האוייב הוא האיסלאם  

''הראו לי מה חידש מוחמד ותמצאו רק דברי רשע וחוסר אנושיות, כדוגמת הוראתו להפיץ את האמונה לה הטיף בדרך החרב''.

ראש הכנסיה הקופטית, האפיפיור שנודה השלישי, מיהר לגנות את דברי עמיתו ואמר ל''אל-אהראם'' המצרי ש”הוא לא שמע את הערותיו של בנדיקטוס”, אבל ”כל הערה שפוגעת באיסלם או במוסלמים מנוגדות לנצרות”.

הטענה הזו מפוקפקת תיאולוגית, אבל אפשר להבין את שנודה: הוא חושש מפוגרום. הנסיון מורה שהחשש שלו מוצדק.

ראש הכנסיה היוונית-קתולית בישראל ובשטחים חזר על אותה עמדה, מאותה סיבה ככל הנראה.

*****************

זה נראה מיותר, בימינו, להסביר מדוע צריך לפחד מן האיסלם. ובכל זאת, מאחר ויש מנטליות בת יענה בקרב האינטליגנציה במערב בכל הנוגע לאיסלם, אנסה בכל זאת.

צילום:תלייה על גבי מנופים באיראן. פרשנות אסלאמית קלאסית לעבירות ניאוף, למשל (מקור תמונה 2).

תפיסת העולם האיסלמית מחלקת את העולם אישית וגיאוגרפית. אישית, העולם נחלק למאמינים מוסלמים, לעובדי אלילים, ולד’ימי. המאמינים אמורים להיות, אידיאלית, נישאים על כל האחרים. את עובדי האלילים יש פשוט להרוג – אחת הסיבות לכך שהסכסוך בהודו מדמם כל כך – ואילו את הד’ימי, בני ”דתות הספר“ האחרות, יש להשפיל ולגבות מהם מס מיוחד.

גיאוגרפית, מחולק העולם ל”דאר אל איסלם”, בית האיסלם, ו”דאר אל חרב”, בית החרב. דאר אל איסלם הם כל אותם שטחים שכבש האיסלם; דאר אל חרב הוא אותם שטחים שטרם הספיק להביא תחת חסותו, אשר על כן מותרת בהם האלימות. בניגוד למקובל לחשוב, המילה ”איסלם“ אין משמעה ”שלום”, אלא ”כניעה”, כניעה לרצון האל, כפי שהובע על ידי מוחמד.

ניתן, ללא ספק, למצוא תפיסות דומות גם ביהדות – שבחוסר האונים שלה הפליגה בפנטזיותיה ויצרה עולם דמיון שהיה מטריד אפילו את הנאצים – ובנצרות. תפיסת ”החייל הנוצרי”, שפיתח ברנרד הקדוש עבור הטמפלרים, מטרידה ביותר: “בדם האויב שהוא שופך, הוא מטהר כאילו נשטף בדם השה”, הוא כותב על לוחמיו. אבל זו היתה המאה ה-‏12. העולם הנוצרי עבר זעזועים, רפורמציה, חילון.

היהדות והאיסלם לא עברו תהליכים אלו, המחסנים או לפחות מייצרים נוגדנים לפנאטיות דתית. על היהודים הפנאטים מופעלים מעצורים כבדים – חוק, משפט, נוהג וחשש מתגובת העולם – המונעים מהם להגשים את פנטזיות הדם שלהם. עם זאת, מדי פעם כמה מהם פורצים את המחסומים הללו, כשהם נשענים על תמיכה קהילתית. המרכז היהודי – לדעתי, מתוך תפיסה של ”בשל דרכי שלום”, כלומר מחשש לתגובת נגד אלימה – אוסר על הפעלת פסקי ההלכה הללו. דוגמא בולטת הם דבריו של הרב הראשי לצה”ל, אבי רונצקי, שהודה כי על פי עיקר ההלכה, אסור להעניק טיפול רפואי למחבל – משום שאסור להעניק טיפול רפואי ללא יהודי – אך, בשל סיבות אחרות (הצורך במידע מודיעיני, החשש מפגיעה בשבויים יהודים) יש לטפל בו.

למרכז המוסלמי אין מעצורים כאלה. השייח‘ קרדאווי, פוסק ההלכה העיקרי של האחים המוסלמים – מעין עובדיה יוסף סלפיסטי – אישר ואף עודד פיגועי התאבדות. הוא רחוק מלהיות בודד. האינסטינקט הסלפיסטי-ווהאבי בהיתקלו בהתרסה או במכשול הוא לעבור לאלימות. הרוצחים הופכים להיות קדושים, במעמדם של ברוך גולדשטיין אליבא דרב גינצבורג, או כצלבנים של ברנרד. אין כל בעיה הלכתית ברצח: לעובדי אלילים ממילא אין זכות לחיים, וד’ימי שהתקומם איבד את כל זכויותיו.

המצב חמור יותר ומגיע לידי משבר במדינות המערב. התרבות המוסלמית נתפסת כעליונה על כל תרבות אחרת. המוסלמי מחונך מגיל צעיר לראות את עצמו כאדון ואת הלא-מאמינים כד’ימי או כעבדים; התפיסה המקובלת היא שהבלתי-מאמינים הם טמאים בשל אכילת חזיר, שתיית אלכוהול או מנהגים בלתי מוסלמיים אחרים. התוצאה של מגע עם מדינה מערבית הוא, לעיתים קרובות מאד, משבר אמונה – שמוביל כמעט תמיד להקצנה דתית ולתפיסה שהמערב מצליח בשל קנוניה כלשהי כנגד המוסלמים. תחום היצוא העיקרי של מדינות האיסלם, להוציא איסלם ומהגרים, הוא תיאוריות קונספירציה.

התוצאה היא אנשים צעירים וזועמים, שאינם מצליחים להשתלב במערב משום שהם חשים עליונים עליו ואינם מוכנים לקבל את כלליו. התוצאה, לעיתים קרובות מדי, היא נסיון לשנות את סדר הדברים באמצעות אלימות רצחנית – שאם איננה מקרבת בשום צורה את הח’ליפות, לפחות פוטרת את הצעיר מהתמודדות עם עולם מכאיב מדי, ומעניקה לחייו משמעות.

הבעיה היא שזה עובד. זה עובד זמן רב מדי. העולם המוסלמי מצליח להחצין את בעיותיו אל העולם המערבי, בלי לשלם על כך מחיר, לפחות שני עשורים.

זה התחיל באיראן, ב-‏1979. הסטודנטים של חומייני הסתערו על השגרירות האמריקנית ולקחו 52 מאנשיה כבני ערובה – ויצאו מזה בלי לשלם שום מחיר. אחד הסטודנטים ההם, ראוי לציין, היה מחמוד אחמדניג’אד. רוב חבריו לא התקדמו כמוהו – המהפכה תמיד אוכלת את בניה – אבל הלקח נלמד. כמה שנים מאוחר יותר, כשנזקקה איראן לנשק במלחמתה בעיראק, חזרו האיראנים על הטריק: הם חטפו בני ערובה מערביים, קיבלו את הנשק, ולא שילמו שום מחיר. מחבל מתאבד, איש החיזבאללה, העיף את השגרירות האמריקנית בביירות; מחבל מתאבד אחר ריסק את מפקדת הנחתים בעיר. התגובה? התקפלות. נהוג להאשים את ממשל קרטר בהססנות הזו כנגד טרוריסטים מוסלמים. ממשל רייגן, כמסתבר, לא היה טוב יותר.

דם על הידיים. קריקטורה המבהירה כיצד סבורים קנאי הדת שיש לנהוג במעליבי אמונתם (מקור תמונה 3).

ב-‏1989, הקרב עבר מדאר אל איסלם לדאר אל חרב. באותה שנה, הכריז האייטולה חומייני על פאתווה הקוראת להריגתו של סופר בריטי, סלמן רושדי, בשל ספר שכתב - “פסוקי השטן“ – שנתפס כמעליב את האיסלם. ארגון המדינות המוסלמיות החרה-החזיק אחריו. רושדי ירד למחתרת. מהומות פרצו ברחבי העולם בגלל ספר שאף מוסלמי לא קרא. בין המפגינים היתה נערה סומלית צעירה, עייאן הירסי עלי; תגובתה הראשונה למשמע הידיעה על הספר האסור היתה ”ובכן, הוא חייב למות”.

ה”מועצה המוסלמית של בריטניה”, גוף מרכזי וכביכול מתון, דרשה - עוד קודם לפאתווה - שהוצאת פינגווין תשמיד את כל עותקיה, ותתחייב שלא להדפיסם עוד לעולם. ה”מועצה“ ערכה שריפת ספרים מאורגנת. ברחבי העולם, נרצחו ונפצעו מתרגמי הספר. שורה של חנויות ספרים בבריטניה וארה”ב הועלו באש. בעקבות איומים, רשתות ספרים גדולות בארה”ב הסירו את ”פסוקי השטן“ מהמדפים. חשוב לציין שלא ננקטו כל צעדי נגד יעילים: בריטניה ניתקה, זמנית, את יחסיה עם איראן. זה המחיר ששילם העולם המוסלמי על התקפה אלימה כנגד ערך יסוד של המערב.

המוסלמים למדו שהאלימות משתלמת. מאז, האיום באלימות מרחף תמיד, גם כשהאלימות עצמה חבויה מתחת לפני הקרקע. בני המערב למדו שכמו תושבי העיירה ספרינגפילד מה”סימפסונס”, ההמון המוסלמי נמצא תמיד במרחק קצר מאד מאספסוף זועם, חמוש בבקבוקי תבערה. תגובה המערבית? לימודי סובלנות וקבלת האחר. לא אילוץ המהגרים לקבל את התרבות של המקום אליו היגרו, אלא היתר להם לייבא עימם את הפיגור ושנאת האחר שפרחה במקום ממנו נמלטו.

ראינו את זה קורה שוב בפרשת הקריקטורות, ועכשיו בפרשת הקיסר מנואל. זה לא מקרה; זו טקטיקה. והגיע הזמן לאלץ את האיסלמיסטים לשלם מחיר על תוקפנותם.

עד כאן על פחד. כמה מילים על תיעוב וסלידה.

התרבות המערבית הליברלית היא יצור צעיר ורך בשנים. עד אמצע המאה ה-‏19, אתאיזם היה סיבה לגיטימית לפיטורין מתפקיד ציבורי בבריטניה וארצות הברית; ארה”ב שחררה את עבדיה רק ב-‏1865; זכות ההצבעה לנשים הובטחה רק בשנות העשרים של המאה ה-‏20; השחורים בארה”ב רכשו את זכות ההצבעה, בפועל, רק בסוף שנות השישים; שוויון בעבודה לנשים ולבני מיעוטים הובטח אף הוא באותם שנים; החל משנות השמונים, החלו נופלות חומות האפליה החוקית כנגד בעלי נטיה מינית שונה.

כל אחד מן העקרונות הללו מותקף על ידי האיסלם. בשלושה דברים האשה נקנית, אומרת ההלכה היהודית; וגם בעיני האיסלם, האשה היא רכושו של אביה או של בעלה. הלכתית, הוא רשאי למוכרה לעבדות – וראוי לציין שערב הסעודית ביטלה את העבדות, רשמית, רק ב-‏1963, ושבניג’ר, מדינה שרוב תושביה מוסלמים, העבדות עדיין חוקית – והוא רשאי להרוג אותה אם זנתה, לדעתו.

הוא רשאי – צריך, למעשה - לארגן את נישואיה. אין לה כל דעה בנושא. הזכרתי את הירסי עלי; אין זה מקרה שהאשה האמיצה הזו התקוממה, ושיחררה את עצמה, כשאולצה להנשא לגבר זר; אין זה מקרה שסרטה ”כניעה“ (כאמור, התרגום הראוי למילה ”איסלם”; ניתן לצפות בסרט כאן) עוסק בגורלן של 50% מן המתקראות מוסלמיות, שחינוך של ממש נשלל מהן וכל מסלול חייהן מייעד אותן לשיפחות מנוולת. כתגובה, נרצח במאי הסרט, תיאו ואן גוך, על ידי מוסלמי.

ניתן אף לטעון ששיעבודן של הנשים אינו פוגע רק בהן עצמן; הוא מונע את שחרורם של הגברים המוסלמים. האדון לעבדים, לעולם לא יהיה חופשי. תמיד תדאיג אותו השתקפותו בעיני העבד; תמיד יחפש דרכים חדשים להוכיח את אדנותו; תמיד יהיה כבול אל העבד.

אם המערב הגיע לשחרור מיני, האיסלם פועל במלוא המרץ בכיוון ההפוך. מנהג מקובל בארצות מוסלמיות רבות הוא מילת נשים, מונח מעודן המתאר את כריתת הדגדגן המיועד למנוע הנאה מינית. המנהג הברברי עבר עם המהגרים אל המערב, ואף שהוא מנוגד לחוק, נהוג לעבור על כך בשתיקה. רופא סומלי אף הציע לבית חולים איטלקי לערוך ”ניתוחים“ כאלו באופן רפואי ותחת הרדמה. בינתיים, ההצעה נדחתה.

סקילה אסלאמית. רצח הפך למעין שעשוע להמונים (מקור תמונה 4).

כאשר שחורים או הומוסקסואלים נרצחים במערב, האומה רועשת. אבל רצח הומוסקסואלים בשל נטייתם המינית הוא דבר שבשיגרה בקרב המוסלמים; איראן תלתה לפני כשנה זוג נערים שכל פשעם היה אהבתם. המקרה זכה לתהודה רבה יחסית, משום שתועד במצלמה נסתרת. לאחרונה, תקפו מוסלמים הומוסקסואלים באמסטרדם, ערש הסובלנות. ערב רציחתו – פרשה משונה - התגרה הפוליטיקאי ההולנדי פים פורטויאן באימאם שבא להתעמת עמו בתכנית טלוויזיה; הוא החצין את נטייתו המינית, והאימאם הסובלני-כביכול התפרץ, והחל לומר את האמת: את דעתו על פורטויאן, על הומוסקסואלים והומוסקסואליות. פורטויאן חייך, פנה אל הקהל, ואמר בפשטות ”זה מה שרציתי שתראו”.

אבל אם יש דבר המבדיל את המערב בחדות מן האיסלם, הרי זה חופש הדיעה שהוא מעניק לאזרחיו. שוב ושוב, מרושדי דרך תיאו ואן גוך עבור בפרשת הקריקטורות וכעת בפרשת הקיסר מנואל, הוכח שביקורת על האיסלם גוררת מוות או נסיונות לרצח.

אפשר, וצריך, לומר דברים רעים מאד על הכנסיה הקתולית בימי שלטונה. גם היא ניסתה לכפות אורתודוקסיה באלימות. אבל רק לעיתים נדירות ביותר, הופעלה האלימות ללא שיקול וללא דיון. לכנסיה היתה מסורת של דיון – מוגבל, אבל דיון – וזו היתה המסורת שהדליקה את הנר של הרנסנס, של תפיסת כבוד האדם; היתה זו התפיסה שאיפשרה – תוך מאבק – את הרפורמציה. התזות שמיסמר לותר לדלת הכנסיה היו הזמנה לדיון. פטרוס רמוס שבר חלק גדול מהבלי ימי הביניים, כאשר הגן בהצלחה, מול אוניברסיטת פאריס, על התזה ש”כל מה שכתב אריסטו – טעות”. זו המורשת היוונית שלנו, הלוגוס עליו דיבר בנדיקטוס.

אפשר שזו תקופה חולפת. אפשר שבעתיד יהיה איסלם אחר. אבל בעידן הנוכחי שלו, האיסלם הוא מפלצתי ומתועב. כמו היהדות האורתודוקסית, הוא מייצג עבדות, דיכוי, שנאת נשים ושנאת הומוסקסואלים – כל מה שאדם חופשי אמור לדחות, ולדחות בלי מחשבות שניות. הוא איננו ראוי לסובלנות, משום שהוא עצמו איננו מפגין סובלנות, והוא ודאי איננו ראוי להגנה. אם הצליח המערב לעקור את העריצות הדתית הנוצרית, אין סיבה להעניק לגיטימציה למקבילתה המוסלמית הגרועה ממנה; ואם האינקוויזיציה היא עדיין סמל לכל מה שהוא מפגר, קנאי וחשוך, אין כל סיבה ראויה להעניק יחס שונה לאיסלם ולמטיפיו.

אם נחזור לפרשת הקריקטורות, היו שלוש מהן שהעלו זעם קדוש. האחת הראתה את מוחמד כשמן התרבוש שלו מסתלסל פתיל פצצה בוער. האחרת הראתה אותו עומד בשערי גן עדן כשהוא צועק – ככל הנראה לעבר מחבלים מתאבדים - “עצרו! עצרו! אזלו לנו הבתולות!”. השלישית הראתה אותו מניף סיף, כשמאחוריו שתי נשים רעולות. מה בקריקטורות הללו לא היה נכון? מדוע לא הגנו עליהן? מדוע מיהר רוב הציבור הנאור להתרפס לרגליהם של אלו המייצגים את כל מה שהוא שולל?

הדרך המהירה ביותר לסיים מלחמה, אמר אורוול, היא להפסיד בה. אנחנו במלחמה. לא אנחנו הכרזנו עליה ולא אנחנו רצינו בה. סביר שהיא תכלה את רוב מאמציו, תקוותיו, עושרו ואושרו של דורנו. אבל עלינו לעמוד בה, ולנצח בה, אם אנו סבורים שהחירות ראויה למאבק.

המאמר פורסם במקור על ידי יוסי גורביץ בבלוג ''החברים של ג'ורג''' בספטמבר 2006.

http://www.aplaton.co.il/story_475

בהיפוך תפקידים אירוני, האשימה תנועת האחים המוסלמים את המשטר החילוני, הרודני, המושחת, כי שאב את ערכיו מתנועות הקשרים המערביות. משטרו של אסד גונה כמשרת של המאסונים; מובארק גונה כבובה של זקני ציון; התיאוריות הישנות, שבמערב ננטשו מזמן, עדיין משמשות ככלי במערכה הפוליטית הערבית.

וזאת יש להבין: אל קאעידה מכוון את מאמציו, ראשית כל, אל המשטרים הערבים. הם האויב שלו. הם המדכאים, הם המפרים את מצוות הדת. הפעולה הראשונה הבולטת של אל קאעידה היתה התנקשות במובארק, לא הפלת המגדלים בניו יורק או הטבעת הקול.

רוצחו של סאדאת, שלא היה איש אל קאעידה אבל היה איש האחים המוסלמים, תנועת האם, אמר במשפטו: "הרגתי את פרעה". את פרעה; לא את השליט המאמין, שאמר את תפילותיו והקפיד לבקר במסגד אל אקצה.

לשאלה, מדוע האומה המוסלמית מושפלת כל כך, עונה הג'יהאד העולמי באותה תשובה שחוקה: המערב אשם. המערב של המאסונים והטמפלרים וזקני ציון. אבל, קודם כל, אשמות הבובות של המערב, השליטים המוסלמים עצמם, שהם שליטים כופרים המשרתים אינטרסים זרים.

הג'יהאד העולמי – שם מוצלח יותר, מדויק יותר מאל קאעידה - רוצה בהחזרת הכליפות על כנה. הסיסמה היא "הדגל הירוק בירושלים, דלהי, סוויליה"; ריאקציה אל עולם מדומיין של זוהר מוסלמי. הג'יהאד רוצה לא רק את ירושלים, אלא גם את סיציליה והודו, ספרד ואפריקה.

בג'יהאד העולמי מתנגשים שני רעיונות: רעיון העליונות המוסלמי, הרעיון שעל פיו המוסלמי תמיד עליון על הדימי; ורגש הנחיתות, העולה מאליו כשהוא רואה את הישגי המערב מול פיגור האיסלם. כשהיהדות נתקלה במתח כזה – עליונותו של היהודי במושגיה, לעומת מצבו השפל במציאות – היא יצרה את הקבלה, שיצרה עולם מקביל והפוך למציאות. כשהגרמנים של תקופת ויימאר נתקלו בבעיה דומה – מצבה השפל של גרמניה לעומת הכרתה כי היא "מעל לכל בעולם" – הם נסוגו אל הקונספירציה. וגם הם בחרו במאסטונים ובזקני ציון.

למוסלמים, הבחירה היתה מובנית מאליה: כל חייהם הפוליטיים הכשירו אותם אל ההזיה, אל הקונספירציה, שבה לעולם אין אתה אשם. אתה אינך סופר גרוע; יש מאפיה בבתי ההוצאה. אתה לא סוחר כושל; מישהו הקים קרטל ודפק אותך. הלאומיות שלך לא נכשלה, קושרים אפלים הכשילו אותה.

איסלם אחר
אם האיסלם הישן, זה שלפני אתאטורק, נכשל מפני שהיה שבע רצון מעצמו, משוכנע שהוא תכלית הכל, האיסלם החדש שונה לחלוטין. הוא אימץ את הזעם, ואת הנכונות לרצוח הנובעת ממנו. אחרי הכל, אם כולם קשרו נגדך, אם אין באמת חפים מפשע, מדוע לחוס על העיתונאי או המהנדס שחטפת? ומתהומות הנשייה נשלפו כל הפסוקים וכל ההלכות המתירות התעללות בלא מאמינים.

ולא תמיד היה זה קל: ספר הלוחמים של אל קאעידה, למשל, מקדיש מקום נרחב להסברים מדוע עינויים הם מוצדקים הלכתית. קשה להשתחרר מהמחשבה שהמאמץ הזה היה מיועד להתגבר על התנגדות פנימית לעינויים, על התפיסה שלוחם החופש – מקומו בחדר העינויים, אך הוא אינו מענה; שהעינוי הוא נשקו של המדכא.

הזעם המוסלמי האמיתי מתבטא בנידחי אירופה. אלו הם מוסלמים שגדלו באירופה לא פחות משגדלו בארצות האיסלם, ולא הצליחו להשתלב בה. הם ראו בעיניהם את הצלחתה של אירופה, את עושרה, וזכרו את מולדתם; הם התפלשו, רבים מהם, בניהיליזם המוחלט של מי שאיבד את אמונתו ועוגן אחר לא מצא; והם גאלו עצמם מן הביבים, שבו אל האל, ואל החרב.

ראוי לציין שהם התייאשו מן החיים; החיים קשרו נגדם. שוב ושוב הם מתריסים כי "אתם מקדשים את החיים, ואנו מקדשים את המוות". שוב ושוב, הם הוכיחו את אמונתם בנכונותם להביא קץ לחייהם – ולחייהם של אחרים, שכן הגאולה מן הביבים כרוכה תמיד בדם. הם אינם מוכנים למשא ומתן; אין משא ומתן עם קושרים. אין לתת בהם אמון. מילתם אינם מילה, ובכל מקרה – את מי מייצג בן שיחך?

חוסר אמון בתהליך הפוליטי; חוסר האמונה בקשר הפשוט שבין סיבה ותוצאה, מפני שהוא מכאיב מדי; התפיסה שכל העולם כולו מנוהל על ידי קושרים חשאיים; ניהיליזם מצד אחד, קנאות דתית מצד שני – אלו נתנו לנו את הג'יהאד העולמי. ומאחר והוא מנגן על כל המיתרים הנכונים – חוסר הרצון להודות בכשלון; התפיסה שמישהו אחר אשם בכשלונותיך; התפיסה כי המוסלמי עודו עליון, וכי הוא יכול להשפיל את בני המערב היהירים; כשלונה של הערביות החילונית – הוא זוכה לאהדה עצומה בקרב המוסלמים. למול זה, מהם סיכוייו של הליברל הערבי, זן נכחד גם כך?

בן לאדן וזירקאווי, מפלצות בעיני המערב, הם גיבורים לאיסלם החדש; הם הלוחמים, שבמעשיהם מחו חרפת כשלון בן מאות שנים; יותר מכך - הם המשיבים את הסדר הנכון על כנו, הסדר בו המוסלמים הם השולטים והדימי הם הנשלטים; הם המדלגים על הפער בין ההזיה ובין המציאות; הם המעלימים את הדיסוננס הקוגניטיבי.

---

במזרח התיכון, עמימות מובילה לקונספירציה – וקונספירציה מובילה, לעיתים קרובות, לקנאות ולשפיכות דמים. גרמניה נזקקה להלם החריף של מלחמת העולם השניה כדי להתעורר מליל המכשפות הארוך שלה; סטאלין פתר, בשיטותיו הידועות, את "השאלה הגרמנית". לאיזה סוג של הלם יזדקק העולם המוסלמי, שתיאוריות הקשר אוכלות בו כל חלקה טובה מזה מאה שנים?

לקריאת המאמר המלא:

אסור להיכנע מאת: חירְט וילדֵרס – Geert Wilders

זוהי הרצאה שנתן חירט וילדרס, חבר הפרלמנט ההולנדי ויו"ר מפלגת החירות בהולנד, במלון ארבע העונות בניו יורק.

הוא הכריז על הקמתה של "ברית הפטריוטים" והודיע על קיומו של כנס "נוכח הג'יהאד" בירושלים. האירוע שבו ניתנה ההרצאה נערך בחסות מכון הדסון ב-25 בספטמבר.

חברים יקרים! אני מודה לכם מקרב לב על הזמנתכם. באתי לאמריקה מתוך מטרה ברורה. לא הכול טוב ויפה בעולם הישן. סכנה גדולה מרחפת מעלינו וקשה מאוד לשמור על אופטימיות. ייתכן מאוד שאנחנו נמצאים כבר בשלבים האחרונים של תהליך האיסלאמיזציה של אירופה. והאיום הזה אינו מסכן רק את עתידה של אירופה, אלא גם את עתידה של אמריקה ואת עצם קיומו של המערב.

הסכנה שאני רואה לנגד עיני היא תרחיש שבו אמריקה היא המעוז האחרון, המוצב האחרון של הציוויליזציה המערבית אל מול אירופה איסלאמית. בתוך דור או שניים תשאל ארצות הברית את עצמה: מי איבד את אירופה?

בכל רחבי אירופה מסכנים פטריוטים את חייהם מדי יום ביומו כדי למנוע את התממשותו של התרחיש הזה. ההרצאה הקצרה שלי כוללת ארבעה חלקים: תחילה אתאר את המצב באירופה. אחר כך אומר כמה דברים על האיסלאם. שלישית, אם עדיין תהיו כאן, אדבר מעט על הסרט פיטנה שראיתם זה עתה. ולסיום אספר לכם על הכנס בירושלים.

א. אירופה המוכרת לכם הולכת ומשנה את פניה. אני מניח שאתם מכירים את ציוני הדרך המרכזיים בנוף היבשת – מגדל אייפל וכיכר טרפאלגר והבניינים העתיקים של רומא ואולי התעלות של אמסטרדם. הם עדיין שם. והם עדיין דומים מאוד למה שהיו לפני מאה שנה. אך בכל הערים הללו, לפעמים במרחק רחובות אחדים בלבד מאתרי התיירות, מתקיים עולם אחר, עולם שמעט מאוד מבקרים רואים – ועולם שאינו מופיע במדריכי הטיולים שלכם.

זהו עולמה של החברה המקבילה שיצרה הגירת ההמונים המוסלמית. בכל רחבי אירופה נולדת מציאות חדשה: שכונות מוסלמיות שלמות שילידי אותה ארץ כמעט לא גרים או אפילו מסתובבים בהן. ואם כן, הם עלולים להצטער על כך. הוא הדין במשטרה. זהו עולם של כיסויי ראש, שבו נשים, לבושות באוהלים חסרי צורה, דוחפות עגלות תינוקות ולידן קבוצה של ילדים. בעליהן, או אם תרצו אדוניהן, הולכים שלושה צעדים לפניהן.

בפינות רחוב רבות ניצבים מסגדים. החנויות נושאות שלטים שאתם ואני לא יכולים לקרוא. יהיה לכם קשה מאוד לאתר שם פעילות כלכלית מכל סוג שהוא.

אלה הם גטאות מוסלמיים שנשלטים בידי קנאי דת. אלה הן שכונות מוסלמיות, והן צצות כפטריות אחר הגשם בכל ערי אירופה. אלה הם גושי בניינים שמשתלטים על חלקים הולכים וגדלים מנופה של אירופה, רחוב אחרי רחוב, שכונה אחרי שכונה, עיר אחרי עיר.

אלפי מסגדים קיימים כיום באירופה ומספר המתפללים בהם גדול בהרבה ממספר המתפללים בכנסיות. בכל עיר אירופית קיימות תוכניות לבניית מסגדי-על שמולם יתגמדו כל הכנסיות באזור. המסר הוא ברור: לנו השלטון.

ערים רבות באירופה הן כבר עתה רבע מוסלמיות: קחו למשל את אמסטרדם, מרסיי או מאלמו שבשוודיה.

בערים רבות יש רוב מוסלמי באוכלוסייה שמתחת לגיל שמונה עשרה. פריז מוקפת כיום בטבעת של שכונות מוסלמיות. השם הנפוץ ביותר לבנים בערים רבות באירופה הוא מוחמד.

באמסטרדם יש הרבה בתי ספר יסודיים שבהם אסור להזכיר את חיות המשק, מפני שפירוש הדבר יהיה להזכיר את החזיר – וזה יהיה עלבון למוסלמים.

בתי ספר ממלכתיים רבים בבלגיה ובדנמרק מגישים לכל התלמידים רק מזון חלאל. באמסטרדם, שהייתה פעם עיר סובלנית, סופגים ההומוסקסואלים מכות כמעט אך ורק מידי מוסלמים.

נשים לא מוסלמיות שומעות כמעט מדי יום את הקריאות "זונה, זונה." צלחות הלוויין אינן מכוונות לתחנות הטלוויזיה המקומיות אלא לתחנות של ארץ המוצא.

בצרפת מייעצים למורים בבתי הספר להימנע מללמד יצירות של סופרים שעלולות לפגוע במוסלמים, בהם וולטייר ודידרו, ויותר ויותר גם דארווין.

במקרים רבים אסור ללמד את ההיסטוריה של השואה בגלל הרגישות המוסלמית.

באנגליה הפכו בתי הדין של השריעה לחלק רשמי מהמערכת המשפטית.

בשכונות רבות בצרפת לא מומלץ לנשים להיכנס ללא כיסוי ראש. בשבוע שעבר בבריסל הוכה אדם כמעט עד מוות בידי מוסלמים מפני ששתה בחודש הרמדאן.

היהודים נמלטים מצרפת במספרים חסרי תקדים לנוכח גל האנטישמיות החמור ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. השפה הצרפתית נשמעת כיום ברחובות תל אביב ונתניה. ואני יכול להביא עוד ועוד סיפורים כאלה. סיפורים על איסלאמיזציה.

באירופה חיים כיום חמישים וארבעה מיליוני מוסלמים. אוניברסיטת סן דייגו חישבה ומצאה לאחרונה שבתוך שתים עשרה שנים מהיום יהוו המוסלמים 25 אחוזים מאוכלוסיית אירופה.

ברנרד לואיס צופה שבאירופה יהיה רוב מוסלמי עד סוף המאה הנוכחית. אלה הם מספרים בלבד. והמספרים לא היו מפחידים כלל אילו הייתה למהגרים המוסלמים שאיפה עזה להשתלב באוכלוסייה. אך אין סימנים רבים לכך.

מרכז המחקר פיו (Pew) דיווח שמחצית מהמוסלמים בצרפת אומרים שנאמנותם לאיסלאם גדולה מנאמנותם לצרפת. שליש מהמוסלמים בצרפת אינם מתנגדים למחבלים מתאבדים. המרכז הבריטי ללכידות חברתית דיווח כי שליש מהסטודנטים המוסלמים בבריטניה הם בעד כינונה של חליפות עולמית. מחקר הולנדי דיווח כי מחצית מהמוסלמים בהולנד מודים כי הם "מגלים הבנה" למתקפות אחד עשר בספטמבר.

המוסלמים תובעים שיכבדו אותם. וכך אנחנו עושים זאת: האליטות שלנו מוכנות להיכנע. לוותר. אצלנו בהולנד נשמעה תחילה קריאה של חבר קבינט אחד להפוך את חגי המוסלמים לימי חג רשמיים של המדינה, אחר כך הצהיר חבר קבינט אחר שהאיסלאם הוא חלק מהתרבות ההולנדית, ולבסוף הסכים התובע הכללי, איש הנוצרים הדמוקרטים, לקבל את השריעה בהולנד כאשר הרוב בה יהיה מוסלמי.

יש לנו חברי קבינט שמחזיקים דרכונים של מרוקו וטורקיה. תביעותיהם של המוסלמים מלוות בהתנהגות בלתי חוקית, החל בפשעים קטנים ובאלימות אקראית – למשל נגד עובדי אמבולנסים ונהגי אוטובוסים – ועד מהומות בקנה מידה קטן.

פריז חוותה התקוממות בפרברים של מעוטי ההכנסה. יש המעדיפים לראות בכך אירועים בלתי קשורים, אבל אני קורא לזה אינתיפאדה מוסלמית. לפושעים אני קורא "קולוניאליסטים", מפני שזה מה שהם. הם לא באים להשתלב בחברה שלנו, אלא לשלב את החברה שלנו במסגרת הדאר אל איסלאם שלהם. לכן אפשר לראות בהם קולוניאליסטים.

חלק גדול מאותה אלימות רחוב שהזכרתי מכוון באופן בלעדי נגד לא מוסלמים ומאלץ רבים מילידי אירופה לעזוב את בתיהם, את עריהם, את ארצותיהם.

הפוליטיקאים נרתעים ואינם נוקטים עמדה נחרצת נגד השריעה הזוחלת הזאת. הם מאמינים בשיוויון כל התרבויות. יתר על כן, ברובד המעשי המוסלמים מהווים עתה כוח אלקטוראלי שאין להתעלם ממנו.

אי אפשר להסביר את כל בעיותינו הרבות מול האיסלאם בעוני, בדיכוי או בעבר הקולוניאלי של אירופה, כפי שטוען השמאל. אין להן גם שום קשר עם הפלסטינים או עם החיילים האמריקאיים בעיראק. הבעיה נעוצה באיסלאם עצמו.

ב. הרשו לי להציג בפניכם קורס מבוא קצר לאיסלאם.

הדבר הראשון שצריך לדעת על האיסלאם הוא חשיבותו של הקוראן. הקוראן הוא דברו האישי של אללה, שהועבר על ידי מלאך לנביא מוחמד. כאן מתחילה הבעייה. כל מילה בקוראן היא דבר האל ולפיכך אינה פתוחה לדיון או לפרשנות. היא תקפה לכל מוסלמי לנצח נצחים. לכן אי אפשר לדבר על איסלאם מתון.

אין ספק שיש הרבה מוסלמים מתונים. אבל איסלאם מתון אינו קיים. הקוראן קורא לשנאה, לאלימות, לשעבוד, לרצח ולטרור. הקוראן קורא למוסלמים לטבוח לא מוסלמים, הוא קורא לטרור נגד לא מוסלמים ולמלחמת מצווה נגדם: ג'יהאד אלים. הג'יהאד הוא חובתו של כל מוסלמי; האיסלאם עתיד לשלוט בעולם כולו על פי חרב.

הקוראן מבטא אנטישמיות גלויה ומתאר את היהודים כקופים וכחזירים.

הדבר השני שיש לזכור הוא חשיבותו של הנביא מוחמד. התנהגותו מהווה דוגמה ומופת לכל מוסלמי באשר הוא ואינה פתוחה לביקורת. אילו היה מוחמד איש שלום – אילו היה, נאמר, מין שילוב של גאנדהי והאם תרזה – לא הייתה שום בעיה. אבל מוחמד היה איש מלחמה, רוצח המונים, פדופיל, ונשוי לכמה נשים בעת ובעונה אחת.

המסורת המוסלמית מספרת לנו על הקרבות שבהם השתתף, על האויבים שנרצחו בפקודתו ואפילו על שבויי מלחמה שהוצאו להורג. מוחמד עצמו טבח את בני השבט היהודי קורייש'ה. היה לו מה לומר על עבדות, אך הוא לא הורה לשחרר עבדים.

לאיסלאם אין מוסר פרט לקידום האיסלאם. אם משהו טוב לאיסלאם, הוא טוב. אם הוא רע לאיסלאם, הוא רע.

אין בו שטח אפור ואין בו צד נוסף של המטבע. תפיסת הקוראן כדבר האל ותפיסת מוחמד כדמות האדם המושלם הן שני ההיבטים החשובים ביותר של האיסלאם.

אל תתנו לאיש לומר לכם שהאיסלאם הוא דת. ברור שיש בו אל, ויש בו חיים אחרי המוות, ושבעים ושתיים בתולות. אבל האיסלאם במהותו הוא אידיאולוגיה פוליטית. זוהי שיטה שקובעת כללי יסוד מפורטים לחברה ולחיים האישיים של כל אדם.

האיסלאם מבקש להכתיב כל היבט בחיים. פירוש המלה "איסלאם" הוא כניעות.

האיסלאם אינו עולה בקנה אחד עם החירות והדמוקרטיה מפני שהוא מבקש להשליט את הדין הדתי, השריעה.

אם אתם רוצים להשוות את האיסלאם למשהו, השוו אותו לקומוניזם או לנציונל סוציאליזם – כולן אידיאולוגיות טוטליטאריות. זה כל מה שצריך לדעת על האיסלאם כדי להבין מה מתרחש בימים אלה באירופה.

בעיני מיליוני מוסלמים הקוראן וחייו של מוחמד אינם דברים שקרו לפני 1,400 שנה אלא מציאות יומיומית, אידיאל שמכתיב את כל חייהם.

עכשיו ברור לכם למה קרא וינסטון צ'רצ'יל לאיסלאם "הגורם הריאקציונרי ביותר בעולם" ומדוע השווה את מיין קאמפף לקוראן.

ג. וזה מביא אותי אל סרטי פיטנה.

אני חבר פרלמנט ולא קולנוען.

אבל הרגשתי שחובתי המוסרית היא ללמד מהו האיסלאם.

החובה להבהיר כי הקוראן ניצב בלב לבה של התופעה המכונה טרור אך למעשה היא ג'יהאד.

רציתי להראות שבעיות האיסלאם אינן תופעה שולית אלא בשר מבשרו של האיסלאם.

הסרט שעשיתי, מהיום שהתחלתי לתכנן אותו ועד שיצא לאור, חולל תסיסה לא רק בהולנד עצמה אלא בכל רחבי אירופה.

קודם כל התחוללה סערה פוליטית שפשוט הכניסה את מנהיגי הממשלות השונות לפאניקה גמורה.

הולנד הכריזה על מצב חירום מוגבר בגלל סכנה להתקפות טרור או להתקוממות של האוכלוסייה המוסלמית.

הסניף ההולנדי של הארגון האיסלאמי חיזב א-תחריר הודיע כי הולנד צפויה להתקפה. בעולם כולו התחוללה שורה של תקריות.

הטליבאן איים בהתקפות נוספות נגד חיילים הולנדים באפגניסטאן, אתר אינטרנט הקשור לאל קעידה הודיע שאני בן מוות, וכמה מוּפְתים הכריזו שאני אחראי למרחץ הדמים שיתחולל אחרי שהסרט יוקרן.

באפגניסטאן ובפקיסטאן הועלה באש הדגל ההולנדי כמה וכמה פעמים. הועלו באש גם בובות בדמותי. הנשיא האינדונזי הודיע שלעולם לא תותר כניסתי לארצו, והמזכיר הכללי של האו"ם והאיחוד האירופי פרסמו הצהרות פחדניות ברוח דומה לזו שהשמיעה ממשלת הולנד.

אני יכול להמשיך עוד ועוד. זאת הייתה חרפה גמורה, מכירת חיסול. נתקלתי גם בשלל בעיות משפטיות שטרם הסתיימו. בימים אלה אני נתבע לדין בידי מדינת ירדן. רק בשבוע שעבר התקבלו דיווחים על סכנה מחודשת למתקפת טרור בהולנד בגלל פיטנה.|1|

ד. אסור להיכנע חירט וילדרס

הייתי רוצה לומר עכשיו כמה מילים על ישראל, כי בקרוב אנחנו עורכים כנס בירושלים.

הדרך הטובה ביותר לפוליטיקאי אירופי לאבד את מצביעיו היא לומר משהו חיובי על ישראל.

הציבור האירופי קיבל לחלוטין את הנרטיב הפלסטיני ודווקא ישראל נתפסת בעיניו כתוקפנית.

אבל אני אמשיך לדבר בעד ישראל.

ההגנה על ישראל נראית לי עניין עקרוני.

חייתי בארץ זו וביקרתי בה עשרות פעמים. אני תומך בישראל – ראשית, מפני שהיא המולדת היהודית אחרי אלפיים שנות גלות, עד אושוויץ ועד בכלל, ושנית מפני שהיא דמוקרטיה, ושלישית מפני שישראל היא קו ההגנה הראשון שלנו.

סמואל הנטינגטון ניסח זאת יפה מאוד: "גבולותיו של האיסלאם הם גבולות של דם." וישראל שוכנת על גבול כזה.

מדינה זעירה זו שוכנת בדיוק על קו ההעתק של הג'יהאד ומסכלת את ההתפשטות הטריטוריאלית של האיסלאם.

היא ניצבת בקו החזית מול הג'יהאד, כמו קשמיר, כמו קוסובו, כמו הפיליפינים. כמו דרום תאילנד, כמו דארפור, לבנון ואצ'ה שבאינדונזיה.

ישראל פשוט תקועה באמצע הדרך, כמו שהייתה מערב ברלין בזמן המלחמה הקרה.

המלחמה נגד ישראל היא לא מלחמה נגד ישראל בלבד אלא מלחמה נגד המערב. זהו ג'יהאד.

ישראל פשוט סופגת את המכות שנועדו לכולנו. אלמלא ישראל היה האימפריאליזם האיסלאמי מוצא דרכים אחרות לתיעול האנרגיה ושאיפות הכיבוש שלו.

בזכות הורים ישראלים ששולחים את בניהם לצבא ואינם יכולים לעצום עין בלילה, יכולים הורים באירופה ובאמריקה לישון שנת ישרים ולחלום בלי להיות מודעים לסכנות האורבות להם.

רבים באירופה סבורים שמן הראוי לנטוש את ישראל לגורלה כדי להרגיע את המיעוטים המוסלמיים באירופה.

אך אילו התמוטטה ישראל, חס וחלילה, המערב לא היה נרפא. המיעוטים המוסלמיים שלנו לא היו משנים פתאום את התנהגותם ומאמצים את ערכינו.

אדרבא, סופה של ישראל היה נותן דחיפה עצומה לכוחות האיסלאם. הם היו רואים בכך, ובצדק, הוכחה לחולשת המערב, לקיצו הבלתי נמנע. סופה של ישראל לא יהיה הקץ לצרותינו עם האיסלאם, אלא רק ההתחלה. הוא יהיה תחילתו של המאבק האחרון לשליטה בעולם כולו.

אם הם יוכלו לישראל, דבר לא יעמוד בפניהם. קשה מאוד לשמור על אופטימיות מול האיסלאמיזציה הגוברת של אירופה. הכול פועל נגדנו. אנחנו מובסים בכל החזיתות. האיסלאם מנצח מבחינה דמוגרפית. ההגירה המוסלמית היא אפילו מקור לגאווה בקרב המפלגות הליברליות השליטות. האקדמיה, האמנות, התקשורת, האיגודים המקצועיים, הכנסיות, עולם העסקים, המימסד הפוליטי – כולם קיבלו על עצמם את התיאוריה האובדנית של הרב-תרבותיות.

עיתונאים-לכאורה מתנדבים להדביק לכל מי שמותח ביקורת על האיסלאם את התווית "ימני קיצוני" או "גזען".

המימסד כולו מצדד באויבינו.

שמאלנים, ליברלים ונוצרים דמוקרטים – כולם חולקים עתה את יצועם עם האיסלאם. וזה הדבר שמכאיב במיוחד לראות: בגידת האליטות שלנו.

ברגע זה בהיסטוריה האירופית האליטות אמורות להנהיג אותנו. להגן על מאות שנות ציוויליזציה. לשמור על מורשתנו. לכבד את ערכי הנצח של היהדות והנצרות שהפכו את אירופה למה שהיא היום. אך יש מעט מאוד סיבות לתקווה ברמת הממשלות.

סרקוזי, מרקל, בראון, ברלוסקוני – בינם לבין עצמם הם כנראה יודעים היטב כמה חמור המצב. אך כשנדלקת אותה נורה אדומה קטנה, הם מישירים מבט אל המצלמה ומספרים לנו שהאיסלאם הוא דת של שלום ושעלינו להשתדל להסתדר יפה עם שכנינו ולשיר קוּמבאיה.

הם משתפים פעולה מרצונם החופשי במה שהנשיא רייגן כינה בצדק רב "בגידה בעברנו, בזבוז חירותנו.

" אם יש תקווה לאירופה, היא תצמח מקרב העם ולא מהאליטות. השינוי יוכל לבוא רק מלמטה. הוא חייב לבוא מהאזרחים עצמם. אך הפטריוטים האלה יצטרכו לכבוש את כל המימסד הפוליטי, המשפטי והתקשורתי.

בשנים האחרונות היו סימנים קטנים אך מעודדים ללידתה מחדש של הרוח האירופית המקורית.

האליטות אולי מפנות עורף לחירות, אך לא הציבור. בארצי, הולנד, שישים אחוזים מהאוכלוסייה רואים כיום בהגירה ההמונית של המוסלמים את הטעות מספר אחת שעשתה המדינה מאז מלחמת העולם השנייה. ושישים אחוזים רואים באיסלאם את הסכנה הגדולה ביותר הנשקפת לזהותנו הלאומית.

ואינני חושב שדעת הקהל בהולנד שונה מאוד מארצות אחרות באירופה. המפלגות הפטריוטיות שמתנגדות לאיסלאם הולכות וגדלות כנגד כל הסיכויים.

מפלגתי, למשל, החלה לפעול לפני שנתיים וקיבלה אז חמישה אחוזים מקולות הבוחרים. היום צופים לה בסקרים עשרה אחוזים. הוא הדין בכל המפלגות הדומות לה באירופה.

הן נאבקות בממסד הליברלי ועקב בצד אגודל הן מתחילות להשיג דריסת רגל בזירה הפוליטית.

עכשיו, לראשונה, המפלגות הפטריוטיות האלה יתייצבו זו לצד זו ויחליפו חוויות.

זו תהיה אולי תחילתו של משהו גדול. משהו שעשוי לשנות את מפת אירופה לעשרות השנים הבאות. וזהו אולי הסיכוי האחרון של אירופה.

בחודש דצמבר השנה ייערך כנס בירושלים. נוכל שם לצפות בפיטנה במשכן הכנסת ולדון בנושא הג'יהאד.

אנחנו מארגנים את האירוע הזה דווקא בישראל כדי להדגיש את העובדה שכולנו נמצאים יחד באותה סירה ושישראל היא חלק מהמורשת המשותפת שלנו. ציבור המשתתפים יהיה ציבור נבחר.

לא תותר כניסתם של ארגונים גזעניים, ותותר רק השתתפותן של מפלגות דמוקרטיות אמיתיות.

הכנס הזה יהיה תחילתה של ברית פטריוטים אירופיים. ברית זו תהיה אבן פינה לכל הארגונים והמפלגות המתנגדים לאיסלאם ולאיסלאמיזציה.

למען הברית הזאת אני מבקש את תמיכתכם. מאמץ זה הוא אולי צעד חיוני לאמריקה ולמערב. אמריקה יכולה להמשיך לחלום שמיקומה מבטיח לה הגנה מפני הג'יהאד והשריעה. אך היום לפני שבע שנים בדיוק עדיין היתמר עשן מגראונד זירו בעקבות המתקפות שניפצו את החלום הזה אחת ולתמיד.

אך הסכנה אינה מסתכמת בהתקפות טרור. הסכנה היא התרחיש לפיו אמריקה נותרת המעוז האחרון. האורות באירופה יכבו אולי מהר מכפי שנדמה לכם.

אירופה איסלאמית פירושה אירופה נטולת חופש ודמוקרטיה, שממה כלכלית, חלום בלהות אינטלקטואלי, ואובדן בעלת ברית צבאית לאמריקה – מפני שבעלות בריתה יהפכו לאויבות, אויבות בעלות פצצות אטום.

מול אירופה איסלאמית תיוותר אמריקה לבדה כשומרת הגחלת של רומא, אתונה וירושלים.

חברים יקרים, החירות היא המתת היקרה ביותר.

הדור שלי לא נדרש אף פעם להילחם עליה, אנשים ששילמו עליה בחייהם הגישו אותה לנו על מגש של כסף. בתי עלמין בכל רחבי אירופה מזכירים לנו את הבחורים הצעירים שלא הצליחו להגיע הביתה ושאנו מוקירים את זכרם.

החירות הזאת איננה רכושו של הדור שלי – היא רק פיקדון שנמסר לו. אנחנו יכולים רק להוריש לילדי אירופה את החירות הזאת, שנקנתה במחיר יקר, במצב שבו קיבלנו אותה.

איננו יכולים לעשות עיסקה עם המוּלוֹת והאימאמים.

הדורות העתידיים לא יסלחו לנו על כך לעולם. איננו יכולים לבזבז את החירויות שלנו. פשוט אין לנו זכות לעשות זאת. זו לא הפעם הראשונה שהציוויליזציה שלנו נתונה בסכנה. ראינו זאת גם בעבר.

האליטות בגדו בנו גם בעבר. הן צידדו באויבינו גם בעבר. ובכל זאת, ידה של החירות היתה על העליונה.

לא זו השעה ללמוד מרוח הפייסנות, ההתבזות, ההפקרה, הוויתור והכניעה.

לא זו השעה לעשות כמעשהו של מר צ'מברליין.

צו השעה הוא ללמוד ממר צ'רצ'יל ומהדברים שאמר בשנת 1942: "אל לנו להיכנע לעולם, לעולם, לעולם, לעולם, בכל עניין גדול או קטן, רב או פעוט, אל לנו להיכנע לעולם אלא רק לקול הכבוד והשכל הישר.

אל לנו להיכנע לעולם לכוח; אל לנו להיכנע לעולם גם מול מה שנראה כיתרונו העצום של האוייב."

באושוויץ שרפנו תרבות, מחשבה, יצירתיות, כשרון. הרסנו את העם הנבחר, באמת נבחר,כי הם הולידו אנשים גדולים ונפלאים, אשר שינו את העולם.

תרומתם של אנשים אלה מורגשת בכל תחומי החיים: מדע, אומנות, מסחר בינלאומי,ומעל לכל - מצפונו של העולם.

אלה האנשים ששרפנו.

ותחת העמדת פנים של סובלנות,

ומכיוון שרצינו להוכיח לעצמנו שנרפאנו ממחלת הגזענות,
פתחנו שערינו ל20 מליון מוסלמים,

אשר הביאו עלינו טיפשות ובורות, קיצוניות דתית ואי-סובלנות,
פשע ועוני הנובעים מאי רצון לעבוד ולקיים את משפחותיהם בכבוד.

הם הפכו את הערים הספרדיות היפהפיות שלנו לעולם השלישי, טובעות בזוהמה ופשע.

הם מסתגרים בדירות שקיבלו בחינם מהממשלה,
ובהן הם מתכננים את הרצח וההרס של מארחיהם התמימים.

וכך - לרוע מזלנו, החלפנו תרבות בשנאה פאנאטית,כישרונות יצירתיים בכישורי הרס, אינטליגנציה בפיגור ודעות קדומות.

המרנו את רדיפת השלום של יהדות אירופה ותכונתם לתקוות לעתיד טוב יותר לילדיהם,היצמדותם הנחושה בחיים כי החיים קדושים, באלה אשר תרים אחר המוות.

באנשים אשר מתכלים בתשוקת המוות לעצמם ולאחרים, לילדינו ולילדיהם.

ראש הממשלה הודיע שהוא בעד פיקוח ומעקב מודיעיני על המסגדים, המהווים כר נרחב כדבריו לתכנון פעולות טרור נגד המדינה.

".....על המוסלמים להחליט - או שאתם מאמצים את חוקי המדינה - או שתעברו למקום אחר" אמר ראש הממשלה בנאומו ביום רביעי האחרון.

"נמאס לי שהאזרחים בארצי חיים בחשש מתמיד מפעילות טרוריסטית צפויה מטעם האיסלם הקיצוני.

התרבות שלנו במדינה התפתחה כאן לאורך דורות כתוצאה ממאבק, ניסיונות קשים וניצחונות למען החופש שלנו, לכן אם ברצונכם להיות חלק מהחברה שלנו וליהנות מכל הטוב שהחופש שלנו מעניק לכם - אמצו ומייד את החוקים והכללים של מדינתנו !!!

זאת הארץ שלנו ואנחנו נאפשר לכם כל הזדמנות ליהנות מהטוב שיצרנו ועשינו כאן, אך ברגע שתתחילו שוב לפגוע בה, בערכיה, בדגלה, באמונות שלנו ובדרך חיינו כאן - אני מציע לכם לעשות שימוש בערך הקדוש שלנו - החופש לעזוב, ולחפש לעצמכם מקום אחר על פני כדור הארץ....." .

מי אמר את זה ???

האם זה אביגדור ליברמן???

או אולי:אהוד אולמרט?

ציפי?

אהוד ברק?

ביבי?

ממש לא.

אמר זאת ראש ממשלת אוסטרליה, ג'ון האווארד,בנאומו ביום רביעי האחרון.

אבל שם באוסטרליה זה לא גזענות!!זה סתם רצון לחיות ולא להיכנע לטירוף ולטרור.

ואצלנו ???

שימו לב מה מתרחש באוניברסיטת תל אביב...לראות ולא להאמין...!!נא לפתוח את האתר הבא:

http://www.student.co.il/?CategoryID=971&ArticleID=4175&Page=1

◄ חירט וילדרס הוא לא יותר מגזען חשוך / חיים הר זהב

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/163/355.html

תגוביות:

1.מעניין. וילדרס יוצא נגד האיסלאם, אבל אתה מסיט את הדיון לערבים...
וחוץ מלקלל לא אמרת כלום.אם אתה לא יכול להבין את ההבדל בין היהודים של שנות השלושים לבין המוסלמים של היום, אתה או טיפש, או מיתמם, או אידיוט.
היהודים בשנות השלושים לא ביצעו פיגועים בתחנות רכבת. הם לא תקפו בני דתות אחרות בשכונות שלהם. לא רצחו בני מיעוטים אחרים,לא השחיתו את בתי התפילה שלהם, לא ואילצו אותם להסתובב עם מאבטחים בכל מקום.
הרבנים שלהם גם לא דרשו בכל בית כנסת שהיהדות תשתלט על אירופה, ועל כל העולם, ושדין הכופרים הוא בחרב. היהודים גם לא היו עסוקים השכם והערב ברצח יהודים - בסדרי גודל הרבה יותר גבוהים מכל גוי שהרג יהודי.
המוסלמים דווקא כן.אז סע ללונדון, תסתובב לך ברחובות אפגניסטן החדשה, בין הנשים הרעולות, שבעליהן שומעים במסגדים את הקריאות להשלטת השריעה באנגליה. וסע לאמסטרדם, שם מוסלמי צעיר יעצור אותך ליד בית הכנסת הפורטוגזי (אם תראה את יהדותך) וישאל אותך האם האיסלאם טוב או רע, בידיעה שאם תגיד ''רע'', אתה עשוי לחטוף מכות רצח. ואחרי זה תמשיך להיתמם. אני אמשיך לתמוך בוילדרס.

2.שלילת הלגיטימיות של הצדיק הבודד שמכיר בזכותנו לא תעשה טוב לאף אחד.

3. מה נתן האיסלם למין האנושי ? רצח,טרור,אלימות,דיכוי נשים,הרס תרבויות אחרות,ריבוי יתר.עכשיו רק רשום בגוגל ''תרומת היהודים לעולם''.

4.הירט וילדרס הוא ליבראל חילוני ונאור - שמתייחס בצורה רציונאלית למציאות שמתגבשת שם - בזמן שאחרים טומנים את ראשם בחול. הוא חבר אמיתי של עם ישראל (לא כמו האבנגליסטים האמריקאים המטורללים) - ושותף למאבק הצודק שלנו. בלי שיהיה לנו תמיכה מהעולם התרבותי והדמוקרטי באמת -''החברים שלך'' יגמרו אותנו בסוף.

5.האיסלמיסטים באמת רוצים לכבוש את אירופה דרך הרחם, הם לא מקבלים את ערכי הבסיס של התרבות האירופאית. הם באמת מהווים איום תרבותי על אירופה, ולאירופה יש את הזכות לשמר את עצמה. ווילדרס לא מחפש ליצור מחנות ריכוז ולהשמיד את המוסלמים. הוא מחפש להשאיר את אירופה אירופה ולא eurabia .

6.ההבדל בין יהדות ואיסלם הוא שאנחנו מעולם לא רצחנו והרגנו בשם האלוהים.

7.אנטישמים בתוכנו חברו עם האיסלאם לחיסול מדינת היהודים במלים יפות.

8.ההשוואה בין שינאת היהודים בשנות ה-30 של המאה הקודמת, לשינאת המוסלמים היום באירופה ,מפספסת עובדה אחת מאוד משמעותית. היהודים אף פעם לא ניסו להשליט את תרבותם ודתם על המקומיים במדינות שהם חיו בהן. היהודים תמיד ניסו להשתלב בנורמות הקיימות שבמקומות בהם הם חיו. לעומת זאת המוסלמים עושים את הכל כדי לא להשתלב בתרבות המקומית, ויותר מזה ,עושים את הכל כדי לכפות את תרבותם ודתם על המקומיים הסובבים אותם, אפילו בכוח ברוטאלי.עיתונאי שלא מסוגל לראות את ההבדל הזה אולי כדאי שיחפש מקצוע אחר.

9.האנטישמיות החדשה, חיים הר זהב.כתבה ילדותית, תמימות של אווילות.דיבור של גננת.

10.האנטישמים החדשים הם שמלאנים הזויים כמוך-הר זהב.

11.איזה דמגוג רדוד.קשקשן שחוזר על סיסמאות נבובות מבלי לראות את העובדות. איני מכיר את הכותב אבל נראה לי ששוב יש לנו עסק עם שמאלן שרלטן, שהעובדות אינן חשובות לו, ואוי למי שאינו מסכים איתו.

12.אני עוקב אחרי ווילדרס לא מעט שנים בכנסים בישראל, באירופה, ובכלי התקשורת.הוא חזר על אותן דיעות שמשבחות את היהודים ואת ישראל, ומוקיר תודה ,הערכה והערצה לישראל. אני מצטט מדבריו :כל אם באירופה יכולה לישון בשקט הודות לעמידתה האיתנה והצודקת של ישראל מול הערבים.

13.כל הכבוד לחירט וילדרס.ומספיק עם הנאיביות שוחרת השלום נוסח נוויל צ'מברלין (מול הנאצים) של השמאל הישראלי.

14.מר גולדברג, מה משותף לרוצח ורופא? שניהם חותכים גופות. אחד הורג ואחד מחיה.ההשואה בין נאציזם/פאשיזם/הזכות להגדרה עצמית, היא השוואה מגמתית ודמגוגית שנועדה להסתיר את ההונאה הגדולה. האיסלם המתפשט באירופה מחולק למספר זרמים, המרכזי שבהם בראשות השייח' יוסוף אל-קרדאווי מהאחים המוסלמים. במסמכים פנימיים בשפה הערבית החשופים לעין כל ברשת, הוא טוען שכיבושי האיסלם את איזורי הכפירה, רלוונטים מתמיד, אלא שלא כמו בתקופת הח'ליפות העבאסית, הם יתבצעו בכלים הדמוקרטים קרי: חופש הפולחן, ההפגנה, הרעלה וההשתלטות הדמוגרפית. וילדרס קנה את דיעותיו ה''קיצוניות'' אחרי שהבימאי ההולנדי הנודע תיאו ואן-גוך (הנין של) נרצח. אל הסכין הנעוצה בגופו הוצמד פתק עם הסבר קוראני על נקמות האיסלם. חטאו של ואן-גוך היה שהעז לביים סרט דוקו על מעמדן של הנשים בחברה האיסלמית-מודרנית. זה היה ב2004.שנה אח''כ הותקף עיתון דני ידוע על כך שהעז לפרסם קריקטורות על מוחמד. הקריקטוריסט הראשי נע עד היום בין דירות מסתור בסקנדינביה מאימת המוג'הידין.
באותה שנה נשרפו כ-5000 מכוניות ברחבי צרפת בגלל ''זעם האיסלם הקדוש''.
הזכות להגדרה עצמית היא כוללת ולא רק מגמתית לצורך מימוש מונרכיות.

15.איזה גיבוב של שטויות.האיסלאם הוא הוא הסכנה ולא יעזור כלום. כל ערימת הגבבה שהשפרצת פה.מי שעוצם עיניים יחטוף סכין מאחור.

16.כשקוראים את הכתבה, מיד מבינים למה השמאל קורס ומאבד מכוחו.
הטפשות כדרך חיים -מסוכנת.הפחדנות -לא מובילה לשפע שלום ושלווה אלא למלחמות ושכול.הצביעות -אינה מקדמת את החברה, הצבוע חי בשקר ולכן נדון מראש לכשלון. השמאל פשט את הרגל גם רעיונית וגם מוסרית ערכית. קיומו בישראל מתאפשר לו בזכות כיבוש התקשורת הזמני של אנשיו, ומימון חו''ל.
שליטתו בתקשורת, פעם, לפני האינטרנט והבלוגים החופשיים הביאה לחיזוק ממשי בכוחו. יעידו 12 המנדטים של מר''צ בבחירות 1991. השמאל בשלטונו ע''פ דרכו הביא עצמו לקריסה טוטאלית.היום, אנשים יכולים להכנס למחשב וללמוד על האמת בעצמם. העם לא תלוי רק בשופרי התעמולה של השמאל להשגת מידע. ולכן, מי שינזק מכך תהיה התקשורת עצמה בה אמון הציבור קורס מיום ליום. מי מוכן לשלם כסף בכדי לקנות עיתון שלא מספר את האמת? עיתון שמדורי הפרסום ולוחות המכירות בו אמיתיים יותר מ''כתבות'' ו''מאמרים'' פוליטיים תעמולתיים? הצפייה בחדשות ב-8 בערב הפכה לבידור פשוט ולא לרכישת מידע על העולם סביבנו. אנשים כבר לא מאזינים בעניין לחדשות ברדיו כמו שהיה לפני 20 שנה. תראו את התגובות לכתבה... ואת כמות הבוז והביקורת שהעם מביע כלפי כותבי ה''מאמרים''. תבינו לבד.

17.ליהודים לא היתה מדינה ולאיסלם יש עשרות מדינות .

18.אתה בטח בעד שלום עם הערבים, נכון? אתה, שכתבת ''בלי לשתף פעולה עם גזענים חשוכים. בלי לשתף פעולה עם כאלו הפוסלים אומה של בני אנוש מלהתקיים על יבשת שלמה רק כי הם לא נראים להם. דווקא אנחנו, היהודים, אמורים לזכור את הלקח האוניברסלי הזה טוב מכולם. '' האם למדת את הלקח? או שתשמח לשבת עם איסלאמונאציים רצחניים שלא שוללים את קיומך רק ביבשת אחת, אלא בכל העולם?

19.בהולנד ובשאר אירופה, הבדלנות, ההתרבות והתוקפנות של המהגרים המוסלמים מאיימת באופן ישיר ומוחשי על הדמוקרטיה, על זכויות האדם ועל שלטון החוק, שהושגו בהדרגה ובעמל רב.

20.מחפש להיכנס לרשימת מקבלי השכר של הקרן החדשה ואירגונים אירופיים.שמאלניים קיצונים. כל כך שקוף.

21.אתה יכול להתחיל ע''י כך שתהגר עם משפחתך לשכונה בדרום ת''א, קל להיות ''הומני'' כשאתה כותב מאמר מהמחשב הנייד שלך בבית קפה בצפון ת''א על קפוצ'ינו.

22. הקולניאליזם האיסלמי הוא בלתי הפיך.אז צריך לתמוך בוילדרס ודומיו ויכול גולדברג הרדיקאלי תומך זכות השיבה(מתערבים?)לזעוק ''ימין קיצוני פאשיסטי''כאוות נפשו.מצבים קיצוניים מייצרים פתרונות קיצוניים.

23.מי שמתאים לשנות ה-30 בגרמניה אלה יהודים שלא מאמינים ש''זה'' יקרה.חירט ווילדרס מזהיר מפני שואה, ויהודים ''נאורים'' משמיצים אותו. נו, נו. ההיסטוריה מלמדת שמי שלא לומד ממנה, נידון לחזור עליה.

24.הקשבת פעם לאיממים שרוצים את דגל השריעה מעל לבית הלבן וברחוב דאונינג מספר 10? שמעת את דרישתם בהולנד שהשריעה תהיה חוקית? שמעת ראש עיר בדרום צרפת שבה רוב מוסלמי שטוען שמי שאינו מוסלמי יהיה אזרח סוג ב' (בארצו!)?אתה חי במדמנת השמאל שרוצה לשים קץ למדינה יהודית. ממש גועל נפש.

25.סמולנות היא מחלת נפש חשוכת מרפא! הסמולנים קוראים גזען ניאו נאצי לכל מי ששונא מוסלמים ברברים וטרוריסטים.לעומת זאת לאנטישמים מסוכנים מסוגה של מקגוויר שניסתה להיכנס לישראל לאחר השתתפותה ב''משט אנטישמי לעזה'' הם קוראים ''כלת פרס נובל''! מה שבאמת מפחיד את הסמולנים היא העובדה שהאירופאים מתעוררים ויתכן שתוך זמן קצר הם יתחילו ''לטפל'' במוסלמים והפעם ללא שום עכבות ''ליברליות''! ומיד אחר כך יתעוררו הישראלים.... וחסל שקר ה-''דו-קיום''!

26.הכינוי שלך ושל כמותך אצל הפוליטיקאים של הג'יהאד הוא''useful idiots''.איזו השוואה בין מטיפי טרור במסגדי אירופה ליהודים.אנשים כמוך הם הקרקע עליה מסתמכת תנועת ההגירה המכוונת של האיסלם הקיצוני.אנשים כמוך עיוורים לתהליך העולמי של הג'יהאד במלחמתם בכופרים היהודים והנוצרים כאשר כל קרקע היא הקדש לאיסלם וכל כופר אחת דתו מוות!

27 . שימו לב לשימוש הכמעט היסטרי שעושה השמאל בשואה.אם זה בהקשר עם ילדי הזרים ועכשיו המוסלמים באירופה.את ילדי השבחי''ם משווים לילדי היהודים בשואה שנטבחו או הומתו בתאי הגזים. זה ממש התרחיש עכשיו, נכון, שמאל הזוי? עכשיו בא חיים להשוות את מצב המוסלמים שהתאזרחו בהמוניהם (50 מיליון?) עם מצב היהודים לפני השואה. היהודים באירופה תרמו למדינות בהן השתקעו לפני שנים רבות, לא היוו איום בטחוני (רק לפני יומיים הרגו האמריקאים גרמנים מוסלמים שתכננו פיגועים באירופה). ואת הפיגוע ברכבת התחתית באנגליה עדיין לא שכחנו. אז כך גם התנהגו היהודים בשנות ה-30?
עיוות עובדות ומציאות הופך להיות נכס צאן ברזל של השמאל. נאיבי מצדכם לחשוב שהעם כל כך טיפש שיאכל את הלוקשים שלכם. התהייה שלי היא אחת: מה יוצא לכם מכל זה? חוץ מזה שרוב העם שונא אתכם יותר ויותר מיום ליום? כמה אפשר להיות תלושים מהמציאות?

28.טיעוניך אינם נכונים אחד לאחד. אבל לא נמנה את הטעויות המביכות שלך אלא רק נסביר את המסר- מי שניאו נאצי ופאשיסטי זה חבריך המוסלמים. אם אתה מעוניין נשמח לשלוח לך קריקטורות שלא צויירו ע''י וילדרס, אלא ע''י טובי הכתבים ברמאללה קהיר ועמאן.

29.אי אפשר בכלל להשוות את היהודים שחיו אז באירופה לבין הערבים שחיים שם היום. היהודים באירופה היו חלק אינטגרלי מהעם. הם היו גרמנים, איטלקים, צרפתים, הונגרים והיו נאמנים למדינתם.הערבים שחיים באירופה הם ערבים. לא משנה באיזה מדינה, הם קודם כל ערבים. הם חיים בשכונות משלהם שהמשטרה לא נכנסת אליהן, ונבדלים לחלוטין מהמדינה שבה הם חיים.
במקום ''ברומא התנהג כרומאי'', זה ''ברומא, פריז, לונדון וכו' - התנהג כערבי'' .

30.וילדרס הוא יקיר העם היושב בציון.

31.באנגלית קוראים לכם ''useful idiots''.בערבית יקרעו לכם את הצורה.

32.מחרטט על חירט.האם זו הסיבה שככה נראים הנאומים של איתן כבל? האיסלאם באירופה מבקש לכפות את עצמו על כל היבשת והוא מצהיר במפורש שזו כוונתו. היהודים כפו את עצמם? הם הרי גדלו (כמו שאתה בטח היית רוצה גם פה) ב''היה יהודי בביתך וגרמני בצאתך". הם עשו הכל כדי להיטמע ולהשתלב. הם רצו לכפות על נשות ברלין ללכת עם כיסוי ראש? הם ביצעו פיגועים? הרי רק בימים האחרונים למדנו על הטרור החדש מבית היוצר של מוסלמים אזרחי המדינות שהטרור מופנה נגדן! (מוכר לך, או שאתם עדיין עסוקים עם העתירה לבטל את הסנקציות שהוטלו על זועבי?...) הרי שבדיה הפכה לאנטישמית הרבה יותר ממה שהיתה (אנטישמיות שהובלה באופן מסורתי ועקבי ע''י השמאל המרקסיסטי ששלט שם שנים רבות) מאז שהוצפה במוסלמים. מאלמו הפכה לעיר שכל יהודיה בורחים ממנה- אז אתה בא לספר לי על מוסלמים אומללים שאנחנו צריכים להגן עליהם?

מאת: ד"ר יוחאי סלע

לכול הדעות, המנהיגות הערבית בישראל חיה בתרמית אחת גדולה ועמוקה, והיא גם נוטה לקדם את התרמית הזו בקרב הציבור הערבי על-מנת להמשיך ולתחזק את הלאומנות הערבית הנמצאת כפסע אחד בלבד לפני פריצתה של מלחמת-אזרחים במדינת-ישראל. ח"כ אחמד טיבי (רע"ם-תע"ל), משחק היטב את התפקיד הפוליטי שהוא שנטל על עצמו מאז שהוא נכנס לכנסת-ישראל. דהיינו, הוא נצמד בכל כוחו ל"כיסא ולתקציב הציוני", אך הוא גם פועל במקביל לכך, כדי להביא להריסתו של "החזון הציוני" כחלק ממערך אידיאולוגי ברור וידוע לכול. בשום מדינה ערבית אחרת אחמד טיבי לא היה יכול לפעול באותה נינוחות כפי שהוא "פועל" בישראל. אם אחמד טיבי היה מתגורר באחת מהמדינות המוסלמיות הרבות הקיימות כיום (57 מדינות), סביר להניח שאת מרבית זמנו הוא היה מבלה במאסר או שהוא היה מעדיף לחיות בנוחות ובנינוחות בורגנית באחת מהמדינות המערביות - בדומה למאות אלפי מוסלמים הבורחים ממדינותיהם הכושלות בשל תחושת מחנק אישית ודיכוי פוליטי וכלכלי בלתי-נסבל. והמצב באמת בלתי-נסבל, שכן על-פי דוחות האו"ם שהתפרסמו בינואר 2010, הדיכוי במדינות הערביות נחשב לקשה ולחמור ביותר מבין כל המדינות הקיימות בעולם.

לפיכך, ניתן להעריך שכל הישגיו של אחמד טיבי הושגו הודות ותודות לקיומה של מדינת-ישראל, וכן לרוחב-ליבה, לכלכלתה, לעושרה, לרמת החינוך שבה ולמגוון האפשרויות העומדות בפני כל אחד - ללא יוצא מהכלל. במילים אחרות, הישגיו של אחמד טיבי - החל מתחום לימודיו וכלה במעמדו הפוליטי - שייכים כולם למדינת-ישראל בלבד ולא לאיש המכונה "אחמד טיבי". שכן, ללא מדינת ישראל, ח"כ אחמד טיבי היה נחשב לעוד "אחמד טיבי" נוסף במרחבים הגדולים והשוממים הקיימים במצרים, בסוריה, בירדן או בערב-הסעודית. את העובדה הפשוטה הזו, ח"כ אחמד טיבי נוטה לשכוח, וזאת בדומה לאחדים ממנהיגיה של הלאומנות הערבית הפועלת במדינת-ישראל. אחת מהשאלות הרבות שאחמד טיבי צריך לשאול את עצמו היא: לאן נעלמו מיליון יהודים שחיו במדינות-ערב עד לשנת 1945? או לאן נעלמו הנוצרים שהתגוררו במרחב האסלאמי עד לאחרונה? תשובה כנה אמיתית תוביל אותו למסקנה אחת מתבקשת בנוגע לכפיות-הטובה שהוא מפגין כלפי מדינת-ישראל שהוא חי ופועל בתחומה. העניין הזה, מוביל אותנו לעבר אמירתו של ח"כ אחמד טיבי בנוגע להכנות הנעשות בישראל לקראת הצטרפותה לארגון הבינלאומי של המדינות המפותחות, ה-OECD.

ב-20 בינואר 2010, הגיע לישראל מזכ"ל ה-OECD, אנחל גורייה, כדי להגיש לממשלת-ישראל את הדוחות הסופיים לקראת הצטרפותה של ישראל לארגון במאי 2010 או בעתיד מאוחר יותר. ב-19 בינואר 2010, ההתלהמות הלאומנית של אחמד טיבי לבשה צורה נוספת לקראת בואו של אנחל גורייה, בכך שהוא טען כי "הארגון אינו צריך לקבל את ישראל לשורותיו משום שהיא נוהגת אפליה כלפי אזרחיה הערבים". אולם אחמד טיבי לא יצא, למשל, נגד טורקיה המדכאת ברצחנות את המיעוט הכורדי למרות היותה חברה בארגון. היבט זה נוגע לבעיה תרבותית רחבה האופיינית למרבית המוסלמים בעולם והיא גם אופיינת למדי בדמותו של קו-פוליטי עיקרי במדינות הערביות במזרח-התיכון. דהיינו, שתיקה כללית ומכוונת כלפי מעשיהן הרצחניים של המדינות המוסלמיות, לעומת "רעשנות לאומנית" כלפי מדינות המקיימות משטר דמוקרטי וליברלי ראוי לחיקוי כדוגמת ישראל.

הציבור הערבי בישראל כבעיה תרבותית

אמירתו זו של אחמד טיבי, למעשה חשפה את התרמית הערבית הגדולה ששותפה לה גם התקשורת הישראלית - על כל מרכיביה וחלקיה. הבעיה של ערביי-ישראל אינה נעוצה באפליה מכוונת מצד מוסדות המדינה, אלא היא נעוצה בתרבות הערבית-אסלאמית הגורמת לנחיתות תרבותית, לנחיתות כלכלית, לנחיתות השכלתית ולנחיתות מעמדית כתוצאה משילובם של כל הגורמים הללו. ח"כ אחמד טיבי יודע היטב על מה מדובר - שכן די להסתכל על נתוני הפשיעה בקרב ערביי-ישראל כדי להבין את התמונה בכללותה (שאחמד טיבי תורם לה בשל רשלנותו הפוליטית).

גם אם מדינת-ישראל הייתה משקיעה מיליארדים של שקלים בציבור הערבי המתגורר בישראל, מאומה לא היה משתנה, כפי שמאומה לא השתנה בעזה, ברשות הפלסטינית, בירדן, במצרים, בסוריה, בסעודיה, בעיראק ובלבנון, למרות שהעולם-המערבי שפך במדינות הללו מאות מיליארדי דולרים ולמרות הרווחים העצומים של מדינות-הנפט במהלך העשורים האחרונים. הסיבה נעוצה בכך שהחברה הערבית-אסלאמית עדיין דבקה בערכים גזעניים, אנטי-פמיניסטים ויוהרה דתית כלפי אחרים בשל היותם - בהתאם לקוראן - בני הקופים והחזירים.

לצד השבחים הרבים להם זוכה ישראל מצד ארגון ה-OECD, באחד מהדוחות שהוגשו לישראל ב-20 בינואר 2010, הייתה ביקורת בנוגע ל"מדדי העוני הקיימים בקרב ציבור הערבי בישראל". כמובן שהתקשורת הישראלית עטה על הנתון הזה בטענות שונות ומשונות. הכותרת השכיחה שניתנה הייתה: "ישראל היא המדינה הענייה והאי-שוויונית ביותר בעולם המפותח". העיתון הכלכלי "דה-מרקר" העניק כותרת לאחד מהמאמרים שהוקדשו לנושא בשם: "זנב מדובלל לאריות" (דה-מרקר, 21 בינואר 2010, עמוד 3). כותרות ברוח דומה התפרסמו גם בשאר העיתונות הכתובה בישראל (כמו סבר פלוצקר מ"ידיעות אחרונות"), ובכך למעשה הם תרמו לתרמית הערבית הגדולה. הבעיה היא שהתקשורת הישראלית (יחד עם כמה בעלי עניין) נוטה להתבלבל בין "פערים גדולים" לבין "עוני". פערים גדולים בין שתי קבוצות אוכלוסייה, אינם בהכרח מורים על "עוני". כך באופן דומה, התקשורת הישראלית ממהרת להגדיר כל "העדפה תרבותית" יהודית כ"גזענות", בעוד שהעדפה דומה מצד הציבור הערבי היא עניין "תרבותי". הבה נבדוק כמה נתונים מעניינים על-מנת להבהיר את התמונה:

ישראל הפכה לאחד מממרכזי ההייטק החשובים בעולם, שכן מספר החברות הישראליות הנסחרות בנאסד"ק (כ-63 חברות) עולה על כל מדינות אירופה יחדיו. כ-4,000 חברות הזנק (סטארט-אפ) פועלות בישראל. ההשקעה הישראלית במחקר ופיתוח נחשבת לגבוהה בעולם - כ-4.5 אחוזים ביחס לתוצר. שיעור האקדמאים בישראל נחשב לגבוה בעולם - מתקרב במהירות לכדי 50 אחוזים מכלל האוכלוסייה הישראלית, בדומה לקנדה. ישראל הקטנה מייצרת כ-1.2 אחוזים מסך-כל התוצרת המדעית בעולם. ישראל נמצאת במקום השלישי בעולם בשיעור הפרסומים המדעיים לנפש. ישראל נמצאת בצמרת העולמית במספר הזוכים בפרס נובל ביחס למספר התושבים - 1.3 למיליון תושבים. מדינת ישראל דוהרת קדימה, והיא משאירה מאחור את המדינות הערביות ואת כל מי שנצמד אליהן רעיונית ותרבותית. כל ההישגים הללו נובעים מהמסגרת התרבותית היהודית ולא מהמסגרת התרבותית הערבית-אסלאמית. וזאת משום, שהתרבות היהודית דוגלת ביוזמה אישית (שכן, "הכל פתוח והרשות נתונה"), בעוד שהתרבות האסלאמית דוגלת ש"הכל מן אללה" ואין צורך להתאמץ.

נבדוק לרגע באיזה תחום האוכלוסייה הערבית בישראל בכל זאת מגלה יוזמה אישית. התוצר הלאומי הגולמי (תל"ג) לנפש בישראל עומד על כ-30,000 דולר לשנה (על-פי "שווי כוח-קנייה"). בהתאם לחישובים אחדים שנעשו בישראל, התל"ג לנפש בקרב הציבור הערבי בישראל עומד על כ-10,000 דולר לשנה. המשמעות היא שהציבור היהודי הנמרץ, עובד, מייצר ויוזם פי שלושה (3) מאשר העובד הערבי בישראל. אך שימו לב לנתון הבא: המיעוט הערבי בישראל המונה פחות מ-20 אחוזים מכלל האוכלוסייה הישראלית, מייצר למעלה מ-60 אחוזים מהעבירות הפליליות המתבצעות בישראל. מאחורי הנתון זה מסתתרת אידיאולוגיה ברורה שאין לה שום קשר לעוני או לפערים חברתיים, אלא היא קשורה למערכת תרבותית הנובעת מהדת המוסלמית האלימה והגזענית - וזאת בדומה למה שמתחולל בשאר המדינות המוסלמיות המוכרות לנו כיום.

על-מנת להבין את הקשר הרחב, נבדוק לרגע מה התחולל בעולם-המוסלמי בשבועות הראשונים של חודש ינואר 2010: בפקיסטן נהרגו מאות בני-אדם במעשי רצח הדדיים; בניגריה, מוסלמים שרפו נוצרים, ולאחר מכן התפתחו עימותים רצחניים שגרמו למותם של מאות אנשים; באפגניסטן נהרגו מאות אנשים במעשי רצח הדדיים ובחיסולים ממוקדים של הצבא האמריקאי; במצרים גברו העימותים הרצחניים בין המוסלמים לקופטים; בעיראק נהרגו עשרות בני-אדם בפיגועי התאבדות ובמעשי רצח הדדיים; בעזה, תנועת החמאס מנהלת דיכוי שיטתי של האוכלוסייה המקומית בשם האסלאם; בסוריה, המיעוט העלווי מנהל מסע מתכונן היטב של רצח בקרב המיעוט הכורדי המתגורר בסוריה; בלבנון, המיעוט השיעי מאיים לפתוח בעימות מזוין נגד האוכלוסייה הסונית והנוצרית; בסודאן נהרגו עשרות בני-אדם בעימותים רצחניים; בסומליה, נרצחו עשרות בני-אדם בעימותים מזוינים המתחוללים בין הפלגים האסלאמיים השונים; בטורקיה, השלטון האסלאמי ממשיך במסע דיכוי ורצח של כורדים המתגוררים בטורקיה; במלזיה, מוסלמים הציתו כנסיות רבות רק בגלל שהותר לנוצרים להשתמש במילה "אללה"; בתימן נהרגו עשרות בני-אדם בעימותים מזוינים בין פעילי אל-קאעידה לממשלה המרכזית של צנעא; והצבא הסעודי חיסל למעלה מ-400 בני-אדם ביום אחד בלבד בגבול עם תימן. כל זה התחולל רק בשלושת השבועות הראשונים של חודש ינואר 2010. מסקנה: הג'יהאדיזם כמו הסטליניזם והנאציזם עוסק ברצח-המונים.

דה-אסלאמיזציה של הציבור הערבי בישראל

מדינת-ישראל אינה מדינה רב-תרבותית. הישגיה של ישראל נובעים בהקשר הישיר לדת היהודית הנטועה היטב בכל אחת מפינותיה של ארץ-ישראל כבר אלפי שנים. מדינת-ישראל היא מדינה יהודית, ציונית, דמוקרטית, פלורליסטית וחופשית. כל מי שמוכן לקבל את הרעיון הזה, מוזמן ליטול חלק בעשייה היומיומית המתחוללת בישראל ללא הרף. כל מי שאינו מוכן לקבל את הרעיון הבסיסי הזה, מוזמן לעזוב את ישראל ולעבור להתגורר באחת מהמדינות המוסלמיות הרבות הפזורות במרחב. אולם, אלה מקרב הערבים בישראל המעוניינים להשתלב בחיים הפוריים המתקיימים בישראל, מוטלת עליהם החובה להתנתק מהמורשת האסלאמית האלימה והגזענית שהפכה את חייהם של מיליוני אנשים לגיהנום אחד ארוך ומתמשך. וזאת, לתשומת ליבו של ח"כ אחמד טיבי.

http://www.mideast.co.il/p-2_a-297/

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/163/354.html#talkback

1.האם היהודים בגרמניה עסקו בטרור? היהודים הוציאו מתוכם את מיטב המוחות, והיו שותפים לשגשוג התרבותי.האיסלאם יביא על כולנו חושך, כמו במדינות המקור של האיסלאם, כך הם מייצאים את הבערות, החשכה, הבורות....

2.על היהודים סתם העלילו, במקרה של המוסלמים זאת אמת .

3.חיים הר זהב.עליך להצטרף לקלינטון שטוען ששלום או חיסול מדינת ישראל יוריד את הטרור למחצית.

4.האם לטענה נגד היהודים שכביכול רוצים להשתלט על העולם היתה איזו שהיא הצדקה כמו זו שיש לגבי המוסלמים שטובחים,רוצחים ומחסלים כל מי שעומד בדרכם להשתלטות על אירופה???

5.היהודים נשאו תפילה לשלום ''המלך אדוננו''. בכל מדינה שבה התגוררו והיו שמחים אם עזבו אותם לנפשם.המוסלמים לא רק שהם נושאים תרבות מפגרת לפי קנה מידה של הזמן החדש אלא מנסים להשליט את ערכיהם ולהשתלט על המדינות שהעניקו להם מקלט,וזכויות סוציאליות ואחרות שלא מוכרות להם בארצותיהם.גורם נוסף שפעל נגד היהודים הוא השינאה שטיפחה הנצרות במשך אלפי שנים וגורם זה לא משחק שום משחק ביחס האירופאים למוסלמים.לשמאל יש זיכרון סלקטיבי, שומעים מה שמתאים לאג'נדה.

6.השמאל חייב להדליק את האור כי הוא לא רואה מה קורה סביבו.הדבר הכי קרוב לנאציזם שנות ה 30 זה השמאל הרדיקלי שחבר לאיסלם.

7.בהולנד, החל משנתון 2007 יש שיוויון בין לידות של מוסלמים ונוצרים.
ההולנדים שחיים בפרברים מתחילים כבר לחשוב על הגירה לאוסטרליה ולניו זילנד. הם מתחילים להרגיש זרים בארצם.לא יעזור שום דבר. תהליך הפאשיזציה של אירופה הוא בלתי נמנע.

8.אני ממליצה על הספר ''כופרת'' של אייאן חרסי עלי - מהגרת מסומליה שהפכה לחברת פרלמנט בהולנד.לדבריה התעלמות המערב מהשוני התרבותי המוסלמי, וקבלתו של האיסלם בשם הליברליות ואי הרצון להתמודד, היא העוול האמיתי. למשל, עצימת עיניים אל מול נישואים כפויים, מילת נשים, איומים על מי שמעיז לבקר את האיסלאם (ראה רצח תיאו ואן גוך) ורצח על כבוד המשפחה המתרחשים בהולנד. עצימת עיניים וקבלת כל התנהגות כשוני תרבותי לגטימי, בשם הליברליות, היא טמינת ראש בחול.

9.לא וילדרס גזען,המטיפים המוסלמים גזענים.הקשיבו לאלפי ציטוטים של מטיפים מוסלמים באירופה, שמהם אפשר להסיק בביטחון שהם גזענים חשוכים, מתנגדים לערכי הדמוקרטיה, לכל סוגי החופש והחירות באשר הם, וכן, בדיוק כמו שוילדרס טוען, הם רוצים גם רוצים להשתלט על אירופה, להשמיד את כל ערכי הציויליזציה המערבית ולהנהיג בה דיקטטורה רצחנית חשוכה.

10.המצאת השמאלנות לפני 90 שנה עדיין מאיימת על העולם.השמאלנים מהווים את האיום האמיתי על העולם.הם אלה שמייצרים את כל הבעיות בעולם.
אז זה היה הקומוניזם וכעת זה משהו אפל,רצחני ואנטישמי פי אלף : "הליברליזם" המחריד.

11.האנטישמיות החדשה/ישנה היא של הסמול הישראלי והאירופי למדינת ישראל. ווילדרס לא פאשיסט - הוא מנהיג שפוי.דווקא אירגוני השמאל הקיצוני מזכירים לי את הנאצים.

12.מי שמשווה את המוסלמים הטרוריסטים לקורבנות השואה הוא מכחיש שואה.כל יום קולטים האירופאים את ההתמודדות הקשה של ישראל בתוך ים הפרימיטיביות הרוע והשנאה.

13.מה שכח איש השמאל לספר לנו? שכחת לספר על ההפגנות נגד עופרת יצוקה בלונדון, בהן נראים מפגינים מוסלמים זורקים קונוסים וחפצים על שוטרים לונדונים ורודי מראה, וצורחים להם "פחדנים" בשנאה יוקדת. שכחת לספר גם על היעילות בה הופכים מפגינים ערבים חביבים מכונית משטרתית במאלמו, כי היהודים נלחמים בערבים, או על ההפגנה באנגליה בה קראה חבורה מוסלמית כזו לחיילים בריטיים שחזרו מאפגניסטן- רוצחים, או על צעירים מוסלמים בדנמרק ששרפו מכוניות ושברו חלונות ראווה, כי היה נורא משעמם באותו יום, או על מקרה שקרה ממש לאחרונה של שריפת בית ספר בשבדיה כי אחד המוסלמים הצעירים לא הוזמן למסיבה שהיתה בו.ומה עם המטיפים במסגדי אירופה שכבר נורא רוצים להשתלט על אירופה.אה, וכמובן על חבר פרלמנט בריטי ממוצא פקיסטני שהחליט שצריך להחיל את חוקי השריעה באנגליה (לפני קצת פחות משנה),ועל ופיצוצי רכבות בספרד ובלונדון, ועל איומים על חיי המאייר הדני שצייר קריקטורה של מוחמד, ועל רובע 93 בפריז, שם לא יסתובב צרפתי לא מוסלמי בשעות החשכה.. ואפשר להמשיך ולהמשיך ולהמשיך ...

14.לא צריך ללכת רחוק כדי להבין מה המקור לחשש מהערבים, מספיק להתבונן בצורת ה''מחאה'' של כפר שלא מרוצה ממינוי מנהלת.

15.כמה קל ומטופש ליפול אל המלכודת המחשבתית: ימין+אירופה=נאצים.אבל אלו אינן שנות השלושים. המיעוט (עוד מעט רוב) האיסלאמי באירופה אינו המיעוט היהודי המתורבת, האינטלקטואלי והשלו שחי שם פעם. הימין אינו אותו ימין והשמאל אינו אותו שמאל.חירט וילדרס נחשב לאיש ימין קיצוני רק כי כל שאר הפוליטיקאים בארצו נמצאים בשמאל קיצוני וכה סהרורי, עד כי כל דבר נראה ימני בהשוואה אליהם.וילדרס אינו גזען. בהרצאותיו הוא מבהיר שאינו מתנגד למוסלמים, כי אם לאיסלאם הקיצוני כאידיאולגיה וכשיטת משטר מתחרה לדמוקרטיה המערבית.השוואתו למפלגה הנאצית היא פשוט עלבון לאינטליגנציה.אחד השקרים הפאתטיים הוא שהנאצים היו ימין.הם היו שמאל טיפוסי.מפלגה סוציאליסטית קלאסית.וסוציאליסטים מעוניינים במחיקת הנצרות יותר מכל דבר אחר.צחוק הגורל שבנסיונם למחוק את היהדות והנצרות הם הפכו את המערב לגוסס, וקיבלו את האיסלם בגודל ובעוצמה כפולה ומכופלת.אף אחד במערב לא ילך להילחם את המלחמות של הליברלים כדי לשעבד את כל האנושות ולכפות עליה את הדת הליברלית.מה לעשות השמאל מרשה לעצמו לכתוב גרפיטי באושוויץ.מחר הם יבקשו לסלק את המשוריינים משער הגיא ,לסלק את האריה מתל חי, לבנות חומה סביב המנורה ברחבת הכנסת ,ולשנות את שמו של קיבוץ "לוחמי הגטאות" ל"חללי המלחמה". כך זה התחיל בגרמניה.

16.אין איסלאם מתון-לפי סרטו של וילדרס,פיטנה, המציג פסוקים מן הקוראן לצד תמונות מפיגועים ודרשות של מטיפים קיצוניים, האיסלאם היא אידיאולוגיה קיצונית שקוראת לחסל את כל הכופרים בה. ''אני לא מאמין שקיים איסלאם מתון'', אישר חבר הפרלמנט ההולנדי, ''אני לא מאמין שקיים איסלאם אירופי. אני מאמין שיש רק איסלאם אחד: האיסלאם של ספר הקוראן. אני מאמין שזהו ספר פאשיסטי ונורא. לעולם לא יהיה איסלאם מתון''.

17.וילדרס הוא גיבור הנלחם בנאציזם של דורנו=האיסלאם.המוסלמים הם האויב הגדול ביותר לא רק של היהודים אלא של האנושות כולה.

18.שלוש הסיבות (האמיתיות) בגינן משווה חיים הר זהב את וילדרס לנאצי:

ראשית - והדבר מובלע בפתיחת המאמר - וילדרס תומך בישראל. בעיניו השמאלניות של הר-זהב, הדבר מיד הופך את וילדרס לפאשיסט ו/או גזען ו/או מטורף. הר-זהב כלל אינו מתעניין בעובדות, כמו הטרור וסתימת הפיות שמשליטים המוסלמים בהולנד. ראו למשל תיאו ואן-גוך (נינו של אחיו של הצייר - חפשו בגוגל) שהפיק סרט תיעודי על האיסלאם בהולנד ונרצח ע''י מוסלמים במולדתו !! וילדרס מגלה אומץ לב אדיר בדבריו ובמעשיו, יוצא נגד הבריונים וסותמי הפיות ואף מביע תמיכה גלויה בישראל. זה כמובן מזכה אותו ביריקה אדירה בפרצוף מהשמאל הישראלי.

הסיבה השנייה- להר-זהב אובססיה חמורה של השוואת כל מי שלא מצביע כמוהו בבחירות לנאצי. הזילות האיומה שהוא עושה לכל העניין גובלת בהכחשת שואה. מניעיו לא ברורים ויש להשאירם למקצוענים מתחום הפסיכיאטריה.

הסיבה השלישית היא, מה לעשות, נמיכותו האינטלקטואלית של הר-זהב. כותב שורות אלה נתקל בו עוד בימיו של הר-זהב באגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית. כבר אז הוא רכש לעצמו שם של מוקיון קולני. העובדה שהחליף את חליפת הליצן בבלוג באינטרנט מעידה על המקום אליו הידרדר הדיון הפוליטי בארץ.

19.את הליברליזם והאיסלאם של ימינו ניתן להשוות לשני הכוחות האפלים של אז: הקומוניזם והנאציזם.

20.כשהממשל לא מסוגל להתמודד עם האיסלם שכובש את אירופה ולכוד בפוליטיקלי קורקט צבוע ,יגיעו אחרים שכן מסוגלים!

21.הקוראן מצווה, ולכן מוחמד, מחמוד, חמיד, עבדאללה ושות' כן רוצים להשתלט על העולם כולו....

22.כל אחד שרוצה להתחפש לנאור,מאשים את כולם בגזענות. זה ...באופנה כרגע.

עוד באיראן כשלמדתי היסטוריה בתקופת משטר פהלווי, קראנו על שחיטת ילדים ע"י כובש ערבי כשהוא מסתובב ברחובות עם ראשי ילדים על החרב
וצועק שזה גורלו של מי שלא מתאסלם.

ולמדנו על שריפת ספריות ועל אנשי מקצוע כאדריכאלים ומתימטיקאים שנלקחו בשבי לערבסטאן כעבדים כדי לבנות לערבים בניינים ולכתוב להם ספרות שהיום נחשבת בטעות לתרבות האיסלם.

אני בז לערבים כי הם רק בזזו את האוצרות של העמים שכבשו,ועד היום שוד ורצח זו דרך חיים עבורם.

את מחלת הקאפואיזם לא נסביר,כי ראוי לערוך על כך מחקר מעמיק של אנשי מקצוע.

תגובית 622

לימדו על אמת החמא"סס.

עובדות שגדעון לוי מתעלם מהן :

הפלסטינים בעזה בחרו בשלטון החמא"סס, כמו שהגרמנים בחרו בשלטון הנאצי,

למה ההשוואה?

כי צריך לדעת וללמוד את אמנת החמא"סס הדומה לשאיפה הנאצית להשמיד את ישראל והיהודים שבה.

הוכחה:

השנאה המוסלמית ליהודים מבוטאת בין היתר בציטוט דברי "החדית" על מלחמת יום הדין של המוסלמים ביהודים.

במהלך מלחמה זו כתוב "יאמרו האבנים והעצים: "הו מוסלמי, הו עבד אללה, יש יהודי מתחבא , בוא והרגהו" (סעיף 7).

http://reut-institute.org/data/uploads/officialheb/20060206Hamas%20Covenant.pdf

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=1737#resp_blog_127194

תגובית

רקע

מבנה כללי

אמנת החמאס נכתבה כחלק מניסיון תנועת "אל מג'מע" (גלגולה הראשון של תנועת החמאס) לכונן גוף אשר יוביל את המאבק הלאומי הפלסטיני, תוך שהוא קורא תיגר על דומיננטיות הזרם הלאומי בהנהגת אש"ף בימי האינתיפאדה הראשונה (1987-90).

האמנה מגדירה סדר יום חברתי-אסלאמי מקיף, המהווה אלטרנטיבה לאמנה הלאומית הפלסטינית של אש"ף. ואולם, בניגוד לאמנה הלאומית הפלסטינית (סעיף 33), אמנת החמאס אינה כוללת סעיף הקובע מנגנון מוסמך ורשמי לשינויה .

האמנה כוללת ביטויים אנטישמיים רבים. בין היתר ניתן לציין את הסתמכות האמנה על עלילות ה"פרוטוקולים של זקני ציון" כמסמך היסטורי עובדתי והשוואת התנועה הציונית לתנועה הנאצית (סעיף 32).

תוכן האמנה

ניתן לזהות חמישה יסודות רעיוניים העומדים בבסיס האמנה. יסודות אלה זוכים להתייחסויות מפורשות ומובלעות בטקסט האמנה:

1.יסוד אסלאמי אוניברסלי – אמנת החמאס כוללת מסרים אסלאמיים אוניברסליים הבאים לידי ביטוי בסעיף 2 לאמנה המגדיר את תנועת החמאס כתנועה כללית ואחד מענפי האחים המוסלמים ובסעיף 7 העוסק באופי הכלל עולמי של תנועת החמאס. המסר הפאן-אסלאמי משתקף גם בציטוטים הרבים של פסוקי הקוראן.

2.יסוד לאומי-טריטוריאלי – בהתבסס על היסוד האסלאמי, מבטאת האמנה תפיסה לאומית בעלת זיקה טריטוריאלית ברורה לשטחי פלשתינה-א"י. סעיף 11 לאמנה קובע מפורשות כי אדמת פלסטין היא "אדמת הקדש (וקף) אסלאמי דורות של מוסלמים עד יום-הדין. אסור להזניח אותה או לוותר עליה או על חלק ממנה. אין רשות לעשות כן לאף מדינה ערבית. בין אם יהיו פלסטינים ובין אם יהיו ערבים".

3.יסוד פוליטי - היחס לאש"ף והתנועה הלאומית החילונית – אמנת החמאס (סעיף 26) מבטאת יחס דו-ערכי כלפי אש"ף. מצד אחד, אש"ף מוגדר כ"קרוב ביותר לליבה של תנועת ההתנגדות" אשר "ביום שיקבל את האסלאם כאורח חיים, נהיה אנחנו חייליו ו דלק לאשו אשר תשרוף את האויבים". מצד שני, מדגישה האמנה כי "איננו יכולים להמיר את האסלאם של פלסטין בהווה או בעתיד ולאמץ אידיאולוגיה חילונית"

4.יסוד חברתי – בפרק השני, המגדיר את יעדי התנועה, מופיע סעיף העוסק בחזון החברתי של החמאס (סעיף 10). לפי סעיף זה: תנועת ההתנגדות האסלאמית מפלסת את דרכה כמשענת לכל נדכא ותומכת בכל עשוק בכל כוחה". בהמשך, האמנה מפרטת גם את חזון התנועה ל'חינוך הדורות' (סעיף 16) ומקומה של האישה בחברה הפלסטינית (סעיף 17).

5.יסוד המאבק האלים – בדומה לאמנה הלאומית הפלסטינית (סעיף 9) הקובעת כי דרך המאבק האלים היא אסטרטגיית הפעולה של אש"ף, מגדירה גם החמאס את הגי'האד כדרכה האסטרטגית. סעיף 13 לאמנה דוחה מכל וכל יוזמות שלום וגורס כי "אין פתרון לשאלת פלסטין, אלא בג'האד". כמו כן, בעוד שהמאבק האלים נוסח אש"ף הוא מאבק לאומי המקיף את כלל החברה, אמנת החמאס קובעת את הג'האד והמאבק האלים כחובה אישית ודתית (סעיף 14).

http://reut-institute.org/Publication.aspx?PublicationId=20

http://reut-institute.org/he/Publication.aspx?PublicationId=745

למסמך המקורי באנגלית :

מחקר המרכז לפשיעה באוניברסיטת חיפה: "שיעור העבריינים בעבירות אלימות קשה במגזר הערבי גבוה בצורה משמעותית משיעורו באוכלוסייה".

שיעור העבריינים בעבירות אלימות ואלימות קשה במגזר הערבי גבוה בצורה משמעותית מייצוגם של ערביי ישראל באוכלוסייה ומגיע במקרים מסויימים לכדי פי שתיים או שלוש מחלקם באוכלוסייה הכללית, כך עולה ממחקר רב שנתי שבדק את האלימות בחברה הישראלית בין השנים 1980-2007.

"צירוף אירועי הרצח והאירועים הפליליים האחרים בשבועות האחרונים בעיר לוד אינו מקרי והדיון הציבורי על יעילות המשטרה, כולל זה שהגיע לרמה הלאומית הבכירה ביותר, כמוהו כהסטת הדיון מהעיקר אל התפל ובמידה רבה אף עצימת עיניים מפני התמונה הכוללת", אמר פרופ' אריה רטנר, ראש המרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה באוניברסיטת חיפה שערך את המחקר יחד עם פרופ' גדעון פישמן.

נתוני המחקר התבססו על נתוני הפשיעה האלימה מקובץ הרישום הפלילי של המשטרה והם נמדדו באמצעות שיעור הפשיעה או העבריינים ל-100 אלף תושבים. עבירות אלימות הוגדרו החל מחטיפת ארנקים וכלה בניסיון לרצח או רצח. בנוסף, בדקו החוקרים באופן נפרד את העבירות נגד חיי אדם ועבירות נגד גוף.

מהנתונים עולה כי שיעורי העבירות האלימות בקרב המגזר הערבי גבוה מהשיעור של עבירות דומות במגזר היהודי לכל אורך שנות המחקר. הבדלים אלה נכונים גם כאשר מפלחים את האוכלוסייה לאוכלוסייה בוגרת (19+) ואוכלוסייה צעירה (12-18). לדבריו של פרופ' רטנר, המגמה מתחדדת כאשר בוחנים את העבירות נגד חיי אדם ונגד גוף בקרב האוכלוסייה הבוגרת: בעוד שקבוצת גילאי 19+במגזר הערבי מהווה בממוצע, לאורך שנות המחקר, כ-15% מקבוצת גיל זו בחברה הישראלית, הם מהווים קרוב ל-43% מהעבריינים - שיעור המגיע לכמעט פי שלוש משיעורם באוכלוסייה. בקרב הגיל הצעיר: ייצוגם באוכלוסייה האו כ-23%, בממוצע.

לדבריו של פרופ' רטנר, כמעט בכל מקרה של רצח או אלימות קשה מופנית אצבע מאשימה כלפי המשטרה, אולם חשוב לציין כי מרבית מקרי הרצח מתבצעים במקומות סגורים, אינטימיים וברשות הפרט. לכן שום כוח שיטור, גדול ככל שיהיה, לא יוכל להימצא בה בעת בכל מקום בו עומד להתרחש הרצח הבא וגם הגדלה של כוח שיטור במקומות הידועים כבעייתיים לא תרתיע או תפחית את שיעור האלימות, מה עוד שלעיתים חלק מהרציחות נובעות מתופעת ה"רצח על כבוד המשפחה", תופעה בעלת שורשים תרבותיים

"מדינת ישראל דחפה לאורך השנים את המגזר הערבי לשוליים החברתיים, תרבותיים וסוציו-אקונומיים. החיים המתמשכים בתנאים אלה הולידו לאורך השנים תחושות קשות של קיפוח ותסכול מתמשכים. תנאים אלא יצרו תחושות של ניכור והתייחסות שלילית כלפי מוסדות המדינה כולל מערכות החוק והמשפט. תחושות אלו מלוות במאפיין כולל רחב של היעדר חוק וסדר. במצב זה קיימת נטייה גוברת לפתרון סכסוכים באמצעיים מקומיים ולא באמצעות פנייה לגורמי החוק והמשפט. הדרך היחידה להתמודד עם רמת הפשיעה הגבוהה במגזר הערבי היא לחולל שינוי במעמדו ובמקומו של המגזר, תוך מתן הזדמנויות הולמות יותר לחינוך ותעסוקה ושיפור התשתיות בישובים, מה שיכול לפנות את מקומן של תחושות ההפקר והזלזול במדינה ובמערכות החוק והמשפט שלה".

לגבי תופעת ה"רצח על כבוד המשפחה", ציין פרופ' רטנר כי מדובר בתופעה בעלת שורשים תרבותיים. לכן ייתכן ופעולות אינטנסיביות עמוקות באמצעות מערכות החינוך והרווחה עשויות לצמצם במידת מה את התופעה אולם כל עוד קיימת הכרה במקומם של תהליכים אלה בחברה הערבית, תתקיימנה גם תופעות אלו ושום כוח שיטור לא יוכל למנען.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/210624

תגוביות:

1.הנתונים נכונים,רק חבל שבהסבר שלו לתופעה הוא שוב מאשים את היהודים.
ז"א תמיד היהודים אשמים, אפילו כשהערבים רוצחים אחד את השני.

2.עוד מחקר מאונ' חיפה - כצפוי...
1. כדי לדעת שהמגזר הערבי אלים ורווי פשיעה - לא צריך מחקר.
2. המסקנות של המחקר - הן מהרהורי ליבו של החוקר: כביכול הערבים בעצם אנשים טובים ועדינים ורק מדינת ישראל אשמה בכך שנדחפו לאלימות. ואילו רצח על כבוד המשפחה צריך לקבל כנתון תרבותי שאין הרבה מה לעשות נגדו.

מאת :גלית פרגון/דוקטורנטית באוניברסיטת בן גוריון

ב - 20/10/2010 אביר אבו קטיפאן, אם לחמישה בת 33, נורתה למוות בעיר לוד. המשטרה עצרה את בעלה של הנרצחת, ועוד כמה שותפים בחשד לרצח על כבוד המשפחה. מדינת ישראל אדישה לגמרי, אך תושבי לוד מזועזעים ממקרה הרצח השלישי בעיר בתוך חודש. ותושביה רוצים שקט ושלווה.

בתכנית 'מה בוער' בגלי צה"ל הועלה לשידור איש האקדמיה פרופ' מוחמד חאג' יחיא, סוציולוג ומרצה לפוליטיקה ומדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית.

ומה בפיו של כבודו המלומד? אולי הסבר אנתרופולוגי לתופעת האלימות בחברה הערבית בכלל, וזו שכלפי נשים בפרט? אולי ניתוח פסיכולוגי של המנטליות חסרת הגבולות שיש בה הסכמה בשתיקה לנטילת החוק לידיים בשעת כעס ואבדן שליטה, וחיפוי של החברה מסביב? תיאור של סוציולוג לתופעת 'כבוד המשפחה'? הצגת נתוני מחקר עדכניים ועגומים שנאספו על ידו ועל ידי עמיתיו אודות התופעה? אז זהו שלא. כאיש מקצוע שהינו חוקר ותיק ומכיר את גורמי תופעת האלימות, פותח יחיא בכך שהמנטליות הערבית ואחריותה של החברה הערבית לרצח הם רק גורם אחד מתוך הרבה גורמים לתופעת רצח נשים.

ומה הם הגורמים הנוספים? התשובה, איך לא: המימסד הישראלי. הגורם שבו בוחר יחיא למקד את השיחה הינו המימסד הישראלי שמנציח את הקיפוח של נשים פלסטינאיות, ולא דואג להם להשכלה, תעסוקה ומעמד. האישה
דווקא במקרה של קטיפאן, העובדה שהמנוחה נהרגה תוך כדי נסיעה ברכב שלה, יכולה להעיד על איזשהו מעמד כלכלי שיש לה, יותר מאשר הרבה נשים יהודיות שאני מכירה בעליהן לא חולמים לרצוח אותם
הנרצחת כאמור היא מיפו, שהיא עיר ואם, ולא ממחנה פליטים שנכפו על תושביהם (ע"י מנהיגיהם) תנאי חיים מחפירים. אבל יש כאן מקרה נוסף המחזק את התיאוריה שהמימסד הישראלי המקפח ומזניח נשים ערביות, הוא הגורם להם להירצח.

יחיא מנוסה לא רק במחקר, כי אם בדוברות. מלהט דבריו כמעט והשתכנעתי שאם לקטיפאן המימסד הישראלי היה דואג להשכלה ותעסוקה אולי היא לא היתה נרצחת. ייתכן שההשכלה והתעסוקה שהיו מעניקים לה הממסד הישראלי היו עוזרים לבעלה לשמור על קור רוח נוכח אישתו שלטעמו עושה מעשי נבלה. כי אם היא משכילה ועסוקה אולי כדאי לחשוב פעמיים לפני שרוצחים אותה. אולי אם המנוחה היתה יותר משכילה, היתה מבינה שלא כדאי להסתבך עם טיפוסים כמו בעלה. אם היתה בעלת תעסוקה זה היה עוזר לה להיות בחברתו פחות, או שהכסף מתעסוקתה היה מאפשר לה לשכור שומר ראש אישי, כך שבדרכים אלה הרצח היה יכול להמנע. כשחושבים על זה, שומר ראש או עו"סית צמודה לכל אישה ערביה שבעלה עצבני מידי זה משהו שהמימסד הישראלי יכול, ואולי אף צריך לדאוג לו, בתור צורך קיומי בסיסי עוד לפני השכלה ותעסוקה. אם נלך לשיטתו של הפרופסור, העוול המשווע של הממסד הישראלי כלפי הערבים בכך שמקפחם ומונע מהם תנאי בסיסיים הוא הוא שגורם להם להפוך מאומה עדינת נפש, אצילה והגונה, שחיה בשלום עם כל מי שסביבה (עד שמרגיזים אותם) לכזו שנקלעת, שלא באשמתה, למצבים מעין אלה.

דווקא במקרה של קטיפאן, העובדה שהמנוחה נהרגה תוך כדי נסיעה ברכב שלה, יכולה להעיד על איזשהו מעמד כלכלי שיש לה, יותר מאשר הרבה נשים יהודיות שאני מכירה ובעליהן לא חולמים לרצוח אותם. אבל לא נהיה קטנוניים. בואו ניתן את הקרדיט הראוי לפרופ' יחיא שהקדיש שנות מחקר רבות לנושא, ושיש להניח שמדגמי המחקר שלו כללו לא מקרה בודד כי אם מאות רבות של נשים כמו קטיפאן, חלקן בעלי רכבים, וחלקן בניגוד אליה דווקא לא. חלקן נרצחו כמוה תוך כדי נסיעה, וחלקן בנסיבות אחרות. חלקן נרצחו על ידי בעל מטורף וחלקן על ידי אח או דוד. אבל מהמחקרים עולה שהגורם המנבא אלימות, והמשותף לכולן – שהן קרבן של קיפוח והזנחה מצד המימסד הישראלי.

כצפוי, פרופ' יחיא השתמש בבמה שנתן לו המימסד הישראלי. הראיון, שהיה יכול להיות ניתוח אירועים ענייני, נוצל להנפת אצבע מאשימה והזדמנות להשמיע זעקת שבר על העוול הנורא שנעשה לציבור הערבי ולנשים שבו. אירוע האלימות המחפיר כלפי אישה זו, גויס אף הוא להשחרת פני המימסד הישראלי ויחסו למיעוט הערבי. אני אישית החכמתי. הראיון הזה הזכיר לי תיאוריה מוכרת מההיסטוריה עקובת הדם שלנו.

"ותרא שרה את בן הגר המצרית אשר ילדה לאברהם מצחק".

ומה ראתה שרה בישמעאל? מבאר רש"י על פי המדרש:

"שהיה מריב עם יצחק על הירושה, ואומר: אני בכור ונוטל פי שניים, ויוצאים בשדה, ונוטל קשתו ויורה בו חיצים, כמה דתימא: "כמתלהלה יורה זיקים, חיצים ומוות, ואמר: הלא משחק אני".

שני דברים ראתה שרה בישמעאל: האחד - שהוא רוצה לקחת לעצמו את רובה של ירושת אברהם, שהיא ארץ ישראל. והשני - שהוא רוצה, להרוג את יצחק. וכיצד בא ישמעאל להרוג את יצחק? לא בחרב שלופה ובמלחמה גלויה. הוא חושש שאברהם יבין את כוונותיו, ולכן בא כנער המשחק בחיצים ובאבנים. מהמדרש מובן מהי צורת הלחימה של ישמעאל, ומה הסכנות בה. ישמעאל הנוטל חיצים ומכוונם כלפי יצחק, לא מגדיר את המעשה כלחימה. זה החלק המבלבל, ואולי גם הכי מסוכן. קריאת מלחמה ולקיחת אחריות על המטרה הם דבר שקיים גם במלחמה מול אויב מר, אך דרכו של ישמעאל היא בנקיטת טקטיקה חמקמקה ומבלבלת. הוא מתפתל וקורא לעצמו "מצחק". המדרש מציע הסבר פסיכולוגי לטקטיקת הלחימה הזו: מתוך חשש, כוונותיו הלוחמניות של ישמעאל מוסתרות במעטפת של אי לקיחת אחריות על מהלך לוחמני.בהתמודדות מול אויב כזה, יש להבין שגם ציפיה ליושר אינטלקטואלי בצורה של הצהרה ישירה על הלחימה – זוהי ציפיית שווא.

כל זה סיבה נוספת לחזק בכל דרך את הר' שמואל אליהו, רבה של עיה"ק צפת. לא רק החשש שצפת תגיע למצבה של לוד מניע אותו להתנגד לכך שערבים יקנו בתים בצפת, אלא פסיקה מפורשת של השו"ע בעקבות איסור "לא תחנם". כאז, גם היום, מצב מלחמה מול אויב אלים תוקפן וחלקלק ש'ציד בפיו' ומתמחה בהתפתלות והצטדקות, ומנגד עם ישראל שעומד מבולבל ונבוך – זהו ח"ו הפתח המוביל לאסון.

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/9142

תגוביות:

1.הכל נכון וגם לא חדש, אלא, היוזמה באה כולה מצד "מחנה השלום"!
האם מראייני הנוכל הזה השיגו, במשהו, על דבריו? הפארסה הזו נמשכת כבר עשרות שנות פעילות של "מחנה השלום" לקידום תכנית השלבים הערבית לחיסול הישוב היהודי בארץ ישראל. זה אותו שמאל, שיושב בשקט כשילדים יהודים נרצחים בטילים הנורים מעזה, אך יוצא מגידרו כש"ישראל" עושה איזו פעולה אימפוטנטית מול משטים והפגנות.אשר לרב אליהו - ברגע שהוא פועל בשם ה"ציונות" הוא מאבד את כל אהדתי! רב אינו תולה את מעשיו בתורת השמד של ה"ציונות", רק צריך להסתמך בפה מלא ובבטחון גמור על פסיקת השו"ע, המתבססת על "לא תחנם".

קבע נביאם מוחמד-דין מוחמד בסיף!
דת המוסלמים מיוסדת על אדני הכוחניות, כוח בלבד!
בעולם הכוח נמצאים שני קטבים מוגדרים: החזק והחלש.
לשם השוואה: בעוד המוטו של האיסלם 'דין מוחמד בסיף',
אנו היהודים מאמינים ויודעים " ה' א-לוקיכם = אמת".
החתירה לאמת שלנו יכולה וגם מביאה להישגים אנושיים,
המביאים טובה רבה לנו- היהודים,ובעקבות כך לעולם כולו.
בעוד המוסלמים שקועים במאבקי כוח ובשקרים תהומיים.
זאת הסיבה העיקרית שאין מקום לשום ערבי ולשום מוסלמי בארץ הקודש.
התרבות שלנו והתרבות שלהם- הפוכות בתכלית.
זה שהמוסלמי זכה לתואר פרופסור לא פתר אותו משקרנות האיסלם.
כדבר אל-מוקדסי (היסטוריון מוסלמי מלפני אלף שנה):
"גם אם יעטה הערבי מחלצות של תרבות וסדר, מגיע רגע בו הוא מתחבר וחושף את אופיו הפראי".
וכדבר האמת שניתן לנו בתורה הקדושה: " והוא יהיה פרא אדם...".

מיכאל בן חורין, מדינת יהודה (ד' בכסלו תשע"א, 11/11/10)

http://www.inn.co.il/Articles/Article.aspx/9142

תגובית:

אני חושבת שההשוואה שלך אינה נכונה.

"לא תרצח" הוא הקוטב ההפוך ל"דין מוחמד בסייף".

כאשר האיסלאם מצווה לרצוח בשם אלוהים,הוא בעצם פועל בדיוק הפוך מתורתו של משה, שבין עשרת הדיברות שהוא מציג לעם ,הוא כולל בפירוש את הדיבר "לא תרצח", ובכך אוסר את הרצח בשם מטרה כלשהי, נעלה ככל שתהיה.על מנת למנוע בלבול עתידי מציין משה בפירוש שהקם להורגך עליך להשכים,ולהקדים ולהורגו לפני שיבצע את זממו.

כך מנע משה אי הבנות כלשהן.

האיסלאם לעומת היהדות דוגל בפירוש ברצח למען מטרותיו, כחלק מהאמונה לה הוא מטיף.

לכן זו לא יכולה להיחשב לדת כלל וכלל,ויש להעביר אותה פאזה בינלאומית אל אגף האידיאולוגיות הפוליטיות,ולהבהיר לכלל האנושות(תהליך שהולך ממילא ומתפתח בימינו, בגלל שהיא מאיימת על כלל האנושות ברצחנותה ואלימותה-ראה חירט ווילטרס),שזו אידיאולוגיה רצחנית ופושעת, שיש להוציאה אל מחוץ לחוק בכל המדינות הלא מוסלמיות.

רוצים המוסלמים להמשיך ולדגול באידיאולוגיה רצחנית זו,יואילו להתקבץ אך ורק במדינותיהם המוסלמיות,ויעזבו את כל החברות הלא מוסלמיות בתוכן הם שתלו את עצמם ובהן הם מייצרים אלימות רצח ואיומים קיומיים לדרי אותן מדינות.

יהיה על העולם להגיע למסקנה כזו,ולבצע אותה ,תוך הוצאת הקוראן אל מחוץ לחוק כפי שהוצא מיין קמפף אל מחוץ לחוק!

תהליך זה כבר ממילא יצא לדרך ומתגלגל לכיוון הזה.

לסיכום:האיסלאם אינו אלא היפוכה של העמדה היהודית שרצח אסור בתכלית האיסור.אסור לרצוח למען שום מטרה ושום מטרה אינה מקדשת את הרצח.

זו גם הסיבה שתמיד הפליא אותי שכל מיני מורים באקדמיה ובכלל ,טוענים את המנטרה ההזויה שהאיסלאם והיהדות דומות.

להיפך -הן דבר והיפוכו!

דין מוחמד בסייף # לא תרצח

מחיר האלימות הערבית או מחיר חופש הביטוי

לפני כשבועיים הגיעו מיכאל בן ארי, ברוך מרזל, איתמר בן גביר ואנשיהם להפגין באום אל פאחם. המקומיים, שלא אהבו את ההפגנה, תקפו באבנים את כוחות המשטרה, שליוו את המפגינים. ההפגנה הזו, של אנשי הימין במגזר הערבי, היא חלק מסוגייה רחבה יותר של חופש הביטוי. אפשר לתמוך בו, אפשר להתנגד לו. אבל אי אפשר להיות צבועים. ובביקורת של התקשורת על ההפגנה, במקרה הזה גם העיתון שלי, יש הרבה צביעות. כי אם מרזל באום אל פאחם זו פרובוקציה, אז גם מצעד הגאווה בירושלים וגם הפגנה של חילונים נגד חרדים בבני ברק הן פרובוקציה. הגדיל לעשות ערוץ 2, שטרח לעדכן את צופיו בעלויות הליווי המשטרתי. "ארבעה מליון שקלים, מחיר לא זול עבור חופש הביטוי". בפעם הבאה שמצעד הגאווה יצעד בבירה, תקשיבו טוב ותבדקו אם יונית לוי תזכור לבשר לכם כמה עלתה לכיס הציבורי הפרובוקציה של ההומואים.

המהומה הזו, אגב, הזכירה לי הפגנה שארגנתי לפני שנים רבות מול הקריה בתל אביב, הפגנה שלא עלתה למשלם המסים אגורה, בעיקר משום שלא נזקקנו לשום אבטחה. למה? כי איש לא חשש אז ששר הבטחון ירד מהבניין ויתקוף אותנו. מה שאין כן באום אל פאחם. את הליווי המשטרתי, וכדאי להפנים את זה היטב, שולחת המשטרה לא בגלל ברוך מרזל אלא בגלל הערבים שזורקים עליו אבנים. ארבעה מליון שקלים, לפיכך, הם לא מחיר חופש הביטוי. הם מחירה של האלימות הערבית. הנה, רק יומיים אחרי ההפגנה, ניסה נהג עבריין וחסר רשיון מאום אל פאחם להימלט מניידת משטרה. הוא חצה מדרכה, עמוד חשמל ומעקה בטיחות, התנגש באוטובוס, הפך אותו על נוסעיו אל התעלה ונהרג. ומה עשו שכניו? כמיטב המסורת המקומית הם יצאו אל הכביש ותקפו באבנים את השוטרים, את מכבי האש ואת האמבולנסים שהגיעו לטפל בפצועים. 200 שוטרים ואנשי יס"מ הוקפצו למקום יחד עם מסוק שהוזנק במיוחד. הייתי מת לדעת כמה זה עלה לנו אבל דווקא כאן, משום מה, לא עשו בערוץ 2 את החשבון.

ראיון מיוחד: המומחה פרופ' רוברט ויסטריך קובע כי הג'יהאד מוביל היום אנטישמיות חמורה ומסוכנת.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/211563

"מדובר בהתקפות בלתי פוסקות, לא ראיתי דבר כזה מימיי", אומר נעים אלגנדור שהגיע לאתונה ממצרים בשנות השבעים ועומד היום בראש התאחדות המוסלמים ביוון. "בעבר נהגו להתייחס אליי כאל שווה בין שווים ועכשיו אני מקבל איומים על חיי".

בשנתיים האחרונות גברה המתיחות בשכונות מצוקה מוכות פשע, שבהן מתגוררת אוכלוסיית מהגרים גדלה והולכת. מגמה זו מעוררת התמרמרות ציבורית מתרחבת, שבין היתר מתבטאת בתוצאות הבחירות המקומיות בראשית החודש ובהצלחת המפלגה הימנית קיצונית "שחר מוזהב" לקבל בפעם הראשונה מושב במועצת העיר.

התקשורת ביוון ייחסה את מעשי האלימות נגד המוסלמים למפלגה, לאחר שסמל הימין הקיצוני העולמי - צלב בתוך עיגול - רוסס על קיר אתר התפילה שהותקף. ואולם המשטרה לא נתנה אישור לכך ואמרה שלא בוצעו עדיין מעצרים בפרשה.

"המצב הזה נובע מצמיחתה הבלתי פוסקת של אוכלוסיית המהגרים באזורים אלה", אומר דובר המשטרה תנסיס קוקלקיס; לדבריו, מדי יום מגיעים לאתונה כ-150 מהגרים חדשים, וזאת למרות גיוס כוחות שיטור של האיחוד האירופי בראשית נובמבר, המסיירים בגבולות היבשתיים של יוון עם טורקיה כדי לצמצם את ממדי ההסתננות למדינה, וממנה לשאר חברות האיחוד. "מגמה זו מזינה את התמרמרות התושבים, המנוצלת בידי ארגוני ימין קיצוני".

בעקבות ההתקפות נגד מהגרים, המתבצעות לטענת תושבי השכונות אפילו בידי נערים בני 14, הגבירה באחרונה המשטרה את נוכחותה במקומות המועדים. "ראיתי שלושה ילדים מכים גבר אפגני במוטות עץ עד שניגר דם מפניו", מספר מחמוד, מנהל חנות מכולת ממוצא סורי החושש לחשוף את שם משפחתו. היות שגם קורבנות ההתקפות חוששים לדווח למשטרה, קשה לדעת את מספרן המדויק של ההתקפות. ביוון רואים בהתקפות חלק ממגמה כלל אירופית.

"עבירות שנאה נגד מוסלמים אינן מדווחות ואינן נרשמות", אומר טסקין סויקאן, יועץ במאבק נגד אי סובלנות גזעית לארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה.

ההתקפות נגד המוסלמים עולות לכותרות בימים שבהם מתנהל ביוון פולמוס ציבורי נוקב בסוגיית הקמת מסגד באתונה. אף שהכנסייה האורתודוקסית כבר נתנה את הסכמתה לתוכנית, מתנגדים מחצית מחמשת מיליון תושבי הבירה לתוכנית המסגד, האמור לשרת את 500 אלף המוסלמים החיים בה.

עיר ללא מסגד

מאז עזבו העותמאנים את אתונה ב-1832, לא פעל בעיר מסגד חוקי. זאת, בשל ויכוח ממושך לגבי השאלה אם יוון הנוצרית אורתודוקסית צריכה לדאוג לצרכי הדת של מוסלמים. באחרונה נעשו מאמצים לבנות מסגד, אולם הלך רוח אנטי-איסלאמי מונע את התקדמות הפרויקט.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1201768.html

תגוביות:

1.הטעות הקשה והבסיסית של המוסלמים באירופה...המוסלמים באירופה הלכו שולל אחרי הדימוי העצמי האירופי של הנאורות, ובאמת מאמינים כי האירופאים יעמדו בצד יצקצקו בלשונם ויתבוננו בהם כובשים את אירופה.
הם טועים. ההתנגשות כבר בלתי נמנעת, והחיה האירופאית האכזרית והקטלנית ביותר בהסטוריה של האנושות כבר מתעוררת מרבצה. ברוסיה, ביוון, בצרפת, בגרמניה, בהולנד ובכלל. העובדה שהמהגרים המוסלמים באירופה לא מתנערים באופן חד משמעי מהפונדמנטליזם ומהטרור האסלאמי וחלקם אף מסייעים לטרור באופן עקיף וישיר, רק מחמירה את ההתנגדות הימנית האירופאית לנוכחותם. אם הדברים ימשיכו להתנהל בצורה הזו, צפוי מאבק קשה ועקוב מדם, "כמיטב המסורת" האירופאית באפריקה, באסיה, באמריקה, באוסטרליה ובאירופה עצמה... (וזה כל העולם בעצם...).

2.המוסלמים והעולם המערבי.נראה שהיוונים יותר חכמים משאר האירופאים, היוונים מונעים מהסרטן לגדול ולהתפשט, חבל ששאר אירופה ואמריקה לא רואות את האמת ושבויות בתפיסת השטות של "פוליטיקלי קורקטנס" המוסלמים רוצים לשלוט בכל העולם המערבי ולהחדיר את חוקי האיסלם המפגרים לעולם המודרני המערבי. כל הכבוד ליוונים, תחזקנה ידיכם והמשיכו בהתנגדותכם למוסלמים, מקור הטרור ותרבות ההרג.

3.הפשיעה המוסלמית באתונה היא הגבוהה בעולם.כמעט כל מעשי שוד,רצח,אונס,נהיגה פרועה,הלבנת כספים וכל פשע חמור אחר מבוצעים ע"י מוסלאמים.עד כדי שינוי אורח החיים היווני באתונה.

4.זה מובן שהם לא רוצים שיוון תיכבש בידי מוסלמים.

5.העולם חסר אונים מול המוסלמים.

6.הכיבוש המוסלמי אשם!

7.גם הנוצרים בארצות האיסלאם חסרי אונים.

8.זכרונות מאתונה - ספטמבר 2001 .עשרות אנשים מתגודדים סביב הטלוויזיה בלובי המלון.מגדלי התאומים קורסים.ברחוב הסמוך עשרות חנויות המופעלות בידי מוסלמים. רובם ככולם מריעים בשמחה גלוייה.מה לעשות, ליבי לא יוצא אליהם.

9.לסלק את המוסלמים לפני שישרפו גם את היערות.

10.האירופים צודקים. הם רוצים לשמר מדינותיהם מפלישת הברברים המוסלמים.

11.לפתור את בעיית המהגרים מאפריקה- אחרת בקרוב אצלנו ...

12.האיסלם דת המבוססת על השפלה דיכוי ומוות .טבעי שבני אנוש מתורבתים מתנגדים להשפלה ,דיכוי, רצח, כריתת ידיים ,רגליים ,דגדגנים וראש,
המאפיינים את האיסלם האלים השולט ב57 מדינות איסלמיות שהמושג דמוקרטיה היא בהן מילת גנאי.אמר אחד מאותם מנהיגי המוות הדגולים של האיסלם האלים: הם אוהבים לחיות-אנחנו אוהבים למות.אין איסלם מתון ויש מדינות שדרוש להן יותר זמן להבין את הסכנה הטמונה בדת המוות הזו.

13.אוי אוי אוי. מסכנים. קודם רוצים להשליט טרור ואחר כך מתפלאים.חוץ מזה שהביטוי מוסלמים חסרי אונים הוא אוכסימורון שזועק לשמיים.
מוסלמים יוצרים חסרי אונים בכל העולם.

14. 1. היהודים ישבו מאות שנים באירופה, המוסלמים הגיעו בעיקר ב-20 השנים האחרונות.

2. האיסלם שואף לכבוש באמצעות הרחם את העולם. באירופה זה כבר מתרחש. האם אין לעם זכות לשמור על רוב אתני במולדתו ?

3. היום צפיתי במטוסים יווניים משתתפים במאמצי כיבוי השריפות בכרמל. ברגעים אלו משתוללות שריפות חדשות בגליל שמקורן בהצתות של הערבים...

15.השינאה למוסלמים היא על בסיס שונה לחלוטין מהאנטישמיות נגד היהודים.לאירופים זכות לסלק את המוסלמים חזרה לארצותיהם.הם אינם חסרי בית לאומי ועל המוסלמים להפסיק לפתור את בעיותיהם על ידי הצפת מדינות אחרות בתוצרת הגנטית שלהם=כלומר הילודה הגבוהה.עליהם להישאר במדינותיהם ולפתור שם את הבעיות.זה תפקידם.תפקידן של מדינות אחרות אינו לקלוט את העודפים מהילודה המוסלמית המסחררת.זו לא אשמת איש שהם לא יודעים לעשות שום דבר חוץ מטרור ואלימות ונחשלות.עמים שונים רוצים לחיות על פי מסורותיהם וההיסטוריה שלהם,ולערבים ולמוסלמים 67 מדינות ענקיות שצריכות להספיק להם.יש להחזיר את כל המוסלמים למדינות המקור שלהם ולאסור בכל המערב את השימוש בקוראן כבספר לגיטימי,היות והוא מטיף לרצח כבר במילות הפתיחה שלו שם הוא קורא למאמינים לשחוט כל לא מוסלמי שמתנגד להתאסלם:דין מוחמד בסייף.המערב אינו מאמין בדרך חיים כזו ועל כן לא יכול ולא יהיה מוכן בסופו של יום להשלים עם נוכחותם של מוסלמים רצחניים אלה בקירבו.יש להתחיל בפעולה נחרצת להחזרת המוסלמים לארצותיהם ובהוצאת הקוראן אל מחוץ לחוק במדינות דמוקרטיות!כל יום של השתהות רק יגדיל את מספר המגורשים ואת פעולות המערב נגד האיסלאם ואנשיו.הכל הולך לקראת עימות ופתרון של גירושם בחזרה למקומותיהם המוסלמיים,רק שם עליהם להתקבץ ולחיות על פי האידיאולוגיה הרצחנית שלהם.

16.היהודים לא הכריזו בבתי הכנסת שהכופרים הנוצרים הם בני מוות ויום יבוא וכולם ייאלצו לקבל עליהם את עול היהדות.

לא לא אקרא להם בשם הקוד של התקשורת הישראלית "צעירים מהגליל" לא לא אקרא להם בשם הקוד של הממשלה "ערביי ארץ ישראל" אלה הם ערב רב של ערבים שהגיעו בעקבות הישוב היהודי, שגרים בקרבנו, אוכלים את לחמינו נהנים מהארץ המדהימה שבנינו וכמו במשל העקרב והצב מחכים לרגע שיוכלו להרגנו.

למי שלא מכיר זהו המשל: העקרב ביקש מהצב שיעבירו אותו את הנהר על הגב. הצב אמר אבל אתה תעקוץ אותי ואני אמות. אמר העקרב בטח לא אעשה זאת אם אעקוץ אותך שנינו נטבע. הסכים הצב וכמובן באמצע הנהר העקרב עקץ ובעוד שניהם טובעים שאל הצב למה עשית זאת, הסביר העקרב זה אצלי בדם ! כן כן רצח שריפה ושאר ירקות אצלם בדם!. אנו סוחבים אותם על גבינו מעל ל 60 שנה והם שורפים את ההא הירוק תמיד שלנו.

השמאל יספר לנו שיש להם מטרה ויש להם אמצעים! הרצח והשרפות הם רק אמצעי להשגת המטרה: עצמאות ומדינה. אבל האמת העצובה הפוכה הדיבורים על מדינה זה רק אמצעי למטרה האמיתית שהיא רצח שריפות ופשע.

לא חשוב כמה יתאמצו מנוולי קרן הרשע "הקרן לישראל חדשה" לטפח "עם" פלסטינאי, לא חשוב כמה פעמים יכניס בית המשפט העליון שוטרים שמבצעים את תפקידם בהגנתינו, לא חשוב כמה פרופסורים ינסו לגרום להחרמה של המוסדות האקדמיים בישראל, לא חשוב כמה יתאמצו בגלי צהל ושאר התקשורת האנטי ישראלית לעשות לדלגיטימציה של עם ישראל. תבוא האמת הפשוטה ותתפח על פניהם: לא עם ולא נעליים. עם אינו שורף את מולדתו, עם אינו מטפח רצח ופשע עם אינו חי מהצגת מסכנות ושיני טרף.

ובהזדמנות זאת כדי לזכור גם את נתוני הפשע בישראל
ערבים רוצחים פי 8 מיהודים או פי 9?
עפ מאמרו של ד"ר יוחאי
http://www.mideast.co.il/p-2_a-360/

רציחות
חתך דתי:
מספר הנרצחים לשנת 2009:
אחוז מכלל הרציחות לשנת 2009:
שיעור הנרצחים לכול 100,000 תושבים:

ערביי-ישראל - מוסלמים:
71 נרצחים
50 אחוזים
7.1 נרצחים

יהודים ואחרים:
70 נרצחים
50 אחוזים
1.16 נרצחים

מקורות: משטרת ישראל וכנסת ישראל

אסירים

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=108825
עקרב
חתך דתי:
מספר האסירים:
אחוז מכלל האסירים:
מספר האסירים לכול 100,000 תושבים:

ערביי-ישראל - מוסלמים:
7,297 אסירים
50 אחוזים
608 אסירים

יהודים ואחרים:
7,298 אסירים
50 אחוזים
121 אסירים

סה"כ אסירים:
14,595 אסירים

מקורות: שירות בתי-הסוהר וכנסת ישראל. בשנת 2007 שיעור האסירים הערבים הגיע ל-45 אחוזים לכול היותר.

תאונות דרכים

חתך דתי:
מספר הרוגים לשנת 2009:
הרוגים לכול 100,000 תושבים:
אוכלוסייה:
האחוז מכלל ההרוגים:

ערביי-ישראל - מוסלמים:
150 הרוגים
15 הרוגים
1 מיליון
40 אחוזים

יהודים ואחרים:
225 הרוגים
3.75 הרוגים
6 מיליון
60 אחוזים

סה"כ ההרוגים - 2009
375 הרוגים


100 אחוזים

גם אם מוסיפים את ערביי מזרח-ירושלים, היחס אינו משתנה באופן קרדינלי.

שיעור הנרצחים - השוואה בינלאומית

מדינה:
מספר הנרצחים לכול 100,000 תושבים:

רוסיה:
18 נרצחים

ארה"ב:
8 נרצחים

ערביי-ישראל:
7.1 נרצחים

קנדה:
1.75 נרצחים

ישראל - יהודים:
1.16 נרצחים

http://www.youtube.com/watch?v=VmffgIqlAYA&feature=related

The Three Terrors - Hebrew Sub (כתוביות בעברית)

http://www.youtube.com/watch?v=RHuCIk9iXeM&feature=related

תגוביות:

1. In the Muslim world being a paedo means following in the footsteps of Mohammed

That's why you have little girls getting pregnant and dying, because some 60 year old man decided they were sexually mature enough

http://www.youtube.com/watch?v=LMvsYuY59EQ&feature=player_embedded

בעקבות אינתיפאדת אל אקצה החל הצמד לחבר שירים הנושאים אופי לאומי-פטריוטי.(ויקיפדיה)

*************

לפניכם ההמנון הערבי.

כרגיל חיקוי עלוב וגס של הרעיון המקורי היהודי:בדם ואש יהודה נפלה,בדם ואש יהודה תקום:

המנון הרשות הפלסטינית -"בילאדי, בילאדי" (בערבית: بلادي, بلادي), או "ארצי, ארצי", הוא שמו של ההמנון הלאומי של אש"ף ושל הרשות הפלסטינית.

ההמנון הפלסטיני מדגיש את שנות המאבק להשגת המדינה ואת זכות האבות שלהם עליה.

בכתב ערבי

بلادي يا أرضي يا أرض الجدود
بلادي بلادي بلادي
يا شعبي يا شعب الخلود
بعزمي وناري وبركان ثأري وأشواق دمي لأرضي وداري
صعدت الجبال وخضت النضال
قهرت المحال عبرت الحدود
بلادي بلادي بلادي
يا شعبي يا شعب الخلود
بعزم الرياح ونار السلاح وإصرار شعبي بأرض الكفاح فلسطين
داري فلسطين ناري فلسطين
ثأري وأرض الصمود
بلادي بلادي بلادي
يا شعبي يا شعب الخلود
بحق القسم تحت ظل العلم
بأرضي وشعبي ونار الألم سأحيا فدائي
وأمضي فدائي وأقضي فدائي
الى أن تعود بلادي
بلادي يا شعب الخلود

בתעתיק לאותיות עבריות

בילאדי, יא ארדי, יא ארד אל ג'וּד'וּד.
בילאדי, בילאדי, בילאדי,
יא שעבי, יא שעב אל ח'וּלוּד.
בעזמי ונארי וברכאן ת'ארי ואשואק דמי לארדי ודארי
ס'עדת אל-ג'יבאל וח'דת א-נידאל
קהרת אל-מחאל עברת אל-חוּדוּד
בילאדי, בילאדי, בילאדי,
יא שעבי, יא שעב אל ח'וּלוּד.
בעזם א-ריאח ונאר א-סלאח ואס'ראר שעבי בארד אל-כפאח פלסטין
דארי פלסטין נארי פלסטין
ת'ארי וארד א-ס'וּמוּד
בילאדי, בילאדי, בילאדי,
יא שעבי, יא שעב אל ח'וּלוּד.
בחק אל-קסם תחת ט'ל אל-עלם
בארדי ושעבי ונאר אל-אלם ס-אחיא פדאאי
ואמדי פדאאי ואקדי פדאאי
אלא אן תעוּד בילאדי
בילאדי יא שעב אל-ח'וּלוּד

נוסח הפזמון פזמון חוזר:

בילאדי, בילאדי, בילאדי יא ארדי, יא ארד אל ג'וּד'וּד.
בילאדי, בילאדי, בילאדי יא שעבי, יא שעב אל ח'וּלוּד.

פזמון חוזר X2

בעזמי ונארי וברכאן ת'ארי ואשואק דמי לארדי ודארי
{ס'עדת אל-ג'יבאל וח'דת א-נידאל
קהרת אל-מחאל עברת אל-חוּדוּד} X2

פזמון חוזר

בעזם א-ריאח ונאר א-סלאח ואס'ראר שעבי בארד אל-כפאח
{פלסטין דארי, פלסטין נארי, פלסטין ת'ארי וארד א-ס'וּמוּד} X2
פזמון חוזר

בחק אל-קסם תחת ט'ל אל-עלם
בארדי ושעבי ונאר אל-אלם
{ס-אחיא פדאאי, ואמדי פדאאי,
ואקדי פדאאי, אלא אן תעוּד} X2

פזמון חוזר X2

תרגום לעברית

ארצי, אדמתי, אדמת האבות
ארצי, ארצי, ארצי,
עמי, עם הנצח
בזכות נחישותי, והאש שלי, ובעוצמת נקמתי, ובגעגועֵי-דמִּי לארצי ולביתי,
עליתי על ההרים ויצאתי למאבק,
התגברתי על המכשולים וחציתי את הגבולות
ארצי, ארצי, ארצי,
עמי, עם הנצח,
בזכות נחישות הרוח ואש הנשק, והעמידה התקיפה של עמי בארץ המאבק פלסטין
ביתי פלסטין, האש שלי פלסטין,
נקמתי וארץ העמידה-האיתנה.
ארצי, ארצי, ארצי,
עמי, עם הנצח.
בכוח השבועה-בצל-הדגל,
בשם ארצי, ובשם עמי, ובשם אש הכאב, אחיה כלוחם-מקריב, אשאר לוחם-מקריב, אמות כלוחם-מקריב,
עד שתשוב ארצי,
ארצי, עם הנצח.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%9F_%D7%94%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA

להלן אחד משיריהם בתרגום לאנגלית:

"Fight, brother, the flag will never be lowered,
the torches will never die out."
On Carmel (in Israel) and in the Valley,
we are rocks and streams.
In Lod (Israeli city) we are poems, and in Ramle (Israeli city) - grenades.
We, my brother, shall remain the revolution of the fighting nation."

הפיגור של העולם הערבי איננו דעה. מדובר בעובדה קיימת. מי שפוטר את הערבים מאחריות הוא הגזען.

בן דרור ימיני

ד"ר דן שיפטן עורר מהומה רבתי בדברים הבוטים שלו על העולם הערבי. גזענות? כדאי לבדוק. בשני העשורים האחרונים השתלט הזרם הפוסט-קולוניאליסטי על חלקים רבים ממדעי הרוח והחברה.

קשה למצוא הגדרה אחידה לזרם הזה, שבין מבשריו, יוצריו וכוכביו נמצאים פרנץ פאנון, אדוארד סעיד, הומי באבא, גיאטרי צ'קרוואטי ספיבק, ועוד. בתמצית, מדובר בביקורת על המערב, שהשתמש ומשתמש בכוחו כדי לדכא את המזרח, לצייר אותו כנחות, לעצב את התודעה במטרה להנציח את יחסי השליטה.

יש בביקורת הזאת חלקים חשובים, מאירי עיניים ונכונים. אבל כבר מראשיתה היו בתיאוריה הזאת פגמים, שהפכו עם השנים לעיקר העיקרים. כך, למשל, אחת המוטציות של הפוסט-קולוניאליזם היא אנטי-ציונות. כמעט כל צרה בעולם המוסלמי והערבי נקשרת לציונות, באובססיה שהפכה לטירוף.

הפניית אצבע מאשימה למערב הובילה לשני דברים: להתעלמות כמעט מוחלטת מהמציאות במזרח (סעיד, למשל, עסק בהתייחסות המערב למזרח, ופחות במזרח עצמו), ולמתן פטור למזרח מכל אחריות על גורלו. המזרח הפך לפסיבי. לנשלט.

בכך, למעשה, הפכה האסכולה הזאת לבעיה. זה לא שהפוסט-קולוניאליזם מסביר את היחסים בין מערב למזרח. להפך. הפוסט-קולוניאליזם הופך לבעיה. משום שאם המערב, הלבנים, הציונות, אשמים בכל צרות המדוכאים עלי אדמות, אז אין צורך בשום ביקורת עצמית.

האוריינטליזם סירס את המחשבה החופשית

האסכולה הזאת הלכה והתנתקה מהמציאות. העובדה שמדינות שלא עברו את החוויה הקולוניאלית הן מפגרות ומדוכאות יותר בקושי השפיעה על התיאוריה. הרי המערב אשם. הרי הציונות היא שורש הרע. אז למה לבלבל את המוח עם העובדות. ובכלל, כל ביקורת על תרבות המזרח הפכה ל"אוריינטליזם", מילת גנאי שגרמה לסירוס מוחלט של מחשבה חופשית. הפוליטיקלי-קורקט והרלטיביזם התרבותי נכנסו להילוך גבוה.

על הרקע הזה, דבריו של שיפטן הם שערורייה. איך הוא מעז לחרוג משירת המקהלה? איך הוא מעז לטעון שהעולם הערבי מפגר? ראשית, יש מקום להסתייג מהסגנון. ושנית, אינטלקטואלים ערבים רבים הבינו את זה

לפני שיפטן.

הם פרסמו, למשל, שני דוחות מקיפים על העולם הערבי, בחסות האו"ם. מה שטוען שיפטן נשמע מתון לעומת שפע הנתונים העגומים באותם דוחות. הדוח השלישי היה שונה, וכבר נשמעה בו נימה מאשימה כלפי המערב וישראל. זו לא הפתעה. עזמי בשארה הצטרף לרשימת החוקרים.

הבעיה החמורה יותר היא שהאסכולה נגועה בגזענות. אסור להשמיע ביקורת על מוסלמים וערבים, משום שהם הילדים המפגרים של העולם. הם רגישים. הם פגיעים. אז אסור להרגיז אותם. הם ראויים ליחס שונה ופטרוני. זו הגישה המקובלת של חלקים ניכרים מ"כוחות הקדמה" הנאורים, שרובם ככולם הם גם אנטי-ציונים אדוקים.

הנחיתות הערבית היא פועל יוצא של דיכוי עצמי

האמת הפוכה. מוסלמים או ערבים אינם נחותים. יש גורמים, דתיים ותרבותיים, מעכבי התקדמות. רק מי שחושב שהערבים הם בני אדם שווים מסוגל לומר להם את האמת בפנים. גורמים כאלה משפיעים גם על חלקים בעולם היהודי. בראשם ניצבים דיכוי האישה, השפעת כוהני הדת ודיכוי המחשבה.

הנחיתות הערבית, אם כן, היא פחות פועל יוצא של דיכוי מערבי ויותר של דיכוי עצמי. טוניסיה צועדת בכיוון הנכון, בעיקר בגלל השתחררות מהאיסלאם הרדיקלי. בתימן, שלא חוותה קולוניאליזם, אך שולטים בה ערכים מדכאים, הנחיתות מגיעה לשיאים. בטוניסיה יש איסור על רעלות. בתימן כל המוסלמיות מכוסות מכף רגל ועד ראש.

אינטלקטואלית לבנונית, נזירה אל-דין, כתבה על כך ספר: "הרעלה והסרת הרעלה" (Veiling and Unveiling). היא טענה שככל יש יותר רעלות במקום מסוים - כך הוא סובל יותר מפיגור. הספר האמיץ הזה יצא לאור ב-1928 ועורר מהומה רבתי. האמת שלו בוהקת עד היום. מה שאל-דין הבינה לפני שמונה עשורים מתקשים כוהני הפוסט-קולוניאליזם להבין גם היום. אילו זה היה תלוי בהם, הם היו משתיקים אז את אל-דין, והיום את שיפטן.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/958/641.html

מסמכים שהודלפו לויקיליקס חושפים, כי מצרים התעקשה להמשיך ולהתכונן לעימות צבאי עם ישראל, למרות נסיונות ארה"ב ליצור שיתוף פעולה.

מסרבים לשתף פעולה. נתניהו ומובארק

מסמכים מסווגים המתפרסמים באתר ההדלפות "וויקיליקס" מעלים כי ארצות הברית סבורה שצבא מצרים עדיין רואה בישראל יריב עיקרי, למרות הסכם השלום שנחתם בין שתי המדינות לפני יותר משלושים שנה, כך דווח ברשת ב'.

על-פי המסמכים שהודלפו לאתר, ניסתה ארצות הברית לשכנע את מצרים להרחיב את משימות הצבא לתחומים אחרים, כגון מלחמה בטרור ובשודדי הים ואבטחת הגבולות.

אולם, ההנהגה המזדקנת בקהיר התנגדה לכך, והעדיפה להמשיך באימון הצבא לְמלחמה.

אחד המסמכים שנחשפו מאשים ישירות את שר ההגנה הותיק, טאנטאווי, בהכשלת מאמצי ארצות הברית לפתח את הקשרים הצבאיים בין שתי המדינות. בַּמסמך נכתב כי בתקופתו של טאנטאווי התנוונה המוכנות הטקטית והמבצעית של צבא מצרים.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/213505

תגוביות:

1.אז למי מגיע יישר כוח, ל"שלום" או לויקיליקס"?

2.אל הזוי עדיין מחפש שלום. הנה דוגמא ל"שלום" עם ערבים.

3.אבל הערבים כל כך אוהבים אותנו! זה לא יכול להיות נכון!

4.אז הצדק עם גאולה כהן, אבל עכשיו כבר קצת מאוחר מדי.בשביל השלום הזה וויתרנו על ביטחון וכלכלה!

5.זה השלום הערבי וזו המורשת הערבית - הסכין מוכן לכיוון הגב.אצל הערבים אין שלום למי שלא ערבי. העם הגזעני ביותר, לא פחות מהנאצים זה הערבים. אין אצלם כבוד לאף אחד. כל מנהגי הכבוד שלהם זה רק כלפי חוץ, אבל בפנים השינאה מבעבעת, וזה לא חשוב מאיזו מדינה ערבית. כולם שונאים אותנו. כולם מייחלים לסופנו. מצרים עשתה איתנו שלום מתוך אינטרס להתחזק ע"י הסיוע האמריקאי, ואז כשיהיו חזקים ינסו לחסל אותנו, לו היו חושפים את פרוייקט הגרעין המצרי ומה מטרתו ,זה היה יותר ברור. בכל מקרה יום לאחר מותו של מובראק , תתחיל המלחמה הבאה עם מצרים. המצרים הם אלה שהקימו את עם הערבי חסר הישות ה"פלסטינים" ,הם אלה שדחפו אותם להלחם בנו, הם אימנו אותם והדריכו אותם איך להשתלט על אדמותינו,בכל רחבי ישראל.

בבתי הספר במצרים לא השתנה דבר בתוכן הלימודים/תעמולת השינאה נגד היהודים. בדיוק כמו בעבר כך היום מחנכים אותם לשנוא אותנו, ומתארים אותנו עבור הילדים כמפלצות, אבל אוייבנו מבית = הסמול ,מתעקש לאהוב אותם ולהתרפס בפניהם ,ולוותר להם על מעשי האלימות ועל רצח יהודים ,הכל רק כדי שיגידו "שלום".אפילו הקב"ה הצטער שהביא את ישמעאל.

לונדוניסטן/מלאני פיליפס

במלאות שנה לפיגועי לונדון, בהם נהרגו 52 אזרחים חפים מפשע ופצועים רבים עדיין נאבקים על חזרה לחיים נורמליים, נראה שהסובלנות המוגזמת נמשכת גם אחרי שהטרור הרעיד את לבה של לונדון. על ההתכחשות לסכנה האורבת למערב מתוך בריטניה, ערש הדמוקרטיה.

"מהותה של הגיאופוליטיקה היא יכולת ההבחנה בין דרגותיו השונות של הרוע", מאבחן ההיסטוריון פול ג'ונסון בספרו הגדול "היסטוריה של הזמן המודרני" (הוצ' דביר, 1995, כרך א', עמ' 312). זו סגולה אשר לא כל מנהיגי בריטניה ניחנו בה. בבריטניה של שנות השלושים של המאה הקודמת שררה אווירה של פייסנות יתר מול האיום מכיוון גרמניה בהנהגת אדולף היטלר.

"היתה מגמה כללית להתעלם מן הראיות למכביר לרשעות של היטלר", מספר ג'ונסון, "ולבטל את התבטאויותיו הפרועות כ'מלל' גרידא ש'נועד לתצרוכת פנים' (טיימס, 10 ביולי 1934). למרות כל הראיות, התעקש מחנה הייצוג להאמין שהיטלר שוחר שלום ואף גורם פעיל בשמירתו". עד שהחל משבר חבל הריין, שקינן פחד פשוט והיצף מורך לב. ג'ונסון מצטט את הוגי בריטניה באותם הימים – ג'ורג' ברנארד שוּ, ליאונרד וולף, ברטרנד ראסל, קליפורד אלן, אלדוס האקסלי ואחרים – ששידרו פציפיזם מוצהר. דונלד סופר טען לאמור: "בפציפיזם גלום כוח רוחני חזק דיו להדוף פולש". הלייבור הצביע, דיבר וניהל מערכה נגד ההתחמשות מחדש של בריטניה עד שפרצה מלחמת העולם השנייה בגלל היטלר.

"באווירה טעונה זו", כותב ג'ונסון, "שבה הדאגה המופגנת לאנושות לא היתה אלא קרום דק על ביצה של פחדנות, לא הגיעה כלל לדיון ראוי לשמו הסוגיה האמיתית: איך לארגן ביטחון קיבוצי באירופה" (שם, עמ' 310).

רק וינסטון צ'רצ'יל התייצב, עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה (1933), בראש המתריעים על הסכנה הנשקפת מגרמניה וקרא להקמת "ברית גדולה" נגד הנאציזם. צ'רצ'יל הוא שחזה כי העולם "נכנס לתקופה שבה המאבק לשימור עצמי יופיע בעוצמה רבה במדינות מתועשות, מאוכלסות בצפיפות". בקרוב עתידה בריטניה "להילחם על חייה", הצהיר.

צ'מברליין, שהיה ראש ממשלת בריטניה באותם ימים טרופים, נקט מדיניות של פיוס כלפי גרמניה, ואילו צ'רצ'יל (שר האוצר) דגל בעמידה איתנה נגדה. הדברים הגיעו לשיא עם חתימתו של צ'מברליין על הסכם מינכן (1938), שהביא לדבריו "שלום בזמננו" לאירופה, בעוד שצ'רצ'יל תיאר אותו כ"תבוסה מוחלטת וניצחת". אך ככל שהוסיף המצב באירופה להידרדר, הלכו וגברו הקולות הקוראים להפקיד בידי צ'רצ'יל את הכנת בריטניה למלחמה הבלתי נמנעת.

אין ספק שצ'רצ'יל היה האדם הנכון בזמן הנכון. הוא היה האיש המתאים ביותר להנהגת בריטניה במשבר הקשה ביותר בתולדותיה, ולא רק בשל העובדה שהתריע עוד קודם לכן על העתיד להתרחש. לדברי ההיסטוריון הרברט ניקולס, כל דרכו עד אז הכשירה אותו לתפקיד מנהיג המלחמה של ארצו: הוא היה "פטריוט נלהב; מאמין רומנטי בגדולת ארצו ובתפקידה ההיסטורי באירופה, באימפריה ובעולם; איש הפעולה הנמרצת, העולה כפורח למול אתגרים ומשברים; חוקר המלחמה, היסטוריון שלה וחייל קרבי בעצמו; מדינאי בקיא באמנות הפוליטיקה... אדם בעל אופי ברזל, מרץ בלתי-נלאה וכוח ריכוז מוחלט".

צ'רצ'יל – עם חיוכו האופטימי והסיגר הנצחי שלו – סימן "V" (ניצחון) באצבעותיו ונאומיו אדירי הרושם (ביניהם: "אין לי דבר להציע לכם מלבד דם, עמל, יזע ודמעות" – 13.6.40) הפכו לסמלי המלחמה.

לונדון כפקיסטאן

נדרשתי לסקירה ההיסטורית הרחוקה מאיתנו דווקא בשל קרבתה המתחדשת והצפויה. שכן ניכרים כיום קווים מקבילים ברורים למדיניות הפיוס שמשלה בכיפה בזירה האירופית בשנות השלושים, לפני עלייתו של צ'רצ'יל לשלטון. אולם הסכנה הנשקפת כיום על בריטניה בפרט ועל אירופה בכלל, היא מאיום מוסלמי פנימי ולא מאיום נאצי חיצוני.

את המחקר החשוב ביותר שפורסם עד כה בנושא, פרסמה לאחרונה מלאני פיליפס, כלת פרס ג'ורג' אורוול לעיתונות ב-1996, הכותבת טור ביקורתי ונוקב על חברה ופוליטיקה ב"דיילי מייל" הלונדוני. ספרה החדש הנקרא "לונדוניסטן" - ככינויה התופס תאוצה של לונדון (צירוף של לונדון עם פקיסטן) - חושף את האסון הממשמש ובא על בריטניה (ועל רוב מדינות אירופה) במלוא חומרתו, אם לא תשתנה המדיניות העכשווית, שעיקרה פייסנות כלפי האיסלאם הקיצוני מבית.

פיליפס מוכיחה בזהירות רבה כיצד מתחת לאפו של הממסד המסורתי הבריטי צמח איסלאם רדיקלי, וטוענת בספרה שהסובלנות המוגזמת של הבריטים ואדיבותם כלפי המיעוטים, ובעיקר כלפי המוסלמים, יחד עם הדימוי המעוות של ישראל בתקשורת והנטייה לפייס את המוסלמים בתקווה שכך יימנע טרור – הם שהביאו לכך שבריטניה בכלל, ולונדון בפרט, הפכו למרכזם של הרדיקלים המוסלמים, שיצאו ממנה לפעילות טרור במערב. היא מאמינה שסובלנות-יתר זו נמשכת גם אחרי שהטרור המוסלמי הרעיד את לבה של לונדון, וגבה מחיר יקר של 52 הרוגים חפים מפשע ופצועים רבים שעדיין נאבקים על חזרה לחיים נורמליים. עד הפיגועים שהתרחשו לפני שנה בלונדון, האמינו פוליטיקאים רבים שאם יעלימו עין מפעילותם של המוסלמים הקיצונים ולא ירגיזו אותם, יעדיפו הטרוריסטים שלא לפגוע בעיר-החממה שמטפחת את המרכז הארגוני שלהם ולא יבצעו פיגועי טרור בלונדון. אולי מסיבה זו עד לשנים האחרונות, החוק הבריטי אף לא הגביל את אלה שפעלו בבריטניה להכנת פעולות טרור מחוץ לגבולותיה.

להתייצב נגד האלמנטים האלימים

הבריטים שמעו בתקופה האחרונה שוב ושוב שטרוריסטים מוסלמים המעורבים בפיגועים בניו יורק, בפריז ובמדריד היו קשורים ללונדון. חלקם אף גדלו והתחנכו בבריטניה ויצאו ממנה לפעילויות טרור ברחבי העולם. אך רשויות הביטחון הבריטי העדיפו להירדם בשמירה במקום להשליך על הכלל מהמקרים הבודדים ולהגביל בחוק את הפעילות המסוכנת.

כאשר שני אזרחים בריטים ביצעו פיגוע ב"מייק'ס פלייס" בתל אביב ב-2003, אמרו בלונדון שהיה זה ביטוי לזעם המוסלמי על היחס הישראלי לפלשתינים. כאשר צעיר שהתחנך בבתי הספר הטובים בבריטניה היה מעורב ברצח האכזרי של העיתונאי היהודי דניאל פרל בפקיסטן, אמרו שזה הזעם נגד האמריקנים, כי פרל עבד בעיתון אמריקני. כאשר ריצ'ארד ריד ניסה ב-2001 לפוצץ מטוס נוסעים אמריקני באמצעות חומר נפץ שהסתיר בנעליו, טענו שמדובר באדם תימהוני שלא מצא את מקומו בחברה והגיע לאסלאם הקיצוני אחרי היסטוריה של פשע וניתוק חברתי. אפילו כאשר התגלה מי שכונה "החוטף העשרים", זכריה מוסאווי, שהואשם והודה במעורבות בפיגועי ה-11 בספטמבר בניו יורק ובוושינגטון, היו לחלק מהבריטים תירוצים נוספים להצטדקותם.

מוסלמים קיצוניים נוספים פועלים כיום בבריטניה ללא הפרעה, והרשויות מאוד זהירות שלא לעורר את זעמם. לדעת פיליפס, זו בדיוק הבעיה. לטענתה, הנטייה הבריטית לנקוט דרך של "פייסנות", במקום להתייצב בצורה נחרצת נגד אלמנטים קיצוניים ואלימים מצד מוסלמים, היא התנהגות שגויה והרסנית.
כיום מתגוררים בבריטניה שני מיליון מוסלמים. הדעה הרווחת היא שרוב המוסלמים הם אנשים מתונים. אולם השלטונות מפגינים יראת כבוד כלפי קבוצות קיצוניות, כמו: "המועצה המוסלמית של בריטניה" וכלפי המשמיעים איומים מחרידים, מתנהגים בצורה מפחידה ואפילו מזדהים עם מפגעים מתאבדים. זאת בשעה שמעמדם של המעטים האוזרים עדיין אומץ להתנגד לטרור בפומבי, הולך ומצטמק, הולך ומתערער.

היומון הלונדוני "The Independent" דיווח ב-10 במאי 2006 כי יותר מ-700 תומכי אל-קאעידה חיים כיום בבריטניה. כעבור ימים אחדים אישר בפרלמנט שר הפנים הבריטי ג'ון רייד, כי המפגעים המתאבדים שהרגו בלונדון 52 אזרחים חפים מפשע ב-7 ביולי 2005 היו טרוריסטים שגדלו "בבית" ושהונעו בידי שאיפה למות מות קדושים. אבל חרחור השנאה על ידי אימאמים מוסלמים קיצונים ומנהיגים חילוניים, נמשך ללא הפרעות בכל רחבי בריטניה גם אחרי הפיצוצים בלונדון.

רק לאחרונה, הורשע המטיף המוסלמי הקיצוני אבו חמזה אל מצרי (בן ה-47, ששמו האמיתי: מוסטפא כאמל) ב-11 סעיפים פליליים, ביניהם שישה סעיפים של הסתה לרצח. אל מצרי הואשם כי במסגרת תפקידו כאימאם במסגד פינסברי פארק בצפון לונדון, הסית מאמינים מוסלמים לטרור ולרצח במהלך דרשותיו הקיצוניות. המסגד בפינסברי פארק זיכה את הבירה האנגלית בכינוי "לונדוניסטאן", בו השתמשו בכירים בשירותי הביטחון האירופאים שביקרו את בריטניה על סובלנותה המוגזמת כלפי אנשי דת מוסלמים קיצוניים.

מלאני פיליפס

פיליפס טוענת כי רעיון הרב-תרבותיות, שהליברלים ורוב יהודי המערב תמכו בו עד כה, היה למעשה סוס טרויאני שאיפשר לפונדמנטליסטים מוסלמים להקים בלונדון, ערש הדמוקרטיה המערבית, צומת בינלאומי ממדרגה ראשונה לגיוס, קידום, מימון ועידוד של הטרור העולמי. היא מתארת בפירוט גראפי כיצד נוצלו חוקי ההגירה הליברליים, בסובלנותם הרבה של המודיעין והמשטרה הבריטיים, כדי לאפשר לכמה מהסוכנים הקיצוניים ביותר של ארגוני טרור בינלאומיים, למצוא מקלט בטוח בתוך החברה הבריטית, להקים בה רשתות טרור ואפילו לרכוש בה מעמד של כבוד.

"כבר היו כמה ניסיונות רציניים ליצור סמכות שיפוט מוסלמית מקבילה, תחת אצטלת השריעה", מספר איזי ליבלר, יו"ר ועדת הקשרים עם התפוצות במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ומנהיג יהודי בינלאומי ותיק. "כל מי שהיה צופה התפתחויות יוצאות דופן כאלה לפני חמש שנים בלבד היה נחשב מטורף".

דעה קדומה על ישראל

הספר מציג בין השאר כיצד ההשלכות המשותפות של פייסנות כלפי קיצונים מוסלמים וההשלמה הגוברת והולכת עם הפוסט-מודרניזם, חותרים תחת הזהות הלאומית הבריטית. פיליפס סבורה שמגמות אלה הולכות ומחמירות בגלל נקיטה חוזרת ונשנית של מוסר כפול כלפי ישראל, הלובש לעתים קרובות נימות אנטישמיות.

בספרה יוצאת פיליפס נגד המאמינים שהסכסוך הישראלי-פלשתיני הוא הגורם לג'יהאד המוסלמי. בראיון ל"מעריב" אמרה פיליפס: "בריטניה נכשלה בהבנת העומד בפניה, למרבית האנשים כאן יש רעיונות שגויים על ישראל."

אין לה בעיה עם ביקורת הוגנת על מדיניותה של ישראל, אך היא בהחלט מתנגדת למה שהיא מתארת כ"אובססיה של התקשורת עם ישראל." אותו כיסוי תקשורתי מעוות של ישראל הצליח, לדבריה, להביא לכך שכיום אין בבריטניה בעיה להציג את ישראל כ"דומה לדרום אפריקה או אפילו לשלטון הנאצי."

"הבריטים," טוענת פיליפס בראיון ל"מעריב", "לא רק שאינם מאמינים שישראל היא קורבן של הג'יהאד המוסלמי, אלא הם מאמינים שישראל היא הגורם הפועל נגד מוסלמים וגורמת לכך שהם נוקטים פעילות טרור במערב." פיליפס רואה חלק מהבעיה בכך שהבריטים לא יודעים הרבה על העולם, ולרובם אין מושג על ישראל, למרות אמצעי התקשורת הבריטיים שמכסים באובססיה את הנושא אך מבלי לתת רקע היסטורי".

על רקע זה קל לתעמולה הערבית להצליח: "במקום להציג את ישראל כקורבן פוטנציאלי של כל אלה שרוצים להשמיד את מדינת ישראל, הם מציגים אותה כגורם התוקפן."באותו ראיון פיליפס מספרת שנאמר לה בגלוי ש"פשעים של ישראל נגד הפלשתינים שברו את הטאבו. עכשיו, כשיש פושעי מלחמה ישראלים, אפשר לדבר על הקונספירציה היהודית שסיכנה את העולם כדי לשרת את מטרותיה של ישראל."

פיליפס טוענת שזו "גרסה מודרנית של 'הפרוטוקולים של זקני ציון' ואנשים מאמינים שזו האמת." היא מוסיפה ש"תיאוריות קונספירציה אלה מזינות את זעמם של מוסלמים. במקום להתנגד להוצאת דיבה זו שדוחפת מוסלמים לאלימות, רבים בבריטניה מאמינים שזו אמת, ולא שזה מבוסס על דעה קדומה על ישראל."

היא סבורה גם שעמדתה משקפת את זו של בריטים רבים, החוששים מאובדן התרבות שלהם ולא מרגישים נוח עם אותן טענות לשוויון בין תרבויות המהגרים לאלה שלהם. פיליפס מאמינה שגל ההגירה העצום מהעולם השלישי עלול לשנות את בריטניה לבלי היכר, אם הגישה הרב-תרבותית הנוכחית תימשך. הבעיה היא, לדעתה, בכך ש"פוליטיקאים כאן לא מעזים לצאת נגד מדיניות זו, מחשש שהם ייראו גזענים".

פיליפס כתבה את ספרה כיוון שהיא מאמינה ש"בריטניה לא קולטת את הסכנה המאיימת עליה מהאסלאם הפשיסטי", אבל היא עדיין אופטימית ומאמינה שעוד לא מאוחר מדי ושעוד אפשר לעצור את הסחף. לפי התחזיות הדמוגרפיות, שאליהן פיליפס מתייחסת בזהירות, בעוד30-20 שנה תשתנה בריטניה לבלי היכר אם לא יחול בה שינוי נדרש. לדבריה, הציבור הבריטי מודאג מאוד מההגירה הבלתי מבוקרת לבריטניה, ופוליטיקאים לא מעזים להיענות לחרדות הציבור הרחב.

לכן היא מאמינה שהמציאות תשתנה כשפוליטיקאים יעזו לומר למוסלמים את האמת ויפסיקו להאמין ב"פיקציה שלפיה הבעיה האמיתית היא שאיפתם של הפלשתינים למדינה משלהם."

אווירה של ימי ויימאר

עיתונאיות יהודיות כמו מלאני פיליפס מ"דיילי מייל" וברברה עמיאל מ"דיילי טלגרף" הפכו בשנים האחרונות למגנות הבולטות על ישראל בתקשורת הבריטית.

הן משיבות מלחמה שערה, חושפות מקרים של "אנטישמיות סלון" ומוקיעות את שנאת היהודים מצד המוסלמים.

פיליפס מדברת על העוינות לישראל כחלק ממשבר כולל בחברה הבריטית, "משבר של ביטחון עצמי, בגלל תחושת החרטה הפוסט-קולוניאלית והמלחמה הקרה, שגרמו להתמוססות ערכה של עצם הזהות הלאומית".

לדבריה, התוצאה היא "אווירה הדומה לימי ויימאר (הדמוקרטיה הגרמנית שקדמה לעליית הנאצים – א"פ), והתכחשות לסכנה האורבת למערב".

באותו פרק מצמרר, העוסק בצמיחה הגוברת של אנטישמיות תוקפנית, טוענת פיליפס כי הימין הקיצוני והשמאל הקיצוני מתלכדים עתה עם הקיצונים המוסלמים ויוצרים אווירת שנאה נגד יהודים, ההולכת וצוברת תאוצה. הם מזכירים פעם אחר פעם "מזימות" יהודיות גלובליות, וחולקים על זכותה של ישראל להתקיים.

כך למשל, המאמצים המחודשים מצד סניפים שונים של "אגודת המרצים" הבריטית להטיל חרם על מרצים ומוסדות אקדמיים בישראל, ממחישים את הקיצוניות שאליה מגיעות היוזמות האנטי-ישראליות. מעולם לא התקבלה החלטה כזאת נגד מדינה אחרת.

תרועת השכמה

בבריטניה, אומרת פיליפס, "הדבר קריטי שנגלה מחדש את האמונה שלנו בערכי המוסר היודו-נוצריים שלנו ובערכים המערביים."

אך האם תתעורר בריטניה לשמע תרועת השכמה של הרגע האחרון שמריע הספר 'לונדוניסטאן', לפני שיהיה מאוחר מדי?

האומנם האומה הבריטית, שגיבשה את יסודות הדמוקרטיה המערבית, אינה מוכנה נפשית להגן על אורח חייה?

האם מדיניות הפיוס שמשלה בכיפה בזירה האירופית בעידן של רפובליקת ויימר חוזרת על עצמה, בציפייה דרוכה לצ'רצ'יל חדש שיגאל אותה מציפורני מבקשי נפשה הבאים מתוכה?

האם יש מקום לסובלנות המוגזמת כלפי אנשי דת מוסלמים קיצוניים? האם באמת אין כל סיבה רצינית לדאגה בעניין הישרדותה של הציוויליזציה המערבית לטווח ארוך מידיו של האיסלם הקיצוני המוסת?

על שאלות אלה ואחרות ראוי לקובעי המדיניות לתת את הדעת. אין כל ספק בכך שדיאלוג עם המוסלמים הוא מטרה ראויה, אך באווירה העכשווית יהיה זה בגדר היתממות של ממש להאמין שפעילויות הידברות יקטינו בצורה כלשהי את נטיות הקיצונים המוסלמים.

מאת: מלאני פיליפס, פורסם ב- 19 באוגוסט 2006

www.melaniephillips.com

כאשר הותקפה אמריקה ב-11 בספטמבר על ידי ג'יהאדיסטים איסלמיים, נאמר כי זאת הייתה קריאת ההשכמה של יום-הדין עבור המערב. במשך זמן קצר, הרוב בבריטניה החליט כי ה-11 בספטמבר נגרם למעשה באשמת ארצות הברית וישראל הינה המוקד לבעיה.

כאשר הותקפה בריטניה בשנה שעברה ב-7 ביולי על ידי ג'יהאדיסטים איסלמיים, נאמר כי זאת היתה קריאת ההשכמה של יום-הדין עבור בריטניה. במשך זמן קצר, לאחר מכן חלק נכבד מן האנשים החליטו כי היתה זאת אשמתה של בריטניה בשל "האיסלמופוביה" והמלחמה בעיראק.

בתמונה: ספרה האחרון של פיליפס "לונדוניסטאן".

כעת 25 מוסלמים בריטים נאסרו בשל מזימה לפיצוץ עשרה מטוסים טראנס-אלטלנטיים בנתיבם. המזימה הנרחבת האמורה, שנראה כי כללה עשרות רבות של שותפים נוספים מגרמניה ופאקיסטן, נושאת את חותמה של פעולת אל-קאידה קלאסית. בנוסף, מקורות ביטחוניים אומרים כי עשרות תאים של אל-קאידה נוספים פזורים בחופשיות ברחבי בריטניה.

סקר דעת קהל שנערך השבוע מעיד כי הציבור הבריטי לפחות התעורר לנוכח העובדה שאנו בתוך מלחמה עולמית. לא כך, בכל אופן, הממסד הבריטי ובכיתות הפטפוט. הכחשה אינה עוד שם של נהר במצריים אלא פאתלוגיה בריטית.

סגן המפקד של משטרת לונדון פאול סטפנסון תיאר את המזימה כמעשה "פשע" שאינו "קשור לקהילות" אלא באנשים "שהתחפשו לחברים בקהילה, ומתחבאים מאחורי דת מסוימת". כך הפך מעשה מלחמת קודש שעמד להתבצע בשם האיסלם למעשה שרק במקרה השתמש באמונה כהסוואה אקראית, האמנם, ממש כפי שהיה יכול להשתמש בזן בודהיזם או בזרתוסטיאניזם?

ואז מגיעה המקהלה הקבועה המשננת כי הכל בגלל המלחמה בעיראק וההתנהגותה של בריטניה כפודל של אמריקה. זאת הייתה גם הנחת היסוד של מכתב שפורסם בסוף השבוע שעבר על ידי 38 קבוצות מוסלמיות, חברי פרלמנט, ואצילים שטענו כי אם בריטניה לא תשנה את מדיניות החוץ שלה היא תספוג עוד זעם טרוריסטי. איום מביש זה כלפי האומה עורר גינוי זועם מטעם מזכיר המדינה, ג'ון ריד, בשל ההצעה הגלומה בו כי טרוריסטים יכתיבו את מדיניות בריטניה.
אולם הטיעון כי מדיניות החוץ היא הסיבה לאיומים על בריטניה – טענה המוצעדת בסך על ידי ספקטרום רחב של אנשים – היא כשלעצמה אידיוטית מעל לכל מידה. כפי שאמר ריד, מזימה של אל-קאידה לביצוע פיגוע בבריטניה התגלתה בברמינגהם כבר בשנת 2000 – לפני ה-11 בספטמבר, ובוודאי שלפני המלחמה בעיראק. באופן דומה, התקפות ג'יהאדיסטיות על ארה"ב החלו 22 שנים לפני ה-11 בספטמבר עם משבר החטופים בשגרירות האמריקאית באירן בשנת 1979, שלוו בשני עשורים של התקפות נוספות.

אפילו כעת, מרבית הבריטים אינם מבינים את האפוקליפטיות המשיחית המניעה כעת את המשטר באיראן לפתח נשק גרעיני עימו יסחטו את העולם. הם כושלים מלהכיר בטבעה הדתי של מלחמה עולמית זאת, כאשר אפילו סימני אזעקה של שותפות איסטרטגית שיעית סונית בעיראק ובעזה, ועמם אל-קאידה התומכת בחיזבאללה בלבנון. כאשר הנשיא בוש אמר כי אנו במלחמה נגד האיסלם הפאשיסטי, הוא ביטא עובדה המדגימה עצמה.

אולם בריטים רבים פשוט מסרבים להכיר בכך שהשורש הסיבתי לאיומים מולם עומדת בריטניה
הינו האיסלם. דבר זה אינו אומר כי כל המוסלמים התגייסו למען הרעיונות המרושעים. מאות אלפי מוסלמים בריטיים אינם תומכים בהם, בעת שברחבי העולם מוסלמים הינם רוב הקורבנות שלהם.

אולם מספר רב מידי מזדהים עם רעיונות הקיצוניים. משאל שנערך לאחרונה גילה כי רבע מהמוסלמים הבריטים מאמינים כי ההתקפות ב-7 ביולי היו מוצדקות, ומספרם אף עולה לשליש בינות המוסלמים הצעירים.

רבים מאנשים צעירים אלו חיים באי-ודאות תרבותית, נקרעים בין תרבותם המדכאת של תת היבשת האסאתית ובין התרבות הבריטית המדיחה והמבזה. והמסר הנורא של הגיהאד נשמע כשירת הסירנה בעבור אלו שננטשו במדבר הנפשי ומחפשים אחר משמעות לחייהם.

מסר זה נותן להם זהות המייצרת כבוד עצמי משום שהוא מעצב להם תבנית הרואית: כלוחמים ל'הגנת' ממלכת האל. זאת היא בניית זהות על שנאה טהורה, על שקרים, על פארנויה, על רצח המוני ואפילו ניסיון לרצח עם.

אלו רעיונות שהורגים. אולם משום שהם רעיונות, חלק מתחומי הגיוס המובהקים ביותר אינם המסגדים והמדרשות של החצרות האחוריות אלא המושבים שנועדו למחקר אינטלקטואלי, האוניברסיטאות. הקמפוסים של בריטניה הינם שטח ציד עשיר לג'יהאד.

משאל דעת קהל שנערך לאחרונה באירופה מגלה כי בעת שבריטניה היתה המדינה המכבדת ביותר את אזרחיה המוסלמים, הם ענו למחווה על ידי שנאה למדינת מוצאם, למערב וליהודים יותר מבכל מקום אחר. מדוע? לא ניתן להתחמק מן התשובה. המוסלמים הבריטיים הופכים לקיצוניים על ידי בריטניה בעצמה.

היות ומוסלמים שמוחותיהם מכופפים כבר על ידי תעמולת השקרים והשנאה נגד אמריקה, ישראל והיהודים השופעת מן העולם הערבי הינם מטרה יומית ל-BBC ואמצעי תקשורת אחרים שאינם חוסכים התקפות חריפות נגד הרשע של אמריקה, הרשעות של ישראל והעובדה כי בריטניה הינה הפתי של אמריקה המרשעת וישראל המרושעת, מי יכול להיות מופתע כי מספרים עצומים של צעירים מוסלמים הניתנים להשפעה מתגייסים על מנת לפטור את כדור-הארץ מעונש זה?

ה-BBC, שהשפעתו הגלובלית משתווה רק לאשמתו, מסית לשנאה בעוצמה על ידי הצגה מעוותת מתמידה של ההגנה העצמית הישראלית כתוקפנות ללא סיבה, ומעניק זמן-אוויר לתהלוכה בלתי פוסקת של ג'יהאדיסטים איסלמיים, תועמלנים, פעילים אנטי-מערביים וקנאים בהותירו בקושי רמז אזכור למתנגדיהם.

הממסד הפוליטי והבטחוני הבריטי, בנתיים, כושל מלהבין כי אין זה מספיק לסכל מזימות טרוריסטיות ולשבש תאי טרור אלא עליו גם להילחם באידיאולוגיה של השקרים, השנאה והפחד הדוחפים חלק מן המוסלמים למעשים נוראים אלו. לא רק שהם נכשלים מלעשות זאת, אלא שהם אפילו גייסו ג'יהאדיסטים ללב הממשל לשמש כיועצים.

המנטרה המצדיקה את התבוסתנות הזאת לקיצוניות היא הטענה שרובם המכריע של המוסלמים בבריטניה הינם "מתונים". אמת, הרוב הגדול מתנגד לטרור. אולם בריטניה הגדירה כעת באופן יעיל כמתון מישהו שאינו תומך ברצח המונים – וגם אז, רק בבריטניה.

היכן הם הדמויות הציבוריות המוסלמיות המגנים את אלו בקהילתם התומכים מחבלים מתאבדים בישראל ובעיראק? או מגנים את אלו המאשימים את ישראל ואת היהודים בכל מחלות העולם? או את אלו הטוענים כי המערב הינו מזימה ענקית להרוס את האיסלם?

לא תשמעו גינויים כאלו מראשי המועצה המוסלמית בבריטניה – אירגון המעריץ את השייח יוסוף קארדאווי, התומך בפיגועי התאבדות בישראל ובעיראק – שאמר כי מטרתו היא לגרום לבריטניה לאמץ ערכים איסלמיים.

לא תשמעו גינויים כאלו מסעיד עזיז פאשה, המזכיר הכללי של איגוד הארגונים המוסלמים של בריטניה ואירלנד, שאמר כי רוצה לציין חגים לאומיים לציון פסטיבלים וחוקים מוסלמיים שיתייחסו למשפחה ושייושמו אך ורק למוסלמים – דרישה שמזכירת האיגודים רות קליי אמרה באופן מדהים כי היא תשקול. האם אלו באמת גישות מתונות?

העובדה הלא-נעימה היא שיש רצף של קיצוניות איסלמית מתמשכת בבריטניה. בעת שכנראה רק מספר קטן מהשותפים לו יהיו מעורבים אי פעם במעשי אלימות, רבים מידי אחרים תומכים באמונה וברעיונות הנתעבים התומכים בים השנאה והקנאות העיוורת שבתוכו שוחה הטרור.

המרכזיות של שנאה אנטי-יהודית באיומים כלפי בריטניה והמערב גורמת לאיבה בבריטניה כלפי ישראל – והיפוך גס של מלחמת 50 השנים להגנה עצמית שלה מפני הכחדה – לא רק אפליה מצערת אלא פעולה של התאבדות תרבותית.

אויביה הרבים של ישראל בבריטניה ללא ספק יהיו מרוצים עם החלטת האומות המאוחדות לסיום המלחמה בלבנון. אולם על ידי סירוס ישראל, החלטה זאת חיזקה הלאה את איראן והפיחה רוח בג'יהאד הגלובלי נגדם.

מהלכיה המטופשים של ישראל במלחמה בלבנון והפסקת האש שבסיומה אינם רק אסון פוטנציאלי לישראל. אל-קאידה – וחשוב מכך – איראן מריחים דם יהודי כעת, אולם, לאור החולשה הנראית משתיקת המגינים על המערב, הם רואים הזדמנות להכפיל את מאמציהם להכות ישירות בבריטניה ובאמריקה. המלחמה של ישראל הינה המלחמה של העולם. ישראל תאבד והעולם יאבד.

עד אשר בריטניה תתעשת ותברר לעצמה מי הם בדיוק בני בריתה ומי הם אויביה, עלול כבר להיות מאוחר מידי.

****************

על הכותבת: מלאני פיליפס ( Melanie Phillips ) הינה עיתונאית וסופרת בריטית, היא ידועה בעיקר בשל טורה המופיע ב"דיילי מייל". הינה חתנית פרס אורוול לעיתונות משנת 1996.

http://www.anochi.com/index.php?option=com_content&task=view&id=174&Itemid=2

רשימה חלקית:

ספר בהודו: המוסד היה אחראי לפיגועי מומביי

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/198/422.html?hp=0&loc=101&tmp=9410

בכיר מצרי: המוסד אחראי למהומות במדינה.

אחרי העימותים בקהיר בין נוצרים קופטים למוסלמים, האשים יו"ר הוועדה ליחסי החוץ בפרלמנט המצרי את ישראל כאחראית למהומות. "רוצים לזעזע את הביטחון והיציבות במצרים", אמר.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3990199,00.html

ו 9/11

http://www.wnd.com/news/article.asp?ARTICLE_ID=25995

רצח חרירי

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1183750.html

שמועות במצרים: המוסד הישראלי אחראי למתקפת הכרישים בסיני.

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1202451.html

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=2056#responses

תגובית 425

ראש איחוד חכמי הדת המוסלמים קובע בפתו'ה כי חובה על מוסלמים להגר ממדינתם אם אינם יכולים לקיים בה את מצוות דתם.

ראש איחוד חכמי הדת המוסלמים, השייח' יוסף אל-קרדאוי, פרסם לפני שבועות אחדים פתו'ה (פסק) מעניין ולפיו קיימת חובה להגר ממדינות שלא ניתן לקיים בהן את הפולחן האיסלאמי למדינות בהן ניתן לקיים פולחן זה, גם אם המדינה שבה לא ניתן לקיים ]ולחן היא מוסלמית והאחרת אינה מוסלמית.

הפתו'ה שתורגמה על ידי אתר ממר"י של המכון לחקר תקשורת המזרח התיכון, הופיעה כתשובה לשאלה שהופנתה אל השייח': "מהו פסק השריעה ביחס להגירה לארצות מערביות, כדוגמת קנדה ואוסטרליה, לתקופה מוגדרת למטרות עבודה והכנסה? שהרי הזדמנויות העבודה ברבות מארצות ערב דלות מאוד, ואם מוצאים אזי המשכורת אינה מכסה את צרכיו של הפרט ועל אחת כמה וכמה של המשפחה. יש לציין כי אני מתכוון לנסוע לשנים בלבד כדי להרוויח כסף, ואז לשוב, כלומר אינני מתכוון להשתקע. יש לציין שאני רווק".

בתשובתו מצטט השייח' מהקוראן כדי להוכיח את חובת ההגירה למקום בו ניתן לקיים את פולחן הדת: "ההגירה לפעמים מותרת ולפעמים היא חובה דתית, אם האדם אינו יכול לקיים בארצו את טקסי דתו. על כך נאמר : 'כאשר יאספו המלאכים את נשמת האנשים אשר עדיין גורמים עוול לעצמם, ישאלו: במה עסקתם? יאמרו: היינו נרדפים עלי אדמות. ישאלו: האם לא הייתה אדמת אלוהים רחבה דיה למען תהגרו ממקום למקום?..." (4:97). ההגירה הזאת אינה רק מותרת אלא היא אף חובה על המוסלמי: אם הוא מוצא ארץ שיש בה מקום בשבילו ובשביל דתו והוא יכול לשמור בה על דתו, לפחות בכל הנוגע לטקסים ולדברים הבסיסיים – הוא חייב להגר".

לקביעתו זו הוסיף קרדאוי הנחייה למהגרים לשמור על זהותם המוסלמית והזהיר מפני התבוללות בחברה המערבית.

נראה כי יהיו דווקא יהודים לא מעטים שימצאו עניין בפסיקה הזו אותה ניתן לפרש כקובעת לכאורה שדווקא חופש הפולחן לכל הדתות שבו מתהדרת ישראל היא היא שמשאירה את המוסלמים בישראל.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/213899

תגוביות:

1.איזה רעיון.לאסור את הפולחן המוסלמי וכך הערבים יעזבו את הארץ!!!

2. ערב (חצי האי ערב, ערב הסעודית) לערבים, ארץ ישראל - לעם ישראל.מכה של המוסלמים, ירושלים של היהודים !ועל שאר המדינות של מזרח התיכון אפשר יהיה לנהל משא ומתן.

3.טו גוד טו בי טרו. וביבי מיד יקים מסגדים לרוב לחיזוק האיסלם.

4.זו הפתווה הנדרשת לנו ולמערב עכשיו,אך בעיקר בעתיד!
יש להוציא את הקוראן אל מחוץ לחוק.זה אינו ספר דת,זה ספר המציג ומלמד אידיאולוגיה רצחנית כלפי כל מי שאינו שייך לאמונה שהאידיאולוגיה הזו מטיפה לה.בדיוק כפי שמיין קאמפף הוצא אל מחוץ לחוק,יש להוציא גם את הקוראן לשם.כאשר האומות החופשיות יעשו זאת בהמשך הזמן,לא יוכלו המוסלמים אלא לשוב ל67 מדינותיהם ולחיות רק עם מוסלמים כמותם.מוסלמים אינם יכולים בגלל עמדותיהם הרצחניות הנובעות מהאידיאולוגיה הקוראנית מוחמדית לחיות בחברת בני האדם.כבר התורה הגדירה אותם בקצרה ובצורה בלתי משתמעת לשני פנים,ושאינה פוליטיקלי קורקטית ושיקרית.את האמת יש לומר:"פרא אדם ישמעאל,ידו בכל,ויד כל בו"!עכשיו הוא בתקופה שידו בכל,וכשיוציאו את הקוראן אל מחוץ לחוק בעולם החופשי,זו תהיה התממשות הנבואה האומרת ש"יד כל בו".ישמעלים יחיו רק עם ישמעאלים כמותם.פראי אדם רק עם פראי אדם.

http://www.youtube.com/watch?v=XRmgI_WXff0&feature=youtube_gdata_player

Austrian PM message to the Turkish ambassador

תגוביות:

1.התקשורת בפאניקה.העם אחרי אוסלו ואחרי הגירוש התפכח.. ואומר את דברו חזק וברור בכל דרך אפשרית... והתקשורת בזמן האחרון מפרסמת עוד ועוד כתבה בנסיון נואש למכור לנו מציאות מדומה..... אבל אנחנו כבר לא טפשים!!! אין שלום עם האויב!!! ואנחנו לא נתקפל יותר לטובת סכין בגב.

2.אין ולא יהיו אזרחים שווים. מדינת ישראל היא מדינה יהודית ולכן אין פה שוויון.רק יהודים יכולים לעלות לארץ מכוח חוק השבות,לא אף אדם אחר.

3.נכנסתם פעם לבית ספר באום אל פאחם?

4.אתם שוכחים את עצרות ההסתה של השייך ראאד סאלח, שעל ידי שקרים על הרס אלאקצא מדליק את עדר מאמיניו שיצאו למלחמה, ממש למלחמה, במדינת ישראל, המדינה שבה הם דורשים שוויון.אתם שוכחים שחבר הכנסת אחמד טיבי הביע דעה נחרצת נגד שירות לאומי של ערביי ישראל, כי זה מהווה הכרה בריבונות המדינה.

5.מבחינת הפלסטיני החילוני אנחנו כבשנו גם את תל אביב, לא?

ומבחינת הפלסטיני הלאומי? גם!

ומבחינת הפלסטיני האיסלאמי? - אנחנו כובשים גם של הגליל, מרכז הארץ, הנגב ועוד...

ומבחינת הפלסטיני האש"פיסטי? אנחנו "לוקחים" לעצמנו את הזכות להיקרא מדינת ישראל בחסות הכוח. האירגון "ישחרר" אותנו מהמאמץ לקיים מדינה ליהודים, לא פחות מהשחרור שהיהודים "חוו" בכניסה לאושוויץ.

ומבחינת הפלסטיני החמאסניקי? יילחמו בנו עד טיפת הדם האחרונה כדי לשחרר את כל פלסטין, מהנהר ועד הים.

ומבחינת הפלסטיני הגולה? - אנחנו צריכים להתפנות מישראל, ולשלם לו פיצויים כשיחזור ,(כמה שיותר מהר).

ומבחינת הפלסטיני חבר הג'יהאד העולמי/אל קאעידה ושאר וועדות ואירגונים על שם "לוחמי" מוג'הידין - אנחנו חלק קטן מהמשימה שלהם - עולם מוסלמי ללא כופרים, המתקיים ומתנהל על פי הקוראן וחוקי השריעה.

ודרך אגב, גם מי שאינו פלסטיני, אך שייך לאחת הקבוצות שציינתי, ושלא ציינתי (איסלאמי/ערבי/פאן ערבי/אוהד המלחמה של הפלסטינים לעצמאות/אנשי כלכלה הזקוקים לנפט הערבי/אנשי כלכלה הזקוקים למכור לציבור הענק/ ועוד) - גם הוא (כמו הכתבת האמריקאית ממוצא לבנוני, בת ה-90) רוצה לחסל אותנו ולסלק אותנו מכאן, מישראל, גם מתל אביב, וגם מבי"ס עירוני א'!!!

איך שלא נתקדם עם החשיבה הגיונית, נגיע לעתיד של זוועות ליהודים, החל מפוגרומים "קטנים" ועד לשואה בסגנון שעשו בנו הנאצים!

אז מה הפליאה שכאשר הערבים מבית ומחוץ מאיימים עלינו יום ולילה, אנו מגיבים בטבעיות עם שינאה לאוייבינו.

אבל למה להבין את היהודים?

השמאל החליט להקדיש את זמנו להסביר את הפלסטינים בקרב תלמידי ישראל ומשם,מהסטאטוס של מערכת החינוך לפזר את דיעות השמאל לפיתרון הזוי (דרך אגב, הזוי כמו הפתרונות של ביבי וליברמן).

איפה ה"מבט נכוחה"?

6.לא גזענות, אלא תגובה מינורית בשל אוזלת יד ממשלתית ,מול הכובש והמפגע הערבי ,הרודפנו במולדתנו.

שינאת הקם עליך לגרשך ולרוצחך אינה "גזענות" ,אלא תגובה רגשית בריאה ונורמלית.לא תצליחו לגרום לנו להתבייש בה.איננו שונאים אותם משום גזעם, אלא משום מעשיהם,לכן אין זו גזענות כלל וכלל.

7.מעניין באיזה בי'ס לימדו את "איטבח אל יהוד" ?!!!

8.אחרי נסיון האינתיפאדה של ערביי ישראל ,באוקטובר 2000 ,מבחינתי הם, כולם, הפכו לסרח עודף.כשאלפי ערבים הולכים ועושים פוגרום בתחנת דלק ובתחנת משטרה, ומנסים להיכנס בכוח לתוך ישובים יהודיים, וצורחים "ברוח בדם נפדה את פלשתין(?)", וכשאלפי ערבים משתתפים בעצרות ההסתה של השייח' ראאד סאלח, וכשסקר בין ערביי ישראל מראה שבמקום הראשון שלהם עומדת חברת הכנסת זועבי, זו ששיתפה פעולה עם המשט התורכי שקרא תיגר על מדינת ישראל, אין מה להתפלא שערביי ישראל מזוהים, בעיני יותר ויותר ישראלים, עם האויב.

בשום מדינה ערבית/מוסלמית אין ליהודים או ל"כופרים" אחרים כל כך הרבה חופש וזכויות כמו שיש לערביי ישראל. במקום להכיר תודה ולתרום למדינה, למשל על ידי שירות לאומי במקום שירות צבאי, הם מלאי טענות ודרישות אין סופיות. וזה כולל גם את הבדואים שחושבים שהמדינה צריכה להביא להם תחבורה, בתי ספר ובתי חולים על יד כל פחון שהם תוקעים אי שם באדמת הנגב.

9. ילדים רואים ושומעים וקולטים .ילד שומע על ערבים , מחבלים , מתאבדים ,גנבי רכב ,פורצי דירות , מבצעי לינץ' , אונס ילדות יהודיות ועוד פשעים למיניהם .הוא גם יודע שאנחנו מדינה קטנה מוקפת מדינות ערביות , ושהן היו מאד שמחות אם היינו מושמדים . האמת , זו המציאות , והילדים חייבים לדעת גם את זה , בנוסף ללימודי ערכים . ובגלל שילדינו לא טיפשים,והם מאד אוהבים את ארצם,יש התנדבות אדירה ליחידות עילית וליחידות מובחרות .אני שמח מאד שזה בא להם מהבית ולא ממקור אחר.

10."מוות לערבים" הוא תגובה ל"איטבח אל יהוד". תתעלם מכך, ואתה בעצם מתעלם מחוקי טבע בסיסים. אבל הנאורים בעיני עצמם, המציאו את אוסלו. ומאז אוסלו, אסור לציונים להגיב, רק להוריד את הראש ולהשפיל את עצמם. באמת חשבתם שזה יצליח לכם? להתנגד לחוקי הטבע?

11.הערבים הם אכן סרח עודף במדינה שלנו ,וכולנו יודעים שהכל היה הרבה יותר טוב אם הם לא היו כאן.אבל מאחר ובכל זאת אנחנו כן מדינה דמוקרטית ואנחנו כן מדינה שיוויונית,הערבים אזרחי ישראל מקבלים את כל הזכויות המגיעות להם על פי חוק, למרות שחובות לא ראיתי אותם יותר מדי מבצעים, אבל שינאה בטח ששמענו מפיהם, ועבריינות בהחלט ,שלא לדבר על טרור,כן,כן,אולי יש מי ששכח,אבל הזיכרון שלי עדיין עובד,ולפני דקה ורבע בערך שדרות הופגזה ,וזאת במשך שנים ארוכות. וגם טרם הספקתי לשכוח את האוטובוסים המתפוצצים וסתם דקירות כלאחר יד, פה ושם....

אז אתה מוזמן יחד עם חבריך השמאלנים,שונאי ישראל, להמשיך ולשגות בהזיות על שלום ואחווה לכל,אבל גם אני וגם הנוער של היום,אלה שפחות או יותר התחילו את חייהם המודעים לפני 10 שנים ועכשיו הם בני עשרה, שומעים ורואים ויודעים, שבמדינה שלנו, איך שלא תהפוך את זה,כשקורה משהו באמת רע ,זה קשור כך או אחרת לערבים!!!

ואגב,אני מעולם לא שמעתי על שום תנועה ,או אפילו קול אחד ויחיד מצדם של הערבים, מכאן ומשם, שקורא להכרה בזכותם של היהודים למדינה, או סתם זכותו של כל אדם לחיות בביטחון, או סתם לא לדקור אנשים כי הם יהודים, או להתפוצץ באוטובוסים הומי אדם,או בכלל,לדבר על שלום.

12.שנאת ערבים אינה גזענות אלא תגובה חיסונית בריאה.השמאל מבכה את אובדן ההגמוניה בחברה הישראלית, אט אט נכבשו המעוזים שלהם בכנסת, בצה"ל,ועכשיו באקדמיה, בתשקורת וגם תורו של בג"ץ יגיע. כשהם באופוזיציה הם הופכים להיות אבירי הטוהר וזכויות האדם, וכל האמצעים כשרים כולל פגיעה במדינה ע"מ לחזור לשלטון. אל תטעו!זכויות אדם ממש לא מעניינות אותם. השינאה ולא אהבת האדם היא הדלק המניע אותם. ההאשמה בגזענות נועדה לסתום פיות ,ולעשות דה לגיטימציה לימין. אבדן הכוח וההשפעה הנשמטת מידם מטריף אותם. שיתפוצצו! החברה הישראלית שינתה פניה ואינה סופרת אותם. ואני אשכנזי חילוני שמכיר את כל השטיקים והטריקים שלהם.

13.אהה...עכשיו אני מבין למה שונאים ערבים.זה לא בגלל שהעם היהודי והערבי נלחמים כבר 150 שנה.זה לא בגלל שלאורך השנים התגלו מאות ערבים ישראלים שסייעו לטרור.זה גם לא בגלל שרובם מזדהים עם המאבק הפלשתיני ומגדירים עצמם כלאומנים פלשתינים.אנחנו שונאים ערבים בגלל הכיבוש.רק שאלה עכשיו נותרה לי לשמאלן הגאון- גם הדמגוגיה והשטחיות בה אתה כותב מאמרים נובעת מהכיבוש, או שמא זה תוצר של חינוך לקוי לרדידות ואפסות מחשבה?

כדאי שנפסיק להתבייש בזה- לא צריך לקרוא מוות לערבים, אבל מאוד הגיוני שיהודים יירתעו מערבים, ומאוד הגיוני שלא נרצה לגור לידם.מדובר באויב. לא החמאס הוא האויב שלי, אלא העם שבחר בו, וכל אותם אזרחים ישראלים שמזדהים עימו.אז נשאיר לך שמאלן את יפיפות הנפש, ובעיקר את הצביעות, שהרי לא ראיתי שבכפר שמריהו ורמת אביב גרים זאב וכבש זה לצד זה.

14.תחנכו כמה שתרצו, כל עוד הערבים ובני המיעוטים ימשיכו עם הפוגרומים בישראל, כך תגדל השנאה כלפיהם !!! זה מה יש ,וטוב שכך!!!

15.החגיגה הסמולנית נגמרה!העם התעורר וכל ה"כתבות" ו"המאמרים" של סמולנים לא ישנו זאת! הימים שחששנו מה יגידו עלינו הסמולנים חלפו עברו מן העולם, וימים חדשים ישנים של גאווה יהודית וציונות שורשית חוזרים בגאון!

16.התלמידים לא טיפשים, הם רואים ושומעים היטב מי נלחם בנו.לא תשמע את התלמידים אומרים מוות לתאילנדים, מוות לדרוזים, מוות צ'רקסים או מוות ליוונים. התלמידים שעדיין לא עברו שטיפת מוח שמאלנית ,רואים את המציאות נכוחה. הם רואים מי יורה טילים, מי מחנך לשנאה ולרצח ומי מנסה כל הזמן לנשל אותנו מארצנו.

17.איך אנשי השמאל השתלטו על כל חלקה טובה בארץ ומטיף לנו בשם הנרטיב הפלסטיני המומצא.

18.למה יש שנאה לערבים? תצעד עם דגל ישראל באום אל פחם ותבין.

ההצגות של אל-ג'זירה

..."גם אם היו אנשי צוות אל-ג'זירה מופלים לרעה - זו הייתה הפליה מוצדקת. משום שמדובר ברשת עם אג'נדה. האג'נדה של הג'יהאד.

כשהתחילה האינתיפאדה השנייה, זו הייתה התחנה שליבתה את הרוחות בעולם הערבי.

כך היה גם בזמן "עופרת יצוקה", ונאמנה לדרכה, לא כערוץ טלוויזיה, אלא כשופר הג'יהאד, חגגה התחנה את יום הולדתו של הרוצח סמיר קונטאר.

ישראל הדמוקרטית, על גבול הפראיירית, מאפשרת לתועמלני התחנה לפעול בישראל על תקן עיתונאים, וגם לבקר במחנות צה"ל.

לא שזה גורם למישהו שם לספר על ישראל הדמוקרטית והפתוחה, אבל אנחנו מרעיפים עליהם אהבה שאינה תלויה בדבר.

נאורים אנחנו.

בנוסף, צריך להזכיר שלא מדובר רק באידיאולוגיה ג'יהדיסטית (עם פוזה של דיונים דמוקרטיים פה ושם, כדי להמתיק את הגלולה).

מדובר, לפעמים, בשיתוף פעולה ממש.

כתב הרשת בספרד, תייסיר עלוני, נשלח לשבע שנות מאסר, משום ששימש כשליח רשת אל-קעידה. לא רק כשליח אל-ג'זירה. ובכלל, זו תחנת הבית של אל-קעידה. כל המסרים של בן-לאדן מגיעים משם.

נישאר בספרד. לפני שבועות אחדים התקיים שם כנס, בחסות משרד החוץ הספרדי. היו דיונים פוריים, ואפילו אווירה ידידותית בין ישראלים לפלסטינים. אבל נציג אל-ג'זירה בישראל, וליד אל-עומרי, בחר לסיים את הכנס באמירה צורמת, על פלסטינים כקורבנות של יהודים, שהיו קורבנות של האירופים. אמירה שמזוהה עם הקו הרעיוני של אחמדינג'אד.

כך שצר לי, אבל שום דמעה לא צריכה לרדת מעינינו אם האנשים הללו יזכו ליחס שכולל לא רק את הציווי של "כבדהו", אלא גם, וקצת יותר, את הציווי של "חשדהו".

http://www.nrg.co.il/app/index.php?do=blog&encr_id=f2b4c1b55be76d1e6d7b777256ea0370&id=2076#responses

צילום וידאו שקלטה תצפיתנית של צה"ל מאשר את טענותיו של תושב השומרון כי פעל מתוך הגנה עצמית כשירה למוות בפלסטיני סמוך לערק בורין.

כלי תקשורת ערביים מיהרו השבוע לדווח כי מתנחלים מיצהר ירו למוות בצעיר תמים בן 19 ליד הכפר עראק בורין.

שעות אחר כך דיווחה משטרת מחוז ש"י כי היהודי החשוד בירי פתח באש לאחר שהותקף על-ידי כמה צעירים ערבים. בארגוני השמאל הקיצוני וערביי האזור דחו את הסברי המשטרה.

למסקנות מחוז ש"י הצטרפו תמונות שנקלטו במצלמה האבטחה באזור בה נראה תושב השומרון (בשחור) הולך באחד השבילים כשלפתע מגיעים לעברו שני פלסטינים צעירים שאף רצים אחריו ומנסים לפגוע בו.

במקביל תביא להארכת מעצר הערב (מוצאי שבת) את שני היהודים החשודים במעורבות בירי שהוביל למותו של פלסטיני בן 17 בכפר בית אומר צפונית לחברון. השניים, מאלון שבות וצעיר בן 24 מעתניאל, חשודים כי ירו לעבר צעירים פלסטינים שתקפו באבנים קבוצת תיירים ישראלית.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/214774

תגוביות:

1.ההרתעה תושג רק כאשר נפסיק לתת לאנרכיסטים להסתובב ולהסית.

2.מזל שהיה לו אקדח!!!

3.למה מי שצילם לא הלך לעזור לו???