הקרן לישראל חדשה - הצליחה לחדור לכל מעוזי השלטון במדינה  

תחקיר: ''הכירו את מנהיג האנרכיסטים רוני ערמון''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=17838&omm=20&viewmode=...

דע את האוייב - יונתן פולק קמב''ץ ארגון הטרור האנרכיסטי
http://rotter.net/forum/gil/17865.shtml

דע את האוייב = האנרכיסט הפדופיל ע. נאווי עובד עם החמאס
http://rotter.net/forum/gil/17846.shtml#10
הקרן החדשה מממנת ארגון מעניין במיוחד של הפדופיל נאווי
http://rotter.net/forum/gil/17846.shtml#14

חשיפה !! בכיר נוסף בסמאל הישראלי חשוד בפדופילה -חיים דעואל לוסקי
http://rotter.net/forum/gil/18086.shtml

18. עם ישראל, תכיר את העוצמה האנרכיסטית = הטלויזיה החברתית
http://rotter.net/forum/gil/17846.shtml#18

מקור-המשך המסמך:
http://www.mitnadvim-hatikva.co.il/eyal/naalin.pdf
וכאן המסמך במגלול:
30. ''שתי הפגנות לשני עמים'' = ''אנרכיסטים נגד הגדר''
http://www.israblof.com/a58951-%D7%A9%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%A4%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%A0%D7%99-%D7%A2%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%92%D7%93-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%A8

תזכורת:

תודה לשר הבטחון: ''ביילין מפריע !!''
http://rotter.net/forum/gil/17855.shtml

===

הפורום מייצג אנשים שדעתם קלה לצד בוגדים מושבעים שמדברים בשם הדמוקרטיה
אבל משליטים השפעה אנטי יהודית בעליל בהיותם מיעוט. חבל על הקלים. חבל
שהם לא הבינו בזמן כיצד משכרים אותם בשקרי השלום ובשיר הנבזה שרבין
הקדיש במותו. חבל שחלק מהם למרות העובדות לא יבינו שעבדו עליהם. משך
נכוחותי בפורום הכרתי מספר כותבים רציניים שחבל שנפלו לידי הבוגדים
ואפילו היו תומכים נלהבים בפשע הגירוש. חלקם אפילו היום לא מודים
בטעותם. חבל שהאדם כל כך חפיפי. אם הייתי תומך בגירוש, היום כשידוע כבר
שהחוליגאן היה פושע. כשידוע שהוא נסחט ע"י גורמים עוינים כאתרוג, לא
הייתי מקים בית קפה. הייתי יושב על נהרות בבל ובוכה על הפשע בו תמכתי.
והמבינה תבין.

האם השם קורט טוקולסקי אומר משהו לאנשי הקרן החדשה?


קורט טוקולסקי

הגילויים כי הקרן החדשה לישראל וארגונים בחסותה סיפקו את הבסיס לעלילת הדם של דו"ח גולדסטון ותגובתם של תומכי הקרן החדשה לגילויים, הזכירו לי סוגייה היסטורית מאלפת מתקופת רפובליקת ויימאר, תקופת הדמוקרטיה שהתקיימה בגרמניה בין 1919 לעליית הנאצים ב1933. סוגייה שנודעה בכינוי "תלונתו של טוקולסקי".

קורט טוקולסקי היה אינטלקטואל גרמני מהשמאל הקיצוני, יהודי שהמיר את דתו לנצרות, אשר פרסם מסמך בו הוקיע קשות את גרמניה של ימיו. לטענתו, גרמניה הייתה מדינה פאשיסטית, מיליטנטית ואכזרית, מדינה של רוצחים ותליינים, בעלת משטרה חסרת רחמים והנהגה רדיקלית. המעניין הוא שטוקולסקי לא כתב את הדברים ב-1942 ואפילו לא ב-1933, אלא דווקא ב-1928- 5 שנים לפני שהיטלר עלה לשלטון בגרמניה, ושעה שגרמניה נהנתה מחופש פוליטי חסר תקדים בתולדותיה, אפילו ביחס לשנותיה הראשונות של הרפובליקה שהונהגה בה לאחר מלחמת העולם הראשונה. טוקולסקי "ירה לכל הכיוונים" בהתקפתו נגד מה שזיהה כגילויים של פאשיזם בארצו וביקר את הצבא, את הימין השמרן, את הסוציאל-דמוקרטים, את בתי המשפט, הממשלה, איגודי העובדים ולמעשה את אורח החיים הגרמני בכללותו, כולל את המנהג הרווח של שתיית בירה. מבחינתו, אפילו הגנה עצמית יש לשלול מגרמניה משום מיליטריזם שעשוי להתפתח מכך והצהיר במפורש במאמרו האמור כי אין סוד של הצבא הגרמני שלא יהיה מוכן להסגיר למדינות זרות.

תלונתו של טוקולסקי מעט שנויה במחלוקת בקרב חוקרי התקופה. מצד אחד, יש הטוענים כי היה חרד לגורל הדמוקרטיה בארצו וביקש להצביע על הכשלים שבה באמצעות סאטירה חריפה. לעומת זאת, מצביעים חוקרים אחרים על כך שטוקולסקי יצא מגדרו למצוא פאשיזם דווקא בעת שבגרמניה החלה להתפתח דמוקרטיה אמיתית לראשונה בתולדותיה, והעדיף להמציא מגרעות פוטנציאליות במקום לעסוק בביקורת בונה שתחזק את הליברליזם המתפתח בחברה ובפוליטיקה הגרמנית.
אולם על עובדה אחת אין עוררין והיא שמהפאשיזם האמיתי העדיף טוקולסקי להתעלם! דווקא את המפלגה הנאצית הוא העדיף להוציא אל מחוץ לגבולות הביקורת שלו ובמקום להזהיר את בני ארצו מפניה, הוא העדיף לתקוף דווקא את הממשלה הליברלית והפייסנית ביותר שידעה גרמניה מאודה ולעמוד מהצד בעת שזו כילתה את כוחותיה הפוליטיים בהתמודדות עם הנאצים (אותם זיהה טוקולסקי כפחות מסוכנים מממשלת ויימאר!!) ועם המשבר הכלכלי שהחל ב1929. כאשר היטלר עלה לבסוף לשלטון וגל של פאשיזם, הפעם לא דמיוני, שטף את המדינה, קשה היה שלא להבין כמה טעה טוקולסקי בתיאור המציאות הפוליטית של ימי ויימאר. בכך ביטא חוסר אחריות אינטלקטואלית ופוליטית מהמדרגה הראשונה.

פרשת טוקולסקי מלמדת אותנו שיעור מאלף אודות גבולות הביקורת ועל האחריות הנדרשת בשימוש בחופש הביטוי. היא מלמדת אותנו שביקורת עשויה להיות הרסנית כאשר היא מופנית כלפי הגורמים הלא נכונים וכאשר אין בבסיסה אמת אלא תעמולה פוליטית.

למרות שקשה להשליך ממקרה היסטורי אחד למשנהו, לא יכולתי שלא לחשוב על תגובת הקרן החדשה לישראל לפרסומים נגדה בהקשר שהעליתי. דוברי הקרן החדשה ותומכיה טוענים כי הדו"ח של תנועת "אם תרצו" והתמיכה בממצאיו מצד עיתונאים וחברי כנסת מהווים מגמה פאשיסטית ומקארתיסטית. אולם ארגוני השמאל בחסות הקרן החדשה לישראל בוחרים באדיקות להתעלם מפשעי החמאס (תנועה ניאו-נאצית לפי כל קנה מידה), מההסתה הגזענית של התנועה האסלאמית בישראל ומהתמיכה בטרור נגד אזרחי ישראל מצד מנהיגים מהמגזר הערבי בישראל. הקרן החדשה לישראל טוענת כי צה"ל ביצע פשעי מלחמה במהלך מבצע "עופרת יצוקה" אך מפנה עורף לסיבת היציאה למבצע- אלפי קסאמים ופצצות מרגמה שהמטיר החמאס במטרה לפגוע באזרחים ישראלים תמימים. חלק מדוברי הקרן החדשה לישראל או ארגונים בחסותה טוענים במפורש כי ישראל היא מדינה פאשיסטית וגזענית אך עושים זאת תחת חופש הביטוי הליברלי המונהג בישראל, מתוך בית הנבחרים הפלורליסטי שלה ומעל גבי העיתונות החופשית שלה. ובזמן שהללו הופכים מקרים בודדים (ומגונים) של גניבת כרטיסי אשראי מפלסטינים וריסוס גרפיטי על בתים בעזה או מקרים מצערים של פגיעה לא מכוונת באזרחים פלסטינים כתגובה לירי חמאס מבתי ספר ובתי חולים, להאשמה גורפת בביצוע פשעי מלחמה מכוונים, הם קוראים למתן לגיטימציה לחמאס כ"נציג לגיטימי של העם הפלסטיני".

לאור כל האמור, לא יכולתי שלא לחשוב על התעקשותו של טוקולסקי בשעתו לדמיין פאשיזם במקום שלא היה קיים ולהתעלם מסכנה ברורה ומיידית שהתדפקה על שערי ההיסטוריה.

לפיכך, יש גם לומר לכל אותם ארגוני הבת של הקרן החדשה לישראל: חציתם את גבול הביקורת העניינית והקונסטרוקטיבית! ובלהיטותכם לראות במדינת ישראל מדינה גזענית ונפשעת בחרתם לחזק את אויביי מדינת ישראל ומשמיציה במקום לחזק את נקודות האור וההומניזם שבה.

חופש הביטוי והביקורת הם אבני יסוד של משטר דמוקרטי באשר הוא. אך אסור שייעשו בסיס לעלילות דם והאשמות מנופחות או מדומיינות. פרשת טוקולסקי מהווה תזכורת דרמטית לכך.

הכותב הוא מאסטרנט להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים.
מקור:
http://www.imti.org.il/show_art.php?id=756

==========