ע. עמרו האנרכ'/מחבל: ''לא צריכים את טובות שלכם בחברון''  

.
.
להלן הכתבה:

המתנחלים מצידם, ובעידוד חברי כנסת בכירים ואף שרי ממשלה, מסבירים שוב ושוב למה הכרחי שהרחוב יישאר סגור לדייריו. טיעון זה כמובן מופרך, שכן בכבישים רבים בשטחים הכבושים נוסעים פלסטינים וישראלים זה לצד זה. אך ההפחדות עושות את שלהן.

השלכות רבות יש לאיסור דרקוני זה: צרכים עירוניים בסיסים קשים להשגה, חולים וחולות נאלצים לעבור למקומות אחרים אם ברצונם לזכות בטיפול רפואי. ציוד כבד נישא על הגב בתנאים הרריים קשים. זקנים כלל אינם יכולים לצאת מהאיזור ולהיכנס אליו.

התושבים שזקוקים להגנה הם דווקא הפלסטינים עצמם, שבאופן יומיומי הופכים למטרות להתקפה מצד המתנחלים. לאחר פינוי בית המריבה למשל, התפרעו המתנחלים בעיר וברחוב עצמו, שרפו מכוניות והרסו רכוש רב. ומה הצבא שלכם עשה בתגובה? הרחיק את הפלסטינים מבתיהם באופן מלא. במקום להגן על המותקף (וזו אחריותכם), אתם מגנים על התוקף.

והנה, התבשרנו בחודשים האחרונים על כוונת הצבא לפתוח את הרחוב http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3713507,00.html שוב לתנועת כלי רכב פלסטינים. ההחלטה באה בעקבות עניין גובר בעיר חברון ולחץ מתמיד על הממשלה שלכם לשנות את המצב הבלתי נסבל בה.

אך ככל שמתקרב מועד פתיחת הרחוב, אנו מתוודעים שוב לפארסה שמאחורי ההחלטה. ראשית הרחוב אינו נפתח בצורה גורפת. רק כלי רכב מועטים (של תושבי הרחוב עצמם) יכולים לקבל אישור לכך. האישור, כמובן, אינו מהווה הבטחה לחופש תנועה. הוא קשה להשגה, גם לתושבים שאינם פעילים פוליטית או מזוהים פוליטית.

גם כשהאישור בידך, אין בו משום הבטחה לכניסה בלתי מוגבלת לרחוב. הנהג הפוטנציאלי נדרש לחדש את האישור לעיתים תכופות. אך אין אפשרות לחדש את האישור עד שפג תוקפו, ובזמן ההמתנה, בעל הרכב נדרש להחנות את רכבו מחוץ לרחוב מגוריו. באותה עת, מתנחלי העיר נוסעים באופן חופשי בסמיכות לבתיהם. אכן הקלתם עלינו, שרי ממשלת ישראל!

משחקי ההקלות אינם חדשים בחברון. ידוע לנו שממשלות ישראל משתמשות בהם כדי להפגין כמה אתם "טובים" אלינו, אך בסוף ההקלות נעלמות. כך למשל קיבלו תושבי רחוב השוהדה לפני כמה שנים אישורים לנסוע על הכביש, אך לא כל המשפחות זכו להיתר. לאחר פעמיים של חידושי אישורים המצב חזר לקדמותו, והאישורים הוקפאו. כיום אף פלסטיני לא מורשה לנסוע שם.

"פתיחת" ציר ציון לתנועת כמה כלי רכב פלסטינים באופן מוגבל אינה משנה את המצב הלא מוסרי והלא חוקי בעיר. אין לקובעי המדיניות מקום לטפוח לעצמם על השכם נוכח ההקלות המגוחכות ברחוב כזה או אחר. המצב בחברון הוא מצב של חוסר שוויון מוחלט, ושל מיעוט הכופה בעזרת הצבא שורות של הגבלות על הרוב המוחץ של העיר.

חופש התנועה של תושבי ציר ציון הפלסטינים אף פעם לא ימומש עד שישראל לא תפסיק לראות בנו, התושבים, אזרחים סוג ב' באזור.

עיסא עמרו הוא תושב העיר חברון
מקור:
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3715825,00.html
.
.
.
תזכורת:
.
.

אשכול החשיפה + הדיון:
מידע חשוב לשב''כ: ''עיסא עמרו-רכז האנרכיסטים בחברון'': xu;;
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&om=18247&forum=gil&viewmode=all&keywords=עמרו
.
.
"עיסא עמרו הוא בן דודו של מוחמד עמרו רוצחה של התינוקת שלהבת פס".
תזכורת- חברון (ב' בניסן תשס"א 26.3.2001)

שלהבת פס, בת 9 חודשים, מחברון

תת-אשכול:
24. מידע חשוב לשב''כ: ''עיסא עמרו-רכז האנרכיסטים בחברון'':
http://rotter.net/forum/gil/17846.shtml#24

תחקיר: ''הכירו את מנהיג האנרכיסטים רוני ערמון''
http://rotter.net/cgi-bin/forum/dcboard.cgi?az=show_thread&forum=gil&om=17838&omm=20&viewmode=...

ועל זאת נאמר:

כתב אישום נ' אדריכלי אוסלו.

==