495
חבר מתאריך 16.4.02
64370 הודעות | יום ראשון ד' באייר תשע''א
12:24 08.05.11 |
  
 
|
1. המאמר כפי שמופיע ברשת לרוצים להעבירו הלאה-תודהCarpeDiem
בתגובה להודעה מספר 0
| |
פורסם ב - 01:16 08/09/10
עדכון אחרון - 01:24 08/09/10
שלמה אבינרי | בילאדי, בילאדי
זה לא יקרה. אבל אם זה יקרה, זה יקרה כנראה כך. יום אחד, אחרי הרבה שנים של ויכוחים ודיונים, החליטה הכנסת, מתוך התחשבות באזרחי ישראל הערבים ורצון לקדם אזרחות שוויונית ומלאה, להשמיט כל התייחסות למרכיב היהודי של ישראל. "כולנו ישראלים, אזרחים שווים במולדתנו המשותפת", הכריז יו"ר הכנסת, "כמו שבצרפת יש רק צרפתים, מעתה בישראל יש רק ישראלים. כל קבוצה תוכל כמובן לגבש לעצמה זהות נפרדת, אך זה יהיה עניין פרטי ולא יהיה לו מעמד ציבורי". הוחלט, שבתעודת הזהות יירשם בסעיף הלאום "ישראלי" בלבד. בישיבת הכנסת הראשונה לאחר קבלת ההחלטה החגיגית תבע אחד מחברי הכנסת הערבים להסיר את התמונה של הרצל מקיר בית המחוקקים. הוא הודיע שאם הצעתו לא תתקבל יפנה לבג"ץ, "כי תמונתו של מייסד הציונות בבית המחוקקים המשותף לכולנו פוגעת ברגשות האזרחים הערבים ומנציחה את אפלייתם. אין מקום בכנסת לעיתונאי אוסטרו-הונגרי זה, שמעולם לא חי בארץ". במקביל הציע ח"כ ערבי אחר הצעת חוק: להחליף את סמל המדינה, את דגלה ואת ההימנון. "אלה סמלים יהודיים וציוניים מובהקים, ואין להם עוד מקום במדינה. המנורה בעלת שבעת הקנים, שניצבה או לא ניצבה בבית המקדש היהודי שהתקיים או לא התקיים, אינה יכולה לבטא את האזרחות השווה של כולנו". הועלתה גם הצעה לשנות את שמה של הכנסת בגלל מקורו בבית הכנסת או בכנסת הגדולה, אך היא נדחתה בשלב זה. לקראת חודש תשרי שידרה רשות השידור כמה וכמה כתבות על ההכנות לחגים, וכדרכה ציינה כי "עם ישראל מתכונן לחג בהמוניו", וכי "המוני בית ישראל יציפו את חופי טורקיה בחג הסוכות". אחת מאגודות זכויות האדם הערביות עתרה לבג"ץ, בדרישה שיורה לרשות השידור לא להשתמש עוד בביטוי "עם ישראל" בהקשר כזה. "הביטוי ?עם ישראל' אינו יכול להתייחס בשידור הציבורי לחגים של עדה דתית כזאת או אחרת. יש רק ?עם ישראל' אחד, והוא כולל את כולנו - יהודים, מוסלמים, נוצרים ובני בלי דת". הרכב של שבעה שופטים מונה לדון בעניין. קבוצה מהפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית עתרה לבג"ץ בדרישה לבטל את שמה של הרבנות הראשית לישראל. "זו אולי הרבנות הראשית של היהודים, אבל לא של ישראל". דובר גם על אפשרות לבטל את הקרן הקיימת לישראל ולהעביר אותה למשרד האוצר. דוברים ערבים הציעו בתקשורת, והצטרפו אליהם כמה יהודים מהשמאל הרדיקלי וגם אחד מוותיקי התנועה הכנענית, כי כדי שלא לפגוע באזרחים הערבים לא יוזכר עוד בתפילה היהודית המושג "אלוהי ישראל": "אין אנו מתכוונים חלילה לפגוע בחופש הפולחן של בני העדה הדתית היהודית, אך ברור שהשימוש ב'אלוהי ישראל' בהקשר לתפילה יהודית ספציפית נוגד את רוח התיקונים שנחקקו באחרונה". גם השימוש במושג "ארץ ישראל" כמתייחס להיסטוריה היהודית של הארץ נדון באורח ביקורתי. אחד מפעילי השמאל הרדיקלי היהודים, שתמך במהלכים הציבוריים שהובילו לחקיקה, פנה אל אחד מראשי הארגונים הערביים ושאל אותו: "הרי עשינו מה שביקשתם, ועדיין אין אתם מרוצים. איך עלינו לקרוא למדינה כדי שבאמת תרגישו שווים?" בחיוך רחב השיב לו ראש האגודה הערבית: "מה הבעיה? השם האמיתי היה ויהיה תמיד אחד: פלסטין".
http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1188588.html 
|
|
  
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
 |
ניצן אור
חבר מתאריך 8.10.01
33691 הודעות | יום ראשון ד' באייר תשע''א
13:01 08.05.11 |
|
6. ותודה לשמאל ההזוי שמחזק את הימין, אפילו את אבינרי שהיה שמאל
בתגובה להודעה מספר 1
 |
אני תמיד אומר, דוקא השמאל הקיצוני, הוא המשרת הטוב ביותר שיש לימין בישראל
ככל שהשמאל הזה מקצין, הרווח כולו של הימין. ממש כמו שהרוצח עמיר יגאל
שבא כביכול מימין קיצוני, חיזק מאד את השמאל, כך בהפוכה.הציבור הנאור שאולי חשב להיות שמאל סביר, הומני ואנושי, כשהוא מביט ברפש
הצואתי שמפיצים שמאלנים דוגמת זהבה גלאון, הוא מיד מתרחק מהסירחון.
 |
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שארפ
גולש אורח
| אור ליום שני ה' באייר תשע''א
20:46 08.05.11 |
|
|
18. חוק השבות פי 10 חשוב מסממני 'הרצל'
בתגובה להודעה מספר 0
| |
במדינת כלל אזרחיה כפי הרעיון שמתכוון אליו אבינרי הבעיה החמורה היא
אחרת .
בשיח הפוליטי הישראלי משתמשים במונח בעיקר בהקשר של זכויות הלא-יהודים במדינה. על פי הדוגלים בגישת 'מדינת כל אזרחיה' מדינת ישראל צריכה להיות מדינה דמוקרטים, השייכת באופן שווה לכל אזרחיה בלי קשר למוצאם או דתם. זו אמורה להיות מדינה דמוקרטית בעלת זהות ישראלית ולא זהות יהודית. מכאן משתמשע כי יש לבטל את סממניה היהודיים הייחודיים של המדינה, סמליה, חוקי ההגירה (חוק השבות), והאזרחות (חוק האזרחות והכניסה לישראל), המעניקים זכויות עודפות לרוב היהודי.אחד מעקרונות היסוד שינחו את מדיניות החקיקה בישראל על פי 'מדינת כל אזרחיה' יהיה שהמדינה שייכת לכלל אזרחי המדינה, כלומר שהזהות הלאומית תהיה פוליטית ולא לאומית אתנית, וערכי המדינה יהיו דמוקרטיים בלבד ללא השפעת לאום. בין דוגלי הגישה יש שני זרמים. זרם הדוגל בגישה שהזהות התרבותית תיקבע על פי הרוב, וזרם שבישראל מייצגת אותו מפלגת בל"ד, על פי עקרונות שהתווה עזמי בשארה הדוגל בגישה שלמיעוטים יהיה שוויון מבחינת חוקי המדינה אולם תהייה להם זכות לאוטונומיה תרבותית
|
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום ראשון כ''ב בתמוז תשע''ג
09:06 30.06.13 |
|
|
25. ''...וסתיו ( ח''כ שפיר/העבודה) התחילה לבכות ולומר שזה שיר (התקווה) גזעני'' (*)
בתגובה להודעה מספר 0
 |
''...וסתיו ( ח''כ שפיר/העבודה) התחילה לבכות ולומר שזה שיר (התקווה) גזעני'' (*)
https://rotter.net/forum/gil/26903.shtml
.
.
אני חושף בפניכם לראשונה מסמך/עמוד 96 (מצ"ב תמונה) מהספר "רוטשילד - כרוניקה של מחאה", שכתב 'אשר שכטר'...כנסו כאן לפירסום על הוצאת הספר 'הקיבוץ המאוחד/ספריית הפועלים' שנחשף לראשונה בשבוע הספר העברי 2013:
http://www.kibutz-poalim.co.il/rothschild
תקציר - רוטשילד - כרוניקה של מחאה / אשר שכטר אולי נדמה לכם שאתם יודעים הכל על המחאה: ראיתם טלויזיה, קראתם כתבות ופוסטים, השתתפתם בתהלוכות ובעצרות, אולי אפילו ישנתם כמה לילות או קיץ שלם באיזה אוהל. אבל גם אם עקבתם אחרי ההתרחשויות באמצעי התקשורת וברחובות, הדברים שלא ידועים לכם יכולים למלא ספר. ברצף כרונולוגי עלילתי ומותח, שמשובץ במאות ציטוטים מתוך עשרות ראיונות, עוקב העיתונאי אשר שכטר אחרי המחאה – מן הפגישה הראשונה של מייסדי המחאה בדירתה של דפני ליף בתחילת יולי 2011 ועד המעצר המתוקשר של ליף והפגנת האלפים הסוערת שבאה בעקבותיו ב-23 ביוני 2012. התוצאה היא רשומון שמגלה תמונה מורכבת בהרבה מזו שנשקפה בתקשורת, וגם מזו שנשקפה מן האוהלים, הרחובות והבמות של המחאה ברחבי הארץ. בחלק מיוחד בספר מספרת דפני ליף, לראשונה ללא הפרעה או סילוף, איך היא עצמה חוותה את השנה הדחוסה שעברה עליה. זוהי כרוניקה של מחאה, נכונה לאמצע יולי 2012, אבל זאת גם תמונת דיוקן: דיוקן של האנשים שעמדו במרכזה, אלה שהובלטו בתקשורת וגם אלה שלא, ושל התהליכים שהם עברו במהלכה. דיוקן של הדינמיקה של תנועות מחאה בכלל – האנרגיה, הרֵעות, התככים, הקרעים, כל הגורמים הפנימיים והחיצוניים שבונים את המחאה, הורסים אותה ומגדירים אותה בעל כורחה. ואפילו דיוקן של מדינת ישראל, ברגע מסוים בזמן. הסיפור עוד רחוק מלהסתיים, אבל כאן מסופרת ההתחלה שלו, מפיהם של האנשים שיצרו ויוצרים אותו מדי יום. המשך יבוא. אשר שכטר, יליד 1985, הוא כתב בעיתון 'דה-מרקר', שהשתתף במחאה ועקב אחריה מקרוב מיומה הראשון. הספר מבוסס על מאות שעות של ראיונות מוקלטים שקיים עם עשרות אנשים שנטלו חלק במחאה במוקדיה השונים.
.
. סתיו שפיר - מפלגת העבודה הישראלית
http://www.knesset.gov.il/mk/heb/mk.asp?mk_individual_id_t=903 ח"כ סתיו שפיר, ממנהיגות המחאה החברתית ומקימת ארגון "התנועה החברתית" להכשרת מנהיגות צעירה. הצעירה מבין חברי הכנסת.
http://www.havoda.org.il/Web/Labor/StavShafir/Default.aspx תזכורת לתזכורת: 
סתיו שפיר מצולמת מחובקת עם ידיד ערבי ולובשת חיג'אב
https://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=26388&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F1%FA%E9%E5%20%F9%F4%E9%F8 לשיפטכם/ן.... בברכה
פ"ש ===
.
.
.
 https://tinyurl.com/5a2yl כאן » פרס הוא המפתח לפרשת אלטלנה |
| |
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
בעייניש וחברים מקרן פורד