עורך הדין של העצורים בקשירת קשר לפגיעה בבית ראש הממשלה בקיסריה: ''את הצמיגים הם הביאו כדי שיהיה להם נוח לשבת בהפגנה''  

לצד המלחמה המתרחשת בחזיתות השונות של מדינת ישראל, מלחמות קיומיות, לצד התמרון המדיני המורכב והמאתגר מול מדינות אירופה וארה"ב, מול הטיפול האינטנסיבי בסוגיית האחים והאחיות החטופים, לצד ההתמודדות הפנים ישראלית ומניעת הבערת אש המחלוקת שכמעט וכילתה את ה-יחד הישראלי לפני טבח שבת שמחת תורה, חשוב לשים לב לאש השנאה המגביה להבותיה כנגד ראש ממשלת ישראל.

מדינת ישראל נמצאת באחת התקופות הסוערות מאז תחייתה, מלחמת הקוממיות שטרם תמה, ימי מלחמה בו דור הניצחון תובע מאיתנו, מכל אחד מאיתנו, להיות ראויים לקורבנם, לזכור מה היו בין הגורמים שהעניקו רוח גבית למבקשי נפשנו לפתוח בטבח הנורא בתולדות העם היהודי אחרי השואה, חשוב לשים לב לאש השנאה המגביה להבותיה כנגד ראש ממשלת ישראל.

דווקא בימים אלה, ימים בהם נדרשת לכידות לאומית, בהם נתבעים אנו לבצר את החוסן הלאומי היצוק מפלדה, דווקא בימים בהם הערבות ההדדית והרוח היהודית-ישראלית ניעורה מחדש במלא עוזה, ימים בהם המילה יהודי ניערה מעליה את האבק ושבה למקומה הראוי, יהודי גאה בזהותו, חשוב לשים לב לאש השנאה המגביה להבותיה כנגד ראש ממשלת ישראל.

דווקא בימים אלה נדרשים כולנו להניח את המפריד, המפלג, המשסה בצד ולהתמקד במחבר, במאחד, במאחה, חייבים להתגבר על יצר  מלחמות היהודים, להתגבר על שנאות וחרמות, על חשבונות פוליטיים אינטרסנטיים, האתגרים הניצבים לפתחנו מחייבים זאת, חשוב לשים לב לאש השנאה המגביה להבותיה כנגד ראש ממשלת ישראל.

דווקא בימים אלה בהם רוב העם רוצה לשוב ולהיקרא, "אחים", לחיות ביחד מתוך כבוד ואהבה, מתוך מחלוקת אמיתית המתקיימת בתוך המשפחה, דווקא בימים אלה בהם קבוצות, ארגונים, אישים פרטיים, אוחזים בקדושה וביראה ב-יחד היהודי-ישראלי, בערבות ההדדית, באחים אנחנו, חשוב לשים לב לאש השנאה המגביה להבותיה כנגד ראש ממשלת ישראל.

רוב העם מבין ומפנים את גודל השעה, רובו המוחלט של העם, גם אלו החולקים מכל וכל על הממשלה הנוכחית, מבינים כי לא זו העת לליבוי השנאה והפעלת מכונות השנאה, הארס וההרס, רוב העם רוצה בלכידות, באחים אנחנו.

מול רובו המכריע של העם, ניצבת חבורה מסוכנת, חבורה קטנה, משיחית והזויה, חבורה מצומצמת של פונדמנטליסטים קנאים הגורמים לנזק בל ישוער לחברה הישראלית, הפוגעים בחוסן הלאומי בארץ ובעולם.

מול קבוצה קיצונית רדיקלית של אנרכיסטים אלה, בהם גנרלים מתוסכלים ופוליטיקאים מהעבר אשר מטרת חייהם אחת היא, הדחת ראש ממשלה ולא בדרכים דמוקרטיות, גם אם בדרך הם מערערים את החוסן הלאומי ופוגעים במדינת ישראל, מבחינתם המטרה מקדשת להשתמש בכל האמצעים גם הפסולים והמסוכנים ביותר.  

בשורות הבאות תזכרו את החובה המוסרית שיש לשוב ולשאול: היכן השב"כ? היכן משטרת ישראל? היכן מערכת המשפט? היכן הפרקליטות? היכן היועצת המשפטית? היכן אנשי הרוח? היכן פוליטיקאים גם החולקים עליו ביותר? היכן אנשי התקשורת? הצהרת נשיא המדינה?

מול קבוצת הלוקה בטירוף ואובססיה בלתי ניתנת לריפוי, שורפי אסמים הזויים ומשיחיים אלה אסור להחריש , אסור להסכים עם התנהגותם המסוכנת והמתריסה, התנהגות של אדוני הארץ היודעים כי שום דבר לא יקרה להם, גם אם ישרטטו מפה מדויקת עם נקודות ציון של בית ראש הממשלה, עם כניסות ויציאות במהלך הפשיטה וכיבוש בית ראש הממשלה כשבמרכז המפה עיגול אדום, היעד, בית ראש הממשלה, בדיוק כמו שצה"ל מסמן במפות נקודות ומטרות לתקיפת אויבים.

בשורות הבאות תזכרו את החובה המוסרית שיש לשוב ולשאול, היכן השב"כ? היכן משטרת ישראל? היכן מערכת המשפט? היכן הפרקליטות? היכן היועצת המשפטית? היכן אנשי הרוח? היכן פוליטיקאים גם החולקים עליו ביותר? היכן אנשי התקשורת? הצהרת נשיא המדינה?

מעל בית ראש הממשלה, חגו בהתרסה מאיימת ארבעה טרקטורונים מרחפים, כמו אלה של טבח שבת ששמחת תורה, גם הפעם לא היה מי שיעצור את הסכנה, מי שיתהה אולי הכיתוב הוא, "הראש אשם אתה אשם", בידיהם נשק קטלני.

אל מול הצילומים הללו, מעל בית ראש הממשלה, היו מי שנחרדו והזדעזעו כשנזכרו מי היו על טרקטורונים מעופפים ואת התוצאה הנוראה אשר כולנו מתמודדים עימה עד היום, הטראומה ופוסט הטראומה הנוכחת מאוד בחיי העם.

בשורות הבאות תזכרו את החובה המוסרית שיש לשוב ולשאול, היכן השב"כ? היכן משטרת ישראל? היכן מערכת המשפט? היכן הפרקליטות? היכן היועצת המשפטית? היכן אנשי הרוח? היכן פוליטיקאים גם החולקים עליו ביותר? היכן אנשי התקשורת? הצהרת נשיא המדינה?

המיעוט הקיצוני והמסוכן, חבורת אדוני הארץ, נוקטת בטרמינולוגיה אלימה, מרושעת, נקמנית, מאיימת, מטילת אימה כמו התבטאויות השוליים ההזויים והסהרוריים, לקט קצר מהתקופה האחרונה, בעיצומה של מלחמת הקוממיות הנוכחית, מוזמנים לשאוף אוויר נקי לריאותיכם: תמונת הניצחון תהייה כשראש הממשלה יסולק מבית ראש הממשלה, מרגל איראני, ייזכר לדיראון עולם, יעזוב כמו כלב מוכה, סייען החמאס, ביבי בוגד, מחבק רבי מרצחים, מחריב ישראל המודרנית, טבח נתניהו, לא רוצה להחזיר את החטופים בחיים, מושחת, להפיל אותו כמו מישולוביץ, כמו צ'אוצ'סקו, החברה שלנו ישתחררו מהמילואים ואתה תראה מה יהיה אנחנו אוספים נשק, הסוף שלו יהיה סוף כמו של כל דיקטטור בהיסטוריה, זאת ממשלת טרור על מלא מלא, זה סרטן שפשוט מאכל את הנשמה.

לביב המילים המצחין, המאוס והמסוכן הזה, יש פרצופים, שמות מלאים, תארים, דרגות, לשעברים מראשי שב"כ דרך פוליטיקאים ועד לרמטכ"לים, לכל משפט מסוכן יש את שם אומרו, ומאום אינו מתרחש, איש לא מוזמן לחקירה, איש לא נעצר, לא במעצר רגיל ולא במעצר מנהלי, לאדוני הארץ הכל מותר.

משטרת ישראל עצרה נהג משאית, בעל המשאית אשר היו בדרכם לבית ראש הממשלה וקשרו קשר להעלות באש את בית ראש הממשלה, על ידי צמיגים וחביות השניים תושבי רמלה,            "זכו" לתמיכה של חלק מהאנרכיסטים מחוץ לתחנת המשטרה אליה הובאו וכן לליווי משפטי צמוד של עו"ד ממערך עצורי המחאה שוחררו. קצינים בכירים במשטרת ישראל ממחוז חוף מתריעים כי זהו רק עניין של זמן שהאנרכיסטים יכבשו את מעון ראש הממשלה, ממש. 

בשורות הבאות תזכרו את החובה המוסרית שיש לשוב ולשאול, היכן השב"כ? היכן משטרת ישראל? היכן מערכת המשפט? היכן הפרקליטות? היכן היועצת המשפטית? היכן אנשי הרוח? היכן פוליטיקאים גם החולקים עליו ביותר? היכן אנשי התקשורת? הצהרת נשיא המדינה?

עם ישראל נמצא באחת משעותיו המאתגרות והמורכבות, רובו המכריע של העם בריא בנפשו וברוחו, מתחבר לשורשיו, פוגש את זהותו מחדש, חובתנו לשמר זאת ולהעמיקה, להיפגש, לשוחח, להתווכח, להתחבר, להיאבק בכבוד כמו בתוך המשפחה, בשורפי האסמים הפונדמנטליסטים יש להתמודד על פי החוק, חוק אחד לכולם, ללא אכיפה בררנית, גם אדוני הארץ שווים בפני החוק ועד אז אל תפסיקו לשאול, היכן השב"כ? היכן משטרת ישראל? היכן מערכת המשפט? היכן הפרקליטות? היכן היועצת המשפטית? היכן אנשי הרוח? היכן פוליטיקאים גם החולקים עליו ביותר? היכן התקשורת? הצהרת נשיא המדינה?

תעצמו עיניים ונסו להרהר אם היה מדובר בראש ממשלה אחר איך היו זעות אמות הסיפים.

מי מגן על ראש ממשלת ישראל?  

אדוני השופט! אדוני השופט!
זאת האמת וכל האמת,
אז למה אתה לי בית סוהר רושם?
אינני אשם, אינני אשם.

לגברת אחת באוטובוס
פיניתי מקום מתוך נימוס,
אבל מרוב צפיפות ומחנק -
הכנסתי לה ת'יד לתוך הארנק.

יום אחד פוגש אני בתייר
שרצה להשקיע באיזה דבר,
אז מכרתי לו בית שלא היה שלי -
כי לא רציתי שיסע מפה עם יחס שלילי.

היה לי שכן נורא ואיום
שלא רצה לחיות איתי בשלום,
כשחטבתי עצים, בא פתאום המסכן
והכניס את הראש מתחת לגרזן.