עברה לקריאה שניה ושלישית הצעת החוק שמטרתה לאפשר לרשויות מקומיות ביהודה ושומרון לקבל חלק מהכנסות רשות סמוכה שאינה ממוקמת בשטחי יהודה ושומרון  

עו"ד תומר רוזנר, יועמ"ש ועדת הפנים, הסביר לבקשת חברי הכנסת כי אין מניעה משפטית לקדם את הצעת החוק, ושהמקום שבו ישקלו השיקולים האם לאפשר חלוקת הכנסות הוא בעת קבלת ההחלטות על ידי שר הפנים, בהסכמת שר האוצר ולאחר עיון בתסקיר של ועדת חקירה שמונתה לעניין זה.

אריה כהן, ראש מועצה מגילות ים המלח הסביר: "אנחנו סובלים מכל הנזקים של מפעלי ים המלח ומירידת המפלס. ההכנסות מהארנונה של המפעלים חולקו לרשויות מקומיות נוספות כמו אל קסום וירוחם ואילו אנחנו לא קיבלנו שקל מההכנסות האלה".

ח"כ מטי צרפתי הרכבי שהתנגדה להצעת החוק אמרה כי ועדות חלוקת המשאבים הן ועדות פוליטיות שבמקרים מסוימים התעמרו בראשי רשויות שלא שיתפו פעולה. "לפני שמחליטים כזאת החלטה צריך לראות כמה המדינה נותנת – יש כבר מענקים רבים ותקציבי פיתוח לתושבים ביהודה ושומרון. לא כל הרשויות שבשטחן יש אזורי מסחר הן רשויות חזקות".
לדברי עו"ד מירה סלומון ממרכז השלטון המקומי, "השלטון המקומי מתנגד לחלוקת הכנסות באופן עקרוני משום שעל המדינה לתקצב רשויות שאין להן יכולת להחזיק את עצמן. הבאת כל הרשויות כולן למצב של חוסר היא לא הדרך הנכונה". היא הוסיפה כי כבר היום הרשויות המקומיות בישראל וביהודה ושומרון מקבלות מהמדינה את ההשתתפות הנמוכה ביותר מבין מדינות ה-OECD, וכי ביו"ש יש רשויות מקומיות שיש בהן אזורי תעסוקה מניבים ועל פניו יכולה רשות מקומית לבקש חלוקת הכנסות מרשות מקומית סמוכה לה ביהודה ושומרון. "אין שום איסור לבקש חלוקת הכנסות מכמה רשויות גם לבקש מבפנים בתוך שטחי יהודה ושומרון וגם מבחוץ – ולייצר תעדוף לרשויות ביהודה ושומרון", אמרה עו"ד סלומון.

ח"כ מרב מיכאלי הוסיפה כי הרשויות ביהודה ושומרון אינן חלק ממדינת ישראל, וכעת מתבצע סיפוח משפטי זוחל. "בימים אלה כשמדינת ישראל עומדת במקום פגיע, העברת החוק שהוא סיפוח זוחל הוא בעיני מעשה לא אחראי".

עו"ד אבינועם סגל אלעד נציג משרד המשפטים, אמר כי עמדת המשרד היא שיש רגישות בינלאומית וכן קושי נוסף בהיבט השיוויון. עם זאת לדבריו, אין מניעה חוקתית לקדם את החוק.

שמונה חברי כנסת הצביעו בעד אישור הצעת החוק לקריאה שניה ושלישית, ארבעה נגד וללא נמנעים. יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר שיזם את הצעת החוק בירך על אישורה בוועדת הפנים ואמר כי מדובר בצדק חלוקתי ושמירה על עוצמתן הכלכלית של רשויות שאין בשטחן מסחר או תעשייה.