להלן תמליל התכנית - פרק א':
מאת שחף פילוביץנקודות ציון חשובות בקריירה הפוליטית האפלה והשחורה משחור של נשיא המדינה שמעון פרס
עו"ד שפטל מסביר למה דבריו של הנשיא פרס בנושא הגרעין האיראני הם כמו נעיצת סכין בגב הממשלה וסיבובה. כמו כן מדוע מדובר באיש דמים, אפס מדיני, משתמט, חתרן בלתי נלאה, רודף כבוד ושררה ומושחת חסר מעצורים המתייצב שוב ושוב לצד הגרועים שבאויבי ישראל? האזינו!
19/08/2012
ערב טוב למאזינים, באולפן יורם שפטל. יחד עימי האחראי על השידור רועי שטרוט, האחראית באינטרנט מיטל בן יהודה, והנושא של התוכנית הערב וגם בשבוע הבא ויכול להיות שגם בשבוע לאחריויהיה שמעון פרס.
הנושא הוא שמעון פרס, ולאור התבטאותו הנוראה והבלתי מתקבלת על הדעת ושלא תיתכן בשום מדינה, והיא התבטאות שיש בה לא רק נעיצת סכין בגב הממשלה, אלא גם סיבוב הסכין בגב חזור וסבוב לאחר נעיצתה, ואין דרך אחרת להסביר את ההתבטאות המופקרת הזאת של שמעון פרס ביחס לשיטתו וחוסר מעש גמור ולהשלמה ישראלית עם גרעין איראני, תוך ויתור גם על ריבונותה של מדינת ישראל, ואין מנוס מלהגדיר את ההתבטאות הזאת של פרס אלא לא רק כאותה נעיצת סכין, אלא גם כסיבוב הסכין בגב לאחר נעיצתו חזור וסובב שוב ושוב, והדבר מחייב בניתוח לא במובן של 'אלה תולדות שמעון פרס', אלא לעמוד על נקודות ציון חשובות בקריירה הפוליטית האפילה והשחורה משחור של שמעון פרס, שהביאה על עם ישראל אסונות אין ספור, קשים ואיומים, כפי שאנחנו נפרט, ונפרט היטב.
התנהלותו של נתניהו מול שמעון פרס בשלוש וחצי השנים האחרונות הייתה התנהלות מחוכמת ונבונה מאוד, בהתחשב באופיו הנאלח ובשחיתותו של שמעון פרס, וכשאני אומר שחיתות אינני מתכוון לשחיתות בנוסח השחיתות של אולמרט, אלא אני מתכוון לשחיתות פוליטית קשה עד כדי החלפת השלטון וביטול תוצאות הבחירות הדמוקרטיות לכנסת, באמצעות מעשה שלא היה לו אח ורע, לא לפני ולא אחרי במדינת ישראל, הלא הוא מה שהגדיר רבין ובצדק 'התרגיל המסריח', רק שרבין עצמו שכח שהוא שותף מלא לתרגיל המגעיל הזה, עד רבע דקה לפני שהוא נכשל, ורק אז הוא התחיל להריח את הסירחון של התרגיל הזה.
אבל השחיתות של אותו 'תרגיל מסריח' היא חמורה עשרת מונים - מהשחיתות הפלילית של אולמרט בפרשה שבה הוא הורשע, מבלי להפחית כהוא זה מהחומרה הרבה של מעשה השחיתות שבגינו הורשע אולמרט, ולא נכנס כרגע כמובן לפרטי העניין.
ובכן, התנהלותו של נתניהו מול פרס בשלוש וחצי השנים האחרונות כפי שאמרתי הייתה מאוד מאוד נבונה, בהתחשב עם מי שעומד מולו - שמעון פרס.
הוא איפשר לו לנסוע כאוות נפשו לכל מקום שהוא רוצה, להיפגש עם כל אישיות פוליטית שהוא רוצה, ודרך אגב, נשיא המדינה לא יכול לצאת את גבולות הארץ ודאי לא לפגישה מדינית ללא הסכמת הממשלה. אבל נתניהו אישר לפרס את כל נסיעותיו, את כל הפגישות שהוא רצה לפגוש, עם כל האישים שהוא רצה לפגוש, ונתן לו להרגיש שהוא מעין שר חוץ על, אפילו מבחינה מסוימת מעין ראש ממשלה על, כי ידע היטב את תאוות הכבוד והשררה של שמעון פרס, ידע היטב ששמעון פרס לא בא לבית הנשיא כדי לחתוך סרטים ולמלא את תפקיד הנשיא כפי שהחוק מגדיר אותו, תפקיד ייצוגי גרידא, ללא כל משמעות פוליטית מסוג כלשהו.
נתניהו ידע היטב ששמעון פרס לא יסתפק בהיבט הזה, ההיבט היחיד על פי החוק, של תפקיד נשיא מדינת ישראל, ולכן איפשר לו להיות מעין שר חוץ על, ואפילו ראש ממשלה על מבחינת מגעים, נסיעות, שיחות, פגישות וכו', ובלבד, וזה עבד שלוש וחצי שנים, ובלבד ששמעון פרס כתוצאה מזה שנותנים לו את הפוזה של שר חוץ על וראש ממשלה על – לא יקלקל את צעדיה ויטרפד את צעדיה של הממשלה, כפי שחתרן בלתי נלאה כמו שמעון פרס, וזה רבין אמר עליו ובצדק רב, כי מי כמו רבין הכיר את פרס ומי כמו רבין חש על בשרו את החתרנות האיומה המבחילה של פרס.
משום שנתניהו הכיר את חתרנותו הבלתי נלאית של פרס והסיק ובצדק את המסקנה, שבוא ניתן לו לנסוע כמה שהוא רוצה, לבזבז כספים כמה שהוא רוצה בנסיעות האלה, להיפגש עם מי שהוא רוצה, אבל תמורת זאת נגיע איתו להבנה שהוא לא יטרפד ולא יקלקל מהלכים מדיניים, או יתקוף את התפיסה המדינית של הממשלה וכיוצא באלה.
אני ביני לביני התפלאתי שהעניין מחזיק מעמד שלוש וחצי שנים, וכל צד, נתניהו ופרס, שומר על המתווה הזה שיצר נתניהו, כלומר הרבה כבוד, הרבה סמליות בכל מיני מפגשים, הכל ריק מתוכן כמובן, כי בכל המפגשים ובכל הנסיעות שלו, פרס לא תרם תרומה הכי זעירה למדינת ישראל משום היבט שהוא, אבל יותר חשוב, הוא לא הזיק, הוא לא הזיק, ואין כמו פרס שיכול ויודע להזיק כשהוא רוצה, ואני ביני לביני התפלאתי כל הזמן, איך זה נמשך כל כך הרבה זמן, שלוש וחצי שנים שפרס מחזיק מעמד בלי לחבל בעבודת הממשלה, חתרן בלתי נלאה שכמותו, אדם שבסך הכול איננו מחזיק בשררה של ממש, והוא רודף שררה של ממש כל ימי חייו, ואין דבר ואין מעשה נבלה שהוא לא עשה בימי חייו כדי לזכות בשררה.
בכל זאת שלוש וחצי שנים העסק החזיק מעמד לפליאתי, עד שבא הפיצוץ ביום חמישי, והפיצוץ בא בדיוק כמו שרק פרס יודע לעשות את הדבר.
רק איש הדמים הזה, ואנחנו נפרט מדוע אנחנו קוראים לו ומכנים אותו "איש דמים" בהמשך.
הארכיטקט הנכלולי הזה של פשע אוסלו, רק פרס יכול כפי שאמרנו לנעוץ באמצעות הדברים שלו ביום חמישי – סכין בגב מדיניות הממשלה בנושא הכי חשוב שעומד על הפרק, הנושא הכי קיומי שעומד על הפרק, מניעת איראן גרעינית. אין דבר חשוב יותר לקיומו של העם היהודי, כי מדינת ישראל היום היא מרכז העם היהודי, ואין עם יהודי בלי מדינת ישראל. היום, לא רק היום, עשרות בשנים עוד לפני קום המדינה, הפכה ארץ ישראל מאז שהיו כאן חצי מיליון יהודים, למרכז החיים היהודים בעולם כולו, לציר החיים היהודים בעולם כולו.
והשאלה איננה רק שאלה קיומית לעם ישראל, הגרעין האיראני, אלא בקשת סליחה של פרס ממדינת ישראל, מעם ישראל כולו.
והסכנה הנוראה לאנושות כולה, שחזירים נאצו איראניים כמו אחמדינג'אד יאחזו בנשק גרעיני, כאשר יום יום ושעה שעה הם מדברים על הצורך ועל הנכונות שלהם להשמיד פיזית את מדינת ישראל ולמחוק אותה מעל פני האדמה, בדיוק כמו שאדולף היטלר דיבר על הכוח להשמיד את יהדות אירופה כולה, בהבדל אחד שאז לא הייתה לעם היהודי מדינה, ובהבדל שאיראן היא מדינה הרבה יותר מפגרת, הרבה יותר נחשלת, והרבה יותר פרימיטיבית מגרמניה.
ולכן, ספק רב ויותר מספק רב, אם היטלר האיראני יצליח במשימה המתועבת שהוא לקח על עצמו, ושלשמה ולשמה בלבד הוא רוצה להצטייד בגרעין איראני.
ובא שמעון פרס, ומה אומר, "אין לפעול נגד הגרעין האיראני ללא שיתוף פעולה צבאי עם ארה"ב", והוא אומר את הדברים האלה בידיעה ברורה, שעדיין אין שום ביטחון, ולעולם אין ביטחון בדמוקרטיה בתוצאות בחירות, שאובמה יסולק מתפקידו בנובמבר, הסיכוי לכך הוא לא מבוטל, אבל אין לכך שום ביטחון, והוא יודע היטב שאובמה הוא גדול שונאי ישראל שהיו בבית הלבן מאז קום המדינה, אפילו יותר מג'ימי קרטר שונא ישראל מובהק וידוע, אפילו יותר מריצ'רד ניקסון שונא ישראל פחות מקרטר אבל בהחלט שטוף בשינאת ישראל.
ופרס כמובן יודע שאין שום כוונה בשום נסיבות ע"י אובמה לפעול צבאית נגד הגרעין האיראני. הכרזותיו של אובמה "שארה"ב לא תשלים עם איראן גרעינית" הן הצהרות ריקות מתוכן, שנועדו להצדיק את פעולת הגיס החמישי בתוך מדינת ישראל לנסות ולמנוע תקיפה של מדינת ישראל את הגרעין האיראני, תוך הסתמכות על דברי אובמה...
מה זאת אומרת, הרי אובמה אמר שארה"ב, הוא אישית לא יאפשר איראן גרעינית. מה אתה ישרוליק הקטן רץ לפעול נגד הגרעין האיראני, אובמה האס גזעגט... אובמה אמר..., כך שיש כאן ממש שילוב כוחות בין שונא ישראל אובמה כמו שאמרנו, גדול שונאי ישראל שהיו בבית הלבןמ מאז קום המדינה, והאויב מבפנים שכפי שאמרנו בתכנית אחרת, לאור הדברה מוחלטת של הטרור מיהודה ושומרון במסגרת מבצע חומת מגן, והפעילות היום יומית של צה"ל בכל שטחי יהודה ושומרון מאז ועד היום, וההדברה המוצלחת וחסרת התקדים של הטרור הערבי מיהודה ושומרון, עקב הפעילות הזאת, הפרסים שרוצים להשמיד את המדינה, רוצים ליצור מצב שמדינת ישראל לא תוכל לפעול נגד הטרור מיהודה ושומרון בגלל איום גרעיני איראני, לפעולה נגד ישראל, אם אכן תמשיך בצעדים כמו שהיא עושה עד עכשיו שהחלו עם חומת מגן שחיסלו לחלוטין את הטרור מיהודה ושומרון, ודאי את הטרור כפי שהכרנו אותו ממלחמת אוסלו, תוצאה ישירה של פשע אוסלו.
אל מול המצב הנורא הזה שהיטלר הפרסי רוצה נשק גרעיני כדי להרתיע את מדינת ישראל מלפעול נגד הטרור הערבי ונגד הטרור של החיזבאללה, מול המצב הזה, יש כוחות מבפנים ששמעון פרס התייצב בראשם בסוף השבוע הזה, שבאים למנוע ממדינת ישראל, למנוע ממדינת ישראל את האפשרות לפעול באופן יזום לסיכול מזימת הגרעין האיראני, ולמעשה גם לוותר על ריבונותה בכלל.
כי מה אומר לנו פרס? אסור לפעול בלי שיתוף פעולה צבאי עם ארה"ב, בידיעה ברורה ששיתוף פעולה כזה לא יכול להיות, כי מימשל אובמה לעולם לא יתקוף את הגרעין האיראני, ותמיד הוא יאמר, שצריך לעשות דברים אחרים, ועוד פעם לתת הזדמנות למו"מ, ועוד פעם וכו',
כל דבר רק לא פעולה צבאית נגד איראן. זה לא עומד על הפרק, אלא אם כן איראן תתקוף את העולם המערבי למשל באמצעות סגירת מיצרי הורמוז, וזה משהו אחר, כי אז ארה"ב תתקוף לא בגלל הגרעין האיראני, אלא בגלל שיתוק תנועת הנפט מהמפרץ הפרסי למדינות אירופה, יפן, ובמידה לא מבוטלת גם לארה"ב.
רק בנסיבות כאלה, ואין שום ביטחון שהפרסים ישתטו עד כדי כך ויסגרו את מיצרי הורמוז, אין שום ביטחון כזה, אי אפשר לבנות על כך, לכן ברור לגמרי שנכון לעכשיו התמונה המדינית פוליטית היא, שארה"ב לא מתכוונת, ארה"ב של אובמה, לא מתכוונת לעשות כלום צבאית, נגד הגרעין האיראני ולכן אם מדינת ישראל לא תעשה, אף אחד לא יעשה, ואיראן תהיה גרעינית כשהיא מאיימת בגלוי על השמדתה של מדינת ישראל.
ונגד היכולת של מדינת ישראל במצב הזה לפעול להגנת מדינת ישראל ולהצלת נפשות של שישה וחצי מיליון יהודים ובני ביתם שחיים כאן, ושל העם היהודי כולו, נגד כך התייצב, דרך אגב לא באופן בלתי צפוי, שהוא הדמות הפוליטית האפלה ביותר בתולדות מדינת ישראל – שמעון פרס, ורק כמו שהוא יודע לתקוע סכין בגב, ואחר כך לסובב אותה, ועוד פעם לסובב אותה, ועוד פעם לסובב אותה.
הוא לא מסתפק בתקיעת הסכין.
צריך גם לסובב אותה בגב כשהיא תקועה שם. ושוב, כמו שאמרתי, המטרה, לסכל את הפעולה הזאת.
עכשיו לאור המעשה הנואל הזה מאין כמותו של פרס, חובה לצייר את הדמות הפוליטית האפלה השחורה משחור שלו, כפי שהיא באה לידי ביטוי זה למעלה משישים וחמש שנה, דמות שבכותרות.
דמות שניתן לאפיין אותה במאפיינים הבאים: איש דמים, אפס מדיני, משתמט משירות בצה"ל, חתרן בלתי נלאה, רודף כבוד ושררה, מושחת וחסר מעצורים, המתייצב בפועל שוב ושוב זה ל"ה שנים, 35 שנה מאז המהפך הקדוש של תשל"ז, לצד הגרועים שבאויבי ישראל.
ואנחנו נתחיל בפרק הראשון: פרס איש דמים.
ואכן הוא איש דמים. בידיעתו הברורה ובברכתו המלאה של שמעון פרס, רקח איש הדמים הגרוע ממנו עשרת מונים, ביילין, את המתועב שבפשעים שבוצעו בעם היהודי מאז השואה. ואני מתכוון כמובן לפשע אוסלו, פשע שבוצע בשותפות עם אחת הדמויות הבזויות והרצחניות ביותר במאה העשרים, הלא הוא רוצח הילדים היהודים המתועב, החיה הדו רגלית, האיש עם השערות על הפנים כפי שנהג לכנות אותו מנחם בגין זכר צדיק לברכה, והכוונה כמובן לעראפאת יימח שמו וזכרו.
וצריך לזכור שבכדי להצדיק את פשע אוסלו נקט פרס, ויש לומר את האמת, בשותפות עם רבין, בסדרה של מהלכי רמייה וגניבת דעת, שבגלל שברור היה שהם גם יתגלו ככוזבים, יש בהם משום לא רק רמייה אלא רמייה פתולוגית, וכאן צריך להזכיר את המונח רמאי פתולוגי, רמייה פתולוגית.
מה הוא רמאי פתולוגי? בעוד אשר הרמאי המצוי מקבל ומאמין שרמייתו לא תתגלה, לפחות לא מיד, ולכן באמצעות הרמייה הוא רוצה להפיק יתרונות כאלה ואחרים, הרמאי הפתולוגי הוא אדם שהשקר טבוע בו עד כדי כך שהוא מרמה גם בידיעה ברורה שבסופו של דבר רמייתו תיחשף ותתגלה לעיניי כל, או לפחות בודאי כלפי אלה שהרמייה שלו מכוונת נגדם, אבל יצר הרמייה שלו הוא כל כך חזק, שהוא לא יכול לעצור בעדו וגם כאשר ברור לו שרמייתו תתגלה – עדיין הוא בוחר בכלי של רמייה, זהו שמעון פרס. ולמה אני מתכוון?
אני מתכוון לסדרת מעשי הרמייה הפתולוגים שהוא נקט כלפי הציבור הישראלי כדי להצדיק את פשע אוסלו.
הראשון שבהם היה הטיעון 'מה יש להפסיד?', מה יש לנו להפסיד, אם עראפאת אכן לא ילחם בחמאס ובג'יהאד האיסלמי עם צבא, הם קוראים לו 'המשטרה הפלשתינית' שלא מדובר אלא בחבורה של עשרות אלפי רוצחים מחבלים, אם הכנופיה הזאת, ברשות עראפאת, לא תילחם 'בלי בג"צ ובלי בצלם' בעראפאת ובג'יהאד ובחמאס – אז נגלגל אותו חזרה אחורה לטוניס, אז מה יש לנו להפסיד...ננסה... אנחנו נרוויח... יהיה לנו שלום
מפלגת העבודה עושה שלום. ננסה, ואם לא ילך נגלגל אותו חזרה לטוניס, מה נפסיד. אין רמייה גדולה יותר מהעניין הזה, ברור היה לשמעון פרס שלא ניתן יהיה לגלגל חזרה את עראפאת לטוניס, והוא ידע את זה כשהוא האחרון שהתכוון אפילו לנסות לעשות את זה, ובכל זאת כדי לשכנע את הציבור הישראלי להאמין שפשע אוסלו איננו פשע, אלא דרך השלום – הוא נקט בכלי הרמייה הפתולוגי הזה, אין מה להפסיד, נגלגל בחזרה את עראפאת לטוניס. ועוד הוא אמר, שדווקא המהלך של הסכם אוסלו - הוא שימנע הקמתה של מדינה פלשתינית, וההתנגדות של הליכוד לכל צעד מדיני - היא שתוביל בסופו של דבר להקמתה של מדינה פלשתינית.
ועוד הוא אמר, שנבואות הזעם של נתניהו והליכוד שאלפי קטיושות יעופו מעזה על ערי ישראל, עיירות ישראל, קיבוצי ישראל, מושבי ישראל – אלה הם דברים מופקרים, אלה הם הפחדה ריקה מכל תוכן, שהם דברים שאין להם שום בסיס ושלעולם זה לא יקרה, לא יהיה לזה שום בסיס במציאות.
והלא פרס ידע שעם עראפאת יהיה בעזה, יעופו משם קטיושות, הרי אדם הכי שוטה בעולם היה ברור לו שכך יקרה, אבל הוא לא יכול, כרמאי פתולוגי, שלא לנקוט בשקר הזה.
עד מהרה, המציאות פוצצה את הסכם אוסלו באמצעות התפוצצות בלתי פוסקת של מרצחים ערבים ברחובות, באוטובוסים, בכפרים, בערים, בקניונים, במסעדות והיכן לא.
ואז שמעון פרס הרמאי הפתולוגי, לא זו בלבד שלא מגלגל חזרה את עראפאת, אלא הוא ממשיך לחלות את פניו. ולא רק שהוא ממשיך לחלות את פניו ולרקוד בפניו מה יפית, כמו היהודון המסכן לפני הפריץ הפולני במזרח אירופה במשך מאות שנים, יהודון החצר.
לא רק זו, אלא פתאום, הוא שכח את השקר שפשע אוסלו נועד למנוע את הקמתה של מדינה פלשתינית, והוא מודיע שהמצב, הטרור הערבי המשתולל המתפרע, מחייב הקמתה של מדינה פלשתינית, שמי כמו פרס יודע שלא יכולה אלא להיות מדינת טרור אנטישמית, שהחמאס ישלוט בה.
פתאום זה הפך להיות כורח השעה, ופרס עומד על הרגליים האחוריות מאז הצטרפותו לממשלת האחדות הלאומית בראשות שרון, בעקבות הבחירות של ראשית שנת 2001, תשס"א, אמצע שנת תשס"א, טבת תשס"א ליתר דיוק, עומד על הרגליים חרף הטרור הערבי הנמשך והמתמשך והבלתי פוסק, שגובה עשרות ומאות קורבנות, עומד על הרגליים ומונע כל פעולה של ממש נגד הטרור הערבי, ועד שמגיע הטבח בדולפינריום, ואז שרון מחליט למעשה לצאת למבצע שלימים יצא לפועל, אבל רק שנה לאחר מכן, בשם 'חומת מגן', שהיה תחילת הדרך לחיסול הטרור הערבי הרצחני באמצעות מתאבדים מיהודה ושומרון.
ופרס גם לאחר הטבח בדולפינריום עומד על הרגליים האחוריות, מפעיל את כל כוחו, מזעיק לארץ את המנוול האנטישמי שר החוץ הגרמני יוסקה פישר, איש הירוקים המפלגה הכי אנטי ישראלית בגרמניה, מזעיק אותו לארץ עם שורה של הבטחות חסרות שחר, דברי הבל, שיש להבטיח גיבוי אירופי לפעולות כאלה ואחרות מדיניות ודיפלומטיות וכו' נגד טרור החמאסי, דברים חסרי שחר שמטרתם אחת ויחידה, למנוע את חיסול הטרור, למנוע את הפסקת ההרג של אזרחי ישראל.
וכך מבצע חומת מגן נדחה בלמעלה משנה.
במשך אותה שנה נרצחו 450 ישראלים, וכל אחד ואחד מהנרצחים האלו, דמו בראשו של פרס.
כל אחד ואחד מהנרצחים הללו נרצח אך ורק משום שמבצע חומת מגן לא יצא אל הפועל רק בגלל שמעון פרס, למחרת הטבח בדולפינריום.
כשם שחומת מגן יצא אל הפועל לאחר הטבח במלון פארק בנתניה, והפעם שרון החליט לצפצף על שמעון פרס, כך הוא רצה לעשות אותו דבר לאחר הטבח בדולפינריום, אלא שלאחר הטבח בדולפינריום, הצליח שמעון פרס למנוע את חומת מגן, והתוצאה ש- 450 ישראלים נרצחו בין הדולפינריום לבין חומת מגן.
עד היום שמעון פרס לא ביקש סליחה מאף אחת מהמשפחות שנאלצו לקבור את מתיהן באותה שנה, מאף אחד. ולמותר יהיה להכביר מילים על כך ששמעון פרס לא התנצל עד היום לפני אף ישוב בארץ שהיה קרבן למתקפות חוזרות ונשנות של החמאס מעזה, של קטיושות, של קסאמים, של פצמ"רים, של גראדים, ועשרות אלפים במשך השנים, כן, עשרות אלפים, דבר שהוא אמר שלא תהיה אפילו קטיושה אחת מעזה, כי ערפאת הוא איש שלום, ושוב שיהיה ברור, הקטיושות והפצמ"רים החלו מרצועת עזה לעוף לעבר ערי ישראל בתקופתו של ערפאת ימח שמו וזכרו, לא רק מאז שהחמאס השתלט על רצועת עזה, אלא מאז שערפאת איפשר לחמאס לעשות ברצועת עזה ככל העולה על רוחו בנושא ירי, קסמים, פצמ"רים, קטיושות וכו' לעבר ערי מדינת ישראל. ושוב, שום סליחה, שום חרטה, שום חזרה בתשובה, כלום.
עד היום שמעון פרס אומר, "ערפאת הכיר במדינת ישראל"...
נעבעך...הכיר במדינת ישראל, תמורת זה שהיא תקבל לשטחה מיליוני פליטים, כלומר, תמורת זה שהיא תסכים לחיסולה. זה התנאי של ערפאת להכרה במדינת ישראל, ולהבטיח שלום.
ובמעללים הנוראיים הללו של שמעון פרס, כפי שתוארו לעיל, הוא הוכיח לא רק את היותו איש דמים, אלא גם באותה מידה ואף ביתר שאת את היותו אפס מדיני, רמאי פתולוגי, ומי שבפועל מתייצב מול ממשלת ישראל לצד המתועב שבאויביה - יאסר ערפאת יימח שמו וזכרו.
אשר על כן שמעון פרס הוא איש דמים. פרס הוא לא רק איש דמים, פרס הוא גם משתמט עלוב, מביש, משתמט מהכוחות הלוחמים בישוב לפני תש"ח, מהשרות בצה"ל בתש"ח, וגם לאחר מכן.
בשנת תש"ח פרס היה בחור צעיר, בריא בגופו ובנפשו, המצוי במלוא אונו הגופני, ובמיטב שנותיו.
בניגוד לאלפים רבים מבני דורו שהיוו את חוט השדרה של לוחמי האצ"ל והלח"י, אם הם היו אנשים צעירים בעלי השקפת עולם לאומית ציונית, ו/או שהות בשורות הפלמ"ח, אם מדובר בבחורים שנמנו על שורות הציונות האדומה.
פרס לא העלה על דעתו להצטרף לאף אחד מהכוחות הלוחמים הללו.
מה הוא כן עשה בשנים שלפני קום המדינה?
במה הוא כן היה?
במקום להיות פעיל, במקום להיות לוחם למשל בפלמ"ח, פרס בשנים של לפני קום המדינה אמצע שנות הארבעים, עד קום המדינה, היה במקום בחור, כל בחור שטוב לנשק, בפלמ"ח כציוני אדום – הוא היה שקוע בבניית הקריירה הפוליטית שלו, באמצעות פעילות עסקנית, מפלגתית בנוער העובד והלומד, תוך שהוא חותר ומגיע למשרת מזכ"ל התנועה, ומה לדעתכם היה הלו"ז שבפעילות קיני... תרתי משמע, קיני, הנוער העובד והלומד בשנים תש"ד - תש"ח, 1944 – 1948?
הלו"ז של הפעולות של הנוער העובד והלומד בשנים הללו היה מרדף אחרי נערים שהשתייכו לאצ"ל וללח"י בני 12 ו- 13 ובני 14 שהיו מדביקים על לוחות המודעות ועל קירות הבתים בכל רחבי הארץ במיוחד בערים, את ההודעות של אצ"ל ולח"י לאחר הפעולות שאצ"ל ולח"י ביצעו, את הסיבה לפעולה, את מהות הפעולה, את המטרה המדינית צבאית שמאחורי הפעולה, ואת ההתרעה ואת האזהרה על פעולות נוספות שיבואו בעקבותיה, והילדים בקיני הנוער העובד והלומד בהנהגתו של שמעון פרס, הפכו לציידים בניסיון לתפוס את הנערים הללו ולהסגיר אותם למשטרה הבריטית, ואם לא עלה בידם, וכמעט אף פעם לא עלה בידם לתפוס את הילדים הקדושים האלה, שסיכנו וחרפו את נפשם בגיליים 12 – 13 – 14 במלאכת הדבקת הכרוזים הללו, למנוע את המשימה וכמעט אף פעם לא עלה בידם לתפוס את הילדים הללו, אז הם היו משחיתים את הכרוזים.
זה מה שעשה הלו"ז של הפעילות של הנוער העובד והלומד בשנים תש"ד – תש"ח בהנהגתו הברוכה במירכאות כפולות ומכופלות של שמעון פרס. אבל לא רק ששמעון פרס עסק בבניית הקריירה הפוליטית שלו, תוך השתמטות בוטה, כבחור צעיר בתחילת שנות העשרים שלו, מלהצטרף כמו רבין למשל לפלמ"ח כלוחם, אלא גם במלחמת תש"ח הוא השתמט מלהתגייס לצבא ההגנה לישראל ולאחוז נשק ביד ולהילחם למען תקומת מדינת ישראל, בהדיפת הפלישה של שבעת צבאות ערב לגבולה של מדינת ישראל בשבת בבוקר לאחר הקמתה ביום שישי אחרי הצהריים.
לא ולא. פרס לא חלם לעשות את זה.
ומה התירוץ שלו למרות שהוא היה אז בחור בן 25, צעיר, בריא, מוכשר?
הוא עסק בקניית נשק למשרד הביטחון...
שימו לב. לא היו מספיק אנשים בני חמישים בארץ בשנת תש"ח כדי לעסוק במשרד הביטחון בקניית נשק... אם פרס לא היה קונה נשק במשרד הביטחון אז לא היה נשק בארץ, לא היה מי שיקנה... באמת, ממש תירוץ נפלא, "עסקתי בקניית נשק", אבל גם אחרי שמלחמת תש"ח הסתיימה בשנת תש"ח ופרס עדיין לא בן 26, עדיין פרס לא חולם להתגייס לצה"ל, לעבור טירונות, ללמוד להיות לוחם, להתאמן כדי להיות לוחם, ואז לשרת במילואים, כלוחם, בחור צעיר בריא, בן 26, כמו רוב מוחלט של הבחורים בני 26 בארץ, רוב מוחלט שירת במילואים מיד לאחר מלחמת השחרור, רוב מוחלט, אבל לא שמעון פרס, הוא היה כולו עסוק בשנת תש"ח ועד היום ברדיפת שררה, בבניית הקריירה הפוליטית שלו, בג'ובים, במשרות, ואין גבול לתיאבון, ואין גבול למה שהוא מוכן לעשות כדי להגיע לאותן משרות.
וכאן יש להעיר, שאנשי השמאל, המגנים היום בצביעות נוראה, ותיכף אני אסביר מדוע זאת צביעות נוראה, את החרדים, על זה שהם משתמטים משירות בצבא זה מעשה צביעות, כי בבחירות שהיו בארץ לראשות הממשלה בשנת תשנ"ו התמודדו שניים, אחד לוחם עז נפש ביחידה המובחרת ביותר בצבא ההגנה לישראל, הלא היא סיירת מטכ"ל, הלא הוא בנימין נתניהו, ומולו עמד משתמט זקן, בן 93 שבשישים שנותיו בארץ, עד אז לא שירת ולו יום אחד בשום כוח לוחם שהיה קיים בישוב היהודי, בישוב העברי בארץ ישראל, וגם כמובן לא בצבא ההגנה לישראל, וכל אותם אנשי שמאל עד האחרון שבהם, יחד עם אחמד טיבי, יחד עם ראעד סאלח, יחד עם עזמי בשארה, כולם הצביעו בעד המשתמט שמעון פרס, שלא שירת יום אחד בצבא, שלא שירת יום אחד בפלמ"ח, שלא שירת יום אחד בשום ארגון לוחם בארץ הזאת בכל שנות חייו.
וכשעמדה הבחירה בין סיירת מטכ"ל למשתמט הזה, אותם אנשי שמאל הצביעו פה אחד ללא יוצא מן הכלל בעד המשתמט, ולכן כל מה שהם אומרים על החרדים זה לא אלא מעשה צביעות, מעשה זמרי של אלה שמבקשים שכר כפנחס.
פרס הוא לא רק משתמט משירות בצה"ל ומכוחות הביטחון של היישוב קודם לכן, ולא רק איש דמים, אלא פרס הוא בראש ובראשונה אפס מדיני גמור, אפס מדיני גמור ומוחלט.
אין פוליטיקאי בישראל שיכול במירכאות, לזקוף לזכותו, את קריסת כל הערכותיו המדיניות החשובות לאורך עשרות בשנים, כמו שיכול לעשות כן שמעון פרס.
אני אתחיל למנות אחת לאחת את הדוגמאות המרכזיות שמוכיחות את פרס כאפס מדיני מוחלט וגמור, אפס מדיני מוחלט וגמור.
פרס היה מאדריכלי מבצע סיני. התפיסה המדינית שבעקבות המהלך של מבצע סיני, היה הרצון, ההנחה, שהרצון של בריטניה וצרפת להחזיר לעצמן את השליטה בתעלת סואץ, שכזכור הולאמה מספר חודשים קודם לכן ע"י הפשיסט הערבי גאמל עבדול נאצר, השאיפה הזאת של בריטניה וצרפת משתלבת עם האינטרס הצבאי הקיומי יש לומר של ישראל, להכות מכה ניצחת את הצבא המצרי בסיני ולסלקו משם, ותוך כדי כך, להביא גם לפתיחת מיצרי טיראן - הדרך הימית לאילת, מיצרים שהמצרים סגרו אותם, ופשוט לא נתנו לאף אוניה ישראלית לעבור בשארם אל שייח' בדרך לאילת, ולכן נמל אילת היה מושבת ולא קיים בפועל.
עובר למבצע סיני, החל מתחילת שנות החמישים, ופרס הניח שיש כאן שילוב של אינטרסים שיכול להביא לאותה ברית צבאית, מדינית, בין בריטניה וצרפת מצד אחד שראש מעייניה תעלת סואץ, ומדינת ישראל שראש מעייניה זה הכאתו וסילוקו של הצבא המצרי בסיני. אבל פרס החכם, האפס המדיני, לא העלה על דעתו שיש עוד מדינה בעולם, כזאת נידחת, לא חשובה במיוחד שקוראים לה ארה"ב, ופרס בכלל לא התייחס לאפשרות כיצד ארה"ב תגיב, לאור מבצע צבאי מדיני משולב כזה של ישראל צרפת ובריטניה, ולכן לא הייתה שום תכנית פעולה בישראל, אל מול אפשרות תגובה עויינת של ארה"ב.
עכשיו, תבואו ותאמרו, הנה למד לקח, ממה שקרה במבצע סיני לגבי עכשיו איראן, אסור לתקוף את איראן בלי ארה"ב, לא, לא, צריך לקחת בחשבון מה ארה"ב תעשה בכל מיני חלופות, ולהיערך מולה, לא היה צריך לא לצאת למבצע סיני מתוך הערכה שאולי ארה"ב תהיה נגד, בשום פנים ואופן לא, מבצע סיני אכן היה אינטרס ישראלי מובהק, אבל היה צריך שתהיה תכנית פעולה אל מול אפשרות שארה"ב תפעל לסיכול המבצע הזה, זה לא היה כלום, כאילו ארה"ב לא קיימת, שום דבר לא נעשה, כלום, שום עבודת מטה, שום דבר, כלום. והתוצאה, כאשר ארה"ב בעקבות מבצע סיני שארך מעט מאוד זמן, למעשה מאה שעות, בתוך מאה שעות גם הבריטים והצרפתים השתלטו על תעלת סואץ וגם מדינת ישראל הכתה ללא רחם וסילקה לחלוטין את הצבא המצרי מסיני, ואז ארה"ב איימה בסנקציות חריפות נגד ישראל, וגם נגד בריטניה וצרפת, באם הפעולה לא תיסוב אחור, ובגלל שלא הייתה שום פעילות, שום מוכנות להתמודדות עם תרחיש כזה - בן גוריון נאלץ בתוך 24 שעות, להודיע שנגוז חלום מלכות ישראל השלישית עליה הוא הכריז בשארם אל שייח' מיד עם סיום מבצע סיני, תוך שהוא קובע שמלכות ישראל השלישית כוללת בתוכה את כל מדבר סיני, נאלץ בן גוריון בתוך פחות מ- 24 שעות לבטל את המלכות ולהודיע על הסכמה לנסיגה למעשה ללא תנאי מסיני, הכל בגלל אותו מחדל שפרס הוא שותף בכיר בו, של חוסר היערכות גמור מול אפשרות שארה"ב תפעל בנחישות נגד המבצע הזה ונגד תוצאותיו.
ולא זו אף זו, פרס גם הסכים ויעץ לבן גוריון להסכים שהנסיגה המוחלטת מסיני תתבצע רק על יסוד הבטחה בעל פה של האמריקאים, שאם המצרים ישובו ויסגרו את מיצרי טיראן – ארה"ב תפתח אותם בכוח, באמצעות שייטת בין לאומית שהיא תעמוד בראשה. פרס אמר לבן גוריון שדי בהתחייבות אמריקאית בעל פה, לא צריך התחייבות בכתב, וההתחייבות הזאת, האמריקאיים התכחשו לה ב- 67, אמרו לא מוצאים מסמך... אין מסמך כזה. וכאן אנחנו מגיעים למחדליו הנוראיים של תפיסתו המדינית המוטעית לחלוטין של פרס ערב מלחמת ששת הימים, אבל על כך אנחנו נמשיך בשבוע הבא, ערב טוב למאזינים ואנחנו נשתמע קודם לכן ביום חמישי ובתכנית הזאת ביום ראשון באותה שעה ובאותו מקום.
מקור:
http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FIMDIL&c41t4nzVQ=EEJ
https://www.facebook.com/pylwbyz/posts/352221951527823?notif_t=like
https://www.facebook.com/notes/%D7%A9%D7%97%D7%A3-%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A5/%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%A4%D7%A8%D7%A1-%D7%95%D7%94%D7%95%D7%93-%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95/10151117596054378
https://rotter.net/forum/gil/20622.shtml#89
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
