הועבר בתאריך 12.01.13 בשעה 20:24 מפורום חדשות על-ידי Maya, (גלובל)
מכון ון ליר: הממשלה ביצעה הפרטה חסרת תקדים בביטחוןבמכון מדגישים כי בקדנציה הנוכחית נחצו גבולות רבים והופרטו תחומים, מגזרים וקטגוריות משילות, אשר מאז קום המדינה נתפסו כתחומים שנמצאים וראוי שיימצאו תחת ניהולה של הממשלה ובשליטתה
ממשלת ישראל היוצאת ביצעה במהלך הקדנציה שלה הפרטה חסרת תקדים בתחומי ליבה שלטוניים, בתחום הביטחון, המשפט והתכנון האסטרטגי.
מרכז חזן לצדק חברתי במכון ון ליר בירושלים, החוקר את מדיניות ההפרטה והרגולציה משנת 2007, ערך סיכום של מגמות ההפרטה בארבע השנים האחרונות, ומצא שהממשלה היוצאת ביצעה הפרטה חסרת תקדים של תחומי ליבה שלטוניים.
כך למשל, הופרטו סמכויות ביטחוניות, משפטיות, סמכויות אכיפה וגביה. ההפרטות נעשו לרוב ללא פיקוח ובקרה פרלמנטרית, וכמעט ללא דיון ציבורי, גם כאשר מדובר בשינויים מהותיים בדפוסי הפעולה של המדינה, ובנסיגה מאחריותה ומסמכויותיה המסורתיות. בנוסף מסתמנות מגמות של ירידה בשקיפות, עלייה בממדי ההעסקה הקבלנית, והפרטה של הפיקוח עצמו.
במרכז חזן מדגישים כי, הפרטה מהווה שינוי של קווי הגבול והתיחום בין הממשלה לבין השוק הכלכלי. במרכז מדגישים כי בקדנציה הנוכחית נחצו גבולות רבים והופרטו תחומים, מגזרים וקטגוריות משילות, אשר מאז קום המדינה נתפסו כתחומים שנמצאים וראוי שיימצאו תחת ניהולה של הממשלה ובשליטתה.
כמה מההפרטות שנעשו בתחומים שונים:
■ בתחום הביטחון - העברת סמכויות למאבטחים פרטיים; מכרז להקמת מרכז הדרכה למשטרת ישראל ע"י גורם פרטי; פיילוט של פיקוח אלקטרוני על מעצר בית בשיתוף חברה עסקית; התקשרות עם גורם עסקי להקמת קריית הדרכה של צה"ל בנגב; העברת תפעול המחסומים לידי חברות פרטיות ועוד.
■ הפרטת עיצוב המדיניות - מכרז לייעוץ בגיבוש אסטרטגיה כלכלית חברתית למדינת ישראל ל-15 השנים הבאות, שבו זכה התאגיד האמריקאי ראנד; משרדי ממשלה שונים נוהגים לפרסם מכרזים לקביעת מדיניות בתחום החינוך (הכנת "תכנית אסטרטגית לפיתוח המורשת הלאומית"), איכות הסביבה, תכנון ובינוי, ועוד. משרדים רבים החלו להפריט את הליך ההפרטה עצמו.
■ משפט, אכיפה וגביה - מיקור חוץ של שירותים משפטיים בפרקליטות; העמקת הפרטת הגבייה ברשויות המקומיות ובחברות ממשלתיות; קידום הצעת חוק בוררות חובה, ועוד.
■ מערכת הבריאות - החלטה להקים לראשונה בישראל, בית חולים ציבורי אשר יספק שירותי רפואה פרטיים, שעיקרם היא האפשרות לבחור את הרופא המטפל. עד לקבלת החלטה זו ניתנו שירותי רפואה פרטיים רק בבתי החולים בירושלים, שאינם נחשבים ציבוריים.
■ מערכת החינוך - היקף העמותות והגופים העסקיים הפועלים בבתי הספר הגיע למימדים חסרי תקדים; תשלומי הורים נאמדים בכ-2 עד 3 מיליארד שקל. חלקם נגבה באופן בלתי חוקי; הפיקוח על התחום הועבר לקבלן חיצוני; הרחבת ההעסקה של עובדי הוראה באמצעות קבלן - בתשע"ג יועסקו בדרך זו 15 אלף עובדים, ומדי שנה יצטרפו למערך זה אלפי עובדים נוספים.
■ תחבורה ותשתיות - הפרטת נמל אילת; העברת עבודות תחזוקה של דרכים בינעירוניות, כמו גם חלקים של הפיקוח לידי חברות קבלניות; מכרזים לקווי אוטובוס והפיקוח על החברות שזכו במכרז מבוצעים על ידי חברה פרטית, ועוד.
■ קרקעות, סביבה ודיור - הממשלה המשיכה בחיסול הדיור הציבורי באמצעות מכירת אחזקות המדינה בחברות המשכנות שקמונה, חל"ד וחלמיש, וכן מכירת דירות שהיו בבעלות החברות הללו; העמקת ההתקשרות עם עמותת אלע"ד לניהול הגן הלאומי עיר דוד; אישור הקמת המתקן הגדול בעולם להתפלת מי ים, שיופעל על ידי חברת SDL שבבעלות שתי חברות זרות.
http://www.themarker.com/news/1.1902974