אייל וולדמן יקבל את פרס ישראל ביזמות וחדשנות טכנולוגית  

כאשר בגץ מתערב לשר החינוך למי להעניק פרס, שעל פי חוק, זוהי סמכות השר.

אז איך אנחנו לא קוריאה?!

הבנאדם הזה שעשה כסף ומשתמש בו להעמקת הדיקטטורה, העמקת השחיתות ושלטון החונטה, הוא צריך לשבת בכלא על מרידה בשלטון החוק.
ואם היה פועל כך בזמן המלחמה היה צריך לקבל גזר דין מוות. בוגד בעם היהודי.
הוא וכל שותפיו.

ולא מפתיע שזה קורה כי הכל ינסו האוייבים לפלג ולהכניס כאוס.

לכן השנה, אף אחד לא יכול לחייב אותי לצפות בטקס. גם לא בג״ץ.

נעבור את זה בשקט ובסבלנות כדי שלוחמינו יהיו ממוקדים בלנצח!
למחוק את רפיח ואת כל הרצועה.
וליישב ביהודים.

אח״כ מקבל את הרשימה האוטנטית משר החינוך. וכולנו, יחד כל עם ישראל ניתן להם את הפרס המגיע להם.

גם אם נצטרך מימון המוני נעשה זאת בשמחה.

מדובר באדם שלא השכיל להבין את המתרחש מסביבו, ושילם מחיר יקר.

בלי קשר, לדעתי הוא אינו ראוי לקבל פרס מטעם המדינה, היות והוא פעל כנגד הדמוקרטיה. מבחינתי, מדובר בקלון שלא ימחק. לרוע המזל, הגורל התאכזר לוולדמן, גם מעבר לקלון האישי שלו.

ה"מחאה" היתה ועודנה פעולה לא דמוקרטית, וכנגד הדמוקרטיה, שנוהלה וממומנה על ידי אריסטוקרטיה עשירה וכספים מחו"ל, נתמכה בידי אליטות בתקשורת בכלכלה ובפקידות הגבוהה (כולל מערכת החוק ובית המשפט) על מנת להפיל ממשלה נבחרת. מטרת המחאה היתה לסרס את נבחרי הציבור, ולהעצים את הפקידות השיפוטית, על מנת לאיין את תוצאות ההליך הדמוקרטי, ועל מנת לאפשר את המשך השתלטות בית המשפט על הריבון בישראל - בניגוד לדין ובניגוד למהות הדמוקרטיה- על מנת להנציח שליטה של קבוצה קטנה על כלל המדינה.

וולדמן השתתף ותמך במחאה, שגם לוותה בביצוע עבירות פליליות שונות ומשונות, ובין היתר - עידוד להפרת פקודות, עידוד למרי אזרחי, סרבנות בצה"ל וכד' (תוך עצימת עינים של היועמ"ש ופרקליט המדינה). מדובר היה במשחק של צ'יקן מול הממשלה, על מנת לדכא כל ניסיון לתיקון מערכת המשפט ("בספטמבר לא יהיה לך צבא"). כל זה - תוך יצירת קרע בחברה הישראלית, ושידור של חולשה, שלא נעלמה מעיני אויבי ישראל, ששאבו עידוד מן המחאה ותוצאותיה, וחיכו לשעת כושר.

בית המשפט העליון, תרם את תרומתו במשך שנים להחלשה של הרשות המבצעת והרשות המחוקקת. הוא העצים את הפקידות הכושלת והבינונית כאשר ניכס לעצמו סמכות בעניני מינויים. הוא תרם גם לנירמול שלטון החמאס או ישויות פלישתיניות בהליכים שונים, החל מעתירות בנושא של כניסה לישראל לקבלת טיפול רפואי, ועד להתערבות בהוראות פתיחה באש או באיחוד משפחות. לעניינו, הוא גם דן בעתירות ביטחוניות, ותרם למיסמוס הפרימטר בגבול עזה, עד כדי הצמדות לגדר. התרומה המסוימת הזו הקלה על החמאס בלימוד המכשול האמצעים הטכנוטלוגיים וההליכים הצבאיים, כמו גם ביצוע פריצות בגדר, ותירגולים חוזרים ונשנים, על מנת להרדים את הפקידות הבינונית של הצבא. בכך תרם הבג"צ לאירוע הטבח, כפי שתרם בעוד החלטות אומללות רבות (חישוף בפילדלפי).

וולדמן, בפעילותו במחאה, הגן בגופו על הפקידים בבג"צ, ועל ההחלטות שלהם.

בתמימותו או בטיפשותו, הקים מרכז פיתוח בעזה, ככל הנראה על מנת לקדם דו קיום, וחזיונות של שלום ושכנות טובה. הנאיביות של וולדמן אינה טיפשות כשלעצמה, ויש לברך עליה. אבל מחשבה על קידום של דו קיום באמצעות תשלום משכורות של כמה מתכנתים, בעוד שכל מאות אלפי הילדים ברצועה מתחנכים על ברכי הג'יהאד, ומתרגלים שחיטה של יהודים מגיל הגן ועד לבגרות, מצביעה על ניתוק מהמציאות.

ניתוק דומה כמו בצעידה ברחוב קפלן, ודיקלום סיסמאות של "דמוקרטיה" כביכול, כאשר אתה בעצם מגן על החלטות ביזאריות של השופטים, חסרי כל אחריותיות, מקטין את הריבון, תורם להנצחת שלטון הפקידים, ומסרס את הדמוקרטיה.

ביום 7.10 פקד הגורל את וולדמן, כמו בטרגדיה יוונית.

האם וולדמן מבין את האירוניה של מעשיו ואת התגמול של הגורל? - אין סיכוי. הבנה כזו, היתה יכולה למוטט כל אדם, חזק ככל שיהיה. ולכן כל שנותר לו, הוא לדבוק ביתר שאת בעמדותיו, תוך שאיבת נחמה בפרס ישראל, כהוכחה להוקרה חברתית. אם זה מה שינחם אותו, אז אני מוחל לו.

שכחת את הביריונות המתוכננת, האמבושים לשרים או לממלאי תפקידים, ההטפות למרי, השבתות לא חוקיות, הסרבנות המאורגנת בצבא?

אין כל קשר להפגנה או חופש ביטוי.

מדובר במקרים רבים של עבירות פלילות שלא טופלו, בגלל הפוזיציה של היועמ"ש ופרקליט המדינה.

והכי חשוב - ה"מחאה", באה במהותה לבצר שליטה של גוף לא נבחר, על פני הריבון (המגולם על יד המחוקקים שנבחרים בבחירות) - קרי לקבוע עליונות רצון הפקיד על פני רצון העם.

במדינה דמוקרטית, אתה יכול להפגין כמובן בכל נושא, לרבות לביטול הבחירות או הפרלמנט. וולדמן יכול היה להפגין גם לטובת חקלאות מטוסים או גידול חסה בשטחים. אבל בהפגנות הללו דובר בהפגנה כנגד הדמוקרטויה וכנגד ההליך הדמוקטי, כאשר הסלוגן היה "דמוקרטיה"....

כי הוא רוצה לבטל הדמוקרטיה. העובדה שהוא צועק מדי פעם "דה- מו-קרט-יה" אינה הופכת אותו לדמוקרט.

ברמה האינטלקטואלית, אפשר לתקוף את הממשלה, המייצגת בעצם עדר של בבונים או חארות (כמאמרו של לפיד), או נאצים, ופוגעת בערכי ארץ ישראל של פעם, ולכן אנו במצב חירום המחייב את הרס הדמוקרטיה על מנת ליטול השלטון בכוח. יש הוגי דעות, שגם מתנגדים למשטר דמוקרטי, עם שיוויון פורמאלי לכל קול. זה בסדר ואפשר להתווכח על כך. אבל אין מדובר בתמיכה בדמוקרטיה אלא בהתקפה עליה.

מי שהיה בקפלן, רצה לבטל למעשה את תוצאות הבחירות, לאחר שהפסיד בהן. הוא גם תמך בשלטון של גוף מונארכי - משפטי, שאינו נבחר, ואינו יכול לקבל ייצוג מהעם (חבר מביא חבר - זכות ווטו לשופטים מהמשפחה). אותו גוף שלא נבחר, החליט גם שרצונו שלו הוא מעל לרצון של הריבון (בית המחוקקים).

אגב - כל מי שמימן ותמך או נכח בקפלן, קשור בעיני לכל מה שנעשה ונאמר שם, לרבות אמירות של ברסלר וחבריה, ולרבות הגידופים כלפיי (שאיני איש שמאל בדעותיי), כאילו אני נאצי, ולכן אסור לדבר איתי. זהו כור מחצבתו של וולדמן, או תבנית נוף מולדתו.

וולדמן אגב לא פתח שום מפעל בעזה.

מאז החלה המהפכה המשפטית של אהרן ברק, ישראל היא פחות ופחות דמוקרטית.

אומות העולם צוחקות מהטיפשות והיומרה של ברק. שוטט בגוגל וראה למשל את דברי פוזנר (ברק פיראט משפטי), או השופט בורק, או קלברזי או השופט העליון סקאליה, שאמר שכאשר הוא במצב רוח מדוכדך, הוא קורא פסק דין של ברק, ואז מצב הרוח שלו משתפר מייד, שכן הוא נוכח לדעת שיש שיטות משפט במצב גרוע הרבה יותר מארה"ב.

עובדה היא, שאין שום מדינה דמוקרטית ליבראלית שבה השופטים ממנים עצמם, ומחליטים שהם יכולים לפסול חוקה בהעדר כל הסמכה. והודו אינה אסמכתא טובה. גגל קצת ותבין, או שזה מסובך מדי.

זה מרכז פיתוח? זה שלוחה של חברה קיימת? זה צוות מתכנתים שכירים או קבלנים, מה זה חשוב?

מה שחשוב, זה הרעיון הנאיבי שלו, שיהיה דו קיום עם פריחה כלכלית, ברגע שנפתח ידע ומסחר.

כל זה, כאשר במקביל לצוות וולדמן, גדלים מאות אלפי ילדים ובני נוער עם חינוך חמאסי ונאצי. אז מה קרה לחזון של וולדמן?

אמירתו של הרב, אינה מוצלחת בעיני, אבל עדיין אינה משתווה בחומרתה לעמדותיו של וולדמן או האחים לנשק או חבריהם מכוחות שונים או חולצות שונות.

הוא אומר שאם יפגעו במה שחשוב לדעתו (גרעין לומדי התורה), הפתרון יהיה לעזוב את הארץ על מנת להמשיך וללמוד. אין כאן אמירה נגד הכרעת הרוב או נגד הדמוקרטיה, או נגד החוק. מדובר אבל באמירה לא ראויה ככל שהיא מתנגדת לשיוויון בנטל.

ככל שהרב כיוון לציבור קטן של לומדים אמיתיים, ניתן להכיל עמדה כזו. את כל היתר, שהוא רוב מכריע, יש לגייס, לא בכפיה, לא בשנאה או התלהמות אלא בהידברות, שכנוע, ביצוע התאמות וכד'. ממילא גם בציבור החילוני יש קבוצה, שדואגת לסדר לעצמה פטור מגיוס.

האם לדעתך יש לתת פרס לאדם שהמריד וקרא לסרבנות? לאדם שבסבירות גבוהה ינצל את הטקס למסרים ממרידים ומשסים?

עם קבלת ההחלטה בוועדת השופטים, יובאו המלצותיה לפני שר או שרת החינוך. החלטת השופטים תקבל תוקף רק לאחר שהשר יאשר או שהשרה תאשר את ההמלצות.