תלונות על חיות וכבוב, ושופטים שאמרו ''אוי אוי אוי'' ו''את לא תנבחי'' | דוח הנציב  

ב-2023 הוגשו 897 פניות לנציב התלונות על שופטים אורי שהם ומתוכן נמצאו 38 מוצדקות. נשיאת העליון לשעבר החלה דיון מול עותרת שבנה הוא מתמחה שלה. שופט העליון התבטא באופן שנוי במחלוקת על מקרה אונס. שופט שלום ציטט בזלזול שיר של זוהר ארגוב. שופט מחוזי אמר לאישה: "הגרוש שלך לא סובל אותך". קאדים השתתפו באירוע לצד השיח ראאד סלאח שהורשע בהסתה לטרור

טובה צימוקי
טובה צימוקי | פורסם: אתמול | 15:59
1 תגובות

במהלך שנת 2023 הוגשו בישראל 897 תלונות על שופטים ודיינים – כך מתפרסם בצהריים (שלישי) בדוח השנתי של נציב התלונות על שופטים אורי שהם, המסיים בימים אלה את כהונתו. מתוכן התבררו לגופן 524 תלונות שהיו בגדר סמכות הבדיקה של הנציב, ו-38 מהן נמצאו מוצדקות (7%), רובן על שופטי שלום (22). ב-27 מקרים הסתיים הטיפול בהערה לשופט או לדיין, ושלוש תלונות הסתיימו בקביעה שמדובר בליקוי מערכתי.

13 מהתלונות שנמצאו מוצדקות (34%) הוגשו בגין התנהגות בלתי ראויה של השופט או הדיין (לעומת 22% בשנת 2022). 11 מהתלונות שנמצאו מוצדקות (29%) היו על התמשכות תהליכים וסחבת (לעומת 46% ב-2022). תשע מהתלונות שנמצאו מוצדקות (24%) היו על ליקויים בניהול המשפט (לעומת 22% ב-2022).

חמש מהתלונות שנמצאו מוצדקות (13%) נגעו ל"פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי" (לעומת 10% ב-2022). מדובר בטענות להימצאותו של שופט בניגוד עניינים, או במראית עין של ניגוד עניינים, פגיעה בזכות הטיעון, או בזכות להישמע במשפט.
בדוח השנה נרשמה ירידה במספר התלונות המוצדקות או כאלה שהסתיימו בהערה, וההסבר לכך נעוץ בעיקר בירידה במספרן בבתי המשפט לענייני משפחה ובבתי הדין הרבניים. בשנת 2023 בוררו לגופן 103 תלונות בבית המשפט למשפחה (לעומת 141 ב-2022), כאשר שמונה נמצאו מוצדקות וארבע הסתיימו בהערה (לעומת 13 תלונות מוצדקות ו-12 שהסתיימו בהערה ב-2022). בבתי הדין הרבניים בוררו לגופן 36 תלונות ב-2023 (לעומת 58 בשנה הקודמת). מתוכן שלוש נמצאו מוצדקות לעומת 12 ואחת שהסתיימה בהערה ב-2022.
רוב התלונות על שופטים שנמצאו מוצדקות הוגשו בגין התנהגות לא ראויה, התנהלות באולם הדיונים, סחבת במתן החלטות, חוסר זהירות, חוסר תשומת לב או חוסר רגישות והתבטאויות מיותרות ופוגעניות. לפניכם כמה מקרים המצוינים בדוח:
• שופט משפחה זלזל והשפיל אם של קטינה במהלך דיון על בקשה לצו הגנה שהגיש נגדה האב. "השופט באופן מדהים הרים את שתי ידיו והביא את כפות ידיו לצידי ראשו והחל להניע את ראשו מצד לצד תוך שהוא משנה את קולו לקול צייצני וקורא 'אוי אוי אוי', כמו במערכון של החמישייה הקאמרית", כתב מגיש התלונה. "נעלבתי בשביל האם והרגשתי שאני באולם שלא מכבד את בעלי הדין. זה היה אירוע מביך ומשפיל".
הנציב מצא את התלונה מוצדקת וקבע כי מדובר בהתנהגות בלתי ראויה וחסרת רגישות שמקומה לא בבית משפט, כל שכן בבית המשפט לענייני משפחה שממנו נדרש רף רגישות גבוה במיוחד.

• במהלך דיון בערעור על פסק דין של בית משפט לענייני משפחה פנה שופט מחוזי אל המתלוננת: "מה את רוצה? הוא (הגרוש) לא סובל אותך. הוא לא אוהב אותך. הוא אוהב אותה (את גרושתו השנייה). הוא רוצה לתת לה הכול ולך כלום. מה תעשי?". המתלוננת טענה שהיא חשה עלבון מדבריו אך חששה להגיב שמא תואשם בביזיון בית המשפט.

בהחלטתו ציין הנציב שאין לדברי השופט כל זכר בפרוטוקול, ועל כך יש להצר, שכן יש חשיבות רבה לתיעוד הדברים בהקשר הנכון בזמן אמת, דבר שיכול לסייע בהבנת הסיטואציה שבמסגרתה נאמרו הדברים ולאפשר בירור יסודי. אשר לביטוי "לא סובל" סבר הנציב כי מדובר באמירה פוגענית.
• הנציב העיר לנשיאת העליון בדימוס אסתר חיות כי את הגילוי הנאות שהציגה בתחילת דיון בעתירה – שלפיו בן של אחת העותרות החל להתמחות אצלה – היה עליה לעשות קודם לכן, כדי לאפשר לצדדים לשקול אם לבקש את פסילתה מלשבת בדין. כמו כן, מן הראוי היה שחיות תנמק, ולו באופן תמציתי, מדוע החליטה להעביר את התיק לשופט אחר יממה אחרי שהצהירה שאינה רואה בהתמחות הבן עילה לפסילתה.
• הנציב שהם העיר לשופט העליון חאלד כבוב, שכתב בהחלטה בערר שהגיש נאשם באונס כי הוא "ביצע מעשיו ללא שימוש באלימות פיזית משמעותית, הגם שאין להתעלם מכך שבכל עבירת אינוס קיים רכיב אינהרנטי של שימוש באלימות". המתלוננים טענו כי הדברים פוגעים לא רק בקורבן במקרה זה אלא בכל מי שחווה פגיעה מינית.

הנציב שהם קיבל את עמדת השופט כבוב, שלפיה אין זה נכון להסיק מסקנות ממשפט אחד שמוצא ללא הקשר מההחלטה כולה, שאותה יש לקרוא כמכלול. במקרה זה, הדיון היה מוגבל רק לבחינת ההצדקה לקבלת תסקיר מבחן, ואין להסיק מההחלטה את המסקנות שלהן טענו המתלוננים – שהשופט מקל ראש בחומרת המעשה; כי הוא מחזיק בדעה לפיה אין רכיב של אלימות בעבירות אונס, שעה שהוא כתב את היפוכם של דברים; או כי יש בדבריו משום זילות או השפלה של נפגעי/נפגעות תקיפה מינית או אונס.

עם זאת ציין הנציב כי ראוי לזכור החלטותיו של בית המשפט נקראות גם על ידי ציבור שאינו בקי בפרטים, ולעיתים לא יורד לדקויות או להבחנות משפטיות המיוחדות לתיק הספציפי, ובאופן טבעי מפרש את הכתוב כפשוטו של מקרא.
• עורכת דין התלוננה ששופטת שלום אמרה לה: "את לא תצעקי ואת לא תנבחי", מילים שהותירו אותה מושפלת ופגועה. אחרי התלונה הסכימה השופטת לפסול את עצמה מהדיון והתנצלה בפני עורכת הדין.
• נמצאו מוצדקות בקשות בירור שהגיש נשיא בית הדין השרעי לערעורים על שני קאדים שהשתתפו בכנס שבו נאם ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, השיח ראאד סלאח, שריצה בעבר עונש מאסר על הסתה לטרור. השניים ישבו לידו בשורת המוזמנים באירוע. הנציב קבע שנוכח מעמדם המיוחד של קאדים, והזהירות שבה הם מחויבים, ראוי היה שלא ייקחו חלק באירוע ולא ישבו סמוך לשיח סלאח.
השופט ד"ר מנחם קליין שופט בכיר בית משפט השלום תל אביב

• הנציב העיר לשופט השלום בתל אביב מנחם (מריו) קליין על התבטאויות מיותרות שכתב בהחלטה לדחות שחרור של מפגין שנעצר במחאה נגד המהפכה המשפטית. הוא סבר שהגיגים שנכללו בהחלטה עלולים להתפרש כמתיחת ביקורת על המפגינים כמי שלכאורה עלולים לפגוע בחוסנה של המדינה: "פריצת הגדר בעניינים אלה עשויה להביא לפגיעה של ממש באמון הציבור במערכת המשפט. ראוי לשופט להקפיד לשמור את דעתו האישית בדלת אמותיו ושלא ליתן לה ביטוי כלשהו, ולו ברמז, בהחלטות שיפוטיות. גם שרבוב המונח 'איסלמונאציות' להחלטת השופט, מונח הקושר בין דת האסלאם ובין אידאולוגיה נאצית, היה מיותר ובלתי רלבנטי, ואף מכך ראוי וניתן היה להימנע".

• בעלי חברת אבטחה התלונן על רשם בבית משפט השלום שצעק עליו "תשתוק" והעיף את המקלדת שהחזיק בידו. הנציב קבע שניתן להבין את הבעייתיות שאליה נקלע הרשם, שנאלץ להקליד בעצמו בזמן שהצדדים באולם מנהלים ביניהם דין ודברים, ואולם תגובתו בצעקות תוך הטחת המקלדת לא הייתה מחויבת המציאות. הרשם הודה שכשל "על חודו של רגע" ונרשמה לו הערה.