סיפור חסידי הרב יוסף יצחק חיטריק מספר:
בשנת ה'תשכ"א חזרו הוריי שיחיו משליחותם בברזיל. הייתי אז בן תשע.
ההזדמנות הראשונה שהייתה לאבי ע"ה להביאני לרבי הייתה, בערב יום הכיפורים, לקבלת 'לעקאח' - עוגת דבש, מהרבי.
הרבי היה עומד מלא קומתו, בפתח חדר היחידות, וכל החסידים היו עוברים לידו.
הרבי היה נותן את הלעקאח ביד ימין - ליד ימינו של כל חסיד המבקש 'לעקאח'.
מאחר וגדלתי בשליחות, ולא בקראון הייטס, לא הייתי רגיל לדחיפות ומלחמת הישרדות על מנת להגיע לרבי.
לא הבנתי למה דוחפים אותי.
צעקתי, צרחתי, ובכיתי...
הדרך עד דלתו של הרבי, לקחה 'במחשבתי' כמה שעות.
כשסוף-סוף, הגעתי לרבי, חייך אליי הרבי ושאל 'האם זאת פעם ראשונה שאתה נדחף בין חסידים?'
עניתי - כן.
חייך הרבי ואמר לי 'שיהא בשעה טובה ומוצלחת'.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
