ויטאלי
חבר מתאריך 19.12.13
4279 הודעות, 122 מדרגים, 235 נקודות. ראה משוב
יום ראשון א' בכסלו תשע''ה
10:24 23.11.14
סאגת חוק הלאום, מעללי החונטה המשפטית, ופרצופה האנטי-דמוקרטי של ציפי לבני
אשכול עוגן מתאריך 26.11.14 בשעה 08:42 על-ידי פילוביץ שחף, (מפקח)
הבעיות השלטוניות, המדיניות והחברתיות הנגזרות מההזנחה הציבורית של אסדרת סדרי הממשל במדינת ישראל, הזנחה המקיימת את ליקוי החמה המתמשך שהוא עוון קיום הכלאים כאשר זרעי המשפטים שבינתיים (בין תחומי הרשויות) נובטים ומתגדלים מגדר לגדר בכל הכרם. העיוות ההיסטורי, הנכחת השקר, סירוס העם, ושאר הרעות החולות שבהפקרת מושכות העגלה בידי ליברליסטים "אליטיסטיים" לא-ציוניים ואנטי-יהודיים בעלי מגמה רדיקלית-מהפכנית שמלאכתם המטת אסון על העם היהודי בשם אידיאות זרות ואינטרסים חיצוניים וזדוניים.
שרת המשפטים ציפי לבני נאלצה ליישר קו עם מפלגות הקואליציה כתבי ישראל היום (בהכנת הידיעה השתתפו מתי טוכפלד, עדנה אדטו וגדעון אלון)
על אף התנגדותה להצעת חוק הלאום וניסיונה לגבש הצעת חוק משלה, ומאחר שהבינה כי אין רוב לעמדתה בממשלה, נאלצה שרת המשפטים ציפי לבני ליישר קו עם מפלגות הקואליציה. המשמעות: הצעת חוק הלאום החדשה שיזם רה"מ בנימין נתניהו תעבור בממשלה ובכנסת וצפויה להיכנס כחוק יסוד. לבני התנגדה לחוק הלאום עוד בכנסת ה־17. בכנסת הנוכחית נעשו כמה ניסיונות להעביר חוקים בעלי רוח דומה, בין השאר על ידי הח"כים יריב לוין ואיילת שקד, אולם לבני הצליחה עד כה למנוע את חקיקתם. היא הקימה ועדה כדי לנסות לנסח עקרונות מוסכמים, אך זו לא הגישה את מסקנותיה במשך יותר משנה. בשבוע שעבר החליט יו"ר הקואליציה ח"כ זאב אלקין כי הוא לא ממתין עוד והגיש הצעת חוק משלו. לבני סירבה לאשר את החוק בוועדת השרים לחקיקה שבראשותה, אף שהיה ברור כי יש לחוק רוב - מה שגרם לרה"מ להודיע כי יביא את החוק לאישור בפני הממשלה ביום ראשון. ברביעי יובאו שאר ההצעות להצבעה בכנסת וגם הן צפויות להשיג רוב. בניסיון אחרון לטרפד את החוק הציגה לבני הצעת חוק משלה, הרחוקה מההצעות האחרות, אך לאחר שהתברר כי רה"מ מתכוון להביא לאישור הממשלה והכנסת הצעת חוק מטעמו, הקרובה יותר להצעות של שקד־לוין ושל אלקין, היא נאלצה ליישר קו. הסיכום הושג אתמול במהלך ישיבה מיוחדת שהתקיימה בלשכת שר החינוך שי פירון, שבה נכחו לבני, אלקין, פירון, שקד וכן ח"כ רות קלדרון. על פיו יתחייבו הח"כים שיזמו את הצעות החוק הפרטיות שלא לקדמן ללא אישור מהממשלה. אחרי שיאושרו שלושת הנוסחים השבוע, יאוחדו לכדי הצעת חוק אחת במהלך הדיון על החוק בוועדה. לדברי בכירים בליכוד, "פחות משבוע אחרי שהתנגדה בנחרצות לחוק הלאום, תגיע לישיבת הממשלה ביום ראשון הצעת רה"מ לחוק הלאום מבלי ששונה בו דבר. בעוד שהצעת לבני מטשטשת את הקביעה שרק לעם היהודי יש זכויות לאומיות, בהצעת רה"מ נאמר בצורה חד משמעית שהזכות הלאומית היא רק לעם היהודי, זאת לצד שמירה על זכויות אישיות לכל אזרחי המדינה".
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ויטאלי
חבר מתאריך 19.12.13
4279 הודעות, 122 מדרגים, 235 נקודות. ראה משוב
יום ראשון א' בכסלו תשע''ה
11:46 23.11.14
3. וינשטיין נגד הצבעה על חוקי הלאום: לא ראוי לתמוך בהצעות המרדדות את הדמוקרטיה בתגובה להודעה מספר 2
מחר יובאו לאישור הממשלה שתי הצעות חוק הלאום שיזמו אלקין, שקד ולוין. במכתב למזכיר הממשלה כתב היועמ"ש: "יש בהן כדי לשנות שינוי של ממש של עקרונות היסוד של המשפט החוקתי כפי שעוגנו במגילת העצמאות" היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, תוקף בחריפות את כוונת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, להביא מחר (ראשון) לאישור הממשלה את שתי הצעות חוק הלאום הפרטיות שיזמו חברי הכנסת זאב אלקין, איילת שקד ויריב לוין. "בעייתי מאוד הוא בעיניי כי הממשלה תתמוך בהצעות חוק פרטיות, לא כל שכן הצעות החוק נשוא הצעת ההחלטה, המעוררות קשיים של ממש", קבע וינשטיין במכתב ששיגר אל מזכיר הממשלה, אביחי מנדלבליט. וינשטיין אף הודיע למנדלבליט כי בכוונתו להשתתף מחר בישיבת הממשלה, ועם זאת הבהיר כי ישאיר את ההחלטה על קיום ההצבעה בידי הממשלה.
על פי התוכנית, נתניהו יציג מחר לשרים את עקרונות היוזמה שלו להצעת חוק יסוד מדינת הלאום, אך השרים לא יצביעו עליה. במקום זאת הם יתבקשו להצביע על תמיכתם בשתי הצעות החוק הפרטיות של אלקין, שקד ולוין, כדי לקבוע שהקואליציה כולה תתמוך בהן בהצבעה בקריאה טרומית ביום רביעי הקרוב ויובטח להן רוב. שלושת היוזמים התחייבו להקפיא את הצעות החוק שלהם מיד לאחר מכן, ולתמוך בנוסח שיציג ראש הממשלה בעתיד.
במכתב למנדלבליט, וינשטיין הוסיף כי "הצעות החוק הפרטיות הנזכרות בהחלטה מבקשות להגדיר בחוק יסוד את המאפיינים של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. בכך, כמובן אין כל פסול". אלא שלדבריו, "יש בהסדרים המסוימים המוצעים בהצעות החוק כדי לשנות שינוי של ממש את עקרונות היסוד של המשפט החוקתי כפי שעוגנו במגילת העצמאות ובחוקי היסוד של הכנסת, ולרדד את המאפיין הדמוקרטי של המדינה".
וינשטיין קובע כי "הצעות החוק הפרטיות לוקות, אם כן, בקשיים מהותיים משמעותיים ביותר ועל כל אני סבור כי אין זה ראוי שהממשלה תתמוך בהן". היועץ המשפטי מבהיר במכתב כי, "המציעים מפצלים את הנוסחה המקובלת ׳יהודית ודמוקרטית׳, אשר אימצה הכנסת במספר חוקי יסוד. בעוד שהיסוד הראשון, הנוגע להיות המדינה יהודית זוכה לבולטות ופירוט, גודרות ההצעות את היסוד השני בתחום צר, בקבען כי לישראל 'משטר דמוקרטי'".
עם זאת, וינשטיין מותיר את ההחלטה על קיום ההצבעה בידיה של הממשלה. לדבריו, "ככל שיוחלט לתמוך בהצעות החוק בקריאה הטרומית, הרי שעמדתי היא כי קידום הצעות החוק הפרטיות ראוי שיהא כפוף למהלך הממשלתי בכל שלב שמעבר לדיון המוקדם".
לקראת הדיון בהצעת החוק בממשלה, היועמ״ש פרסם חוות דעת חריפה נגדו, והצטרף לדו"ח גביזון ועמדתה של שרת המשפטים לבני. בכיר במשרדה: "ראוי שהממשלה תבחר בדרך המרוככת
לקראת הדיון בהצעת חוק הלאום מחר בבוקר (א') בממשלה, היועמ"ש פרסם חוות דעת חריפה נגד החוק, והצטרף לדו"ח גביזון ועמדתה של שרת המשפטים לבני: "בעייתי מאוד בעיני כי הממשלה תתמוך בהצעות, המעוררות קשיים של ממש", כתב היועץ. בכיר במשרד המשפטים אמר כי "לא בטוח שהיועץ יגן על החוק בבג"צ, וסביר שהחוק ייפול שם. ראוי שהממשלה תבחר בדרך המרוככת, בשים לב לדו"ח גביזון".
הצעת חוק הלאום תעלה מחר לדיון בממשלה, על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שבוע לאחר ששרת המשפטים, ציפי לבני, טרפדה את ההצבעה על החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה. הצעת החוק של חברי הכנסת זאב אלקין, יריב לוין ואיילת שקד שמוזגה עם הצעה שנתניהו הביא, באה לעגן באופן חוקתי את היותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום היהודי.
השרה לבני ניסתה במהלך השבוע להציג גרסה מרוככת יותר וגיבתה אותה בדו״ח גביזון שעסק בנושא והתפרסם, כנראה שלא במקרה, בדיוק בשבוע בו הוויכוח בשיאו. גביזון כתבה בו השבוע כי מומלץ שלא לעגן באופן חוקתי את ״חזון המדינה כיהודית ודמוקרטית״, ואם אכן יעשה מהלך כזה עליו להיות בנוסח מרוכך, שיגדיר זהות שווה בין המרכיבים: דמוקרטי ולאום יהודי, מתוך תפיסה שהחוק צריך ללכד, ולא לפלג, ולהתחשב במיעוט הערבי בישראל.
בכיר במשרד המשפטים אמר לכתבנו כי "לא בטוח שהיועץ יוכל במצב הדברים שנוצר להגן על החוק בבג״צ, כשזה יגיע לשם. סביר להניח שגם בג״צ לא יוכל לאשר חוק שכזה. ראוי שראש הממשלה ינסה להביא בפני הממשלה הצעה מרוככת, דומה למה שמציע פרופ׳ רותי גביזון בדו״ח המצוין שחיברה ומבוסס על מחקר ארוך ומושקע.
ביום שישי האחרון, הצטרף למתנגדים להצעת החוק בנוסחה המקורי גם היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שפרסם חוות דעת חריפה בה קבע כי "בעייתי מאוד בעיני כי הממשלה תתמוך בהצעות, המעוררות קשיים של ממש. בהצעות החוק יש שינוי של ממש של עקרונות היסוד של המשפט החוקתי כפי שעוגנו במגילת העצמאות ובחוקי היסוד של הכנסת, ויש בהן כדי לרדד את המאפיין הדמוקרטי של המדינה". בחוות דעתו כותב וינשטיין כי המרכיב היהודי בהגדרת חזון המדינה מקבל בכורה על המרכיב הדמוקרטי, ״ליסוד הראשון יש מעמד בכורה פרשני. ההגנה על זכויות הפרט, שהיא מנשמת אפה של הדמוקרטיה, מוגבלת לאזרחים בלבד. הקשיים המפורטים לעיל אינם קלי ערך".
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ויטאלי
חבר מתאריך 19.12.13
4279 הודעות, 122 מדרגים, 235 נקודות. ראה משוב
יום ראשון א' בכסלו תשע''ה
12:01 23.11.14
5. דו''ח גביזון הוגש לציפי לבני: ''יש להימנע מעיגון חוקתי של עניין הלאום'' בתגובה להודעה מספר 4
מסמך מיוחד שחובר ע"י הפרופסורית ביחס לחזונה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית, מראה כי מס' סעיפים יקשו על בני המיעוט הערבי. חשוב שההליך יצא מחוזק ולא מוחלש מתהליך החקיקה
דו"ח גביזון להמלצות ביחס עיגון החזון של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית: להימנע בשלב זה ממהלכים המציעים עיגון חוקתי נוסף של גרעיון החזון, כולו או חלקו; העיגון החוקתי צריך להביא לתוצאה של לכידות, ולא של מחלוקת, ולהיות הוגן כלפי ערבי ישראל; בשלב זה מומלץ להביא לעיגון החזון במישור התרבותי חינוכי והמשפטי/חקיקתי, אך כאמור, לא חוקתי.
פרופסור רות גביזון מגישה בשעה זו לשרת המשפטים, ציפי לבני, דו"ח המסכם את המלצותיה לעיגון חוקתי של חזון מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית. הדו"ח הוזמן על ידי השרה, בהסכמת ראש הממשלה ויתר חברי הקואליציה, לצורך גיבוש המלצות שנועדו לגבש לראשונה את הביטוי החוקתי למדינת ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית".
העיגון החוקתי של החזון של המדינה מצוי עוד מאז ראשיתה בליבן של המחלוקות הפוליטיות, החברתיות והמשפטיות המהותיות, והצעות חוק בהן כל צד במפה הפוליטית מנסה לכפות את השקפת עולמו. בפתחו של הדו"ח, מסבירה פרופ" גביזון כי "חזון מכוון־דרך משותף הוא חיוני לחברה שחבריה נדרשים להקריב למען קיומה ולתרום לשגשוגה בגרעין חזון המדינה". החזון של מדינת ישראל מורכב משלושה מרכיבים, שגביזון מפרטת: יהודית, דמוקרטיה, וזכויות אדם. גביזון כותבת כי אף כי מרכיב היהודיות שבחזון המדינה קשה לבני המיעוט הערבי, בציבור יכולה להיות הסכמה על ניסוח מצומצם של חזון המדינה השלם "שרואה אותם כאזרחים שווי זכויות ושותפים מלאים במפעל המדינה", לשון הדו"ח.
בפועל מציה גביזון לפעול במספר צורות על מנת להביא לכדי עיגון החזון של מדינת ישראל: "במישור התרבותי\חינוכי וגם במישור החקיקתי/משפטי - לחיזוק העמידה הרחבה מאחורי גרעין החזון בשלושה מעגלי לכידות: המעגל של כלל אזרחי המדינה, מעגל הרוב היהודי בישראל, ומעגל הקהילות היהודיות בעולם״, כפי שנכתב בדו"ח.
הדו"ח כאמור ממליץ שלא לעגן בשלב הזה עיגון חוקתי נוסף של גרעין החזון או כולו, עם זאת פרופ׳ גביזון מסבירה כי במידה וכן יוחלט על מהלך של עיגון חוקתי, יש לוודא כי החוק המוצע יהיה "חוק חזון ולא חוק לאום, וכי החוק ותהליך חקיקתו ישקפו את גודל המשימה ואת חשיבותה", לשון הדו"ח. גביזון ממליצה כי במסגרת הליך עיגון חוקתי צריך "לשאוף להגיע לתוצאה שתעורר לכידות ולא מחלוקות, כך שחזון המדינה יצא מחוזק ולא מוחלש מתהליך החקיקה; יחזק את הלכידות האזרחית; ישמר את הלכידות היהודית בארץ ובעולם; ויבטא גישה הוגנת, נדיבה ומכילה לבני המיעוט הערבי".
למרות הרצון הטוב מצד חלק מנציגי הציבור בישראל, בוחרים הערבים לפרש את ניסיונות ההרגעה שלנו כסימן לחולשה וכרצון לברוח מעימות זאב קם | 20/11/2014 10:22
החוק הצרפתי קובע כי שפתה הרשמית של צרפת היא הצרפתית. כך גם עושות מדינות נוספות ברחבי העולם. בצרפת עצמה, וגם ברוב מדינות אירופה, מתגורר מיעוט מוסלמי גדול ומורגש היטב. ובכל זאת, איש בצרפת לא חשב לרגע לבטל את הצרפתית כשפה הרשמית של המדינה, או להוסיף גם את השפה הערבית כשפה רשמית נוספת.
חוק הלאום, שמקודם בימים אלו כאן בישראל, מבקש באחד מסעיפיו לעשות את אותו דבר בדיוק – להגדיר את השפה העברית כשפה הרשמית בישראל, כיאה למדינה שמגדירה את עצמה כמדינת היהודים.
בתחילת השבוע עוד ניסו ב"תנועה" וב"יש עתיד" לטרפד את אישורו של חוק הלאום. ההסבר שהשמיעו אנשיהם כלפי חוץ היה שאין זה הזמן והעיתוי להעביר חוק מסוג זה, כאשר האווירה נפיצה והמתח מול אזרחי המדינה הערבים גובר מיום ליום. במילים אחרות, ניסו להסביר לנו, אם נשדר כלפי חוץ שאנחנו מחכים עם חוק הלאום, אולי גם תשתנה האווירה בציבור הערבי והרוחות יירגעו. לכאורה, הדברים נשמעים סבירים והגיוניים.
אלא שרצה הגורל וההיגיון הערבי בנוי בצורה קצת אחרת, וכעבור יום וחצי קמו להם שני צעירים ערבים ממזרח ירושלים, לקחו מקל ותרמיל, וגם אקדח וכמה גרזנים, ויצאו לרצוח יהודים בבית כנסת. איכשהו, למרות הרצון הטוב מצד חלק מנציגי הציבור בישראל, בוחרים הערבים לפרש את ניסיונות ההרגעה שלנו כסימן לחולשה. כסימן לפחד וכרצון לברוח מעימות.
במצב כזה, כשהם מריחים את הפגיעות הישראלית ואת הרצון להוריד להבות, התגובה הערבית הופכת להיות ההיפך הגמור מזו שקיוו לה אותם ישראלים שביקשו להרגיע. תנסו להיזכר מתי בפעם האחרונה התראיינו בני משפחות מחבלים ממזרח ירושלים, שמחזיקים בתעודות זהות ישראליות, והודיעו בפנים חשופות בטלוויזיה שהם גאים בבני משפחתם המחבלים. מתי קרה שאותם בני משפחה, שרק יום קודם לכן נכנסה לחשבון הבנק שלהם קצבת הביטוח הלאומי שמדינת ישראל מעניקה להם, העזו להלל, לשבח, לרומם ולפאר את הבן שרצח יהודים ללא אבחנה. בחודש האחרון זה כבר קרה כמה פעמים.
זה כמובן לא יזיז במילימטר את אנשי השמאל מעמדתם ומנקודת המוצא שלהם. אל מול הגברת האלימות הערבית הם יבקשו עוד ועוד הרגעה ישראלית. הערבים ירצחו והיהודים יתבקשו להרגיע.
מדהימה לא פחות מכך היא פעולת הגינוי מצד השמאל. ביום ראשון האחרון, רגע לאחר החלטת ראש הממשלה לתמוך בחוק הלאום, התקבלו בתיבות המייל של העיתונאים הודעות הגינוי הרבות של חברי כנסת מהשמאל, שזעמו על "התססת השטח והגברת הלהבות" מול הציבור הערבי (לטענתם). זה קרה במהירות הבזק, דקות לאחר החלטת נתניהו בנושא.
יומיים לאחר מכן, כשהתברר שערבים רצחו יהודים בתפילתם, רוב חברי הכנסת שגינו את חוק הלאום השתתקו ביחס למסע הטבח. ואלו שהוציאו לבסוף הודעת גינוי רפה, עשו זאת לאחר כמה שעות, וללא הלהיטות והבהילות שאחזו בהם רק יומיים קודם לכן.
מדינת ישראל הינה הבית הלאומי היחיד שיש לעם היהודי, או בהגדרה אחרת מדינה יהודית. אלפיים שנה יהודים המתינו בסבלנות אין קץ להתגשמות אם כל התקוות. מחיר ההמתנה היה קשה ומייסר. יותר ממה שהעם היהודי אחז בארץ ישראל, הארץ אחזה בעם והעניקה לו את היכולת לנוע במסע הארוך מהגלות לגאולה. הקונגרס הציוני הראשון בבזל בשנת 1897, הצהרת בלפור בשנת 1917 ומגילת העצמאות מ־1948 היו ציוני דרך במימוש זכותם של היהודים למולדת. לעיתים, ברבות השנים והאירועים מתקיים תהליך של בירור מושגי, ולא פעם בעקבות הבירור יש מקום לחזור ולעגן יסודות קיומיים שהיו ברורים בעבר והיטשטשו, בשוגג - או בכוונת מכוון. בתוך החברה הישראלית מתנהל ויכוח סמוי אך מהותי וקיומי ביותר. ויכוח בין קבוצה קטנה שיש לה השפעה רבה על החברה הישראלית באמצעות בית המשפט העליון, התקשורת והאקדמיה השמאלנית, לבין הרוב הדומם בחברה הישראלית. קבוצת המיעוט טוענת כי מדינת ישראל היא מדינת כל אזרחיה. טענה יפה ומושכת את העין שבחסותה נעשתה פגיעה קשה ביהודיותה של המדינה, ברובדים משמעותיים של התנהלותה. גם חוקי היסוד, שבית המשפט העליון הפך אותם לחוקה בניגוד לכל פרקטיקה מוכרת בעולם, שנזכר בהם כי מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית, פורשו באופן שנותן עליונות ברורה למימד הדמוקרטי על פני המימד היהודי. הצעת החוק נועדה לחזור ולקיים את האיזון שהופר מתוך ניסיון למחוק את יהודיותה של המדינה. במו"מ עם הפלשתינים, התברר שהם אינם מוכנים להכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הם גם יודעים למה. הם מעדיפים מדינת כל אזרחיה - בלי ההיבט הלאומי, מציאות שתאפשר להם עד אין קץ לטעון לזכויותיהם הלאומיות בארץ, כולל כמובן זכות השיבה. אשר על כן חשוב להבהיר באמצעות החוק לאזרחי המדינה שאולי שכחו, לשכנינו ולכל העולם כולו שלא כדאי להם לטעות. היהודים חזרו הביתה והקימו את מדינת הלאום שלהם, הם אינם דיירי משנה או צלבנים לשעה.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ויטאלי
חבר מתאריך 19.12.13
4279 הודעות, 122 מדרגים, 235 נקודות. ראה משוב
יום ראשון א' בכסלו תשע''ה
18:51 23.11.14
9. היסוד הראשון והעיקרי של מדינת ישראל הוא יהודיותה. המדינה הוקמה ע''מ שתהיה בתגובה להודעה מספר 8
מדינה יהודית, או מדינת היהודים, ולא ע"מ להקים מדינה דמוקרטית - מדינות דמוקרטיות היו מספיק ב-48'. הקימו מדינה יהודית, לעם היהודי, והגדירו שתהיה יהודית ודמוקרטית.
מה זאת אומרת האם מדינת ישראל היא קודם כל מדינה יהודית? הרי זה מגוחך לומר אחרת. למה הקימו את המדינה הזאת? ממה העליות לכאן נבעו אם לא משאיפה ציונית (בנוסח כזה או אחר, ממניעים אידיאולוגיים יותר או פרגמטיים יותר)? האם ההסתדרות הציונית נוסדה בשביל להגשים את חזון אתונה, המהפכה הצרפתית וג'ון לוק? פינסקר הרצל בן גוריון אנשי המחתרות וההעפלה וכו' וכו', כולם חלומם היה יצירת ארבע אמות של דמוקרטיה דווקא, לשם מימוש הרעיון הדמוקרטי, או יצירת ארבע אמות של בית לאומי לעם היהודי (בנוסח כזה או אחר, ממניעים אידיאולוגיים יותר או פרגמטיים יותר)? זה ברור לשם מה הוקמה המדינה - ומתוך כך מה היסוד העיקרי שבבסיס מהותה. היסטוריה קיימת.
חוק הלאום יעלה היום להצבעה בממשלה • עיקרון החוק: "ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי" • נתניהו: "החוק חיוני אל מול קריאות התיגר" • היועמ"ש: מתנגד להצעות פרטיות; הדרך הנכונה - הצעת חוק ממשלתית • לבני: "חוק אנטי ציוני"
ראש הממשלה בנימין נתניהו יביא הבוקר לאישור הממשלה את קידום חוק יסוד - חוק הלאום. השרים יתבקשו לאשר את "חוק יסוד: ישראל מדינת הלאום של העם היהודי" שיזם ח"כ זאב אלקין, עם התחייבות כי ניסוח החוק הסופי יהיה מטעם רה"מ, וכי הוא יתוקן לפי 14 עקרונות שגובשו על ידיו. "חוק הלאום, שאביא את עקרונותיו מחר בפני הממשלה, חיוני כדי לבסס את היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי, זאת אל מול קריאות התיגר הבינלאומיות והפנימיות המערערות על קביעה יסודית זאת", אמר אמש רה"מ, "נבצר באמצעות החוק את היותה של מדינת ישראל יהודית ודמוקרטית ואת השוויון המלא בפני החוק של כל אזרח, ללא הבדל דת, גזע ומין". עוד הבהיר כי "הבטחת זהותה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי אינה עומדת בסתירה לשוויון המובטח לכל אזרחי ישראל, ולא אאפשר חתירה תחת שני עקרונות יסוד אלה".
בסוף השבוע הביע היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין את הסתייגותו, שלפיה הוא סבור כי אין זה ראוי שהממשלה תתמוך בקריאה טרומית בהצעת החוק הפרטית של חוק הלאום שיזם ח"כ אלקין, ובהצעת החוק המקבילה שיזמו הח"כים יריב לוין ואיילת שקד, משום שהשתיים לוקות בקשיים של ממש. ל"ישראל היום" נודע כי וינשטיין סבור שחוק יסוד כזה עתיד להשפיע על חייו של כל אזרח ותושב במדינה ועל יחסי החוץ של המדינה. לפיכך סבור היועמ"ש כי חקיקת כל חוק יסוד מחייבת ליבון סדור, מעמיק ומושכל, קל וחומר כאשר מדובר בסוגיה כבדת משקל זו המעסיקה את המדינה מרגע הקמתה. משהחליטה הממשלה לקדם את הנושא וליזום מטעמה הצעת חוק ממשלתית, הדרך הנכונה היא שליבון זה ייעשה בדרך של הצעת חוק ממשלתית, ותוך כדי בחינה דקדקנית - ובתיאום עם היועמ"ש. עוד עולה מעמדת היועמ"ש כי אין כל פסול בכך שהצעות החוק הפרטיות מבקשות להגדיר בחוק יסוד את המאפיינים של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי; ואולם, המתווה שאומץ בהצעות החוק מכוון לשנות את האיזון שבין היסודות הדמוקרטיים לבין המאפיינים הלאומיים של ישראל. המציעים מפצלים את הנוסחה המקובלת "יהודית ודמוקרטית", אשר אימצה הכנסת בכמה חוקי יסוד. בעוד היסוד הראשון, הנוגע להיות המדינה יהודית, זוכה לבולטות ולפירוט, גודרות ההצעות את היסוד השני בתחום צר, בקובען כי לישראל "משטר דמוקרטי". כמו כן, אחת ההצעות קובעת כי ליסוד הראשון יש מעמד בכורה פרשני, בעוד היסוד השני אינו זוכה למעמד כזה.
נגד עמדת וינשטיין יצא ח"כ לוין: "זו אמירה מתנשאת שאין בה דבר וחצי דבר עם תפקידו כיועמ"ש או עם עולם המשפט. שאלת דמותה של המדינה, וערכי היסוד שעליהם היא צריכה להמשיך להיבנות, נתונה במשטר דמוקרטי אך ורק לציבור באמצעות נבחריו בכנסת ובממשלה, ובשום אופן לא יכולה להפוך לנחלתם הפרטית של קומץ משפטנים המנסים לשים עצמם מעל הכנסת". נתניהו הבהיר כי יעלה הצעת חוק מתוקנת מטעמו, לאחר שבשבוע שעבר סירבה שרת המשפטים ציפי לבני להעלות את החוק לדיון בוועדת שרים לענייני חקיקה שבראשותה היא עומדת, למרות סיכומים בקואליציה כי החוק יקודם. אמש אמרה השרה כי "ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. אני אגן על ערכי מדינת ישראל כפי שנקבעו במגילת העצמאות, ולא אתן את ידי לפגוע בהם. אני תומכת בחוקה שמעגנת את הערכים האלה, ואתנגד לכל הליך או חוק שמעוותים אותם - כמו שעושה הצעת החוק המסוכנת והאנטי־ציונית של אלקין, או כל הצעה דומה שעושה דיל פוליטי על חשבון הערכים האלה". בתגובה אמר ח"כ דני דנון כי "לא ניתן לגחמות של ציפי לבני להגדיר את הלאום היהודי". בפגישה עם נציגי הליכוד העולמי אמר כי "כל הצעה הממעיטה, ולו בפסיק, מהצעת החוק הקיימת שנוסחה על ידי אנשי הליכוד - היא ויתור שאסור לקבלו".
החרדים מתנגדים אף שהצעת חוק הלאום עוד לא הגיעה להצבעה במליאה, בסיעות החרדיות ש"ס ויהדות התורה כבר מבהירים כי יצביעו נגד. ח"כ משה גפני (יהדות התורה) תהה כיצד זה "שדווקא ח"כים שמביאים הצעות חוק להגבלת סמכות ביהמ"ש, מביאים את הצעת החוק הזו, שמעניקה לביהמ"ש סמכות רחבה מאוד בנושאים המהותיים ביותר לאופייה של המדינה".
14 העקרונות שגיבש רה"מ נוסח החוק של ח"כ אלקין, לצד 14 העקרונות שגיבש נתניהו, מוצגים באתר האינטרנט של משרד רה"מ והם חולקו לשרים מבעוד מועד - ואין ביניהם שום הבדל מהותי. בעקרונות של נתניהו שלוש תפיסות יסוד: זכות הגדרה עצמאית בישראל שמורה רק ללאום היהודי; ישראל היא מדינה דמוקרטית; והמשפט העברי הוא מקור השראה לכנסת ולחוק הישראלי. בעקרונות שהציג נתניהו נכתב: מדינת ישראל היא בית הלאום של העם היהודי ובה הוא מממש את זכותו להגדרה עצמית על פי מורשתו התרבותית וההיסטורית; הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי; מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית, המושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל ומקיימת את זכויותיהם האישית של כלל אזרחיה על פי כל דין; המשפט העברי ישמש מקור השראה לכנסת; ראה בית המשפט שאלה משפטית הטעונה הכרעה ולא מצא לה תשובה בדבר חקיקה, בהלכה פסוקה או בדרך היקש מובהק -יכריע בה לאור עקרונות החירות, הצדק, היושר והשלום של מורשת ישראל.
(בהכנת הידיעה השתתפו שלמה צזנה, עדנה אדטו וגדעון אלון)
"חוק הלאום": הקואליציה על סף פיצוץ • בליכוד אומרים: נמאס מלבני, נמאס מהאיומים • נתניהו: "כך אי אפשר לנהל את המדינה" • לבני ולפיד: לא נתמוך בחוק ביום ד' שלמה צזנה, גדעון אלון | פורסם ב: 24.11.2014 00:53 עודכן ב: 24.11.2014 09:19
האם ישראל בדרך לבחירות? דריכות במערכת הפוליטית לקראת הבאת חוק הלאום לקריאה טרומית בכנסת ביום רביעי הקרוב. החוק עבר אתמול בממשלה לאחר דיון סוער. יו"ר התנועה ציפי לבני ויו"ר יש עתיד יאיר לפיד הודיעו כי לא יתמכו בחוק כפי שהוגש. אם אכן יתנגדו - ייאלץ רה"מ לפטרם.
צילום: לע"מ
ישיבת הממשלה כללה עימות חריף בין לבני, שרי יש עתיד ונתניהו אשר בסופו אישרה הממשלה את החוק שהביא רה"מ ובו 14 עקרונות שקבע ובהם: ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית והיא מדינת הלאום של העם היהודי. באופן טכני, סוכם כי יקודמו בכנסת שתי הצעות חוק שעסקו בנושא, האחת של ח"כ זאב אלקין והשנייה של הח"כים יריב לוין, איילת שקד ורוברט אילטוב. הצעות החוק יאושרו השבוע בקריאה טרומית ואחר כך יקודם הנוסח של ראש הממשלה לחוק. החוק עבר ברוב של 14 תומכים מהליכוד, ישראל ביתנו והבית היהודי, מול 6 מתנגדים - חמשת שרי יש עתיד וציפי לבני.
בפתח הישיבה אמר נתניהו: "ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. יש כאלה שרוצים שהדמוקרטית תגבר על היהודית, ויש כאלו שרוצים שהיהודית תגבר על הדמוקרטית. בעקרונות החוק שאני מציג כאן היום - שני הערכים הללו שווים ויש להתחשב בשניהם במידה שווה". במהלך הישיבה אמרה לבני: "זוהי הפרה של ההסכמים הקואליציוניים. הרי דובר על הבאת החוק בהסכמה". נתניהו הבהיר כי לבני פוצצה את הדיון בוועדת השרים. "אם לבני היתה מתנהגת אחרת, לא היינו מגיעים להיום". השרה יעל גרמן אמרה: "היועמ"ש אומר שיש כאן בעיה חוקתית". אבל נתניהו עקץ: "כשזה נוגע לחוקים אחרים לא נהגתם כך" (כאשר הכוונה לחוק "ישראל היום" - ש.צ). לבני השיבה: "זה שוב קשור לעיתון?". נתניהו: "כן, אבל לעיתון אחר" (הכוונה ל"ידיעות אחרונות" - ש.צ). חופש הצבעה למע"מ אפס? לפיד ביקש חופש הצבעה אך נתניהו השיב בציניות: "גם על מע"מ אפס אתה מבקש חופש הצבעה"? רה"מ הוסיף כי החוק רלוונטי בעיקר כאשר הפלשתינים מסרבים להכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. "יש כאלה שרוצים להקים אוטונומיה בגליל ובנגב, ובכלל כופרים בזכויות הלאומיות שלנו. אני גם לא מבין את אלה שקוראים לשתי מדינות לשני עמים, אבל בה בעת מתנגדים לעגן זאת בחוק. הם ששים להכיר במדינת לאום פלשתינית, אבל מתנגדים בתוקף למדינת לאום יהודית".
נתניהו התייחס לאיומים של לבני ולפיד: "אני שומע לאחרונה אולטימטומים, תכתיבים, איומי פרישה ממרכיבים שונים בקואליציה - כך אי אפשר לנהל את המדינה. אנחנו צריכים להתמקד בחיזוק הביטחון מול גלי האיסלאם הקיצוני וסכנת הגרעין האיראני, בחיזוק כלכלת ישראל ובהגדלת רווחת אזרחיה - ולא באיומים. אני מקווה שראשי מפלגות הקואליציה יתלכדו ויפעלו ברוח זאת".
לבני אמרה אמש: "לא אתן את ידי לחוק הזה ולא אצביע בעדו. אם רה"מ רוצה לפטר, זאת החלטה שלו. יכול להיות שרה"מ החליט לזרוק אותי מהממשלה". גם שר האוצר, יאיר לפיד התייחס לחוק בכנס של אגודת הידידים באוניברסיטת תל אביב ואמר: "אם רה"מ רוצה לפרק את הממשלה על הדבר הזה, זה מעשה של חוסר אחריות לאומית. מדינת ישראל לא זקוקה עכשיו לבחירות".
לפיד הבהיר כי הוא לא מתנגד לקידום חוק יסוד: הלאום, אלא לנוסח הנוכחי, מאחר שהוא יוצר בעיה של איזון בין המונחים "יהודי" ו"דמוקרטי".
השר נפתלי בנט, השוהה בביקור בסין, בירך על ההצבעה.
יוזם החוק ח"כ זאב אלקין (ליכוד) אמר כי "לא יעזרו שום תרגילים וניסיונות של אלה שרצים להקים מדינת לאום פלשתינית אבל לא מוכנים להגדיר את מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הרוב הברור בממשלה ובעם יעמוד על כך שחוק הלאום יאושר וייכנס לספר החוקים".
גם ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) הביעה תמיכה בחוק אף על פי שמנהיג מפלגתה יאיר לפיד הסתייג ממנו. "קביעת הזהות היהודית בחוק היא מהלך חשוב שינציח את העובדה כי מדינת ישראל היא ביתו של העם היהודי", אמרה לביא.
"גזירת קופונים פוליטיים" יו"ר מפלגת העבודה וראש האופוזיציה, ח"כ יצחק הרצוג, תקף את ההחלטה ואמר: "העיסוק בחוק הלאום משול לישיבה של ממשלת נתניהו על הר הבית. העלאת הנושא, בזמן ביטחוני ומדיני כה רגיש, היא חסרת אחריות, מיותרת ועלולה להגביר את הלהבות האוחזות באזור". גם ח"כ שלי יחימוביץ' אמרה כי "חוק הלאום בעיתוי זה הוא ביטוי לגזענות, התלהמות, ופגיעה במדינה. הוא אינו קשור לגורלם של אזרחי ישראל ולא ישפר את מצבם". יו"ר מרצ, זהבה גלאון, אמרה כי "העובדה שהממשלה בוחרת לקדם את החוק דווקא בימים בהם נדרשת מנהיגות אחראית להרגעת הרוחות ולא להלהיטן, מוכיחה שהממשלה הזו מורכבת מפירומנים חסרי אחריות שכל מה שמעניין אותם הוא גזירת קופונים פוליטיים".
• • •
עמדת היועץ המשפטי לממשלה: "הצעות החוק הפרטיות לוקות בקשיים מהותיים" עמדת היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין באשר להצעת חוק הלאום נמסרה אתמול לשרים. בעמדתו הבהיר וינשטיין כי הוא לא מוצא לנכון להביא בפני הממשלה בשלב הזה את ההערות על 14 העקרונות של ראש הממשלה, שינחו את החוק הסופי. "הצעות החוק הפרטיות הנזכרות בהצעת ההחלטה מבקשות להגדיר בחוק יסוד את המאפיינים של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. בכך, כמובן, אין כל פסול", פירט היועמ"ש, אך הוסיף כי "בה בעת, המתווה שאומץ בהצעות החוק מכוון לשנות את האיזון שבין היסודות הדמוקרטיים לבין המאפיינים הלאומיים של ישראל. יש בהסדרים המסוימים המוצעים בהצעות החוק כדי לשנות שינוי של ממש את עקרונות היסוד של המשפט החוקתי כפי שעוגנו במגילת העצמאות ובחוקי היסוד של הכנסת ולרדד את המאפיין הדמוקרטי של המדינה". לפי עמדת היועמ"ש, "המציעים מפצלים את הנוסחה המקובלת 'יהודית ודמוקרטית', אשר אימצה הכנסת במספר חוקי יסוד. בעוד היסוד הראשון, הנוגע להיות המדינה יהודית, זוכה לבולטות ולפירוט, גודרות ההצעות את היסוד השני בתחום צר, בקובען כי לישראל 'משטר דמוקרטי'. יתר על כן, אחת ההצעות קובעת כי ליסוד הראשון יש מעמד בכורה פרשני, בעוד היסוד השני אינו זוכה למעמד כאמור. בנוסף, ההגנה על זכויות הפרט, שהיא מנשמת אפה של הדמוקרטיה, ככל שהיא נזכרת באחת ההצעות, מוגבלת באותה הצעה לאזרחים בלבד. הקשיים המפורטים לעיל אינם קלי ערך". עוד ציין וינשטיין כי "הצעות החוק הפרטיות לוקות אם כן בקשיים מהותיים משמעותיים ביותר, ועל כן סבור היועץ המשפטי לממשלה כי אין זה ראוי שהממשלה תתמוך בהן. עם זאת, ככל שיוחלט לתמוך בהצעות החוק בקריאה הטרומית הרי עמדתו היא כי קידום הצעות החוק הפרטיות ראוי שיהא כפוף למהלך הממשלתי בכל שלב שמעבר לדיון המוקדם".
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
ויטאלי
חבר מתאריך 19.12.13
4279 הודעות, 122 מדרגים, 235 נקודות. ראה משוב
יום שני ב' בכסלו תשע''ה
12:54 24.11.14
14. כרגיל בתגובת הסמול לכל מהלך יהודי המרכיב הבולט הוא האשמת העתוי ו בתגובה להודעה מספר 13
"למה דווקא עכשיו??" תוך גלגול עיניים צבוע. תמיד העתוי הוא הבעייתי. כמובן. אין להם אומץ מינימלי לצאת מהארון ולהכריז על מה שהם באמת: לא-ציוניים ואנטי-יהודיים.
לרגל 60 למדינה - "מגילת העצמאות" , אני חושף כאן לראשונה מסמך בן 9 עמודים (58-66) הלקוח מתוך חוברת עבודה באקדמיה למשפטים שכל סטודנט מתחיל "חייב" ללמוד, לשנן, להפנים ולהבחן...
הנושא הנלמד הוא: "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית"
תוכנו של מסמך זה, נלקח מתוך הרצאה שניתנה ע"י נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק ב- 01/08/2007 בקונגרס העולמי השניים עשר למדעי היהדות.
המסמך מחולק ל- 8 תתי נושאים והם:
@ חשיבות הערכים @ פתרון במסגרת הקונצנזוס @ יחודנו כמדינה יהודית @ מדינה יהודית בהיבט המורשתי @ היחס בין ההיבט היהודי להיבט הדמוקרטי @ בחירת המשותף והמאחד @ רמת הפשטה גבוהה @ כשלון ההשלמה וההרמוניה @
להלן דף מס' 61 מהחוברת שממנה נלקחה כותרת כתבה זו ושהמשך קריאת המסמך במלואו בלינק המצ"ב:
שארפ חבר מתאריך 5.1.11 2150 הודעות, 32 מדרגים, 64 נקודות. ראה משוב אור ליום רביעי ג' בכסלו תשע''ב 23:54 29.11.11
היו זמנים בתל אביב...''התנ''ך הוא המנדט שלנו ''...
בכל זאת כ"ט בנובמבר (היה) היום...
בתמונה: הפגנה ברח' בן יהודה בתל-אביב נגד מדיניות הספר הלבן של הבריטים. בכרזה שבידי המפגינים כתוב: "התנ"ך הוא המנדט שלנו, ואנגליה לא תוכל לבטלו". דמיינו לעצמכם כמה מאות פעילי מפלגת העבודה צועדים כיום ברחוב בן יהודה, בתל-אביב עם שלט "התנ"ך הוא המנדט שלנו, וארה"ב לא תוכל לבטלו".
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
