שמעון פרס 3  

http://www.mako.co.il/news-military/politics-q2_2015/Article-e3e1b46b876ec41004.htm
　🎥
הנשיא לשעבר שמעון פרס: "מבטל את החוזה עם בנק הפועלים"

לאחר הפרסום לפיו ירוויח סכום עתק על מנת לקדם את ענייני בנק הפועלים - הנשיא לשעבר פרס החליט לחזור בו. בריאיון ליונית לוי הוא אומר: "חשוב לי לשמור על אמון הציבור". הריאיון המלא ישודר הערב במהדורה ב-20:00
יונית לוי | חדשות 2 | פורסם 18:00 23.04.15
01,446

תשעה חודשים מאז שעזב את בית הנשיא בירושלים, הנשיא לשעבר שמעון פרס ממשיך להיות רלוונטי ואקטואלי כתמיד. למרות שהוא 25 שנה אחרי גיל הפנסיה, הוא לא נח לרגע - מדי בוקר הוא הולך לעבודה במרכז פרס לשלום ביפו, מנסה לחבר בין יהודים לערבים בדרכים שונות ומנסה לשכנע תאגידים זרים להשקיע בפרויקטים ישראליים, או בחברות ישראליות. במסגרת הזאת הוא הסתבך השבוע תדמיתית כאשר העיתון "דה-מרקר" פרסם כי הוא מרוויח 30 אלף דולר בחודש מבנק הפועלים.

"אני לא מרוויח אף פרוטה מפני שאני לא לוקח אף פרוטה מהכסף הזה. כל הכסף הזה מושקע במדע, בצרכים חברתיים, ואני מקפיד על כך", טען תחילה הנשיא לשעבר בריאיון מיוחד ליונית לוי לכבוד יום העצמאות. "לא הייתי עושה שום דבר שיש בו ריח של כסף. אני מתפלא בכלל ששואלים על זה, אני חושב שזה שירות נכון. אני לא לוביסט בכלל".

פרס לא חשב שהמהומה מוצדקת, אבל יממה אחרי הריאיון, הביקורת הציבורית חלחלה אליו ואל אנשיו, והוא ביקש שנבוא שוב כדי לספר שהוא נסוג מההסכם. ביקשנו לשאול אותו מה הוא מבין היום שלא הבין קודם לכן. "מה שהסכמנו ומה שפורסם, לא היה קשר בין השניים. בנק הפועלים פנה אליי ואמר שיש לו סניף בארצות הברית, והוא רוצה להביא יותר משקיעים לישראל, ושאני אעזור לו לעשות את זה בארצות הברית, בלי כל קשר למדינת ישראל, מה שנעשה בבנק. הסכמתי", הוא מסביר.

"אחר-כך אני קורא בעיתון סיפור שאין שום קשר בינו לבין המציאות, אני לא אלך להתווכח. החלטתי, בלאו הכי בשבילי זה לא עניין כספי באמת, אלא עניין ציבורי, וחשוב לי לשמור על אמון הציבור, שאני מבטל את זה ונגמר העניין". פרס מבהיר כי הוא אינו חושב שנהג לא כשורה, אלא פעול על מנת "למנוע עליזות שפתיים או מראית עין", כך כלשונו.

שעות לאחר שנחשף כי הנשיא לשעבר שמעון פרס מועסק כמוביל מאמצי בנק הפועלים נגד רפורמת הבנקים, מתברר כי שכרו הוצג כמופנה ל"פרויקט למען השלום". המימון לכאורה נקלט בחברה פרטית-מסחרית על שם פרס. מקורביו מסרבים לחלוק את פרטי העסקתו
לאחר שהבוקר נחשפו באתר "דה מרקר" עסקיו של שמעון פרס עם בנק הפועלים, הערב (שני) מתברר כי החברה שקלטה בעבור נשיא המדינה לשעבר את שכרו הוצגה באופן רשמי כבתור פרויקט "למען השלום". בתוך כך, סירבו מקורבי פרס לחלוק את פרטי העסקתו בבנק.

על פי פרסומי האתר הכלכלי בחודשים האחרונים קיבל הנשיא לשעבר שכר חודשי בגובה 30 אלף שקלים בגין סיועו כנגד הרפורמה הבנקאית שיוזם יו"ר כולנו, משה כחלון. ואולם, רישומי החברה מראים כי תחת אמתלת עידוד השלום קלטה את הכסף חברה פרטית-מסחרית על שמם של "פרס ושותפיו בע"מ".

לטענת גורמים בסביבתו של פרס החברה שקלטה את שכרו היא אחת מתוך קבוצה של חברותשאליהן נוהג הנשיא לשעבר להפנות כספים למטרות פילנתרופיות בלבד. בין היתר נאמר כי בחברות אלו יוזמות סטארט-אפ ברחבי העולם.

מכיוונו של בנק הפועלים נמסר כי השכר שולם לפרס לצורך עבודתו בפיתוח היחסים הבינלאומיים של הבנק תוך שימוש בקשריו השונים בעולם. ואולם, עד כה טרם התייחס פרס לבקשת חדשות 10 לקבל את פרטי חוזה ההתקשרות ויעדי הכסף בהתקשרות הנוכחית וכן רשימה של ההתקשרויות האחרות.

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1122090

שלי יחימוביץ: ''ידעתי שהוא אוהב כבוד, מתברר שגם כסף. מיותר, תמוה, מרגיז, מביך''

סערה במערכת הפוליטית בעקבות הפרסום ב"דה-מרקר" שלפיו הנשיא לשעבר חתם על עסקה עם בנק פועלים שבמסגרתה יקדם את ענייני הבנק תמורת 30 אלף דולר לחודש. יחימוביץ': "מיותר, תמוה, מרגיז, מביך". רגב: "קצת תמוה שהוא מכנה את מדיניות נתניהו 'קפיטליזם חזירי'". גלאון: "נדהמת ומתביישת"
"מי שזכה בכהונתו כנשיא לאמון ולאהדה אינסופיים מהציבור החליט שאין לו שום בעיה לזרוק את כל זה לפח כדי להפוך ללוביסט הון-שלטון" - פוליטיקאים מימין ומשמאל תוקפים את הנשיא לשעבר שמעון פרס, בעקבות הפרסום של הכתבת שרון שפורר ב"דה-מרקר" היום (שני) שלפיו הוא חתם על עסקה עם בנק פועלים שבמסגרתה יקדם את ענייני הבנק תמורת לא פחות מ-30 אלף דולר לחודש.

על פי הפרסום, פרס אף ייקח חלק בחגיגות 40 שנות פעילות הבנק, שייערכו בניו יורק בסוף חודש אפריל. באירוע, שיתקיים במוזיאון הטבע בעיר, ישתתף גם ראש העיר לשעבר רודי ג'וליאני, ומושקעים בו לפי ההערכות מיליוני שקלים.

חברת הכנסת שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) צייצה בחשבון הטוויטר שלה בעקבות הפרסום: "ידעתי שהוא אוהב כבוד, מתברר שגם כסף. מיותר, תמוה, מרגיז, מביך. מדברים על שלום. ועל כסף".

לדברים הצטרפה חברת הכנסת זהבה גלאון (מרצ) שהגיבה גם היא על הנושא בעמוד הפייסבוק שלה: "יש לי המון הערכה כלפי הנשיא לשעבר פרס והפעילות ארוכת השנים שלו לטובת הציבור ולטובת הדברים שהוא מאמין בהם ודווקא בגלל זה אני נדהמת ומתביישת. בתמורה ל-30 אלף דולר בחודש הנשיא לשעבר פרס יעבוד בשביל בנק הפועלים ועל פי ההערכות יעזור לבנק להילחם נגד רפורמות צודקות שנועדו לשים סוף לאלף הדרכים שבהן הוא עושק את לקוחותיו".

היא הוסיפה כי "את כל מה שצבר בתקופת כהונתו - הקשרים בעולם ובארץ, האהדה הציבורית, ההיכרות האינטימית עם בית הנשיא ועם משרדי הממשלה השונים - הוא הולך לנצל לטובת האינטרסים של בנק הפועלים ומנהליו. זה כל כך לא נתפס שהכנסת אפילו לא טרחה לחוקק חוקי צינון נגד התנהלות כזאת, וזה יהיה עצוב מאוד אם נידרש לעשות זאת עכשיו".

גלאון המשיכה ואמרה: "אני קוראת כאן לנשיא לשעבר פרס - עשית כל כך הרבה למען הציבור בישראל, הרווחת את מעמדך ביושר ובעבודה קשה, אל תוותר על כל זה. האמון חסר התקדים שקיבלת מהציבור הישראלי מחייב אותך ליותר. אחרי כל כך הרבה שנים כאזרח מספר 1, אין לך את הפריבילגיה להתנהג כמו סתם אזרח".

חברת הכנסת מירי רגב (ליכוד) הגיבה גם היא והדגישה כי "ללא ספק יהיה מעניין לראות את פרס מסתובב בכנסת עם הסרט הכתום המיועד ללוביסטים. זה פשוט לא ייאמן. הנשיא לשעבר שמעון פרס, על פי הפרסום ב'דה-מרקר', סגר חוזה עם בנק הפועלים שלפיו יקבל 30 אלף דולר לקידום עינייני הבנק. יש נשיאים לשעבר שעסוקים בהתחממות כדור הארץ, שלום עולמי וסיוע לאוכלוסיות חלשות, אבל הנשיא שלנו בחר דווקא לסייע לבנק הפועלים בתשלום . זה קצת תמוה שמי שחוגג יום הולדת בעלות של מיליוני שקלים וסוגר חוזה מול בנק מכנה את מדיניות נתניהו 'קפיטליזם חזירי'".

הנשיא לשעבר לא סיפק הסבר לגבי השירות שאותו הוא מספק לבנק, אך על פי השערות שונות הוא יעזור להיערך לחקיקה שעלולה לפגוע בבנקים. שר האוצר המיועד משה כחלון מתכוון לקדם חקיקה שתגביר את התחרות בשוק הבנקאות, וייתכן שכאן פרס ייכנס לתמונה.

אפשרות נוספת היא כי הנשיא לשעבר יעזור לבנק בעסקיו מחוץ לישראל. בסביבתו של פרס אמרו כי ההכנסות של הנשיא לשעבר, שלא כמו מנהיגים אחרים, מתועלות לפרויקטים חברתיים וכי כעת הוא עובד רק בחו"ל למען קידום ההידברות בין העמים.

ידיעה בדה-מארקר:

http://www.themarker.com/news/1.2621178

"פרס מקבל מאות אלפי דולרים על הרצאות לקרן היסוד ולפדרציה היהודית"
כך נחשף הערב בערוץ 1 ■ לשכת פרס: "כל הכסף שהתקבל הועבר ומועבר לפילנתרופיה" ■ אתמול, לאחר הפרסום ב-TheMarker שלפיו הנשיא לשעבר ירוויח סכום עתק על מנת לקדם את ענייני בנק הפועלים - פרס החליט לחזור בו

הנשיא לשעבר, שמעון פרס, מקבל מאות אלפי דולרים בעבור שורה של הרצאות לקרן היסוד ולפדרציה היהודית בצפון אמריקה - כך חשפה הערב איילה חסון בתוכנית "יומן" בערוץ 1.

מלשכת פרס נמסר כי "ארגונים יהודיים בעולם פנו לנשיא לשעבר שמעון פרס בבקשה כי יקיים סבב הרצאות ומפגשים ברחבי ארצות הברית ואירופה ויסייע לגייס תרומות ומשאבים לחיזוק הקהילות היהודיות בעולם. פרס נעתר בחיוב לבקשה וערך סדרה של הרצאות ומפגשים בארה"ב ובאירופה, ופעולותיו הגדילו משמעותית את היקפי גיוסי הכספים לקהילות היהודיות ולמדינת ישראל. במסגרת שיתוף הפעולה הוסכם מראש כי התשלום עבור הרצאותיו יינתן כתרומה לפרויקטים חינוכיים- חברתיים במדינת ישראל".

על פי הפרסום, פרס הוזמן לתת הרצאות על ידי קרן היסוד, במהלך דצמבר 2014. ההרצאות ניתנו בציריך, ז'נווה, אמסטרדם ופריז. פרס קיבל כמאה אלף דולרים על כל אחת מההרצאות. בנוסף, קיבלו פרס ואנשיו החזר הוצאות. פרס נאם באותם ערבי התרמה, ועודד את האורחים לתרום לקרן היסוד.

בנוסף, על פי הפרסום, פרס הופיע בתשלום כמרצה בערבי התרמה של הפדרציה היהודית בשיקגו, מיאמי ולוס אנג'לס, בסוף 2014 ותחילת 2015.

בערוץ 1 אומרים כי בהרצאות לפדרציה היהודית ביקשו אנשיו של פרס 150 אלף דולר להרצאה, אך לא ברור כמה קיבל הנשיא לשעבר בסופו של דבר.

הפדרציה היהודית וקרן היסוד אוספות כסף לפילנתרופיה בישראל ובחו"ל. מקרן היסוד נמסר בתגובה: "אכן הנשיא לשעבר הרצה בהצלחה בכל אחד מהאירועים האלה. כל פרטי ההתקשרות איתו לא ניתנים לפרסום, על פי החוזה שנחתם".

אתמול, בעקבות חשיפת TheMarker, הודיע פרס להנהלת בנק הפועלים כי החליט לבטל את ההסכם שחתם עם הבנק - הסכם שנחשף השבוע על ידי כתבת TheMarker, שרון שפורר. פרס הסביר את החלטתו בכך שהוא קשוב לרחשי לב הציבור.

לפי ההסכם, פרס אמור היה לקבל תשלומים חודשיים בסך 30 אלף דולר בתמורה למתן הרצאות ומפגשים עם לקוחות מרכזיים של הבנק בחו"ל. תקופת ההסכם לא נקצבה.

במסגרת ההסכם, פרס אמור היה להופיע באירוע שיערך בסוף החודש בניו יורק לציון 40 שנה לפעילות בנק הפועלים בניו יורק, ולאחר מכן נקבעו לו 3 פגישות עם לקוחות אסטרטגיים של הבנק בארה"ב. אתמול כאמור פרס הודיע לבנק כי הוא מבטל ההסכם ובכלל זאת לא יגיע לסדרת המפגשים שנקבעו לו.

אתמול התראיין פרס ליונית לוי במהדורת החדשות של ערוץ 2 והסביר את הסיבות שהובילו אותו לבטל את החוזה עם בנק הפועלים. פרס אמר בין היתר: "אני לא מרוויח אף פרוטה מפני שאני לא לוקח אף פרוטה מהכסף הזה. כל הכסף הזה מושקע במדע, בצרכים חברתיים, ואני מקפיד על כך. לא הייתי עושה שום דבר שיש בו ריח של כסף".

בנק הפועלים נמצא כיום תחת חקירה מצד הרשויות האמריקאיות בחשד כי סייע ללקוחותיו להעלים מסים בארה"ב. עד כה הבנק ביצע הפרשות בדו"חותיו הכספיים הפרשות בהיקף 196 מיליון שקל בגין קנסות שהוא מעריך שייתכן ויטילו עליו בקשר עם הפרשה. ניתן להעריך כי אילו פרס היה נותן חסות לאירועים של הבנק בארה"ב הדבר עשוי היה לסייע לבנק בהיבט התדמיתי מול הרשויות האמריקאיות.

פרס יעניק ייעוץ לטבע - תמורת 10,000 דולר בחודש

נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס יעניק ייעוץ לענקית התרופות טבע ו"יפתח" לה דלתות במדינות ברחבי העולם.
ל"כלכליסט" נודע כי לאחרונה חתמה טבע על הסכם מסגרת עם חברת פרס ויועצים לכמה שנים על בסיס תשלום חודשי (ריטיינר) של כ־10,000 דולר, שיכלול תשלום נוסף לפי פרויקטים ספציפיים, שבהם תידרש מעורבותו של פרס. הפעילות של פרס תהיה ברמה הגלובלית, וכל התשלומים יועברו לפרס יועצים ומשם כתרומה למרכז פרס לשלום ופרויקטים נוספים שהקים.

מקורבים לטבע מסרו כי מתחרותיה מקיימות הסכמים כאלה עם חברות דומות כמו זו של הנרי קיסינג’ר, שר החוץ האמריקאי לשעבר, ומשלמות סכומים גבוהים יותר. לדבריהם, "כולם בעולם יודעים מי זו טבע ומי זה שמעון פרס. החיבור ביניהם יכול לייצר הרבה משמעות, גם למדינת ישראל".

פרס לא קיבל עדיין תשלום כלשהו וההסכם לא נכנס לתוקף מאחר שלא נידונו התשלומים בגין כל פעילות ספציפית. טבע אישרה כי יש לה "הסכם מסגרת עם פרס שיתמקד בזירה הגלובלית בלבד. עקרונות העבודה בין הצדדים טרם גובשו".

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3657574,00.html

איך ייראה סדר היום של שמעון פרס ביום שאחרי הנשיאות. איך ימשיך לקדם מטרות שקרובות לליבו וימשיך להיות יצרני ופעיל, איך יוכל להמשיך לעבוד עם הצוות שהתגבש סביבו בבית הנשיא. אלו השאלות שהעסיקו את מקורבי הנשיא לשעבר בשנתיים האחרונות לכהונתו ושהובילו להקמת חברת פרס ויועצים, החברה שמהתקשרותה עם בנק הפועלים נסוג פרס במהלך החג.

מבדיקת “כלכליסט” עולה כי לחברה שנושאת את שמו של פרס, אך הוא אינו נושא בה תפקיד רשמי, יש פעילות עסקית ענפה, שמתרכזת במתן ייעוץ לחברות ישראליות עם פעילות גלובלית ולחברות בינלאומיות שיש להן או שרוצות לפתוח פעילות בישראל.

לחברה, שנרשמה רק ביולי האחרון, יש מודל עסקי משויף, הכולל פנייה לחברות ישראליות גלובליות, בדרך כלל המובילות בתחום העיסוק שלהן, עם הצעות לקדם את עסקיהן בחו”ל, בדרך כלל תמורת תשלום חודשי קבוע (ריטיינר) בהתאם לתעריפון שנקבע מראש. במסגרת הזו, פנו אנשיו של פרס לשורה של חברות בתחום המזון, התשתיות וההייטק ואף התקשרו לאחרונה עם חברת טבע בהסכם למתן ייעוץ גלובלי.

פרס בוחר לאן יעבור הכסף

אנשיו של פרס המועסקים בחברה מיפו בחודשים האחרונים את החברות הפוטנציאליות להתקשרות כזו וביצעו פניות יזומות אליהן, בדרך כלל לחברה מובילה אחת בכל תחום, תוך שהם מסבירים לחברות כי למעשה בחרו בהן כיוון שהן עולות בקנה אחד עם המטרות שפרס שם לעצמו לקדם. המודל שעמד לנגד עיניהם הן קרנות דומות של ביל קלינטון והנרי קיסינג’ר.

משיחות שקיים “כלכליסט” עם שורה של גורמים עסקיים שקיבלו פניות מחברת פרס ויועצים ומגורמים המקורבים לפרס עצמו עולה תמונה מרתקת של פעילות עסקית־פילנתרופית המתקיימת בחברה החדשה בידי מי שהיו אנשי לשכתו הקרובים של פרס עוד מתקופת בית הנשיא, שמועסקים בחברה בשכר.

בעל המניות היחידי בחברה הוא חמי פרס, בנו של הנשיא לשעבר, המשמש גם כמנכ”ל. לדברי אנשי פרס, לאחר תשלום משכורות ותשלום מסים מרבית הרווחים מועברים למרכז פרס לשלום, עבור פעילות פילנתרופית.

על פי המודל של החברה נשמרת גמישות מסוימת לפרס להחליט האם לתרום את הרווחים למטרות אחרות. פרס עצמו אינו נושא תפקיד ולמעשה מועסק בה בהתנדבות. מטרת העל של כל הפעילות היא להמשיך ולתחזק את מרכז פרס לשלום ולהמשיך דרכו את מורשתו של פרס, כיוון שפעילות גיוס התרומות באמצעות המרכז נחלשה בשנים האחרונות.

ההכנות ליום שאחרי הנשיאות החלו בלשכתו של פרס כבר ב־2013. תחילה סברו בקרבת פרס כי הוא ימשיך לקיים פעילויות דרך מרכז פרס לשלום, אלא שדי במהרה התברר שהמרכז שנקלע בעבר לגרעונות ומתקשה היום בגיוס תרומות ולכן לא יוכל להכיל את הפעילות החדשה.

יתרה מזו, על פי מקורבים לפרס התברר להם שכדי להמשיך את פעילותו לאורך שנים יידרש גם מרכז פרס לתוספות תקציביות, שמגיעות כעת מחברת הייעוץ. לדברי מקורביו של פרס, הבחירה במבנה משפטי של חברת ייעוץ ולא של עמותה נעשתה כיוון שעמותה מקבלת הטבות מסוימות מהמדינה וכפופה לרגולציה בהתאם. כדי למנוע לזות שפתיים בחרו במודל של חברה בע”מ, שהוא המודל האגרסיבי ביותר מבחינת מיסוי.

במקביל לפעילותו בפרס ויועצים נוהג פרס להשתתף גם בהרצאות עבור גופים וארגונים שאינם עסקיים, דוגמת קרן היסוד והפדרציה היהודית כשההכנסות מהם לאו דווקא זורמות לחברת פרס ויועצים. במקביל לפעילות החברה רשום פרס בסוכנות ההרצאות היוקרתית הארי ווקר מניו יורק לצד נואמים כמו ביל קלינטון. הרצאה כזו של פרס עולה 200-150 אלף דולר, כולל עלות הנסיעות והצוות הנלווה. מדובר בתעריף נמוך יחסית לזה שלוקחים מנהיגי מדינות אחרים בעולם והוא נובע מהחלטתו של פרס לגבות מגופים אלה תעריף נמוך מזה שנגבה מגופים מסחריים. עבור אירועים דומים בארץ הוא אינו גובה תשלום.

בכירי בית הנשיא הצטרפו

על פי רשם החברות, חברת פרס ויועצים הוקמה ביולי 2014 על ידי חמי פרס תחת השם הזמני קפורגנה - שמו של אתר נופש אקזוטי בקולומביה. כחודש לאחר מכן שונה שמה ל”פרס ויועצים ייעוץ גלובלי בע”מ”, במהלך החודש שלאחר פרישתו מבית הנשיא גזר על עצמו פרס צינון לפני שפנה לפעילות עסקית.

בצוות פרס ויועצים מועסקים כמה בכירים לשעבר בבית הנשיא. הבכיר שבהם הוא נדב תמיר, שמוגדר כמנהל התחום הבינלאומי והקשרים עם הממשלות בחברה. תמיר שימש כעוזרו ויועצו האישי של פרס בכהונתו כשר חוץ בממשלת רבין ולאחר מכן מונה לקונסול ישראל בבוסטון. תמיר שימש גם כיועצו המדיני של פרס בבית הנשיא. במסגרת פעילותו בחברה מסייע תמיר לחברות מסחריות לפתיחת דלתות בקרב ממשלות זרות וחברות ענק, בדגש על ארה”ב, שם עבד.

עובד נוסף של חברת הייעוץ הוא רן שמחה, מנהל השקעות לשעבר בליהמן ברדרס ובפסגות ששימש יועץ כלכלי וטכנולוגי בבית הנשיא, שמחה הוא המומחה הפיננסי בחברה ומסייע בכתיבת תוכניות עסקיות. בחברה מועסקת גם איילת פריש, לשעבר דוברת בית הנשיא ומנהלת המערך האסטרטגי בזמן כהונתו של פרס, שאותו היא מלווה כבר כעשר שנים עוד מתקופת היותו השר לפיתוח הנגב והגליל. בפרס ויועצים משמשת פריש שלאחר עזיבת בית הנשיא עברה לעבוד גם עם מפלגת יש עתיד כמומחית לבניית המעטפת האסטרטגית של הפעילות מול החברות וכאחראית על המיתוג.

“היזמות עוזרת לפילנתרופיה”

לפרס שורה ארוכה עוד יותר של מקורבים שהולכים לצידו שנים ארוכות, בהם גם יונה ברטל, סמנכ”לית בית הנשיא לשעבר, המועסקת אף היא בחברה החדשה. פרס ספג ביקורת של מבקר המדינה בנושא העסקת עובדים בבית הנשיא. ב־2011 כתב מבקר המדינה כי על בית הנשיא להעסיק עובדים על פי מיפוי צרכים אובייקטיבי שמשקף את המבנה הארגוני שלו ולא על בסיס זהות העובדים. בהמשך כתב המבקר כי 14 עובדים במשרת אמון ללא בחינת צרכים לשם כך ואף הזכיר כי בבית הנשיא איתר ארבע עובדות אמון שמשרותיהן אינן נכללות בסוגי המשרות המוגדרים ככאלה וכן טען כי מ־2011 ועד 2014 גדלה מצבת התקנים בבית הנשיא פי שלושה מהמותר. סמנכ”לית בית הנשיא, שאחראית לניהול דירת הנשיא והאירוח בה כמו גם לליווי שוטף של הנשיא, למעשה פעלה ללא הגדרת תפקיד.

חמי פרס אינו מושך משכורת מהחברה ובמקביל הוא משמש גם כיו”ר הוועד המנהל של מרכז פרס לשלום. הוא מוכר בעולם העסקי בעיקר כמי שייסד בשנות ה־90 יחד עם רמי קליש את קרן פיטנגו, שמנהלת כיום 1.6 מיליארד דולר. הקרן מושקעת ב־66 חברות פעילות, בהן טאבולה, ויה ופורסקאוט.

גורם שנכח בפגישה שיזמו אנשי פרס סיפר ל”כלכליסט”: “נאמר לנו שנבחרנו על ידם מבין כל החברות הפועלות בתחום כיוון שפרס מזדהה עם הפעילות שלנו. הם אמרו שהם בונים חליפה מתאימה לכל חברה והציגו לנו תעריפון ובו תמחור שונה לשיחת טלפון, אירוע בחו”ל (שבו נדרשת החברה המסחרית לשלם גם עבור טיסות ולינה למלווים), אירוע בארץ ופגישות בארץ ובחו”ל”.

בכיר מענף ההייטק מספר: “פרס ויועצים פונים לחברות הייטק ומציעים להן סיוע במכירות לממשלות וגופים ממשלתיים, מקומות בהם פרס הוא שם שפותח דלתות. בתמורה לפתיחת דלתות וסיוע בסגירת עסקאות מבקשים בחברה ריטיינר של עשרות אלפי דולרים ו־8% מסכום העסקה העתידית”. המודל של הקרן מזכיר את החברה של הנרי קיסינג’ר, אדם מנוסה שמעסיק יועצים לפעילויות שונות.

באשר לבנק הפועלים, גם כאן נוצר הקשר על ידי אנשיו של פרס כשלא התקיימה פגישה פרונטלית בין פרס עצמו לבכירי הבנק. התשלום בגובה 30 אלף דולר בחודש נועד עבור 2-3 הרצאות שונות בחו”ל שהיה אמור פרס להעניק לבנק. מקורביו של פרס הסבירו כי את הרצאותיו היה אמור לערוך דרך החברה ובסיוע היועצים המועסקים בה, שמכינים לו חומרי רקע. בדיעבד היכו בסביבתו על חטא על כך שבחרו במודל התשלום החודשי הקבוע, כיוון שהפעילות של פרס לא היתה אמורה להתבצע כל השנה. הם הסבירו כי הם חוששים שהדבר גרם לביקורת הציבורית הרבה כאילו היה אמור להעניק שירותים לבנק וכי הם חוששים שהביקורת הזו תמנע מחברות נוספות להתקשר עם החברה.

בשיחה עם “כלכליסט” הסבירה איילת פריש כי “חמי פרס הקים את החברה לאחר שהבין כי כדי לקיים פרויקטים חברתיים של חינוך לקידום השלום אין די במשאבים שמגיעים מפעילות פילנתרופית. לאורך השנים התברר כי גיוס כספים לא מאפשר להחזיק ואף להרחיב פרויקטים שכאלה לאורך זמן. זו לא חברה שגורפת רווחים לשם הקמת מגדלים אלא מפנה אותם לפרויקטים חברתיים במרכז פרס לשלום. זה חלק ממגמה עולמית שבה הפילנתרופיה נעזרת ביזמות עסקית”.

לדבריה: “חשוב להבדיל בין פעילות החברה שמבצעת פיתוח עסקי לחברות ישראליות מעבר לים לבין ההרצאות של פרס. אין חברה אחת שבאנו אליה ואמרנו לה ‘יש מחיר לפגישות עם או בלי שמעון פרס’”. בהתייחס לשאלה איך הפנייה לבנק הפועלים מתיישבת עם המודל הזה ענתה פריש: “החברה לא נותנת שירותים לבנקים ולא תתן. אנחנו מתעניינים בתחום ה’סטארט־אפ ניישן’, חקלאות, רפואה, תחומים שחמי פרס מתעניין בהם ושבהם המוצרים עושים רק טוב. זה גם חלק מהאידאולוגיה שלנו שמבקשת לקדם את התעשייה הישראלית”.

חריקות באחד המודלים של פרס ויועצים

בסביבתו של הנשיא לשעבר שמעון פרס מציינים כי הוא עובד במודל דומה לזה של נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון.

קרן קלינטון, ארגון בלתי ממשלתי שייסד הנשיא לשעבר ביל קלינטון לאחר סיום כהונתו, ספגה בימים האחרונים ביקורות, על רקע ההכרזה של הילרי קלינטון על התמודדותה לנשיאות ארה”ב. המטרה המוצהרת של הקרן היא לקשר בין ממשלות, גופים עסקיים וקהילות הזקוקות לסיוע וקידום. לקרן יש ארבעה יעדים עיקריים: מלחמה בשינויי אקלים, פיתוח כלכלי של מדינות נחשלות, נושאי בריאות ותברואה וקידום מעמד האשה.

הקרן לא מפרסמת את רשימת התורמים שלה ואת סכומי התרומות. בסוף השבוע פרסמו אמצעי התקשורת המובילים בארה”ב חלקים מספרו של הסופר והעיתונאי פיטר שווייצר, שמפרט תרומות בשווי עשרות מיליוני דולרים שנתרמו לכאורה לקרן קלינטון. שווייצר גם מצביע על קשר אפשרי של בני הזוג קלינטון לעסקאות בעייתיות שמעמידות אותם בניגוד עניינים.

בדו"ח הפיננסי שלה ל־2014 דיווחה הקרן כי הצליחה לגייס כמעט 200 מיליון דולר בתרומות ועוד כ־100 מיליון דולר במענקים ממשלתיים לטובת פרויקטים שעבורם היא תיווכה. דו"ח שפורסם במרץ באתר פדרליסט חשף כי רק 15% מהתקציב של הקרן הוקצו לטובת הפרויקטים ההומניטריים ועוד 25% הוקצו לטובת המשכורות וההוצאות של העובדים. שאר הכסף, כ־60% מהתקציב העצום, הופנה ל"מטרות אחרות", לפי הדו”ח.

העיתון “וושינגטון אקזמינר” פרסם בסוף השבוע כי חלק גדול מהתורמים לקרן זכו למענקים של מחלקת המדינה. העיתון "ניוזוויק" דיווח כי אחד התורמים הגדולים של הקרן היה האוליגרך האוקראיני ויקטור פינצ'וק, שעשה חלק מהונו מעסקאות עם איראן בשנים 2009–2013, תוך הפרת הסנקציות הבינלאומיות על איראן.

זה מה שעשו בנק הפועלים, שהסתבך בהעלמת מסים בארה"ב, וזה מה שעשתה חברת טבע, שנגדה מתנהלת חקירה על מתן שוחד לגורמים שונים. בנק הפועלים וחברת טבע שכרו את שירותיו של שמעון פרס.

בנק לאומי, שלא שכר את שירותיו של פרס, נאלץ לשלם קנס של 2 מיליארד דולר
לרשויות בארה"ב.

כתבות רלבנטיות:

ארה"ב: הרשויות פתחו בחקירה נגד טבע בחשד למתן שוחד
טבע התבקשה ע"י ה-SEC להעביר מסמכים לגבי פעילותה באמריקה הלטינית
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000771413

חשבונות בלוקסמבורג ופגישות חשאיות בניו יורק: כך סייע בנק הפועלים להעלים מסים
הסתבכות בארה"ב: לקוחות אמריקאים של בנק הפועלים העידו כיצד יועצי מס לימדו אותם להסתיר את כספם בבנקים ישראליים. לטענתם, הבנק הטיס עובדים לארה"ב כדי לפתוח חשבונות סודיים ללקוחות . הפועלים: "המשפט אינו רלוונטי"
http://www.themarker.com/markets/1.2584134

״פרס ויועצים״ קיבלה ערבות מבנק הפועלים | אריסון תרמה למרכז פרס מאות אלפי דולרים | גם משפחת קלינטון תרמה | פרטים חדשים

חברת ״פרס ויועצים – יעוץ גלובלי״ עוסקת ב״פתיחת דלתות״ בעבור לקוחות ישראלים וזרים והעובדים בה הם אנשי בית הנשיא לשעבר | בחודש שעבר קיבלה החברה ערבות מבנק הפועלים | שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק, תרמה לאגודת הידידים של מרכז פרס לשלום מאות אלפי דולרים | נשיא ארה״ב לשעבר ביל קלינטון תרם גם הוא | פרטים חדשים על עסקי הייעוץ של משפחת פרס

אורי בלאו

לפני כעשרה ימים פרסמה העיתונאית שרון שפורר בדה מרקר כי הנשיא לשעבר שמעון פרס התקשר לאחרונה עם בנק הפועלים בחוזה לפיו יקבל 30 אלף דולר מדי חודש בעבור קידום ענייני הבנק. ההתקשורת הזו זכתה לביקורת ציבורית נוקבת ונרחבת, ובעקבותיה ביטל פרס את ההתקשרות עם הבנק.

ההתקשרות נעשתה דרך חברת ״פרס ויועצים – יעוץ גלובלי בע״מ״ שהוקמה בשני ליולי 2014, בתחילת החודש בו סיים הנשיא לשעבר את תפקידו. כעת נחשפים פרטים חדשים אודותיה.

חברת ״פרס ויועצים – יעוץ גלובלי בע״מ״ הוקמה תחת השם קפורגנה לימיטד ונרשמה ע״י עו״ד רון פלג מרחוב אבא הלל סילבר 16 ברמ״ג, ממשרד עורכי דין מיתר, ליקוורניק, גבע, לשם, טל ושות’. המדובר במשרד שהוכרז בשנת 2014 כמשרד עוה״ד הגדול בישראל. החברה נרשמה בכעלת 100 אלף מניות בשווי אגורה אחת כ״א, הוחזקה על ידי משרד עורכי הדין והדירקטורית הראשונה בה היתה עורכת הדין מיה ליקוורניק.

ה-23 ליולי היה היום האחרון של שמעון פרס בתפקידו כנשיא המדינה. למחרת מונה ראובן ריבלין לתפקידו. באותו יום, ה-23 ליולי, מונה נחמיה יעקב פרס (חמי פרס) כדירקטור בחברה במקום ליקוורניק. שבוע אחר כך הועברו לו מניות החברה. במקביל הועברה כתובת החברה לכתובת תחת של פרס, ברחוב המנופים 11 בהרצליה.

ב-22 למרץ השנה הודיעה ״פרס ויועצים יעוץ גלובלי״ על שיעבוד ״ללא הגבלה״ על חשבון בסניף 584 בבנק הפועלים. המדובר בסניף ״הגלים״ שבהרצליה פיתוח והשיעבוד הוא על פיקדון שבו 140 אלף שקל. על פי מסמכי הבנק חמי פרס קיבל ערבות/הלוואה בסך 135,700 שקל מבנק הפועלים. הערבות ניתנה על ידי יחידת ״בנקאות פלטיניום״ של הבנק, שהינה, כפי שמוסבר באתר הבנק, ״מועדון אקסקלוסיבי שהוקם במטרה לשרת לקוחות פרטיים בעלי עושר פיננסי רב״. פלטינום, נאמר באתר, ״זו לא רק בנקאות ברמה הגבוהה ביותר. זו חוויה שלמה. חוויה בנקאית מקצוענית עטופה בשירותים ייחודים המעניקים ערך מוסף לסגנון החיים של לקוחותיה.״

בחברת ״פרס ויועצים״ עובדים כמה מהאנשים שעבדו עם פרס בבית הנשיא: נדב תמיר, שהיה יועצו המדיני של פרס כנשיא, אחראי על הקשרים הבינלאומיים בחברה. רן שמחה, שהיה יועץ לענייני כלכלה בבית הנשיא, עובד גם הוא בחברה ואחראי על ניהול ענייניה הכלכליים. איילת פריש, שהיתה יועצת התקשורת של פרס, אחראית על היחסים עם כלי התקשורת ועל מיתוג החברה.

גורם המעורה בפעילות החברה מסביר שמלבד ההרצאות שמעביר פרס, החברה משתמשת בקשריו של הנשיא לשעבר ועוזריו ועוסקת במה שמוגדר כ״פתיחת דלתות״. כך למשל, מסביר הגורם, אם חברה ישראלית מתקשה להיכנס לשוק מסוים בדרום אמריקה, מספר שיחות טלפון מצד חברת הייעוץ יעזרו לסדר שם פגישה.

פריש מאשרת שלקוחות החברה הן חברות ישראליות וזרות, אך מסרבת לחשוף מיהן. מרבית הכנסות החברה, אומרת פריש, מועברת לפעילות פילנתרופית דרך מרכז פרס לשלום, שהינה עמותה. כמה כסף בדיוק והאם נחתם חוזה כלשהו בין החברה לבין העמותה? פריש טרם השיבה על השאלות הללו.

עמותת מרכז פרס לשלום הוקמה בשנת 1996. בתחקיר שפירסמתי אודותיה בשנת 2009 נחשפו העלויות העצומות של הקמת המבנה בו שוכן המרכז והגירעון אליו נקלע אז המרכז. על פי הדו״ח הכספי הזמין האחרון של העמותה, הנכון לשנת 2013, שווי המבנה הוא 86 מיליון שקל. על פי אותו הדו״ח מצבה הכספי של העמותה השתפר מאז ובשנת 2013 התקבלו בה תרומות בשווי למעלה מתשעה מיליון שקלים, עלייה משמעותית מאוד ביחס לשנת 2012, אז התקבלו 2.6 מיליון שקל כתרומות. בדו״ח לא מצויניים שמות התורמים לעמותה. פניתי בשאלה בעניין למרכז פרס לשלום. תגובת המרכז טרם התקבלה.

במקביל לפעילות העמותה הישראלית פועלת בארה״ב עמותת ידידי מרכז פרס לשלום. בניגוד לעלייה המשמעותית שנרשמה בהיקף התרומות לעמותה בישראל, התרומות שאגודת הידידים אוספת הצטמצמו מאוד עם הזמן. מ- 2.2 מיליון דולר בשנת 2008 הם ירדו לכ- 380 אלף דולר בשנת 2012.

בין התורמים לאגודת הידידים האמריקאית היתה גם קרן משפחת תד אריסון, היושבת בארה״ב. מדובר בקרן שהוקמה בשנת 1981 על ידי שרי אריסון, בעלת השליטה בבנק הפועלים, ואביה המנוח, תד אריסון. בשנים 2009, 2010 ו- 2012, תרמה הקרן סכום כולל של קרוב ל-290 אלף דולר לאגודת הידידים של מרכז פרס לשלום. על פי דיווחי קרן אריסון הכסף הועבר לטובת פרויקט כדורגל בבית ספר בשדרות. תורמים מוכרים אחרים הם בני הזוג קלינטון: בשנת 2012 תרמה קרן משפחת קלינטון, בראשות הנשיא לשעבר ביל קלינטון ורעייתו הילרי, 25 אלף דולר לאגודת הידידים של מרכז פרס.

http://uriblau.com/peres/

"החוזה שחתמנו עליו עם בנק הפועלים הוא טעות, ואני לוקח את הטעות עלי", אמר אתמול חמי פרס, בנו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס, בעקבות ביטול ההתקשרות שבמסגרתה היה אמור לקבל אביו מהבנק 30 אלף דולר בחודש בעבור הרצאות בקידום עסקי הבנק בחו"ל.

ההתקשרות, שנחשפה בשבוע שעבר ב-TheMarker ובוטלה כמה ימים לאחר מכן, נעשתה באמצעות חברה בשם פרס אנד אסושיאטס, שאותה הקים חמי פרס. פרס הבן, ממייסדי קרן ההון סיכון פיטנגו, עומד בראש חברת פרס אנד אסושיאטס, הוא גם בעל המניות בחברה.

"צורת ההתקשרות עם בנק הפועלים היתה טעות", אמר חמי פרס בראיון ל-TheMarker. "אבי היה אמור לתת הרצאה אחת גדולה ואולי עוד שתיים קטנות יותר לבנק הפועלים בחו"ל, ובגלל טעות טכנית נעשתה התקשרות חודשית במקום לגבות תשלום חד־פעמי על הרצאות.

״אבא שלי לא עובד בחברה. איו לו מניה אחת. הוא מנותק לחלוטין מכל העסק הזה. חשבתי שצריך לבנות את העסק הזה ככה. יכול להיות שמישהו יגיד שאפשר לעשות אחרת. אולי טעיתי".

אם רווחי החברה מיועדים לפעילות של מרכז פרס לשלום, כפי שהודעתם, מדוע בכלל צריך להקים חברה עסקית שמעסיקה אנשים ושוכרת משרדים?
"יש שלוש דרכים לגייס כסף", הסביר חמי פרס. "הראשונה היא תרומות - וזה קל יותר לאוניברסיטאות או לבתי חולים מאשר לפעילויות כמו מרכז פרס לשלום. השנייה - לעשות הרצאות, וזה מה שאבא שלי עושה - ואז כל ההכנסות הולכות למרכז, ואבי לא לוקח שקל לכיסו. והשלישית - לעשות פעילות כלכלית, ואת הרווחים לתרום.

"כששמעון פרס עזב את הנשיאות הוא רצה להמשיך את הפעילות שלו. יש קבוצת אנשים שליוו אותו לאורך שנים, ואי־אפשר היה לתקצב את זה במסגרת מרכז פרס לשלום. קשה להעמיס את העלויות האלה על עמותה שהיא לא למטרת רווח".

אבל למה הוא צריך לפרנס את כל האנשים האלה אם הוא פרש מתפקידו הציבורי?
"כי הוא לא החליט לפרוש. הוא החליט להמשיך במלוא כוחו. הוא צריך סביבה משמעותית מאוד שתתמוך בפעילות שלו. הוא מייצר המון פעילות, ואי־אפשר לעשות את זה עם אדם אחד או שניים. גם כשהוא נותן הרצאות ומגייס תרומות יש קבוצה של אנשים שעובדת סביב העניין הזה. נכון שבארה"ב משלמים לך על חלק מההוצאות, אבל יש הרבה עבודה סביב זה, וזה עולה כסף.

ההתקשרות עם בנק הפועלים נועדה למשהו מעבר להרצאות? זה לובינג? פתיחת דלתות?
"בעניין בנק הפועלים היתה טעות טכנית. ביקשו הרצאה ואולי עוד מפגש אחד או שניים בפורום מצומצם יותר. סוכם על מחיר ותקופת תשלום חודשית. אנחנו בעיקרון לא עוסקים בלובינג ולא בשום נושא פנים ישראלי. צורת ההתקשרות גרמה לכך שחשבו שהוא הולך לעבוד בשביל בנק הפועלים, ואולי יעשה להם לובינג מול משה כחלון — וזה די מגוחך. אם היית רוצה לוביסט לא היית לוקח את פרס".
"מס הכנסה אומר שאם עשית עבודה, תשלם מסים ואחרי זה תתרום. לכן הקמנו מסגרת כלכלית שמסוגלת לעשות פעילות נוספת, שהרווחים שלה ילכו למרכז פרס לשלום".

לבנק הפועלים יש עניינים מול הרשויות גם בארה"ב. שם הוא היה אמור לעבוד מולם?
"אנחנו לא עובדים מול שום ממשלה ושום רשויות בישראל או בחו"ל. ההתקשרות עם בנק הפועלים היתה במטרה לתת הרצאה אחת גדולה ועוד שתיים, כדי לקדם את ענייני הבנק מול לקוחות שם, לשמוע על ישראל. צורת ההתקשרות היתה טעות שלנו, והיא גרמה לו לעוגמת נפש גדולה, וזה די פגע בו.

"החוזה שחתמנו עליו נחתם בתום לב. הוא טעות ואני לוקח את הטעות עלי. לא היה צריך לסגור תשלום חודשי, אלא תשלום עבור הרצאה, כמו שעושים עם אחרים. הוא לא עובד בשבילם. מאחר שלא ידענו את התאריכים המדויקים של ההרצאות, סיכמנו על מחיר וחתמנו על תשלום חודשי, וזו היתה טעות".

שמעון פרס הוא עובד של 
החברה?
"כל האחריות על העסק היא עלי. אני הבעלים של החברה ואני היו"ר. אין לחברה מנכ"ל. פרס לא חותם על חוזים. אם אתה מזמין אותו להרצאה, הוא נותן לך שירות. בהתקשרות עם בנק הפועלים, נותן השירות זה הוא".

אם הוא לא התכוון לעשות לובינג לבנק הפועלים, ומדובר רק בהרצאות, אז למה ביטלתם את ההתקשרות עם הבנק?
״לא ביטלנו. הוא ביטל - כי הוא כל כך נפגע ולא רצה להשאיר ספק, אז הוא החליט לחתוך את זה, חד וחלק. זה מאוד לא נעים, כי הבנק בנה עליו, אבל הוא נסוג מזה, כי ציבורית זה התקבל רע.

"שמעון פרס לא לוקח גרוש, ואני לא לוקח גרוש. במקום לתת לנכדים שלו, הוא החליט לתרום. הוא מנותק לחלוטין מפעילות החברה. הוא לא מעורב בפרטים. הכסף הזה מחזיק את הצוות שלו, שדואג להיות אתו בכל הנסיעות, בכל מקום, גם כשהוא לא עובד. הוא עושה המון עבודה למרכז פרס. הוא לא יודע לגייס כסף ולבקש כסף. אנחנו עושים את זה. הכסף מיועד לממן את הפעילות שלו ואת המרכז. הוא מסוגל לייצר הרבה יותר ממה שהמרכז יכול להכיל. כל הטעויות וההתנהלות המסחרית - הכל נופל עלי. אני אחראי לכל השגיאות האלה".

נראה כאילו ממשיכים להשתמש בשמו כדי לעשות פעילות עסקית במקום לאפשר לו להוריד הילוך ולנוח.
"אם הוא היה רוצה להוריד הילוך ולשבת לכתוב ספר זיכרונות, לא היינו עושים את הפעילות הזאת. הוא מאמין שאפשר לקדם נושאים עם חברות רב לאומיות, לקדם חברות ישראליות. אין לו משרד ממשלתי עם תקציב. הוא צריך לייצר תקציבים בעצמו. אנחנו לא דואגים לאנשים שלו לג'ובים. הם אנשים מוכשרים שיכולים לעבוד".

האם לחברה שהקמתם יש קווים אדומים? באילו נושאים לא תטפלו?
"העקרונות הם שאנחנו לא עובדים בתוך ישראל, מול הממשלה והרגולציה הישראלית. לא נעבוד עם חברות הימורים, לא נעבוד עם אנשים שמוכרים נשק. כן נעבוד עם אנשים שמוכרים הומלנד סקיורטי (מוצרי ביטחון פנים). נעבוד עם כל דבר יצרני וטוב לחברה הישראלית שלא פוגע במדינת ישראל. נעבוד עם חברות בינלאומית בניסיון להביא אותן למזרח התיכון. אם נראה חברה שיש בה יזמים ממקומות שונים בעולם, נעזור להם".

כמה כסף שמעון פרס מקבל על הרצאותיו?
"זה נורא תלוי ומאוד משתנה. כל מי שמכיר אומר שהוא צריך לגבות 250 אלף דולר להרצאה. זה מה שהוא שווה. בחו"ל הוא גובה תשלום נמוך ממה שמוכנים לשלם לו. כשהוא מרצה לגופים יהודיים, הוא גובה הרבה פחות, אף שזה כרוך בהרבה מאמץ. על הרצאות בישראל הוא לא לוקח שקל".

לחברה שהקמתם יש עלויות. יש לה עובדים, ושכרתם משרדים בבניין יפה בתל אביב. מה נשאר לתרומות ופעילויות של מרכז פרס?
"המשרדים שלקחנו בתל אביב נועדו להפריד את הפעילות הזאת ממרכז פרס לשלום. רוצים הפרדה מוחלטת בין גיוס תרומות לפעילות שאינה תרומות. אנחנו לא מקבלים כסף מהממשלה. פרס עצמו יושב במרכז פרס לשלום. כל מה שמגייסים מיועד לתרומות. אנחנו ועוד שלושה גופים חולקים משרדים בשטח 250 מ"ר".

אחרי כל ההוצאות של החברה, נשאר בכלל כסף לתת למרכז פרס?
"אחרי ההוצאות והמס נשאר לא מעט. החברה פועלת מאוגוסט, ויש המון עניין לעבוד אתנו".

עם אילו חברות אתם עובדים?
"אנחנו לא נוהגים לפרסם פרטים של התקשרות מסחרית. אחד הדברים שנבקש בעתיד הוא שההתקשרות שלנו תישאר חסויה - ולא מפני שאנחנו מתביישים. אני נבוך מהמקרה הזה. פרס הרי לא לוקח אגורה שחוקה - לא מהמרכז ולא מהחברה. הוא לא מייחס ערך לכסף, והוא לא מתעסק בזה".

אולי הלקח צריך להיות לא להתקשר בהסכמים עם גופים שנמצאים בעין הסערה, למשל בנקים שעומדים בפני רפורמות, כדי לא לסבך את הנשיא לשעבר ולפגוע בשמו?
"כל גוף שעוסק במשהו יכול למצוא עצמו בעין הסערה. אני מצטער מאוד אם דבר כזה מסבך אותו. בכל מדינה היו משבחים אדם שבגיל הזה רוצה לתרום מניסיונו ולעזור לחברות ישראליות. הוא נפגש עם כולם. הוא ממשיך להיות איש ציבור במערכת שאינה מערכת ציבורית".

פרס מחובר מאוד לחברת סיסקו ועשה גם עמה כמה פעילויות. איזו התקשרות מסחרית היתה שם?
"אני לא מתייחס לשאלות מהסוג הזה. זה לא לעניין ולא רלוונטי. החברה עובדת עם חברות גלובליות ומקומיות. הנשמות הטובות ימצאו בכל דבר טעם לפגם. אנשים מחפשים למה לא, במקום למה כן. אני בא מהמגזר העסקי, ואני רגיל שאני לא מפרסם דברים בפעילות העסקית אם מדובר בחברה פרטית. פרס מחובר מאוד חזק לג'ון צ'יימברס (מנכ"ל ויו"ר סיסקו). סיסקו עושים דברים מדהימים בכל העולם. הם עושים הרבה עבודה כאן. הם מעסיקים ערבים ישראלים ומאמינים שישראל צריכה לשחק תפקיד בזירת ההיי־טק במזרח התיכון".