בית המשפט העליון הוא שמאלני,פוליטי, והוא מנותק מיהדות  

כל הכבוד לשר לנדאו שהביא את דבר העם לדברי הכנסת.

ויותר חשוב מכך - לעשרות/מאות אלפים שלא נחשפים לאמת
שהציג.

אולי תקימו לכם מדינה עצמאית בגדה? מה אתם אומרים?

לא צריך בית משפט, לא צריך ארגוני שמאל.. הם סתם מציקים ככה בצד.

תהיה לכם מדינה נקייה מכל הקבס הזה, למה לא? אני בעד.

מה זה משנה מה אחרים אומרים, למה לשמור על זכויות ה'מיעוט' (עלאק) בעם?

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, בית-המשפט העליון טעון תיקונים יסודיים, טיפולי שורש. התנהלותו בשנים האחרונות מביאה לפגיעה קשה בדמוקרטיה, קשה ביותר.

רוני בר-און (קדימה):

אבל לדעתך, בלי הרדמה.

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

אני חושב, אני לא נכנס. אין לי – איך אמר פעם מזכיר הממשלה? אין לי הבנה במדיצינה.

קריאות:

- - -

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

אבל המתבונן היום על הדרך שבה פועל בית-המשפט העליון יחוש - -

היו"ר מוחמד ברכה:

השר עוד לא אמר מלה, מה קרה לכם?

קריאות:

- - -

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

- - דאגה קשה ביותר לגבי מצבה של הדמוקרטיה במדינת ישראל.

אני חושב שהתיקן דהיום הוא תיקון מינורי. בסך הכול מה אנחנו בעצם עושים? אנחנו מחזירים מצב שהיה לפני 2007 לקדמותו. החוק מחזיר את הגלגל לאחור. אומנם רק לגבי נשיאי בית-המשפט העליון. אבל אני סבור שצריך היה בית-המשפט העליון להחזיר את הגלגל לאחור בהתנהלותו כולה, הרבה מעבר להצעת החוק שאנחנו מביאים כאן היום לדיון. בית-המשפט העליון בעבר – בשנות ה-50, ה-60, ה-70 – היה בית-משפט עליון שידע לתחום את עצמו, שלא נכנס לסוגיות פוליטיות, לא נכנס לסוגיות ערכיות. ובלי חוקי – חוק-יסוד: כבוד האדם, או חוק-יסוד: חופש העיסוק – ידע לשמור על זכויות האדם, בלי הרבה ססמאות.

וידעו איך במשורה לדאוג לזכות עמידה של מי שיכול לטעון, ולא פתחו את זה לכל אחד שיוכל לבוא ולדבר, ולהביא, בסופו של דבר, לעומס כזה על כל בתי-הדין שהיום עינוי דין הוא אחד מן התקלות הקשות ביותר של בית-המשפט, של מערכת המשפט במדינת ישראל.

אבל, אדוני היושב-ראש שהתחלף, אני מבקש לומר מספר דברים שמבחינתי הם קשים ביותר. אתחיל דווקא בדוגמאות. דוגמה המצביעה על מעורבותו של בית-המשפט העליון בתחומים פוליטיים, על פגיעתו של בית-המשפט העליון בזכויות האזרח, וגם על פגיעתו של בית-המשפט העליון – על חריגתו מתקנות או מכללים שבעבר קבע בית משפט עליון בעבר. היכן, למשל – דוגמה אחת – חורג בית המשפט העליון בכך שהוא פולש לתחומים שאינם שלו? היתה עתירה לגבי מיגון באזורי עוטף-עזה, ובית-המשפט העליון בפסיקה בא וקבע שהממשלה צריכה למגן את שדרות וכמה אזורים שלידה משום השוויון.

רבותי, אין זה עניינו של בית-המשפט להיכנס לתחומי מדיניות ששם חייבת להכריע ממשלה. זה לא תפקידו. כשם שקשה להבין בתחומי זכויות אדם, איך ציבור מתבונן ורואה שנערות צעירות בנות 12, 13, ו-14, שמסרבות להזדהות מוכנסות למעצר ונמצאות במעצר יותר מ-30 יום, שישה שבועות.

קריאה:

- - -

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

איך אפשר דבר כזה להעלות על הדעת? זה דבר שבלתי הגיוני ובלתי סביר. וזה בית-משפט שמופקד על זכויות אדם.

ישנה דוגמה עוד בולטת יותר, והיא הדוגמה שעל-פיה דן בג"ץ בהרכב של 11 שופטים בחוק פינו-בינוי, פינוי-פיצוי. ואני אינני נכנס כרגע לשאלה האם אדם צריך להיות בעד פרויקט ההינתקות או נגד מדיניות ההינתקות. אני ניגש לשאלת זכויות האדם בלבד. ואני מבקש להסב את תשומת לב חברי הבית הזה לכך שכאשר היתה ועדת-כהן בשעתה שדנה בסוגית סברה ושתילה, קבעה הוועדה, שישב שם כבוד השופט ברק, ובראשותה כבוד השופט כהן, שיש בפועל לנזוף בראש הממשלה דאז מר בגין, ויש להטיל סנקציה על מי שהיה אז שר הביטחון, שרון, משום שהם צריכים היו להעלות בדעתם שטבח מכוער כפי שבוצע בסברה ושתילה יכול היה להתבצע. לא האשימו אותם בכך שהם עשו את זה. האשימו אותם בכך שהם היו צריכים לקחת בחשבון שכך זה קרה, ומשלא לקחו זאת כך בחשבון, אריק שרון לא יכול היה להיות שר הביטחון, ותלונה והערה קשה נרשמה לראש הממשלה דאז מר בגין.

אני מעלה את השאלה הזאת משום שכאשר ישב בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט גבוה לצדק בעתירת המתפנים מגוש-קטיף והם אמרו: רבותי, על-פי חוק חופש העיסוק, חוק כבוד האדם וחירותו, ברור שאי-אפשר לתת לנו תרופה לפתור את בעיית הזכויות האנושיות הפשוטות שלנו תוך שנה, כי באה ממשלה ואמרה: לכל אדם פתרון תוך שנה. ובית-המשפט העליון, ברוב של עשרה נגד אחד, קבע שהם יפונו. כאן פתאום ראש בית-המשפט איננו מתערב בנושא מדיניות, וזה נכון.

היו"ר ראובן ריבלין:

הוא יכול להשיב - - -

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

אבל הוא את הדיון הזה קיים על סמך שני חוקי-היסוד האלה.

ואני שואל: יאמר לי אדם אחד ששופט בבית-המשפט העליון מכל ה-11 לא צריך היה לשאול את עצמו, במציאות הזו שבה אנחנו חיים במדינת ישראל, שאכן יש סיכוי שיהיה פתרון לכל אדם כעבור שנה? האם לא ברור שאין שום סיכוי כזה שהמתיישבים המפונים מגוש-קטיף, אין סיכוי שתיפתר בעייתם בתוך שנה? וכבוד השופט ברק שישב בראש ההרכב הזה קיבל את ההחלטה שאכן יש לפנותם, ולכל אדם יהיה פתרון. אני חושב שעל-פי העיקרון שקבע כבוד השופט ברק צריך להסביר לתושבי מדינת ישראל מה הסנקציה שצריך לנקוט מול שופטים שמפרים את הכלל הזה עצמו. ועכשיו אדם בעצם שואל עצמו: איך זה קורה שעשרה מתוך 11 שופטים כולם מאוחדים בעמדה הזאת? וכאן הננו באים לאותו הרכב של בית-משפט.

אדוני היושב-ראש, בית-המשפט הזה עשוי מעור אחד. אין בו פלורליזם. יש בו אליטיסטיות אשכנזית. הוא בית-משפט שמבחינת תפיסת העולם שלו הוא שמאלני, הוא פוליטי, הוא מנותק מיהדות – לעתים, מן המציאות. מרשה לעצמו לפלוש לתחומים לא לו, לתחומי הכנסת, לתחומי הממשלה. וצריך לומר שבדרך שבה מונו השופטים כל השנים, כך דאגו – לשמור על אופיו זה של בית-המשפט. ולכן, המסקנה היא גם די פשוטה - -

קריאות:

- - -

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

- - שגם כאשר מרחיבים את ההרכב משלושה אנשים לחמישה אנשים, לשבעה אנשים, ל-11 איש, פסקי-הדין לא ישתנו.

אילן גילאון (מרצ):

- - -

ניצן הורוביץ (מרצ):

אתה שר בממשלה.

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

ועכשיו מדינת ישראל נמצאת - -

היו"ר ראובן ריבלין:

כבוד השר, כבוד השר, כבוד השר, אני לא אפסיק אותך חלילה. אני לא אפסיק אותך, רק רגע, רק רגע.

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

- - במצב שבו ישנו את המציאות הקשה הזו.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

- - -

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת בן-ארי. כבוד השר - - -

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

מדוע אנשי מרצ - - -

ניצן הורוביץ (מרצ):

- - -

אילן גילאון (מרצ):

- - -

היו"ר ראובן ריבלין:

רק רגע. לא להפריע. לא להפריע ולא לאיים.

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

- - -

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

אדוני היושב-ראש, למה רגשו גויים ולאומים יהגו ריק?

היו"ר ראובן ריבלין:

רק אני - - -

מיכאל בן-ארי (האיחוד הלאומי):

- - -

היו"ר ראובן ריבלין:

כבוד השר, כבוד השר, כבוד השר - - -

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

- - - תקשיב יפה - - - אני אומר את הדברים האלה. כן, אדוני. כן, אדוני.

ניצן הורוביץ (מרצ):

- - -

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

אני גם אומר מדוע אתם - - -

היו"ר ראובן ריבלין:

רק רגע. חבר הכנסת הורוביץ, חבר הכנסת גילאון. רק רגע, כבוד השר.

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

אני אומר לך, ניצן הורוביץ, - - - אתה כועס.

היו"ר ראובן ריבלין:

רק רגע, חבר הכנסת הורוביץ. כבוד השר, האם אדוני משיב בשם הממשלה, או מביע – אם הוא מביע את דעתו, לא אתערב מאומה.

רוני בר-און (קדימה):

- - - בשם הממשלה - - -

היו"ר ראובן ריבלין:

חכה. אני לא שואל אותך, חבר הכנסת בר-און. אני שואל את השר. אני לא שואל אותך.

רוני בר-און (קדימה):

- - -

היו"ר ראובן ריבלין:

אני לא שואל אותך. אני קורא לך לסדר פעם ראשונה, אני קורא לך לסדר פעם ראשונה.

רוני בר-און (קדימה):

אתה לא פרשן.

היו"ר ראובן ריבלין:

אני קורא לך לסדר פעם שנייה. אני ראיתי את ניהול הוועדה הבוקר, באיזה יד רמה מנהל יושב-ראש ועדה את הוועדה, ובצדק.

קריאה:

ראש הממשלה - - -

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת גילאון, שמעתי את שאלתך. חבר הכנסת גילאון, שמעתי את שאלתך. אני לא מפרש שום דבר, אני שואל את השר. האם השר עונה בשם הממשלה או מביע את דעתו. אם אתה מביע את דעתך, אתה רשאי להביע את דעתך.

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

- - -

היו"ר ראובן ריבלין:

אם בשם הממשלה, אני רוצה להזכיר לך שאתה מדבר בחוק שבו אנחנו מבקשים לבטל את הצורך בשלוש שנים לפחות כדי להיות נשיא בית-המשפט העליון. אין פה בקשה לבטל את בית-המשפט או בקשה לשנות הסדרים.

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

חבר הכנסת אלקין, חבר הכנסת אלקין.

היו"ר ראובן ריבלין:

מה קרה? למה אדוני - - -

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

ההוא שם העלה כמה שאלות. אינני יודע אם הוא רוצה שנשיב לו. חבר הכנסת אלקין, אתה רצית שנשיב לך על השאלות?

יואל חסון (קדימה):

שאל אותו - - -

היו"ר ראובן ריבלין:

אני שאלתי אותו מספיק, שאלתי אותו מספיק.

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

אני מקשיב כרגע, אני מבין לגמרי מדוע אנשי מרצ כועסים.

אילן גילאון (מרצ):

- - -

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת גילאון, אני הבנתי את זה היטב. השר רוצה לדעת עכשיו אם הוא משיב או לא, זה הכול, אני רוצה להסביר.

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

אני מבין יפה. אגב, אני אינני ממציא כאן שום דבר שהוא חדש. אני אינני מדבר בשם - - -

שלמה מולה (קדימה):

אדוני השר, אתה לא יכול - - -

היו"ר ראובן ריבלין:

לא לא, אדוני השר, אם אתה מביע את דעתך, אתה מוגבל לשלוש דקות. אם אתה משיב בשם הממשלה, זאת עמדת הממשלה. אני רוצה להבהיר את זה למשנה לראש הממשלה.

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

אני רוצה לומר לך, משפטנים גדולים - - -

יצחק הרצוג (העבודה):

יש 250,000 עורכי-דין.

היו"ר ראובן ריבלין:

יש פה - - -

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

משפטנים דגולים, חבר הכנסת הרצוג – משפטנים דגולים, למשל - -

שלמה מולה (קדימה):

אדוני היושב-ראש - - -

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת מולה. חבר הכנסת מולה, הוא מסיים את דבריו.

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

- - המשפטן ריצ'רד פוזנר בארצות-הברית, מותח ביקורת קשה, קטלנית, כבעל מקצוע - -

קריאות:

יש 250,000 עורכי-דין.

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

- - על הדרך שבה נעשים דברים במערכת המשפט הישראלית.

יצחק הרצוג (העבודה):

יש 250,000 עורכי-דין.

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת הרצוג, חבר הכנסת הרצוג.

יצחק הרצוג (העבודה):

- - - ז'בוטינסקי - - -

היו"ר ראובן ריבלין:

חבר הכנסת הרצוג, הוא מסיים.

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

ודאי שאני ז'בוטינסקי, ואני אומר לך עוד דבר.

היו"ר ראובן ריבלין:

עכשיו אנחנו לא דנים בהארכת מועד.

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

- - -אני אומר לך שמה שקורה כרגע במדינת ישראל בדרך שבה אתם מובילים את זה, אתם משבשים את הדמוקרטיה במדינת ישראל באופן קשה ובאופן יסודי, כאשר - - -

קריאות:

- - -

זהבה גלאון (מרצ):

- - -

אורית זוארץ (קדימה):

- - -

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה. תודה רבה, אדוני השר. אדוני השר, אדוני השר.

קריאה:

אתה - - -

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

אני אומר לך כך, תראה, בוא תקשיב יפה: אתם בבחירות מפסידים מדי פעם, לא מספיק פעמים, אבל לא רע.

היו"ר ראובן ריבלין:

זה לא הנושא.

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

למרות זה, אתם ממשיכים לשלוט, ואומר לך איך. יש אותו שילוש מיוחד של עיתון, של אקדמאים ושל אנשי בג"ץ.

היו"ר ראובן ריבלין:

כבוד השר, אתה מדבר בשם עצמך, ולכן אתה מוגבל בזמן, אז אני מבקש ממך לסיים. אתה לא משיב בשם הממשלה.

חנא סוייד (חד"ש):

- - -

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

וכאשר – עכשיו, בעיתונות עצמה - - -

היו"ר ראובן ריבלין:

שמעתי. שמעתי, אז אני הבהרתי לשר, הוא מביע את דעתו, הוא לא מביע את דעת הממשלה. רבותי, הוא מסיים את דבריו.

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

אני רוצה לומר לך את הדבר הבא, אני אומר לך כך, תקשיב יפה: אתם מדברים על ריכוזיות, על טייקונים. הטייקונים האמיתיים זה לא רק בתעשייה ובמסחר, הטייקונים בתקשורת.

היו"ר ראובן ריבלין:

טוב, תודה.

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

מי שעדיין טייקוני השליטה בתקשורת הם אנשי השמאל.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה לכבוד השר.

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

וכאשר מתחולל ויכוח כמו זה, אתם מובילים לכאורה את המסע המכוער, כאילו מדובר במסע אנטי-דמוקרטי.

קריאה:

- - -

היו"ר ראובן ריבלין:

שמעתי, תודה, אדוני השר. אני מבקש - - -

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

ואתם מגייסים את אנשי האקדמיה כדי לראיין אותם בשמכם, - -

היו"ר ראובן ריבלין:

אני מבקש מאדוני להישמע - - -

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

- -וגם הם מן השמאל, - -

היו"ר ראובן ריבלין:

כבוד השר, אבקש ממך - - -

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

- - ובסוף אתם מביאים את זה לבית-המשפט העליון כנושא פוליטי.

היו"ר ראובן ריבלין:

כבוד השר, כבוד השר, כבוד השר, יושב-ראש - - -

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

ולכן, רבותי, הוויכוח הוא אכן על הדמוקרטיה – אתכם - -

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה, אדוני השר.

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

- - עם הדמוקרטיה הבולשביקית שלכם - -

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה.

שר התשתיות הלאומיות עוזי לנדאו:

- - ואתם תקבלו תשובה על כל נושא שתעלו.

היו"ר ראובן ריבלין:

תודה רבה, אדוני השר.

אורית זוארץ (קדימה):

טוב שלא אמרת אירן, שהאיום האירני הוא בגללנו.

היו"ר ראובן ריבלין:

רבותי, מספיק. השר סיים את דבריו.