סיפור חסידי סיפר כ"ק אדמו"ר הריי"צ (האדמו"ר השישי בנשיאות חב"ד): החסיד העובד ר' דוד-צבי חן נ"ע היה נוהג כל ימיו, לפני שעשה ברכה על דבר מאכל או על דבר משקה, להסמיך את ידו הימינית למצחו, כפי שנוהג מי שעליו להזכר בעניין עמוק. עוד בשנותיי הצעירות שאלתיו לפשר תנועתו זו לפני כל ברכה, וסיפר לי: כשהיה בן שתים עשרה, הביא אותו אביו ר' פרץ נ"ע לליובאוויטש אל הרבי ה'צמח-צדק'. כשנכנס אל הרבי, קירבו מאד.
בין הדברים שאמר לו הרבי היתה גם האימרה הבאה: "שמע בקולי, חדל להיות ילד ("ווער אויס אינגל"). כשעליך לעשות ברכה על מאכל או משקה, ועליך לומר 'ברוך אתה' -תיזכר למי אתה הולך לומר 'ברוך אתה' ".
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
חבר מתאריך 29.3.18
28557 הודעות, 285 מדרגים, 558 נקודות. ראה משוב
בתגובה להודעה מספר 0
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד