נאצים על פי חוק השבות-אתר ניאו-נאצי ראשון בישראל  

"פטרול 36" (וידאו)"פטרול 36" – כך קראו לעצמם חברי ההתארגנות הרוסית הניאו-נאצית מפתח תקווה. ההתארגנות עמדה בקשר עם חבריהם לתנועה בשטחי רוסיה – עם הקבוצה הניאו-נאצית הקיצונית ביותר "פורמט 18" ואחרים.
מה היו פעילותה של "פטרול 36" והשקפת עולמה ניתן ללמוד מסרטוני וידאו שצילמו חבריה בעצמם.

יצוין, שמשטרת ישראל במשך ארבע שנים לפחות בקפדנות טיאטאה תחת השטיח את כל המידע על ניאו-נאצים מפתח תקווה. ב-2007 נוכח העובדה שאלימות הניאו-נאצים המקומיים חצתה כל גבולות, הוחלט "להוציא את המוגלה" – במהלך חודשים אוגוסט-ספטמבר נעצרו 8 משתתפי "פטרול 36" (למיטב ידיעתנו מספרם נע מ-20 – עד 30).

לאחר סיום המבצע המשטרה חזרה למדיניותה הקודמת באמרה שאנטישמיות וניאו-נאציזם בישראל אינם מהווים תופעה. וזה למרות שכמעט כל יום מתפרסם מידע על גילוי אנטישמיות ופעולות ניאו-נאציות במקומות שונים במדינת ישראל.

חשוב להבהיר שכנופיות כמו "פטרול 36" קיימות בשתי מדינות בלבד: רוסיה ו...ישראל (ברוסיה הניאו-נאצים תוקפים, על פי רוב, אסיאתים, ולא יהודים - לאור אי זמינותם של האחרונים).

http://pogrom.org.il/heb_articles.php?art_id=53

מספר פעמים בשנה נערכת ב"מחווה אלון" טירונות המיועדת לעולים חדשים. על פי תקנות צה"ל, עולה חדש הוא חייל שעברו פחות משלוש שנים מהיום שבו קיבל אזרחות ישראלית, או שעלה לארץ אחרי הגיל 16. רובם הגדול של הטירונים הם עולים חדשים מרוסיה, מקווקז ומאוקראינה, וביניהם יש גם מספר לא מבוטל של חיילים שאינם יהודים.

לפני שלושה שבועות החלה טירונות חדשה בבסיס, וכבר ביום הראשון טענו החיילים היהודים כי נתקלו בגילויי אנטישמיות בוטים במיוחד מצדם של המגויסים הלא יהודים. בין השאר עיטרו חלק מהחיילים את הקירות בשירותים ובמקלחות בכתובות נאצה נגד יהודים, בציורים של צלבי קרס ובכתובות "הייל היטלר". מספר חיילים אף קעקעו וציירו על גופם צלבי קרס , וחלקם אף נוהגים להצדיע בינם לבין עצמם במועל יד כשהם קוראים "הייל היטלר".

החיילים היהודים לא נרתעו, ובתגובה החלו להבליט את יהדותם. חיילים בבסיס מספרים כי חלק מחבריהם החליטו לחבוש כיפה על ראשם, דבר שלא נהגו לעשות עד כה. אחרים החלו להתפלל בכל בוקר בבית הכנסת בבסיס. התגובה הזאת החמירה עוד יותר את החיכוכים בין שני המחנות, שאף הגיעו לתקריות אלימות.

החיילים היהודים פנו למפקדי הקורס, אך לא נעשו צעדים למגר את גילויי האנטישמיות. באחת השבתות הפגינו החיילים היהודים בבסיס, הניפו שלטים , דרשו לדבר עם המפקדים,אבל במקום שיחה הם קיבלו עונש ויציאתם הביתה עוקבה במספר שעות. לדבריהם? דווקא אחד החיילים שצייר צלב קרס על כף ידו והועמד לדין משמעתי, לא הוענש.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "אחד החיילים בטירונות נראה על ידי חבריו לפלוגה כשצלב קרס קטן מצויר על כף ידו, והדבר גרם מתיחות. בנוסף, בחדרי השירותים התגלו משפטים המכפישים עולים ממדינות השונות. החייל שצייר את צלב הקרס נשפט וננזף בחומרה. צה"ל רואה בחומרה אירועים מסוג זה ומוקיע אותם. אין מקום להתנהגות כזאת בקרב חיילי צה"ל, ואנחנו נפעל לעקירתה מהשורש".

"מעריב"
אסנת שוסתק

תגוביות:

1.בסמוך ליום הניצחון על גרמניה הנאצית ( 9 במאי), ביום 12.05.02 התקיימה במרכז ירושלים עצרת- מחאה תחת הסיסמה : " לא - לפשיזם הרוסי בישראל ", בהפגנה השתתפו יהודים יוצאי ארצות חבר העמים, ותיקים ועולים חדשים, וכן אזרחים אחרים המודאגים מההתפתחויות האחרונות, בעצרת נמסר בין השאר : על המקרים המתרבים של ציור צלבי קרס וסיסמאות אנטישמיות על הקירות ברחבי הארץ, על התקהלויות אלומות של גלוחי- ראש רוסיים, "המקושטים" בקעקועים נאציים. על חילול בתי עלמין יהודיים במדינת ישראל. על יבוא חופשי לישראל של ספרות אנטישמית ונאו-נאצית. המופצת כאן באלפים רבים של עותקים ועל השתקת הבעייה הזאת ע"י הממשל הישראלי.

2.ישראל הרשמית לא שינתה את מדיניותה לדווח אך ורק על גילויי אנטישמיות בחו"ל, ואילו תקריות אנטישמיות מתוצרת בית מטאטאים מתחת לשטיח. סמלי הוא שבכמה ימים לפני חגיגות "היום הלאומי" ובמהלכן אירעו בישראל כמה תקריות אנטישמיות חמורות: 17.01.2005. חיפה: המעשה נעשה לפני כחודשיים, אז פגע הצעיר עם חברו בבית הכנסת בשכונת קריית אליעזר. בחקירתו טען הצעיר בפני חוקרי מחלק הנוער של משטרת חיפה כי עשה את המעשה כשהיה שיכור. יצויין כי אירוע זה אינו ראשון באזור חיפה בעל סממנים אנטישמיים. בשבוע שעבר נלכדה נערה שריססה על קירות בית הכנסת שבעיר צלבי קרס. את המעשה העדיפה המשטרה לכנות כמעשה של בריונות גרידא. 26.01.2005.באר שבע: צלבי קרס וכתובות "מוות ליהודונים","יחי היטלר" ו"תחי אושוויץ" בשפה הרוסית רוססו על קירות בית כנסת "מעיין" בבאר שבע. חיים רוזנטל ממקימי בית הכנסת: "למרות התדהמה זו לא הפעם הראשונה שמתרחשים מעשי וונדליזם. לצערי הרב ניפוץ שמשות בית הכנסת וכו´ נעשה לדבר שבשיגרה". אנשי בית הכנסת הלכו למשטרה והגישו תלונה. אך לא בוצעו מעצרים בפרשה. 27.01.2005. פתח תקווה: שלושה נערים בני 16 ממוצא רוסי, נעצרו על ידי המשטרה בפתח תקווה בחשד שנהגו להתעלל בתלמידי ישיבה חרדים לאורך תקופה של כמה חודשים. כך דווח בגלי צה"ל. ב - 26.01.2005 הוגש נגדם כתב אישום, לפיו היכו השלושה את תלמידי הישיבה בכל פעם שנתקלו בהם ברחוב. הנערים נתפסו כאשר פרצו לבית כנסת סמוך לישיבה בעיר, קרעו את ספרי התורה שם, הפילו אותם על הרצפה וירקו עליהם. מפקד משטרת פתח תקווה, סגן ניצב מוטי פלדמן, סיפר על הפרשה: "אלה נערים שפשוט לא מצא חן בעיניהם הצורה שבהם הלכו אותם חרדים, אז הם החלו להכות אותם. במהלך שנת 2004 ( כמו גם בשנים הקודמות) פעמים רבות אזרחי ישראל הלינו למשטרה על ריסוס צלבי קרס בבתי קברות ובמבנים וכ"כ על תקיפות ופגיעות מילוליות על רקע אנטישמי .דווח גם על אתרי אינטרנט נאציים שהוקמו בישראל וספרים אנטישמיים שנמכרים בחנויות ישראליות. פעמים רבות שלחנו ממצאי התחקירים לשר שרנסקי ולגורמים אחרים, אך הם העדיפו לא להתייחס לתופעה הזוועתית הזאת , אלא להסתירה ולהשתיקה. לסיכום.ישראל הרשמית יוצאת מכליה בגינויים הלא פוסקים כלפי אנטישמיות בחו"ל. דבר שעומד בסתירה משוועת עם שתיקה מוחלטת כלפי גילויי אנטישמיות בישראל עצמה. שתיקה שהופכת את הגינויים הקולניים כלפי המתרחש בחו"ל לליצנות עלובה .

3.מרכז מידע וסיוע לנפגעי אנטישמיות.

הממשל הישראלי והסוכנות היהודית משלים את יהדות התפוצות באומרם, כי במדינת ישראל יהודי יכול להימלט מאנטישמיות. דיווחים על גילויי אנטישמיות בישראל תפסו מדור קבוע בכמה כלי תקשורת (בעיקר ברוסית). תנועת "דמיר - לקידום קליטת עולים" ערכה תחקיר שהעלה כי מגפת אנטישמיות אשר "עלתה" לישראל, השתקעה כאן יותר מכל השערה. עולים-יהודים רבים, לאחר עלייתם, גילו בתדהמה כי הם נתקלים באותן פגיעות והשפלות על רקע אנטישמי , מצד הלא יהודים שהגיעו ביחד אתם מארץ מוצאם, שמהן הם ברחו מחבר המדינות. עדויות אישיות וחומר עיתונאי נכללו בדו"ח על תופעת האנטישמיות בישראל. כל פניותינו לשרי הממשלה ולחברי הכנסת לא זכו להתייחסות. השלטונות אינם רוצים לטפל בבעיה. לאור זה, קשה להתייחס לגינוייהם כלפי גילויי אנטישמיות בחו"ל, אלא כהעמדת פנים אומללה. האבסורד חוגג - מספר נפגעי אנטישמיות הולך וגדל. נוכח התעלמות מוחלטת של הרשויות וניסיונותיהם "לטאטא את הנושא מתחת לשטיח", קבוצת הפעילים והנפגעים החליטו להקים מרכז מידע וסיוע לנפגעי אנטישמיות. ואלו מטרותינו: לעורר מודעות הקהל לתופעה הזוועתית זו בכל תפוצות ישראל. להקים רשת מוקדי הסברה בקרב עולים-יהודים, כולל סיוע משפטי ונפשי לנפגעים. לדרוש מהרשויות לנקוט באמצעים ע"מ למנוע גילויי אנטישמיות ולהעניש את המתפרעים. כל מי שהנושא נוגע ללבו, והוא מוכן לפעול בדרך כלשהי, מתבקש ליצור אתנו קשר.

4. אנטישמיות בישראל סיכום:

עדכון בעניין גלויי אנטישמיות בישראל בשנת 2004 -אתר האינטרנט הניאו-נאצי הישראלי. פרקליטות המדינה הודיעה לנו כי בהתאם להנחיותיה משטרת ישראל פתחה בחקירה ( עוד לפני כשנה וחצי ). חקירה זו הסתיימה זה מכבר וממצאיה הועברו לבחינתה של הפרקליטות . עם סיום החקירה אישר היועץ המשפטי לממשלה הגשת כתב אישום נגד האדם שהקים וניהל את אתר האינטרנט http://pogrom.org.il/israelnazi.htm שבנדון בגין ביצוע עבירה של פרסום הסתה לגזענות, הסתה לאלימות או לטרור, איסור הכחשת השואה, איסור פרסום אהדה לפשעי הנאצים, ופגיעה בכבוד דגל המדינה או סמלה. כתב האישום הוגש זה מכבר בבית משפט השלום בחיפה. -לגבי אירוע תקיפה בתל אביב (18.07.03) בו קבוצת צעירים מקושטים בסמלים נאציים הכתה אזרח שמחה על לבושם(האזרח הובא לטיפול נמרץ עם חבלות קשות), הודיעה לנו הפרקליטות כי גם בעניין זה נערכה חקירה מקיפה, אולם החשודים לא אותרו. המכתב מהפרקליטות חתום בשם שי ניצן , משנה לפרקליט המדינה. 01.12.04 - נגרם נזק כבד לבית כנסת בשכונה הירושלמית נווה יעקב (רח´ אביר). כלי התקשורת הישראלים לא התייחסו לאירוע כלל. דבר שעומד בסתירה משוועת עם מעקב קפדני כלפי אירועים כאלה בחו"ל. ממשיך לפעול אתר אנטישמי ישראלי – "המרכז הלאומי הרוסי" www.rusnatcentre.nm.ru/index2.htm , ראה למטה -במהלך שנת 2004 פעמים רבות אזרחי ישראל הלינו למשטרה על ריסוס צלבי קרס בבתי קברות ובמבנים וכ"כ על פגיעות מילוליות על רקע אנטישמי. וישראל הרשמית ממשיכה להלחם באנטישמיות בחו"ל – ב- 27.01.05 יצויין שנית היום הבינלאומי של לחימה באנטישמיות ( ע"י משרדו של השר נתן שרנסקי ). 15.10.2004 - 14 חשודים בני 15-18 נעצרו היום על-ידי המשטרה בחשד שציירו צלבי קרס וכתובות נאצה על קירותיו של אצטדיון רמת-גן. המשטרה שהוזעקה למקום, בעקבות דיווח של מנהל האצטדיון, הבחינה במספר כלי רכב שנמלטו מהמקום ורדפה אחריהם. לאחר מרדף קצר נעצרו הנערים, והובאו לחקירה ( במבזקים של מעריב ) . http://www.nrg.co.il/online/1/HP_410.html 30.09.2004 - במהלך חג הסוכות בפתח תקווה היו התפרצויות אלימות של קבוצות צעירים דוברי רוסית לישיבות "לומז´ה" ו"אור ישראל" 1.09.2004 .המתפרעים קרעו ספרי קודש, פגעו ברכוש והתעמתו עם הציבור הנמצא. 25.09.2004 - במהלך יום כיפור בחייפה בשדרות מוריה (שכונת כרמל) רוססו גרפיטי עם צלב קרס ועם מגל ופטיש על האנדרטה לזכר היהודים שנרצחו בשואה. 6.09.2004 0- תושב ראשל"צ התלונן: צלבי קרס נחרטו על מצבת אבי תושב ראשון לציון בן 48 התלונן במשטרת מרחב איילון על כך שאלמונים חרטו שני צלבי קרס על מצבת אביו, בבית העלמין בחולון . האיש, שאינו מוכר למשטרה, אמר כי הוא אינו יודע מי עשוי לעמוד מאחורי השחתת המצבה. המשטרה פתחה בחקירת האירוע . http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2973643,00.html גם הפעם ישראל הרשמית לא הגיבה. נדמה שלאנטישמיים אסור להשתולל רק בצרפת וכד´. 01.09.2004- בעיתון "וסטי" (ברוסית) הופיע כתבה על צלב קרס עם מילה "היטלר" מעליו וחתימה "ויטק"( קיצור משם ויקטור ) הכל ברוסית.ב"קישוטים" האלה זכה רחוב אדמונית בשכונה הלודאית גני אביב. לדברי הכתב הוא פנה למשטרה לעיריה ולחברה פרטית שעוסקת בנקיון. אף אחד לא גילה עניין לאירוע ואף לא היה מוכן לנקות. הכתב מציין שגרפיטי כזה מהווה פגיעה קשה בניצולי השואה, ובכל התושבים בפרט שהם בעצמם יצטרכו להוריד את הטנופת. הרשויות וכלי התקשורת בכלל לא הגיבו על הארוע . כל הפעלתנות בתחום פירסומים וגינוים כלפי אנטישמיות בחו"ל נראת ליצנות עלובה לאור התעלמות מוחלטת מגילויי אנטישמיות בישראל . 23.06.2004 – 1200ש"ח נגנבו מקופה של צדקה בבית הכנסת תפרת ישראל בנהרייה. חוץ מזה העבריינים ציירו צלב על סידור פתוח וסרטו צלב קרס על השולחן. 04.06.2004 - נשרפו ספרים בבית כנסת "שבת אחים" בבת ים. נהלת בית הכנסת: מדובר בנערים-לא יהודים. המשטרה מגלה חוסר אונים. במשך שנתיים האחרונות על בית הכנסת שלנו עברו יותר מעשר התפרצויות. בברלין התקיים פורום הבינלאומי בנושא האנטישמיות המתפשטת בעולם בשנים האחרונות. ישראל הרשמית יוצאת מכליה בגינויים הלא פוסקים כלפי אנטישמיות בחו"ל. דבר שעומד בסתירה משוועת עם שתיקה מוחלטת כלפי גילויי אנטישמיות בישראל עצמה. שתיקה שהופכת את הגינויים הקולניים כלפי המתרחש בחו"ל לליצנות עלובה . בחודשיים האחרונים המשיכו להגיע דיווחים על פגיעות באזרחים על רקע אנטישמי. קבוצת תןשבי באר שבע הגישו תלונה לתחנת המשטרה המקומית. התושבים (אף הם יוצאי חמ"ע) סיפרו על ביטוים אנטישמיים ואיומים מצד שכן הלא יהודי שגר אצלם בבניין, בנוסף נאמר בתלונה כי האדם שהלינו עליו פתח חדר כושר בדירתו שבאים לשם ז´לובים גלוחי ראש והדיירים מאוד מפחדים מהם. אגודת "דמיר" שלחה מכתב-שאילתה למפקד משטרת באר שבע יוסי פריינטה. בחודש מארס 2004 נרשם ברשם עמותות תאגיד "המרכז הרוסי" בראשותו של אנטולי גרסימוב. "התאגיד מיצג רוסים אתניים שמתגוררים בישראל". ראש התאגיד אנטולי גרסימוב מצוטט פעמים רבות באתר אינטרנט palestine -info , המזוהה עם "חמס", למשל כאן: " אני רוסי, אך רוב חיי גרתי בין היהודים. ואני מבין היטב כי האידאולוגיה הגזנית של הציונות והאידאולוגיה השוביניסטית של היהדות מסכנות את כלל האנושות וגם את העם היהודי עצמו". http://www.palestine-info.ru/code/AFF/aff.php?id=5154&categuorie=2 אין ספק שהתבטאות כזאת אילו נאמרה בכל מקום בחו"ל היה מוגדר ע"י השלטונות הישראלים וכלי תקשורת רבים כאנטישמית . אנטישמיים המתגוררים בישראל מבקשים ליצור קשר עם ארגונים אנטישמיים שונים בחו"ל, למשל כאן: http://nbp-info.ru/Limonka/limon144/pism144.html וזהו התרגום: "שלום לך , חבר נאצ-בול (חבר בארגון אנטישמי ברוסיה ) אני מתגורר כעת בישראל. לצאת מפה אינני יכול לצערי. מסיבות כלכליות ומנהליות (?). אף על פי כן מאוד הייתי רוצה לעזור לכם, אפילו בחור של כלבות הזה. אני וחבריי לא שוכחים את המולדת (רוסיה). עוד בבית ספר נאבקנו בתעמולה המקומית . היו כאלה שגורשו בגלל זה. אנא עזרו לנו בחומר ובייעוץ. נודה לכם מאוד. תחיה רוסיה!" לאחרונה הוקם אף אתר אנטישמי ישראלי חדש: www.rusnatcentre.nm.ru/index2.htm , המכיל דברי נאצה נגד יהודים, קריקטורות אנטישמיות וכדומה.יצוין כי באפריל 2003 הופיע אתר אינטרנט של נאצים בישראל http://pogrom.org.il/israelnazi.htm(הורד כעבור 4 חודשים). האתר חולל שערורייה בכלי תקשורת בישראל ובחו"ל עד שהממשל נאלץ להגיב, ( בניגוד למדיניות המקובלת של טאטוא מתחת לשטיח) . אם כי ניתן היה לראות שהרשויות אפילו בהודאתם ממשיכות באותה מדיניות של הסתרת העובדות באמרם כי "התופעה קיימת רק בשוליים" (שר המשפטים טומי לפיד בראיון ל"ידיעות אחרונות" מ- 23.06.2003 ) משטף הפניות שמגיע לאגודתנו בצרוף הדיווחים מכלי התקשרת ניתן ללמוד שמדובר בתופעה רחבה ומתפשטת. זלמן גיליצ´נסקי 2004 Dec 31 .

לסבא הז'יד ולמשפחה.

היש עתיד למדינה היהודית ?

דוד רופייזן, יהודי מפולין, הפך לנזיר קתולי ששמו האח דניאל. הוא דרש להכיר בזכותו לעלייה, כיוון שנולד לאם יהודיה. במהלך הדיון התברר שהאח דניאל התכחש ליהדותו, ולכן הבג''ץ החליט כי ''אין להכיר בו בתור יהודי בעל זכות לשבות''. השופטים אף הוסיפו כי אבות הציונות, וגם סתם יהודים פשוטים – לעולם לא היו מכירים בנוצרי מאמין – בתור אדם יהודי.

אדם כזה רשאי, כמובן, לבקש לאפשר לו מגורים בישראל ( כמו כל לא-יהודי אחר), אבל אינו זכאי לא לאזרחות ישראלית, ולא להטבות של עולה חדש.

בסופו של דבר האח דניאל אכן התיישב בישראל וחי כאן שנים ארוכות עד לפטירתו לפני שנים מספר.

עיוותי ''חוק השבות''

לסיפור דלעיל נודעה השפעה רבה על קבלתם בשנת 1970 של שני תיקונים ל''חוק השבות'' – סעיפים ''4 א'' ו- ''4 ב'' .

בהתאם לאמור בסעיף ''4 ב'' יהודי שמשתייך לדת אחרת – אינו זכאי לאזרחות ישראלית ( הדוגמא: האח דניאל). ואילו בן-המשפחה הנוכרי שלו – זכאי גם זכאי. גם אם יהיה גלח פרבוסלבי עם צלב, או אימאם מוסלמי חבוש מצנפת לבנה – יקבל גם יקבל את תעודת העולה מידי עובדי משרד הקליטה: החוק הוא חוק.

במלים אחרות, אלמלא היה האח דניאל יהודי, אלא היה, למשל, נכד של יהודי – הרי לפי התיקון החדש היה מקבל אזרחות מיד. סעיף ''4 א'' קובע מי הם בני המשפחה של יהודי הזכאים לעלות: בני זוג, ילדים, נכדים, בני זוג של ילדים ושל נכדים.

ייתכנו סיטואציות גרוטסקיות: נתאר לנו איזה עלם-חמד, ונקה ז'וקוב שמו (על-פי הסיפור הנודע של צ'כוב : נער כפרי כותב אל סבו בכפר – סבא רחימאי, קח אותי מפה, למען יש''ו..), שנולד במשפחתו של כומר פרבוסלבי. סבו של ונייה (מצד אביו) היה יהודי, ואילו אימו – בת למשפחה יהודית, שהתנצרה. לפי סעיף ''4 ב'', חוק השבות אינו חל על אימו של ונייה, אבל חל גם חל – על אביו הכומר! ואילו וניה בעצמו? הוא זכאי ''חוק השבות'' הודות לסבא היהודי שלו (מצד האב; ואולי – גם בגין סבא וסבתא שלו מצד האם?) וכאן נשאלת השאלה: אילולא היה לוונייה סבא-יהודי מצד האב, ואילו הוא עצמו היה נוצרי אדוק, או גם לא היה נוצרי אדוק? האם מספיק שסבא וסבתא מצד האם היו יהודים, כדי להיות זכאי חוק השבות, או שהתנצרותה של האם מנתקת את הקשר של צאצאיה ליהדות ?

אותו סעיף ''4 ב'' משייך ליהודים גם את המתגיירים. בואו נתאר לעצמנו איזה צ'יף של שבט נידח, שהתגייר. האם הופכים לזכאי חוק השבות כל צאצאיו הרבים-מספור? לרבות את אלה שנולדו זמן רב לפני גיורו של הצ'יף? כל ילדיו ונכדיו? אין שום אמירה מפורשת על כך בחוק.

למעשה, נוהגים להחיל את חוק השבות על כל אותן קטגוריות של קרובי משפחה, המנויות בסעיף ''4 א'', גם לגבי המתגיירים ומשפחותיהם.

ומה יקרה, אם המתגייר ינטוש את האמונה החדשה וישוב לחיק דתו המקורית (נצרות, איסלאם, בודהיזם וכן הלאה) ? האם ישללו את אזרחותו הישראלית? ומה עם קרוביו? האם יוכלו לאחר מכן להישאר אזרחים ישראלים? הלא גם מקודם הם לא הציגו את עצמם בתור יהודים?

חוק השבות (ושום חוק ישראלי אחר) לא מספק כל מענה לשאלות אלה.

אומנם, התקופה שבה התחוללה הסערה הציבורית מסביב ל''אח דניאל'' – חלפה מזמן, הזהות הדתית של המהגרים מזמן לא מעניינת את הפקידים; ואילו קביעת החוק בעניין ''יהודי שהמיר את דתו'' (סעיף ''4 ב'') – הפכה לפורמליות ריקה מתוכן.

מתנה לחג-יובל הסוכנות היהודית לארץ ישראל, או ''הסוכנות'' – הוקמה ב- 1929. מבחינה פורמלית – זהו ארגון מתנדבים יהודי בינלאומי, שמרכזו בירושלים.

פעם התיימרה הסוכנות היהודית לייצג את העם היהודי בפני שלטונות המנדט הבריטי ובפני המעצמות, עסקה בעלייה, בהתיישבות ובשירותי רווחה. לאחר 1948 רוב התפקידים שנודעו ל''סוכנות'' – עברו לידי המוסדות הישראליים הממלכתיים.

עם הזמן נקבעו ל''סוכנות'' תפקידים בתחומי העליה והחינוך היהודי. כאשר החל מסוף שנות ה- 70 סגרו שלטונות בריה''מ כמעט לגמרי את העלייה, נאלצה ה''סוכנות'' לעסוק בעיקר בחינוך היהודי בארצות המערב, כשהיא למעשה מבצעת כפל-תפקידים בצד הארגונים היהודים השונים.

אלמלא גל העלייה מבריה''מ (ובהמשך מחבר העמים) – ייתכן שה''סוכנות'' הייתה אמורה להתפרק מחוסר חפץ בה. ואילו מאז אותו גל העלייה הפכה הסוכנות למערך ענקי, אשר לרשותו כוח אדם עצום ומשאבי עתק. ראשי ה''סוכנות'' לא מתכוונים לוותר על כל הכוח המצוי בידיהם.

על מנת להמשיך ולהחזיק בו – יש צורך ב''נתוני עליה גבוהים''.

כיצד להשיג אותם?

הנה קטע מתוך ראיון של עמוס להט – ראש המחלקה לחבר העמים ב''סוכנות'' (פורסם בעתון הישראלי בשפה הרוסית ''רוסקי איזראילטיאנין'' 13.08.02) .

העתון מספר: ''למשל, לא מזמן הגיעו כמה מאות עולים מהעיירה הרוסית שצ'דרינסק.

הכל יודעים היטב, באיזה אופן גויסו האנשים האלה.

במקומון הופיעה מודעה: ''יתכן, שיש לכם זכות עלייה לישראל, ואתם עדיין לא יודעים זאת!

בואו ל''סוכנות'' לבדוק אם יש לכם שורשים יהודיים !''

האנשים הגיעו: מישהו נזכר שסבו היה נכד לסבתא יהודייה מצד אימו; ואם כן הוא עצמו – נכד של יהודי ויש לו זכות לעלות לישראל עם כל משפחתו.

מישהו הציע גרסה שאביו היה ילד של יהודי מחוץ לנישואין.

עמוס להט מתפלא: ''מה רע בכך, שעזרו לאנשים לגלות את השורשים היהודיים שלהם?''

לקראת יובל ה-75 של ה''סוכנות'' הגיעה ידיעה מסוריה האוייבת. בחודש פברואר 2004 פורסם שם ספר על יאסר ערפאת. המחבר – חבר הנהגת אש''ף ד''ר ראזי חוסיין טוען כי לערפאת יש שורשים יהודיים. חוסיין כותב כי הראיס כלל לא קשור לחמולת אל-חוסייני, כפי האגדה המייחסת לו קרבה זו, - אלא שורשיו נטועים בכפר היהודי-מרוקני אל-קידווה. לפי דברי הספר החדש, בן דוד של ערפאת מוסא אל-מוגרבי אישר שמוחמד עבדול ראוף ערפאת אל-קדווה אל-חוסיני הוא שמו הבדוי, והאיש מסתיר את מוצאו היהודי. המחבר טוען כי דבריו של ערפאת שהוא נולד בירושלים – בדותה, למעשה הוא נולד בקהיר. זה קרה לאחר שאביו היהודי של ערפאת הגיע ממרוקו לירושלים, התחתן שם עם בחורה ערבייה ובהמשך עבר אתה לקהיר.

ללא קשר למידת אמינות תגליותיו של ראזי חוסיין, נרשה לעצמנו לשאול שאלה פרובוקטיבית: למה שה''סוכנות'' לא תתחיל לחפש שורשים יהודיים בקרב הערבים – הישראלים והפלשתינאים?

הלא ידוע, כי כפרים ערביים שלמים בארץ הם ממוצא יהודי.

היבול כאן עשוי להיות מרשים פי כמה מאשר בחבר העמים, שמאגריו כבר סחוטים כמו לימון. והכל - כאן, על אתר.

כדי להיות נאמנים לאמת ההיסטורית, מיד נציין שממשלות ישראל כבר דנו בפרויקטים מסוג זה. למשל, בשנת 1985 דנו ב''השבה ליהדות'' של תושבי כפר צוריף ( כ- 25 ק''מ מדרום לירושלים, השוכן במקומו של יישוב המוזכר בתנ''ך עין צורף), שתושביו היו יהודים, לפי המשוער , עד לפני 500 שנה.

תהליך ה''השבה'' היה אמור לכלול הוראה מתאימה של הרבנות הראשית, תוכנית לימודים, גיור, ולבסוף – הענקת זכויות עולה לתושבי הכפר והפיכת צוריף ליישוב ישראלי.

פרוייקט דומה נדון גם בשנת 1998 . תוצאות המחקרים הצביעו על חוסר- סיכוי ועל הסכנות הטמונות ברעיונות אלה בתקופה הנתונה, יען כי ''צאצאים'' אלה לא רואים את עצמם כיהודים'' (!!! – הלוואי מארגני ה''עלייה'' מחבר העמים גם היו חושבים בכיוון זה..- ז.ג.).

קטעים מהדו''ח הנ''ל, המסווג באופן רשמי, פורסמו בעיתון ''מעריב'' ע''י אלכס סומך. סטטיסטיקה לקראת פוגרום.

לפי נתוני הלמ''ס שפורסמו בחודש פברואר 2004, 450 אלף ילדים ישראלים בגיל עד 14 שנה – מוסלמים. בסך הכל יש בישראל 1 מליון ו-70 אלף מוסלמים – 16% מכלל האזרחים, ו- 82% ממספר האזרחים הערבים.

לפי נתוני תחילת 2004 הגידול הטבעי במגזר הערבי היה 3.4% (השיעור הגדול ביותר מכל המדינות הערביות), ואילו במגזר היהודי נתון זה הוא רק 1.4%.

רק 3% מערביי ישראל הם בני 65 ומעלה, ואילו בקרב היהודים – 12%.

10% מהיהודים הם, לפי נתוני הלמ''ס , נעדרים, דהיינו הם ישראלים המתגוררים בחו''ל ואינם מתכוונים לחזור.

במהלך השנים האחרונות כל שנה עוזבים את ישראל 15-20 אלף יהודים (לפי נתוני האוניברסיטה העברית).

הממסד הישראלי רואה את פתרון הבעיה הדמוגרפית בהשלמת המגזר הלא-ערבי ע''י מהגרים מחבר העמים וממדינות אחרות.

מכאן המוטו: ''עוד מליון עולים!''.

רוצים להציב את הסלאבים מול הערבים, כדי לחסום ולו במעט את ההתפשטות הדמוגרפית הערבית.

קבלנים ומנהלי כוח אדם אף הם מעדיפים לא להתעסק עם הערבים, ולייבא במקום זה עוד ועוד רומנים, אוקראינים, תאילנדים, פיליפינים, אפריקאים וכיו''ב.

רבים מאלה לא יצאו מכאן לעולם. הם מקימים משפחות, מולידים ילדים, משתקעים לתמיד.

באופן קבוע נמצאים בארץ בין 300 אלף לחצי מליון עובדים זרים ( כמחציתם – לא חוקיים). שר הפנים אברהם פורז שב ומעלה את רעיונו להעניק אזרחות לעובדים זרים.

כתוצאה ממדיניות זו הרוב היהודי (הישנו עדיין?) הולך ומתמוסס.

אם אין אני לצ'ילי מי לי ביוזמתם של שר התפוצות נתן שרנסקי וראש ה''סוכנות'' סלאי מרידור – צויין בישראל, ב-27 לינואר 2004, יום המאבק באנטישמיות...בחו''ל.

האירוע זכה ל''פמפום'' אדיר בכלי התקשורת.

בואו נשים לב למהלך ההתפתחות. עוד ב- 1999 הועלה בכנסת נושא האנטישמיות באירופה, וכן ההצלחות של כוחות הימין באוסטריה ובשווייץ. הרב מיכאל מלכיאור, שר התפוצות דאז, הודיע כי הממשלה החליטה לשדרג את אתר האינטרנט העוקב אחר הגילויים האנטישמיים בעולם, וכי הוא, מלכיאור, יהיה מעתה מנהלו של האתר הזה, וכן ירכז את המאבק באנטישמיות במישור הגלובלי. השר הודיע חגיגית כי הוא יעשה זאת בכל הרצינות והנחישות ( לפי פרסומי אתר הכנסת מ- 13.10.1999).

כמו רקע להודעה דרמטית זו – שימשה הידיעה, אשר הופיעה בתקשורת כעבור יומיים, על כך שב-15.10.1999 בוצע פוגרום בשלושה בתי כנסת בבני ברק, שכלל חילול והשמדה של תשמישי קדושה וציור כתובות ''יחי היטלר'', לפי מיטב המסורות הנאציות. הפעולה בוצעה בידי בני-נוער עולים.

וכה היתה תגובתו של מלכיאור לכשהתבקש להתייחס לאותה התרחשות, כמו גם לשורה של התרחשויות דומות קודמות: ניתן לפתור את הבעיה ע''י הרחבת מערכת החינוך היהודי בקרב העולים החדשים, שתלמד אותם את יסודות היהדות ברוח של פתיחות ומתינות, דהיינו באופן כזה שיקנה לעולים הלא-יהודים את החיבה למסורת היהודית. ...והרי מושג ה''צדק'' תמיד כולל שני מרכיבים – פיצוי הקרבן (פיצוי כספי, פיסי, נפשי) והענשת האשם... את מסורתו של מלכיאור המשיך יורשו בתפקיד הלוחם הממלכתי הראשי נגד האנטישמיות (בחו''ל) – שרנסקי.

ללא לאות הוא הולך ומעלה רעיונות מתוחכמים לחיסולו של נגע האנטישמיות (בחו''ל).

לדוגמא: ''בירושלים מתכנסים הלוחמים המקצועיים נגד האנטישמיות. ב-30 ביולי, במלון ''לרום'' יתקיים פורום בינלאומי רב-משתתפים המוקדש להתפרצות המחודשת של נגע זה. מיטב המוחות היהודיים – מדענים, פוליטיקאים, פוליטולוגים – יעשו ככל יכולתם כדי לגבש המלצות עבור האנושות הנאורה, כיצד למנוע התדבקות בנגע זה..'' כן, מן הראוי לציין שהמפעל החשוב, כפי שצוין באותה כתבה, ''אורגן וממומן ע''י המשרד לענייני ירושלים והתפוצות, בראשותו של השר נ.שרנסקי''. מיותר לציין, ש''הלוחמים המקצועיים באנטישמיות'' התכנסו ב''לרום'' על חשבון משלם המיסים הישראלי. מי שם לב לקטנות, להילחם – אז להילחם. מיליונים רבים כבר הוצאו לפרויקטים אנטי-אנטישמיים רבים.

ומה בנוגע לאנטישמיות המקומית, כאן ועכשיו?

כפי שצויין בכתבה המצוטטת, מארגני הכנס בירושלים ''ככל הנראה לא מתכוונים להכניס את האורחים לעניינים של בעיות מבית. נסתדר לבד''.

נו, מה נאמר: יוצאי בריה''מ-לשעבר זוכרים היטב את הסגנון הזה, של דיון בבעיות העולמיות, האמיתיות והמדומות, תוך העלמת בעיות חריפות וממשיות מבית, האמיתיות תמיד.

ולכשהתכנסה בירושלים הועידה המתוקשרת ''נגד האנטישמיות'' – דובר בה אך ורק על האנטישמיות בחו''ל. על פעולות אנטישמיות בישראל- אף מלה.

אומנם, היו נציגים שהתקשרו לעמותת ''דמיר'' (המרכז למידע וסיוע לנפגעי אנטישמיות בישראל) והביעו פליאה על כך שפרסומים שלנו לא הוצגו בפני באי הועידה. ואולם נציג של ''דמיר'' שהגיע לוועידה לחלק את הידיעון של ה''מרכז'' – סולק מיד מהמקום.

באמת, כבר אמרנו: אין להכניס את האורחים לבעיות מבית!!

למרבה התדהמה, את העיסוק בנושא הגילויים האנטישמיים בישראל מנסים לאסור לא רק כלפי חוץ – אלא גם כאן, במקום ההתרחשויות. חבר ''דמיר'' שעיה קליימן מספר: - ב- 25 באוגוסט 2002 התקיים באשדוד מפגש של יוצאי הגטאות והמחנות עם חברת הכנסת מרינה סולודקינה. בין השאר, גם אני רציתי לשאול שאלה המטרידה אותי.דהיינו: באיזו דרך יכולים אזרחי ישראל להגן על עצמם מפני פעולות אנטישמיות, לאילו ערכאות לפנות בנושא זה? אבל לא הניחו לי להציג את השאלה.

ברגע שהזכרתי כי בישראל קיימת תופעת אנטישמיות, נשמעה גערתה הרמה של סולודקינה: "זו פרובוקציה! רוצים לסכל את המפגש, רוצים לסכסך בינינו לבין הסלאבים – תפסיק!'' מיד הגיע מאבטח חמור-סבר. כמובן, לקחו ממני את המקרופון בכוח.

משהו דומה מאוד התרחש במהלך פגישתה של חברת הכנסת סופה לנדוור עם הבוחרים. תגובתה של גברת לנדבר לשאלתי הייתה כדלהלן: ''אתה רוצה לסכל את המפגש? כמה שילמו לך?'' ביום 18.07.03 , היום בו הודיעו העיתונים על נחיתת הכוחות הלוחמים באנטישמיות במלון הירושלמי, פורסמה גם ידיעה מסוג אחר: ''תושב תל-אביב בן 36 הגיש תלונה בתחנת המשטרה "ירקון": הוא הוכה לאור יום באמצע שד' בן-גוריון בידי בריונים שהתגדרו בצלבי-קרס על חולצותיהם. עובר-האורח העיר להם, ובתגובה זכה לחבלות גופניות שבגללם נאלץ לפנות לטיפול רפואי''. ..

ראש ה''סוכנות'' סלאי מרידור המציא, ככל הנראה, פטנט נוסף לצמצם את התופעות האנטישמיות (בחו''ל, כמובן) – לרכז את האנטישמים בישראל. וה"סוכנות'' פועלת בהצלחה רבה בתחום זה.

כדאי לחשוב, לחשוב היטב על עומק האבסורד: הלא המדינה היהודית נחלמה והוקמה דווקא במטרה להושיע את היהודים מהגילויים האנטישמיים בארצות פזוריהם.

מה מדויקים דבריו של תושב רמת-גן יעקב הוכברג, המתאר את הסיטואציה ע''י משל משעשע: ''זוכרים את סיפור הילדים הישן והמצחיק על ילד המספר את חוויותיו אחרי מעבר לדירה חדשה? ''בספה הישנה היו המון פשפשים. הורי החליטו לא להעביר אותה לדירה החדשה, וקנו ספה חדשה. אבל אני בשקט-בשקט העברתי איזה שניים-שלושה מהספה הישנה – אל החדשה. ועכשיו יש לנו בספה הרבה-הרבה פשפשים!'' דומה שזה מה שקרה לנו בישראל עם האנטישמים – לשווא קיווינו לעזבם ב''ספה הישנה'' ''.

ישראל – האלטרנטיבה? הנציגים הישראלים הרשמיים אוהבים במיוחד לחלוק מרעיונותיהם בנושא ''האלטרנטיבה להתבוללות, שמציגה מדינת ישראל''.

בתוך כך, הפעלתנות במישור הוקעת האנטישמיות בחו''ל- נמצאת ביחס הפוך למידת הנכונות לטפל בגילויים המקומיים של שנאת היהודים. על אף מאות ידיעות שהתפרסמו בשנים האחרונות, המדווחות על פעולות אנטישמיות בישראל –הרשויות הישראליות לא גינו במלה וגם לא בחצי מלה את התופעה האבסורדית והמחפירה הזאת, המתחוללת כאן ועכשיו.

ילנה רנד עלתה לישראל בשנת 1998, והיא בת 13 . בארץ מוצאה למדה בבית ספר רגיל, לא יהודי. מעולם לא הסתירה את יהדותה, ופעם אפילו הכינה בבית ספרה הרצאה על חגים יהודיים. לא סבלה מיחס עויין מצד תלמידים אחרים.

לאחר שעלו לישראל, החלה ילנה לבקר, במקביל לבית הספר, גם בפנימיית יום ''אולימפוס" בכפר-סבא, המשרתת את ילדי העולים. מההתחלה נדהמה הילדה לגלות אצל בני נוער את אווירת העוינות והשטנה כלפי כל דבר יהודי.

מתוך קבוצה של 50 בני נוער עולים הייתה ילנה היחידה שזיהתה את עצמה עם העם היהודי. את הרוב הגדול היוו נכדים ונינים של יהודים, או סתם בני משפחה לא יהודים.

כעבור זמן לא רב הילדה החלה להיות קרבן להסתה. גם חטפה מכות. לא כל בני הקבוצה נטלו חלק ברדיפתה, אולם איש לא התייצב להגנתה.

לדוגמה, פעם היה מקרה כדלהלן. הקבוצה החליטה להיכנס לכיתת המחשבים ללא אישור ההנהלה ולגלוש להנאתם באתרי אינטרנט ''חמים''. התוכנית נודעה להנהלה ולא יצאה אל הפועל. בקבוצה החל בירור: מי מסר? הוחלט פה אחד- ''אף אחד לא היה מסוגל לעשות זאת חוץ מהכלבה היהודייה''...

הרדיפה החלה מאז שהוקרן סרט על השואה. ילנה פרצה בבכי. מאותו רגע – שהייתה ב''אולימפוס'' מצטיירת לה כחלום-בלהות. באופן קבוע החלו להטיל לפניה צילומים שצולמו מתוך ספרים על השואה, בצירוף גידופים. לשאלה, האם ניסתה להתלונן בפני ההנהלה, או אולי במשטרה, ילנה עונה: ''עליתי לישראל עם אימי וסבתי. הקליטה לא הייתה קלה, לא רציתי להכביד עוד יותר עם הבעיות שלי...''

נושא השואה מופיע באופן קבוע בתלונות על האנטישמים בישראל. נדמה, כי היחס לשואה מהווה מדד מסוים להלך-רוחם של מהגרים לא-יהודים. אצל חלקם – היחס מתבטא בהשתתפות בצערם של קרבנות השואה, ואילו אחרים – משבחים את גישתו של היטלר ל''פתרון הסופי'': ''הלא היטלר צדק''... הרוב מגלים אדישות מופגנת לנושא כולו.

בישראל, לאור העיסוק הרב בנושאי השואה – בולט יחס זה שבעתיים. במיוחד יש הרבה תלונות על גילויים אנטישמים מצד תלמידים דוברי רוסית. מורים-עולים הם בין הכותבים הקבועים אל ''המרכז למידע וסיוע לנפגעי האנטישמיות בישראל''.

הנה דוגמה אופיינית: מורה שלחה תלמיד דובר רוסית אל מנהל בית הספר, לאחר מעשה התפרעות. תגובתו של התלמיד הייתה: ''ז'ידובקה! אדם רוסי לא יעשה כך!''

יעקב סגל, מורה בקריות, מספר: ''נתתי שיעור – זכרון ביום השואה. הכיתה הורכבה מילדי העלייה האחרונה. לא רציתי שהשיעור יעבור מתוך שעמום-שבשגרה, מה שמאפיין אירועים רשמיים רבים ביום השואה.

התברר שרוב התלמידים כלל לא שמעו על השואה. רציתי לעורר את הכתה והצבתי שאלה: מה הן, לדעתם של התלמידים, הסיבות לאנטישמיות? ואז קרה דבר-מה לא צפוי.

הכתה המשועממת פתאום התפרצה בתשובות סוערות: - היהודים ייחנקו בשביל קופייקה (פרוטה). - היהודים הם ערמומיים וחודרניים. - היהודים חושבים שהם הכי חכמים, ואת השאר הם חושבים למטומטמים.

מעולם עד אז, במהלך השנים הרבות שעבדתי בהוראה, לא חשתי כזה ייאוש וכזו הרגשה של חוסר-אונים..'' ומה כבר אפשר להוסיף למלים אלה.

ביום כ' בתמוז תש''י חוקקה הכנסת הראשונה את ''חוק השבות''.

לחוק זה ייחסו חשיבות היסטורית מיוחדת במינה . בדברי הכנסת ניתן לקרוא על הצעות מרטיטות שהועלו בשעת חקיקתו: מישהו הציע להתפלל תפילת הודייה לכבוד החוק, אחרים הציעו לערוך את ההצבעה בעמידה, ובתום ההצבעה לשיר את ''התקווה''. חה''כ בר-יהודה הציע לקבוע בחוק כי סעיף 1 שלו, הקובע זכותו של כל יהודי להתיישב בישראל – לא יהיה נתון לשום שינוי, גם לא ע''י הצבעה בכנסת.

היום, בשנתה ה- 56 של המדינה, נראים פרטים כאלו כקוריוז : הלא ''חוק השבות'', במקום להגדיל את מספר היהודים בישראל – פועל להקטנת אחוז האוכלוסיה היהודית בארץ.

נושא זה אינו מן הנעימים, עבור רבים ו''טובים''.

עבור המימסד הישראלי בחינה מחדש של ''חוק השבות'' – היא סיוט: משרות שמנות רבות של אותם ''רבים וטובים'' עשויות להיות בסכנה! איש כבר לא זוכר את התיזה הציונית על ''בית ליהודים''.

במקום זאת מדברים על ה''תרומה'' של העלייה למדינה. ה''סוכנות'' ומוסדות רבים מספור העוסקים ב''עלייה וקליטה'' – יוצאים מגדרם על מנת ''להוכיח'' את ה''תועלת'' שבקיומם ולהשיג תקציבים דשנים, ולשם כך יש צורך במספרים מתאימים, ב''תפוקה'' מרשימה.

במהלך השנה האחרונה הופיעו בכלי התקשורת בארץ פרסומים רבים על ארגונים של סלאבים אתניים בישראל, ולאחרונה – רבו הכתבות גם על ''גלוחי ראש'', פרו-נאצים ואף נאצים כפשוטו, מבני ציבור המהגרים.

עמדתם של כותבי הכתבות בעתונות בשפה הרוסית עשויה לעתים להיות אוהדת, אבל לרוב היא שלילית ביותר: כדוגמה אפשר לקחת את רשימתה של חה''כ מרינה סולודקינה בעתון ''נובוסטי ניידלי'' 20.03.03 . גברת סולודקינה מוקיעה את הארגונים של סלבים אתניים אשר קמו לאחרונה בישראל, דוגמת ''ברית הסלבים'': ''לי אישית הכל ברור היה מתחילת גל הפרסומים בעתונות בשפה הרוסית. זוהי פרובוקציה פוליטית, שלא הייתה חכמה גם לא הוסוותה טוב.''

יוצא מכאן כי עולים לא-יהודים מסויימים לא הצדיקו את האמון הרם שניתן בהם, והחלו להתארגן על בסיס אתני ( וכמה מהם – אף על בסיס אנטישמי), כאשר הם מכחישים ע''י כך את המנטרה הקלאסית של המימסד הישראלי, בדבר איזה ''זכאי חוק השבות ובני משפחתם'', חסרי צורה וזהות כביכול.

ההברקה העברית ''זכאי –חוק- השבות'' (ברוסית זה נשמע ארוך ומייגע, כניסוח ביורוקרטי מימי סטלין) החליפה מכבר את המלה ''יהודי'' על נגזרותיה בכל הסתעפויות המינוח הרשמי של ה''סוכנות'' ושאר ארגוני הספקים, המייבאים את ה''זכאים''.

תועמלני הניסוח הסטליניסטי מתחילים להתעצבן, כאשר אוזניים רוסיות שורשיות מתחילות לבצבץ מתחת לכובע ה''סטנדרטי'' הזה.

כאשר הם מכנים את הקמת הארגונים הסלביים – ''פרובוקציה'', מציגים דוברי המימסד הישראלי את הרצוי בתור מצוי: אכן, אכן – מה מאוד היו רוצים הם כי הבעייה תתגלה כ''פרובוקציה''. העמותה ''דמיר – לקידום הקליטה'' רואה עניין בהתייחסות לנושא הזה, אשר עלה בכלי התקשורת.

לדעתנו, הקמת הארגונים של רוסים אתניים מהווה מודד חי לכיוון מדיניות עידוד העלייה של שליטי ישראל. מודד כזה אפשר לראות גם בציור צלבי קרס וכתובות ''מוות לז'ידים'' בחוצות ערי ישראל.

חייבים לנתח את הסיטואציה: במהלך העשור שחלף, במקביל לעליית היהודים מחבר המדינות – התחולל תהליך התייסדות הפזורה הרוסית בישראל.

חוגים פוליטיים עושים מאמץ עליון לערבב שתי תופעות אלה, להציג את האחת בתור האחרת. ברוח זו פועלים כלי התקשורת המגויסים כולם לצורך המשימה הזאת.

ואילו בקרב אוכלוסיית חבר המדינות מזמן נפוצה הדיעה – הידיעה כי כל אדם, ללא תלות במוצא הלאומי שלו, יכול לקבל אזרחות ישראלית, ובלבד שישקיע מאמץ נאות, דהיינו ישלם כסף עבור מסמכים מזוייפים, ''נישואין'' וכיו''ב.

בכמה מהסרטים המוקרנים ברחבי רוסיה ניתן לשמוע מפי הדמויות הפועלות ביטויים חוזרים ונשנים כגון: ''אנתק מגע ואטוס לישראל'', או ''למה שלא אהפוך ליהודי, אסע לישראל ואתחיל לעשות חיים''.

ע''י כך התפשטו לישראל תופעות רבות המאפיינות את המציאות במרחב הפוסט-סובייטי : משטר ה''סבים'' – ''דדובשצ'ינה'' בשורות צה''ל, גדודים של ''הומלסים'', ו… אבוי, האנטישמיות הרוסית.

הקריאות אל הרוסים האתניים להתאחד ולהתארגן – נשמעות מזמן. פרסומים מדהימים על ''ברית הסלבים'' ודומיו – זוהי התחלה בלבד.

ארגונים כאלה יקומו וירבו, ויצברו כוח. בשלב הבא יקומו גם ארגונים אתניים של אוקראינים, ואח''כ טטרים, ארמנים וכו'.

מישחקים ''סטטיסטיים'' כאשר המימסד מתאמץ להציג את הקמת הארגונים האתניים הרוסיים כתופעה חסרת שורשים – הוא עושה את הנסיון הנואש האחרון להסתיר את השינויים הרציניים שחלו במיבנה הדמוגרפי של אזרחי ישראל.

לפני יום העצמאות תשס''ג פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים על אוכלוסיית המדינה – בסך הכל 6.7 מליון אזרחים, יהודים 5.4 מליון (81%), ערבים – 1.3 מליון (19%) .

הוכרז בגאווה כי היהודים מהווים 81% מהאוכלוסיה, ''כמו בשנת הקמת המדינה''. ואילו באותיות קטנות צויין כי הקטגוריה ''יהודים'' כוללת את כל האוכלוסיה הלא-ערבית, לרבות נוצרים שאינם ערבים.

אם נבחן את הפרסומים ה''סטטיסטיים'' לגבי העלייה, נגלה לאחר עיון מעמיק כי מסע הדיס-אינפורמציה, שאותו מנהלת ה''סוכנות'' ושותפיה, מתנהל בכיוונים דלהלן: לא מובאים נתונים על ההרכב הלאומי של העלייה בכל שנה ושנה, אלא על 10 –14 שנים אחרונות כולל הכל, דהיינו: מחביאים את הדינמיקה של ירידת אחוז היהודים בין העולים.

ה''סטיסטיקה'' לא מתייחסת ליחסי יהודים ושאינם בקבוצות גיל שונות, דהינו: מטשטשים את השינויים הדמוגרפיים שיחולו במרוצת הזמן בהמשך.

בתור ''יהודים לפי ההלכה'' כוללים באופן אוטומטי את כל הנכדים והנינים של יהודיות שמתו מזמן, וזיהוי ''הילכתי'' כזה לעתים קרובות מנוגד לזיהויים הלאומי והדתי, כרוסים ונוצרים לכל דבר.

לא כוללים בנתוני ה''עלייה'' את אלפי האנשים, שאינם ''זכאי –חוק-השבות'', המגיעים לישראל כתוצאה מנישואין הנערכים בחוץ לארץ עם אזרחי ישראל שהם בעצמם עולים ''זכאי-חוק-השבות''.

כמובן, ישנם מספר ''משרדי שידוכים'' המספקים גם לישראלים הוותיקים את האפשרות לשאת אזרחיות של חבר המדינות.

אשר לתעשיית זיופי ה''יהדות'' וה''זכאות'' – הרי נושא זה אינו שייך לכאן, ומחייב לימוד בפני עצמו.

במהלך העשור האחרון הפכה מערכת העליה והקליטה לאימפריה - בעלת עוצמה אדירה, החולשת על משאבים עצומים ומעסיקה המוני עובדים.

אילי ''הסוכנות'' ושותפיה לא מתכוונים לוותר על העוצמה הזו.

מקורות סוכנותיים מסתירים את המישקל המעשי של לא-יהודים בקרב המהגרים לישראל. הם עושים זאת באמצעות סטטיסטיקה בלתי- אינפורמטיבית (כגון ללא הצגת החלוקה לשכבות- גיל וכיו''ב כאמור לעיל ).

מתקיים מאמץ מתמיד לכסות באמצעות מדוכות-עשן הסברתיות - את העובדה כי ה''סוכנות היהודית'' הפכה לסוכנות- נסיעות עבור המהגרים הלא- יהודים.

תושב ירושלים יוסף שוחט עזר לנו לפזר במקצת את מסך העשן התעמולתי .

לפני עלייתו ב- 2001 יוסף עבד במשך שש שנים בתור רכז העלייה בסניף ה''סוכנות'' בעיר טגנרוג שבדרום רוסיה. במהלך כל השנים הוא ניהל רישום סטטיסטי קפדני של כל העולים שעברו תחת ידיו, כשהוא רושם את הנתונים המתקבלים.

במהלך שש השנים הצטברו נתונים המהווים חומר למחקר דמוגרפי צנוע. יוסף עשה מאמצים נואשים לשמור על האופי היהודי של העלייה, כאשר ליבו כואב נוכח שאיפתם של הפונקציונרים ה''סוכנים'' להגדיל את ''תפוקת'' העולים בכל דרך.

הוא ניסה להכיר לציבור המתעתדים לעלות את ההיסטוריה ואת המסורת היהודית והישראלית, היה מקריא בפניהם מיצירות המופת של סופרים יהודים, ניסה לשכנע להימול. גישה זו עוררה גיחוך בלבד – הן מצד ה''עולים''- בכוח, והן מצד חבריו לעבודה.

שוחט מציין שהמושג ''עובדי הסוכנות'' בחמ''ע כולל שתי קטגוריות:

הישראלים, הממלאים את תפקידי הניהול, והעובדים המקומיים. היחס המספרי ביניהם הוא 1 : 10 . לפי דבריו , אצל הישראלים לעתים רחוקות מתעורר זיק של מצפון יהודי, ואז אפשר לשמוע אנחות בסגנון: ''אז מה זה אנחנו עושים...'', ''אז את מי אנחנו עומדים להביא...''. למרבה הצער, התעוררות זו חולפת אצלם חיש-מהר .

אשר לאנשי ה''סוכנות'' המקומיים - הרי אלה בד''כ אנשים חסרי סנטימנטים כלשהם . בה במידה יכלו לעבוד בכל משרד אחר, אלא שהזדמנה להם העבודה ב''סוכנות היהודית''.

לאט-לאט התגבשה המסקנה – מדיניותה של ה''סוכנות היהודית'' לקויה מהיסוד.

מציאות מרה זו עוררה את יוסף למסור לפרסום את הנתונים שאסף. כמובן, העיר טגנרוג איננה כל חבר המדינות, ואף על פי כן , על דוגמתה ניתן לראות את יחסי היהודים ומי שאינם בהרכב האתני של העלייה בסוף שנות ה- 90 – תחילת ה- 2000 .

יוסף שוחט השתמש בכמה קטגוריות לגבי ההרכב האתני של העולים: יהודים לפי הרישום בתעודת הזהות הסובייטית (אלה הם בנים לשני הורים יהודים). צאצאי יהודים (בנים, נכדים, נינים) לא-יהודים אתניים (בני זוג של יהודים צאצאי יהודים, וילדים מנישואין קודמים).

אנו פנינו גם ל''סוכנות'' וניסינו לקבל נתונים כאלה לגבי חבר המדינות כולו. להלן תשובתו של דובר ה''סוכנות'' לשאלתנו: '' הסוכנות היהודית אינה מנהלת רישום עולים לפי הקטגוריות שציינתם''.

לוח הנתונים ( נתוני מידגם מעיר טגנרוג 2001 - 1995 , נמסרו לנו ע"י יוסף שוחט ):

דרגת קירבה כמות באחוזים גילאים פחות מ-10 10-20 20-30 30-40 40-50 50-60 60-70 70-80 יותר מ-80 שני הורים 108 18 - 3 7 11 18 13 32 18 6 אם 84 14 5 27 8 15 11 13 2 2 1 סבתא מצד אם 53 9 6 24 14 8 1 - - - - סבתא רבה( סבתא של אם מצד אמה) 12 2 6 6 - - - - - - - אב 75 12 8 11 19 6 17 8 6 - - סבתא מצד אב 26 4 3 17 5 - - 1 - - - סבתא רבה מצד אב 7 1 4 1 2 - - - - - - - סבא מצד אם 42 7 8 16 14 4 - - - - - סבא מצד אב 28 45 20 12 13 3 5 - - - - סבא רבה 24 4 18 6 - - - - - - - לא יהודים 132 22 1 5 28 45 20 12 13 3 5 ננסה אם כן לעקוב אחר המגמות בהרכב העלייה. נחלק את כלל מספר העולים לשתי קבוצות: מתחת לגיל 40, ''ב''' – מעל גיל 40. לא-יהודים גמורים – 79 אנשים (19.6% ), יהודים לפי רישום – 21 (5.2% ), צאצאי יהודים – 303 (75.2%), כאשר ביניהם 194 (48.1% מכלל הקבוצה ''א'') – נכדים ונינים של יהודים. אם כן, בקבוצה ''א'' 262 – הם לא-יהודים גמורים וכן צאצאי יהודים בדור שלישי ורביעי, ואילו 141 (קצת יותר משליש) – הם יהודים או בנים של הורה יהודי. היהודים לפי רישום, בנים לשני הורים יהודים – מהווים בקבוצה זו 5.2% , ומתחת לגיל 30 - .1.6% הקשישה – המצב שונה לגמרי: לא-יהודים גמורים – 53 (26.25), יהודים לפי רישום 87 (43.1% ), צאצאי יהודים – 62 (30.7%), ויש רק שני צאצאים בדור שלישי (0.9%). 157 יהודים ובנים להורה יהודי (67 מאלה – למעלה מגיל 60 ). המגמה אם כן ברורה – אחוז היהודים בין העולים פוחת בהכרח הן ע''י התמותה בקבוצה '2'', הן ע''י הילודה בקבוצה ''1''. כאן המקום להציץ אל התנונים של יוסף שויחט בהיבט ה''זוגי'' שלהם: מתוך כלל 605 העולים – (האמור בלשון זכר להלן חל על שני המינים) ילדים עד גיל 18 – 178 ; רווקים, גרושים ואלמנים – 159 ; נשואים – 268, כלומר 134 זוגות, ומבין אלה: 11 זוגות – שני בני הזוג יהודים לפי רישום; 37 זוגות – יהודי לפי רישום ולא-יהודי גמור; 81 זוגות – צאצא של יהודי ולא-יהודי; 4 זוגות – יהודי לפי רישום וצאצא של יהודי; 1 זוג – שני צאצאי יהודים. פרט מדהים בכל האמור: מבין 11 זוגות שבהם שני בני הזוג בנים להורים יהודים – לא היה אדם אחד צעיר מ- 60 .

ובכן, אחוז הלא-יהודים בין העולים יילך ויגדל בהכרח. התהליך הזה מתרחש בארץ עקב דינמיקה טבעית גם ללא המשך הזרמת הלא-יהודים. בעצם, ירידת אחוז היהודים – היא תופעה כלל-ישראלית.

זה קורה ע''י הילודה הגבוהה של ערביי ישראל וזרימה מתמדת של עובדים זרים, שחלקם משתקעים כאן.

בינתיים נצנצה בכלי התקשורת ידיעה על הקמת ארגון ציבורי חדש: ''רוב יהודי'', ופניותיו לשלטונות המדינה.

נראה, שישראלים אחדים החלו לחוש את חומרת הבעייה. שמא מאוחר מדי?

התומכים בהמשך קיומו של ''חוק השבות'' בצורתו הנוכחית - מנחיתים מכה ניצחת על הציונות של הרצל.

הלא משנתו של הרצל מתבססת על העובדה שקיומם בצוותא של יהודים ולא-יהודים - מוליד בסופו של דבר אנטישמיות באופן בלתי-נמנע, כמו תגובה כימית''

יהודי שהתכתב עימנו הביע מחשבה כופרנית לגמרי: היש בכלל זכות קיום למדינת ישראל,אם גם בה אין היהודים מוגנים מפני גילויים יום-יומיים של אנטישמיות ?

נשוב לנושא אתר האינטרנט הישראלי הרשמי, בו עוקבים אחר גילויים אנטישמיים בזימבבווה ובאיי בהאמה, ומתעלמים מגילויים כאלה באשקלון, בקרית-גת ובירוחם. באתר מופיעה ברכה רשמית, החתומה בידי אישים בכירים.

מדובר שם על סבלו של העם היהודי בעבר, על האלטרנטיבה שהציבה לסבל זה הקמתה של מדינת ישראל, על החרדה נוכח האנטישמיות הפושה בעולם, על הצורך להוקיע אותה, לעקור מן השורש וכו' וכו.

הדברים הצודקים והנכוחים האלה נמצאים בניגוד זועק ומשווע עם מדיניות השתקת האנטישמיות המתפשטת בתוככי מדינת ישראל עצמה.

כל עוד זהו המצב - לא נוכל לראות את דבריהם של האישים הנ''ל - אלא כליצנות עלובה.

http://www.kipa.co.il/magazine/show.asp?id=91

150 אלף חיילים וקצינים בוורמאכט, בלופטוואפה ובקריגסמרינה היו יכולים לעלות לישראל על פי חוק השבות'' .

בעיתון הישראלי בשפה הרוסית ''וסטי- 2'' מ- 22.08.02 התפרסמה תחת כותרת זו כתבה מאת העתונאי היהודי שמעון ברימן.

הכתבה המשתרעת על שני עמודים עם תמונות, מוקדשת למחקר מקיף שראה לאחרונה אור בארה''ב.

להלן תרגום מקוצר:

''הוא היה עובר את גרמניה מקצה לקצה רכוב אל אופניים , כשהוא גומע לעתים 100 קמ' ביממה. במשך חודשים הוא ניזון מכריכים זולים עם ריבה וממרח בוטנים, ולן בשק-שינה בצד תחנות-רכבת נידחות.

לאחר מכן באו הגיחות לשוודיה, קנדה, תורכיה וישראל.

במשך שש שנים רצופות נמשכו הנסיעות והחיפושים, כשלצידו רק מחשב נייד ומצלמת וידאו.

בקיץ 2002 ראה העולם את תוצאותיה של עבודת הנמלים הנדירה: בריאן מרק ריג בן ה- 30 פרסם את מחקרו:

''החיילים היהודים של היטלר – הסיפור שטרם סופר על חוקי הגזע של הנאצים ועל אנשים בעלי מוצא יהודי בשורות הצבא הגרמני''.

מאחוריו היו לימודים באוניברסיטת ייל, לימודי תעודה בקמבריג', 400 ראיונות עם יוצאי הצבא הנאצי, 500 שעות של עדויות מצולמות בוידאו, שלושת אלפים תצלומים ושלושים אלף עמודי זכרונות של חיילים וקצינים בצבא היטלר,

אנשים אשר מבחינת השורשים היהודיים שלהם זכאים לעלות לישראל מייד.

החישובים והמסקנות של ריג הם סנסציוניים למדי: בשורות הצבא הגרמני לחמו בחזיתות מלחמת העולם ה- 2 כ- 150 אלף חיילים וקצינים אשר היה להם הורה יהודי או סב/ סבתא יהודיים.

אנשים שנולדו מנישואי תערובת של יהודים וגרמנים זכו ברייך הגרמני לכינוי ''מישלינג''. חוקי הגזע משנת 1935 הבחינו בין מישלינגים מדרגה ראשונה (אחד מההורים יהודי) ודרגה שנייה (סב או סבתא יהודיים). חרף ה''נחיתות החוקתית'' של אנשים בעלי מוצא יהודי ועל אף התעמולה הרועשת – רבבות המישלינגים חיו חיי שלווה בזמן הנאצים. הם גוייסו באופן שיגרתי לוורמאכט (צבא היבשה הנאצי) ללופטוואפה (חיל האוויר הנאצי) ולקריגסמרינה (חיל הים הנאצי) והיו לא רק חיילים אלא גם מפקדים, לרבות בפיקוד הבכיר, ברמת מפקדי חטיבות, דיוויזיות וארמיות. מאות מישלינגים קיבלו את אות ''צלב הברזל'' , ציון לשבח על האומץ שגילו בקרבות.

עשרים חיילים וקצינים ממוצא יהודי זכו לעיטור הצבאי הגבוה של הרייך הנאצי: ''צלב האבירים''.

ותיקי הוורמאכט התאוננו באזניו של ריג על כך שהמפקדות לא גילו התלהבות באשר לציונם-לשבח, ו''מרחו'' את קידומם בדרגות, לאור היותם צאצאים של יהודים (הפליה דומה לגבי חיילים יהודים הייתה גם בצבא האדום).

במשך תקופה ארוכה נהגה העתונות הנאצית לפרסם בשערי עתוניה את תמונתו של חייל בלונדיני כחול עיניים חבוש קסדה. הכיתוב היה: ''החייל הגרמני האידיאלי''.

האידיאל הארי היה לוחם בוורמאכט ורנר גולדברג ( בן לאב יהודי).

רב סרן בוורמאכט, רוברט בורהרדט, זכה ל''צלב האבירים' על פריצת-שריון בחזית הרוסית ב- 1941. במערכת אל-עלמיין איתרע מזלו ונפל בשבי האנגלים.

בשנת 1944 אישרו האנגלים לשבוי המלחמה רוברט בורהרדט לנסוע לאנגליה, על מנת להתאחד עם אביו היהודי. ב- 1946 שב רוברט לגרמניה, אחרי שהודיע לאבא היהודי שלו: '' הרי מישהו חייב לעבוד ולשקם את ארצנו''.

ב- 1983 , זמן קצר לפני מותו, דרש בורהרדט באוזני התלמידים הגרמנים: ''יהודים-למחצה רבים שלחמו למען גרמניה במלחמת העולם השנייה סברו כי עליהם להגן באומץ על מולדתם בשורות הצבא''.

הקולונל ולטר הולנדר , בן לאם יהודייה, קיבל תעודה אישית מאת היטלר אשר בה קבע הפיהרר את ''אריותו'' של יהודי-לפי –ההלכה זה.

תעודות דומות על ''דם גרמני'' החתומות ע''י היטלר הונפקו עבור עשרות קצינים בכירים בעלי מוצא יהודי.

במהלך המלחמה הולנדר צויין לשבח ע''י ''צלבי הברזל'' בשתי הדרגות וגם ע''י עיטור נדיר: ''צלב הזהב הגרמני''. את ''צלב האבירים'' קיבל הולנדר ביולי 1943 , כאשר בקרבות מובלעת-קורסק השמידה יחידת הנ''ט שלו 21 טנק סובייטי.

בחודש ינואר 1944 האגף לכוח-אדם בוורמאכט הכין מיסמך סודי: רשימה של 77 גנרלים וקצינים בכירים ''המעורבים עם הגזע היהודי או נשואים ליהודיות''.

ברשות כל ה – 77 היו תעודות על ''דם גרמני'', חתומות ע''י היטלר. ביניהם: 23 קולונלים, 5 בעלי דרגת גנרל-מאיור, 8 בעלי דרגת גנרל-לויטננט, ושני גנרלים ''מלאים''.

היום קובע בריאן ריג: "ניתן להוסיף לרשימה עוד 60 שמות של גנרלים וקצינים בכירים בוורמאכט, באוויריה ובצי, לרבות שני פלדמרשלים''.

בשנת 1940 הוצאה פקודה אשר חייבה את החיילים שהם בעלי שני סבים/סבתות יהודיים - לעזוב את השירות הצבאי.

בעלי ''סב יהודי'' אחד יכלו להישאר בצבא כטוראים.

המציאות הייתה שונה בתכלית – הפקודות לא קויימו. לכן חזרו עליהם, שוב ללא תוצאות, בשנים 1942, 1943 ו- 1944.

ראש ממשלת מערב גרמניה לשעבר, הלמוט שמידט, נכד לסב יהודי וקצין בלופטוואפה, מעיד: '' ביחידת חיל האוויר שלי בלבד היו כ- 15- 20- חבר'ה כמוני.

אני בטוח כי מחקרו המעמיק של ריג בנושא החיילים הגרמנים בעלי מוצא יהודי – יפתח אופקים חדשים בחקר ההיסטוריה הצבאית של גרמניה ''

מחקרו של בריאן ריג עודו חם ממכונות הדפוס, וכבר החלו נסיונות העיוות והסילוף של תוצאותיו. מאוד מעוניינים לעשות שימוש בתוצאות המחקר המדעי – מכחישי השואה למיניהם, היסטוריונים אירופיים ומוסלמים, המנסים להכחיש את השואה או להמעיט בממדי השמדת היהודים.

בהתייחסם למחקרו של ריג, מלומדים כאלה מזיזים דגשים בפרטים קטנים.

לדוגמא, הם מדברים על ''חיילים-יהודים'' ואפילו על ''הצבא היהודי'' של היטלר, בעוד שמחבר המחקר מדבר על חיילים בעלי מוצא יהודי (בנים להורה יהודי ונכדים לסב יהודי).

ותיקי הוורמאכט , רובם ככולם, הצהירו בראיונות שנתנו לריג, כי בהתגייסם לצבא הנאצי לא ראו את עצמם כיהודים.

חיילים אלה השתדלו להפריך ע''י מעשי הגבורה שלהם את הקשקוש הגזעני הנאצי. חייליו של היטלר, הם הוכיחו ע''י התלהבותם הכפולה והמשולשת בחזית – כי אבות יהודים לא מפריעים להם להיות פטריוטים גרמנים טובים ולוחמים נועזים.

ד''ר ג'ונתן סטיינברג, מנחה הפרוייקט של ריג באוניברסיטת קמבריג', משבח את תלמידו בשל נחישותו והתגברותו על קשיי עבודת המחקר:

'' המסקנות של בריאן מציגות את מציאות המדינה הנאצית כמורכבת יותר''. ואילו לדעתי, מחקרו של הצעיר האמריקני לא רק מוסיף מימד חדש לתמונת הרייך השלישי והשואה, אלא אף מכריח את הישראלים להביט בעיניים חדשות על הגדרות רגילות של שייכות יהודית .

בריאן ריג מעמיד אותנו בפני עובדות חדשות, ומכניס את ישראל לפרדוקס שאין דומה לו.

בואו נחשוב: 150 אלף חיילים וקצינים בצבאו של היטלר היו יכולים לעלות לישראל לפי חוק השבות.

צורתו הנוכחית של החוק, אשר הושחת ע''י תוספת מאוחרת על זכותם של נכדי יהודים לעלות, מאפשרת לאלפים מבין ותיקי הורמאכט לעלות לישראל!

הפוליטיקאים הישראלים מנסים להגן על ''תיקון הנכדים'' בטיעון כי נכדי יהודים נרדפו, כביכול, ע''י הרייך השלישי.

תקראו-נא את בריאן ריג, רבותי! סבלם של אותם נכדים התבטא לעתים בעיכובו של ''צלב הברזל'' שהגיע להם כדין'' .

עד כאן לשון הכתבה (הדגשות שלנו).

נותץ סופית השקר הגדול שעליו בנו את ''סעיף 4 א'' ב''חוק השטות'' .

בעוד המשפחות היהודיות נשלחות לתאי הגזים – לחמו ''בנים להורה יהודי'', ''נכדים לסב יהודי'', ו''בני זוג של יהודים'' בשורות הוורמאכט, הלופטוואפה והקריגסמרינה.

לא ניתן להטיל ספק בכך, שרבים מהם השתתפו בהשמדת היהודים במזרח אירופה.

זוהי אם כן תשובה ניצחת לטיעון הכוזב, למנטרה המחליאה שעליה חוזרים חסידי ייבוא הגויים לישראל: ''מי שהיה מספיק יהודי בשביל הנאצים, חייב להיות בעל זכות עלייה לישראל לפי חוק השבות ''.

150 אלף חיילים וקצינים ''זכאי חוק השבות'', ביניהם כ- 140 קצינים בכירים ביותר, לחמו בשורות הצבא הנאצי ואף זכו לעיטורים על השקעתם למען היטלר - כאשר המשפחות היהודיות נשלחו להשמדה.

שמעון ברימן 2002 Apr 22

היקפה הפך משמעותי מספיק עד שהביא להקמת עמותת "דמיר" בראשות זלמן גילצ'ינסקי, שתכליתה להעלות את המודעות לקיומה של התופעה ולהילחם בה.

כתובת אתר האינטרנט של העמותה נושא שם רב משמעות: פוגרום. אנשי ציבור, דוגמת יולי אדלשטיין, כמו גם אנשי אקדמיה דוגמת זאב חנין, טוענים שמדובר בתופעה שולית בהיקפה שבחלקה מהווה תגובת מחאה כלפי הממסד.

בלי להיכנס לוויכוח על היקף התופעה, יש להעיר שבהקשר המוגדר של מדינת ישראל היהודית, גם מקרה אחד של אנטישמיות הוא יותר מדי, ולכל הדעות קרו כבר כמה עשרות מקרים של אנטישמיות.

קבוצה נוספת היא "ארגון ברית הסלאבים", שבמהלך שנראה כמיועד לצרכים תקשורתיים פנתה לנשיא רוסיה ולדימיר פוטין כדי שיעזור לה להקים אוטונומיה רוסית של הרוסים האתניים בישראל ולשמור עליה.

הקבוצה הרחבה ביותר בהקשר זה היא קבוצת העולים הנוצרים... קשה לאמוד את גודלה האמיתי של קבוצה זו. לא מן הנמנע שעל רקע המודעות לרגישות הסוגיה בישראל, העדיפו חלק מהעולים הנוצרים להירשם כחסרי סיווג דתי.

מכאן מובן מדוע קשה להעריך במדויק את קבוצת האוכלוסייה המנותקת לחלוטין מהעולם היהודי ומהזהות היהודית, אפילו במשמעותה המזערית.

קבוצות אלו מעוררות שאלות כבדות משקל בנוגע למדיניות העלייה ולהמשך המצב החוקתי שבמסגרתו מעגל זכאי חוק השבות כולל נוצרים מוצהרים, סלאבים המעוניינים באוטונומיה ואנטישמים.

http://www.text.org.il/index.php?book=0610117

אני גולש הרבה באתר ashdoda.net
הנה שיחה שהתנהלה שם: http://ashdoda.net/modules.php?name=News&file=view&news_id=3142&seo=Авторитетный-раввин-назвал-репатриантов-лжецами-и-вымогателями

לא פעם ולא פעמיים מופצות שם דעות אנטישמיות ואנטי ישראליות.
כמעט תמיד כאשר מזכירים את החרדים או את הדת היהודית.לפחות טוקבק אחד יהיה אכזרי ואלים בניחוח נאצי.

הרי בנאדם שהוא לא יהודי וקיבל חינוך אלים וגזעני נוסח בריה"מ אין לו בעיה להאשים את כל ה"ז'ידי" או ה"יזרי" במקום ספציפית חרדים או ערסים שהפריעו להם.

האיחולים הם גם בסגנון: תא גזים,משרפות,רצח וכו' תוך התעלמות וזלזול מוחלטים בשואה ובמוסר האנושי.

בכלל שמתי לב לאורך שנים וכך גם הוריי שיודעים להבחין טוב בין יהודים ללא יהודים שעיקר הונדליזם,חוליגניזם,השתכרות קשה ובריונות שבאה בעקבותיה מגיעות מאותם עולים לא יהודים.

כל ה"עבריינות נוער" של העולים לא בדיוק קשורה לעלייה היהודית מבריה"מ.

מצד שני יש הרבה יהודים מעורבים עם צד לא יהודי במשפחה,כאן כבר רובם לא יכולים להיות אנטישמיים ולגבי ההתנהגות פגשתי כאלו שהתנהגו מצויין והיו ציוניים.

לדעתי עצם כניסת הגויים(כאלו שאף אחד מהמשפחה לא יהודי או לחילופין שמינית יהודים) רק הזיקה לארץ,כי חלק ניכר מהם גם לא משרתים(רוב העריקים או המשתמטים כולל בנות שלא משרתות הגיעו מהאוכלוסיה הנ"ל),לא בדיוק משכילים ורוב ילדיהם מעבירים את הנעורים בעבריינות נוסח הערסים במקום לדאוג לבגרות.

מה גם שאני גולש באתרי מסיבות ואתרים חברתיים ורואה המון משתמשים עם צלב על החזה,לפגוש שם מגן דוד די נדיר,הרגשה כאילו אני גולש באתר מחו"ל ולא בישראל.

בתקופת חג הפסחא האחרון ראיתי אפילו מאפה חגיגי נוצרי ברשתות סופרמרקטים רוסיים.

בקיצור,עליית לאומים ודתות זרות מנוגדת לחלוטין לאינטרס הציוני.

במיוחד כאשר אחוז לא מבוטל מהם אלימים,חסרי השכלה ומצמיחים בארץ קבוצות ניאו נאציות.

לא מבין למה הסוכנות שאבה אותם לכאן ?!

http://agenda.nana10.co.il/317/forum/254553

תגוביות:

1.לדעתי צריך לתקן את חוק השבות.אין שום סיבה שמי שלא מזדהה כיהודי, ואפילו סולד מהלאומיות היהודית יעלה לארץ ואף יקבל מהמדינה עזרה בקליטתו בארץ,כל זאת תוך כדי יריקה לבאר שממנה הוא שותה.הבעייה עם הסוכנות שהיא קיימת כדי להעלות כמה שיותר עולים ,מאחוריה עומדים תקציבי ענק והרבה ג'ובים מאוד נוצצים,לכן אוטומטית יש להם אינטרס להעלות כמה שיותר אנשים לארץ פשוט כדי לספק לעצמם תעסוקה והצדקה לתקציבים,בלי שום חשיבה לטווח ארוך מה יהיו התוצאות של עלייה של אנשים שלא מזדהים עם המדינה היהודית.

2.ואיך בדיוק תנסח אותו מחדש ?ומה עם עולים אנטישמים שמסתובבים בארץ ומאיימים על חרדים\אתיופים\בתי כנסת\פועלים זרים וכו' ?

3.אפשר לחוקק הרבה חוקים נוספים כמו עונשים על השתמטות מגיוס או למשל גירוש על ניאו נאציזם או אנטישמיות ,הייתי מוסיף גם עונשים על מי שזייף תעודות המעידות על מוצא יהודי.

4.לפי דעתי צריך לשנות לגמרי את מנגנון העלייה.לעשות בדיקה יותר רצינית של יהדות ונכונות להשתלב בארץ.מה למשל עם הפלשמורה? שהם בכלל נוצרים ,אין להם קשר עכשווי ליהדות ,הם באים לארץ וממשיכים להתפלל בכנסיות נוצריות.הרי ברור שתוך כמה שנים תיווצר כאן פצצה חברתית ,
אז למה להעלות אותם מלכתחילה?

5.זאת מלכודת להעלות אנשים שלא מתאימים לפי הגדרות הרבנות ויתקלו בבעיות,וכך יתפתחו רגשי נחיתות וכעס כלפי הדתיים\ממסד\מדינה\העם היהודי.

6.יש בהחלט מגמה של אנטי ישראליות בציבור הלא יהודי וקרקע פוריה לשנאת דתיים שמקבילה לשנאת יהודים ע"י שימוש בססמאות אנטישמיות ואיחולי תאי גזים.

7."לא מבין למה הסוכנות שאבה אותם לכאן ?!"בגלל בצע כסף של ראשיה ופעיליה, שמקבלים הרבה שלמונים על כל 'ראש' שהם מייבאים לכאן.

8.למילים כמו "תא גזים","משרפה","יהודונים" וכו' אין בכלל הצדקה ובמיוחד בישראל,כל מי שאומר אותם צריך לשלול את אזרחותו במיידי.
אין נאמנות - אין אזרחות.חוק שלילת אזרחות לאנטישמים ונאצים בארץ,ובדומה למסיתים הערבים שתמכו בארגוני טרור בזמן מלחמה.

לצד מאמר על שר החוץ ליברמן מציג אתר אינטרנט של השמאל הקיצוני תמונה המשלבת את סיסמת הבחירות של ליברמן בדמותו של היטלר.

תמונה מתוך האתרהשמאל הקיצוני הישראלי חוצה עוד מחסום של טעם רע ובאתר 'הגדה השמאלית' מציג את דמותו של המנהיג הנאצי אדולף היטלר כשמאחוריו כיתוב הבחירות של שר החוץ אביגדור ליברמן 'ליברמן הולכים על בטוח'.

את שילוב הפוטומונטאז' המצמרר הצמידו עורכי האתר, המהווה בימה לשיח פנימי של גורמי שמאל קיצוני, למאמר שנכתב בידי יו"ר ארגון השמאל 'סלון דבורה', קיריל הדר. במאמר זה מתואר השר ליברמן כחותר להנהגת ישראל תוך שימוש מושכל בקלף השתיקה הציבורית. מסתבר שכל שיעשה ליברמן לא יועיל לו, ובשמאל תמיד ישנאו אותו בין אם ידבר ובין אם ישתוק, אך נראה שההחלטה להצמיד למאמר אודותיו את תמונתו של היטלר חורגת משנאה בלבד.

עם זאת יש לשער שהמעשה יעבור בשתיקה ציבורית בעיקר לנוכח השתיקה שליוותה את ה"תערוכה" האמנותית בה הוצג ליברמן כחזיר ובעיוותי צורה כעורים במיוחד. התערוכה ההיא זכתה לביקורת רפה אך עברה לסדר היום מבלי שאיש ממרכז העשייה הציבורית דרש לסגור אותה.

כאן המקום לציין כי לעומת הנימה הפייסנית שבה התקבלה תערוכת ליברמן זכורה הנימה התקיפה והמזועזעת בה התקבלה תערוכה אחרת בה הוצגה דמותו של אריאל שרון כשהוא במיטת חוליו. כותרות המהדורות הגדירו את התערוכה כעוד ציון דרך של טעם רע אמנותי.

לתגובה שכזו כנראה לא יזכו מיצגים בגנותו של שר החוץ.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/211245

תגוביות:

1.הפשעים של השמאל בארץ משתווים למעשה היטלר בפגיעה ביהודים.

2.הם נורמלים? האם ליברמן קרא לפגוע פיזית באדם?

3.נראה אם יואשם המנהל בהסתה פרועה?!

4.מזכיר את ימי אבישי רביב...שמפניה...!להם הכל מותר!

5.כמשקל נגד החלטתי שקולי בבחירות יינתן לישראל ביתנו.

6.לא יעזור להם כלום.ליברמן יהיה ראש הממשלה הבא והשמאלנים יעברו לגדה השמאלית בירדן.

7.הללו הפכו להיות 'אויבי העם והמדינה' וכך יש לטפל בהם .

8.הגיע הזמן לתבוע את השמאל האנטישמי=בהאג=מערכת המשפט שלנו מועלת
בתפקידה ונוהגת איפה ואיפה=אני פונה לשר החוץ לתבוע את עלבונו בדין=אסור לסלוח לנקלים הללו=זו חובתו לעם היהודי!!!

9.לפנות ליועמ"ש לממשלה לבקש חקירה בגין הסתה.

10.השמאל הישראלי אכזרי...השמאל הישראלי מנסה לפגוע בכל חלקה בעם היהודי, ובכל תחום.חיי אדם ושוויון אינם מעניינים אותו.אלה אנשים עם שנאה עצמית ואנרכיסטית,הם מתנהגים לחלק החיובי של העם כחלק שלילי והם יהיו אנטים לכל דבר השמאל הישראלי משול לסרטן בגוף האדם שמתפשט.ולכן השמאל הישראלי הוא סרטני ושטני בעמנו שאם לא ייפעלו נגדו זה עלול להיות קטלני,והם נמצאים בכל גוף ממשלתי ממלכתי כמעט ,כולל בחינוך בבטחון,בבתי המשפט ,בפרקליטות במשטרה בצבא ,ובכל מה שזז.וככל שישמיצו אותם הם ייהנו מזה יותר.הם מחפשים את זה.אפילו אוייבנו יודעים זאת.השמאל מחפש תירוצים לקיומו.

11.הרועץ הממשלתי עסוק בעסקות טיעון עם אנסים של קטינות, ובייעוץ לקיבוצים בגין הסתרת ילדי זרים, כך שאין לו זמן וענין לסמאל ההיטלראי.
לדעתי, ליברמן צריך להתעלם מהסמאל ולהיות נאמן לדעותיו. בשים לב לבזיונות של ביבי את ברח סכוייו של ליברמן הולכים ועולים מיום ליום.

12.לא נשכח ולא נסלח, את הסיסמא רבין רוצח המציאו אלוני שריד ושלום עכשיו! רוצחים!

13.אולי כך מקווה השמאל בשלטון,במערכת המשפט ובפרקליטות להתגבר על
הבעיה שאין איך לחסל את ליברמן על ידי תפירת תיק חרוצה כפי שנוהג השמאל מזה 100 שנות ציונות.אולי מצבם כה נואש עד שהם מפעילים את ה"ג'יסטריט" המקומי שלהם-אירגוני השמאל המטורפים וחולי הנפש ,על מנת לייצר את הפרובוקציה הנדרשת בקרוב על מנת להכריז שליברמן הוא אוייב העם והמדינה.

הכל מתוכנן!

השמאל פועל תמיד כמו הצבא של אותו איש עליו הם מדברים.אנשי השמאל עצמם מאד דומים להיטלר בדרך הפעולה המרושעת והרצחנית שלהם.כל פרט מתוכנן למפרע.צבא ההרס והחורבן.לשלול אזרחותם מיד! לויינשטיין אין תיק.

14.טטיאנה סוסקין שציירה חזיר עם קוראן ישבה שנתיים! ואלה!?

15.ויינשטיין שייך למחנה השמאל.אחרת הוא לא היה נבחר.היועץ איש כלבבם.

16.לא למדנו כלום מפסטיבל רבין?

מאת: איילה חננאל, מערכת וואלה! חדשות

למעלה משנתיים לאחר שנמלט מהארץ, נלכד דימיטרי בוגטיך, שהיה חבר בכנופיה שהטילה אימה על זרים, חסרי בית והומוסקסואלים בדרום ת"א. חבריו לכנופיה יושבים כבר בכלא.

אחד מחברי הכנופיה הניאו-נאצית שנחשפה בשנת 2007 בפתח תקווה ושחבריה הורשעו, נלכד בצהרים (שני) בנמל התעופה בן גוריון לאחר שנמלט לרוסיה במהלך החקירה.

דימיטרי בוגטיך ו-8 מחבריו עמדו במרכז הפרשה שכונתה במשטרה "צלב קרס" הורשעו בכך שהיכו עוברי אורח, תקפו הומוסקסואלים, שרפו חתולים וריססו כתובות נאצה ברחבי העיר. בעקבות זאת נגזרו עליהם עונשי מאסר כבדים בשל כך.

במהלך החקירה, נמלט בוגטיך מהארץ והוצא נגדו צו מעצר בינלאומי. היום, כאמור, הוא נחת בנמל התעופה ונעצר על ידי המשטרה. בהמשך היום הוא יובא לדיון בהארכת מעצרו בבית משפט השלום ברמלה. "משטרת ישראל תגיע לכל מקום בעולם על מנת ללכוד עבריינים", נמסר מהמשטרה.

בחודש נובמבר 2008 נידונו שמונת חברי הכנופיה הניאו-נאצית לעונשי מאסר שנעים בין שנה לשבע שנות מאסר. חברי הכנופיה הורשעו בקשירת קשר לביצוע פשע, בתקיפה בנסיבות מחמירות ובפרסום חומר גזעני והסתה לגזענות. חברי הכנופיה, רובם תושבי פתח תקווה בגילאי 17-19 בעת מעצרם נאשמו בעשרות מקרי תקיפה חמורים על רקע גזעני, של עובדים זרים, חסרי בית והומוסקסואלים באזור דרום תל אביב.

מכתבי האישום עלה כי חברי התא נהגו לתעד את התקיפות בסרטונים בהם הם נראים כשהם מאתרים את קורבנותיהם, מכים אותם באכזריות תוך שהם מטיחים בהם האשמות על כך שהם אינם לבנים ועל כן "צריכים לשלם". בין היתר, חברי הכנופיה הואשמו כי ריססו צלבי קרס בבתי כנסת וכתובות נאצה נגד יהודים, ובהפצת חומר גזעני.

אריק בואניטוב ,שנחשב למנהיג הכנופייה,נידון לשבע שנות מאסר בפועל, זאת מאחר והיו לו הרשעות קודמות על רקע גזעני. פליך אלכס, מי שעזר בחשיפת הפרשה, נידון לשלוש שנות מאסר. אחד הקטינים נידון ל-26 חודשי מאסר על מנת שיוכל להצטרף לפרויקט שיקום של צה"ל ולהתגייס. קטין אחר נידון לשלוש שנות מאסר, והקטין השלישי לשנת מאסר אחת. שאר הנאשמים נידונו לעונשי מאסר של בין שלוש לשבע שנים.

https://rotter.net/forum/scoops1/26376.shtml

תגוביות:

1.יש להוציאם להורג, עפ''י החוק לגבי העונש לנאצים.

2.כמה שילם משלם המסים לייבוא הזבל הזה מרוסיה?

3.לאחר ריצוי מאסרם של הניאו נאצים ,להביאם לנתב"ג ולהעלותם למטוס שיקח אותם בחזרה לארץ מוצאם.

חייל צה"ל נאצי נוסף בשם ולדימיר טרנורוצקי:

חניכי הפנימיה הצבאית לפיקוד בחיפה מצדיעים במועל יד

חלק מהחומרים נלקחו מהאתר pogrom.org.il

https://rotter.net/forum/scoops1/26399.shtml

http://www.youtube.com/watch?v=5Vj2Dr-qlQs&feature=related

Crazy Israeli Nazi