית שנהנתה מרוב קואליציוני והוצגה לפלסטינים, שמדינאים בעולם אמרו שהיו חותמים עליה. השמאל ה"ציוני": זה לא מספיק. זה לא הגון. בואו נחדש מו"מ כשיש להם 99 אחוז.הצעת אולמרט לא נענתה ,ואולמרט קורא לעולם לדרוש תשובות מחביב השמאל, מכחיש השואה אבו מאזן.כל הכבוד לשמאל ה"ציוני" על הדמגוגיה ועל התרוצים לעבאס.

38.קטע מדברי אהוד ברק על כשלון קמפ דיוויד.ברק מספר: "...לראשונה בדברי ימי הסכסוך הניח הנשיא האמריקני הצעה קרובה מאוד לתביעות הפלסטיניות וערפאת סירב לקבל אותה אפילו כבסיס למו''מ .זהו הסיפור האמיתי וכל השאר, רכילות" (שם, עמ' 99-100).השמאל ה"ציוני": היית שם? ברק שקרן ,ערפאת אמין וזה נפל כי הציעו לו "רק"...

39.דברי משה עמירב שהיה יועץ בשיחות קמפ דיוויד וטאבה:"בקמפ-דייוויד 2000 הסכימה ישראל להקמתה של מדינה פלסטינית והיתה מוכנה להציע לפלסטינים 92 אחוז משטחי הגדה המערבית ועזה הכבושות".השמאל ה"ציוני" יספר לכם סיפורים על 70 אחוז ויאשים את ברק.

40.קטע מדברים של אולמרט על כך שהצעתו לגבולות 67 וחזרת פליטים לא נענתה.מצ"ב דברים של אולמרט המופנים לקהילה הבינ"ל:"מצאתי בעבאס בן שיח הגון והגיוני המתנגד לטרור. מה קרה? זו שאלת השאלות.אם הייתי יכול הייתי משיב עליה. אני מקווה שמדינת ישראל תשים על סדר היום שלנו את העובדה שיש הצעה לשלום שהוצעה על ידי ממשלה לגיטימית שנהנתה מרוב קואליציוני והוצגה לפלסטינים, שמדינאים בעולם אמרו שהיו חותמים עליה. צריך שהקהילה הבינלאומית תדרוש תשובה מהפלסטינים במקום לעסוק בבניין פה ובניין שם".לא להאמין לשמאל ה"ציוני".

41.קטע מויקיפדיה על כשלון קמפ דיוויד:"בקמפ דיוויד, דבקו הפלסטינים בעמדתם שעל זכות השיבה להתקבל. בגלל דאגתה הדמוגרפית של ישראל, הם הבטיחו שזכות השיבה תפוקח על ידי מנגנון המוסכם על שני הצדדים, שיאפשר לרוב הפליטים לחזור לישראל".אל תאמינו לשמאל ה"ציוני"- הם רצו ורוצים שרוב הפליטים "יחזרו ".

42.יהודים היו פה אלפי שנים לפני שבן המדבר מוחמד הפך מג'אהל למסלם.
לערבים זה לא מפריע לטעון שהם צאצאי הכנענים- מוכח גנטית שזה שקר.

43.הוקפאה בנייה ל- 9 חודשים- הפלסטינים גררו רגליים ובאו בשנייה האחרונה .לשמאל ה"ציוני" זה לא מפריע- הם "רוצים שלום " ו"ויתרו " מזמן על שיבה.

44.השמאל ה"ציוני" שקרן תועמלן:"הוא פוצץ כי הערבים קיבלו 99.1 אחוז מהשטח ולא 100 אחוז.חיים רמון": "המו"מ בין אולמרט- אבו מאזן פוצץ בשל הפליטים".

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1802&page=2

טיסן חיפה הינה בבעלות איש "שלום עכשיו" - רמי גולדשטיין.

"טיסן חיפה" החרימה את אוניברסיטת אריאל ולא רוצה למכור לה חלקים.

כל מי שמתעניין ורוכש טיסנים, שישאל אם היבואן הינו רמי גולדשטיין, בעל חברת "טיסן חיפה".

לא לקנות ממנו!!

מי שמחרים אותי, אני מחרים אותו.

ב- 10 ביולי 2008 פורסמה בעמודי החדשות של עיתון 'הארץ' ידיעה קטנה. לא קטנה, קטנטנה. 93 מילים, אם לדייק. "הוועדה המחוזית", סופר בה, "אישרה להפקדה הקמת 920 יחידות דיור בשכונת הר חומה בירושלים". הכתב החרוץ הביא גם את נימוקי העירייה לקידום הפרוייקט, לפיהם "מדובר בחלופה לדיור לזוגות צעירים, לאחר שתכנית ספדי השנויה במחלוקת הוסרה". ב"הארץ" לא חשבו אז שבניה בירושלים היא סיפור גדול. לידיעה הזו לא נמצא מקום אפילו להפניה משער העיתון, שהיה מוקדש לגננת מתעללת ולרופא שאושפז ב"אברבנאל" והתאבד. מאז הישיבה הזו, של הוועדה המחוזית לתכנון ובניה בירושלים, עברו למעלה משנתיים. חברי הוועדה, שכפי שדיווח "הארץ" אישרו את התכנית, לא קיימו מ- 2008 ועד היום ולו ישיבה אחת נוספת בנושא. מאז עברה התכנית גלגולים טכניים. קרוב לשנתיים לקח למשרד הבינוי והשיכון להכניס בה תיקונים שדרשה הוועדה כמו שינוי מפלס הכניסה לבניינים, גובה קירות התמך ומפרצי החניה. לפני כמה ימים פורסמה בעיתונים מודעה המזמינה כל מי שמעוניין להתנגד לתכנית, לעשות את זה. עיתון "הארץ" החליט כנראה להיות הראשון שיגיש התנגדות. ב"הארץ" ידעו ששום דבר חדש לא קרה עכשיו. בהנחה שהם זוכרים את מה שהם בעצמם פרסמו לפני שנתיים, ידעו בעיתון שמדובר בפרוייקט שאושר זה מכבר. אלא שלפני שנתיים ראש הממשלה נתניהו לא המריא לארה"ב ולפני שבוע כן וב"הארץ" חשבו שזה כשלעצמו מצדיק מיחזור של הסיפור כאילו לא פורסם מעולם, תוך ניסיון לייצר מצג של אירוע חדשותי שקרה ממש עכשיו. ברק אובמה, יודעים היטב ב"הארץ", לא יעיר להם על השרלטנות העיתונאית הזו. נהפוך הוא. הוא והערבים פרטנרים נפלאים של "הארץ" למשחקים הפירומניים האלה. שוקן זורק את הגפרור, אובמה וסאיב עריקאת את פח הבנזין. זו לא עיתונות פוליטית. זו עיתונות בלופרית. עיתונות שמציגה מציאות שאינה קיימת.

שורה של עיתונאים וכלי תקשורת מיחזרו בשבוע שעבר את השטות הזו אצלם מבלי לפנות למשרד הפנים כדי לבדוק במה מדובר. חלקם דיווחו על מכרזים חדשים שפורסמו לבניה בהר חומה, מכרזים שלא היו ולא נבראו.

עמוס שוקן יודע שגם כשהוא ממציא סיפורים מהסוג הזה הוא הולך על קרקע בטוחה. שהעיתונות בישראל אוהבת את נתניהו ואת הבניה בירושלים בערך כמוהו. שאיש לא יחשוף אותו בקלונו. וכך הוא הולך והופך את עיתונו למכונה שעסוקה כל העת בניסיון להסית את העולם כולו נגדנו. מבלי לבחול באמצעים הוא מוכן להבעיר את המזרח התיכון כולו, ובלבד שגם נתניהו ישרף בבעירה. "הארץ", קשה להשתחרר מהרושם, בחר לוותר על החוויה העיתונאית והפך לשחקן של ממש במגרש המדיני.

אלא שהסיפור הזה לא נגמר בירושלים. באמצע השבוע שעבר היתה ל"הארץ" עוד "חשיפה" בכותרתו הראשית: "בזמן שנתניהו בארה"ב, באריאל מקדמים הקמת 800 יחידות דיור". מי שמכיר את העובדות יודע שבאריאל לא מקדמים שום דבר חדש. מדובר בתכנית בניין עיר שאושרה בשנת 1991 ובקרקע פרטית שלא קרה בה דבר "בזמן שנתניהו בארה"ב". פשוט כלום. העיתון דיווח עוד כי "כל שנותר כדי להתחיל בבניה הוא אישור מוועדת התכנון והבניה של העירייה", וזה דווקא נכון. אלא שבפני ועדת התכנון והבניה של העירייה אין מה לאשר מן הטעם הפשוט שהיזם עוד לא החל לתכנן שום תכנית. פשוט כלום. עורבא פרח. כלאם פאדי. גורנישט.

רוב הציבור בישראל מתבונן בכותרות הללו ובכלי התקשרות שמגלגלים אותן ולא מבין מה רוצים ממנו העיתונאים. הרוב הזה, לפי תוצאות הבחירות ולפי כל הסקרים, תומך בבניה בגושי ההתיישבות דוגמת אריאל ועל אחת כמה וכמה בירושלים. הוא יושב בבית מול המרקע ולא מבין איך זה שאין אפילו אוחז מיקרופון אחד בכל התקשורת הישראלית ששואל את השאלה שרוב אזרחי המדינה שואלים: "אז מה אם בונים בירושלים? מה פה הכותרת? איפה הבעיה? ממתי החלטנו להפסיק לבנות בבירה?".

כלי התקשורת מסבירים לנו שהבעיה עם נתניהו היא לא עצם הבניה, אלא העיתוי. הדיוק הזה נכון אלא שהוא מכוון לכתובת הלא נכונה. שכן, מכיוון שברור שלא קרה השבוע כלום, לא בהר חומה ולא באריאל, הרי שמובן שלא מדובר בשאלת עיתוי הבניה אלא בשאלת עיתוי הפרסום. או במילים אחרות: מהיכן באה מצד מי שמפרסם את הסיפורים הללו, המצוצים מהאצבע, התשוקה לחבל ביחסי ישראל ארה"ב בכל פעם שנתניהו עובר בביקורת הדרכונים?

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=79974780b5e0d394fddbd1a00f4f21d3&id=1815#responses

תגוביות:

1.להגיש תלונות פליליות על בגידה נגד עמוס שוקן המשטרה תהא חייבת לחקור, וכך תתגלה ערוות הפרקליטות השמאלנית.

2.פעילות הארץ (אל באלאד) מהווה בגידה לפי חוק העונשין תשל''ז סימן ב' בגידה.ויינשטיין לא יעשה את עבודתו מול אל באלאד - העם כן.

3.כל אחד צריך להתגייס ולסייע לקלמן במידע אמין על מקורות הכסף של השמאל .מסמכים שקשורים לקרן החדשה להשמדתנו, לשתי"ל ,למרכז רבין, לשוקן,וכו'.

4.קלמן מרים לך להנחתה: מהם האינטרסים הסודיים של אדלסון לתחזק את "הארץ"?הצעת תחקיר, שתרעיד את אמות הסיפין של הליכוד!

5.אדלסון קנה את הארץ שיישתקו עד שישראל היום יתבסס בשוק.זה גם מה שהציל את הארץ מפשיטת רגל.

6.המטרה של אדלסון לרסק את המונופול של מדיה שמאלנית שונאת ישראל.לא ממש שלו, אלא של מרים אשתו הישראלית פטריוטית.

7.לייבש את מקורות המימון למחבלי השמאל - משימה לאומית של עם ישראל
אל תבליגו יותר יהודים - עת לפעול.

8.פוסט אדיר ומושחז של ליבסקינד. אולי מהטובים ביותר שלו. וזה לא קל.
זה אחד הפוסטים החשובים ביותר של קלמן, כי כאן הוא חושף לא רק חוסר מקצועיות והטיה פוליטית בתקשורת, אלא מהלך עניינים מחושב וזדוני לפגוע בממשלת ישראל, ובכך במדינת ישראל, ע"י עיתון "הארץ". זה חמור מאד. אם שוקן לא יגיב על כך, יהיה זה בגדר הודאה באשמה. חד וחלק.

2.אפשר לחשוב שאמן או אקדמאי שאינו שמאלן - לא חייב להזהר במוצא פיו.
נסה להיות יהודי לאומי , או רחמנא ליצלן , ''ימני'' בקרב ''אנשי הרוח''
או ''אנשי התרבות'' או ''אנשי האקדמיה'' ואני מבטיח לך ויה דולורוזה ומסע יסוריים שסופו מי ישורנו..רחוק לא תגיע.הטרור הרעיוני של השמאל מקרנף רבים וטובים ומטיל מורא על כל מי שלא מוכן לשמש תועמלן שמאל במקרה הרע , או ''לא מעורב'' כנסבל , במקרה הטוב יותר.
המהין לחרוג מהדיסציפלינה , שם עתידו המקצועי בכפו ומשלם בקשריו ברשת החברתית לה הוא שייך.גל של תיעוב ומיאוס אוחז כל אדם בן חורין ובר דעת בציבור הישראלי למראה אומניו ואנשי הרוח שלו היוצאים מגדרם כדי לחנך את קהלם , משל מונו ע''י מאן דהו , טמיר ונעלם , למורי הלכות מוסר על העם..
ומהגל הזה אולי יצא טוב.שוב לא נראה כלומניקים שרוצים קריירה כזמרים , מוצאים עצמם נאלצים לומר דברים נגד הגיוס לצה''ל , כתנאי לפיתוח קריירה מוצלחת..והם ( לטענתם) בכלל לא מתכוונים לכך. מישהו יעץ להם לעשות כך , כי זה עוזר לקריירה...ובכל אופן , ודאי שלא מזיק.אז זהו , חברים. אם זה כן יזיק , אולי עדנה מזיא לא תהיה חברה שלך ,וקוטלר לא יחלק איתך צינגלה על המרפסת ...קוראים לזה מאזן אימה - וזה משחרר !

3.במדינה המשונה שלנו, האמנים הללו שכחו מי הם. אזי הריני כאן להזכיר להם: בדיוק כמו שליצני החצר בשעתו, היו מקפצים ומפזזים, כשעל ראשם מצנפת מחודדת עם פעמונים בקצה ולרגליהם נעלים מגוחכות וארוכות ארוכות ולבושם ססגוני, כך גם אלה של היום ואין זה משנה כלל אם הם שחקני אופי, משחקים דמויות דרמטיות, או טרגיות, או מוקיונים. הם שחקנים. התפקיד שלהם לשחק על במה ולשעשע אותנו, הציבור. איש לא משלם להם ואיש לא מבקש מהם להביע דעה פוליטית. כדי לשמוע ניתוחים פוליטיים מלומדים, אני בטח לא אזדקק לגרבוז, הויברגר, בנדק, או עוד כל מיני, שתפקידם לשעשע בלבד. עלו על הבמה, לאחר שלמדתם היטב את התפקיד ותנו את המיטב שבמיטב ואל תבלבלו את המוח עם הדעות הפוליטיות שלכם, שאינן מענינו של איש.

4.לחצוף הזה בנדק מבנק המזרחי היתה פליטת פה נוספת בתכנית של ליאור שליין,עם אורנה בנאי וצבירה הדר.צביקה הדר נשאר פעור פה כשבנדק העיר משהו על נאצים בהקשר לחיילי צה''ל. למה משתיקים את זה?

5.בנדק הוא קולב רק כדי להציג את בגדי המלך החדשים.רצית להיות אמן נחשב - היית חייב להביע עמדות מבקרות על מדינתך ועמך...במיוחד אם פנית לקריירה בינלאומית...מעולם לא שילמת מחירים על כך , חוץ מכמה טוקבקים...
כשתתחיל לשלם מחירים - אולי תמצא גם סיבות לקולא ויהיו מעט חסמים שיעמידו בספק את כדאיות עסקת נזיד העדשים...
כל הורה מכיר את הפרדוקס : ילד ללא גבולות וללא מעצורים ואיסורים - לא גדל להיות מבוגר חפשי...ממש ההיפך , גוטה. ממש ההיפך.

6.שטויות. בנדק מסתכל מסביב על חבריו בביצה ,ומבין שכל רע לא אונה להם...אדם ראציונאלי בודק כדאיות עפ''י נסיונם של אחרים.אנשים שירקו לבאר ממנה הם שותים , דווקא עשו חייל בבראנז'ה עד עכשיו.אנחנו מקוים שזה ישתנה , אך נסיון העבר מוכיח ההיפך...וכי ''אוסם'' לא השתמשה באביב גפן ? ''כלל'' לא השתמשה בשרותיו של אבש'לו ?''תלמה'' לא לקחה את בנאי ?
רשע וטוב לו...

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/178/584.html?hp=1&loc=32&tmp=3229

בראיון ל"מעריב" מתבכיינת נעמי חזן על מה שעושים לה. בדיקה קצרה על ההיסטוריה של הקרן החדשה ונעמי חזן חושפת ממצאים מדאיגים. על הדמוניזציה של ישראל בחסות הקרן ועל מקרתיזם נוסח חזן. הסיפור שלא סופר

אין ספק שזה היה השבוע של הקרן החדשה. למעשה - שבועיים. מאז פרסום הכתבה של בן כספית, על התחקיר של "אם תרצו", פורסמו עשרות מאמרים בתקשורת בנושא. רבים מהם ב"מעריב", ובאתר NRG. התוצאה מדהימה. בודדים עסקו בטענות עצמן. רוב מוחלט של הכותבים, גם ב"מעריב" ובאתר NRG, יצאו נגד הביקורת על הקרן. הם לא רצו דיון. הם לא רצו חופש ביטוי. הרי הבמה הציבורית, מאז ומתמיד, הייתה שייכת לתומכי הקרן. הקוזק הנגזל הופיע במלוא הדרו. הערעור על ההגמוניה התקבל בניסיון להשתקה.

הטענה המרכזית הייתה שהקרן תומכת בעשרות עמותות חשובות ובקידום זכויות של קבוצות שונות. זה נכון, אבל זה רלבנטי. הטענות היו על הסיוע לגופים שמסייעים לדה-לגיטימציה של ישראל. זו ביקורת לגיטימית ודמוקרטית, ענו רבים. לא מדויק. משום שצריך לראות את התמונה הכללית. ישראל היא המדינה המושמצת ביותר בעולם. לא משום שהיא הגרועה באומות העולם, אלא משום שהיא המדינה היחידה בעולם שעומד מולה קמפיין אדיר, משוכלל, משומן, עתיר תקציבי ענק. הון זר בסכומי עתק נכנס לישראל על ידי קרנות, מדינות, האיחוד האירופי ואנשים פרטיים. ההון הזר הזה מפרנס מאות פעילים. צבא ענק של תועמלנים, עם הופעות ללא הפסקה בעולם.

עמותות דומות פועלות כמעט בכל מדינה בעולם. אין שבוע שאין בו כנסים על ישראל. ההון הזה עומד גם מאחורי "פעילים" של איסלאם רדיקלי שמנסים לפוצץ כל כנס שבו מופיעה אישיות ישראלית. חלק קטן הוא ביקורת לגיטימית. הרוב המוחלט הוא תעשיית השקרים והדמוניזציה. ישראל היא השעיר לעזאזל של עשרות ארגונים משבדיה ועד קנדה. אין עוד קמפיין כלל עולמי כזה.

רוב הקמפיין נגד ישראל עוסק בדמוניזציה של ישראל. קמפיין עם מטרה פוליטית. קמפיין שהופך את ישראל, בשיטתיות, ל"סכנה לשלום העולם". כאשר כל פעולה ישראלית הופכת ל"טבח", "ג'נוסייד" או "שחיטה", זו לא ביקורת. זה משהו אחר ומפחיד. זו שנאה יוקדת. האם הקרן והעומדת בראשה עוסקים בביקורת לגיטימית, או שמא חלק מקמפיין הדמוניזציה? ובכן, מתברר שהרומנים האנטי-ציוניים של הקרן התחילו הרבה לפני גולדסטון. בדיקה רצינית מגלה שמדובר בהיסטוריה מטרידה, שמחייבת מחקר הרבה יותר מקיף. להלן ציוני דרך. .

ביקור גורלי בישראל

השנה היא 1989. ד"ר אוולין סגל הגיעה לביקור בישראל. הביקור הזה עשה לה משהו. מאז החלה סגל להפיץ את הרעל שלה נגד ישראל. השבוע פניתי אליה, כדי לספר על השפעות אותו ביקור. היא כתבה לי כך: "יהיה עליך לומר לי מדוע אתה רוצה לדעת. האם אתה מחבר עוד רשימה מחורבנת על יהודים אנטישמים?". שאלתי אותה אם עליי להתחפש לאיש חמאס, כדי לזכות לשיתוף פעולה. לא ציפיתי לתשובה, שלא הגיעה.

אלא שמפה לשם מצאתי מסמך אותנטי של אותה סגל. ובכן, מתברר שהיא כתבה מכתב לג'רוזלם פוסט, ב-23 במרץ 2001, שבו היא מספרת: "הייתי מזועזעת לגלות את הבוז הגזעני של ישראל ושל אזרחיה לעבר הפלסטינים, לא רק אלו שבשטחים, אלא גם אלה שגרים בישראל ... (ואיך) מייסדי הציונות זממו מהתחלה להשתלט, בכל אמצעי נחוץ, על פלסטין כולה ולבצע טיהור אתני בפלסטינים". סגל גילתה את בני החושך. בני ישראל כמובן.

איך זה בדיוק קרה? מי פתח את עיניה? הרי עשרות ומאות אלפים מבקרים בישראל. זה לא הופך אותם לשונאי ישראל. אז מה היה שונה אצל סגל? ובכן, היא מספרת באותו מכתב: "חונכתי כציונית, אך לא מצאתי זמן כדי לבצע 'חאג'' לישראל עד שהגעתי לגיל 56, בשנת 1989, כאשר הצטרפתי לסיור לימודי של הקרן החדשה של ישראל".

אז הנה לנו הסיפור כולו. הסיור מטעם הקרן פתח את עיניה. אין ספק, זה היה שיעור מזורז באהבת ישראל.

השגריר עזמי בשארה

ישראל חגגה לפני קצת למעלה מעשור את יובל החמישים שלה. אירועים התקיימו בכל רחבי העולם. גם בארה"ב. מכון סמיזסוניאן בארה"ב תכנן סדרת הרצאות, בשיתוף עם הקרן החדשה לישראל. ואת מי החליטה הקרן לשלוח? את עזמי בשארה, שהיה כבר אז הסמן הרדיקלי ביותר של האוכלוסייה הערבית. יש בקרב ערביי ישראל גם אחרים, שפויים והגונים. אבל הקרן בחרה את הקצה של הקצה. הטענות על כך שזה קצת מטורף להזמין את בשארה נתקלו, כמובן, בטענות על "מקרתיזם". זה היה צפוי. כאשר המארגנים הבינו עם מי יש להם עסק, שיתוף הפעולה עם הקרן בוטל.

זה היה עוד שיעור באהבת ישראל. בחסות הקרן החדשה.

הטיוח של הקרן

פעמיים ציינתי שהקרן מסייעת לעמותת "זוכרות". לא רק ב"מעריב", אלא גם במאמר ב"ג'רוזלם פוסט". אנשי הקרן קפצו וטענו שהם אינם מעבירים כספים לארגון הזה. התגובה עצמה מעודדת. משום שאפשר ללמוד ממנה, שגם להם, אולי, יש קווים אדומים. הייתי שמח לטעות. הרי אני רק עיתונאי.

אלא שיש שתי בעיות. ראשית, לא טענתי שהקרן מעבירה כספים. כתבתי שהקרן מסייעת. הסיוע נעשה באמצעות שתי"ל, גוף שהוקם על ידי הקרן לצורך סיוע לעמותות. כדי להיות מדויק, גם צירפתי לינק לאתר של שתי"ל, שבו מופיע הקשר לארגון "זוכרות". ולמי שיאמר - אבל זה שתי"ל, ולא בדיוק הקרן, יובהר שהכותרת מעל שתי"ל היא של הקרן. כך שההתחמקות הייתה קצת מגוחכת. בינתיים, אגב, הורידה הקרן את העמוד. המומחים ביניכם, מן הסתם, יוכלו לשחזר את המקור.

אלא שהמחיקה הזאת לא תעזור. ראשית, משום שיש די והותר הוכחות על שיתוף הפעולה בין הקרן לבין העמותה. ושנית, הסיפור חמור יותר. הקרן הוסיפה וטענה, שהיא אינה מעבירה כספים לעמותה. ובכן, גורם מסוים טרח יותר ממני. הוא רצה לבדוק את הטענה הזאת לגופה. הגיעה אליו תכתובת בין אדם שרצה לסייע לעמותת "זוכרות", ופנה לנציג הקרן בחו"ל. האם אני יכול להעביר את התרומה דרך הקרן? הוא שאל. כן, בוודאי, ענה לו נציג הקרן, הקרן תשמח לקבל את הכסף ולהעביר אותו לעמותה.

התכתובת שמורה אצל עבדכם הנאמן.

חזן הקדימה את גולדסטון

האם פרופ' נעמי חזן, שעומדת בראש הקרן, היא סיפור שונה? חזן חברה גם ב"נציבות נשים בינלאומית" (IWC). הגוף הזה כולל נשים מאוד בכירות ממדינות רבות בעולם. חזן מכהנת כיו"ר המזכירות בישראל. עם פתיחת המבצע בעזה, נוסחה עצומה המגנה באופן חריף את מדינת ישראל. התגובה הישראלית תוארה בעצומה של חזן כ"שחיטה" של הפלסטינים. זה לא קרה לאחר שבוע או שבועיים. זה קרה ביום ראשון, ה-28 בדצמבר. המבצע התחיל, כזכור, יום לפני כן. ביקורת או דמוניזציה?

העצומה לא הזכירה במילה אחת את הקסאמים על ישראל. כלום. בעיני שתי חברות בפורום זה לא מצא חן: קולט אביטל ואתי לבני. הן מחו. הן דרשו גינוי לחמאס. לבני כתבה לאותן נשים: "אפילו משפט אחד לא מצאו לנכון להוסיף, ולא הצליחו לשכנע את החברות הפלסטיניות והבין-לאומיות באשר לעמדה ולמצוקה הישראלית המתמשכת? לבקשות, כמעט תחינות, מצד ישראל להמשיך ברגיעה? האם אנו דנים במאבק בין כוחות האור דהיינו החמאס מול כוחות החושך? מול רוצחים? ההודעה מעוררת תמיהה מבוכה ואכזבה גדולה". גם אביטל כעסה: "אין סיבה, או הצדקה, אפילו לא תועלת, בהתעלמות כה בוטה וחסרת רגישות מהאוכלוסייה הישראלית בדרום. כיצד אתן חושבות לגייס תמיכה בישראל למאבקנו, כאשר אתן נוטות כל פעם רק לצד הפלסטיני ... באשר לדבריה של נעמי שהנוסח הקורא להפסקת הטירוף מתייחס, כביכול, גם לסבל הישראלי - צריך לחפש רמז זה בזכוכית מגדלת".

העצומה פורסמה. קולט אביטל הבינה שאין לה מה לחפש שם. היא פרשה. אתי לבני לא רצתה לוותר. היא חשבה שאפשר להשפיע מבפנים. עבר זמן לא רב והיא פשוט סולקה. חזן, להזכיר, הייתה יו"ר המזכירות. במזכירות היו גם פרופ' גליה גולן וענת סרגוסטי. זה היה מפגן של בולשביזם ומקרתיזם.

והנה, בימים אלה מתבכיינים חזן עצמה, אנשי הקרן, בוז'י הרצוג ותומכיהם הרבים, כולל בתקשורת, על ה"מקרתיזם". איזה מקרתיזם? יש לך מושג על מה אתה מדבר, מר הרצוג? אתה יודע למי ולמה אתה מתחבר ועל מי אתה מגן? האם החלטתם שם לבצע התאבדות של מה שנשאר ממפלגת העבודה? ממתי חשיפת העובדות על חזן או הקרן היא "מקרתיזם"? בפעם הבאה שחזן או מישהו מטעמה יפצחו במצג הבכיינות, כפי שהיא עושה השבוע ב"מעריב", כדאי להציב להם מראה מול הפנים: המקרתיזם הוא שלכם.

ועוד משהו. בוועדת גולדסטון הייתה חברה פרופ' כריסטין שינקין, שחתמה על עצומה נגד ישראל לפני שמונתה לוועדה. גולדסטון, כידוע, דחה כל טענה נגד שינקין. חזן היא שינקין. קודם כל היא חתמה על עצומה שמאשימה את צה"ל ב"שחיטה", ואחר כך, רק אחר כך, הגופים שפעלו בחסות הקרן עבדו שעות נוספות כדי לספק לגולדסטון עדויות שיוכיחו את ה"שחיטה". גולדסטון לא רצה לשמוע את קולונל ריצ'רד קמפ, שרצה להעיד לטובת ישראל. חזן לא הייתה מסוגלת לשמוע את לבני, שסולקה במשפט שדה. ואחר כך היא מתלוננת - איך זה שמעיזים לקרוא לה "חזן גולדסטון". בגללך, גברת חזן, בגללך.

עידוד לג'יהדיסטים

הקרן תמשיך לפמפם שהיא תומכת בפעולות אזרחיות נהדרות. אף אחד לא יוצא נגד הקרן על פעולותיה הנפלאות. הבעיה עם הקרן היא הרבה יותר גדולה ממה שהיה נדמה. בחיבור שלה, ויותר מחיבור, עם קן צרעות. זה גם לא חשוב אם חמישים או שבעים אחוז מהסיוע הוא לגופים כשרים, ורק עשרים או ארבעים אחוז לגופים עוינים. העניין הוא שלקרן יש אג'נדה. הקרן הזאת עומדת מאחורי "סינדרום דרבן", שכולו שנאת ישראל. חזן שייכה את עצמה לכיוון הזה. היא קבעה מראש ש"ישראל ביצעה שחיטה". ואם ישראל ביצעה שחיטה, היא גם ראויה לשחיטה. "Slaughter the Jews" ("שחטו את היהודים"), צעקו השבוע סטודנטים ג'יהדיסטים בבריטניה לסגן השר דני אילון. הם לא היו זקוקים להשראה מחזן. הם הרי צעקו את הסיסמאות הללו לפני ההצהרה של חזן וגם לפני שלושים וחמישים ומאה שנים. הבעיה היא שעכשיו יש להם הצדקות מחזן. הקשר הזה, בין ג'יהדיסטים ל"חסידי זכויות אדם", מתפשטת בעולם. רק השבוע נחשפה תמיכה של "אמנסטי" באיש טליבאן. בשם "זכויות האדם" כמובן. החושפת הייתה מישהי מבפנים. לפי תקדים חזן, אפשר להניח שהחושפת תסולק. הרי אסור להשמיע דעה אחרת.

זה הסיפור של הקרן. זה הסיפור של יו"ר הקרן, שלוקה גם בדמוניזציה של ישראל וגם במקרתיזם. והסיפור הזה חייב להיות מסופר.

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=918