התקשורת הישראלית בעליהום על המזרחן ד''ר מרדכי קידר (*)  

להלן מכתבו + הכתבה בעיתון אל-ארד + הקלטת מהראיון ברדיו:

* על אונס, 'תרבות הבושה' וריאיון ברדיו | ד"ר מרדכי קידר

ראשית, לפני הכול ומעל הכול, הנני מודיע בשער בת רבים: אני, ד"ר מרדכי קידר מהמחלקה בערבית באוניברסיטת בר-אילן, מתנגד בכל נפשי ומאודי לכל פעולה אלימה נגד נשים, ובוודאי כזו שהיא בעלת אופי מיני. אני גם פמיניסט מוצהר, ויעידו על כך תלמידיי היהודים והערבים, היהודיות והערביות, הלומדים איתי בסמינריון "סוגיות מגדר בעולם האסלאמי" ,שאני רואה בו מעש חינוכי לא פחות מלימודי. אונס הוא אונס הוא אונס,והוא חטא מוסרי, חוקי ואנושי, שאסור לבצעו בשום מצב ובשום סכסוך, לאומי ,דתי, עדתי, כלכלי, משפחתי, אישי או כל סכסוך אחר. גישתי היא שאנס ראוי שיעבור סירוס, כימי או אחר, כדי להגן על קרבנותיו.

מעולם לא קראתי ולא המלצתי, ולעולם לא אקרא ולא אמליץ למדינה כלשהי – ובוודאי לא למדינתי היקרה ישראל – לנקוט את נשק האונס ככלי לטיפול בבעיה כלשהי, גם בבעיה ביטחונית. כל מדינה בעולם חייבת לפעול על פי כללי המוסר והחוק, על פי האמנות הבינלאומיות והחוק הבינלאומי.

שנית, לעצם העניין.

המזרח התיכון הוא מקום מושבן של תרבויות רבות ומגוונות, שרבות מהן שומרות 'במידה רבה או מעטה, על המנהגים והמסורות שאפיינו אותן לאורך ההיסטוריה. שלא כמונו, רוב תושבי המזרח התיכון – גם אם נתעלם מהפליטים הסורים, העיראקים והפלסטינים – לא עברו הגירה וריסוק תרבותי, ובמקרים רבים המסגרות המסורתיות שבהן הם חיו לאורך ההיסטוריה, השבטים או החמולות, עדיין חיות וקיימות עד ימינו אלה.

אחת מאבני היסוד של חיי השבט היא""תרבות הבושה". אני ממליץ לכל קוראיי לקרוא מה שכותבים חוקרים ערבים וזרים, כמו גם מה שאומרים אנשים מהרחוב המזרח-תיכוני, על "ת'קאפת אלעיב) "תרבות הבושה) ועל השלכותיה על כל מעגלות החיים של הפרט, המשפחה, החמולה, העם והמדינה. העיקרון המנחה של תרבות זו הוא, שאדם חייב להימנע מכל מעשה המטיל בושה עליו ועל משפחתו באופן ישיר או עקיף ועליו לעשות רק אותם מעשים שלא יביאו את בני משפחתו להתבייש במעשיו.

באותה תרבות, הבושה הגדולה ביותר לגבר נגרמת מהתנהגות" לא מוסרית" בעלת אופי מיני של בתו או אמו,והתנהגות כזו מצדן תגרום להענשתן .במקרים רבים העונש הוא מוות, מה שקרוי "רצח נשים על רקע חילול כבוד המשפחה". גם אישה נאנסת ממיטה בושה על משפחתה, אף שנאנסה בעל כורחה והמשפחה תנסה לשמור בסוד את דבר האונס כדי להימנע מבושה.

בהיותם מודעים היטב לתרבות זו, יש עבריינים שמפעילים לחץ על אחרים באמצעות איום של אונס אחות או אם.

במדינות ערב האונס אסור על פי החוק, אך במקרים רבים אנשים מתנהגים לא על פי חוק המדינה אלא על פי הקוד הנהוג בחברתם ועל פי כללי המותר והאסור שלה.

עד כאן על "ת'קאפת אלעיב", תרבות הבושה .

ושלישית, הריאיון ברדיו. בריאיון ברשת ב' נשאלתי על ידי המראיין איך ניתן להרתיע מחבל מתאבד, כזה שאינו פוחד מהמוות. בתשובה מיידית וקצרה עניתי את התשובה הסטנדרטית הנהוגה במזרח התיכון: איום במוות לא יעיל, אלא איום באונס על האחות או האם של המחבל. רק איום כזה יכול להניאו מלבצע את פיגוע ההתאבדות. מובן מאליו שלא התכוונתי,חס וחלילה, שעל מדינת ישראל לנהוג כך והשימוש בדוגמת האונס נועד להצביע על הקושי הגדול של מדינת חוק כישראל, להיאבק ביעילות בטרור המתאבדים, משום שאיננה יכולה לנקוט אמצעי זה שכן הוא לא מוסרי ולא חוקי בעליל, כאמור לעיל.

אם מישהו הבין מדבריי שאני כולל גם את ישראל בין המדינות שראוי שיתנהגו כך, אני לוקח את האחריות על עצמי, על שלא הבהרתי את הדברים באופן הראוי.

לצערי יש מי שמנצל את דבריי כדי להתגולל עלי, על מרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים ועל אוניברסיטת בר אילן. אני מקווה שאלה העושים זאת מונעים מרצון טוב, ממוסריות יתרה ומדאגה אמתית לשלטון החוק ולדמותה של מדינת ישראל, ולא חס וחלילה ממחלוקת פוליטית או תרבותית עמי או עם המוסדות שבהם אני חבר.

מקור: https://www.facebook.com/sarit.shatz/posts/10152584139829169
.
.
* להלן הכתבה שפורסמה בעיתון אל-ארד מתאריך 21.07.2014:


מקור: https://www.facebook.com/114001531957034/photos/a.122582777765576.16358.114001531957034/814086908615156/?type=1&theater

* להלן קלטת הוידיאו - הראיון המדובר עם ד"ר מרדכי קידר: