19 ימים לבחירות לכנסת ה-19 - ממוצעי הסקרים  

עוד 19 ימים עד יום הבחירות לכנסת ה-19

- - - - - - - - - -

1. מעקב סקרים:

שורה של סקרי מנדטים פורסמו ביממה האחרונה:
זה התחיל בסקר של "ישראל היום" ומכון "הגל החדש" שפורסם הבוקר (34 הליכוד-ביתנו, 16 העבודה), לצד זה סקר של מכון "סמית" עבור "גלובס" (32 הליכוד-ביתנו, 17 העבודה), זה נמשך עם סקר מכון "גיאוקרטוגרפיה" שנערך ופורסם "קול ישראל" (35 הליכוד-ביתנו, 18 העבודה) וזה כמעט הסתיים עם סקר מכון "פאנלס פוליטיקס" עבור ערוץ הכנסת שפורסם שם בצהריים (34 הליכוד-ביתנו, 17 העבודה).
"זה כמעט הסתיים" מפני שבשעה הקרובה ייתכן ויפורסם סקר נוסף במהלך התוכנית "משעל חם" עם ניסים משעל בערוץ 2.

ממוצע המפלגות הגדולות

ביחס לאתמול, לאחר שלושת הסקרים שפורסמו היום (הגל החדש, סמית, פאנלס) -
רשימת "הליכוד-ביתנו" יורדת ל-33.6 בממוצע עשרת הסקרים האחרונים לעומת 34.0 אתמול באותו הממוצע.
מפלגת העבודה יורדת גם כן מ-17.3 אמש ל-17.2 כיום בממוצע עשרת הסקרים האחרונים.

כמובן שבאופן יחסי, שיעור הירידה של שתי המפלגות מתמתן בהשוואה לסקרים הקודמים.

http://srv1.jpg.co.il/4/50e5cf5ced7d1.png

רשימת עשרת הסקרים האחרונים:
סמית - 03.01 / פאנלס - 03.01 / הגל החדש - 03.01 / דיאלוג - 02.01 / דחף - 01.01 /
טלסקר - 01.01 / פאנלס - 28.12 / דחף - 28.12 / סמית - 27.12 / פאנלס - 27.12.

הדגשה חשובה: סקר "גיאוקרטוגרפיה" מהיום לא נכלל בממוצע לעיל בגלל תוצאות בלתי-אפשריות של חצאי מנדטים.
כבר בתחילת מערכת הבחירות אספתי למאגר רק סקרים מלאים, שלמים ותקינים. סקר עם חצאי מנדטים אינו תקין.
כמובן שההגינות מחייבת אותי להדגיש זאת, ואני אכן עושה כך. יתרה מזו, הבאתי לעיל חלק קטן ומרכזי מתוצאותיו.

מעקב מפלגתי

הפעם - רשימת "הבית היהודי".

כמו אחיותיה לז'אנר (תנועות המבוססות בצורה כמעט מוחלטת ובלבדית על אישיותו של מנהיג המפלגה), "התנועה" ו"יש עתיד", גם רשימת "הבית היהודי" מניבה תנודות גבוהות למדי ומאוד מורגשות בין סקר אחד למשנהו. זה התחיל להתמתן רק בימים האחרונים.

אמנם המגמה מבחינתם היא חיובית (ראו לעיל), אך מטבע הדברים מפלגות ספק-טרנד שכאלה עשויות לאכזב בגדול, או להפתיע בגדול, ביום הבחירות ("ספק-טרנד" משום שחלק מדהים ממצביעיה מגדירים עצמם חילונים). התנודתיות כאן בתחילת הגרף ממחישה את זה היטב.

קשה שלא לראות את זה ושלא להיזכר ב"ישראל ביתנו" של בחירות 2009.

http://srv1.jpg.co.il/8/50e5cf5ce64ba.png

המפלגות הערביות: הן כמעט לא מעניינות אותנו - אך הן חלק מהפרלמנט הישראלי.
באופן די מעניין, שלושה סקרים במרחק של פחות משבוע העניקו למפלגות הערביות גם יחד 12 מנדטים.

מהי הסיבה לעלייה הזו? סביר להאמין שהמפלגות הערביות, בייחוד מפלגת "בל"ד" ביניהן, נהנות ממעין "אפקט המתקפה" כנגדן, בדומה ל"הבית היהודי" ונפתלי בנט לאחר המתקפה כנגדם מצד "הליכוד". פסילתה של חנין זועבי והעלאת הנושא לסדר היום הציבורי, הביאה להם את הכותרות הרצויות עבור הקהל שלהם...

http://srv1.jpg.co.il/3/50e5cf5cea5b4.png

- - - - - - - - - -

2. כדאי לשים לב:

המנדטים של התקשורת

חברת "יפעת", המומחית באיסוף מידע תקשורתי, עורכת באופן תדיר בדיקות מעמיקות אודות כמות האזכורים של הפוליטיקאים השונים והמפלגות השונות בכלי התקשורת הממוסדים. כעת, לקראת מערכת הבחירות לכנסת ה-19, החליטה החברה לנסות ולתרגם את כמות האזכורים התקשורתיים למנדטים - במה שעשוי דווקא ללמד אותנו על נטיית התקשורת, לפחות בכל הקשור לסיקור השוטף את המפלגות.

התוצאות? ייתכן מפתיעות, ייתכן שלא - הכל בעיני המתבונן.

מסתבר, על פי המדד, שכמות האזכורים לה זוכה מפלגת העבודה זהה כמעט לחלוטין לכמות האזכורים שזוכה רשימת הליכוד-ביתנו - זאת על אף ההבדל התהומי ביניהן בייצוג הפרלמנטרי שלהן בכנסת הנוכחית (42 מושבים לסיעות הליכוד וישראל ביתנו במשותף, מול 8 בלבד לסיעת מפלגת העבודה) כמו גם ההבדל הגדול ביניהן בסקרים השונים והעובדה שהליכוד היא מפלגת השלטון.

גם מפלגת "הבית היהודי" זוכה לכמות אזכורים נמוכה יחסית לגודלה המסתמן באוכלוסייה הכללית (אם כי גבוהה יותר ביחס לגודלם בכנסת היוצאת) - וזה מול כמות האזכורים הגבוהה מאוד למפלגת "קדימה" שעל פי חלק ניכר מהסקרים, כלל לא עוברת את אחוז החסימה.
כמובן שגם המפלגות הערביות ו"יהדות התורה" נהנות מסיקור פחוּת.

כך, אם כן, ייראה "מדד המנדטים של התקשורת":

http://srv1.jpg.co.il/1/50e4aae3cebdc.png

השקעה בפרסום

כמה כסף מבזבזות המפלגות השונות על פרסום פוליטי לקראת הבחירות?
גם כאן נחלצת לעזרתינו חברת "יפעת" עם בדיקה מדוקדקת של כמות הכסף הנשפך על פרסום פוליטי בעיתונות ובאינטרנט (הטלוויזיה והרדיו מנועים מלפרסם פרסומות פוליטיות ופרסומות שנויות במחלוקת. שידורי התעמולה פועלים באופן מסודר וממוסד, בחינם).

והנה לפניכם התוצאות על פי "יפעת" (מדובר בהשקעת הפרסום בשבעת הימים האחרונים. הנתונים לפי מחירי מחירון):

http://srv1.jpg.co.il/2/50e5d681885a8.png

- - - - - - - - - -

2. תוספת - בחירות אזוריות. כיצד זה ייראה?

בישראל, בצדק או שלא בצדק, אוהבים להאשים את השיטה בחוסר היציבות הפוליטית.
אך מלבד ההצעות לשינויים קוסמטיים אותן דורשות מפלגות שונות להעביר (העלאת אחוז החסימה, צמצום מספר השרים, הגדלת מספר חברי הכנסת, החוק הנורבגי, אי אמון קונסטרוקטיבי), כמעט ואין שינויים מרחיקי לכת כמו ההצעות לשנות את שיטת הבחירות בישראל לשיטה אזורית או ההצעה לשנות את שיטת הבחירות בישראל לשיטה נשיאותית.

נתעלם לרגע מהשיטה הנשיאותית ונצלול, ברשותכם, לעומק הרעיון לשנות את שיטת הבחירות בישראל לשיטה אזורית, על מנת שהתומכים בדבר יידעו לפחות במה הם תומכים ויקראו מעט מספרים ויראו מעט סימולציות.

בחירות אזוריות

רעיון הבחירות האזוריות מתחלק לשתי קטגוריות: בחירות אזוריות מלאות ובחירות חצי-אזוריות.
שתי הקטגוריות האלה, בתורן, מתחלקות לעוד שתי אפשרויות - אזורי בחירה חד-נציגים ואזורי בחירה רב-נציגים.

אם כן - נקבל לבסוף ארבעה אפשרויות:
1. שיטה אזורית מלאה וחד-נציגית. הארץ תחולק ל-120 אזורים וכל אזור ישלח ח"כ בודד.
2. שיטה אזורית מלאה ורב-נציגית. הארץ תחולק למספר אזורים וכל אזור ישלח מספר נציגים לפי גודלו.
3. שיטה חצי-אזורית וחד-נציגית. הארץ תחולק ל-60 אזורים וכל אזור ישלח ח"כ בודד. 60 הנותרים יבחרו בשיטה ארצית.
4. שיטה חצי-אזורית ורב-נציגית. הארץ תחולק למספר אזורים וכל אזור ישלח מספר נציגים לפי גודלו. כל הנותרים יבחרו בשיטה ארצית.

לכל אחת מארבעת האפשרויות הללו יש יתרונות וחסרונות. אנחנו נבחר לעסוק באפשרויות 1 ו-2.

סימולציות שונות

סימולציה על בסיס תוצאות בחירות 2009 לפי אפשרות מס' 2:
כל 120 הח"כים נבחרים בשיטה אזורית. הארץ מחולקת ל-12 או ל-18 אזורי בחירה כשבכל אזור נבחרים מספר נציגים.

http://srv2.jpg.co.il/7/50e5d12fb9a2a.png

סימולציה על בסיס תוצאות בחירות 2006 לפי אפשרות מס' 1:
הארץ מחולקת ל-120 אזורים וכל אזור שולח חבר כנסת יחיד. שיטה אזורית מלאה וחד-נציגית.

http://srv1.jpg.co.il/3/50e5d12fbd747.png