שוד הפנסיות התקציביות זו חוצפה שאין לה גבול ויש לחסל את התופעה הזו בישראל. הגיע הזמן לשינוי!  

1.בשבוע שעבר חשפה פה סטלה קורין ליבר, פרשנית בכירה ב"גלובס", את מעורבתו האגרסיבית מאוד של אמיר לוי, הממונה על התקציבים באוצר, בסוגיית התאגיד. כך היא כתבה: "אתמול בצהריים העברנו למשרד האוצר את השאלה הבאה: האם נכון שהממונה על אגף התקציבים פנה לשר הבריאות יעקב ליצמן ואמר לו: 'אני אתן לך מה שתרצה אם תצביע בעד התאגיד'. עברה יממה עד שהגיעה התגובה הבאה: 'ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי הדברים אינם נכונים', אלא שתוך כדי שעות המתנה הגיע מידע מגורמים אחרים, בכירים בסביבת כחלון, ליצמן ומשרד ראש הממשלה, שאמרו כי שמועה על שיחת הטלפון הזו הגיעה לאוזניהם, לצד שמועות אחרות דומות על שיחות שניהל לוי, בין היתר שיחה קולנית שנשמעה והדהדה במשרד ראש הממשלה, שבה לוי צעק על ראש לשכת ראש הממשלה, יואב הורביץ, שהוא פוגע בדמוקרטיה ואין לו ערכים. עוד אמרו בכירים בסביבת כחלון כי אם הדברים המיוחסים ללוי אכן נכונים, הרי הם חמורים והדבר ייבדק".

2.השבוע נאם לוי ביום העיון השנתי של אגף התקציבים וכך אמר: "העשייה היומיומית שלנו היא בראש ובראשונה באמצעות תקציב המדינה, שהוא כלי מדיניות עיקרי של הממשלה ובאמצעות שינויים מבניים שאנחנו יוזמים שתכליתם להצמיח את המשק, להגביר את התחרות ולהביא לשוויון הזדמנויות לכלל האזרחים. תפקידנו לשאת בנטל ולשמור על אחריות תקציבית. אני מאמין באמונה שלמה שבניהול כלכלי כזה אנחנו עושים גם תפקיד חברתי ביותר. אנחנו גם שומרים על כלכלה יציבה ולצד זאת מצליחים גם לאפשר קיומה של חברה הוגנת שמבוססת על שוויון ועל מתן אפשרויות לכולם".

3.אגף התקציבים הוא בין הגופים הדומיננטיים במשרד האוצר, למעשה הדומיננטי שבהם. הוא זה שעומד במרכז של תהליך גיבוש התקציב מדי שנה, או שנתיים, והוא לבטח אחד הגופים השלטוניים החשובים ביותר במדינה. הכוח האדיר שבידיו, כמו כל כוח, מבלבל לעתים את אנשיו, וגם במקרה של לוי והתאגיד, הוא בלבל אותו.

לפעמים האגף משתמש בעוצמתו וביכולת השליטה שלו על תקציב המדינה באופן מוגזם, ומנהל קמפיינים תקשורתיים שעיקרם הפחדה בנושאים שנויים במחלוקת. לעתים זה הופך להרצת אג'נדות פרטיות של אנשי אגף התקציבים בשם "האחריות התקציבית", אף שהצדק והתוצאות לא ממש איתם.

גם העובדה שסגניו של הממונה הם בדרך כלל כלכלנים צעירים ומוכשרים, בשנות ה-30 המוקדמות לחייהם, ולרוב בלי ניסיון עשיר בהתמודדות עם סוגיות כלכליות, איננה בריאה. אותם כלכלנים צעירים, שזכו לתואר "נערי האוצר", מרכזים בידיהם עוצמה בלתי נתפסת ועוסקים בתחומים מורכבים - מתשתיות ועד ביטחון, חינוך, תחבורה תעשייה ועוד.

חלקם, כולל הממונה עליהם, מנהלים דיאלוג צפוף עם המדיה הכלכלית, ויודעים להפעיל אותה ביחסים של תן וקח, כדי להשיג את מטרותיהם. כשנפשו של אמיר לוי יצאה אל התאגיד ואל הדמוקרטיה הישראלית, היה ניתן לשער שנפשו יוצאת במקביל לכמה אנשי תקשורת מהעולם הכלכלי שעובדים בתאגיד וכנראה היו שופריו הנאמנים - שלו ושל אגף התקציבים - לאורך שנים.

הכוח האדיר שבידיו מוביל לאותם "דילים", כפי שהציע לכאורה לוי לשר ליצמן (והכחיש זאת מאוחר יותר): תן תאגיד, קח מה שאתה רוצה. אנשי אגף התקציבים אלופים בדילים כאלה עם פוליטיקאים: הם יכולים לעצום עין בוועדת הכספים כשמדובר בהעברות שונות ומשונות, מתקנה לתקנה, מסעיף לסעיף, רק כדי לקדם רפורמות שהם מאמינים בהן (וחלקן ראויות בהחלט). לא פעם הם עושים יד אחת עם הפוליטיקאים, אולי מכורח המציאות הפוליטית בישראל, ובפועל הופכים שותפים מלאים לעיוותים תקציביים שממש לא מתיישבים עם אותו פאתוס שבו לוי מדבר על "שוויון הזדמנויות", "חברה הוגנת" ו"אפשרויות לכולם".

4.הדבר שמעורר אי-נוחות כבדה עוד יותר מהדילים של אגף התקציבים עם פוליטיקאים הוא הדיבורים של לוי על "אחריות תקציבית". אנו מניחים שלוי קרא את דוח המבקר האחרון על הפנסיה התקציבית ועל ההסכם שחתם עם מערכת הביטחון על התקציב. לא זאת בלבד שהאגף שעליו הוא מופקד לא שמר על אחריות תקציבית, הוא התרשל וגרם נזק של מיליארדי שקלים.

העובדה שרמטכ"לים לדורותיהם אישרו תוספת פנסיה לפורשים מהצבא, בהיעדר שקיפות ובקרה, מאחורי גבו של האוצר ובלי בחינת ההשפעה המצטברת של הטבות אלה על תקציב המדינה ועל החבות האקטוארית שלה - היא לא רק בעיה של הרמטכ"לים אלא גם, ואפילו בעיקר, בעיה של מי שאחראי על תקציב הביטחון, מי שרואה בעצמו מופקד על האחריות התקציבית של מדינת ישראל - אגף התקציבים באוצר, בראשותו של לוי.

העובדה שההסכם הרב-שנתי האחרון בנוגע לתקציב הביטחון, משהו בסביבות 300 מיליארד שקל ויותר, נוהל באופן בלעדי על ידי סגן הממונה על התקציבים נוח הקר (בן 33 בלבד), בגיבוי הממונה אמיר לוי, בלי שיתוף האגפים האחרים ובלי להבין את כל המשמעויות התקציביות הכוללות - היא רשלנות מקצועית. העובדה שאגף התקציבים לא טרח מעולם לדרוש או לכמת את העלות התקציבית של פנסיית הגישור בצבא, או את תוספות הרמטכ"לים - היא רשלנות תקציבית.

צריך להבין, לרשלנות הזאת יש משמעותיות אדירות: מיליארדי שקלים בשנה ועשרות מיליארדים בהתחייבויות ארוכות טווח. למישהו אכפת? אבל ללהג על התאגיד והדמוקרטיה וחופש הביטוי - זה אפשר לעשות מבוקר עד ערב, אולי כדי להסיט את האש מהסוגיות האחרות.

בתגובה לביקורת של המבקר על גיבוש הסכם תקציב הביטחון, כתב אגף התקציבים ש"הסיכום התקציבי הוא אחד הכלים המשמשים את אגף התקציבים לתכנון והתוויית מדיניות בהתאם למדיניות שנקבעת על ידי שר האוצר... כמו כן, בנושאים הקשורים ליתר האגפים, בנוסף למידע ולניתוחים הקיימים ברשותנו, נסמכנו על מידע וניתוחים שהתקבלו מיתר האגפים". הניסיון לחמוק מאחריות (פתאום הם בסך הכל מתווי מדיניות של שר האוצר) הוא מצער ולא מכובד. לוי ואנשיו חיפפו, פעלו כמו חובבנים בעניינים שאמורים להיות בליבת ההבנה שלהם (הם הרי אנשי כלכלה), ועכשיו הם מנסים לשחק אותה ראש קטן.

5.לוי לא לבד. כל ראשי אגף התקציבים נהגו כך, כי זו תרבות העבודה שם. אפשר לקרוא לזה "נפוטיזם תקציבי-ממסדי". חותמים הסכמים עם גופים ממשלתיים, ואנחנו מתייחסים בעיקר להסכמי הפנסיה התקציבית, ולא ממש בודקים לאורך עשרות השנים האחרונות את עלותם האמיתית ואת השלכותיהם התקציביות. ואז מגיעה שיטת הדלת המסתובבת, שבה אנשי האגף משובצים בתפקידים בכירים לא רק בסקטור הציבורי אלא גם בסקטור הממשלתי וצריכים להתמודד עם מחליפיהם על הסכמים שהם חתמו בעבר. זה קרה באוניברסיטה העברית, זה קרה וקורה באגד, זה קרה וקורה בעוד גופים ציבוריים וכל הנפוטיזם הממסדי-תקציבי הזה הוא בדיוק ההיפך מאחריות תקציבית ובדיוק ההיפך משוויון הזדמנויות ומתן אפשרויות לכולם, סיסמאות שלוי מקפיד לטפח.

6.נניח, רק לשם ההנחה, רק לשם השעשוע התיאורטי והמנותק לחלוטין מהמציאות, שאפשר היה לתבוע את אגף התקציבים על "רשלנות מקצועית", כפי שהתבטאה בחתימה על הסכמים שעלו מיליארדי שקלים שלא לצורך. איך תיראה ההגנה המשפטית של האגף על ידי הפרקליטות? ואיך ישולם הפיצוי, אם ייקבע, ע"י אגף התקציבים (כלומר, המדינה)? ולמי בדיוק ישולם? הכסף שהתאייד לשווא והלך לאן שהלך הרי כבר לא יוחזר, כי הוא מעוגן בהסכמים חתומים. או.קיי, אז העלינו רעיון אידיוטי ומטופש שרק ממחיש את האבסורד.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001160397

תגוביות:

1.לא מדויק. הסכמים שערורייתיים ניתן לבטל בנימוק של טובת הציבור. בכל הכבוד הראוי, זכות הקניין אינה זכות מוחלטת ועם ישראל לא צריך ל"שלם" על מחדלי פקיד כזה או אחר.

לפנות לבית המשפט ולבטל את ההסכמים השכר ההזויים.

2.אמיר לוי הוא פשלונר סדרתי! איך נתנו לו את התפקיד? גם מי שנתן לו התפקיד אחראי לפשלות ולנזקים שהוא גורם במשרד, פשוט שורף את כספי הציבור!!!

מדובר בעובדי מדינה, רשויות, עיריות, מועצות, דואר ישראל, שירותי הכבאות, ביטוח לאומי, רשות המסים, בנק ישראל, סוהרים, שוטרים, מורים, עובדים בחברת הנמלים, בחברת החשמל, ברכבת, בבתי המשפט, ברפא"ל, בתעשייה האווירית (חלק קטן מהעובדים), בכנסת, בבית המשפט העליון ועוד...

עשרות אלפי גמלאים ועובדים שיפרשו בעתיד, זכאים לקצבה שמגיעה לעשרות אלפי שקלים, על חשבון המדינה.

הפנסיה הזו מחושבת לפי זכויות וותק שצבר העובד במהלך השנים והיא מחושבת על פי שכרו האחרון של העובד, בניגוד לשאר העובדים שתלויים אך ורק במה שחסכו.

פנסיה זו כוללת גם שלל הטבות (כגון בפרישה מוקדמת) המגדילים עוד את הקצבה. כך צוברת המדינה התחייבויות במאות מיליארדי שקלים.

הפנסיה הזו מחושבת לפי זכויות וותק שצבר העובד במהלך השנים והיא מחושבת על פי שכרו האחרון של העובד, בניגוד לשאר העובדים שתלויים אך ורק במה שחסכו. פנסיה זו כוללת גם שלל הטבות (כגון בפרישה מוקדמת) המגדילים עוד את הקצבה. כך צוברת המדינה התחייבויות במאות מיליארדי שקלים.

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5005567,00.html

תגוביות:

1.כל זה התחיל בתקופת מפא"י וההסתדרות שדאגו למגזר הציבורי כי הוא תומך בה. פרץ ועיני, שדאגו רק למגזרים הגדולים כמו (בנק פועלים) שהצביעו למערך.

2.לא יאומן שרק ב-2001 ביטלו את הטירוף הזה. 50 שנה לקח להם.

3.למה שמגר ואשתו זכאים לפנסיה של 135.000 ש״ח בחודש?

4.למה אדם בן 45 יוצא לפנסיה? למה בחור בן 45 שפרש משרות לא קרבי צריך לקבל פנסיה תקציבית מלאה על חשבון משלם המיסים?

5.עבדתי כל חיי במגזר הפרטי ואצא לפנסיה עם 3500 שח.

6.עם ישראל חייב למחות ולדרוש לא לעמוד בהתחייבויות של הפנסיה התקציבית. מדובר בכספים שהמדינה משלמת לכל מיני סקטורים וזה בא מכיסם של אזרחים אחרים. למה אני צריך לשלם מס עבור שופט שפרש?

7.כל פקיד/נבחר בעל סמכויות הופך להיות הנדיב הידוע בכספי ציבור.

8.שחיתות חוקית. הכל בא על הגב של האזרח הקטן.

9.שופטים מקבלים הכי הרבה. מי צריך אותם?

10.מי שביטל את הפנסיה התקציבית הוא האיש שכולם אוהבים לשנוא במיוחד ב- y net. בנימין נתניהו בשבתו כשר אוצר. האיש שקידם את הכלכלה הישראלית יותר מכל אחד אחר.

11.שופט 91.000 אלף ש"ח ונכה 2335 ש"ח. זה סדום או לא?

12.נתניהו ביטל אותה בחלק מהמגזרים. הבין שהמדינה לא תוכל לממן זאת והיא תקרוס.

13.אין שום סיבה שאדם יעבוד 20 שנה ויהיה בפנסיה 40 שנה על חשבון משלם המיסים.

אני תוהה אם שר האוצר כחלון יהיה מוטרד מעקיצת הפנסיה הגדולה של משפחת ברק...

https://twitter.com/mosheifargan/status/985246574610649088

תגוביות:

1.יש לחוקק חוק שלפיו סך כל הפנסיות התקציביות שיכול לקבל בית אב אחד לא יעלה על 4 פעמים השכר הממוצע במשק.

2.רעיון טוב אבל עד להודעה חדשה זה חוק שיבוטל בבג"צ בודאות של מאה אחוז.

נשיאת העליון הרוויחה כ-90 אלף שקלים, ובראש הרשימה עומדת שופטת בית הדין לעבודה לשעבר שקיבלה 116 אלף. וכמה מרוויחים עובדי ביהמ"ש העליון? כל הנתונים

לאחר פרסום דוח השכר בשירות המדינה, שלא כלל נתונים על אודות מערכת המשפט, המספרים נחשפים היום (רביעי) לבקשת וואלה! NEWS והתנועה לחופש המידע.

הנתונים מציגים העלאות של עשרות אלפי שקלים בשנה, שמגיעות גם ליותר מ-21 אלף שקלים. ברשימת מאה השופטים בעלי השכר הברוטו הממוצע הגבוה ביותר, המספרים נעו בין 65 ועד ל-116 אלף שקלים לחודש, כששכרה של נשיאת בית המשפט העליון עמד על כ-90 אלף שקלים.

אתמול פרסם הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, את דוח הוצאות השכר במשרדי הממשלה לשנת 2018. מתוך כרך עבה של פרסומים ומחקרים, הנתונים על שלוש קבוצות של עובדי מדינה נותרו חסרים: עובדי משכן הכנסת, מבקר המדינה ושכר השופטים. הסיבה לכך היא שבאופן יוצא דופן, קבוצות אלה הן היחידות שהממונה על השכר באוצר לא קובע את שכרם. זאת, להבדיל מצה"ל, המשטרה, קופות החולים, השלטון המקומי והאוניברסיטאות. במקום זאת, שכרן נקבע על ידי מנכ"ל משכן הכנסת, מנכ"ל משרד מבקר המדינה וועדת הכספים לשופטים, בהתאמה.

בין השנים 1995-2015, שכרם של השופטים קפץ ביותר מפי שניים, ללא תוספות ותק. בנוסף לכך, גם הצמדת היוקר מקפיצה את שכר השופטים הוותיקים. בדצמבר 2018, מספר העובדים במערכת בתי המשפט עמד על 4,301, ומספר השופטים והרשמים עמד על 816, והרשימה כוללת שופטי בית המשפט העליון, שופטים מבית המשפט המחוזי וכן שופטים מבין הדין הארצי והאזורי לעבודה. שיאנית השכר, לפי הרשימה, היא השופטת בדימוס רונית רוזנפלד מבית הדין הארצי לעבודה, ששכרה עמד על 116,449 שקלים בחודש.

לצד השופטים, מתפרסמת גם רשימת עובדיה האחרים של מערכת המשפט בעלי השכר הגבוה ביותר, בהם עובדי מנהלה ומזכירות ראשית. בין שיאני השכר בקטגוריה זו, המרוויחים בין 33 ל-46 אלף שקלים בחודש, נמנים בין היתר המזכירה הראשית לבית המשפט העליון, מנהלת מחוז בית המשפט ירושלים, היועץ בכיר לנשיאת בית המשפט העליון וסמנכ"ל ביטחון ותפקידים מיוחדים.

שכר של יותר מ-116 אלף שקלים לשופטת בית הדין הארצי לעבודה

שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל העלאה של כ-3,000 שקלים.

מאחר שהמשכורות במערכת המשפט אינן גלויות לציבור, עברה שנה שלמה עד שהנהלת בית המשפט ענתה לבקשת חופש המידע שהוגשה, וחשפה את שיאני השכר בקרב השופטים. יחד עם זאת, בנתוני השכר לא ברור כיצד השכר התפתח לאורך זמן - אם הוא עלה או ירד, אם כמויות השופטים עולה או יורדת, מה פערי השכר בין נשים לגברים, ומה הפערים בין עובדים בני מיעוטים לעובדים יהודים. במספרים שפורסמו אף לא נכתב מה עלות ההעסקה של אנשי בית המשפט, ומה גודל הפנסיה התקציבית שלהם.

רק לאחרונה, מתחו שופטי בית המשפט האזורי והארצי לעבודה ביקורת על התנהלות המדינה ביחס להעסקת עובדים, על אפליה בין נשים לגברים או בין מיעוטים ליהודים, ודרשו שקיפות. אך למרות שנתוני השכר במערכת המשפט פורסמו - השקיפות שעליה מדברים השופטים, לא קיימת בכל הנוגע לעלות ההעסקה והפנסיה שלהם.

מהנהלת בתי המשפט נמסר בתגובה כי "ההשוואה בין נתונים שונים אשר ניתנו לגורמים שונים בשנים קודמות עשויה להצביע על פערים שאינם בהכרח נכונים היות שבסיס הנתונים עליו מסתמכים הנתונים שנמסרו עשוי להיות שונה". לטענתם, בשנת 2017 נמסרו נתוני משכורת ברוטו שוטף ממוצע חודשי למשרה מלאה, בניכוי גילום מס, בגין תוספות שאינן שכר והוצאות רפואיות (כפי שצוין במענה לבקשה) ואילו השנה נמסרו נתוני שכר ברוטו ממוצע.

"בהתאם לסעיף 10 לחוק יסוד השפיטה, שכרם ותנאי העסקתם של השופטים נקבע על ידי ועדת הכספים של הכנסת והוא מפורט בהחלטת משכורת נושאי משרה שיפוטית, התשמ"א - 1981. שכרם של השופטים מוצמד לשכר הממוצע במשק, ומשתנה בהתאם לוותק השיפוטי שלהם. שכר היסוד של השופט נקבע בהתאם לערכאה בה הוא מכהן ולתפקיד בו הוא נושא".

הם הוסיפו כי "לתפקידו של שופט שמכהן בתפקיד ניהול של נשיא או סגן נשיא, מתווסף גמול ניהול בשיעור של 5% או 3% בהתאמה. שכרם של השופטים מושפע אף משיעור תוספת הוותק לה הם זכאים ומרכיבי השכר הנוספים כמפורט בהחלטת משכורת של ועדת הכספים".

עו"ד איה מרקביץ, היועצת המשפטית של התנועה לחופש המידע מסרה כי "בעוד שהכנסת מסרה את נתוני שכר עובדיה, לבקשת התנועה, במסגרת פרק הזמן שקובע חוק חופש המידע, ומשרד המבקר אף פרסם את נתוני שכר עובדיו לציבור, נענתה הנהלת בתי המשפט לבקשת המידע שהגישה התנועה רק מקץ שמונה חודשים ויותר - יותר מכפליים מפרק הזמן המירבי שקובע החוק למתן מענה".

לנתונים המלאים - לחצו כאן

https://news.walla.co.il/item/3339043

תגוביות:

1.שחיתות שזועקת לשמים. השופטים המושחתים אינם טובים מהנהגת החמאס...שהם חומסים וגוזלים את הכספים המגיעים לעם.

2.כרגיל בתי המשפט לא מתנהגים לפי הנורמות שנדרשות מאחרים.

3.מוצצים את כל משאבי המדינה.

4.הנה. עכשיו ברור לכולם מי שואב את הכסף הציבורי. לא חרדים, לא מתנחלים ולא שאר השקרים. זו המערכת הציבורית עצמה שחוגגת על כספי האזרח. למה למה למה למה למה שמישהו במערכת הציבורית ירוויח יותר מראש ממשלה? צריך לחוקק חוק יסוד המערכת הציבורית שיקבע הגבלת שכר לכל המערכת וקיצוץ של פנסיות תקציביות בהתאם.

5.רואים איך אנשים עושים מיליונים על גבנו.

6.מה הסכומים האלה? מערכת רקובה משוחדת שכל רצונה לשפר את חשבון הבנק.

7.רמיסת החוק הפכה דבר שבשגרה במערכת המשפט.

8.הבנתם מה זו שחיתות?

9.מדהים. חבורת נהנתנים דוחים שעובדים פחות מ- 3 שעות ביום ואני עובד 11 שעות ומשתכר 7500 ש"ח.

10.המבחן המוביל זה לדעת לתפעל מכונת תפירת תיקים. יותר מזה לא צריך.

11.השופטים כמו האיראנים - משמרות המהפכה החוקתית של ברק כשבראש המערכת - הנשיא/ה עם אפליות שכר לא הגיוניות.

12.השחיתות האמיתית היא קבוצת הגנבים בראש השבט הלבן שנקרא בג"צ.

13.מרבית השופטים עורכי דין כושלים ובמקרה הטוב בינוניים ועצלנים, החותרים להתמנות לשופטים בכדי ליהנות ממנעמי כבוד השופט עאלק..והפנסיה האסטרונומית והמפנקת.

14."הרצחת וגם ירשת"? שופטי בג"צ הם ערב רב שבוגד במדינה ועוד מקבל תגמול נאה על כך. פשוט מדינת חלם!

15.בעברית קוראים לזה גנבים.

16.אני קורא לכל השופטים השמאלנים המושחתים...לכו הביתה ושחררו אותנו מעול השחיתות שלכם שרובץ עלינו מקום המדינה והולך ומחמיר מיום ליום. די נמאסתם עד להקיא!!! רק לשמוע אותכם ולראות אותכם מקבלים בחילה. די ...

17.משכורות או...אתנן?

18.בחונטה המשפטית המושחתת מקבלים מאה ושישה עשר אלף בחודש. כמה ראש הממשלה מקבל?

19.עכשיו אני מבין למה מנדלבליט עשה הכל כדי להיות שופט!!! אבל כנראה שמשמים לא מאפשרים לו להיות שופט כי הוא בקושי יודע להתפלל. משמים יפילו אותו ואת השופטים והפרקליטים המושחתים בקרוב.

20. 116 אלף שקל. על מה בדיוק?

21.כמה השופטים המושחתים מקבלים מקופת המדינה!!! זה מהכיס שלנו.

22.לכחולבן אין שום דבר למכור מלבד כל הג'אז של התיקים ההזויים והמגוחכים שמפלגת האם (הפרקליטות) שלהם תפרה וזה פשוט מדהים!

23.בית המשפט מעוז הפשע והרשע.

24.שודדים לאור יום. במקום להשקיע את הכסף למען כלל הציבור בבריאות, חינוך ועוד ועוד, מנפחים כיסים של יחידים. ממש שודדים את האזרחים. כל דאלים גבר.

25.אין ספק שפרסום הנתונים "מוסיף" המון ל"אמון" הרב שהציבור רוחש למערכת המשפט!

26."כבוד השופט וחרותו" והאדם...ימשיך לסבול!

27.נו ואלו "הנאורים שבאדם", אבירי היושר והשקיפות. כספי ציבור כחול בעיניהם ולתת דוגמא ליושרה בטח אין הם יכולים ואלו שופטי הצדק בישראל? נו והשמאלנים ממשיכים לגונן עליהם? בושה.

28.משרת שופט זה מכרה זהב.

29.לא יאמן. אני לא מאמין למה שאני קורא. זו בושה וחלם. זה חורבן הבית.

30.עבריין מי שאישר לאנשים הללו את המשכורות הללו.

31.חמור מאוד בעיני שגנץ שרוצה להיות ראש ממשלה ולייצג את העם, מעדיף לשמור על מערכת בתי המשפט ומתן משכורות עתק לשופטים! אין ספק שמערכת המשפט נגועה ויש לרפא אותה כפי שביבי ביקש לעשות אך לא קיבל כל גיבוי.

32.בג"צ עם חוסר השקיפות והנפוטיזם הוא אבי אבות הטומאה והשחיתות. אדם גולד כתב על זה (עד שהנאורים בעיני עצמם, אבירי שלטון החוק השמאלנים הצליחו לסתום לו את הפה) ופרופסור פרידמן בסיפרו הארנק והחרב.

33.זה לא שכר, זה גזל של המדינה.

34.לא מגיע להם שקל! שמאלנים אוהבי ערבים ומסתננים שפוסקים עונשים קלים לפושעים ולעבריינים.

35.שכר הזוי. אפשר להבין את הרצון ששופט יהיה בלתי תלוי, אבל מכאן ועד שכר כפול מראש ממשלה וכיו"ב המרחק עצום. בקיצור, שחיתות.

36.הפכו את המדינה לכספומט הפרטי שלהם.

37.לא סתם הם הסתירו את הנתונים כל הזמן.

38.אין שופטים בירושלים יש רק שודדים בירושלים.

39.וכנופיית שלטון החוק טוענת שהפוליטיקאים מושחתים...

40.שופטי בג"צ צריכים לקבל משכורת מהמוקטעה.

41.שופטי ישראל המושחתים.

42.השרה שקד התחילה מהפכה בעזרת נתניהו. בני הבליעל האלה לא רק גונבים את רצון הריבון אלא גם את כספו. הנה הכסף לחולה במסדרון. למכשיר ה- MRI. קשקשנית עם גלימה של מכשפה מקבלת יותר ממציל חיים, מנתח לב?

43.שי ניצן. לפני הפרישה סידר לעצמו גזל נוסף מכספי הציבור. סוג של יריקה אחרונה עלינו הציבור. עמלה על השליחות שפעל בחזית נגד האויב הימני.

44.אלה כולם הצאצאים של מפא"י. המושחתים שקיבעו את עצמם מבלי יכולת להזיז אותם בצורה חוקית לצערנו הרב. בחסות שלטון מפא"י השתרשה תרבות הגניבה. הם קוראים לעצמם שלטון החוק, כי הם "השולטים". רצון העם זו תפאורה. כאילו הממסד דמוקרטי. שימו לב שהמערכת היחידה ללא שקיפות זאת מערכת מוסדות המשפט. כל ניסיונות ניקוי האורוות שם לא צלחו...ראו מה מעוללים לאוחנה הנבחר.

45.בביהמ"ש העליון יושבים עוכרי ישראל, מושחתים, עבריינים ונהנתנים. שכרם היה צריך להיות מקוצץ בשיעורים גדולים. איפה נשמע שבדמוקרטיה יהיה פקיד ממשלתי שממנה את עצמו, דואג לעצמו, אינו חייב דין וחשבון לאף אחד, חצוף, מאוס, בלי כבוד, מסואב ומושחת. זה מה שמחכה לנו כששלטון שמאל-ערבי ימשול וישלוט עלינו.

46.עם כל הכבוד כל עובד ציבור לא אמור להרוויח יותר מ- 30 אלף שקל, כי הוא עובד של הציבור ולא ההיפך שהציבור עובד לממן את הארנק הנפוח שלו ובסוף גם לא לתפקד כל כך טוב.

47.בעלי הגלימות השחורות קובעים לעצמם בעצמם את השכר. לא יאומן כי יסופר איזו שחיתות.

48.המגזר הזה הוא מהמושחתים ומהמסואבים ביותר שהקימה מפלגת מפא"י האפלה. דאגו שכולם יהיו שמאלנים קומוניסטים, תומכי טרור ושונאי עם ישראל.

49.עד מתי נמשיך לממן אותם? מתי העם סוף סוף יפקח את העיניים ויראה לאן הולכים כספי המיסים ולמה תמיד אומרים לנו שאין מספיק בקופה בשביל מי שבאמת צריך?

הנה כמה מהמספרים מהדוחות הכספיים שפרסם החשכ"ל רוני חזקיהו השבוע, לא רק בתחום הפנסיה התקציבית, אלא בתחום שאני קורא לו "סבסוד" ממשלתי לתופעות פסולות שהתרחשו לפני עשרות שנים.

2018 10 קצבאות הפנסיה התקציביות הגבוהות 2018 10 קצבאות הפנסיה התקציביות הגבוהות

‎1.טריליון שקל - ההתחייבות לפנסיה תקציבית

708 מיליארד שקל - זה המספר הרשמי שמופיע בדוח הכספי של הממשלה. זהו מספר אדיר, אבל רחוק מלשקף את העלות האמיתית של הפנסיה התקציבית בגין עובדים פעילים וגמלאים.

ראשית, המספר לא כולל גופים שאפשר לקרוא להם "גופים נתמכים". כלומר, עיריות, אוניברסיטאות, חברות ממשלתיות ועוד, שתורמות תוספת לא מבוטלת להתחייבות האדירה ממילא.

שנית, דוח החשכ"ל מזכיר שהעלות האדירה הזו איננה כוללת עדיין את פנסיית הגישור בצבא ודברים נוספים. "פנסיית הגישור" היא בעצם פנסיה תקציבית בתחפושת. במקום לשלם לפורשי הצבא את הפנסיה התקציבית ה"רגילה", אחרי שבוטלה, המציאו פטנט חדש, "פנסיית גישור" שמה. הפנסיה הזו משולמת מיום הפרישה המוקדמת ועד לגיל הפרישה הרשמי, כלומר במשך 20 שנה בממוצע. רק אז קרן הפנסיה הרגילה עוברת לשלם את קצבת הפנסיה.

בדוח הכספי של הממשלה נכתב כך: "עד מועד פרסום הדוח, טרם הותקנו תקנות לחישוב פנסיית הגישור של משרתי הקבע בפנסיה צוברת, וזאת כחלק מיישום עקרונות הסיכום התקציבי לתקציב הביטחון לשנים 2015-2020. בהתאם להחלטת היועמ"ש והנחיות של אגף החשכ"ל יש לשלם לפורשים מקדמות עד להתקנת תקנות לחישוב פנסיית הגישור. לאחר התקנת התקנות ניתן יהיה לבצע הנחות לצורך הערכה ראשונית של החבות בגין פנסיית הגישור של משרתי הקבע".

תגידו ודאי: "איזו שערורייה! ככה חותמים על הסכמים? כן, ככה חתמו על הסכמים, ככה חתמו בזמנו, לפני שנים רבות, על ההסכם של פנסיית הגישור, חתמו בלי לדעת כמה זה יעלה, ואיש עדיין אינו יודע בדיוק כמה זה יעלה. הבעיה היא, שזה יעלה עשרות מיליארדי שקלים לפחות.

איך קרה שלפני שנים רבות חתמו על הסכמים על פנסיית הגישור - בלי לדעת כמה זה יעלה? כך מתנהלים אגף התקציבים ומשרד הביטחון - בלי שום אחריות ובלי שום בקרה?

ארבע שנים מיום חתימת ההסכם, יש הרבה שאלות נוקבות ושום תשובות מספקות.

בהערכה זהירה, ההתחייבות הכוללת של הפנסיה התקציבית בישראל, יחד עם הגופים הנתמכים ויחד עם פנסיית הגישור מגיעה לכטריליון שקל. זה מספר מפוצץ, אבל חייבים לומר שהוא נפרש על 50 השנים הבאות ומדי שנה חלק ממנו "נבלע" בתקציב המדינה. אבל החלק הזה הולך וגדל.

2. תשלומי הפנסיה רק תופחים

22 מיליארד שקל - זו העלות של הפנסיה התקציבית ב-2019. הסכום הזה ילך ויגדל עם הזמן ויגיע לפי החשכ"ל ל-36 מיליארד שקל ב-2038. מדובר במשקולת שמעיקה מאוד על תקציב המדינה, שמשמעותה אחת - הדור הצעיר, מעמד הביניים בעיקר, מסבסד את הפנסיות התקציביות שהולכות ותופחות של הדור הוותיק בשירות הציבורי. הכוונה היא בעיקר לפנסיות של הבכירים בשירות הציבורי.

3. 92 אלף שקל בחודש לשופט

העיפו מבט בטבלאות המצורפות למאמר. שופטים מככבים ברשימת השיאנים, הן בין גמלאי הרשות השיפוטית והן בין גמלאי המשטרה והשב"ס. האם הגיוני שפנסיונר של המדינה יקבל פנסיה עצומה כזאת, השקולה לכ-20 מיליון שקל במצטבר מיום פרישתו? אומנם שופטים אינם פורשים בגיל מוקדם, כמו בצבא (45), אלא בדרך כלל בגיל המתקרב ל-70, אבל אין זה הולם שירות ציבורי ובוודאי שלא מצדיק סבסוד מכספי המדינה.

אחת הסיבות לתפיחת הפנסיה התקציבית שלהם, לבד מצבירת זכויות מואצת מהממוצע בשירות הציבורי, טמונה בהערה קטנה בדוח הכספי של הממשלה.

נכתב בה, כי שיאני הפנסיה התקציבית בין השופטים זכאים לכמה קצבאות או לצבירת זכויות מוגדלת, בין כמה תפקידים בשירות הציבורי. בחלק מהמקרים הוצגה סכימה של קצבאות ולעתים הזכויות לקצבה נובעות מרצף זכויות או מזכאות לקצבה הגבוהה בין השתיים. כלומר, מדובר בקצבאות פנסיה כפולות או משולשות, שנצברו מכמה תפקידים שממלאים שיאני הפנסיה התקציבית במשך שירותים בסקטור הציבורי.

4.הסבסוד העצום לקרנות ההסתדרותיות

הסבסוד הממשלתי הכי גבוה, אחרי הפנסיה התקציבית, הוא הסבסוד לקרנות הפנסיה ההסתדרותיות, שמסתכם ב-177 מיליארד שקל. זהו סבסוד ענק ממדים, שמרבית הציבור לא מודע לו והוא מתחבא בכל שנה בביאורים לדוחות הכספיים של הממשלה.

תזכורת: ב-2003 החליט בנימין נתניהו, אז שר האוצר, בצעד מוצדק, להפסיק את חגיגת הגירעונות, להלאים את הקרנות, למזג אותן, לסגור אותן למצטרפים חדשים וצעדים נוספים. בנוסף, הוחלט להעביר להן מתקציב כ-78 מיליארד שקל במחירים של אז, כשכל תשלום שמועבר לקרן שבהסדר יהיה מעודכן לפי שיעור עליית המדד, בתוספת ריבית צמודה של 4% לשנה.

הדוחות הכספיים של הממשלה אינם חושפים את לוח הסילוקין של התשלומים שנפרשים על עשרות שנים, אבל חושף את ההזרמות לקרנות הפנסיה הוותיקות. הזרמות אלה עמדו בשנת 2018 על 5.7 מיליארד שקל. אבל זה ממש הכסף הקטן.

יתרת הסיוע (מדובר בסיוע ישיר) שכבר נפרעה עומדת על 45.1 מיליארד שקל, ויתרת הסיוע שעוד ייפרע בעתיד עומדת על 94.2 מיליארד שקל. ההתחייבויות הכוללות לקרנות פנסיה, שכוללים סיוע ישיר, כרית ביטחון, סיוע לקרנות המאוזנת, התחייבות בגין אי-העלאת גיל פרישה וגם סעיף קטן יחסית של התחייבות מכוח הסכם קואליציוני - עומדת על 131.8 מיליארד שקל.

זו ההתחייבות העתידית, ובצירוף מה שכבר שולם עומדת ההתחייבויות הכוללת על כ-177 מיליארד שקל(!). זה מה שאנחנו משלמים ונשלם עבור מחדלי ההסתדרות בקרנות הפנסיה הוותיקות.

5.אפשר למסות את הפנסיות

בואו נסכם את המספרים השנתיים, זה מה שרלוונטי היום. ובכן, תקציב המדינה מסבסד בהיקף של 22 מיליארד שקל את הפנסיות התקציביות, מסבסד בהיקף של 5.7 מיליארד שקל את קרנות הפנסיה ההסתדרותיות, מסבסד במיליארד שקל את האג"ח המיועדות לקרנות הפנסיה - וזה עוד בלי הסבסוד של פנסיות הגישור ובלי הסבסוד של הפנסיות התקציביות דרך תקציבים של ארגונים נתמכים, כמו אוניברסיטאות.

כלומר, הסבסוד הממשלתי לכל נושא הפנסיות ה"מיוחדות" עולה היום למשלם המסים הישראלי כ-30 מיליארד שקל, וזה ילך ויתפח.

אם המדינה, למשל, תחליט שהיא חותכת את הסבסוד הזה (איש לא אמר לבטל אותו) ב-20% או 30% - למשל, באמצעות מיסוי של הפנסיות מעל לרף מסוים או הגדלת ההפרשות - היא תחסוך 6-9 מיליארד שקל. רק צריך מישהו אמיץ שיעז לעשות את מה שברור מאליו: לקצץ את הסבסוד האדיר. לקצץ, לא לבטל.

6.האג"ח המיועדות עולות ביוקר

המחיר הכולל שמשלמת הממשלה עבור הנפקת איגרות חוב מיועדות לקרנות הפנסיה עומד על 7.9 מיליארד שקל. קצב הסבסוד עומד בשנים האחרונות על מיליארד שקל.

כחלק מהרפורמה שיזם בנימין נתניהו בקרנות הפנסיה ב-2003 ונוכח גירעונות אקטואריים בחלק מהקרנות הוותיקות, גובש הסדר הבראה. במסגרת ההסדר שינו את תקרת ההשקעה של קרנות הפנסיה הוותיקות והחדשות באג"ח מיועדות של המדינה ל-30% מהשווי של נכסי הקרן, לעומת 93% לפחות בקרנות פנסיה ותיקות ו-70% בקרנות פנסיה חדשות.

המשמעות היא שהמדינה נפרדה מסבסוד מאוד כבד של הקרנות באמצעות הנפקת אג"ח בריבית נאה. המצב כיום הוא שקרוב לשליש מנכסי הפנסיה של כולנו מושקע באג"ח מיועדות, לא סחירות וללא סיכון.

בהחלטה שהתקבלה אז נקבע שלקרנות הפנסיה יונפקו אג"ח מיועדות מסוג "ערד" הנושאות קופון אפקטיבי של 4.86% בשנה, במקום אג"ח "מירון" הנושאות קופון אפקטיבי של 5.58% לשנה.

איפה פה הסבסוד? המדינה למעשה לווה כסף מקרנות הפנסיה ונותנת תמורתם תשואה מובטחת ודי יפה של 5% - מה שמשמש כרית הביטחון של כספי הפנסיה. כל השאר מנותב לשוקי ההון.

מה קורה בשנים האחרונות בעידן הריבית האפסית? המדינה יכולה לגייס את הכסף בריבית הרבה יותר נמוכה ולכן בעצם הנפקת האג"ח המיועדות היא מסבסדת למעשה תשואה גבוהה לחוסכים ובפועל משלמת להם ריבית הרבה יותר גבוהה מכפי שיכלה לעשות בשוק.

בנוסף, האג"ח המיועדות מסבסדות גם את חברות הביטוח בביטוחי החיים ולכל זה יש כמובן תג מחיר, כפי שמשתקף בדוחות של החשכ"ל מדי שנה. כאמור, מיליארד שקל בשנה ועד היום קרוב ל-8 מיליארד שקל. לא כסף קטן.

7."מחיר למשתכן" - כסף קטן

אפשר לקיים דיון על הסבסוד של "מחיר למשתכן" ועל הנזק שנגרם לכאורה לתקציב המדינה על רקע העלייה בגירעון. אבל הדיון הנקודתי הזה לא הוגן וגם לא פרופורציונלי. מה הם 6.5 מיליארד שקל סבסוד (וקצת יותר בגלל סבסודים נוספים), לעומת טריליון שקל ויותר סבסוד בשביל הפנסיות התקציביות וקרנות הפנסיה ההסתדרותיות? מה הוא סבסוד של 1.4 מיליארד שקל על הקרקע למחיר למשתכן ב-2018 בהשוואה לסבסוד של כ-30 מיליארד שקל לכל נושא הפנסיה?

ולמי בדיוק זרם הסבסוד של "מחיר למשתכן"? לעשירים, לבעלי פנסיות מנופחות של עשרות אלפי שקלים? לא. הוא זרם לזוגות צעירים בצורת הנחה על מחיר השוק של הדירה.

אפשר לקיים דיון עמוק על טיבה של תוכנית "מחיר למשתכן", על השפעתה או אי-השפעתה על שוק הדיור. אבל, אי-אפשר לנופף בעלות שלה כאילו היא חזות הכל. יחסית לסבסוד הממשלתי בנושא הפנסיות, הסבסוד של "מחיר למשתכן" הוא ממש כסף קטן.

לנפח אותם לממדי על - זה פופוליזם של ממש. לומר שזה הגורם העיקרי שהוביל לגידול בגירעון? ממש מוגזם.

וזאת התמונה היחסית: בבעלות מדינת ישראל קרקעות בשווי של כ-522 מיליארד שקל, כך לפי הדוחות הכספיים. אז כמה זה כמה מיליארדים ש"בוזבזו" מתוך השווי הזה על "מחיר למשתכן"? קצת יותר מ-1%. זה הכול.

8.תביעות משפטיות יקרות

8.2 מיליארד שקל - אלה הן ההפרשות לתביעות משפטיות של הממשלה.

הבאתי את הסעיף הזה רק בשביל לתת פרופורציה לסבסוד של מחיר למשתכן. הסעיף הזה משקף את מה שמדינה עלולה לשלם בתביעות אזרחיות. אלה לא מספרים באוויר, למרות שהם עשויים להשתנות.

ההפרשה בדוחות היא על בסיס הערכות של הנהלות הגופים הממשלתיים ויועציהם המשפטיים, שצופים כי חלק מהתביעות יגרמו למחויבות, ועל פי הדוחות "קיים אומדן מהימן של סכום המחויבות". הרוב, אגב, הוא בדיני נזיקין.

המסקנה: אולי כדאי שהמדינה וכל הגופים המסונפים לה יפסיקו להפר חוזים - זה גם עשוי לעזור בצמצום הגירעון.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001292379

10 קיצבאות הפנסיה התקציביות הגבוהות ב- 2018

הממוצע 42.000 ש"ח בחודש

להבדיל מפנסיה צוברת, בפנסיה תקציבית ההפרשות להבטחת הפנסיה נעשות רק בידי המעביד (ולא בידי העובד).

החל משנת 2005 מחויבים העובדים המבוטחים בפנסיה תקציבית בדמי ניהול בשיעור 2% מהשכר המבוטח. זוהי השתתפות קטנה יחסית של העובד במימון הפנסיה התקציבית.

נכון לשנת 2016, ההתחייבות של מדינת ישראל לפנסיה תקציבית מגיעה ל-746 מיליארד ש"ח, והסכום המשולם מדי שנה עומד על 21 מיליארד ש"ח.

סוג נוסף של פנסיה תקציבית הוא פנסיית גישור, המשולמת על ידי המעסיק לשעבר למי שפרש בפרישה מוקדמת, מיום פרישתו ועד ליום שבו יהיה זכאי לפנסיה מקרן הפנסיה שבה הוא מבוטח. פנסיית גישור נהוגה בארגונים שבהם מקובלת פרישה מוקדמת, לפני גיל הפנסיה הנקבע בחוק, וכן היא מוצעת אד-הוק בארגונים שבהם נערכים מבצעים של פרישה מרצון.

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94_%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%99%D7%AA#%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C

עובדי מדינה שפורשים לגמלאות חיים בגן העדן של הפנסיה - הם לא הפרישו שקל מכיסם לאורך שנות עבודתם, ובכל זאת נהנים מקצבה חודשית מובטחת מהמדינה.

הם מקבלים פנסיה תקציבית, שריד לעולם ישן שמשלמי המסים של היום - אלה שהפנסיה שלהם עצמם לא מובטחת, וסביר להניח שלא תהיה משהו - יצטרכו לממן עוד שנים רבות.

מדובר בגיבנת בלתי נתפסת על תקציב המדינה, והדו"חות הכספיים של הממשלה ל־2012 שפורסמו בשבוע שעבר חושפים את גודלה: בשנה הבאה הוצאת המדינה לפנסיה התקציבית תהיה כ־19 מיליארד שקל.

שיא התשלומים יירשם ב־2032, עם 26 מיליארד שקל שיממנו את פורשי המערכת הציבורית.

לשם השוואה, תקציב משרד הבריאות לשנה הבאה מסתכם ב־24 מיליארד שקל. כך בשנים הבאות, כשהעובדים במגזר הפרטי ימשיכו לקבל משכורות נשחקות, כשגמלאי המגזר הפרטי יגלו שהפנסיה שלהם נחתכה, כשהמדינה תמשיך לקצץ בשירותים לאזרח כי אין ברירה, רק המפלצת התקציבית תמשיך לצמוח ללא הפרעה.

https://www.calcalist.co.il/articles/0,7340,L-3606670,00.html

תגוביות:

1.פנסיה לפי שכר ממוצע לאורך שנים. לא ברור לי מדוע הפנסיה התקציבית מחושבת לפי שכר אחרון שלעיתים מועלה מלאכותית לפני הפרישה ולא לפי שכר ממוצע לאורך שנות העבודה כפי שקיים בפנסיה הנצברת.

2.כשקיבלו את ההחלטה על הטעות הזו, אני לא הייתי בחיים. למה אני והילדים שלי צריכים לשלם? לא מוכנים לשלם - אז מר אדון גנרל וגברת שופטת ילמדו לחיות מפנסיה מקוצצת. לא מוכן לשלם שקל יותר מ-6,000. באסה? אז באסה. עוד מעט אלו שנולדו אחרי שנות ה-80 יתחילו לקבל פה החלטות.

3.כספי המיסים שלי לא צריכים לממן התחייבויות ושוחד בחירות של כל מיני פוליטיקאים. לפני שדורשים ממני כל מיני דרישות, מי שהבטיח בשמי שישלח יד לכיסו או ימצא פתרון אחר לעמוד (או לא לעמוד) בהבטחותיו.

4.כאשר קונים מכונית גנובה והענין מתגלה הרכב צריך לחזור לבעליו! מספיק עם התירוץ כי צריך לפצות את מי שקיבל דברים מהחלטות לא חוקיות של פקידים מושחתים. כספי המדינה שייכים לכלל תושביה.

5.מה ציפיתם מסוציאליזם חזירי? זה מה שקורה כשנותנים למדינה ולהסתדרות לעשות מה שהם רוצים במסווה של "הגנה" על העובדים ו"צדק חברתי". המגזר הציבורי לעולם יהיה מושחת ובלתי יעיל בגלל שאין לו מנגנון רווח והפסד והכסף לא יוצא מהכיס שלו אלא מהמגזר הפרטי היצרני. אין זה מפתיע כיון שהמגזר הציבורי עצמו אחראי לשמור על השמנת. חייבים להקטין
את המגזר הציבורי שאגב רק גדל מיום ליום בחסות הסוציאליזם החזירי.

6.יש להטיל היטל מיוחד על תשלומי פנסיה תקציבית וכן על חלקים אחרים בפנסיה שמקורם במשלם המיסים ולא בחיסכון האישי של בעל הפנסיה. היטל של 30% כבר כיום היה מכניס לקופת המדינה כ- 6 מיליארד ש"ח בשנה.

7.למערכת יש רק מטרה אחת והיא לשמר את המערכת. המערכת רוכבת על גב העם. ע"י מניפולציה תקשורתית/תרבותית העם מאמין בצורה שגויה כי המערכת הינה הכרחית לקיומו. המערכת נעשית כל כך שמנה שבעתיד הלא רחוק היא תשבור את גב העם עליו היא רוכבת. כאשר זה יקרה תבוא האנרכיה, האפוקליפסה והגאולה.

8.יש לזה שם: "משחק פונזי". הראשונים שנכנסו למשחק מרוויחים והאחרונים לא יקבלו פרוטה.

תגוביות:

1.זו פנסיה מהכיס שלנו. הם לא חסכו אותה בעצמם! הם לא עבדו בשביל הפנסיה הזו
היא ת ק צ י ב י ת.

2.שודדי הקופה הציבורית - לבטל את הפנסיות ולקחת מה שנתנו להם. ערפדים קומוניסטים שותים לנו את הדם. אני אעבוד 40 שנה ולא אקבל קמצוץ מזה, אבל הכסף שהמדינה לוקחת לי בכוח מחולק להם בזרנוק.

https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3664432,00.html

תגוביות:

1.אזרח: זה סירחון יקר וגובל בפלילים. המגזר הציבורי חוגג לנו על הת...

2. 70 אגורות מכל שקל שאני מרוויח הולך למימון הטרוף הזה. זו הסיבה שבישראל עובדים מאוד קשה ולא גומרים את החודש. אם זו לא שחיתות אז מהי שחיתות. יותר ויותר אזרחים רואים עצמם לא שייכים, פריירים ומנוצלים של המערכת.

3.זה הזמן לטפל בשערוריה מס' 1: הפנסיות התקציביות!

הנה עוד עובדות: בפנסיות הצוברות, כיום הצבירה בפועל כ-1% לשנה וגם זה לא מובטח!!! יש לישר קו ולהוריד מיד את הזכויות החריגות עד אחרון הזכאים! וגם לטפל במקבלי פנסיות חריגות. הפער בלתי נסבל. נשאלת השאלה בכלל איך המפלצת הזאת גדלה כל כך? מדובר על הטבות של מיליארדים. למעשה עם ישראל מפמפם מימסד של מתעשרים שמטרתו להעביר כספי הציבור לכיסי יורשיהם באמצעות מיסים שהולכים ותופחים. מה צריך פנסיונר לצורך מחייה בכבוד? שערוריה שאין יותר ממנה ולמעשה שחיתות המונית! עם ישראל צריך לדעת שכאשר יישרפו החסכונות והפנסיות יהיה כבר מאוחר. יוון כבר כאן!

4.פתרון פשוט - מיסוי! מטרתה של פנסיה הינה לאפשר קיום נאות בגיל מבוגר וזהו. לא קיום מפואר ולא פרישה בגיל עבודה.

הפתרון הקל והפשוט אינו דורש שינוי חקיקה והוא פשוט למסות כל פנסיה תקציבית שהינה מעל השכר הממוצע או החציוני בשיעור גבוה של כ50% ויותר וזהו. לכולם יהיה יותר והמדינה שלנו לא תהפוך ליוון בעוד 20 שנה.

...יקוצצו לאלתר כל הפנסיות התקציביות ב-50%. יקוצצו לאלתר שכר העובדים בשירות הציבורי ב-50% לרבות שכר שופטים, חברי כנסת, שרים...

https://buzznet.co.il/news/local/41680

"המשבר הכלכלי-חברתי שיצרה מגפת הקורונה פוגע משמעותית במגזר הפרטי. כדי להפנות תקציבים ליציאה מהמשבר, מקדמים חברי הכנסת מתן כהנא ועוזי דיין הצעת חוק לקיצוץ מיידי בשכר הבכירים במגזר הציבורי ומקבלי הפנסיות התקציביות.

על פי הצעת החוק תקצץ הממשלה באופן דיפרנציאלי בין 10 ל-30 אחוז משכרם של עובדי המגזר הציבורי ומקבלי הפנסיות התקציביות המשתכרים מעל לשכר הממוצע במשק.

כהנא, שנהנה בעצמו מפנסיה גדולה לאחר שירותו הצבאי הארוך, אומר כי "בעת הזו כאשר המשק כולו קורע תחת נטל הקורונה גם המגזר הציבורי חייב להכנס תחת האלונקה. יש לבצע קיצוץ מידי בשכרם של אלו המשתכרים מעל לשכר הממוצע במשק ומקבלי הפנסיות התקציביות. קיצוץ כזה יחסוך למדינה מליארדי שקלים אותם נוכל להפנות לטיפול בקורונה וסיוע למשק לצלוח את המשבר. זהו צו השעה".

https://www.srugim.co.il/439955-%D7%9E%D7%AA%D7%9F-%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%90-%D7%9C%D7%A7%D7%A6%D7%A5-%D7%91%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%A9%D7%9B%D7%A8

תגוביות:

1.נכון להיום כ-500 אלף עובדים במשרדים ציבוריים הינם בעל זכויות בפנסיה תקציבית.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000847450

משבר הקורונה מציף פעם נוספת ובאופן בולט מאי פעם את אחד ממחוללי הפערים הבין דוריים היותר כואבים שיש בישראל - הפנסיות התקציביות.

כל משק בית בישראל משלם ויצטרך להמשיך לשלם כ-10 אלף שקל בשנה למימון הפנסיות האדירות של המגזר הציבורי. זאת, בשעה שאחוזי האבטלה במשק כבר עברו את ה-25%.

אין מנוס אלא לנקוט צעדים משמעותיים להקטנת הנטל הבלתי נסבל הזה על גב הציבור, שרובו כורע תחתיו גם בימים כתיקנם.

מקום טוב להתחיל ממנו יהיה - ליישם את החלטות הממשלה, שמעלות אבק, שזכאי הפנסיה התקציבית יחויבו גם הם להפריש ממשכורתם למימון הפנסיה, וכך להקטין את הנטל על כלל הציבור.

אם נביט מסביבנו נראה כי בעוד שהמשבר פוגע כמעט בכל סקטור במשק, הוא פוסח לחלוטין על זכאותם של מקבלי הפנסיה התקציבית - שמשולמת כמעט כולה מתקציב המדינה - ליהנות מגמלה נדיבה וצמודה למדד על-חשבוננו, כל ציבור משלמי המסים.

בניגוד למקבלי הפנסיה הצוברת, שהעובדים חוסכים לאורך כל שנות העבודה את הגמלה שאמורה להספיק להם לגיל הפרישה - תוך שכספם חשוף לתנודות בשוקי ההון ולסיכונים נוספים - זכאי הפנסיה התקציבית מקבלים מהמדינה "תעודת ביטוח חסרת סיכון", בשווי מיליוני שקלים.

מי שלמעשה מממן את הפנסיה התקציבית הוא דור העובדים הנוכחי. חלק מהמסים שהם משלמים נועדו לכסות את ההתחייבות האדירה של המדינה לפנסיה תקציבית, שנאמדת בין 700 מיליארד לטריליון שקל (בערך פעמיים תקציב המדינה), ושכבר השנה, 2020, צפויים לנגוס בנתח של יותר מ-5.5% מתקציב המדינה השנתי.

זוהי הערכה שמרנית מאוד, כי תחשיבי המדינה לתשלומי הפנסיה אינם כוללים את פנסיות הגישור של מערכת הביטחון ושל גופים נתמכים, כגון אוניברסיטאות ורשויות מקומיות.

ומה שמקומם עוד יותר הוא - שהעובדים ה"מיוחסים" הזכאים לפנסיה תקציבית מפרישים כיום רק 2% ממשכורתם להשתתפות במימון שלה. זאת, לעומת 6%-7% שמפרישים רוב העובדים שמבוטחים באמצעות הפנסיה הצוברת.

כך, זכאי הפנסיה התקציבית נהנים פעמיים: הם גם מפרישים פחות כסף כל חודש על הפנסיה שלהם, וגם נהנים בעת הפרישה מפנסיה גבוהה משל מבוטחי הפנסיה הצוברת. זהו חוסר שוויון שזועק לשמיים, והוא לא נעלם מעיניהם של מקבלי ההחלטות.

כבר בשנת 2005 התקבלה החלטת ממשלה להעלות את אחוזי ההשתתפות של מבוטחי הפנסיה התקציבית בהדרגה עד לסך של 5.5% בתחילת 2009. אולם הפלא ופלא, ההחלטה לא יושמה עד היום.

עשור לאחר מכן, בשנת 2015, התקבלה החלטת ממשלה נוספת להעלות את אחוזי ההשתתפות, הפעם באופן מדורג לפי רמות שכר, ולא יאוחר מתחילת 2016. אולם גם הפעם ההחלטה לא יושמה עד היום.

וכך גם לא יושמו מעולם פתרונות נוספים להקלת העול הבלתי נסבל על הציבור שהוצעו לאורך הדרך. כגון, הטלת מס יסף על מקבלי קצבאות גדולות במיוחד, שינוי שיטת חישוב השכר הקובע לגמלה, או גביית דמי ניהול עבור כספי הפנסיה התקציבית.

לצערנו, האפליה נמשכת.

בעוד שמשבר הקורונה צפוי לפגוע אנושות במיליוני אזרחים שאיבדו את מקור פרנסתם, וסבלו מירידות דרמטיות בשווי החסכונות הפנסיוניים שלהם - מחוסנות הפנסיות התקציביות מכל פגע. זאת ועוד, עקב הפגיעה הצפויה בתקציב המדינה, הנתח היחסי שלהן בתקציב צפוי לגדול, ואת המחיר ישלמו כל היתר.

זוהי שעת כושר נדירה לתקן עוול היסטורי, לקדם צעדים מרחיקי לכת לתיקון מנגנון הפנסיה התקציבית, ובראשם יישום החלטות הממשלה להעלאת אחוזי ההשתתפות של זכאי הפנסיה התקציבית, וכן לבצע צעדים נדרשים נוספים.

מהלכים כאלו צפויים לחסוך מיליארדי שקלים בשנה מתקציב המדינה, וגם יהיה בהם ביטוי לסולידריות ולהשתתפות של כל המגזרים בחברה במימון המשבר הכלכלי הנוכחי.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001325163