חג שמח לכל באי הפורום!לפני שבועיים הזמנתי צימר לראש השנה. נתתי פרטי אשראי לביטחון כנהוג והובטח לי שנשמר לי צימר (יש למארח רק 2).
אתמול (ערב החג) נסעתי במשך יותר מ 3 שעות מהמרכז ליעד בגליל. שיא הפקקים של החג.
הגענו ב 19:00 ואחרי כמה סינונים, עונה לי האח של מי שסגרתי איתו.
מפה לשם הם נתנו את הצימר שאני הזמנתי למישהו אחר.
הם טוענים שמי שהזמין את הצימר השני, בא עם עוד זוג שהשתלט על הצימר.
בשיחת טלפון (שכבר הייתי בדרך הביתה) הוא ״שיתף״ אותי בלבטים שלו אם להעיף אותם או לא, מה שברור שלא היה עושה (אחרת היה אומר לי לחזור).
לא יודע אם אני מאמין לסיפור הזה.
לאחר שלא הצליחו למצוא לנו חלופי (פרט לדירה מסריחה ביישוב אחר), ובשל העובדה שזה ערב החג, הכל מלא ואף אחד לא עונה, נסענו הביתה כמו שבאנו.
בעל הצימר הציע לי לילה חינם, אבל אין לי שום כוונה לבלות שם דקה.
מה האפשרויות המשפטיות שעומדות בפניי בבקשה?
האם המקרה נופל תחת חוק טיבי?
האם יש אפשרןת פיצוי במקרה כזה?
אם לא, ואאלץ לתבוע בבית משפט לתביעות קטנות- על איזה סכום תובעים? כמה שהיה אמור לעלות הצימר? הדלק?
אם אני תובע אותו בבית משפט לתביעות קטנות בתל אביב- האם הוא חייב לנסוע עד תל אביב גם?
תודה מראש לכולם!
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
חבר מתאריך 11.12.14
20734 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
לדעתי תוכל לתבוע על עגומת הנפש שנגרמה לכם, בעיקר בגלל בזבוז זמן וכסף.
אם זאת, אם בעל הצימר הציע פיצוי כלשהו, עליך לחשוב על איזה פיצוי אתה מצפה, כי יתכן ובית משפט יחשוב שפיצוי שהוצע לך מספק.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 4.1.15
12949 הודעות
בתגובה להודעה מספר 1
השאלה מה זה לא כספי? אין לי תשובה.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 11.12.14
20734 הודעות
בתגובה להודעה מספר 2
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 17.6.02
40587 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
באפשרותך להגיש תביעה נזיקית ולדרוש פיצוי כספי/חלופי. התביעה במקרה כזה תתייחס הן לנזק הכספי שבאמת נגרם לך (למשל דלק הלוך חזור, עמלות ביטול תשלומים במידה ונעשו, צורך בהזמנת אוכל הביתה מאחר ולא נערכתם לשהייה בבית וכיו"ב) והן לעוגמת נפש. הסיבה שחשוב לקשור נזק כספי-ממשי לתביעה על אף שעיקרה תהיה על עוגמת נפש, היא שבתי המשפט לא אוהבים בדרך כלל לפסוק פיצוי על עוגמת נפש בלבד. כשהדרישה מגיעה כתוספת לתביעה בגין נזק ממשי, זה שונה.
לגבי הסכומים בתביעה כזאת, זה עניין של שיקול דעת. כמובן שאת הנזק הממשי ניתן לכמת. לגבי עוגמת הנפש, מומלץ לתבוע משהו שסביר מחד, כלומר לא סכומים מפוצצים יותר מדי, אך מצד שני סכום ש'יכאב' בכיסו של הנתבע.
כמובן שבמסגרת כתב התביעה תצטרך להסביר גם את עוגמת הנפש שהייתה כאן, כאשר גם בהסברים, מומלץ שלא להגזים ('אשתי לא הפסיקה לבכות יומיים מעצב') אך בהחלט להעביר את המסר ('ציפינו לנופש זוגי רומנטי דווקא בחג החשוב ובסוף בילינו אותו בבית כמו כל יום, מאוכזבים').
יש הטוענים שסכום עוגמת הנפש יכול להידמות למחיר החופשה.
אפשרות אחרת היא הגשת תלונה למשרד הכלכלה ו/או לרשות להגנת הצרכן. בשני המקרים לא ייצא לך פיצוי כספי מהעניין בדרך כלל, אבל בית העסק צפוי 'לקבל על הראש' על מחדליו. עד כמה זה ישפר את הרגשתך? לשיקולך.
לגבי מקום התביעה, על פניו המקום המתאים לתביעה הוא דווקא ביהמ"ש בצפון. עם זאת, ניתן גם לטעון שיש סמכות מקומית גם לבית המשפט באזור מגוריך. מבחינה זו, תוכל להגיש בתל אביב ואם הנתבע יטען לחוסר סמכות מקומית, לבקש להעביר את התביעה. בדרך כלל (אולם לכל כלל יש חריגים כידוע) הליך זה לא ילווה בפסיקת הוצאות.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 4.1.15
12949 הודעות
בתגובה להודעה מספר 4
ברשותך- שאלתך המשך.
אני אני מבין מדברייך שאינך ממליץ לפנות למשרד הכלכלה ו/או הרשות להגנת הצרכן?
זו יכולה להיות אופציה טובה דווקא. אני מוותר על העניין הכספי ונשאר עם העקרוני, והסיפור לא מתפרסם בצורה כזו שאולי ייסגר להם העסק.
(במוחי, ביקורת אחת כזו יכולה לגמור עסק קטן ביתי ואין לי שום כוונה/לב/מצפון לכך, גם אם הסיכוי נמוך).
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד