עתירה לבג''ץ: שוויון לנשים ולרפורמים בכותל  

בין העותרים: המרכז הרפורמי לדת ומדינה, תנועת "ישראל חופשית", ארגון "קולך", מרכז צדק לנשים, מרכז יעקב הרצוג, תנועת חדו"ש ו"נשות הכותל", שמעצרן לפני כשלושה חודשים הצית מחדש את הוויכוח סביב הסדרי התפילה והשליטה באתר. בתנועה הרפורמית מסבירים את העתירה "בעקבות ההחמרה בדרישות ההפרדה והצניעות בכותל, אשר הפכו את הרחבה כולה לאתר תפילה חרדי".

עוד טוענים הרפורמים, כי "שלא כבעבר, לא ניתן עוד לקיים פעילות משותפת של בנים ובנות, או לערוך טקס שאינו דתי ברחבת הכותל". ותולים זאת בכך ש"הקרן למורשת הכותל המנהלת את האתר, נשלטת על ידי נציגים חרדים, כמו נציגים של הרבנות הראשית, מנכ"ל בית הדין הרבני ובעלי תפקידים במשרד לענייני דתות, אשר ממילא נמנים על זרם אורתודוכסי-חרדי שאינו משקף את כלל היהודים בארץ ובעולם, שהם בעלי זיקה עמוקה לכותל".

"הכותל הפך לאתר תפילה חרדי"
העותרים דורשים את פירוקה של הקרן למורשת הכותל, המוגדרת כעמותה ממשלתית, והקמת גוף אחר שינהל את הכותל המערבי תוך ייצוג לנשים ולזרמים השונים ביהדות, או לשינוי הרכב חברי העמותה. עוד הם דורשים, להפקיע את ניהול הכותל מידיו של רב הכותל והמקומות הקדושים, תפקיד שממלא היום הרב שמואל רבינוביץ'.

"בשנים האחרונות אנו עדים למגמה של הקצנה גוברת והולכת בכותל המערבי", נכתב בעתירה. "חלקים נרחבים של הרחבה שהיו בעבר פתוחים לגברים ולנשים, הפכו להיות מופרדים. הוצבו סדרניות צניעות המחייבות נשים להתכסות בצעיפים, גם כאשר מדובר בלבוש שאינו חשוף בצורה יוצאת דופן. הכותל וכל רחבתו... הפך לאתר תפילה חרדי באופיו, ואירועים שאינם דתיים כמעט שאינם מתקיימים בו".

העותרים טוענים כי ההקצנה נובעת מניהול האתר על ידי הקרן למורשת הכותל, שמורכבת ברובה מנציגים אורתודוכסים - דתייים וחרדים. כתוצאה, לדבריהם, מתיישרת הקרן למורשת הכותל עם התפיסה החרדית הקיצונית, "ואינה משקפת את צרכיו של כלל הציבור היהודי בישראל", המורכב גם מציבור שאינו דתי.

לאחרונה פנה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ליו"ר הסוכנות, נתן שרנסקי, בניסיון לגבש הסכם שיביא לקץ המחלוקת בנוגע
לצביון הדתי של הכותל המערבי, מתוך שאיפה כי כל יהודי יוכל לבקר ולהתפלל בו על פי אמונתו. זאת לאחר שמנהיגי קהילות וראשי ארגונים מחו בחריפות בפני נתניהו ושרנסקי לאחר מעצרן של כמה חברות בארגון "נשות הכותל", עקב רצונן להתפלל ברחבת הנשים עם טלית.

ראשי הארגונים טענו כי המדיניות הנוכחית מדירה אותם מאחד המקומות המקודשים לעם היהודי, ובכך למעשה מתייחסת אל רוב העם כ"יהודים סוג ב". הם הזהירו את ראש הממשלה ויו"ר הסוכנות, כי הדבר עלול להביא לפגיעה בתמיכה שלה זוכה מדינת ישראל מיהדות התפוצות - ואלה החליטו לפעול לשינוי.

את משימת התיווך בין הצדדים הטיל נתניהו על שרנסקי, המצוי בקשר ישיר - הן עם מנהיגי הקהילות היהודיות בעולם (בעיקר הרפורמים והקונסרבטיבים שבהם), הן עם הציבור החרדי בארץ והן עם הממשלה. יו"ר הסוכנות חותר להסכם שעיקריו שדרוג אתר "קשת רוביזון", שבו - על פי פסיקת בג"צ - מותר לנשים להתפלל כרצונן, וביטול חלק מההגבלות עליהן ברחבת הכותל עצמה.