קבוצות דיון
גילוי מסמכים
נושא #15563
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | שבת קודש ל' בכסלו תשס''ט
14:06 27.12.08 |
|
אהרון רול: 'בשם חופש המחשבה והביטוי-''השמאל הישראלי..'
|
26 דצמבר 2008 בשם חופש המחשבה והביטויהקומיסרים הפוסט-טרוצקיסטים במקומותינו, מפלגת מר"צ וגהנומה (על משקל: וצפונה) עולה בימים אלו מדרגה נוספת בקיעקוע הדמוקרטיה הישראלית. המדובר הוא בדרישתה לפסול את מועמדותו של פייגלין לכנסת מטעם הליכוד בטענות מופרכות מעיקרן. דו-הפרצופיות של הפלונית זהבה גלאון וחבריה למפלגה מרקיעה שחקים. הרי באותה הנשימה תומכת מפלגת מר"צ בכל המפלגות הערביות וחבריהן בכנסת אשר התבטאויות ומעשיהם מעידים בהם בבירור כי הינם חושבים, מדברים ופועלים לחיסול "הישות הציונית", במהרה בימיהם. לא שמענו דבר וחצי דבר מצד חברי מר"צ כנגד פעילותו החתרנית של עזמי בישארה וחבר מרעיו כנגד מדינת ישראל תוך היותו חבר בכנסת ישראל, אך מגלגלי העינים המקצועיים ממפלגה זו מעלים דרישות מגוכחות כנגד פייגלין ביודעם היטב כי שלוחת מר"צ אצל שליטה העליון די-פקטו של מדינת ישראל, הוא בית המשפט העליון, יטה להם אוזן קשבת אוהדת ומפרגנת. ישנם אלו מאיתנו המסתיגים מרעיונותיו של פייגלין כמו גם אלו התומכים בו, אך זכותו להביען, כפי שאיננו חוסמים הבעת דעה מחברי הכנסת הערביים, אשר דעותיהם בבירור הרסניות לקיום מדינת ישראל. מספר 'משנאי החינם בינינו' הנימצאים בין מובילי וחברי מר"צ אשר במו פיהם גרמו להרג נורא בתושבי ישראל, הינו עצום ורב. נביא קטעים עובדתיים מעדות מנהיגי החמאס בנידון. התנצלותנו מלמפרע נתונה לכל אלו אשר מוחם הרגיש והרופס אינו מסוגל לעמוד בפני העובדות.... תזכורת-פ"ש: הנתונים מאתר משרד החוץ שמעודכן עד ל- 25/1/05.
מקור: http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5760&forum=gil&omm=0 הספר 'המלחמה השביעית' מאת העיתונאים אבי יששכרוף מקול ישראל ועמוס הראל מ'הארץ', בחן את תופעת והשפעת סרבנות השמאל על אויבי ישראל ונכתב על סמך תחקיר מקיף שעשו השניים בקרב הנהגת החמאס בעזה ובבתי הכלא הישראלים. יששכרוף אשר ריאיין בספטמבר 2004 עשרה מבכירי החמאס ובינהם ג'מאל אבו ג'הידה והשייח חסן יוסוף, סיפר בתכנית 'ערב חדש' בערוץ 1 כי מנהיגי החמאס אמרו לו במפורש: "השמאל הישראלי ומחנה השלום שלכם הם אלה שעודדו אותנו בסופו של דבר להמשיך בפיגועי ההתאבדות. דווקא מה שאתם מכנים בישראל "מחנה השמאל" הוא זה שחיזק את ההחלטה ועודד אותנו להמשיך בפיגועי ההתאבדות כי אלו הוכיחו לנו שקיימים סדקים בחברה הישראלית והחמאס יכול לפעול כדי להרחיבם". תזכורת-פ"ש: ''המלחמה השביעית'' - איך נצחנו ולמה הפסדנו..... http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=6279&forum=gil&viewmode=all&keywords=המלחמה השביעית חמאס: השמאל הישראלי עודד אותנו להמשיך בפיגועי התאבדות! http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5760&omm=45&viewmode=
מכאן שאלו בינותינו אשר בהתאם לעדות מנהיגי החמאס, שפתותיהם נוטפות מדם בני משפחותינו, הורינו, אחינו ואחיותינו, נערינו וזקנינו, הם העולים על הבריקדות של שלילת הזכות לביטוי אישי אולי בתקווה כי בכך מעשיהם המחרידים כנגד העם בישראל ישכחו וימחקו מהתודעה. אלו אשר רבים מהם נימצאים כיום במפלגת מר"צ (ומיעוטם במפלגת העבודה), אלו הינם אשר ברוב חוצפתם, גסות וגבהות ליבם מעזים להתגולל על זכות חופש הדיבור והבעת הדעה של פייגלין. המשמעות של דיברי מנהיגי החמאס היא כי פעולות אירגוני ומפלגות השמאל בישראל הם אלו המונעות הידברות והשגת שלום עם שכנינו ואלו הם האחראים לאלפי הנירצחים משני הצדדים, יחדיו עם שותפיהם מהחמאס והפת"ח. דיברי מנהיגי החמאס אינם דורשים פירוש, הינם ברורים, חדים ומחרידים בעבור כל ישראלי.
ובכן הללו ממר"צ (במסגרת גוש השמאל) שמים מבטחם על זיכרונו הקצר של הציבור הישראלי. להוותם, לא כולנו שוכחים את שעולל מחנה השמאל הקיצוני ב-20 השנים האחרונות למדינת ישראל והדברים לעיל יובאו שוב ושוב עד שיופנמו בציבור בכללו ובמחנה השמאל בפרט. נציין גם כי לא כלל גוש השמאל הינו פוסט ציוני, פוסט יהודי ופרה-דמוקרטי כפי שתואר לעיל, נהפוך הוא הרוב מחזיק בדעות יהודיות, ציוניות ודמוקרטיות כהלכתן. גם בין חברי מר"צ נימצא זרם מתון ושפוי אך קולו מהוסה בידי האוטו-אנטישמים במפלגה זו. חוק יסוד: הכנסת קובע כי לא יורשו להתמודד לכנסת אדם או רשימה השוללים את קיומה של ישראל כמדינה יהודית או דמוקרטית, מסיתים לגזענות או תומכים במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. כמו כן, נקבע בחוק כי תיפסל מועמדות של אדם שהורשע בפלילים בעבירה שיש עמה קלון. מאי מתי שלילת ושינאת האויב, גם אם זה ערבי (או הוטנטוטי) פירושה גזענות. זהו פרוש "גזענותו" של פייגלין (אליבא ד'גלאון). ובאם כך הרי 80% מתושבי ישראל מחזיקים בדעות מדעות שוטמות שונות כנגד ערביי ישראל כמו גם כלל הפלשתינים, האם פירושו כי מירב עם ישראל גזענים או שאפשר ומירב הישראלים אך חפצי חיים ומבטאים בכך עמידה קיומית איתנה כנגד אויביהם הפלסתינים? התכונה האנושית לשלול ולשנוא את הקם להורגך משותפת לכלל האנושות ובשום צורה אין פירושה גזענות אלא תכונה זו הינה חלק מובנה ממנגנון הקיום וההגנה האנושי. הדעות השוטמות הברורות בציבור היהודי ישראלי כנגד ערביי ישראל הובאו לאור רק לאחר שהוברר למעלה מכל ספק לאורך כ-15 השנים האחרונות כי רובם המכריע של ערביי ישראל שוללים את קיום ישראל כמדינת הלאום היהודי ואף פועלים לכך בנחרצות רבה ממש כאחיהם מעבר לקו הירוק. כמובן שיש למדינת ישראל אחריות תורמת בנושא אך לא כפי שגוש השמאל מבקש כי נחשוב, בעודו מעצים ומאשים את תרומת הגורם הישראלי לכך ומתעלם כליל מאחריותו התורמת המכריעה של הציבור הערבי. וההוכחה: יביא נא במטותא אי מי מדינה אחת בעולם אשר המיעוט היהודי בה קם על מוסדות השלטון שם (בין אם הוענקו לו זכויות ושיוויון אזרחי ובין אם לאו), הן במחשבה והן במעשה, מתוך כוונה להשתלט עליו כליל ולאבדו. אלו אשר שוכנים ב"מחנה השמאל" ומגישים את צווארם לשחיטה לאויביהם (וגוררים גם את צווארינו כולנו בו בזמן), הם אלו אשר התנהגות 'המגננה האנושית הטיבעית' זרה להם, הם הינם החשודים בהתנהלות חריגה וחייבים לכן בבדיקה פנימית וחיצונית אודות התנהלותם. דומה הדבר למסקנות הנובעות מהאימרה "לא כל המוסלמים הם מחבלים אך כל המחבלים הינם מוסלמים". הנטיה הטיבעית להיזהר ולהשמר מכלל המוסלמים אינה גיזענות אלה חלק מהנטיה האנושית הטיבעית לשמור על הקיום העצמי הבאה כתוצאה מאי-הידיעה מי הוא אויב או שונא מקרב קהילה זו. אדרבא, יבדלו עצמם בריש גלי רודפי השלום בקהילה הערבית מוסלמית מאלו הקיצונים בהם וכך ייתרו את ההכרח לתייגם כגוף אחד קיצוני ורצחני.הועלתה הטענה האווילית כי פייגלין אינו רשאי לכהן בכנסת ישראל מפאת חוסר אמונו במערכת המשפטית כאשר על טענה זו להיות מופנה למערכת המשפטית עצמה אשר במו פועלה המשפחי-אג'נדתי (אין טעות כתיב) גרמה לחוסר אמון עמוק במערכת בקרב מירב הציבור בארץ. ראוי היה לגלאון ועוזריה כי ילחמו בעבור תיקוני כישלי מערכת המשפט ובפרט לאיזונה, מקצועיותה ואוביקטיביותה, במקום לעסוק בחיפוש המטבע (זו אי האמון במערכת המשפט) מתחת לפנס (הוא פייגלין). ו...כן, אנו לא נחזיר מידה כנגד מדה ולא נבקש להדיר את חברי מר"צ מכלל ישראל, אף אם התנהלותם היתה כבר לזרא, עדיין נקבלם בינינו כיהודים אוטנטים לכל דבר. זהו ההבדל בין דמוקרטים (הם כלל עם ישראל) ואנטי-דמוקרטים (היא מפלגת מר"צ וחבריה) הכוונות והפעולות לפסילתו של פייגלין הינה פעולה אנטי-דמוקרטית מובהקת האופיינית למשטרים אפלים ממחצית הראשונה של המאה העשרים. אלו המשטרים אשר סתמו פיות מתנגדיהם בכל אמצעי, כולל רצח. נזכיר גם כמובן כי מירב חבריה של מר"צ אמונים על התורות הקומוניסטיות הפשיסטיות אשר שיכללו ענין סתימת הפיות לרמת אומנות. משטרה של ישראל על כל פגמיו מתאפיין בחופש ובהקניית הזכות הבסיסית לכל פרט להביע דעתו בחופשיות כל זמן שאינו עובר על חוקי המדינה, אף באם אינו משתייך למחנה "הנכון" (לטעמה של מר"צ) ופייגלין בהחלט ניכלל בקטגוריה זו. אין גם לערוך זהות בין דחיקתו של פייגלין למקום שאינו אטרקטיבי ברשימת הליכוד לכנסת על ידי בינימין נתניהו הנעשית באורך לגיטימי ובהתאם לחוקת מפלגת הליכוד, במסגרת מאבקי כוח פנים-מפלגתיים הלגיטימיים אף הם, לבין פעולת הפסילה הגורפת על ידי מר"צ. זהו ההבדל בין הדרך הדמוקרטית (גם אם אינה לרוחם של אחדים) לבין הדרך הטוטליטרית של מר"צ. תזכורת-פ"ש: ''חני לוז, לוחמת בתקשורת העויינת'' http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=15007&forum=gil&omm=0 אנו בחברה הדמוקרטית איננו פוסלים אדם בשל דעותיו אלא בשל מעשיו ובמדה ואלו עולים בקנה אחד עם חוקי המדינה הרי שהוא חשוב לאזרח מן השורה לכל דבר וענין. אלו הפוסלים אדם בשל דעותיו נימנים על הזן הנחות והבזוי ביותר בין יצורי האנוש. התנהגות מר"צ עולה בקנה אחד עם מגמת גוש השמאל עוד מלפני קום המדינה ועד עצם ימינו אלה להכליל ולהדיר את המחנה היריב כלא לגיטימי ואת ההתקפה על פייגלין יש לראות כמרכיב בהדרה ובשלילת מחצית מעם ישראל השייכת לגוש הימין. מכאן שמר"צ, בכלל גוש השמאל, הן נותנים יד להשמדת ישראל (ראה עדות החמאס לעיל) והן מפלגים את העם ביודעין ובכוונת מכוון.
הערה: המפלגה הנציונל-סוציאליסטית שיפרה את חיי הגרמנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה באורך דרמטי ופוזיטיבי ללא הכר, אך היוותה השטן בהתגלמותו עבור בני עמנו כמו גם בני עמים אחרים. כך שכאשר אנו מקשיבים לזמירות סוציאליסטיות, עלינו גם לאתר את שמאחורי הגלימה או להזכר באמרה "זאב בעורו של כבש", והמבין חייב להבין. הסוציאליזם אין פירושו בהכרח חופש לפרט ושלטון דמוקרטי, רצחנותה וטוטלריותה של רוסיה הסובייטית כלפי נתיניה אף היא ההוכחה הניצחת לכך. אין הכוונה כאן לשלול את נושא ותקפות הסוציאליזם, נהפוך הוא, אך בהחלט באים אנו להזהיר מאלו בינינו המגלגלים עיניהם לשמים תוך שנושאים שם הסוציאליזם לשוא. גילוי נאות אין לכותב ולא היה מעולם כל קשר אישי עם מפלגת "הליכוד" או סיעת "מנהיגות יהודית" בליכוד. הכותב אינו נימנה עם מצביעי הליכוד לא בעבר, אף לא בהווה. כמובן שהכותב אינו קשור לפייגלין אישית בכל צורה שהיא, לא בעבר ולא בהווה. קישור מאמר-מחקר בנושא "משנאי החינם בינינו" http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing.pdf וכאן: אהרון רול: ''משנאי החינם בינינו'' (מסמך - 54 דפים) http://rotter.net/forum/gil/15529.shtml וכאן: http://www.israblof.com/?l=he&a=58928
אהרון רול [email protected] www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/ תזכורת:
אהרון רול: ''מילכוד-22 '' = כיבוש/מלחמה בעזה, כן/לא ?! http://rotter.net/forum/gil/15529.shtml#13 בוגי יעלון: ''ביקשתי מפרס לא לברך על השינוי שלא נעשה'' http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=5589&omm=24&viewmode********** אסתר שטרייט וורצל:'לבי היה עם תושבי גוש קטיף'-קיץ כתום http://rotter.net/forum/gil/15543.shtml#1 עו''ד אליקים העצני: ימי ''השקט שלפני הסערה'' http://rotter.net/forum/gil/15543.shtml#2
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
פילוביץ שחף
חבר מתאריך 9.2.02
98335 הודעות | יום שלישי ג' בטבת תשס''ט
15:52 30.12.08 |
|
3. אהרון רול: ''נאמנות אינה ניקנית בשלמונים''
בתגובה להודעה מספר 0
|
ערכתי לאחרונה בתאריך 30.12.08 בשעה 16:03 בברכה, פילוביץ שחף 30 דצמבר 2008 נאמנות אינה ניקנית בשלמונים http://rotter.net/User_files/forum/gil1/495a1e3d367fd32c.doc מזה כעשרים שנה מתערבלת קונספציה מוזרה בקרב ציבורים בעלי אוב אינפנטילי במקומותינו כי באם ניתן לאויבינו את שהינם מבקשים יניחו הם אותנו לנפשנו. נקל לנו לתאר כי באם תציע (היפוטתית) צרפת שטחי ארץ לאנגליה הרי ברי יהיה לאנגלים כי הינם חייבים לתת משהו בתמורה. באם שבדיה תיכנס לסיכסוך עם נורבגיה על שיטחי ארץ הרי שאחד תמורת אחד יהיה פיתרון סביר להשכנת השלום מחדש בין שתי המדינות. יסלח לנו הקורא, ההסבר הנ"ל מיועד לאינפנטילים, הרי בהם עסקינן הלא כן? באם נעניק שטחים לסורים, לפלשתינים, לחיזבאללה ולחמאס הרי שללא ספק יבינו הם כי חובתם לתת משהו בתמורה ושלום אמת ישרור בינינו לעולם ועד. אופס, רגע אחד, מהו שאינו תקין בתמונה זו? מדוע אין גופים אלו מבינים את "תפקידם" ומוכנים להעניק שלום או יתרונות אסטרטגים לישראל בתמורה לוויתורי שטחים? ובכן אין כל דבר ניפרץ בהתנהלותם של אלו, אנו הם הקלוקלים ומעוותי המחשבה וההגיון כאן. סוריה, איראן, חיזבאללה וחמאס מתנהגים בדיוק כפי שמכריזים ומתכוונים הם מקדמת דנא דהיינו, כל וויתור מצידנו הינו אך שלב נוסף בהשגת מטרתם המוצהרת להשמדת ישראל. הם אינם מכוונים להדדיות "מערבית" בנוסך "אני מנצח, אתה מנצח", הם מכוונים לקבלת כלל השטח ממערב לירדן כאשר התמורה תהיה חיסולה של מדינת ישראל והגליית / חיסול היהודים בשטח זה. אירגוני החבלה ומדינות אויבות לישראל אינם מדברים בשני קולות, הם מתכוונים לנאמר ואומרים אשר הינם מתכוונים, מדוע אנו איננו שומעים הדברים כפשוטם? מדוע איננו מסוגלים לקבל כי חלקים בנו, אנו בני התרבות המערבית, הפכנו לאחר שתי מלחמות עולם עקובות מדם (ואלפים שנות גלות) לבעלי תסמינים המגיעים מכוכב נוגה בעוד האיסלמיסטים אשר בעיקרם לא חוו את מוראות מלחמות העולם מגיעים אלינו מכוכב מרס (מאדים)? שלא להזכיר את הבדלי התרבות הקיצוניים בינינו. עובדתית אנו פונים לאויבינו ב"מערבית" בעוד אלו שומעים ועונים לנו ב"מזרחית". אנו כפשוטו איננו נימצאים במישור שווה, לטוב או לרע, עם אויבינו. זוהי הסיבה המרכזית לסיכסוך המתמשך ביננו. לדוגמא, הובא היום מאמר (קישור מצורף) מאת נפתלי רז המצטט את ד"ר איאד סראז', ראש שרותי בריאות הנפש בעזה ופעיל זכויות אדם ידוע (מטעם מי?), אשר כל שיכול היה לאמר על מתקפת הקסאמים המתמשכת של החמאס כנגד ישראל ותגובת ישראל בעיקבותיה הוא כי החמאס אינו צריך לירות קסאמים על ישראל באשר אלו נותנים תרוץ בידי צה"ל לתקוף את הרצועה (זהו הדיבור "המזרחי"). אין עולה בדעתו, או על דל שפתיו, כי התקיפה הצהלית הינה תגובה על שמונה שנות הפגזת הצד הישראלי (זה הדיבור "המערבי"). אכן כאלו הם, אינם רואים את הצד הישראלי הסובל והמאופק הסופג שמונה שנות הפצצה כנגד אזרחים (וזהו פשע מלחמה מובהק) אלא שטופים ב"תסמונת הקורבן" הרואה כל המתרחש מצידו בלבד וזהו נשווה בנפשנו פעיל זכויות אדם. גם "הנאור" בצידנו, נפתלי רז, אינו רואה כל פסול או כשל לוגי בהתבטאות זו ומעלה על נס כ'נאורה'. זכור אותו ראש ממשלה קנדי אשר היגיע לביקור בארה"ב לפני כ20 שנים ונאמר לו כי האמריקאים והקנדים חד הם ותשובתו היתה "אנו דוברים אותה השפה, אנו לובשים את אותם הבגדים, אנו אוכלים את אותו המזון, אנו צופים באותן תוכניות הטלביזיה אך אנו כל דבר חוץ מדומים לכם". כוונתו היתה לנהנתנות האמריקאית אשר אינה דומה כלל להתנהלות הקנדית, והוא צדק כמובן. כעת נתאר לעצמנו את השונה ביננו לערבים הן בישראל והן מחוצה לה אשר מנהגיהם כמו גם תרבותם שונים מהותית, לטוב אם לרע, משלנו. האיסלמיסטים מזהים את חולשתנו בדיוק נימרץ. הם מזהים את עייפותנו ונירפותנו אשר עברה אלינו בתורשה מאבותינו בדורות גלות קודמים, הם מזהים את התרופפות הנרטיב הציוני בינינו בתוך זמן יחסי קצר להפליא. העם בישראל עובר תהפוכות יסוד בימינו אלו אשר מביאתהו לרפיון היד והרצון, גם במחיר קיומו כעם ריבוני בארצו. רובו של הציבור החילוני החסר אמונה ושורשים יהודיים מוצקים, עייף ממלחמות, "עייף מלנצח". עקרונות עבר אשר הביאו ל"התפרצותה" החד פעמית של הקמת מדינת ישראל הותמרו בשאיפה עזה לנהנתנות ולנירוונה מקומית ועולמית. האמונה היהודית- ציונית בציבורים החילונים אשר הקימו את מדינת ישראל התחלפה, עם כלותם, בידי ממשיכיהם בסיפה של המאה הקודמת, באמונה פסבדו-נוצרית הלניסטית, כמו גם אמונות בכתות מוזרות מהמזרח כמו גם מהמערב אשר למצער מתאימות לאומות אשר אין סכנה קיומית מרחפת מעליהן אך בכל האמור לנו מהוות סכנת מוות למדינת ישראל באשר מקעקעות הן במשתמע את עצם זכותינו למדינה ריבונית יהודית בארץ ישראל. אין רע בסיסי בשאיפות אלו באם מושגות הן במינון המתאים ובאיזון הנכון בין צרכי הפרט למדינה ומטרותיה, אך אלו במתכונתן ד'היום אינן עולות בקנה אחד עם מצבה הקיומי של ישראל וכך מהוות הם מותרות שאיננו יכולים להרשות לעצמנו. ומכאן, מדוע שלא נחזיר שטחים מספר לאויבינו וניפנה "איש תחת גפנו ותחת תאנתו"? הסיבה כבר נאמרה, הזאב הערבי אינו מסתפק אך בכבשה, הוא רוצה את חלקת המרעה כולה יחד עמה. הבה וניפנה לנושא המאמר והוא שאיפותיהם הלאומניות-איסלמיסטיות של ערביי ישראל. יטעה הקורא להאמין כי עסקנו עד עתה בדיון שאינו שייך לנושא המאמר, שייך הוא גם שייך. כל הנאמר ברישא לעיל מתאים ככפפה ליד לערביי ישראל ומעמדם כאזרחים השוכנים ביננו. הבה נסייג מעט. ערביי ישראל אינם עשויים מקשה אחת כפי שמוצאם אינו הומוגני. ההתישבות הערבית בארץ ישראל "פרצה" והתבססה במחצית השניה של המאה ה19 בה היציע השולטן התורכי אדמה באורח חופשי לאותם אלו שיהיו מוכנים להגר לפלשתין הקודחת להתישב בה ולעבד אדמתה. אכן היו שנענו לקריאה מארצות הגבול עם "פלסתין" ויצרו כאן ערב רב השונה תרבותית האחד מהאחר וכולם ביחד שונים בתכלית שינוי מהמתישבים היהודים אשר החלו ליישב את הארץ. עם התבססות היישוב היהודי כאן החלו גלי הגירה ערבית מוגברת לשטח "פלסתין" אשר באו לשבור שבר ולשפר מצבם בהשוואה לקיים בארצות מוצאם. תזכורת-פ"ש: ''מאז ומקדם - מקורות הסכסוך היהודי-הערבי על ארץ ישראל'' http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=7593&forum=gil&viewmode=all&keywords=%EE%E0%E6%20%E5%EE%F7%E3%ED יש לציין כי הגירה מסיבית זו דומה, אפשר וגם הושפעה ישירות, לאשר היציע הצאר הרוסי במחצית המאה ה19 למתישבים גרמנים שיהיו מוכנים לישב את אדמות דרום אוקראינה השוממות ד'אז ובתמורה יעניק זה להם אדמה חופשית ובנדיבות. כחצי מיליון גרמנים נענו אז להצעה והיגרו למערב אוקראינה, גם יהודים גרמנים ניצלו הזדמנות זו בהתאמה. יצויין עוד כי היטלר וסטלין (כן, אפילו שני הפנאטים הלאומנים הקיצונים הללו) היסכימו ב-1941 על חילופי אוכלוסין נירחבים אשר בהם כמיליון ומחצה גרמנים, צאציהם של המתישבים המקוריים, הועתקו חזרה לארץ מולדתם זמן קצר לפני מבצע "ברברוסה" (למעט כמובן מהגרים יהודים ממוצא גרמני, אלו נירצחו). סטלין לא היה מוכן להסכין לגייס חמישי כה כבד משקל לקראת מלחמה צפויה עם הגרמנים.חלק מסוים קטן יחסית של ערביי ישראל אכן רואים עצמם כאזרחי המדינה ומעונינים להשתלב באוכלוסיה היהודית. חלקם האחר שוטם המדינה אך ד'לית ברירה מכיר בעובדה כי ישראל הינה מדינה יהודית וחלקם עדיין יושב על הגדר. לא באלו עסקינן. בהערכה גסה, כשליש עד מחצית מערביי ישראל מחזיקים באידאולוגיה איסלמיסטית לאומנית קיצונית. חלקם מתריסים כנגד מוסדות המדינה בגלוי וחלקם רוקמים מזימות חבלניות בחדרי חדרים. ערבים לאומנים קיצונים אלו מחרים ומחזיקים אחר אחיהם מעבר לגבולות המדינה כאשר הסיכוי כי תיושב שינאתם כלפי שילטונות ישראל רחוקים עד בילתי קיימים. להוותנו, כל הממשלות האחרונות בראשות ברק, שרון ואולמרט מגלגלות את תפוח האדמה הלוהט הזה לבאים אחריהם ומקווים לטוב. ובכן רבותינו, טוב לא יצמח מכל זאת. ישראל מגלה רפיסות יד ורצון תמוהות בהתנהלותה כלפי ערביי ישראל. אפשר כי הסיבה לכך נעוצה בעובדת התרחקותו של הציבור החילוני ממורשת ומסורת ישראל ובכך קישרו לאדמה הזו הולך ומתרופף, הולך ומתמוסס, כאשר בהתאמה הולכת וגוברת התנצלותו על ישיבתו בארץ בפני הערבים בתוכנו ומכאן הוותרנות הגובלת בטיפשות בכל יחסינו למגזר הערבי. ציבורים בתוכנו מאמינים כי פשענו ועווינו כלפי ערביי ישראל ומכאן, בשם הצדק, עלינו לפנות מקומנו להם, זכותנו וחזקתנו על הקרקע עקב קושן אבות (התנך כהיסטוריה) אינו מהווה גורם משפיע ונחשב לטעמם של אלו. ברי הוא כי אותה מחצית שוטמת יהודים וישראל מבין ערבייה לא יהפוך עורו ולפתע יגלה אהבה לשכניו היהודים. ברי הוא כי חלק זה מהווה למעלה מכל ספק 'גייס חמישי' בתוכנו ו"במדה ותיפרוץ מלחמה, ונוספו גם הם על אויבינו". רק נשער בנפשנו מצב בו יש להעתיק אוגדות טנקים ואספקתן מהצפון לדרום וחוזר חלילה בעוד הכבישים חסומים ע"י משתפי פעולה ערבים איסלמיסטים. הם בהחלט יגרמו לתבוסה ישראלית בשדות הקרב מעבר לגבולות בלא שיירו ולו יריה אחת, חסימת הכבישים תיקבע את גורל המערכה וברור לכל מה משמעות הדבר עבורנו . באורח פרדוכסלי, אפשר ו"הישועה" תגיע דווקא מצד ערביי ישראל. באם יפתחו אלו באינתיפדה פנים ישראלית כנגד היהודים, יחייב הדבר תגובה הולמת מצד שילטונות ישראל אשר תיגרום הן באורח ישיר והן בעקיפין מציאת פתרונות מתחייבים. לדוגמא, חוסר השקט הערבי בישראל עקב מבצע "עופרת יצוקה" בעזה, במדה ויביא לפרוץ אינתיפדה ערבית בישראל, הינו קרקע נוחה לפעולה מצד שלטונות ישראל באשר המחאה הערבית נישענת על מקורות לאומניים, אנטי ישראלים גרידא ומכאן ש"נוח" פוליטית לטיפול. עם תחילת ארועי "פירל הרבור" וכניסת ארה"ב למלחמת העולם השניה, לא לקחו האמריקאים סיכון וכלאו את היפנים-האמריקאים במחנות. באותה המלחמה כלאו האנגלים את הגרמנים-האנגלים במקומות מבודדים. אנו שנימצאים במלחמת קיום כנגד הערבים יוצאים מגדרנו להוכיח לאומות המערב כי "אנו טובים מהם", כי איננו ראויים ליחס אנטישמי, כי אנו "יהודים טובים", כי אנו "היהודים הכנועים משכבר" באשר אנו "שונים". נעלם מאיתנו כי בחולשתנו כנגד אויבינו גורמים אנו לאנטישמיות כנגדנו. תזכורת-פ"ש:
62 שנה להתקפת פרל הרבור המלחמה החלה... http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F4%F8%EC%20%E4%F8%E1%E5%F8#19 מלחמת יום הכפורים והמתקפה בנמל הפנינים/פארל הארבור http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F4%F8%EC%20%E4%F8%E1%E5%F8#73 ציקלון: ''לקחי פרל הראבור'' http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5543&forum=gil&viewmode=all&keywords=%F4%F8%EC%20%E4%F8%E1%E5%F8#77 העולם מכבד את החזק ובז לחלש. פרדוכסלית, ככל שעם חלש ונידכא יותר ידרכו על ראשו יותר ויותר, זהו טבעם המגעיל של בני אנוש (ולאו דווקא ערבים). אנו מאפשרים לדורשי רעתנו לחרוש מזימות להשמדתנו בעודם יושבים בינותינו. באם היה בהתנהלותנו שיוויון לוגי, שאנו. אך אנו הוצאנו את קיצוני הרב כהנה מחוץ לחוק ואנו מדירים את מתישבי איו"ש מקהלנו. אלו הם הדורשים את טובת ישראל, אמנם תוך אמונה באידאולוגיה קיצונית אך עדיין יהודים משלנו הנילחמים למען האינטרסים של כולנו. באותה הנשימה אנו מאפשרים לדורשי חורבננו לפרוח בכנסת, באקדמיה, בתהלוכות יום האדמה, בפירסומי שיטנה אשר אינם רחוקים מרחק רב מרוח "הפרוטוקולים של זיקני ציון", בהסתה גלויה ובוטה במסגדים וברחובות, בתמיכה במחבלים, בהוצאת פיגועים ובהשתלטות מסיבית על אדמות מדינה. האם התבלעה עלינו דעתנו? מה זאת קורה לנו? הלא ישנם דרכים פחות כואבות להתאבד הלא כן? יפיופי הנפש בינינו קפצו על הפיתרון האולטימטיבי: תן להם, החניף להם, פמפם אותם, בקיצור שחד אותם ובא לציון גואל, הם, הערבים, ללא ספק יהפכו לציונים אדוקים. ובכן, כתר נא זעיר. במזרח התיכון כמו במזרח התיכון, וותרנות פרושה חולשה, חולשה פירושה כניעות, וכניעות פירושה אובדן הזהות הלאומית. ככלל, איננו יכולים לשחד בשלמונים ודברי חלקות אותם בעלי אידאולוגיה ואג'נדה ברורה ומוצקה כאיסלמיסטים בינינו, הדבר לא יתכון, לעולם לא, לא כאן ולא בכל מקום אחר בעולמנו. נכון, האשמה היא בנו, אנו במו ידינו יצרנו ועודדנו את האג'נדה הפלשתינית אך משאך יצא השד מהבקבוק אין סיכוי להכילו בנוסך "שב ואל תעשה", כעת עלינו לעסוק בבקרת ופיתרון הנזקים. דוגמא לכשל ישראלי מובהק: חוקי הבניה והקרקעות לא נאכפו משך עשרות שנים במגזר הערבי, הדבר הוביל לבניה ללא רשיון וגזל פרא של קרקעות המדינה על ידי המגזר הערבי. לפי הערכות שונות מצויים במגזר זה כ-150,000 בתים בילתי מורשים. אך לחלקם המזערי הוצאו צווי הריסה ואך לגבי חלקם המזערי של אלו נאכפו הצווים. מאות אלפי דונמים נישללו מהעם היהודי וכבר אינם בשליטתו אלא בשליטה ערבית, לא ישראלית, לא ישראלית- ערבית אלא ערבית גרידא. יהיו אלו בינינו אשר בצדק יראו במגמה זו כיבוש ערבי זוחל של ארץ ישראל, כהכנה ל"זכות השיבה" הערבית. מאידך ישנה הצדקת מה להתנהלות ערבית-ישראלית זו. מאז קום המדינה גדלה האוכלוסיה הערבית פי ארבע אך הקצאת הקרקעות עבורם נישארה בעינה. מכיוון שנוהלי החיים הערבים מחזיקים בבניה צמודת קרקע ואינם מכירים בבניה לגובה הרי שיישובם של ערביי ישראל עקב ריבויים הטיבעי הינו "בזבזני" ביותר בהשוואה למגזר היהודי. מגמה זו תלך ותחריף באורח אקספוננציאלי עם חלוף הזמן. סביר להניח כי בתוך שנים מעטות יהוו צרכי הקרקע הערביים בישראל שווים לצרכי הקרקע של היהודים בה למרות נחיתותם הדמוגרפית הברורה. המגזר הערבי דומה לאריה אשר לעולם אין להשביעו, ככל שניתן להם יותר קרקעות ירצו הם עוד ועוד אם בצדק ואם כפעולה מתוזמנת עם "אחיהם" מעבר לקו הירוק לסילוק היהודים מהמזרח התיכון כליל. בענין זה איננו צריכים לנחש דבר, אלפי פירסומים מהצד הערבי, כולל הערבי-ישראלי, מאששים כוונות אלו. ברי הוא כי עבור ערביי ישראל, נושא הקצעת הקרקעות למגזרם הינו ענין פוליטי-לאומני. לתוך משוואה זו עלינו להכניס כמובן את מעורבותם של האיחוד האירופי ו"הקרן החדשה לישראל" וזרועה הביצועית "שתי"ל", אשר באורח גלוי מטיפים, מממנים, מכוונים ופועלים באמצאות מאות עמותות חוץ-פרלמנטריות בישראל המנוהלות בידי ישראלים (אוי לאותה בושה), למסירת אדמות הלאום היהודי לערבים. גופים אלו, אשר חלקם פועל באופן בילתי חוקי, קיימים ופורחים ללא תגובה ישראלית כלשהי כנגדם מפאת היותם נימנים על "הצד הנכון" של אנ"ש המקדמים את רעיון המדינה הדו-לאומית תוך התרת "זכות השיבה" וביטול 'חוק השבות' (ראה מאמרי-מחקרי "משנאי החינם בינינו" בקישור המצורף). תזכורת-פ"ש: אהרון רול: ''משנאי החינם בינינו'' (מסמך - 54 דפים) http://rotter.net/forum/gil/15529.shtml המסקנה המתבקשת, במדה וחפצי קיום אנו ולאור התנאים הגאופוליטים השוררים כעת ולעתיד הניצפה באזורנו, כי היהודים והערבים החיים בישראל חייבים בהפרדת אוכלוסיות מוחלטת, ממש כפי שמדינת ישראל חייבת באותה הפרדה בינינו לבין ערביי המדינות השכנות לנו. מכיוון שקיימת אך מדינה יהודית אחת ועשרים ושתיים מדינות ערביות הרי שהמסקנה ההגיונית הנובעת מכך היא כי על רובם המכריע של הערבים-הישראלים לעבור לאחת ממדינות האחיות הערביות, אשר אחת מהן אפשר ותהפוך למדינת פלסתין, באשר ליהודים אין כמובן לאן ללכת.
חייבת לקום ממשלה בינינו אשר תקבל החלטה אסטרטגית להפרדת אוכלוסיות בין יהודים לערבים. ככל שנקדים להחליט ולנקוט באמצעים לכך כן ייטב לשני הצדדים. חוסר המעש בענין זה הוא אם כל חטאת אשר אפשר כי ימנע פיתרון כלשהו בעתיד הניראה לעין. ישראל חייבת לפתוח במדיניות הגירה לערבים משטחה באמצעות תמריצים מתאימים. בהחלט ניתו להפנות את אותם רעיונות "מקוריים" ומקורות כספיים אשר תוכננו לפיצוי מתישבים יהודים מאיו"ש (תוכנית פינוי-פיצוי) על מנת שיתישבו חזרה בתחומי הקו הירוק, לפיצוי ערבים לאותה מטרה בדיוק, רק בכיוון ההפוך. ישראל צריכה לפנות לערבים בתוכה ולהגיש להם הצעות שיוכלו לחיות עמן המשולבות עם הצעות שלא יוכלו לסרב להן. ערבים שיחליטו לדחות את ההצעות לעיל יחויבו בבהצהרת נאמנות למדינה שכללים בצידה, הן הצהרתית והן מעשית (מושג רחב אשר יש לצמצמו ולכמתו). ערבי אשר יפר את התחיבותו יוזהר בידי החוק ובמדה ויפר התחיבותו שוב, יגורש מגבולות המדינה. חשוב להדגיש כאן כי חייבים אנו לנקוט ביחס זהה ליהודים השוללים את קיומה של מדינת ישראל ופועלים אקטיבית לשם כך. ישראל אינה צריכה ואינה חייבת (והדבר אינו נכון מוסרית) ליצור מדינה נקיה מערבים, כל שנחוץ הוא לצמצם כוחם העולה של ערביי ישראל ל'כמות ניסבלת מבחינה לאומית-יהודית' (שוב, מושג מכליל החייב בכימות ובפרוט). יש להפעיל את עקרונות "הדמוקרטיה האוטופית" על אותו חלק מערביי ישראל שיבחר בישראליות ונאמנות למדינת ישראל היהודית. בסיומו של יום זה, חייבת ישראל לנקוט במדיניות הקצאת קרקעות מאוזנת עם המגזר הערבי בנוסף לרף זכויות וחובות מלא מצד מגזר זה כולל שרות לאומי מורחב. לאותם אלו המבלבלים רצון ויצר קיומי עם גזענות ומיד ייקפצו כנשוכי נחש בטענה המתיפיפת כי מדובר כאן בגיזענות, בבקשה להרגע, מדובר כאן בפרגמטיזם לשמו, מדובר כאן בקיום נאות לשני העמים באורח תקין ומכובד, אין בין המתואר כאן לגזענות ולו דבר. סביר להניח כי במדה והעימות המתגלגל בין המזרח למערב ייושב, כאשר "זאב יגור עם כבש" והמזרח התיכון הישן יהפוך ל"מזרח תיכון חדש", לא יהיה צורך בכל הפעולות לעיל. להוותנו סיום הסיכסוך אינו ניראה באופק משום שכוחות גדולים מאתנו מעורבים ומלבים הסיכסוך בינינו לפלשתינים ועד שסיכסוכי הגושים ייושבו אין סיכוי לפתרון באזורנו בעוד מצבנו עם ערביי ישראל דורש פיתרון כאן ועכשיו. ישראל חייבת לקבוע מסמרות חוקיות וחוקתיות אשר יגדירו מצבי דמוקרטיה כהלכתה (מכונה גם אוטופית), כמו גם דמוקרטיה מתגוננת ודמוקרטיה התקפית בהתאם למצבים סביבתיים משתנים. אנו מגדירים את ישראל כדמוקרטיה, אך ישראל אינה דמוקרטיה אוטופית אלא נעה בין מצבי הדמוקרטיה המתגוננת להתקפית. משייקבעו כללים אלו לא ניהיה נצרכים אנו להעמדת פנים דמוקרטית שהינה בעיקרה אוטופית-מעוותת ואינה ישימה לסביבתנו ולצרכי קיומנו במרחב כיום ולעתיד הניראה לעין. טמינת ראשינו בחול והתעלמות מהבעיה לא תסלקה. רצוי גם כי ישראל היא שתיזום מהלכים בינלאומיים, כולל שיתוף האו"מ מאוחר יותר, להגדרות מצבי הדמוקרטיה כניזכל לעיל באשר בעיה הזהה לזו של ישראל הולכת וניכרת בכל אתר ואתר בכלל העולם המערבי. במדה ותרבות המערב לא תדע להתגונן כיאות, היא תישמד ותוחלף על ידי זו האיסלמיסטית הקיצונית. הקורה במדינת ישראל באשר לערבייה הינו אך מיקרוקוסמוס לאשר עובר ויעבור על כלל מדינות המערב בתוך שנים ספורות. עמידתה וגורלה של ישראל כנגד גל עכור זה קשור אמיצות עם עמידותה של כלל הקהיליה המערבית הבין לאומית כנגד הפלישה האיסלמיסטית. קישורים: http://www.aaronroll.com/democracy/Hatred_for_Nothing.pdf http://www.news1.co.il/Archive/003-D-34284-00.html?tag=06-36-20 אהרון רול [email protected] www.aaronroll.com http://www.global-report.net/aroll/ תזכורת:
אהרון רול: 'בשם חופש המחשבה והביטוי-''השמאל הישראלי..' http://rotter.net/forum/gil/15529.shtml#16 אהרון רול: ''מילכוד-22 '' = כיבוש/מלחמה בעזה, כן/לא ?! http://rotter.net/forum/gil/15529.shtml#13***
"השבועון אל-עראבי- ציטט את חוסייני אשר כינה את הסכמי אוסלו: "התנהלות זמנית, רק צעד קטן לקראת דבר גדול בהרבה..." http://www.strongisrael.org/hebrew.html#4 10 שנים עברו מהצהרת שמעון פרס ועדיין הסעיפים לא בוטלו http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5589&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E4%F8%EB%E1%E9#9 אשכול ראשי: אלוף {מיל'} י.הרכבי - ''פת''ח באסטרטגיה הערבית'' http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=5589&forum=gil&viewmode=all&keywords=%E4%F8%EB%E1%E9#9
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|