אם לתשעה ילדים מתחננת: אף אחד לא רוצה להעסיק אותי – עזרו לי למצוא עבודה  

מאת: אביחי חיים

"לא מקבלים אותי לעבודה בגלל שאני עם תשעה ילדים", כך טוענת בת 32 מבת ים. היא לא מבקשת נדבות או תרומות, רק הזדמנות לסייע בפרנסת המשפחה. היא מספרת שהבעל, עובד מהבוקר עד הלילה כנהג הובלות. במקביל ממשיכה האם כל העת לנסות ולמצוא עבודה כדי להגדיל את ההכנסות של המשפחה, אך ללא הצלחה.

האם מספרת כי לצד הבעיות הכלכליות בפנסתם של הילדים מגילאי חצי שנה ועד 12, לשלושה מילדיה התגלו בשנים האחרונות בעיות רפואיות כמו צ'יסטה במוח, אפילפסיה, אסתמה קשה, ריפלוקס שמשמעותו דלקת בוושט ופליטות מרובות וכן מחלות נוספות. "אני אובדת עצות", סיפרה האם ל"השקמה בת ים", "אנחנו הורים לתשעה ילדים ונקלענו למצב כלכלי לא פשוט. ברגע שלא רוצים להעסיק אותי – המצב הזה רק הולך ומידרדר. היתה לנו נפילה עסקית לפני כמה שנים, ומאז החובות נערמים ואנחנו מאוד מתקשים לעמוד בתשלומים. אנחנו נלחמים כל הזמן ברשויות ובגופים השונים, לא מקבלים תמיכה וסיוע ועושים הכל כדי להרים את הראש מעל פני המים, אבל זה קשה עד כמעט בלתי אפשרי".

בעבר עבדה בעבודות מזדמנות כקופאית, מוכרת בחנות בגדים ומזכירה. "בעלי עובד משעות הבוקר המוקדמות עד שעות הערב, בקושי רואה את הילדים, הכל כדי להביא פרנסה הביתה", ממשיכה האם, "עבדתי עד הרגע האחרון לפני ההיריון, ומאז, כבר יותר מחצי שנה, בכל ראיון עבודה שאני הולכת אליו שואלים אותי את השאלות הרגילות לגבי העבודה, ואז מגיעים לשאלה 'כמה ילדים יש לך?'. אני, כמובן, אומרת את האמת, כי מה ייצא לי אם אשקר? בסוף זה מתגלה מתישהו. היום אני מבינה שהשאלה הזו לא חוקית ושאסור להם לשאול אותה בכלל. ברגע שאני אומרת שיש לי תשעה ילדים, המבט של כולם הופך להיות של הלם ואז מתחילים התירוצים כמו 'בני כמה הם?', 'איך תסתדרי?' או 'מה יקרה אם תצטרכי לעזוב באמצע את העבודה בגללם?'. חשוב לי להדגיש: הטענות הללו עולות בכל ראיון עבודה של כל אם בישראל, אבל אצלי כנראה זה מיוחד. אני עונה להם שיש לי עבורם סידור והם לא צריכים לדאוג, ואז הם אומרים לי, 'אוקיי, נחזור אלייך עם תשובה', ולצערי התשובה היא תמיד שלילית".

"אני מוכנה לעבוד במשמרות ערב", מדגישה האם, "איזו אמא עובדת בערב בדרך כלל? כנראה שלהיות אמא עם ילדים זה חטא היום. בנוסף לפעמים גם באים אלייך בטענות שיש לך כל כך הרבה ילדים ואת אשמה במצב הזה – אילו היית חושבת לפני, כל זה לא היה קורה ותמיד דוחפים אותי להיות סייעת בגלל שיש לי הרבה ילדים, זו פשוט חוצפה. בעקבות כך שיש לנו רק משכורת אחת של בעלי, החובות נערמים – לחברת החשמל, המים, שכר דירה ועוד גופים, ואנחנו לא רואים את האור בקצה המנהרה. בעלי מאוד תומך בי ואני תומכת בו, אבל בעקבות המצב שנקלענו אליו הידרדר מצבו הרפואי ואני מפחדת גם עליו. אנחנו אנשים חזקים, אף פעם לא ביקשנו עזרה מאף אחד ואנחנו רוצים להרים את הראש מעל פני המים. אני לא יודעת למי עוד לפנות. זה הגיע למצב שאנחנו מתלבטים אם לקנות תרופות לילדים או לקנות אוכל וזו מחשבה נוראית".