היחידה לחיסול אישים מדור לדור  

משה לדור, כמו חבריו לתפקיד, ממשיך להתנהל כמו פיל בחנות חרסינה. הוא עשה את זה בעבר - והוא נוהג כך גם בעצם הימים האלה. למעשה, לא היה צריך לשמוע את דבריה של השופטת ריבה ניב, בנוגע לדברים שהוא אמר בפומבי, בראיון עיתונאי, בגנותו של אהוד אולמרט, תוך הפרה בוטה של החוק, כדי לדעת שמשהו רקוב מאוד במוסד שבראשו הוא עומד. עצם העובדה שפרקליטות המדינה מתנגדת כל כך הרבה שנים להקמת מוסד חיצוני, מעין נציב תלונות של אזרחים, שיפקח על מי שבידם כוח בלתי מוגבל להפוך לכל אדם את חייו, היא האומרת בעצם הכל.

כבר כתבתי על כך אין ספור פעמים - אבל חשוב לומר זאת שוב עכשיו. אין אדם חזק יותר בכל המערכת השלטונית מפרקליט מחוז או מפרקליט המדינה. בידיהם עוצמה בלתי מרוסנת, לעתים מרושעת, שאין כמותה אפילו בידי שרים או שופטים, לעשות ככל העולה על רוחם. ברצותם - הם יכולים לגלגל אותה לכל עבר ולדרוס את כל מי שעומד בדרכה; והם עושים את זה.

את יעקב נאמן הם העמידו לדין פלילי בקדנציה הקודמת שלו כשר משפטים; את צחי הנגבי הם חקרו במשך כל הקדנציה שלו כדי שלא יסטה, חלילה, מן השורה; נגד רובי ריבלין הם פתחו בחקירה כדי לטרפד מינוי צפוי שלו; את חיים רמון הם העמידו לדין בגין אירוע איזוטרי שיכול היה להיגמר בהבעת סליחה. הם הגיעו לשיאם כשגרמו להדחתו של ראש ממשלה מכהן בברוטאליות בלתי נתפשת. אינני יודע למה הם עשו את זה, אבל יודעי חן מספרים שזו היתה הדרך שלהם להביא לסיומה את הקדנציה של דניאל פרידמן.

חמישה שרי משפטים נפלו קורבן למניפולציות של פרקליטות המדינה - אז עם מה נשארנו עכשיו? עם פרקליט מדינה שעובר - לדעתי - על החוק, בעזות מצח, ועם פרקליטות שנותנת לו גיבוי משפטי ועם חבורה שלמה של פרקליטים, חלקם ממש לא ראויים לתפקידם, שאי אפשר לעמוד בדרכה. אפילו השופטים נופלים, לעתים, שדודים לרגליהם.

דן מור, שופט הגון, אמיץ ללא חת, היה רק האחרון בשורה של שופטים שמערכת אכיפת החוק (קרי: הפרקליטות על כל גרורותיה) לא רצתה ביקרו. יורם דנציגר, שופט בבית המשפט העליון, ממתין עתה אף הוא להכרעתה של פרקליטות המדינה. אינני יודע כיצד יוכרע עניינו - אבל אני בטוח שהוא למד היטב-היטב את גבולות הכוח האמיתי במדינת ישראל. לא הוא, ולא חבריו לכס המשפט, לא יכולים לעמוד בפני הדורסנות המפעפעת של משה לדור וחבריו. כוחם הבלתי נשלט והלא-מבוקר הפך את חיינו לבלתי נסבלים.

עתה, נותרה רק ברירה אחת: להדיח לאלתר את פרקליט המדינה, ולהתחיל הכל מהתחלה. לא עוד פרקליטות בלתי מרוסנת שעושה בבתינו ובחיינו כבתוך שלה. לא עוד פרקליטים שמיישמים אג'נדות פוליטיות באמצעות כתבי אישום מפוברקים. הכל צריך להתחיל מהתחלה. גם הדרך שבה מתמנים שופטים לבית המשפט העליון וגם הדרך שבה מכינים כתבי אישום. אין לדרוש, כמובן, חסינות, לפוליטיקאים שסרחו, אבל גם אין לתת בידי פרקליטים תאבי כוח את האפשרות להכריז שהם החוק. הם לא. הם כפופים לחוק. הם לא מעליו.

ד"ר חיים משגב, מרצה למשפט במכללה האקדמית נתניה