5. יש אינטרס אישי. מי שמעלה את הרעיון לתביעה זוכה לסכום נכבד. שאר חברי הקבוצה מקבלים כסף קטן. בתגובה להודעה מספר 4
האינטרס הציבורי: הרבה עוולות תוקנו על ידי תביעות ייצוגיות על ידי פסק דין או שהגיעו לפשרה טרם פסק הדין.
כמובן שיש צורך בעורך דין תותח לענייני תביעות יצוגיות. הוא זוכה למירב הכספים.
הייתי פעם על סף תביעה ייצוגית נגד גוף גדול. עורך דין עשה עבודת חקר כדי לבדוק שלא הוגשה כבר תביעה ונדחתה, ואותו גוף הריח מהשיחות שלי ומהתתכתבויות במילים לאן אני חותרת ופיצו אותי מיידית. הפסדתי הרבה בגלל פזיזות.
7. אנשים שיש להם תביעה ייצוגית אמיתית שומרים עליה בסוד כמו על פטנט בתגובה להודעה מספר 5
אגב, ממליץ לראות את התשובה הבאה של מכון כת"ר בנוגע לתביעה ייצוגית במשפט העברי:
הרב ד"ר מיכאל ויגודה כתב שההלכה אינה מאפשרת תביעה ייצוגית, כיוון שהיא מחייבת את קבוצת האנשים הקשורה לעניין, למרות שאלה לא ייפו את כוחו של מגיש התביעה. לפיכך, יש צורך בתקנה או בחקיקה כדי לאפשר זאת. הרב עדו רכניץ ממכון משפטי ארץ, כתב מאמר בנושא, וסיכומו הוא:
א. כיון שחוק תובענות ייצוגיות נותן מענה לצורך ציבורי חשוב, נראה שיש לו תוקף הלכתי, בתור תקנת הציבור, אך רק לחלקי החוק שיש להם מקבילות בהלכה. כך למשל, לגמול שניתן למגיש התביעה ולבא כוחו יש מקבילה הלכתית בדמות השכר שניתן למשיב אבדה שהתבטל ממלאכתו; כמו כן חיוב הנתבע בתשלום 'לטובת הציבור' כאשר לא ניתן לאתר את הנפגעים, מקביל להלכה המורה לגזלן הרבים לעשות בגזלה 'צרכי רבים' - כלומר, להשקיע בתשתיות שקיימת סבירות גבוהה שהן תשמשנה את הנגזלים.
ב. על כן נראה להציע שיישום חוק תובענות ייצוגיות על פי ההלכה ייעשה בדגשים הבאים:
1. תביעה ייצוגית תוגש רק אם עילת התביעה מוצדקת מבחינת הלכתית.
2. התביעה תוגש לבית משפט כדי לאשרה בתור תביעה ייצוגית. לאחר מכן, היא תוגש לבית דין מוכר - כלומר, לבית דין רבני או לבית דין שיושב בו מומחה מוכר.
3. תביעה תאושר בתור ייצוגית רק כדי להציל עשוק מיד עושקו. תועלת טכנית-נוהלית מניהול התביעה בתור תביעה ייצוגית אינה מצדיקה לעשות זאת.
4. תשלום 'לטובת הציבור' צריך להיות מופנה לעניינים שגם הנפגעים ייהנו מהם.
5. כאשר הנתבע מסרב להתדיין בבית דין, ניתן לקבל אישור מבית הדין לנהל את התביעה הייצוגית בבית משפט. האישור לא יינתן רק בתור פתרון לבעיה שהנתבע סירב להופיע בפני בית הדין, אלא גם יינתן רק אם יש צדק בניהול התביעה הייצוגית.
גולש אורח
בתגובה להודעה מספר 0
אבל בדרך כלל זה מתחלק בין כל התובעים
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 29.4.18
279 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
10 אחוז בשבילך
זה פחות או יותר היחס
כך בחשבון שאלה לא ממש לוקח סיכונים פה
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 8.8.20
32 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
ככל שההליך ידחה אתה עשוי לשלם הוצאות משפט בגובה עשרות אלפי שקלים.
קרא כאן:
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 27.12.08
4808 הודעות
בתגובה להודעה מספר 3
רק מנסה להבין את ההליכים והאינטרס האישי\ציבורי..
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 14.1.19
24406 הודעות
בתגובה להודעה מספר 4
האינטרס הציבורי: הרבה עוולות תוקנו על ידי תביעות ייצוגיות על ידי פסק דין או שהגיעו לפשרה טרם פסק הדין.
כמובן שיש צורך בעורך דין תותח לענייני תביעות יצוגיות. הוא זוכה למירב הכספים.
הייתי פעם על סף תביעה ייצוגית נגד גוף גדול. עורך דין עשה עבודת חקר כדי לבדוק שלא הוגשה כבר תביעה ונדחתה, ואותו גוף הריח מהשיחות שלי ומהתתכתבויות במילים לאן אני חותרת ופיצו אותי מיידית.
הפסדתי הרבה בגלל פזיזות.
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 12.1.21
208 הודעות
בתגובה להודעה מספר 5
אגב, ממליץ לראות את התשובה הבאה של מכון כת"ר בנוגע לתביעה ייצוגית במשפט העברי:
הרב ד"ר מיכאל ויגודה כתב שההלכה אינה מאפשרת תביעה ייצוגית, כיוון שהיא מחייבת את קבוצת האנשים הקשורה לעניין, למרות שאלה לא ייפו את כוחו של מגיש התביעה. לפיכך, יש צורך בתקנה או בחקיקה כדי לאפשר זאת. הרב עדו רכניץ ממכון משפטי ארץ, כתב מאמר בנושא, וסיכומו הוא:
א. כיון שחוק תובענות ייצוגיות נותן מענה לצורך ציבורי חשוב, נראה שיש לו תוקף הלכתי, בתור תקנת הציבור, אך רק לחלקי החוק שיש להם מקבילות בהלכה. כך למשל, לגמול שניתן למגיש התביעה ולבא כוחו יש מקבילה הלכתית בדמות השכר שניתן למשיב אבדה שהתבטל ממלאכתו; כמו כן חיוב הנתבע בתשלום 'לטובת הציבור' כאשר לא ניתן לאתר את הנפגעים, מקביל להלכה המורה לגזלן הרבים לעשות בגזלה 'צרכי רבים' - כלומר, להשקיע בתשתיות שקיימת סבירות גבוהה שהן תשמשנה את הנגזלים.
ב. על כן נראה להציע שיישום חוק תובענות ייצוגיות על פי ההלכה ייעשה בדגשים הבאים:
1. תביעה ייצוגית תוגש רק אם עילת התביעה מוצדקת מבחינת הלכתית.
2. התביעה תוגש לבית משפט כדי לאשרה בתור תביעה ייצוגית. לאחר מכן, היא תוגש לבית דין מוכר - כלומר, לבית דין רבני או לבית דין שיושב בו מומחה מוכר.
3. תביעה תאושר בתור ייצוגית רק כדי להציל עשוק מיד עושקו. תועלת טכנית-נוהלית מניהול התביעה בתור תביעה ייצוגית אינה מצדיקה לעשות זאת.
4. תשלום 'לטובת הציבור' צריך להיות מופנה לעניינים שגם הנפגעים ייהנו מהם.
5. כאשר הנתבע מסרב להתדיין בבית דין, ניתן לקבל אישור מבית הדין לנהל את התביעה הייצוגית בבית משפט. האישור לא יינתן רק בתור פתרון לבעיה שהנתבע סירב להופיע בפני בית הדין, אלא גם יינתן רק אם יש צדק בניהול התביעה הייצוגית.
https://www.toraland.org.il/10098
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
חבר מתאריך 27.12.08
4808 הודעות
בתגובה להודעה מספר 0
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד