סולברג אחראי לשורה של פסקי דין שעוררו מחלוקת ציבורית  

בהתמודדות הקודמת שלו לתפקיד שופט בית המשפט העליון ובהרצתו לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה לפני כשנתיים, עורר שופט בית המשפט המחוזי בירושלים נועם סולברג התנגדות עזה. אולם מועמדותו הנוכחית לשופט בעליון מעוררת מחלוקת מאחר שהוא מזוהה יותר מכל מועמד אחד עם הימין וההתנחלויות.

סולברג, שנולד ב-1962, הוא תושב ההתנחלות אלון שבות, בגוש עציון. הוא למד בישיבה התיכונית יבנה בחיפה והתמחה אצל עו"ד פליאה אלבק, מבכירות פרקליטות המדינה בעבר, שנחשבה לאחת ממכשירי הקמת ההתנחלויות בשטחים, ואף זכתה לכינוי "אם ההתנחלויות". בהמשך כיהן כעוזרם של היועצים המשפטיים לממשלה, יוסף חריש, מיכאל בן יאיר ואליקים רובינשטיין - שעד היום הוא נחשב כמקורב אליו. ההכרות בינו לבין שר המשפטים יעקב נאמן נוצרה בין היתר על רקע תפקידו של סולברג כיועץ משפטי לוועדת נאמן, שבחנה את סוגיית הגיור בישראל ב-1997.

בשנת 1988 החל סולברג לכהן כשופט, תחילה בבית משפט השלום ואחר כך במחוזי בירושלים. דילוגו המהיר יחסית למחוזי, השאיר גם חלק מעמיתיו בבית משפט השלום מופתעים. בשנות כהונתו כשופט אחראי סולברג למספר פסקי דין שנויים במחלוקת. ב-2007 הוא זיכה מאשמת הריגה את שוטר מג"ב שמואל יחזקאל, שירה והרג פלסטיני תושב עיסאוויה שנה וחצי קודם. יחזקאל הואשם שירה לעברו שלוש יריות, אחת פגעה בגבו והרגה אותו. סולברג קיבל את טענת יחזקאל כי יתכן שהוא טעה בשיקול דעתו וחשב כי באותן דקות אכן נשקפת לו סכנת חיים.

"טעות איומה ונוראה טעה הנאשם", כתב אז סולברג בהכרעת הדין השנויה במחלוקת. "לחינם הרג את המנוח. ברם, ישנו לפחות ספק סביר, אם לא למעלה מכך, שמא קיים סייג לאחריותו הפלילית של הנאשם". ערעור שהגישה המדינה על הזיכוי נדחה בבית המשפט העליון.

ב-2001 זיכה סולברג שלושה פעילי תנועת כך - נועם פדרמן, בן ציון גפשטיין ואיתמר בן גביר - מאשמת התפרעות בבית המשפט בעת משפטו של ח"כ אחמד טיבי ופציעת אחד ממלוויו. השלושה הואשמו כי פרצו לאולם לאחר דיון במשפט על תקיפת קצין משמר הגבול, וקראו לטיבי "רוצח" ו"מחבל". סולברג קבע בפסק הדין כי התיאורים בכתב האישום לא היו מדוייקים.

ב-2009 החליט ששר הפנים רשאי שלא להאריך תוקף דרכון של ישראלי שהשתמט משירות בצה"ל, וקבע ש"מדיניות שר הפנים לתלות את מימוש הזכות לקבל דרכון במילוי החובה לפי חוק שירות בטחון היא סבירה והגיונית".

סולברג אף חתום על שורת פסקי דין בתחום לשון הרע, שזכו לביקורת בשל הפגיעה בהם בחופש העתונות. הבולט שבהם נוגע לתביעת לשון הרע שהגיש סרן ר' נגד אילנה דיין והזכיינית דאז טלעד ששידרו בערוץ 2 תחקיר, שהתבסס על תצלומים והקלטות, ממנו ניתן היה להבין כי ר' ביצע וידוא הריגה בילדה אימאן אל האמס בת 13. בפסק הדין של סולברג נקבע כי עריכת החומרים והצגתם גרמו עוול לר'.

בערעור שהגישה דיין לבית המשפט העליון נכתב כי אם יעמוד פסק דינו של סולברג בתוקפו, תונחת מכה אנושה על העיתונות החושפת ותונחת מכה אנושה על העיתונות המעוררת פולמוס ושיח ציבורי, המעזה והחושפת אל אור השמש סיפורים שראוי לספר.

מועצת העיתונות ביקשה מבית המשפט העליון, במסגרת הדיון בערעורים, להעלות בדיון סוגיות עקרוניות בעלות השפעה על תפקוד העיתונאים, בעקבות פסק הדין של בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון עדיין לא הכריע בערעור.