הועבר בתאריך 23.09.13 בשעה 13:13 מפורום חדשות על-ידי ShinigA, (מפקח)
מלקקים את פצעי אוסלו אבל מאמינים שניצחו
שריד טוען שההסכמים לא מתו, רן כהן בטוח שהשמאל עוד יתאושש ויוסי ביילין חושב שממשלת נתניהו מוכיחה שמחנהו ניצח. חשבון נפש
אריק בנדר | 17/9/2013 8:36 השמאל הישראלי, שהלך מאז הסכמי אוסלו מדחי אל דחי ומצא עצמו מצטמק ומאבד גובה בזירה הפוליטית, עדיין מלקק את "פצעי אוסלו" - האינתיפאדות וגלי הפיגועים שהותירו בארץ למעלה מאלף חללים, אלפי פצועים וציבור ימני כועס ולא סולח - אך עדיין מאמין במתווה אוסלו ובחזון שתי המדינות.
בשמאל גם משוכנעים שדרכם דווקא ניצחה והימין אימץ את המתווה שהם הובילו. "20 שנה לאחר הסכמי אוסלו אני לא יודע אם הסכמי אוסלו הם כישלון או החמצה. אני רק יודע שהם היו הכרח, כורח המציאות", כך אומר השר ומנהיג מרצ לשעבר יוסי שריד, מאנשי השמאל הבולטים בעשורים האחרונים.
"תהליך אוסלו נולד לא כפרי תכנון שבו המנהיגות הישראלית ישבה על המדוכה מתוך ראייה למרחוק ואמרה לעצמה ולאחרים שזאת המדיניות המתבקשת. הכל בא במאוחר לאחר שנקבעו עובדות מוגמרות ולאחר שלמדנו את הלקח בדרך הקשה, ואז כבר המציאות החליטה והפוליטיקאים היו חותמת גומי למציאות", אומר שריד.
שריד גורס שהמציאות שהכתיבה את הסכמי אוסלו לא השתנתה אלא בדמיונם של אנשים, ולכן אוסלו ממשיך להיות הכרח. עם זאת, לדבריו השמאל עשה שגיאות נוראיות, למשל כשלא פינה את חברון או כשהחליט שאוסלו יתבצע בשלבים. "אי אפשר לדלג על פי התהום ביותר מצעד אחד", הוא מסביר.
לדברי שריד, "הסכם אוסלו לא מת. הצעד הבא יהיה המשך לאוסלו ויש לקוות שהפעם הוא יהיה נטול שגיאות".
חברו למרצ, השר וח"כ לשעבר רן כהן, בזמנו מראשי "שלום עכשיו", רואה את הדברים קצת אחרת. "הסכם אוסלו היה בשבילנו הוכחה לצדקת הדרך, אבל אז בא רצח רבין ומאז כל המדינה - לא רק אנחנו אלא כל המדינה - עדיין מלקקים את פצעי האסון הזה משום שבין אוסלו לבין רצח רבין התחיל תהליך היסטורי בהובלת השמאל.
"אז בא יגאל עמיר וניצח בענק את המדינה ואת החברה הישראלית, את השמאל הישראלי ואת השפיות". כהן לא שוכח גם את תרומת הפלסטינים למשבר שפקד את השמאל. "את הפיגועים שלהם אני מכניס כפשע, ויש להם תרומה מכרעת לכך שהסכמי אוסלו לא הצליחו".
לכהן אין ספק שלו רבין היה נשאר בחיים, ישראל הייתה נמצאת היום במקום אחר לגמרי. עם זאת, הוא אינו סבור כי השמאל סיים את תפקידו. "אני רואה כעת תהליכים שקורים במרצ ובמפלגת העבודה המעידים על סימנים של התאוששות, אם כי לא התאוששות מספקת עדיין כדי שהשמאל יחזור לשלטון".
ד"ר רון פונדק, יו"ר משותף של פורום ארגוני השלום הפלסטיני-ישראלי, היה אחד מאדריכלי הסכם אוסלו ושותף למגעים הסודיים שהביאו להולדת ההסכם ההיסטורי. הוא אומר כי מי שנושא באשמה מרובה לכישלון הסכמי אוסלו הוא ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק.
"כשברק נבחר לראש ממשלה הוא לקח על עצמו לקדם את האג'נדה שמחנה השלום הישראלי קידם במשך כל השנים בנושא הישראלי-פלסטיני. במידה רבה מחנה השלום נתן לו בצורה מטופשת להוביל את המהלכים הלאה. בפועל הוא הוביל אותנו לכישלון תהליך השלום ולאינתיפאדה. הדרך החובבנית שלו לניהול המשא, בעיקר בקמפ דיוויד, הובילה להתפוצצות המשא ומתן, לפרוץ האינתיפאדה ולעליית נתניהו.
"כל אלה", סבור ד"ר פונדק, "ריסקו את השמאל הישראלי ויצרו בתוכו כמה מחנות. מחנה הסקפטים, בעיקר במפלגת העבודה, מחנה האפתיים שמתבוננים מהצד ומחכים בפינה ופורום ארגוני השלום שאני עומד בראשו שעדיין לא הרים ידיים". לדבריו , "השמאל כבר לא מלקק פצעים כיוון שהם הגלידו, אבל הוא עדיין סובל מטראומה".
"להפסיק עם אוסלו"
אחד השושבינים המרכזיים של הסכם אוסלו היה סגן שר החוץ לשעבר, ד"ר יוסי ביילין. כשהוא מתבונן לאחור על 20 השנים שחלפו מאז הסכם אוסלו, הוא דווקא סבור ש"מחנה השלום ניצח". "אמרנו כל השנים שלא תהיה ברירה אלא לדבר עם אש"ף, בתנאים מסוימים, וצדקנו.
"הצלחנו להשיג תנאים שהפכו אותם לפרטנר. גם נתניהו ובנט לא מערערים על כך שהרשות הפלסטינית היא היום פרטנר משום שנוצרה בשטח מציאות חדשה של נשיא פלסטיני ורשות פלסטינית שמקיימים יחסים קרובים עם ישראל, מנהלים שיתוף פעולה ביטחוני וגם שיתוף פעולה כלכלי בהיקף של מיליארדים".
ביילין אומר כי המפה הפוליטית בישראל זזה שמאלה. "היום אין ימין מימין לימין שנמצא בתוך הממשלה. והימין הזה יושב בממשלה שמדברת על שתי מדינות לשני עמים ומשחררת אסירים פלסטינים והולכת למהלכים מדיניים. זה מאוד מפתיע וזו כמובן תולדה של הסכמי אוסלו".
ביילין סבור שהגיעה העת דווקא להיפטר מהסכמי אוסלו וללכת לדבר האמיתי - הסכם קבע. "לצערי אוסלו לא מת. אני בשעתו ניסיתי לשכנע את רבין ללכת ישירות להסדר קבע ברוח הפרמטרים של קלינטון ויוזמת ז'נבה. אוסלו מוחזק על ידי הימין כהסכם המאפשר להמשיך בקיום ההתנחלויות. מתנגדי אוסלו הם כיום תומכיו הגדולים ביותר של ההסכם, ואני אומר מעל כל במה שצריך להפסיק עם אוסלו".
במבט לאחור, למרות כל השגיאות שנעשו, לביילין יש דווקא סיבה להיות מרוצה: "השמאל יכול לומר בגאווה שתפיסתו הפכה בעצם למדיניות של ממשלת הימין. זו לא נחמת עניים. אם ערכיה של תנועת שמאל אידיאולוגית הוטמעו בתוך הימין, וראש ממשלה ימני מדבר על שתי מדינות לשני עמים, אז זה ממש הישג גדול".
מקור: http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/507/582.html?hp=1&cat=404&loc=8
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
