אהוד יערי על המזה''ת-מרתק! רבין רצה הערכה מחדש לאוסלו,ולהגיש אולטימטום לערפאת  

אהוד יערי על המזרח התיכון

אתמול הייתי בכנס לרגל 40 שנים למלחמת יום כיפור.
אהוד יערי נשא שם דברים לגבי המזרח התיכון כיום, בראי הבטחון, האביב הערבי, ותהליך השלום עם הפלסטינים.
אני יודע שחלק מזה מתאים יותר לפורום אקטואליה, אבל אני מביא את הציטוטים במלואם (זה ציטוט פתוח, כלומר - לא מילה במילה במדויק וחסרים חלק מהקישורים בין הנושאים), כולל בנושא תהליך השלום, אבל אני מבקש שהתתייחסויות יהיו לנושאי הפורום בלבד.

-

בהתייחס להאם היה ניתן למנוע את מלחמת יום הכיפורים - ארכיון קיסנג'ר עומד להפתח עכשיו, והמידע בו יעיד, בסבירות גבוהה, שניתן היה למנוע את המלחמה.

מרבית ההחלטות החשובות בעולם הערבי הן החלטות חרישיות שלא מפורסמות אבל נוהגים לפיהן.
לפני כ-40 שנים התקבלה החלטה חרישית שלא מתנגשים צבאית עם ישראל. החריגים הם מלחמת לבנון, שבה אריק שרון חיפש ומצא התנגשות עם הסורים, ומלחמת המפרץ שבה חוסיין תקף את ישראל בטילי סקאד.
40 השנים הסתיימו עם האביב הערבי שחושף את האמת על מדינות ערב - אין מדינות ערביות, יש רק ארצות, עם שלטון כושל - Faild State. השליטה של המדינות על גבולותיהן אובדת, והן מתפרקות לשבטים.
האביב הערבי משפיע אפקטיבית על כלל מדינות ערב, גם אלו שלא עברו עדיין מהפכה. השאלה הגדולה היא האם ירדן תעבור בשלום את תקופת האביב הערבי - וזו תקופה שתארך עוד שנים רבות - ותשרוד. זה ישפיע עלינו ישירות בגלל שירדן היא המדינה בעלת הגבול הארוך ביותר איתנו.
אני אוהב ללכת לצפות בכדורגל בכל מדינה בה אני נמצא. הכדורגל בעמאן לא מדהים, אבל כשאתה רואה באצטדיון בעמאן את האווירה ושומע את הקללות נגד המלכה ואחיה, את הגידופים בין הירדנים לפלסטינים, אתה מבין את האווירה האמיתית ברחוב הירדני.
האביב הערבי הוא שלראשונה בהיסטוריה, הנתין הערבי הפך לאזרח. אלא מאי? אין להם מורשת אזרחית. המעבר מנתינים לאזרחים הוא לא פשוט, וכל מנהיג שעולה מנסה לייצר אזרחות מסוג כזה או אחר.
מורסי הפסיד בקרב על האזרחות, לא בקרב מול הצבא. הצבא פשוט המתין להזדמנות שהאזרחים יתקוממו.
בעולם בערבי יש מספר מכשירי שליטה מרכזיים:
המוחבארת', מערכת בטחון הפנים. המערכת של מצרים היתה רשת שכללה כ-5 מיליון אנשים. כל שוער (ובמצרים לכל בניין יש שוער) וכל מדריך תיירות היו מודיעים של המוחבארת, ולכן הוא יודע המון, כך היה המצב גם בסוריה.
מכשיר השליטה של שירותי בטחון הפנים מתנדף עם האביב הערבי, וזה קורה גם במדינות בהן עדיין לא היתה מהפכה - גם בירדן וסעודיה.
המלך הסעודי שיחד בשנתיים האחרונות את האוכלוסיה ב-32 מיליארד דולר (בהטבות ומענקים שונים) בגלל קריסת שירותי בטחון הפנים וזה כי הוא מאבד את השליטה.
אובדן מכשיר השליטה של המוחבארת מוביל למה שאני קורא בעברית כיכרוקרטיה ובאנגלית Squarocracy (נ"ג - כמובן שהוא אמר גם את המילה הערבית שהתאים לזה..) - כשלאזרחים בקבוצה מסויימת לא טוב, הם הולכים ישירות לכיכר, וזו שגרה יומיומית שכבר לא טורחים לדווח עליה.
גם בירדן יש כיכרוקרטיה, אבל בקטן. כיום זה כמה מאות ואלפים, וזה יכול לגדול בין רגע למימדי ענק.
הכיכרוקרטיה היא תוצאה ישירה של אובדן השליטה של המוחבארת'.
הצבא הוא מכשיר השליטה השני. במצרים לצבא יש הון עצמי - המטכ"ל נתן בזמנו לממשלת האחים המוסלמים הלוואה של 2 מיליארד דולר כדי שהמדינה לא תפשוט רגל, ותקפו אותו על זה.
אבל גם הצבאות הערביים קורסים ומאבדים את השליטה בערי השדה - לצבא מצרים אין שליטה על ערי הענק בדלתא. הצבא המצרי עסוק היום בהגנה על המעצמה הכלכלית שלו במצרים - לצבא מעורבות עסקית מהמאפיות ועד לכל עסק גדול, כשבהכל פושה שחיתות עמוקה, כמובן.
אני קורא למטכ"ל המצרי - פסלים עם מדליות. הצבא המצרי לא יכול להלחם באמת, עובדתית האתיופים מזלזלים בפומבי באיומים צבאיים מצרים בנוגע לבניית סכר באיזור הגבול, וממשיכים בבנייתו.
הצבא הסורי התפרק, הצבא של אסד הוא כשליש מכוחו. בערך 50-60 אלף איש.
הצבא הלובי, שהיה בעל חיל אוויר לא רע ויכל להוציא כוחות משלוח, נעלם. בלוב שולטים שבטים שמחלקים ביניהם את הנפט בדילים פנימיים.
אפקטיבית אין צבא עיראקי, למרות שהאמריקאים בנו אותו.
ממשלת האחים המוסלמים בתוניסיה עומדת ליפול, וגם היא לא שולטת כלל בערי השדה הגדולות והקטנות.

למרות גודל חילות האוויר של סעודיה ומצרים, לדוגמה, האיום על ישראל מצד המדינות הקרובות לנו הוא מארגונים בלתי סדירים שנמצאים בגבולות הצמודים לנו (בעיקר בסיני), וזה איום שאנחנו מכירים כבר מאה שנים ולמדנו לעמוד בו. לא יהיו יותר התנגשויות צבאיות גדולות בין ישראל לשכנותיה.
הקרבה בין הצבא והמודיעין המצרי לבין ישראל היא גדולה מאי פעם, וזה עקב השנאה המצרית לחמאס בקרב העם וההנהגה הצבאית (הם שונאים גם את ישראל, כמובן).
גילינו שמובארכ וסולימן שיקרו לנו בפנים בנוגע ליכולת המלחמה בטרור בסיני - מנהרות ומרכזי טרור שצמחו בגלל ההזנחה של סיני, שהיא תוצאה של החלטת מובארכ להסית את תקציבי הפיתוח של סיני לדברים אחרים (בניית תעלה חדשה או משהו אחר). זה מוביל לג'יהאד בסיני, מה שמכונה על ידי החמאס והג'יהדיסטים בסיני "כדור האש". יש 75% סיכוי הצלחה למיגור הטרור בסיני בחודשים הקרובים בפעילות של הצבא המצרי. המנהרות נסגרו באמצעות הוראה פשוטה למפעילים בצד המצרי - או שתסגרו, או שתלכו לקלבוש.
שרון חשב שההתנתקות תפיל את סיני לידי המצרים, אבל הם כצפוי לא רצו לקחת שם אחריות והחמאס השתלט על הרצועה.

התוצאה האסטרטגית שמסתמנת בסוריה היא נצחון איראני על אדמת סוריה, וזו תוצאה שגרועה לנו מאוד. ניכר שהמורדים איבדו את המומנטום, וכבר הרבה זמן לא שמענו על הצלחות גדולות שלהם. הם מתפוררים לאלף קבוצות שונות.
נראה שאסד יישלוט בעמוד השדרה של סוריה במערב המדינה, עם חיבור ישיר ללבנון ואיראן. סביר שמה שקרה עם הנשק הכימי זה דיל אמריקאי-סורי - אתם תוותרו על הנשק הכימי, ואנחנו נאפשר לכם לשרוד.
התוצאה הזו רעה לישראל כי היא תמנע בידוד מוחלט של חיזבאללה בלבנון, שסוריה היתה ספק הנשק העיקרי שלו. החיזבאללה מאבד את כוחו הפנימי בלבנון - הביצועים שלהם בקרבות בסוריה עלובים ברמה שהם הדהימו את עצמם (לרעה), כל שבוע מתפוצצת מכונית תופת בדאחיה - וזה ימשיך ככה. ראש הממשלה הלבנוני מעז לטעון נגד קיום של צבא נוסף בלבנון...
חיזבאללה אחוז חרדה מהרעיון של ניתוק הקשר עם איראן, אבל המצב המצטייר בסוריה הוא שונה, וישאר קשר יבשתי עם איראן.
מה שישראל צריכה לעשות, ועושה בפועל, זה שבמרחב הנושק לרמת הגולן ישבו מיליציות ידידותיות יותר למדינת ישראל (משמע - יצירת חיץ בפועל).
כל מי שעיניו בראשו מבין שיש תקשורת כזו או אחרת שמאפשרת להעביר פצועים לישראל מסוריה - ועובריפ הרבה מאוד פצועים הלוך ושוב מהמיליציות שקרובות אלינו, מי שעיניו בראשו גם מבין שסביר שהתקשורת משמשת לא רק לזה..
הדרוזים בסוריה כרגע יושבים על הגדר. עוד מעט ייאלצו לרדת ממנה וייצטרכו לבחור צד בסוריה.

הפלסטינים החליטו החלטה חרישית שהם לא מעוניינים במדינה בגבולות 1967.
היו לי שיחות רבות, שלא לציטוט, עם ערפאת. באחת מהן אמר לי שמדינה פלסטינית בגבולות 67 היא "כלוב ריבוני". נחרדתי וסיפרתי לרבין.
אנשים רבים לא יאהבו לשמוע את זה, אבל רבין לפני הרצח הגיע למסקנה שצריך לעשות רי-אססמנט של אוסלו, ואף אמר זאת למי שאמר. הוא החליט להגיש אולטימטום לערפאת, אבל חיכה לבחירות הפלסטיניות הראשונות שהיו באיזור ינואר 1995. כשפרס ניסה לעשות את מה שרבין רצה, זה פשוט לא עבד. הוא לא רבין. זה נשמע אחרת לחלוטין (נ"ג - כנראה שגם לפרס לא היתה הרבה ברירה אלא להמשיך את תהליך השלום, כמו שלאחר כל התנקשות פוליטית, מה שעשה המנוח הפך לצוואה שמחליפו מימש).
אחמד חלבי, שהוא הוגה פלסטיני חשוב, אמר שהרעיון של המדינה הפלסטינית הוא "כלי ענישה שהמציאו האויבים הגדולים של העם הפלסטיני כדי להגביל את התביעות הטריטוריאליות של הפלסטינים ואת דרישותיהן המוסריות" (נ"ג - הציטוט המקורי באנגלית מבריק, היה לי נוח יותר לצטט את התרגום המדויק מאת יערי). זו העמדה הפלסטינית. אל תשלו את עצמכם.
לא יהיה קץ סכסוך. למרבה הצער. 36 שיחות אבו-מאזן-אולמרט הסתיימו בהצעה מדהימה של אולמרט שאבו-מאזן סירב לה בבוטות (נ"ג - אבו-מאזן אמר משהו בסגנון של "אדוני, אני יודע מתמטיקה", להצעת חילופי שטחים של אחוזים נמוכים מאוד ממה שמוצע לרוב). ישראל יכולה לעשות חילופי שטחים של 4% לכל היותר - אלה עתודות הקרקע הזמינות. הפלסטינים רוצים 1.9%, בנט חולם על 15% - אבל זה בלתי אפשרי (נ"ג - מישהו בקהל ציין שבנט מתייחס למשולש, יערי פתר את זה בנפנוף יד. הסיכוי שזה יקרה אכן אפסי).
אנחנו צריכים לחפש הסדר מעבר ארוך טווח, כולל פתרון טריטוריאלי זמני. אנחנו צריכים שלא להתעקש על הכרה במדינה יהודית, כי הם לא יכירו בזה.אבו מאזן אומר עם היגיון מסוים, שמדינות ערב נקראות בדרך כלל The Arab Republic of Syria\Egypt, ולכן "תקראו לישראל דה ג'ואיש רפאבליק אוף יזראל" (נ"ג - יש על זה מאמר של גדעון לוי, אגב..).
הסדר מעבר יחייב ויתור של מעל 60% מהשטח - אין בכלל מה לדבר איתם על 40%. ההסכם יאושרר במועצת הבטחון, עם מדינה פלסטינית, ללא הכרה במדינה יהודית, ועם סידורי בטחון מתאימים.
אין הסדר אפשרי אחר. צריך רק את "הקרביים המתאימים, שאני לא בטוח שקיימים על הכסא ההוא". על מנת להוציא זאת לפועל. ואמרתי זאת למי שיושב על הכסא ההוא.
הפלסטינים מתחילים לדבר על "ריבונות במקביל" (Parallel Statehood) - כלומר שתהיה להם ולנו ריבונות על האנשים, והשטח יישאר במצב הקיים. לא ברור איך דבר כזה יעבוד (נ"ג - זה אומר למעשה ששטח C הופך לשטח B, וזה אומר בפועל אפס יכולות פיתוח ישראליות בשטח).
הפלסטינים קוראים יותר ויותר למדינה אחת של כל אזרחיה. לכן הדחיפות ללכת להסדר מעבר. מדינה היא אינטרס שלנו. הם אומרים לנו Either you give us runaway statehood or we'll run away from state.
היום הם נוקטים באסטרטגיה של קריסה כלכלית קיבוצית (נ"ג - רואים את זה מצוין בדו"ח האחרון של האיוד האירופי שדיבר על זה שכספים פשוט בוזבזו "באשמת ישראל").

החמאס בעזה קרוב לנקודת שבירה. אנחנו רואים מערבולת בארגון, חסרון כיס דרמטי, אין להם כסף לשכר, אפס הברחות אמל"ח מסיני.
החמאס עשה טעות אסטרטגית, והימר על האחים המוסלמים ושגה בגדול. חלאד משעל, שאינו המנהיג יותר, ניסה ללכת לאיראן להשיג מימון ונזרק מכל המדרגות (נ"ג - הסיבה היא כמובן ההבדלים בין הסונים לשיעים. האיראנים כנראה ציפו לנאמנות שיעית, ולא נאמנות איזורית).
יש החלטה חרישית בחמאס - "מצודת עזה", נתחיל מעזה כאדמה המשוחררת הראשונה, ונמשיך הלאה בעתיד הרחוק (עשרות שנים) להשתלטות על שאר הקרקע, עם נתק מוחלט מהרשות הפלסטינית.
הנהגת חמאס הנוכחית היא למעשה של משוחררי עסקת שליט, חלקם עושים זאת בשלט רחוק מטורקיה. הם מתרחקים מטרור מובהק בגלל ההמצאות בטורקיה שחברה בנאט"ו. נאמר להם - תעשו הכל, רק לא טרור.
ההנהגה החדשה של חמאס היא של בוגרי אוניברסיטת נפחא, והם למדו הרבה בכלא ומכירים אותנו מצוין. הם הכתובת לכל דבר שאנחנו צריכים ורוצים בעזה.