פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום ראשון ב' בחשון תשע''ב
08:22 30.10.11 |
  
 
|
5. ''אביב הג'יהאד''
בתגובה להודעה מספר 0
 |
 אביב הג'יהאד
28/10/11   יותר מדיי סימנים מעידים על כך שבמקום דמוקרטיה צועד האביב הערבי לג'יהאד ולשריעה. בתוניס ובלוב זה כבר קורה * תום שגב מ"הארץ" מתגייס לשירות התעמולה הפלסטינית * יש עם פלסטיני? לפני שש שנים התארגנו אינטלקטואלים ערבים לצורך פנייה משותפת לאו"ם http://www.jmhinternational.com/jmharticles/liberalarabs/ ולגורמים בינלאומיים נוספים. הפנייה כללה דרישה להעמדה לדין של מסיתים ומדיחים בפני טריבונל בינלאומי. במסגרת מכתב הפנייה צוינה תרומתו של כל אחד מתומכי הטרור ושפיכות הדמים. בין האישים הבולטים, שנגדם כוונה הפנייה, היה יוסוף קרדאווי, פוסק ההלכה החשוב ביותר בעולם הסוני. אותו קרדאווי נתן היתר להריגת כל ישראלי, ובכלל זה, מציינים הפונים במכתבם, גם עוברים בבטן אימותיהם, משום שברבות הימים הם יהיו בצבא הישראלי. קרדאווי, שנחשב משום מה ל"מתון", התיר לרצוח כל אמריקני בעיראק. הפנייה לאו"ם לא הובילה לשום תוצאה. מה שמעניין הוא, שאחד האישים ששמם צוין בפנייה הוא ראשיד גנושי, מנהיג מפלגת "אל-נהדה" (ממחלקת האחים המוסלמים), שזכתה השבוע בבחירות בתוניסיה. ובכן, בספר שפרסם גנושי בשנת 1993, "חופש במדינת האיסלאם" הוא כותב בין השאר: "אין אזרחים בישראל. האוכלוסייה - גברים, נשים וטף - הם צבא חיילי המילואים, ולכן מותר להרוג אותם". מפלגתו זכתה השבוע ב-41% מקולות המצביעים. בהמשך, בשנת 2002, הוא חתם על עצומה, http://groups.yahoo.com/group/msm-net/message/5956?var=1 יחד עם נסראללה, יאסין, קרדאווי ועוד "מתונים", שהסעיף הראשון בה הוא קריאה לג'יהאד ערבי כולל נגד הישות הציונית. גנושי, כמו קרדאווי, ושאר חוג הסילון הג'יהאדי, נחשבים ל"מוסלמים מתונים". למזלנו יש מוסלמים אמיצים אחרים, שנאלצים לצלצל בפעמונים. זה לא עוזר. קרדאווי זכה לכבוד מלכים בלונדון, כאורחו של ראש העיר הקודם, קן לווינגסטון (גם אז אלה היו מוסלמים שדרשו לבטל את הביקור, שעלול לחזק את האיסלאמיזציה). גנושי הפך ליקיר של אוניברסיטת אוקספורד. זה לא ש"כוחות הקדמה" במערב אינם יודעים באיזה אנשים מדובר. אבל לעתים נדמה שבין המתונים לרדיקלים, יש רבים שמעדיפים את הרדיקלים. יש להם מכנה משותף. אצל אנשי המערב ה"מתקדמים" זו בעיקר שנאה עצמית. אצל הגנושים והקרדאווים זו בדיוק אותה שנאה. שנאת המערב. געגועים לקדאפי קדאפי, כדאי לדעת, היה רפורמטור לא קטן. פה ושם, מתברר, הוא יזם והכתיב חקיקה מתקדמת בענייני מעמד האישה. בתוניסיה זה היה בגדול. היה שם נשיא מושחת, אבל גם מי שהמשיך ברפורמות ראויות לברכה בתחום מעמד האישה. קדאפי לא התקרב לנעליו של בן-עלי, אבל משהו בכל זאת קרה שם. האם הכיוון הליברלי יימשך, או שמא צועדת לוב לכיוון ההפוך? ובכן, בנאום שנשא השבוע, http://www.youtube.com/watch?v=FhcL2ud4vro הודיע ראש מועצת השלטון הזמנית, מוסטפה עבד אל-ג'ליל, שמכאן ואילך תתבסס החוקה הלובית על השריעה. http://www.jihadwatch.org/2011/10/libyan-woman-its-shocking-and-insulting-that-the-priority-of-the-new-leadership-is-to-allow-men-to-m.html כמעט כל מדינות ערב כוללות בחוקותיהן הפניה להלכה האסלאמית כמקור סמכות. אלא שהיישום נותר גמיש משהו. זה לא הפריע לקדאפי ליזום, למשל, חקיקה האוסרת על ריבוי נשים. אל-ג'ליל הבהיר שלא עוד. החקיקה הזאת בטלה ומבוטלת, יחד עם שאר החוקים שמנוגדים לשריעה. וזה עוד לא הכל. המזרחן יהונתן דחוח-הלוי http://jcpa.org.il/JCPAHeb/Templates/showpage.asp?FID=813&DBID=1&LNGID=2&TMID=99&IID=26103 טוען שיש סימנים מתרבים לכך שהפירוש ל"דמוקרטיה" ו"זכויות אדם" בלוב הוא שונה לחלוטין מזה שמקובל במערב, וכי המהפכנים בלוב, למעשה, בגדו במדינות המערב שתמכו בהם. רצינו אביב דמוקרטי. קיבלנו אביב לג'יהאד האיסלאמי. מג'יהאד לג'יהאד כבר זמן רב מתנהל ויכוח על דברים שאמר, או לא אמר, עבדול רחמן עזאם, מזכ"ל הליגה הערבית, על המלחמה שינהלו צבאות ערב ומתנדבים מוסלמים נגד המדינה היהודית. לפי פרסומים רבים בעבר, דבריו היו כהאי לישנא: "מלחמה זו תהיה מלחמת השמדה, ועל הטבח שייערך עוד יסופר כעל מסעי המונגולים והצלבנים". פרופסור בני מוריס http://books.google.fr/books?id=uM_kFX6edX8C&pg=PA35&lpg=PA35&dq=azzam+extermination+war+morris&source=bl&ots=6L1n8cOeXw&sig=wprcG0zDyE7YFO5ldBpKaEDyiUs&hl=iw&ei=b6WUTN3vEsXJswalpIBb&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=4&ved=0CB4Q6AEwAw#v=onepage&q=azzam&f=false כלל את האמירה באחד מספריו, אך בפרסום מאוחר יותר חזר בו, וטען שאין אישוש להכרזת ההשמדה. גם הח"מ הציג את האמירה בעבר, בהסתמך על מקורות שונים, וזכה לקיתונות של ביקורת נוקבת על המצאות וסילופים. עוד שני חוקרים מכובדים, אסף רומירובסקי ואלכסנדר ז'ופה פרסמו מאמר, שעסק אמנם בעניין אחר, http://www.romirowsky.com/7948/a-tale-of-two-galloways אך הפכו למקור סמכות כאשר טענו גם הם שאין שום אישוש לאותה התבטאות. והנה, לאחרונה פורסם גיליון חדש של ה"Middle East Quarterly", http://www.meforum.org/meq/ והוא כולל מאמר קצר של שני חוקרים, פרופסור אפרים קארש ודוד ברנט, שעוסק במחלוקת ההיסטוריונים ושאר פולמסנים על הציטוט האמור. ובכן, ההכרעה נפלה. עזאם אמר. ועוד איך אמר. הבעיה היא שרבים חיפשו את המקור בתאריך הלא נכון. הסיפור החל בתזכיר של הסוכנות היהודית, מה-29 במרץ 1948, שכולל אזכור של האיום המיוחס לעזאם. אותו אזכור הוביל חוקר אוסטרלי, שעוד נגיע אליו, לעיתון המצרי "אחבאר אל-יום", מתאריך ה-11 באוקטובר 1947, שבו מתפרסם ראיון שקיים העורך הראשי, מוסטפה אמין, עם עזאם. כותרת הראיון היא "מלחמת ההשמדה". כבר בתחילת הראיון מזהיר עזאם את היהודים, שזו הולכת להיות "מלחמת השמדה ועוד ידובר על הטבח הגדול ...". עזאם המשיך לספר על "מתנדבים מכל העולם המוסלמי, שמספרם יהיה גדול ממספר הערבים בפלסטינה" (באותם ימים אף אחד לא חשב לקרוא להם "פלסטינים"), וגם על הביזה הצפויה. זו מלחמה ש"מה שייחד אותה הוא אמונה, כאשר כל לוחם יעריך את מותו למען פלסטין כדרך הקצרה ביותר לגן עדן". הוא גם הוסיף ואמר ש"המלחמה תהיה הזדמנות לביזה נרחבת". המוטיבים מוכרים. הנכבה הפלסטינית, אם כן, נראית כמו טיול שעשועים לעומת מה שזמם מזכ"ל הליגה הערבית ליהודים. התועמלן מתוצאת "הארץ" מתברר שגם גילוי האמת מצליח לייצר תגובות תמוהות. תום שגב, איש "הארץ", היסטוריון בעצמו, הסביר במאמר שפרסם לאחרונה http://www.haaretz.co.il/magazine/historylesson/1.1522733 שהציטוט המיוחס לעזאם "משרת את התעמולה הישראלית". תעמולה? וכי משטרת המחשבות מתנכלת עכשיו גם לפרסומי אמת? שגב גם מספר שמי שחשף את הפרסום המקורי הוא פרופסור אוסטרלי, ברנדן מקיי, ש"כותב ערכים לויקיפדיה", וכי מקיי "העלה את ממצאיו לויקיפדיה". המקום הנכון ביותר להעלות את הממצאים הללו הוא בערך על שמו של עזאם בויקיפדיה. http://en.wikipedia.org/wiki/Abdul_Rahman_Hassan_Azzam והנה, בדיקה מהירה מגלה שאין שום שינוי. כך שהשאלה של שגב הייתה צריכה להיות הפוכה: איך זה שהפרופסור המכובד לא עדכן את הערך בויקיפדיה? להלן תשובה אפשרית: מקיי אולי חסיד של מסמכים, אבל לא חסיד גדול של ישראל. הוא הרי היה מודע לוויכוח על הציטוט שיוחס לעזאם. אבל מרגע שגילה אותה, הוא בחר דווקא להצניע אותה. אפילו את הערך בויקיפדיה הוא לא עדכן. גם ניסיונות לעדכן את הערך - כשלו. יד נעלמה, של עורך עקשן, מתעקשת על ערפול האמת. בין אג'נדה לבין עובדות, הבחירה היא באג'נדה. שגב ממשיך במסע לטיהור עזאם, ומספר לנו שהאיש האציל הזה הבטיח שאם היהודים יוותרו על מדינה יהודית, הם יזכו ל"אזרחות שווה" במדינה הערבית שתקום. עובדתית זה נכון. אבל זו מניפולציה. ההצעה הזאת, אם שמים לב לתאריך, הייתה שבוע לאחר הפלישה הערבית, ובעיקר, מן הסתם, כדי להצדיק אותה. ובכל מקרה, קשה לקחת הצעה כזאת ברצינות. הרי יהודים ישבו במדינות ערב. הם זכו לפוגרומים במצרים, בעיראק, בתימן, בלוב, בסוריה ובמרוקו. ובכלל, היה ראוי ששגב יסביר לנו היכן בדיוק יש שוויון בעולם הערבי או "אזרחות שווה"? מה שברור הוא, שבעניין השמדת היהודים במלחמה שתפרוץ היה עזאם מאוד עקבי. וגם לא לבד. וכי צריך להזכיר שוב את ההזדהות המוחלטת של המופתי, חאג' אמין אל חוסייני, עם היטלר ועם רעיון השמדת היהודים? וכי צריך להזכיר שדברים באותה רוח - של השמדה - נאמרו על ידי מנהיגים ערביים וכלי תקשורת? תום שגב הוא עיתונאי רציני. גם אותו, לפעמים, האג'נדה מעבירה על דעתו. יש עם פלסטיני? ועוד משהו בענייני היסטוריה. יש התבטאויות של ערבים על כך שאין עם פלסטיני. מי שאומר את זה עלול לחטוף בראש ממשטרת המחשבות של הנרטיב הפלסטיני. אלא שלא כל ציטוט הוא אמת עליונה. יש אינספור פיברוקים בשירות התעמולה האנטי-ישראלית. יש כאלה גם בשירות מי שחושב שהוא משרת את התעמולה הישראלית. כך, למשל, יש טענה על דברים שאמר, או לא אמר, אחמד שוקיירי, מייסד אש"ף והיו"ר הראשון של הארגון: "ידוע ברבים שאין דבר כזה פלסטין, וכי מדובר בדרום סוריה". כאשר הציטוט הזה מופיע בוויכוחים, התגובה המיידית היא - נא להציג מקור מוסמך ואמין. לא שבקשות כאלה מופנות כאשר מועלות טענות נגד ישראל, אבל אנחנו הרי כבר מכירים את המוסר הכפול. כך או כך, מתברר ששוקיירי אמר. ועוד איך אמר. הדברים נאמרו בשנת 1956 בדיון באו"ם.http://books.google.com/books?&id=HCUoAAAAMAAJ&dq=%22southern+Syria%22 הם מופיעים בפרסום רשמי של האו"ם משנת 1957.
יש עוד ציטוטים רבים מהסוג הזה, כמו עזמי בשארה, שטען ש"אין עם פלסטיני.http://www.youtube.com/watch?v=P3n5-yG-6dU זו המצאה קולוניאלית. יש אומה ערבית". אמר או לא אמר? בוודאי שאמר. גם הקטע המצולם, מתוכנית בהנחיית ירון לונדון, לא יעזור. המכחישים ימשיכו במנטרה הקבועה שלהם: לא היה ולא נברא. זו המצאה. למען הסר ספקות, העובדה שרבים ממנהיגי הערבים הבהירו שאין עם פלסטיני, וכי מדובר בהמצאה, אינה אומרת שאין היום עם פלסטיני. הפלסטינים מרגישים כבני עם. יש להם זכות להגדרה עצמית ולבית לאומי. יש להם כבר בית לאומי בירדן, שם הם הרוב. ויש להם בית לאומי ברצועת עזה. ויש להם אוטונומיה בגדה המערבית. תשעים אחוז מהם חיים שם תחת שלטון הרשות, ולא תחת שלטון ישראלי. ואם הם רק היו רוצים, הם היו שולטים לא רק בתשעים אחוז מהתושבים, אלא גם בלמעלה מתשעים אחוז מהשטח, במסגרת עוד מדינה פלסטינית. אבל יותר משהם רוצים עוד בית לאומי לפלסטינים, הם רוצים לשלול את הבית הלאומי ליהודים. זו הייתה הבעיה שלהם כשהם דחו את הצעת הלורד פיל בשנת 1937. זו הבעיה שלהם גם היום.
מקור:
http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=2948 
  >>> יוסי ביילין
כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode= לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל  
פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0
|
|
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | שבת קודש כ''ב בחשון תשע''ב
13:08 19.11.11 |
|
|
7. גדעון לוי בקמפיין אהדה לרוצח ששחט את א. שמואל הי''ד (*)
בתגובה להודעה מספר 0
|
פתיח אישי:גדעון לוי שובר אפילו את השיאים של עצמו ויוצא בקמפיין אהדה לרוצח מורשע (מצ"ב תזכורות בהמשך...) ששחט את הצעיר ארז שמואל ז"ל הי"ד. איזה איש מעוות. חלאה, יהודון, בוגד, זרע מבית עמלק....אין מילים אחרות שיכולות לתאר את העיתונאי גדעון לוי !!
.
.
להלן הכתבה שפורסמה אתמול בעיתון הארץ:
.
.
האסיר
האני ג'אבר, פלסטיני שהורשע ברצח ושוחרר בעסקת שליט, לא מעז לחזור לביתו בחברון: מתנחלים מאיימים לרצוח אותו
(גדעון לוי 19.11.2011 09:00 האני ג'אבר עדיין לא חזר הביתה ולו לרגע. כבר חודש שהוא בן חורין, לאחר ששוחרר בעסקת שליט; 18 שנים עשה בכלא הישראלי, הוא גם לא הוגלה בעסקה כרבים מהמשוחררים - ואל ביתו הוא לא שב. ג'אבר חושש לחייו, גם צה"ל המליץ לו שלא לשוב לביתו. מאז שוחרר הוא חי בפחד, מתחבא בדירת מסתור של קרובי משפחתו בחברון, לא מעז להסתובב ברחובות - והוא רדוף. במדינה שבה ח"כ מהוגן כביכול יכול להרשות לעצמו להטיף לרצח - ח"כ אריה אלדד אמר למחרת שחרור האסירים כי "יבורכו הידיים שיהרגו את הרוצחים ששוחררו", ואיש לא חשב להעמידו לדין על כך - דמו של ג'אבר הותר. במדינה שבה יכולים מתנחלים להוציא חוזה על ראשו של אסיר משוחרר - אפילו פרס של 100 אלף דולר הוקצב למי שימסור מידע על מקום הימצאו וכרזות הקוראות להביא מידע על אודותיו הופצו בחברון, בעברית ובערבית - ג'אבר חי כנראה על זמן שאול. דם על ידיו של ג'אבר. לפני 18 שנה, והוא נער, תלמיד תיכון, שחזה בהתעללויות ובהתקפות התכופות של המתנחלים עליו ועל בני משפחתו, הוא רצח בסכין מטבח את המתנחל ארז שמואל, שתקף לדבריו את אחותו הקטנה. ג'אבר נידון לשני מאסרי עולם, לא ברור על מה מאסר העולם השני, הוא ריצה חלק מעונשו והוא שוחרר כדת וכדין. אבל בכלאו הוא חש בטוח הרבה יותר מאשר בחירותו. איש כמובן לא נוקף אצבע להגן על חייו או להעמיד לדין את המסיתים לרצחו.
האני ג'אבר. חושש ממשתפי פעולה שעלולים להסגיר את מקום הימצאו.
בן 36, הוא גבר מאופק, מזוקן וחסון, רחב כתפיים, שניכר עליו ששמר על כושרו בשנותיו בכלא. הוא למד מעט עברית בכלא, השלים בכתב שני סמסטרים בחוג למזרח התיכון באוניברסיטה העברית, עד שלימודיו הופסקו בשל החמרת תנאיהם של האסירים הביטחוניים. הוא גם התקרב לדת בכלא, בזמן שהיה כלוא עם אסירי החמאס, עכשיו הוא דתי מאביו, ראסמי, גבר מודאג בחליפה ובעניבה, ששומר עליו מכל משמר וחרד מאוד לחיי בנו. למפגש עמנו, במקום מסתור בלב העיר חברון, הוא בא השבוע בלוויית אביו שלא זז ממנו. "הוא שומר הראש שלי", מחייך ג'אבר הבן.
ביתם ניצב בלב רובע הטרנספר והטיהור האתני שבשליטת ישראל באזור H2 בחברון. הם משארית הפליטה שנותרה לגור בקרבת מערת המכפלה, בין מתנחלים האלימים. לאב היתה חנות מזכרות מול מערת המכפלה, שנסגרה מזמן, ולמשפחה אין אמצעים להימלט מאימת המתנחלים ולעקור למקום בטוח יותר, כמו שעשו מרבית תושבי הרובע הזה, שעכשיו הוא כשכונת רפאים, חנויותיה מוגפות ומרבית בתיה נטושים.
זיכרונות ילדותו של ג'אבר רצופים בהתקפות ובפרעות. ארבעה מתנחלים חמושים התנפלו עליו פעם ברחוב, ליד ביתו, והוא נפצע, לסתו נשברה והוא אושפז. במשך חודש ימים לא יכול היה הנער להכניס דבר אל פיו. ג'אבר אומר שהגיש תלונה למשטרת ישראל, אבל זו לא עשתה דבר עם תלונתו. בהזדמנות אחרת תקפו אותו מתנחלים ורגלו נסדקה. הוא חזה אז, מעשה שבשגרה, במתנחלים מסירים בכוח את הרעלה מראשיהן של שכנותיו ואחיותיו ומשליכים עליהן שקיות זבל וצואה; בת דודתו, שעשתה דרכה לחדר הלידה כשציריה תקפו אותה, נהרגה בירי בידי מתנחל, כנראה מקרית ארבע הסמוכה. עזיזה ג'אבר היתה בת 30 במותה. אחרי המקרה הזה התגבר זעמו עד למאוד. הוא היה כאמור תלמיד תיכון, שלא היה קשור בשום ארגון, והוא החליט לפעול באורח אישי ולקחת נקם ושילם. ב-29 במאי 1993 תקף מתנחל את אחותו בת התשע בדרכה מבית הספר. ג'אבר מיהר הביתה, נטל סכין מטבח, התנפל על ארז שמואל בחמת זעם, דקר אותו בחזהו ונטל את אקדחו. שמואל נפל מתבוסס בדמו ומת. זה היה במרחק כ-30 מטר מביתו של ג'אבר. הרוצח-הנער לא סיפר אז לאיש על מעשהו, גם לא להוריו או לחבריו. שישה חודשים נקפו והוא המשיך בשגרת חייו, הולך מדי יום לבית הספר, בימים שבהם לא היה עוצר. העובדה שלא היה קשור לשום ארגון ואיש לא ידע על מעשהו איפשרה לו להימלט זמנית. ג'אבר אומר עכשיו שחשב שעשה את המעשה הנכון, להתנקם במי שתקף את אחותו, אבל הוא גם הבין כבר אז שבמעשהו לא פתר דבר: התקפות המתנחלים רק החמירו ותכפו וימי העוצר והסגר הלכו והתארכו. אחרי הרצח הוא עוד ניסה להצטרף לאחד הארגונים, פתח, החמאס או החזית העממית, לאחר שחש צורך שמישהו יאמץ אותו אחרי מעשהו, אבל לדבריו, הוא לא התקבל. חצי שנה אחר כך, באחד מימי העוצר האינסופיים על התושבים הפלסטינים של הרובע, באו חיילים וביצעו מעצרים נרחבים בשכונה. ג'אבר היה בין העצורים. לחיילים שעצרו אותו לא היה מושג שרוצח מבוקש בידיהם. הוא חושב שעצרו אותו כי ידעו שביקש להתגייס לשורות אחד הארגונים. ג'אבר נלקח לכלא שכם ושם נחקר בידי השב"כ והושאר בבידוד. אחרי 25 ימים הוכנס לחדר אחד עם ה"ציפורים", המדובבים. אלה התגרו בו ושאלו אותו מה עשה כדי להתנקם על רצח בת דודתו. הם גם התגאו באוזניו על מעשי הגבורה שלהם. ג'אבר הנער רצה להתגאות במעשהו שלו והתוודה. תחקירן "בצלם", מוסה אבו-השהש, שלקח אותנו לפגישה עם ג'אבר, מחייך: הוא נזכר איך לפני שנים, כשהוא נעצר פעם לכמה ימים, הוכנס גם כן לתא מדובבים וגם הוא רצה להתגאות לפניהם באיזשהו מעשה גבורה, אבל לא היה לו מה לספר. כשג'אבר מספר שהיה חמישה חודשים בהפרדה, אומר אבו-השהש שהוא היה 11 ימים בהפרדה ואז חשב שהעולם נגמר מסביבו. כך או אחרת, ג'אבר הועמד למשפט צבאי, עורך דינו לא בא, הוא הורשע ברצח על סמך הודאתו ונידון בתוך דקות לשני מאסרי עולם. אין לו מושג על מה מאסר העולם השני - גם הידיעה בעיתון מאותה תקופה, שמצאתי השבוע, לא מפרטת מדוע שני מאסרי עולם ולא אחד, וכך החלו שנות כלאו של האני ג'אבר. את הוריו ראה לראשונה רק שנה אחרי שנעצר. את אחיו הקטן, ג'אד, לא ראה 18 שנה. ג'אד, בעצמו אסיר משוחרר, לא הורשה מעולם לבקרו. במשך חמש שנים רצופות, שנות האינתיפאדה השנייה, הוא לא זכה ולו לביקור משפחתי אחד. אמו חלתה בסרטן באותה תקופה והוא חשב שמתה. בשנים האחרונות קיבל אביו רישיון לבקרו רק אחת לשישה-שבעה חודשים. שיחת טלפון אחת הוא לא הורשה לקיים בכל 18 שנות כלאו. כדאי לדעת זאת, כשדנים בגלעד שליט ובתנאי המאסר של האסירים הפלסטינים. ג'אבר טולטל בין בתי הכלא השונים, אין הרבה בתי סוהר בישראל שלא שהה בהם. בשנות המשא ומתן היתה לו תקווה להשתחרר עם בוא השלום. אבל השלום לא בא, והוא וחבריו איבדו תקווה להשתחרר בהסכם מדיני כלשהו. הוא חשב שלא ישתחרר עוד לעולם, אף שהוא אומר עכשיו שידע שהדיכוי של בני עמו לא יוכל להימשך לנצח, עד שגלעד שליט נחטף. אז ניצתה בו ובחבריו תקווה מחודשת. אבל עד הרגע האחרון לא ידע אם הוא נמצא ברשימת האסירים המשוחררים. ג'אבר שוחרר ונלקח למוקטעה ברמאללה, למפגש עם מחמוד עבאס. שם גם פגש את הוריו ואחיו, כולל ג'אד - שאותו לא זיהה. באותו זמן, הוא מספר, באו חיילים לבית משפחתו והורו שלא לתלות דגלים, לא לקשט את הבית בכרזות ולא לקיים שום אירוע שמחה, מאימת המתנחלים. הם גם המליצו שג'אבר לא יעז לחזור הביתה, ולו לביקור. אחר כך נלקח האסיר המשוחרר לטקס שחרור בעירו, אבל הוא החליט שלא לחזור לפי שעה לביתו, שלא ראה אותו 18 שנה. בינתיים הודבקו המודעות בחוצות ובהן תמונתו כמבוקש, ומספר טלפון שיש להתקשר אליו כדי למסור מידע על מקום הימצאו. אביו אומר שביתם נרגם מאז כמה פעמים באבנים בידי מתנחלים שמבקשים את דם בנו. כמה מהם באו לחנות המכולת של גיסתו איבתיסאם, והפחידו אותה עד מוות. הם גם איימו על קרובי משפחה אחרים שלו. אביו אומר שהוא משתגע. ג'אבר אומר שהוא גם חושש ממשתפי הפעולה הרבים, העלולים להסגיר את מקום הימצאו. הוא רוצה ללמוד עבודה סוציאלית, להתחתן ולהקים בית, והוא יודע שחייו בסכנה. בסכנה גדולה. *
מקור:
http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1569145
.
.
תזכורת לחשיפת הארכי רוצח = איש משימות הברזל = עימאד מוראנייה 2: איש משימות הברזל - The man of iron missions (*)
https://rotter.net/forum/gil/23030.shtml הדוד רצח....האחיין רצח..... ורה''מ נתניהו משחרר (*)
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=20759&forum=scoops1&viewmode=all&keywords=פילוביץ שחף עידכון: המחבל האני רסאמי ג'אבר = חא''ג זיאד ג''אבר (*)
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=21060&forum=scoops1&viewmode=all&keywords=פילוביץ שחף מבחן התוצאה !!
.
.
4. ''הבא להורגך השכם להורגו''
https://rotter.net/forum/gil/23030.shtml#4
>>> יוסי ביילין
כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל
פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | אור ליום שלישי ט''ו בטבת תשע''ב
23:34 09.01.12 |
|
|
8. ''משפחת הרוצח מבינה שאנחנו לא שוכחים'' (*)
בתגובה להודעה מספר 0
|
"משפחת הרוצח מבינה שאנחנו לא שוכחים"ברוך מרזל מספר על מעצרו ועל התיקים שנפתחו לו על איומים כלפי משפחת רוצח ששוחרר, ומזכיר לנו מעט מההיסטוריה המשפחתית של המחבל.
פרסום ראשון: 09/01/12, 22:13 שמעון כהן http://www.inn.co.il/static/Resizer.ashx/news/250/168/75886.jpg
לא מתלונן. מרזל ברוך מרזל מסכם לילה במעצר בראיון ליומן ערוץ 7 ונשמע רגוע, כמעט ניתן לומר רגוע מתמיד. "אם הבן שלי יוצא ממעצר שמח, אז אני לא מתלונן", הוא אומר. "כשהיינו צעירים זה היה קורה יותר. עכשיו זה קצת פחות", הוא מזכיר ומספר על העילות למעצרו: "נעצרנו על שערבים התלוננו שהכיתי גנבים שגנבו דברים מתל רומיידה, דבר שכנראה לא היה, אבל אם הערבים אומרים אז המשטרה חוקרת...". עוד הוא מספר על התיק הנוסף שנפתח לו בעקבות "איומים על האישה והמשפחה של רוצחו של שמואל ארז הי"ד ששוחרר בעסקת שליט. כידוע הצלחנו לא להפנות לאנשים הללו את הגב ולדאוג לכך שהם לא ירצחו שוב יהודים. אנחנו מראים נוכחות ועובדה היא שהרוצח מפחד לחזור הביתה כאשר הרבה מהרוצחים חזרו לביתם. כך זה בחברון וטוב שכך". לטעמו של מרזל הסיבה היא ש"אנחנו אומרים להם שאנחנו מתכוונים למה שאנחנו אומרים, ואנחנו לא נפקיר את בני משפחותינו לחסדיהם שיוכלו לרצוח כשירצו לרצוח". לדברים אלה מוסיף מרזל ומספר כי מדובר במשפחה עתירת עבר טרוריסטי: "אחד מבני משפחת גאעבר הוא הרוצח שרצח את שמואל ארז הי"ד, ובכלא פצע את סגן מפקד כלא נפחא, קצין בשם בן-זיקרי. אבא שלו היה מחבל מהחזית העממית. סבא שלו זרק רימון ליד מערת המכפלה אחרי מלחמת ששת הימים. אח של אבא שלו נהרג במהלך מבצע אנטבה, כי הוא היה אחד החוטפים. זו משפחה עם הרבה רוצחים ואנחנו לא מתכוונים להשתתף בחגיגת ההתעלמות הזו של מדינת ישראל מרוצחי בניה". לגבי האיום שכן או לא נאמר כלפי בני המשפחה אומר מרזל, כי "טוב שם משמן טוב... הם יודעים מה אנחנו חושבים על מה שהבן שלהם עשה, והם יודעים שאנחנו לא שוכחים ולא סולחים, ועושים את החשבון שלהם אחד ועוד אחד...". באשר לשחרורו מהמעצר אומר מרזל כי הגיש ערר על ההחלטה להרחיקו מחנות המשפחה בחברון שכן הדבר נוגד את כבוד האדם וחירותו, ועומדת לו הזכות לקנות מצרכים בכל חנות כפי שיחפוץ. לפי שעה הורה בית המשפט על הקפאת הליכי ההרחקה עד מחר, והא מצידו ימשיך לעשות קניות על פי צרכי הבית בכל מקום שיחפוץ.
מקור:
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/231586
.
.
תזכורת לחשיפת הארכי רוצח = איש משימות הברזל = עימאד מוראנייה 2: האני הוא רוצח מסוכן ביותר !!! הוא שיסף גרונות של 2 קצינים בכלא נפחא, סימון ובן זיקרי !!! 
אחד המחבלים לא הוחזר לביתו בחברון מחשש לחייו
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=23064&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F9%EE%E5%E0%EC%20%E0%F8%E6 איש משימות הברזל - The man of iron missions (*)
https://rotter.net/forum/gil/23030.shtml הדוד רצח....האחיין רצח..... ורה''מ נתניהו משחרר (*)
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=20759&forum=scoops1&viewmode=all&keywords=פילוביץ שחף עידכון: המחבל האני רסאמי ג'אבר = חא''ג זיאד ג''אבר (*)
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=21060&forum=scoops1&viewmode=all&keywords=פילוביץ שחף מבחן התוצאה !!
.
.
4. ''הבא להורגך השכם להורגו''
https://rotter.net/forum/gil/23030.shtml#4
>>> יוסי ביילין
כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
לאמת אין אג'נדה. לתקשורת יש. ההיסטוריה מסבירה הכל
פרס: ''ההסטוריה לא חשובה, מה שחשוב זה העתיד''...למה?!
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=6137&omm=69&viewmode=
מי מפחד מ''תולעת יעקב ודוֹד ישמעאל''?
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6179&forum=gil&omm=0
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום רביעי כ' בסיון תשע''ד
09:06 18.06.14 |
|
|
10. שנאה ללא גבולות בעקבות החטיפה: קמפיין שטנה פלשתיני חדש = 3 אצבעות = שליט (*)
בתגובה להודעה מספר 0
|
שנאה ללא גבולות | בעקבות החטיפה: קמפיין שטנה פלשתיני חדש • ברשתות החברתיות באינטרנט מופצות תמונות שמחה על "פעולת הגבורה ההרואית" • חלק מהמשתתפים: ילדים שקיבלו טיפול רפואי בישראל.
ישראל היום | דניאל סיריוטי | פורסם ב: 18.06.2014 00:37  אין גבול לרשעות. בעוד בני המשפחות ועם ישראל כולו משוועים ומתפללים לאות חיים משלושת הנערים הנעדרים, מנהלים הפלשתינים קמפיין אינטרנטי ציני ונטול חמלה המבטא את שמחתם על החטיפה, שאותה הם מגדירים ללא שמץ של בושה "פעולת גבורה הרואית". לקמפיין שכותרתו "שלושה שליט", המובל על ידי גורמים המזוהים עם חמאס, מגויסים בין השאר גם ילדים פלשתינים. צעיר בן 20, פעיל חמאס בגדה המערבית שעם צעירים פלשתינים בני גילו מוביל את הקמפיין ברשתות החברתיות, אמר ל"ישראל היום" כי חטיפת שלושת הישראלים זוכה לתמיכה רחבה בקרב הציבור הפלשתיני. הביטוי לכך, לדבריו, הוא הסכמתם של הורים לילדים פלשתינים, שאושפזו בבתי חולים בישראל וקיבלו טיפול שהציל את חייהם, כי ייקחו חלק בקמפיין. "ההצטדקות של הישראלים, שלפיה הפלשתינים אמורים להודות להם השכם והערב על הענקת טיפול רפואי לילדים פלשתינים, היא חלק מהיהירות ומההתנשאות האופייניות ליהודים. בואו לא נשכח שהילדים הפלשתינים נזקקו לטיפול רפואי בישראל לאחר שנפגעו בפעולות של צבא הכיבוש הציוני ופשעים כאלה ואחרים שהציונים ביצעו כנגד העם הפלשתיני. על כך אנו אמורים להודות לכיבוש ולממשלתו?" הסביר הצעיר.
נוסף על כך, בסילוף משווע של סמל מונדיאל 2014, פירסם העיתון הרשמי של הרשות הפלשתינית קריקטורה החוגגת את חטיפת שלושת הנערים: במקום הסמל המוכר, שבו מוצגות שלוש ידיים אוחזות בכדור הארץ ויוצרות יחד את צורת הגביע המפורסם - מציג האיור בעיתון הרשמי של הרשות שלוש ידיים אוחזות בשלושה אנשים, שידיהם מורמות בכניעה. מתחת לסמל, במקום המילה "ברזיל" המופיעה בסמל המקורי, מופיעה תחת ה"גביע" המילה "ח'ליל" - השם הערבי של חברון. מקור: http://www.israelhayom.co.il/article/191593 לגזור ולשמור !! 
.
.
.
 https://tinyurl.com/5a2yl כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
בַּבָּתִּים אֵין פֶּרֶץ,בָּרְחוֹבוֹת אֵין הָמוֹן,וְשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה בָּעִיר – וְשִׁמָּמוֹן.
== 
