גם בישראל חייבים להקים ועדה מקרתיסטית לאיתור בוגדים  

בית המשפט המחוזי בתל אביב התיר היום לפרסום כי דיסק שהוציאה ענת קם מלשכת אלוף פיקוד המרכז נעלם ולא ידוע לאן הוא הגיע.

בית המשפט המחוזי בתל אביב התיר היום לפרסום כי דיסק ובו חומר סודי שכתבת אתר וואלה הוציאה מלשכת אלוף פיקוד המרכז נעלם ולא אותר עד היום.

קם, המואשמת בריגול חמור, טוענת כי אינה זוכרת מה עשתה עם הדיסק ולאן הוא נעלם.

לפני כשלושה חודשים הוגש כתב אישום חמור נגד העיתונאית ענת קם בגין ריגול חמור. קם בת ה-23 הואשמה כי בזמן שירותה בצה"ל כעוזרת ראש לשכתו של האלוף יאיר נווה לפני כארבע שנים, אספה והדליפה יותר מ-2,000 מסמכים מסווגים של הצבא, שחלקם רגישים ביותר ומוגדרים "סודיים ביותר".

לאחר שחרורה הציעה קם, לכאורה, את המסמכים לעיתונאי אורי בלאו שערך כתבה על מדיניות החיסולים של צה"ל בשטחי יו"ש, ועשתה זאת, לפי כתב האישום, מתוך מניעים אידיאולוגיים ובכוונה לפגוע בביטחון המדינה.

ראש שירות הביטחון הכללי יובל דיסקין הזהיר כי רבים בקרב ארגוני הטרור ואוייבי ישראל היו רוצים "לשים יד" על המידע שקם הוציאה מלשכת האלוף.

http://ברשת האינטרנט              /News/News.aspx/202922

כרגיל, לגלוחי הראש הזועקים סיסמאות בכיכרות (האמיתיות או הווירטואליות) אין כל מושג מה משמעותן של המילים הגדולות שאותן הם זורקים לחלל האוויר כלאחר יד.

אז מהו מקארתיזם?

המונח נגזר משמו של הסנטור ג'וזף מקארתי, שפעל בשנות ה-50 של המאה הקודמת בארה"ב, לחשיפתם ולהענשתם של סוכנים סובייטיים שהושתלו בליבם של מוקדי הכוח של ארה"ב.

לאחר בחירות 1952 עמד מקארתי בראשה של ועדת-המשנה של הסנאט לחקירות, והחל לחקור את חדירתם ופעולותיהם של סוכנים סובייטיים בארה"ב.

אל הועדה הזו, ואל ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי-אמריקאית, זומנו החשודים, בהם אישים ידועים ורבי השפעה, ותוחקרו, לעתים בברוטאליות, ע"י מקארתי ואחרים.

שמו הפך למותג בפיהם של אנשי שמאל, לשם נרדף לרדיפה חסרת בסיס על רקע פוליטי, לסתימת פיות, ל"רשימות שחורות", למושג ערטילאי שאותו נוהגים אנשי שמאל להטיח בפני כל מי שמעז לחשוב אחרת מהם, וכן הלאה.

אכן, מקארתי היה אדם לא מנומס (בלשון המעטה). אין וויכוח שעבודתו בועדה שבראשה עמד לא היתה נעימה, גם לו ובוודאי לאלה שזומנו להופיע לפניו. אין ספק גם, שהוא לקח את העניין רחוק מדי, כשהסתבך עם הצבא, ב-1953, ובכך הביא למפלתו.

אבל זה רק חצי מהסיפור של מקארתי, זה החצי הנוח לשמאל, החצי היחידי בסיפור שאותו תזכו לשמוע, החצי שהופך את הימין לדיקטטורי ומדכא, ואת השמאל לנאור והומני.

לסיפור יש חצי שני, והוא "מסמכי וינונה".

מסמכי וינונה הוא הכינוי שניתן למספר רב של מסמכים של שירות הביון הסובייטי מימי מלחמת העולם השנייה ולאחריה, ושפוענחו במשך כ-40 שנה.

המסמכים הללו נחשפו לציבור רק בשנת 1995, וחשיפתם הוכיחה עד כמה צדק מקארתי.

מסתבר שמקארתי לא עסק סתם ברדיפה פוליטית חסרת בסיס, או ב"ציד מכשפות" כפי שהואשם ע"י יריביו, ושכל האשמותיו היו מבוססות על עובדות.

מסמכי וינונה מגלים כי למוקדי הכוח בארה"ב, באותן השנים שבהן פעל מקארתי, חדרו מאות סוכנים סובייטיים, סוכנים שהעבירו מידע לאדוניהם במוסקבה, ואת זה לא מספרים לכם ולשטופי המוח הזועקים סיסמאות.

ובכן, יש לקוות כי בפעם הבאה שתיתקלו במונח מקארתיזם, ויש לשער שתיתקלו בו לא מעט בימים אלו בכל עצרות ההסתה של השמאל, תבינו אותו ואת כמות הבורות והשטנה הנמצאות בתעמולת השקרים של השמאל.

ראיתי תמונה שצולמה ע"י הרוצחים הנאצים של ילד העומד מול אימו ואחותו העירומה, ומצטווה להתפשט מולן. כל גופו רכון מבושה והוא נבוך ורועד. אחותו יושבת על האדמה הקפואה, עירומה, וידיה מכסות את גופה ככל יכולתה, ואימו בצד שמאל של התמונה, גם היא אינה יכולה להימנע מלראות את בנה המתפשט, בעודה רוכנת על תינוק שיושב על האדמה.

כל הסצינה הזו נמשכת דקות ספורות, ומתנהלת ליד תעלה ענקית ועמוקה, אליה יושלכו עוד מספר דקות ארבעת הגוויות החמות שלהם.

לכל יהודי הוקצו שני כדורי רובה בלבד, ועל האם היה להחזיק את תינוקה בהרמה נוחה לירי, על מנת ששני כדורים יספיקו לרוצחים.

הבזבוז היה אסור!

זו השואה!!!

על מנת שנוכל לעמוד בהחלטתנו הלאומית ש"לעולם לא עוד", אותה אנו שומעים ביום השואה, כמנטרה מטרטרת שכל פה מפיק, לא יספיקו הבלי הפה והטרטור הדברני הלאומי הזה.

יש להרים את דגל הפעולה הנחרצת, ולפעול עם אגרוף מחץ.

ראשית לכל דבר עלינו להקיא מתוכנו את כל אירגוני השמאל ואת כל רשת קורי העכביש שטווה השמאל בראשות הקרן לישראל החדשה, אל מחוץ לגבולות החוקי והמותר בישראל.

לא ייתכן שנשנן מנטרות, בלי להתכוון לחיות על פיהן במציאות.

השמאל הפך לגיס חמישי שיש להקיא מתוכנו, מתוך הקונצנזוס, ומתוך ההוויה היהודית של עמנו בארצנו הנצחית ובמדינתנו המתחדשת.

יש להתחיל במיגור כוחות השחור והאופל שהשתלטו על מערכת המשפט שלנו, ולבעוט מתוכה את השופטים האנטי ציוניים אנטי-יהודיים, שמקדשים את זכויות הרוצחים, והופכים את היהודים לקורבנות שואה וגירוש בארצם.

יש להשתלט מחדש מיד על כל נקודות השליטה על המדינה, כולל על התקשורת ועל תחנות הרדיו הממלכתיות של המדינה.

יש לפתוח בחקירה משטרתית גלוייה וסמוייה, של כל אירגוני הקרן החדשה וכל גופי ונציגי השמאל, הפועלים נגד קיומה של מדינה יהודית, ולסגור את הברז של הכסף האירופי והאמריקני, הזר העויין והפטרו דולרי, תוך מניעת חדירתו לישראל לצורך תיחזוק כל ממומני האירגונים של הקרן להסתה ולהונאה NIF , על כל גרורותיה הסרטניות והמפושטות.

יש לגדוע את כל הפעילות העניפה הזו, המתקיימת בחסות בג"צ הנוכחי, העויין את מדינת היהודים, והפועל באינטנסיביות לחיסולה כמדינה יהודית בארץ.

חובה לפעול היום. בכנסת. באמצעות חקיקה חד משמעית ולא מתפשרת.

די להתנהגות בת היענה ולהתבזות הלאומית שלנו!

מרכז פרס לשלום מסכן את ישראל בדיוק כמו שהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסכן אותה, וכמו ששופטי הבג"צ הנוכחיים שמכישים את ישראל מסכנים אותה.

אם אנו אומרים "לא לשואה נוספת", עלינו גם לפעול על מנת להבטיח שלא תתרגש עלינו שואה נוספת, וכולנו יודעים שכפי שמצב העיניינים עומד נכון לרגע זה, אנו בדרך הבטוחה לשואה נוספת, שתגיע הרבה יותר מהר משציפינו.

או שבג"צ יבטל את המדינה היהודית, או שהערבים שהחליטו החלטה אסטרטגית להתחתן עם יהודיות ימיטו עלינו את השואה הקטלנית , או הכסף שזורם לסוכנים הזרים המתהלכים חופשיים בקירבנו בדמות אירגונים אנרכיסטיים וקומוניסטים
במסווה, הם שיעשו זאת, או שהצפת ישראל במסתננים מוסלמים ונוצרים תעשה זאת, או שהעלאת גויים על פי חוק השבות, כולל ניאו נאצים, תקדם זאת.

מה שבטוח, שכל צבר המעשים האיומים האלה שאנו מאפשרים להם להמשיך ולהתרחש בלא מענה או מעצור, הם שיביאו לקיצנו.

עלינו לפעול. דיבור אינו מספיק.

אל מול מבול אמצעי ההשמדה ההולך וגובר בנסיונו לחסל את זכותנו ואת עמנו, עלינו לדרוש בקול רם וצלול מהכנסת ומנבחרינו, לפעול ללא שהות, תוך נטישת הנוחות האישית האגואיסטית שלהם, למען חקיקה נמרצת נגד כל האויבים מבית ומחוץ.

עלינו להיישיר מבט נוכח המציאות, לקרוא לכל "הילדים" בשמם ולהסתכל לכל הבעיות בעיניים!

בראש ובראשונה על חברי כנסת מוטלת החובה להחזיר את בית המשפט לידי העם היהודי, ולהשליט על מערכת המשפט הישראלית את המשפט העברי, במקום המשפט הטורקי והאנגלי הנוהגים בה.

יש לנו משפט משלנו ואנו לא זקוקים לכללי משפט של גויים.

התנ"ך, המשנה, הגמרה וההלכה אלה ספרי משפטים עבי כרס ומלאי תבונה.

מה לנו ולמשפט הטורקי? או האנגלי?

"לעולם לא עוד"- פירושו הרמת נס המרד ומלחמת חורמה למען הישרדותנו, תוך נטישת כל כללי הפוליטיקלי קורקט שדירדרונו עד לעברי פי הפחת, שם אנחנו ניצבים עכשיו כעם.

יש לעצור את כל האספקה והמימון המטורף והלא נורמלי לעזה ולחמאס,
שבאמצעותו מפציצים אותנו 10 שנים בלי הפסקה.

טקסי יום השואה, והבלי המלל בנאומים הנישאים שם לא ישנו דבר, אם הכנסת לא תפעל מיד להצלתנו מציפורני שופטי מערכת המשפט ואירגוני השמאל, שהשתחלו לכל עמדות השליטה, והפועלים משם במלוא הקיטור לביטול זכותנו על ארץ ישראל!

לעולם לא עוד?

אז בבקשה לצאת לפעולה מיידית ולהרים את הדגל!

ליה

על סירובם של הרבנים להיחקר

שאלה: כאיש שמאל שמשתדל לכבד כל אדם, כולל דתיים, אני לא מצליח להבין מדוע אתם תובעים זכויות יתר לרבנים. מדוע רבנים שנקראו לחקירה לא יתייצבו ככל שאר האזרחים? אפילו ראש ממשלה ונשיא נחקרו כאן, אז מדוע שינהגו ברבנים בכפפות משי? האם לדעתכם לא צריך להיות שוויון בפני החוק?!

תשובה: לו היה רב נחשד בפלילים, לא היינו טוענים שאינו צריך להתייצב לחקירה. אבל במקרה שלפנינו, רבנים עסקו בתלמוד תורה ומילאו את תפקידם בנאמנות כלפי התורה וכלפי הקהל שבשמו ולמענו הם מכהנים. על כך אסור לחקור. בתחום תלמודם רבנים אכן זכאים לחסינות.

וביתר פירוט: שלוש סיבות ישנן לסירובם של הרבנים להיחקר, וכל אחת מהן יכולה לעמוד בפני עצמה.

א – סיבת החקירה: רדיפה

אין שום סיבה לחקור את הרבנים. הספר עם ההסכמות פורסם ברבים ומונח לפני הכל, גם השוטרים והפרקליטים יכולים לקרוא בו. אם על פי עמדתם השמאלנית הדברים בניגוד לחוק, הרי שהם יכולים להעמיד לדין. אם אין שם דברים שמנוגדים לחוק – שישתקו. אז מדוע צריך להביא את הרבנים לחקירה באזהרה?

המניע המסתבר היחיד הוא רצון של הפרקליטות להשפיל את הרבנים ולהפחיד אותם. הפרקליטות, שנשלטת על ידי אישים מהשמאל הקיצוני, החליטה לרדוף רבנים, להכפיש את שמם ברבים ולהציגם כפושעים ומסיתים, מתוך תקווה שעל ידי כך יצליחו לעצור את השפעתם. הם מנצלים את תפקידם הממלכתי כדי לקדם את עמדותיהם.

אדם הגון שיש בליבו מצפון אינו יכול לשתף פעולה עם העוול הזה. הסכמה לבא לחקירה מהווה הסכמה בשתיקה לאפליה המכוערת מצד הפרקליטים והחוקרים.

ב – אפליה

אישים מהשמאל מסיתים לשנאת מתנחלים, קוראים לציבור ולמערכות השלטון לפגוע בהם, לשבור את מפרקתם ולהרוס את בתיהם. הפרקליטות נמנעת מלהעמידם לדין, במיוחד כאשר מדובר באנשים מהאקדמיה, סופרים ואומנים. לעומת זאת, ישנה מחלקה מיוחדת בפרקליטות שתפקידה לרדוף יהודים מהימין על התבטאויות קלות בהרבה, כאשר על הכוונת מציבים את הרבנים.

יש לנו כלל הלכתי: "דינא דמלכותא דינא" (נדרים כח, א). אולם כתבו הפוסקים שכלל זה מחייב כאשר החוק ואכיפתו מוטלים על כולם בשווה, אבל במקרה של אפליה בולטת מצד החוק, אין צריך לציית לו. כי אין זה 'דין מלכות' אלא 'עוול מלכות' (עיין רמב"ן ונימוקי יוסף לב"ב נד, ב; ריטב"א לנדרים).

לו היתה הממשלה מעמידה לפני הציבור שאלה האם להקים מחלקה מיוחדת לאכיפת החוק על המתנחלים דווקא – ודאי לא היו זוכים לרוב. הפרקליטות מנצלת את מעמדה כדי לקדם את עמדותיה בניגוד לכללי ההגינות ולעמדות הציבור.

היו תקופות שבהן היינו נתונים למרמס ולא היה בידינו כוח להתקומם בגלוי נגד חוקים מפלים. אבל כאן בארץ ישראל, האם אפשר להסכים לעוול משווע ופומבי שכזה?!

ג – התורה והחוק

השאלה שעומדת על הפרק: בהתנגשות שבין התורה והחוק, מי גובר? אישי השמאל, כולל ציפי לבני יו"ר 'קדימה', תובעים מהפרקליטות והמשטרה להביא את הרבנים בכוח לחקירה, כדי להבהיר, שהחוק עומד מעל לתורה. ומאחר שכך, אנחנו מוכרחים להבהיר שצו התורה הוא מעל לכל החוקים.

אברהם אבינו היה מוכן לוותר על החוק הטבעי של אהבת אב לבנו ולעקוד את בנו יחידו על גבי המזבח, כי כך צווה אותו ה'. עוד לפני כן היה מוכן ליפול לכבשן האש ולא לשמוע לחוק המקובל ולעבוד עבודה זרה. מיני אז מוכנים יהודים בכל הדורות למסור את נפשם על שמירת התורה. מעולם לא הסכימו לקבל חוק אחר שיהיה מעל התורה.

גם מלך ישראל כפוף לתורה, וכפי שנאמר ליהושע בן נון בעת מינויו למנהיג, שיש בידו סמכות להעניש בחומרה כל איש אשר ימרה את פיו וימרוד במלכות, ובתנאי שלא יסור מהתורה ימין ושמאל. ואם ייתן הוראה שמנוגדת לתורה, דבריו בטלים ומבוטלים (יהושע פרק א). וכך כתב הרמב"ם (מלכים ג, ט): "אם גזר המלך לבטל מצווה, אין שומעין לו".

הצו הרוחני-מצפוני מעל החוק

יסוד זה, שהצו הרוחני-מצפוני עומד מעל לחוק, התגלה בעולם על ידי עם ישראל, ובמשך הזמן הפך לנחלת הטובים שבבני אומות העולם. אדם הסבור שהחוק שחוקקו אנשים עומד מעל המצפון, הוא אדם מסוכן ביותר. הוא ישתף פעולה עם כל הדיקטטורות. הוא יהיה מוכן להלשין על אביו ואמו, והוא יהיה מוכן לבזות את התורה שכל הסבים והסבתות שלו מסרו את נפשם עליה. הוא ילמד במוסדות דתיים ואח"כ בשם החוק ירדוף רבנים.

הצביעות ביחס לחוק

גם הציבור החילוני ברובו מסכים לכך שהמצפון קודם לחוק. כאשר אישים חילוניים תובעים להעמיד לדין את הרבנים שלא כפפו את ראשם בפני החוק, הם אינם עושים זאת מפני שהחוק באשר הוא יקר להם, אלא מפני שהחוק מבטא כיום את השקפת עולמם. חוק שמנוגד להשקפת עולמם כבר אינו "קדוש" כל כך בעיניהם. ראו מה נעשה בכל החוקים הקשורים לשבת או הפלות. ומי הביא עלינו את הסכמי אוסלו הארורים, אם לא מפרי חוק ביודעין ובזדון?

כלומר טענתם היא שמערכת הערכים שלהם עדיפה על תורתנו הקדושה, ועל כן צריכות כל מערכות השלטון להראות לנו את נחת זרוען, עד שניכנע למערכת הערכים שלהם.

התשקורת

אישי התקשורת מזדעזעים מ"ההתפרעויות הקשות" לאחר מעצרו של מו"ר הרב דב ליאור שליט"א, ולפיכך הם תובעים מהמשטרה לטפל ביד קשה במתפרעים. גם זה חלק ממסע ההסתה המגמתי נגד הציבור התורני. על איזה התפרעות בדיוק דיברו? חלק מהציבור שבשמו ולמענו הרב ליאור מתבטא, יצא לקבל את פניו ולמחות על כך שנפל קרבן לרדיפת המשטרה. את מה הרסו? את מה שרפו? במי בקשו לפגוע? עובדה שאת כל העצורים שחררו מיד למחרת. הפרקליטות תעשה כמובן הכול כדי להעמידם לדין תוך הפליה מחפירה, אבל אפילו הם לא יצליחו למצוא סעיפי אישום משמעותיים.

יום לפני כן, בשכונה אחרת בירושלים, יהודי טעה בדרכו והתרחק מהכביש הראשי מאה וחמישים מטר בלבד. ערבים התנפלו עליו להורגו על לא עוול בכפו. רק מפני שהוא יהודי. המוכתר שלהם הצליח למנוע את הרצח, מתוך שהבין שאם היהודי ייהרג גם אנשיו ישלמו מחיר.

וראו את השקר: אף אחד מאישי השמאל והתקשורת שהשתלחו ב'מתפרעים' הדתיים, לא תבעו מהמשטרה להשליט סדר בשכונות הערביות. הם היו עסוקים בקשירת כתרים למוכתר "הצדיק".

משטרה מסואבת

כולם מכירים את אוזלת ידה של המשטרה. אזורים שלימים סובלים מאלימות, גניבות והטרדות, והמשטרה נמצאת באוזלת יד מוחלטת. והנה פתאום הפרקליטות תובעת מהמשטרה להפעיל את כל כוחה כנגד הרבנים והציבור התורני. האם אין זה שימוש במשטרה ככלי לקידום עמדות פוליטיות?

אילו היה לנו שר משטרה הגון, הוא היה מפנה את המשטרה למקומות הנכונים. אבל הוא בוחר מסיבותיו לשמש כלי בידי מערכת המשפט הנשלטת בידי השמאל.

התמודדות עם אוכלוסייה אזרחית תומכת טרור

מראשית הקמתה מתמודדת מדינת ישראל עם האויב הערבי. לאחר שנוכחו שבמלחמה רגילה יתקשו להשמידנו, עברו הערבים לפעולות טרור. הם יודעים שאיננו רוצים לפגוע באזרחים שאינם משתתפים במלחמה, ועל כן הם בוחרים להסתתר ביניהם, ולנהל מתוכם מלחמת טרור נגדנו. התפישה המוסרית הרגילה מתקשה להתמודד עם לוחמה כזו. על פי התפישה המוסרית השלטת בחוגי השמאל, עדיף שחיילינו יהרגו מאשר יפגעו בסביבה האזרחית. באופן זה הצליחה מערכת המשפט לבטל את הסיכולים הממוקדים.

השאלה שעומדת לפנינו היא מה מותר מבחינה מוסרית לעשות נגד אויב כזה. אם היינו יכולים להרוג את כל הזוממים לפגוע בנו בלבד – זה היה מצוין. אבל בפועל הם משתמשים בבני משפחותיהם, שכניהם, גני ילדים ובתי חולים כמגן אנושי. האם מותר לפגוע בסובבים אותם ולמנוע בכך פיגועי טרור, או שצריך להימנע מלפגוע בהם, למרות שברור שבעקבות זאת נצטרך לקבור הרוגים מקרב חיילינו ואזרחינו?

ספר 'תורת המלך'

ספר 'תורת המלך' הוא חלק מהדיון החשוב הזה. אינני יודע אם אני מסכים עם מסקנותיו, כי אין בו מסקנות. הוא לא ספר הלכה, אלא ספר עיוני בסגנון למדני.

ברור שמה שהתשקורת השלטת מייחסת לו הוא שקר גמור. הוא לא קרא לרצח עם או להריגת ערבים חפים מפשע. המוטיבציה שעומדת בבסיסו היא לברר את השאלה התורנית-מוסרית ביחס לפגיעה בסביבה אזרחית שמשמשת מחסה למחבלים בזמן מלחמה.

ככלל אפשר לומר, שעמדת החוק הבינלאומי המנוסח באמנות ז'נווה ביחס לחוקי מלחמה, אינה רחוקה מעמדת הרבנים. צאו וראו כיצד כוחות נאט"ו והאמריקנים פוגעים גם באזרחים תוך כדי פעולות לחימה.

העלילה וההסתה

כחלק ממלחמת הדעות כאן בארץ, הפרקליטות, התשקורת ואישי שמאל אחרים מבקשים להוציא דיבה, להעליל על רבנים עלילות דם, כאילו הם תומכים ברצח גויים. ויש מי שלא נחה דעתם עד שטענו על הרבנים שהם תומכים בג'נוסייד – 'רצח עם', לא פחות! כך למשל טען פרופ' אמנון רובינשטיין בראיון משודר. צריכים עצבים של ברזל כדי שלא להתפוצץ מכעס על הדיבה האנטישמית הזו. הרי כל העולם שומע את מה שהם אומרים עלינו, איך שהם מתירים את דמנו. לכן הציבור כל כך מתקומם ומתרגז. מתוך אחריות ציבורית, הרבנים והמחנכים משתדלים להטות את רוב הכעס לאפיקים של בנייה. אבל כשמתחילים לחשוב ולהיזכר בעוולות הנוראות של הפרקליטות ובתי המשפט, הכעס גובר ומטריף.

אחרית דבר

נחמתנו היא שכשם שהרעיונות הנעלים והנאצלים של תורת ישראל ניצחו את האלילות, את היוונות המושחתת ואת האנטישמיות הפרועה, כך הם ינצחו גם הגל העכור הזה של המהרסים הבאים מתוכנו. ככל שנדע יותר לעמוד בעצמאות על האמת והמוסר שבתורתנו, כך נזכה מהר יותר לגאולה שלימה.

http://revivim.yhb.org.il/

תגוביות:

1.כשהשמאל החליט לפני 100 שנה להשליך את התנ"ך לפח האשפה הוא בעצם התאבד באופן קולקטיבי, ומאז הוא סתם סרח עודף ומת על גופה של האומה.

סרח עודף מת ומעלה נמק, המחייב את ניתוקו מהגוף.

הסרח הזה צריך לעזוב את הארץ באמצעות הדרכונים הנוספים שלו, שכן פה אין לו עוד עתיד, ושטיפת המוח הקולוסלית וחובקת כל שהוא ניסה לעשות במאה השנים האחרונות, העלתה חרס.

לשמאל אין מקום בקרב העם היהודי עוד.

וגם בארץ אין לו מה באמת לחפש, שכן הקשר לארץ מתבסס רק על הקשר עם התנ"ך.

השמאל צריך להביט למציאות בעיניים ולהבין שמקומו לא כאן.

ארץ ישראל זה עניין ליהודים בלבד!

2. האם מפעילי מערך ההפחדות והרדיפות ההזויות כלפי הימין והרבנים, חושבים שזה באמת ירתיע מישהו?

אם כך הם לוקים בקוצר רואי חמור! זה לא ירתיע כי אם ירתיח! מעשי השמאל והרדיפה היומיומית מנווטים את הלוחמה של מחנה הימין הלאומי והדתי אל המקום הנכון שלה, שם בסופו של התהליך לא יסכים המחנה הלאומי לשום וויתור עוד כלפי השמאל!

כל הרדיפה העלובה והפאטתית של השמאל כלפי הימין, לא רק שלא תצליח במשימתה להפחיד את מחנה הימין ואת הרבנים ובעלי החשיבה ההילכתית, כי אם תהווה נדבך חשוב ומרכזי בתכנון הלוחמה הימנית כלפי השמאל השולט בלא לגיטימיות, בנקודות המפתח במוסדות השלטון בארץ, שנחטפו על ידם.

מעשי השמאל והרדיפה היומיומית מנווטים את הלוחמה של מחנה הימין הלאומי והדתי אל המקום הנכון שלה, שם בסופו של התהליך לא יסכים המחנה הלאומי לשום וויתור עוד כלפי השמאל!

הרדיפה היא שמייצרת את הצבא האידיאולוגי המלוכד של הימין, ההולך ומתגבש הודות לרדיפת יהודים הזוייה ומופרעת זו, שמנהל השמאל על כל שלוחותיו בפרקליטות, במשרד המשפטים, בבג"צ, במשטרה, ובצבא.

כשיש אוייב מוגדר נאלץ הנרדף להתגונן, וככל שחזקה הרדיפה כך מתחזק המתגונן ומגביר את יכולותיו ונחישותו.

אם כך, יש לומר תודה רבה למחנה השמאל, שעוסק בתעמולת שינאה כלפי הימין והדתיים. התעמולה והרדיפה הזו יש להן תפקיד חשוב בליכוד וגיבוש המחנה הלאומי, בדיוק כמו שהיה לדו"ח גולדסטון תפקיד חשוב מאין כמותו.

הודות לדו"ח גולדסטון נחשפה הקרן החדשה, התרומות האנטישמיות, ומעשי הבגידה הנוראיים שהתבצעו עד לדו"ח מתחת לפני הקרקע מבלי שהציבור הרחב הבין מה קורה. אחרי הדו"ח הציבור יצא למלחמת חורמה שמתנהלת עכשיו כל העת ובכל החזיתות,עד שתוצאותיה תסלקנה מחיינו את אירגוני הפשע והרשע המפיצים את דיבתנו רעה, ופוגעים בחיילי צה"ל ובמדינת היהודים, ותסלק מחיינו את ספרי הלימוד של ילדינו היהודיים, שמחקו את היישות היהודית ואת ארץ ישראל והתנ"ך ממערך הלימוד.

המשך רדיפת הימין על ידי השמאל הנטוע בעמדות מפתח במוסדות המדינה, רק עוזרת למחנה הלאומי לאבחן את מיקום הרודפים במדוייק על מנת להיטיב את מלחמת הנגד ברודפים אלה.

כך ניתן לומר מתקיים הפתגם של חז"ל שכל דבר הוא לטובה.

באופן מסודר מתגלים כל מעללי השמאל לעיני כל העם, והעם שומעים ורואים את הקולות.

אף אחד לא יירתע או יבהל מהרדיפה הזו.

התוצאה שתתקבל מרדיפות הימין והמחנה הלאומי תהיה הפוכה בהחלט.

במהלך ראיון לתכנית "לונדון את קירשנבאום", שעסקה בתגובת הילרי קלינטון לגל חקיקות הימין בישראל, אמר אקוניס על מקארתי: "מעניין. הוא צדק בכל מילה. עובדה, היו סוכנים סובייטים".

אקוניס הוא מיוזמי "חוק העמותות" שנועד להצר את צעדיהן של עמותות פוליטיות של השמאל המקבלות תרומות מארצות הברית...

מקארתי צדק

... "זו היתה הערת אגב. המראיינים העלו את הביקורת של הילרי קלינטון על החוקים שעברו בכנסת. אני אמרתי שבארצות הברית יש חוק הרבה יותר חמור שנקרא חוק 'סוכן זר'.

"קירשנבאום אמר שאכן היו שם דברים יותר גרועים כמו המקרתיזם ועל כך השבתי לו בהערת אגב שבחלק מהדברים מקרתי צדק, משום שברבות הימים התסבר שאכן הושתלו באמריקה סוכנים סובייטים".

...לימים התברר שהוא צדק בכך שהסובייטים החדירו סוכנים שלהם לאמריקה".

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/312/974.html?hp=1&cat=404

תגוביות:

1.ב-1995 נחשפו לציבור מסמכי וינונה. המסמכים נקבו במספר של 349אנשים בכל ארצות הברית לרבות אזרחים, מהגרים, ותושבים קבועים, ששיתפו פעולה בדרך כלשהי עם המודיעין הסובייטי.

מקובל להניח כי למקארתי לא היתה כל גישה למסמכי וינונה, והוא קיבל את המידע שלו ממקורות אחרים. מסמכי וינונה אינם נוקבים בשמותיהם של רבים מהאנשים שהואשמו על ידי מקארתי בהיותם סוכנים סובייטים, וישנם אנשים שמקארתי האשימם ב''קומוניזם'' גרידא, אשר היו למעשה סוכנים סובייטים פעילים.

2.גם נחום ברנע כתב שחלק גדול מתוכן דברי מקארתי היה נכון, אבל הסגנון הפיל אותו.

3.כל הכבוד לאופיר אקוניס

לגבי המקארתיזם:

א. ראיתי את הדיון בטלוויזיה, בהחלט צודק אקוניס שבחלק מהמקרים אכן היו סוכני מדינות אויב.

ב. היום כל מלחמה מנוהלת בשתי חזיתות: עימות צבאי ועימות תעמולתי.

השמאל הקיצוני הישראלי לוקח את הצד של האויב במאה אחוז בעימות התעמולתי, ואף לעיתים מפריע לכוחות הביטחון פיזית במילוי תפקידם. מה גם שברבות מפעולותיו הוא עובר על רבים מחוקי העונשין של מדינת ישראל, והמערכת המשפטית השמאלנית אינה אוכפת חוקים אלו.

לכן השמאל הישראלי הקיצוני הוא למעשה גוף הנלחם נגד המדינה, ואינו שונה מהותית מגופים כחיזבאללה וחמאס.

לפיכך הוא הרבה יותר מסוכן מסתם קומוניסט שרוצה להרוס את המדינה שלו (כפי שההסיטוריה הראתה בכל המקרים של הקומוניזם) אך אינו אויב המדינה בהכרח.

לדבר הזה צריך לשים סוף, וכל הכבוד לאנשים כמו אקוניס שמנסים סוף סוף לתקן משהו.

מה שכתבתי כאן אינו ניתן לסתירה מבחינה עובדתית.

4. קשה לקבל ברצינות אנשי שמאל שמתבכייינים על מקארתיזם, אחרי שנים של הדרה והשתקה של כל מי שלא מתיישר על פי הקו שלהם. כל דבר שלא מתיישב עם הקו שלהם ב-100% הוא ''פאשיזם'' או ''חשוך'', וכל ניסיון לשנות את המצב הוא ''מקארתיזם'' או ''איום על הדמוקרטיה''.

תרצו או לא, מקארתי צדק. היה איום על ארה''ב מצד הקומוניסטים, בדיוק כפי שיש איום על מדינת ישראל כיום מצד חוגים מסויימים בשמאל. בזכות אנשים כמו מקארתי, ארה''ב הצליחה לשרוד את המלחמה הקרה כמדינה דמוקרטית, ולא נפלה לידי הקומוניסטים ולידי הסוג שלהם של דמוקרטיה עממית, מהסוג החביב על השמאל.

5.''סערה בשמאל''. רוצים לסתום פיות, כדי שהאמת לא תצא לאור.

6.זה נכון שצריך להכות בשמאל, כי רק כך אפשר להציל את המולדת.

7. מקארתי אכן צדק. יש גם אויבים מבית, והנשק שלהם לא פחות מסוכן מהנשק של האויבים מחוץ.

כאשר במקומותינו מבקשים אנשים להכפיש נמרצות מעבר למידה המקובלת את מתנגדיהם האידאולוגים והפוליטים, הם משתמשים בשתי השוואות עיקריות, פסולות מעיקרן.

האחת הינה השוואת המתנגד השנוא להתנהלות המשטר הנאצי והשניה לאירועים אשר סבבו את פועלו של הסנטור מקארת'י ו"המקארת'יזם".

באשר להשוואת מתנגדים אידאולוגים למשטר הנאצי או דמויות נאצים בולטים בו, הרי שחבל להכביר מילים. אין השוואה בעולמנו המסוגלת לבטא נאמנה את מעשי הנאצים. הרי ברצח עמים מדובר, בפשעי מלחמה אשר אין להם אח ורע בהיסטוריה, הן העתיקה והן המודרנית, ולכן השוואת המתנגד האידיאולוגי לנאצים או לנאציזם באה ליצור דה-לגיטימציה קשה (ותמיד שיקרית) כנגד המתנגד האידיאולוגי.

מאידך-גיסא, נכון הוא כי שר התעמולה הנאצי גבלס פיתח שיטות הכפשת פרטים והמונים באמצעות תקשורת ההמונים שהחלה להתפתח מאד במחצית הראשונה של המאה העשרים, אשר עיתונאים רבים בעולם המערבי מחקים אותן בדבקות יתרה גם כיום.

וכך, מה הועילו חכמים בתקנתם?

כיצד להכפיש באורח נבזי ועדיין להישאר בקונצנזוס?

הראש היהודי, כרגיל ממציא לנו פטנטים, והפטנט החביב על אנשי התקשורת, אפילו כשהנו אמריקני ממוחזר, הוא השימוש הבלתי תקין בעליל במונח "מקארת'יזם" לשם הכפשת היריב.

השימוש במונח "מקארת'יזם" גם אם הוא שיקרי ונשען על שטיפת מוח עולמית וישראלית, נעשה תוך ניצול הבורות המשותפת לכלל הציבור הישראלי בנושא זה.

בבואנו לבחון את תופעת הסנטור ג'זף (ג'ון) מקארת'י והמסע שניהל כנגד קומוניסטים ומרגלים אמריקנים בתוככי ארצות הברית משך מלחמת העולם השניה ולאחריה, עלינו להבדיל בין עובדות היסטוריות, ובין הסחריר שנוהל תחת שמו, בידי מתנגדיו, ונשען אך על חצאי אמיתות (הגרועות כידוע משקר בוטה), על מנת להכפיש את שמו, ובכך להציל את צווארם מחבל התליה או מתאי הליזול של מערכת הכלא האמריקנית.

ותחילה לעובדות.

הקומוניזם האמריקני התפתח יפה בתקופה אשר קדמה למלחמת העולם השניה, יד ביד עם הקפיטליזם שם (ממש כפי שאירע בגרמניה עד עליית הנאצים לשלטון, שאז חיסלו אלו התופעה – פשוטו כמשמעו - באמצעיהם הידועים לשמצה).

בעיקר ניתן היה למצוא את מחזיקי האידיאולוגיה הקומוניסטית, בין חברי האקדמיה האמריקנית, התקשורת, אנשי הרוח והתרבות האמריקנים אך לא רק. גם אנשים המקורבים לשלטון ואף אלה המהווים חלק אינטגרלי ממערכת הממשל האמריקני, כמו גם מדענים ויוצרים שונים, נטו לקומוניזם, כמשקל נגד לקפיטליזם, אשר ניתפש בעיניהם חסר ערכי-אמת, שטוח אידיאולוגיה, חסר ראייה רחבה אוניברסלית וליברלית.

עד כאן אין פסול בכך, שהרי במשטר הדמוקרטי זכותו של אדם להחזיק בדעותיו וכל זמן שנותר נאמן למולדתו ולערכיה, הרי שהוא ודעותיו כשרים למהדרין. פעולות אנטי לאומיות, הוצאת שאיפות אישיות מן הכוח אל הפועל כפי המוגדרות בחברה הדמוקרטית שבאמנה בין השלטון לאזרחים בכל מדינה (חוקה או הצהרת עצמאות), הן כחציית קווים אדומים, ההופכים דעות לגיטימיות לפשעים של ריגול ובגידה.

כיום אנו יודעים כי "שמש העמים" – סטאלין, היה פרנואיד ברשיון. הלה ראה אויבים גם היכן שאינם קיימים וחמור מכך, סטלין היה שטוף חזיונות בהקיץ, ודחף פתולוגי לכיבוש חזקתן של אומות אחרות, להוות גורם דומיננטי עולמי עד כדי שליטה קומוניסטית מוחלטת (מבחינה זו היה סטאלין תאומו האידיאולוגי של אדולף היטלר הנאצי). סטאלין והיטלר, תרו אחר "מרחבי מחיה" לאומותיהם. אך סטאלין הרחיק לכת מהצורר הגרמני בכך שהוסיף ועטף את נטייתו הפירטית-הגזלנית, באיצטלה קומוניסטית אידיאולוגית, אשר לא היתה מניחה לו לחדול ממסע הכיבושים המתוכנן עדי השגת שליטה עולמית טוטליטרית בראשות רוסיה הסובייטית.

סטאלין, ב"חתרנותו הבלתי נלאית", חרש תדיר מזימות כנגד בני בריתו ובעיקר בריטניה וארה"ב. חזונו ושאיפותיו נעו מעבר לתקופת מלחמת העולם השניה, לתקופה העוקבת, כאשר להיטותו לשליטה עולמית לא פגה גם כאשר גרמניה הנאצית פתחה כנגדו ב"מבצע ברברוסה" לשם השגת שליטה בעיקר על אוצרות הנפט של הקווקז, וזאת לאחר שהן סטאלין והן היטלר לעסו ועיכלו כבר את פולין.

סטאלין ואנשיו חתרו וריגלו כנגד בעלי בריתם האמריקנים בעוד אלו האמריקנים והבריטים אשר אמנם לא היו עיוורים לשגיונותיו של בן בריתם הקומוניסטי (ובפרט צ'רצ'יל הבריטי שהיה חסר אשליות לחלוטין לגביו), אך בלית ברירה נטו להתאחד כנגד האויב הנורא יותר - היטלר. הללו העניקו ל"בעלי בריתם הרוסים" ציוד מלחמה בכמויות אדירות תוך סיכון חיי בריטים ואמריקנים רבים שאכן אבדו לאלפיהם בים, בשיירות "החכר והשאל" לאספקת הנשק לנמל מורמנסק הרוסית הקפואה, תוך אובדן של מאות אניות, ואלפי מלחים בריטים ואמריקנים, בעבור אותו סטאלין, ולאותה רוסיה בוגדנית.

סוכנים סובייטים שרצו במספרים גדולים בארה"ב של טרום-מלחמת העולם השניה, תוך שהם מגייסים לשורותיהם, בעיקר עם פרוץ מלחמת העולם השניה, את אותם קומוניסטים אמריקנים קנאים ונאמנים ל"אמא רוסיה" (למרות שנולדו וחיו ל"אמא אמריקה"). המגוייסים קיבלו שמות קוד, הדרכה מוגבלת ושלמונים (לא גבוהים במיוחד – שהרי באידיאולוגיה המדובר) על מנת שיעבירו ידיעות החשובות לסובייטים לזמנים שלאחר המלחמה.

נערכו אלפי תשדורות דו-כיווניות לשם משלוח הוראות הפעלה וקבלת אינפורמציה בין קומוניסטים-אמריקנים שהפכו מרגלים סובייטים לבין מפקדת ה- נ.ק.וו.ד. שרות הביון הסובייטי, וכן הביון צבאי הרוסי ה- ג.ר.או.

ההיסטריה הסובייטית לרכוש ולהפעיל מהר ובמספרים גדולים סוכנים אמריקנים-קומוניסטים בתוככי ארה"ב הינה מובנת. האמריקנים סיימו את המלחמה עם יפאן כאשר ברשותם פצצות גרעיניות (פצצות לא נותרו להם אך הרוסים לא ידעו זאת) והוכיחו יעילותן כשהטילו אותן על ערי יפן, הירושימה ונגסאקי, שהביאו את כניעתה של יפן לארה"ב.

לפתע מצאו סטלין וההנהגה הסובייטית כי קיימת סכנה אמריקנית מוחשית לעצירת שאיפתם לדומיננטיות בעולם שלאחר מלחמת העולם השניה. ולכן, הצורך להשיג את סודות האטום האמריקני וליצר פצצה גרעינית סובייטית כמשקל נגד לפצצה האמריקנית היה אדיר. נכון כי מרבית המרגלים האמריקנים-סובייטים הפעילים, לא העבירו מידע בטחוני רגיש למפעיליהם הרוסים, בעיקר רכילויות ומידע שהרוסים יכלו לקבלו בכל קרן רחוב בחנות לממכר עיתונים. אך בל נישכח את יוליוס ואתל רוזנברג ודומיהם אשר אכן הצליחו לפני שנלכדו, נשפטו והוצאו להורג, להעביר את סודות האטום האמריקני לסובייטים, מידע אשר שימש נכבדות את הרוסים בייצור פצצתם.

מרבית התשדורות הללו יורטו על ידי ה- "אף. בי. איי.", שרות הביטחון הפנימי בראשותו של ג'ון אדגר הובר האגדי, בזמן אמת, תוך כדי המלחמה ולאחריה. אלא שנבצר מהם לעשות שימוש בהן.

המפתחות לפיענוח הקודים המוצפנים (אותה מלה או מספר המאפשרים לצד המקבל לפענח את התשדורת) היו חסרים לאמריקנים משך כל המלחמה, והחומר הנפיץ הזה שכב כאבן שאין לה הופכין במפקדת ה-"אף. בי. איי.". כולל קובץ התשדורות הקומוניסטיות המוצפנות שקיבלו את שם הקוד "מסמכי ווינונה".

אלא שעם תום מלחמת העולם, ובפרט מאז 1948 הצליחו האמריקנים לשים ידם על מספר סוכנים אמריקנים-קומוניסטים אשר הסגירו לידיהם חלקו של המפתח לפיענוח התשדורות (הרוסים מעצלות, השתמשו באותו המפתח לתשדורות שונות, למרות שהיו אמורים להחליפו מדי תשדורת). לעיני המפענחים החלה נפרשת תמונה מבהילה אם גם חלקית ביותר, של סרטן ריגול קומוניסטי, אשר שלח גרורות לכל חלקה טובה בחברה ובממשל האמריקני.

מפאת קשיים פנים אמריקנים, ובפרט משום שחלקם של חשודי "מסמכי ווינונה" היו אנשי ממשל, אקדמיה, עיתונות ורוח מובילים בחברה האמריקנית, חיפש אדגר הובר, דירקטור ה- "אפ.בי.איי.", "איש חזית" אשר יוציא עבורו את הערמונים מן האש בעודו עצמו נותר לוט בערפל. הדמות הציבורית אשר אותרה והתאימה ככפפה ליד למטרה זו היה הסנטור ג'זף מקארת'י.

נוצר מצב מעניין של סימביוזה כפולה.

העגל והפרה שניהם רצו לינוק ולהניק.

אדגר הובר הזין את מקארת'י בפיענוחים העדכנים ביותר של שמות החשודים שעלו מתשדורות "מסמכי ווינונה" שפוענחו לאיטם, ואילו השמות שצצו עקב הפיענוחים שימשו נאה את מטרותיו הפוליטיות של הסנטור הנמרץ והפעלתן נעול המטרה, שהעביר גם פרטים עדכנים בהיזון חוזר לידי ה-"אפ.בי.איי.". בדיעבד, ברור כי ג'וזף מקארתי יכול היה להצביע על כמחצית בלבד מהמרגלים האמריקנים-הקומוניסטים שפעלו בארה"ב. המחצית השניה נחשפה רק כ- 40 שנים מאוחר יותר בשנת 1995 ולא על ידי האמריקנים.

סה"כ ידועים לנו כיום בביטחה 349 סוכנים אמריקנים-קומוניסטים, אזרחי ארצות הברית, חלקם פעילים ביותר, המקבלים הוראות והנחיות ממפעיליהם במוסקווה. מרבית הסוכנים האמריקנים-קומוניסטים גויסו משורות התקשורת האמריקנית, האקדמיה, אנשי רוח, אנשי תרבות ואנשי מפתח בממשל האמריקני (אכן, זהה עד כאב לנעשה במקומותינו). חשוב לציין כי קיימת היתה קבוצה נוספת המוערכת במאות נוספים של סוכנים אמריקנים "רדומים" (לא פעילים, הממתינים ליום פקודה), אשר מציאותם ככלל ידועה, אך פרטיהם האישיים נותרו עלומים עד עצם היום הזה (רובם ככולם אינם בין החיים כיום והנזק שגרמו, אם בכלל, אינו ידוע).

מסע ההכפשה המתוייג כ"מקארת'יזם"

ג'וזף (ג'ו) מקארת'י (1908-1957 ), שימש בסנאט ארצות הברית כנציג מדינת ויסקונסין בארה"ב. מקארת'י היה הממונה על הקמת ופעולות וועדת הסנאט לחקירת אי-נאמנויות כנגד האינטרסים והממשל של ארצות הברית. ועדתו של מקארת' פעלה במקביל לוועדת הקונגרס המכונה "ועדת בית הנבחרים לפעילות אנטי אמריקנית", על וועדה זו נמנה בשעתו איש הקונגרס ריצ'ארד ניקסון, נשיאה המודח של ארה"ב כ- 35 שנים מאוחר יותר. שתי הוועדות הוקמו בשלהי שנות הארבעים (1948) למאה הקודמת.

באותה תקופה (גמר מלחמת העולם השניה – 1945), החל להתמצק ולהתעבות מסך הברזל הסובייטי מהסיבות שפורטו כבר לעיל. שמועות עקשניות אשר סיחררו היסטריית מרגלים קומוניסטים התעופפו בוושינגטון אודות מאמצי הסובייטים לקנות לעצמם אחיזה חתרנית בחברה האמריקנית, בממשל ומוסדותיו, ואך טבעי היה כי וועדות הממשל הללו יוקמו על מנת לחסום חתרנות פנים אמריקנית (בדיעבד, ידוע כיום ללא עוררין כי החשדות וההיסטריה היו מבוססים בתכלית ונשענו על עובדות, ולא על תחושות בטן).

לאחר ההלם הראשוני החלו הסוכנים הקומוניסטים-האמריקנים להחזיר מלחמה שערה. בידם ובשליטתם היו מרבית אמצעי תקשורת-ההמונים בהם שלטו ללא מיצרים (מזכיר משהו למישהו מהנעשה במקומותינו?) ויכלו לכן בנקל להעלים את העובדות לבגידתם הברורה, תוך שמעלים על נס את רדיפתו "חסרת הבסיס", "ההזויה" של מקארת'י כנגדם.

מהר למדי יצרו חבורות הסוכנים ועוזריהם בחברה ובממשל האמריקני מצג של רדיפה חסרת ביסוס אשר הפכה למסע הכפשה כנגד הסנטור מקארת'י, ואיפשרה לאותם סוכנים-בוגדים ותומכיהם האידיאולוגים להמשיך בשיגרת יומם, דהיינו להמשיך ולספק ידיעות למפעיליהם הסובייטים תוך הפרת אמון העם האמריקני.

ההיפוך האורווליאני

שקר אשר חוזרים עליו פעמים רבות יתפס בעיני הציבור ברבות הימים כאמת צרופה, באשר הוא הופך לאיכות חדשה שמעולם לא היתה בו. על בסיס זה נערך מסע ההכפשה והדה-לגיטימציה בידי הקומוניסטים האמריקנים אשר שלטו בתקשורת ובאקדמיה (נציין כי מצב שליטה זו שריר שם וכאן למצער עד ימינו אלה, ובאותם מוקדים).

מסע הדה-לגיטימציה נשען על חצאי אמיתות, דהיינו, הסנטור מקארת'י בלהיטותו לחפור מתחת לכל סלע ולאתר קומוניסט למוקד, אמנם צדק ברבות מהנחותיו והאשמותיו, אך הצלחותיו העלו את מי אפסיו לראשו, והוא החל במחצית הראשונה של שנות החמישים (1953), בנחרצות אובססיבית, בוולגריות, בדורסנות משיחית, בחוסר התחשבות במואשמיו, בביטחון חסר ספקות בצידקתו, להאשים גם אנשים ישרים בממשל ובצבא ארה"ב, שאמנם היו קומוניסטים (זכותם המלאה) אך בהחלט לא בגדו ולא ריגלו עבור הסובייטים כנגד ארצם.

התקשורת האמריקנית כמובן שהתעלמה מאותם מאות מואשמי מקארת'י (אשר הוכח בדיעבד כי בגדו) ונתלתה באותם אנשים ישרים, על מנת להכפיש את הסנטור, ולערוך לו דה-לגיטימציה ואף "שטניזציה" אשר תוייגה כמובן בשם "מקארת'יזם", דהיינו, רדיפת חפים מפשע ריגול וחוסר נאמנות ללאום, בידי ממסד עויין, ללא בסיס וסיבה (לכאורה) וזאת על מנת לחלץ עצמם ומשובטיהם האמריקנים מחבל התליה והמאסר עקב בגידה במולדת (האמריקנים אינם כה סלחנים כישראלים באשר לבגידה במולדת, הם תולים שם בוגדים, או תוחבים בהם מזרקי רעל ללא גינוני טקס מיותרים).

אחרית דבר – מסמכי ווינונה

לאור המסע כנגד "המקרת'יזם" אשר נוהל בידי קבוצות המרגלים האמריקנים ותומכיהם בתקשורת, בחברה ובממשל האמריקני, ואשר הצליח לחסום מעבר למשוער את ההיסטריה האמריקנית מפני מרגלים קומוניסטים, בנוסף לשקיעתה של המפלגה הקומוניסטית האמריקנית מאימת גילויי מקארת'י במחצית שנות החמישים לכדי 5000 חברים בלבד (כ- 1,500 מהם סוכני אף.בי.איי. במסווה קומוניסטי), פורקה תוך זמן קצר ועדת הסנאט בראשות מקארת'י לחקירת מקרי אי-נאמנות אמריקנית, וחברותו בה עוד קודם לכן הופסקה בתואנת "חריצות יתר" בעקבות מסע הדמוניזציה התקשורתי אשר נערך לו.

גם נאומו הסודי של ניקיטה חרוצ'שוב בשנת 1956 בועידה ה- 20 של המפלגה הקומוניסטית הרוסית (אשר פרטיו הושגו – באקראי - על ידי המוסד הישראלי, ועוררו סערה בעולם) , נאום אשר חשף זו הפעם הראשונה את העוולות הנוראות ואת רצח העם הרוסי בידי מעניו הקומוניסטים (חלקם הנכבד של מנהיגי הרצח באו מבני עמנו), סתמו הגולל סופית על חיבתם של הקומוניסטים-האמריקנים ל"מולדת הרוסית".

סה"כ כללו רשימות הסנטור מקארת'י המאשימות בקומוניזם, ריגול ובגידה במולדת, 187 אמריקנים משמנה וסלתה של החברה והממשל האמריקני. מקארת'י (למעשה ג'ון אדגר הובר, דירקטור אף.בי.איי., ספק האינפורמציה למעשה), טעו כמובן, המדובר היה למעשה בכמות סוכנים אמריקנים-סובייטים כפולה ומשולשת מהידוע אז.

שנים חלפו, כ- 40 שנה ליתר דיוק.

משך כל זמן זה נתקבעה, בעידוד התקשורת האמריקנית, כי הממשל האמריקני אכן רדף אמריקנים נאמנים על לא עוול בכפם, וה"מקרת'יזם" הפך ללעג, קלס ושנינה בידי מכפישי התרבות הדמוקרטית האמריקנית ואזלת ידה האידיאולוגית לנוכח התרבות הסובייטית-קומוניסטית הנאורה והצודקת (אמונה אשר קנתה לה שביתה בחוגים מסוימים בישראל ושרירה וקיימת בהם עד עצם היום הזה).

ג'וזף מקארתי תוייג על ידי חלקים בתקשורת הבוגדנית האשמה בניגוד אינטרסים בעליל, כרוע עצמו, כשטן, כדימון, שעיר מטורף בעל טפסרי טורף, אשר לא בחל באמצעים לקדם את הקרירה שלו על גב אמריקנים מסכנים, הנאמנים לארצם, שהרס קריירות מבטיחות רבות ללא הצדקה (לכאורה). בית המשפט העליון האמריקני גם הוא, ומחוסר מידע עדכני, בחר להתייחס בשנות החמישים לנושא, ולהכריז כי ההאשמות נערכו ללא כל בסיס עובדתי.

אלא שאז הגיעה שנת 1995. הרוסים שלאחר ה"גלסנוסט" (אביב העם הרוסי משנת 1989 – לכאורה), החלו לפתוח לעיון הציבור ארכיוניהם החסויים של שרותי הביון שלהם 50 שנים אחורה ואז נחשפו אלפי תשדורות הסוכנים של "מסמכי ווינונה" בכל הדרם, והפעם כבר מפוענחים, קריאים וזמינים לכל חוקר.

התשדורות המיורטות פוענחו ברובן (בעיקר על ידי איש ארגון המודיעין האמריקני מרדית' גארדנר מאירגון – אנ.אס.איי.), הושוו עם מסמכי המודיעין הרוסי אשר נחשפו, ומציינים כאמור 349 אזרחים אמריקנים כסוכנים סובייטים ונמצאו תואמים. לא את כולם ניתן היה לזהות (גם הסוכנים הרדומים לא זוהו ברובם המכריע) אך כמחצית מהם זוהו בוודאות. מפאת הזמן הרב שחלף, התיישנות פשעיהם וגילם המופלג, לא הועמדו אלו לדין עם חשיפת המסמכים האמריקנים והרוסים.

חשוב לציין כי הן התקשורת האמריקנית והן התקשורת הישראלית נאלמו דום לאחר חשיפת המסמכים הרוסית של שנת 1995 ומרבית הציבור כאן ושם אינו מודע להיפוך העובדתי שעבר המותג השלילי "מקארת'יזם".

עובדה זו מנוצלת בהרחבה בעיקר בישראל להכפשת ותיוג שיקרי של יריבים פוליטים בעיקר מהימין (התקשורת האמריקנית הוגנת מהישראלית ונמנעת מאז חשיפת המסמכים מהשימוש במושג המסולף), מאחר והמכפישים בתקשורת ובמפלגות השמאל הרדיקלי בעיקר, סמוכים ובטוחים כי העובדות לאשורן אינן ידועות לציבור הרחב. הם לצערנו צודקים.

ההיסטוריה חוזרת על עצמה

הדברים המתוארים לעיל נשמעים מוכרים עד כאב למרבית הקוראים הישראלים המושכלים.

אותו השרץ, דהיינו, הבוגדים והמרגלים הקומוניסטים האמריקנים, מופיע בהבדלים זניחים בתמונת הראי שלו כאן בינינו במדינת ישראל.

המסע להגנה על ה"מוייסרים" מהעמותות והאירגונים הלא ממשלתיים, "אירגוני גולדסטון" ומשובטיהם, המנוהל בידי צאצאיהם וממשיכיהם האידיאולוגים של הקומוניסטים האמריקנים כאן בישראל, מצביע על דפוס פעולה זהה בין הסוכנים הקומוניסטים של שנות החמישים בתוככי ארה"ב, לבין הסוכנים הישראלים (ילידי ישראל, יהודים, חניכי מערכת החינוך הישראלית – קומוניסטים ברובם המכריע אף הם), מטעם ארצות האיחוד האירופי וקרנות אמריקניות אנטישמיות.

הללו, כעמיתיהם האמריקנים, יושבים בתוך "עמם", פועלים כסוכנים-זרים ומוציאים דיבתנו רעה הן בגלוי והן בהסתר, וזאת תמורת שלמונים נכבדים ממפעיליהם בארצות הים.

קשה שלא לתייג חלקן של פעולות אלו כאלו שאינן עטויות באבק של בגידה בעם ובלאום.

כאז כן היום, אמצעי התקשורת הישראלים משתמשים באותו המונח "מקארת'יזם". הללו מכתירים בו את מרבית העם בישראל ונציגיו בכנסת ובמפלגות היהודיות הציוניות והדמוקרטיות, על מנת להסיט את הנושא מהפעולות האנטי-ישראליות, המפרות את אמון העם הבסיסי בנצח ישראל ובערבות היהודית ההדדית, אמור בוגדניות, או למצער על גבול הבגידה של מאותנני "עמותות גולדסטון", "שתיל", "הקרן לישראל חדשה" ודומיהן. זאת על מנת לאפשר להן לשוב ולקעקע שוב ושוב את בסיסה היהודי והציוני של מדינת ישראל על ידי המשך התרומות מארצות הים לשיפוי, שימור והעצמת פעולותיהן החתרניות.

נזכיר למרימים גבה, כי המרגלים הקומוניסטים-האמריקנים, ממש כמקביליהם הישראלים עשו מעשיהם "לטובת מדינתם", כטענתם. הם באמת ובתמים האמינו, או כך למצער טענו כי הינם מצילים את העם האמריקני מידי זדים חסרי אידיאולוגיה נכונה (קומוניסטית) וכי לכן, הינם זכאים לפעול בדרכי חתרנות, רמיה, בגידה וריגול למען מטרה "נעלה" זו. ממש כעמיתיהם לאידיאולוגיה הישראלים. וכן, ממש כמותם, זוטות כגון משטר דמוקרטי והלכותיו לא טרדו מנוחתם.

אלו גם הללו בינינו מנפנפים את העקרונות הדמוקרטים כמוץ ברוח, למען מלא את תאוותם לשלוט ולחנך מחדש את "ההמון הפלבאי הנבער" אשר עקב עיוורונו מעלה לטעמם לשלטון אנשים פסולים, אשר אינם מחזיקים באידיאולוגיה הקומוניסטית הנכונה.

הערת דיומא: כאשר יצא חבר הכנסת אופיר אקוניס בהכרזתו במסגרת תוכנית הגריאטרים "לונדון וקירשנבאום" לפני כשבועים ימים כי מקארת'י צדק בהאשמותיו, צדק אקוניס. באשר מקארת'י עובדתית צדק. ועל כך נאמר: "ככל שתשפיל האמת עד דכא, נחושה היא לצוץ מחדש במשנה תוקף". והנה הראיה לעיל. סחריר ה"מקארתיזם" הנשען בבסיסו על חצאי אמיתות הינו שקר, ואין בנמצא לחשי קסם אשר ימרקו את השקר לאמת.

אהרון רול

[email protected]

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=251596

במקביל יש לחוקק חוקים שידבירו את פעילות השמאל הבוגד על כל ענפיו, ובו זמנית לחסום הרמטית את זרימת הממון הזר שמתפעל את כל התעשייה הזאת.

לאחר שקראתי את הכתבה המצויינת שלהלן מחדשות בן עזר:

"תעשיית השלום" מבקשת "יוזמה מדינית חדשה"

תהליך חלום השלום הפך בפועל ל"תעשיית השלום" שמפרנסת מאות פוליטיקאים, דיפלומטים ועיתונאים, שמייצרים נאומים, מפיקים "ניירות עבודה", מקיימים מפגשים וכינוסים עקרים עם פטפטת בלתי פוסקת של נאומים, בשיתוף כל השחקנים המעורבים, שמשייטים על הגלובוס, בהילה של עושי שלום מקצועיים אמיתיים.

מאת מתי דוד

לעולם לא עוד כניעה לאשלייה של שלום וירטואלי ללא ביטחון ריאלי

הפלסטינים תובעים צדק - ולא - מדינה, פשרה וקץ הסכסוך.

"צדק פלסטיני" משמעותו זכות השיבה של הפליטים לפלסטין השלמה, ללא אף יהודי בתוכה.

צדק זה יושג על פי "תורת השלבים".

עד כה הם מצליחים, ואנחנו נכשלים בנדון.

צריך להשלים עם העובדה שבשלב זה, לא ניתן להגיע לפתרון ולהסכם שיוביל לשלום, לביטחון ולהקמת מדינה פלסטינית.

תהליך חלום השלום הפך בפועל ל"תעשיית השלום" שמפרנסת מאות פוליטיקאים, דיפלומטים ועיתונאים שמייצרים נאומים, מפיקים "ניירות עבודה" ומכנסים ועידות ללא תוצאות.

"תעשיית השלום" מנפיקה ללא הפסקה, שיטפון של רעיונות, הצהרות, יוזמות, נוסחאות, תוכניות והכחשות, בידיעה שאין שום סיכוי לתוצאות חיוביות, לאחר כישלונות של כל הניסיונות.

"תעשיית השלום" מקיימת מפגשים וכינוסים עקרים עם פטפטת בלתי פוסקת של נאומים, בשיתוף כל השחקנים המעורבים, שמשייטים על הגלובוס, בהילה של עושי שלום מקצועיים אמיתיים, ללא שום סיכויים.

צריך להשלים עם העובדה שלא יהיה שלום עם הפלסטינים מהסיבות הבאות, שלא ניתנות לפתרון, אפילו אם בראש הממשלה יעמדו ציפי לבני, אהוד אולמרט ואפילו יוסי ביילין.

הפלסטינים לא יתפשרו על זכות השיבה.

הפלסטינים לא יכירו בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

הפלסטינים לא יפנו עורף לחמאס, איתו חתמו על הסכם פיוס.

הפלסטינים לא יסכימו לפשרה טריטוריאלית, אלא חזרה לקווי 67'.

הפלסטינים לא יסכימו להתחייב לקץ הטרור, ההסתה והתביעות.

הפלסטינים לא יוכלו לעמוד מול הגל האיסלאמי הקיצוני שמתנגד לשלום עם ישראל.

הפלסטינים לא יסכימו למדינה מפורזת ושליטה ישראלית על הירדן.

כל אלה התובעים מהממשלה "יוזמה מדינית חדשה" מסתירים את כוונתם האמיתית. לא מדובר ברעיונות חדשים, אלא בכניעה לתביעות הפלסטיניות של חזרה לקווי 67' וזכות השיבה.

כל אלה התובעים "יוזמה חדשה", עדיין לא הבינו שחייבים להתנתק מהאבק, השומן והחלודה של קווי החשיבה הישנה. חשיבה המבוססת על הרציונל הישראלי יהודי, ועל המנטאליות הליברלית מערבית, ולא על הרציונל הכבוד והמנטליות המוסלמי- ערבית, שדוחה כל הצעת פשרה ורעיון ישראלי.

הלקסיקון הפלסטיני, מאז הצהרת בלפור ועד ימינו – תמיד דחה כל תוכנית וכל פשרה, ובחר במלחמה. הם אמרו "לא" לתוכנית החלוקה של האו"מ ב-1947. הם אמרו "לא" בהחלטות חארטום ב-1967. הם אמרו "לא" להצעות הפשרה המכסימליות של אולמרט וברק. הם חתמו על הסכמי אוסלו ב-1993 אבל שבו לטרור. הם הקימו מדינת טרור בירדן, שפורקה. הם גורשו מלבנון.

על רקע המהפכות בארצות ערב, אין שום סיכוי שבשנים הבאות יקום מנהיג פלסטיני מתון שיוכל לעמוד מול כל הפליטים בסוריה, בלבנון, בירדן ובעזה, ולשכנע אותם להסכים לוותר על זכות השיבה. אין שום סיכוי שיקום אנואר סאדאת פלסטיני. אין שום סיכוי לשלום ישראלי פלסטיני בקרוב.

ולמרות הכל, "תעשיית השלום" תמשיך לייצר תוכניות של אופטימיות מגוייסת, כדי לתחזק פתרון זמני אפשרי, אחרי כל התוכניות שנכשלו: אוסלו, אנפוליס, אופציה ירדנית, תוכנית אלון, תוכנית רוג'רס, תוכנית סעודית, תוכנית קלינטון, מפת הדרכים של בוש, אוטונומיה, פשרה טריטוריאלית, פשרה פונקציונלית.

ואנחנו בתוכנו נמשיך את כל הויכוחים הפוליטיים, כביכול בין ימין לשמאל, בין מתונים לקיצוניים. ויכוחים עקרים של יצרים בלתי נשלטים של מנהיגים שאין להם אומץ להודות שאין סיכוי לשלום בגלל הסרבנות הפלסטינית הניצחית. מנהיגים שממשיכים לטפח את העלילה שרק ישראל אשמה בחוסר הפתרון.

מוטי מסין: הכתבה מצוינת אך חסרה בה העובדה הפשוטה שמעבר לכל השינאה לישראל מדובר על כדאיות כלכלית. להיות "פליט" בשל המצב של "אי שלום", וה"טרור", זה מטה לחמם של הפלסטינים.

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=325819

להלן תגובתי:

ניתן לחסל את תעשיית השלום השיקרית הזו לחלוטין.

ראשית כל על מנהיגי ישראל לומר שלא ניתן לאפשר קיום על הרי ישראל של ישות מדינית עצמאית לא יהודית כלשהי לעולם! על מנת להילחם בשקר יש להשתמש בתרופה היחידה שממגרת אותו כליל והיא - האמת!

הסבר מדהים: מדוע אסור לסגת ל קווי גבולות 67 בבקשה לשתף:

http://www.youtube.com/watch?v=K7wc98QTiBg&feature=endscreen&NR=1

על מנת למגר את התעשייה הזאת בפועל - יש לבצע את המהלכים הבאים:

לחסל את בג"צ במתכונתו הנוכחית כך שלא יוכל לשלוט על הממשלות יותר ולחסום את חקיקתן ופעילותן הנכונה. כאשר ממשלות ישראל לא תישלטנה על ידי מפלגת השמאל בג"צ, כהגדרתו של פרופ' מאוטנר, מפלגה (בג"צ) המשמשת מתרס הגנה על תעשיית השלום השיקרית של אלפי אירגונים ממומנים מבחוץ, המייצרים את מוזיקת השלום שלא קיים, המנגינה הזו תיעלם.

במקביל יש לחוקק חוקים שידבירו את פעילות השמאל הבוגד על כל ענפיו, ובו זמנית לחסום הרמטית את זרימת הממון הזר שמתפעל את כל התעשייה הזאת.

חובה להעיף מהאקדמיה וממערכת החינוך את כל המטיפים לשינאת ישראל, החרמתה, והענשתה ברוח הכיבוש. לא ישראל יזמה כיבוש כלשהו ולכן אין לאפשר לאנשים המטיפים להענשת ישראל על כיבוש דימיוני לחנך את הדורות הבאים בישראל.

יש להחזיר את כל ספרי הלימוד הציוניים למערכת החינוך, ולסלק משם את כל מערך ספרי שטיפת המוח שהחדירו אירגוני הקרן באמצעות מטה קרמניצר המסונף למשרד החינוך.

יש להחזיר את ישראל לשיטת המישטר שהיתה קיימת פה עד שאהרון ברק ללא רשות או סמכות ובניגוד לחוק שינה אותה מדמוקרטיה פרלמנטרית שבה הרוב קובע, לדמוקרטיה חוקתית בה הפרלמנט אינו קובע עוד דבר אלא בג"צ הוא הקובע מה מותר ומה אסור לפרלמנט ולמדינה. יש להקים ועדת חקירה שתברר את נושא שינוי שיטת המישטר שלא כחוק - על ידי ניצול השואה אהרון ברק.

ניצולי שואה הם אנשים פגועים נפשית ועל פי היהדות אין לאפשר להם להיות מנהיגי ציבור בשל הסכנה שנכותם תפגע ותעוות את תפיסת עולמם.

הדבר הזה נכון לגבי אהרון ברק שמסקנתו מהשואה כפי שאמר בתוכנית על משפט אייכמן ביום השואה היא שיש לתת זכויות אדם לטרוריסט!

כאשר לא יזרום עוד כסף זר מאירגוני ביון, ממדינות אירופה האנטישמיות, ומסעודיה והעולם הערבי, לא יהיה מי שירוץ בעולם וינאם את הנאומים ויכתוב את המאמרים וידרבן את הממשלות לעשות את הכלום שהן עושות ללא הרף עם הפטפטת הריקה על השלום שלא יהיה לעולם!

האיסלאם שואף לדבר אחד בלבד. הקמת אומה מוסלמית על פני כל שטח כדור הארץ.

ההונאה של השמאל המנהל את תעשיית השלום נובעת מרצון לכסף.

ובתקשורת האנטישמית בישראל יש לטפל בחקיקה ובצנזורה!

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=325835

שר הביטחון, אהוד ברק, פותח במתקפה חסרת תקדים על ראש הממשלה לשעבר אולמרט, ובראיון לעיתון "ישראל היום" הוא מאשים, כי "חבורת אולמרט" גורמת נזק לישראל.

"לא קשה לראות את מי זה משרת - את איראן ואת החבורה שהיא מובילה", אמר ברק. "הם מסתובבים בעולם והדברים שלהם מרופפים את ההישג הלא מבוטל של המדיניות הישראלית, שבו הפכנו את הנושא האיראני לנושא חשוב ודחוף, לא רק לישראל אלא לעולם".

אולמרט תקף השבוע את נתניהו וממשלתו בנושא האיראני בראיון ל- CNN, "אני מודאג כיוון שאיני זה שייקח את ההחלטה על כך, אלא מישהו אחר. עליך לסמוך באופן מלא על יכולת השיפוט של אלה שלוקחים את ההחלטה".

אולמרט נשאל על ידי המראיינת אם הוא אינו בוטח בהם, השיב אולמרט כנראה, ניתן להבין ממה שאמרתי, שאולי משהו באמון שלי חסר".

אולמרט התייחס גם ליחסי העובדה עם ממשל ארה"ב ואמר, "אין שיתוף פעולה ואין ידידות".

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/237425

* אהוד ברק חייב ללמוד מכך שעל ישראל להקים ועדת חקירה למעשי אנשי הקרן החדשה בישראל.

דבר אותו הוא חסם בכל הכוח!

לשכתו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ביקשה לבטל את השתתפותה של פרופסור רבקה פלדחי מאוניברסיטת תל אביב במפגש אנשי אקדמיה ישראלים וגרמנים בברלין, בשל עמדותיה הפוליטיות. גורם בפמליית נתניהו, העושה כעת את דרכה מפראג לברלין, אישר היום (רביעי) כי ראש הממשלה ביקש לבטל את השתתפותה של פרופסור פלדחי במפגש שצפוי להתקיים מחר במסגרת ישיבת הממשלה המשותפת לשרי ישראל וגרמניה וראשי המדינות. לטענתו, הסיבה לביטול היא ש"החוקרת חתמה בשנת 2008 על עצומה שתמכה בחיילים המסרבים לבצע פעילות מבצעית". לדברי הגורם, "ראש הממשלה לא מוכן שבפגישה רשמית בה הוא מייצג את מדינת ישראל תשב ישראלית שפוגעת בשמם של טייסי וחיילי צה"ל, שעושים הכל כדי להימנע מפגיעה באזרחים בזמן שהם פועלים נגד מי שעושה הכל כדי לפגוע באזרחים".

פלדחי, פרופסור להיסטוריה של המדעים והרעיונות המשמשת כראש מרכז מינרווה למדעי הרוח באוניברסיטת תל אביב, מתחה בשנים האחרונות ביקורת חריפה על מדיניות הממשלה בהשכלה הגבוהה, והתנגדה לכוונה לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנגב ולהכרה במרכז האוניברסיטאי באריאל כאוניברסיטה. מוקדם יותר היום דווח ב"הארץ" כי הבוקר קיבלה פרופסור פלדחי שיחת טלפון משגרירות ישראל בברלין, בה נמסר לה כי בוטלה השתתפותה באירוע מדעי משותף שצפוי להיערך מחר במסגרת ישיבת הממשלה החגיגית המשותפת לישראל וגרמניה, עקב התנגדותו של היועץ לביטחון לאומי, יעקב עמידרור.

פלדחי: "אני ציונית לא פחות מראש הממשלה"

פרופסור פלדחי הגיבה בזעם לטענות לשכת ראש הממשלה. "אני מתקוממת נגד זה בכל מאודי, אני רואה את עצמי ציונית ופטריוטיות לא פחות מראש הממשלה נתניהו והאלוף במילואים עמידרור", אמרה בשיחה עם וואלה! חדשות. "שירתתי בצה"ל, הדודים שלי נהרגו במלחמת השחרור. אני לא מוכנה שיטילו ספק בציוניות שלי. נדהמתי מהעובדה שהמועצה לביטחון לאומי עוסקת באישור ופסילה של אנשים על בסיס העמדות שלהם". פלדחי הדגישה כי "אין שום קשר בין העמדות שלי לבין העובדה שזכיתי בתחרות גרמנית של מרכז מינרווה (המרכז האקדמי בראשו עומדת פרופסור פלדחי הממומן על ידי קרנות של ממשלת גרמניה, ט.ש) והפעילות שלנו ראויה להיות מוצגת מחר בפורום הזה". לדבריה, "ההתנהגות השלטונית הזו פוגעת בפעילות אקדמית ובמיוחד בתדמית של ישראל. זו מדיניות שמתאימה למשטרים חשוכים ולא לדמוקרטיה. יש כאן שימוש בשיטות של איומים והפחדה ובמקרה הזה - זה לא יועיל".

יו"ר מרצ, ח"כ זהבה גלאון, גינתה בחריפות את על הטלת הווטו על השתתפותה של פרופסור פלדחי במפגש עם מרקל. "רוח רעה של מקארתיזם מנשבת מממשלת ישראל, שמבאישה את ריחה של ישראל בעולם הדמוקרטי כולו כמדינה חשוכה, שפוגעת בחופש האקדמי ומצנזרת את אזרחיה", אמרה גלאון. "פרופסור פלדחי משמיעה ביקורת שמרצ ואזרחים ואזרחיות רבים שותפים לה. עכשיו יש לנו ביקורת נוספת על כך שנתניהו הופך מיום ליום דומה יותר לשותפו ליברמן. מדהים שבמקום לבלום את הסכנה הזו לדמוקרטיה מטעם הליכוד ביתנו - יחימוביץ׳, לפיד ולבני נותנים לה לגיטימציה בכך שהם לא שוללים הקמת ממשלה עם ליברמן וביבי מנהיגיה".

http://news.walla.co.il/?w=/9/2593751

תגוביות:

1.לא מבין איך עם דעות כאלה היא מקבלת משכורת מהמדינה. הגיע הזמן שמדינת ישראל תפסיק להאכיל שונאי-ישראל כמוה וכמו ניב גורדון מאוניברסיטת באר שבע.

2.לא להסס. לסלק לאלתר כל צפע שמדבר בגנות זכותה של מדינת ישראל להגן על אזרחיה. לקצץ מתקציב האוניברסיטה את חלקה היחסי כגודל משכורתה של פרופ' פלדחי. שירותה הצבאי, שהיה אם היה, בודאי לא היה לתועלת המדינה. ואני מצר על כך שקרוביה נפלו בהגנה על העם והארץ. ואני מחזיק בצקלוני שמות של אחרים שהייתי מצר פחות על אובדנם.

3.המבחיל פה באמת, שלדעתה היא מתנהגת בצורה תקינה. איך בכלל מקבל אדם כזה תואר של פרופסור כאשר הוא לא מסוגל להבדיל בין טוב לרע? היא כל כך שקועה באגו הנרקיסיסטי שלה, עד שהיא באמת לא מבינה מה הבעיה.

4.פלדחי מדחי לדחי...צודק בהחלט רה"מ שהחליט לבטל את גב' גיס חמישי.

5.בכל מדינה אחרת בעולם על תמיכה בסרבנות יושבים בבתי סוהר, אז שהגברת תגיד תודה שיצאה מהענין בשן ועין.

6.אקדמיה או קקדמיה? לדבר נגד ישראל? בגרמניה?

7.חופש אקדמי איננו חופש לעסוק בפוליטיקה מגוון מסויים. יש לאסור עיסוק פוליטי של המועסקים בתחום החינוך והתרבות, לא בבתי הספר ולא באוניברסיטאות, כשם שאיסור זה קיים בצה"ל, מהטעמים של הצורך לא לצבוע מוסדות אלו בצבעים של שייכות פוליטית המשפיעה על דעות של תלמידים הבאים לרכוש ידע ולא שטיפת מוח.

8.כל הכבוד לראש הממשלה. עכשיו בהחלט אשקול להצביע לו.

9.הגיע הזמן. חזרה לציונות.

10.מצויין. דמוקרטיה צריכה גם לדעת להגן על עצמה מגיס חמישי.

11.מה הבעיה, שתעתור לבג"ץ, בטוח תזכה. הכל שפיט ובהרכב יושיבו את ג'ובראן, כי זה ההרכב הכי "מתאים" לאג'נדה.

12.אותה פרופסור, פלדחי, קוראת לסרוב לשרת והיא גם מודה שהיא בקשרים עם אירגונים הידועים כאנטישמים. אותה אישה מחנכת את הצעירים לפעול נגד המדינה. גם אוניברסיטת ת"א לא צדיקה. לדעתי אין מקום לאישה כזאת באוניברסיטה ויש להפסיק לשלם כספים לאוניברסיטת ת"א.

13.לא צריכים נחשים בארצנו. להעיף אותה מהאקדמיה. היא מרעילה כנראה מוחות של סטודנטים עם דעותיה.

14.לשמאלנים עוכרי ישראל לא תהיה ברירה אלה להצטרף לאחיהם בעזה.

15.פרופסור לשינאה עצמית! עוכרי ישראל ראויים לגינוי ונידוי!

16.הגברת מתבלבלת בין זכות לחובה. המפגש מאורגן ע״י ראש הממשלה ולכן זכותו לכלול את מי שהוא רוצה. לא מתאים לך? תארגני מפגש משלך עם מרקל ואל תזמיני אותו.

17.ילמדו כל שונאי ישראל שלהשמצות הבוגדניות שלהם יש מחיר.

18.פלדחי יכולה לתת יד לברנבוים ולאולמרט. כולם משמיצים את ישראל.

19.הקוזק הנגזל. לראש ממשלה אסור להחליט את מי הוא רוצה לצידו במפגש רשמי? תגידי, אתם חושבים שכולנו מטומטמים?

20.אם גברת רבקה פלדחי קראה לחיילים לסרב לבצע פעילויות מבצעיות, אז האישה הזאת ביצעה עבירה פלילית ומקומה בכלא!

21.יישר כוח ביבי. היא היתה מכפישה את מדינת ישראל ואת ממשלתה.

22.לגרש אותה מהארץ.

23.שמאלנים לכו לארצות הברית - יאהבו אתכם שם!

24.הלאה כל השמאלנים. הגיע הזמן שממשלה הנתמכת ברוב עם ימני תשלוט ללא עוררין ותתחיל לטפל באופן תקיף ונחרץ בכל אויבינו מבית.

25.מי שתומכת בסרבנים היא עוכרת ישראל. מי מגן עליך? למה את ישנה טוב בלילה?

26.מי שמגן על מחבלים ומגנה חיילי צה״ל לא יכול להיות נציג ישראל בשום מקום.

27.מצויין ביבי. לא לגיס החמישי!

אותם ארגונים ובהם ישראלים, חלקם מעולם האקדמיה וחלקם מן העולם הפוליטי קיצוני שמאלי בישראל, קוראים את רחשי הלב הישראליים, ויודעים לפרוט על המיתרים הרגישים של הציבור הישראלי וממשלת ישראל והם המייעצים ואף הלוחצים על ממשלות אירופה ובעיקר באותן מדינות בהן יש להם לובי חזק כמו למשל בריטניה וצרפת, ומדרבנים אותן להטיל סנקציות על ישראל ואף משקפים עבורן תחזית ובה בעקבות לחץ שכזה מדינת ישראל וממשלת ישראל תחזורנה בהן מן ההחלטה.

במקביל כבר נתרמו כספים ביומיים האחרונים לארגוני שמאל שכאלה בישראל, על מנת להתחיל ולגבש מאבק משפטי בכל התוכניות האלה ובדגש נגד הבנייה באותו שטח המכונה 1-E שבנייה בו משמעותה חיבור טריטוריאלי יהודי בין שכונותיה הצפוניות של ירושלים - הגבעה הצרפתית, פסגת זאב ונווה יעקב, עם הישובים היהודים ענתות, עלמון, נופי פרת וכפר אדומים, שעוטפים את מזרח ירושלים ושכונותיו הצפוניות הקיצוניות - שכונת עיסוויה, שכונת א-טור, מחנה הפליטים שועפט, ענאתה, הכפר אל עזריה ואבו דיס.

אלה יכתרו ברצף טריטוריאלי יהודי בדיוק את אותה מותן צרה ביו"ש עליה רוצה האו"ם להקים מדינה פלסטינית.

ארגוני השמאל יודעים כי במדינת ישראל בהיותך שמאלני כדאי מאוד להגיש עתירות ולבקש צווי ביניים.

הצווים ניתנים מיד ומונעים מן הממשלה לפעול, והדיונים אורכים שנים והתוכנית מתמוססת, ואין בכך שום סיכון, שיטה מצליחה ומוכחת.

צריך רק לממן את עורכי הדין ומשרדיהם להכנת העתירה או התביעה, לשלם עבור כל הדיונים, לשלם עבור "טוענים לזכות" והוצאות שונות נלוות ובהן תשלום לפעילים שיקפידו להגיע לאולמות בית המשפט בכל עתירה, וליווי תקשורתי צמוד, הפגנות בשטח והפעלת לחץ, עימותים עם כוחות הביטחון, ופעולות של אנרכיסטים המוכרות וידועות ממאבקים אחרים.

כסף זה כבר החל כאמור לזרום מיד לאחר ההחלטה וההכרזה הממשלתית על תכניות הבנייה.

בימים הקרובים נתחיל לראות את השטח השמאלני אנרכיסטי מתעורר בנושא, הפגנות בשטח, פרובוקציות, השחרת מדינת ישראל בעולם בתקשורת הזרה (סיוע מהאנרכיסט הפוליטי אולמרט שכבר החל במלאכה...) וכמובן הגשת עתירות וערעורים ופניות לכל ערכאה משפטית היכולה לעכב את התכנית.

האמת היא שהנה ביבי נופל בבור שכרה לעצמו.

הרי היה ביכולתו לטפל באופן יעיל ושקוף באותן תרומות הזורמות לארגונים קיצוניים השוללים את קיומה של מדינת ישראל כמדינה בכלל ויהודית בפרט.

היה לו את הרוב הדרוש בכנסת, היה לו את התמיכה הציבורית שאף הביעה באופן ברור ובקול רם את רחשי ליבו של הציבור, אבל ביבי הוא כישלון ואת זה אין עוד צורך לפרט.

כעת הוא משלם שוב. הוא ומדינת ישראל משלמים את המחיר.

אלפי יורו זורמים לארץ על מנת לקבוע עובדות העוקפות את הכנסת והציבור.

https://rotter.net/forum/gil/25826.shtml#113

תגוביות:

1.ההוכחות תגענה. מוקדם או מאוחר. בינתיים צפו ברשימה כאן:

http://www.ngo-monitor.org.il/article/_246

ותבינו מדוע בריטניה, ספרד, שוודיה ודנמרק היו בין הראשונות ל"געור" בנו.

תהליכים כאלה לוקחים זמן. קודם יתחילו עם ההפגנות. אחר כך
תראה עצומות, ניירות עמדה, להקת המעודדות בראשות עמוס עוז
במודעה בהארץ...

פנייה לתקשורת באמצעות יחצ"נים, ראיתם כבר היום בעיתון הארץ ואתמול בעיתון של נוני מוזס.

2.ביבי שעצר את החוקים נגד NIF והבוגדים השמאלנים אוכל אותה בגדול!!!

3.ידוע מזמן. הליכוד מפחד לשלוט ולעצור את ההשתוללות של השמאל הקיצוני. אפילו האירופאים עצמם המומים מהם ומנצלים אותם לטובתם.
אירופה והעולם רוצים שקט במזרח התיכון והם גילו חולשה אצלנו
בניגוד לערבים שמאוחדים ולכן צריך ללכת בדרך של הימין בהתיישבות
בכל חלקי הארץ, אבל בשקטטטטט וכאן הטעות של הממשלה שהכריזה
בריש גלי על בניה של 3000 יחידות דיור ורק חיזקה את מעמדו
של המחבל אבו מאזן. אמרנו כבר שבמשא ומתן ובהסברה הערבים עולים עלינו עשרות מונים.

4.הכל ברור. השמאל משתולל ומתסיס את העולם נגדנו וכשהעולם מוסת נגדנו, הוא שופך את דמנו. מזה נובע באופן ברור לחלוטין שהסמול גורם לשפיכת דם יהודי בארץ ובעולם.

5.בתחנות הטלויזיה בחו''ל מצטטים את ההזויים מהשמאל הישראלי
בכל הזדמנות...

...פלדחי התראיינה מתחת לכל עץ רענן, ואגב כך הפכה לסמל של השמאל הרדיקלי...

למעשה, כשנחתה בארץ לאחר מכן, הפעולה הראשונה שעשתה בבית היתה לבדוק במחשב שלה על איזה עצומה חתמה ב ־2002...

“באמת לא ברור. הרי אני לא סלב ואני לא מופיעה בתקשורת...היו צריכים לחפש אחרי. הרי השם שלי לא אמר להם כלום. לדעתי זה מראה שיש... ‘רשימות שחורות’...

בשבת שעברה לפנות בוקר פלדחי נחתה בארץ. מותשת וסחוטה לאחר שלושה ימים ללא שינה ומאירוח של אינספור אנשי תקשורת גרמניים שפקדו את הדירה בה שהתה בברלין. בשיחת הטלפון הראשונה שלנו קולה נשמע צרוד ומתוח.

...בקצה הירידה במדרגות הבניין בירושלים מגיעים לגינה מטופחת שהסיגליות פורחות בה. דירת הקרקע הנעימה, בה מתגוררת פלדחי עם בעלה המשפטן, פרופ’ מרדכי קרמניצר, מראשי המכון הישראלי לדמוקרטיה, מלאת אור ובוהקת בלובנה.

...את ההזמנה לאירוע, היא מספרת, קיבלה בכתב לפני כמה שבועות משגרירות גרמניה בישראל. אחר כך הגיעה גם שיחת טלפון עם ד”ר יוטה איליכמן, היועצת המדעית של השגרירות. פלדחי הוזמנה לקחת חלק באירוע שולחן עגול, ב־6 בדצמבר בבוקר, במסגרת פגישת הממשלות הישראלית והגרמנית. ערב קודם התקיימה קבלת פנים חגיגית שאירגן שר החוץ הגרמני גווידו ווסטרוולה. גם ממנו פלדחי נאלצה להיעדר.

...האם באיזה שהוא שלב התלבטת האם לקחת חלק באירוע, בגלל ההקשר הפוליטי?

“התלבטתי וגם אמרתי לד”ר איליכמן שאם הם רוצים לנקוט בקו דיפלומטי הולם כלפי נתניהו יכול להיות שאני לא האדם הנכון מכיוון שאני ביקורתית.

...יום לפני האירוע צלצלה ד”ר איליכמן מהשגרירות בישראל לפלדחי ששהתה בברלין...ובישרה לה על החלטתו של עמידרור ‏ונתניהו‏ לבטל את השתתפותה.

...עמיתיה עידכנו אותה על שהתרחש באולם: “סיפרו לי שמרקל התייחסה לביטול השתתפותי וציינה שערב קודם בפגישתה עם נתניהו היא העלתה את העניין, אבל הבינה שזאת עמדתו וכיבדה זאת.

השתתפותך בוטלה בגלל שחתמת על העצומה מ-־2002 של ארגון “הקמפוס לא שותק” שבה הצהירו כמה מאות חברי סגל מהאוניברסיטאות בארץ שהם “מעריכים ומכירים תודה לאותם טייסים וחיילים אמיצים המצייתים לקול מצפונם ומסרבים לקחת חלק בהרג ודיכוי של עם אחר”. מה חשבת, ששכחו לך את זה?

“במשך שנים אני מתנגדת לכיבוש, ובמיוחד להפרות של החוק הבינלאומי. חתמתי על עצומות בעניין זה, כשם שחתמתי על עצומה שמתנגדת להקמת אוניברסיטה באריאל. הייתי פעילה מאוד בהתנגדות לניסיון הנואל לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. אני לא מתביישת, כי אם גאה בכל אלה.

“לביבי יש כל הזכות שבעולם להחליט לפני שמזמינים אותי האם אני מתאימה או לא. תחילה לא זכרתי באיזו עצומה מדובר וכשבדקתי עם שובי נזכרתי. אכן היוזמה היתה של מרצים באוניברסיטאות ובמכללות מכל הארץ לתמוך בסטודנטים ומרצים באוניברסיטה העברית, שסירבו לעשות מעשים פוגעניים בשטחים. החותמים הציעו את עזרתם לאותם סטודנטים שיש להם קשיים לימודיים, כלכליים ואחרים בעקבות זאת...

“למיטב ידיעתי ממה שהתרחש בשולחן העגול, נתניהו האשים אותי בהסתה של טייסים וחיילים. האם זו הסתה? זה פשוט כיבוד של חופש המצפון של אנשים שמסרבים לעשות מעשים שלא ייעשו, וגם להפר את החוק הבינלאומי...הפכתי פתאום ל’אויב העם’. מי שלא מסוגל להבחין בין מבקר לאויב, לא ראוי להיות מופקד על ביטחון המדינה”.

צוטטת כמי שאמרה “אני רואה את עצמי ציונית פטריוטית לא פחות מביבי ועמידרור”.

“אני ציונית במובן שאני חושבת שנוצרה פה חברה אינטימית שמבוססת על מורשת תרבותית והייתי רוצה לשמר זאת, כמובן, בדיאלוג עם הפלסטינים ובשיתוף איתם. כל דיאלוג תרבותי כזה מעשיר את שני הצדדים ובמשך שנים אני תורמת לניסיונות לכונן שיתוף אמיתי, לא רק פורמלי, אלא חברי ומכבד, בין ישראלים לפלסטינים. מן הסיבות הללו הייתי לצנינים בעיני נתניהו והחבורה סביבו, אשר בגסות רוח ובברוטאליות שאין דומה לה גרמו לי לסבול עלבון ציבורי...

“הממסד הזה הכין לעצמו 'רשימות שחורות' של אנשים, באמצעות המוניטורים שעוקבים אחרי הפעילות של חתימה על עצומות, השתתפות בהפגנות, כתיבת מאמרים בעיתונים - במיוחד של אינטלקטואלים וחוקרים שיודעים לחשוב מחשבה ביקורתית.

המבקר מוגדר כאויב

...האחראי ללימודי האזרחות במשרד החינוך, אדר כהן, פוטר. אני יודעת באופן ודאי שבמשרד החינוך שורר פחד. זה מצטרף לניסיונות לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בתואנת שווא שהם לא מספיק מצוינים. אין לי ספק שהם מצוינים, כפי שברור מעשרות מכתבי תמיכה עליהם חתמו מאות מלומדים מתחומם בעולם. הסיבה האמיתית לצעד הזה, כמו גם למקרה שלי, הוא הניסיון לחסל את הקול הביקורתי בארץ. לשם כך יש טשטוש של הגבול בין ביקורת לאויבות. מי שמבקר מוגדר כאויב. יש פה מערכה מתוזמרת היטב שפועלת גם כדי לחסל את העיתונות החופשית.

“נתניהו נתמך על ידי ‘ישראל היום’, שממומן בכסף יהודי ־אמריקאי ופגע בעיתונים אחרים מבחינה כלכלית ‏(גילוי נאות: ‘ישראל היום’ מודפס ומופץ על ידי ‘הארץ’, ד”ק‏). זה מצטרף להשתלטות על רשות השידור, לחוקים האנטי־דמוקרטיים שכבר נחקקו בכנסת הקודמת ויקודמו ביתר מרץ בכנסת הבאה עם נתניהו וה'שותפים הטבעיים שלו', חלקם גזענים גלויים נגד זרים, נגד ערבים, נגד מזרחים משורותיהם שלהם -ראי בתי הספר בעמנואל - שינצחו בבחירות. זה גם מצטרף לניסיונות לנטרל את כוחו של בית המשפט העליון. יש פה מערכה מתוזמנת היטב לקעקע את המשטר הדמוקרטי בישראל. מי שמתנהג כמו משטר אפל ונראה כמשטר אפל הוא משטר אפל”.

“... הוא נימק את ביטול השתתפותי בחתימה על עצומה שחתמו עליה ה-top של המדענים בארץ. כשהסתכלתי בשבת על העצומה ברשת, ראיתי שבהמשך מישהי כתבה על רשימה של בוגדים שנמצאת באתר של פעילי הליכוד. טוקבקיסטים הגיבו לרשימה הזאת ואומרים שצריך להרוג את כולם. הרשימות השחורות והדיסקורס המסית שמעצב אותנו כבוגדים לוקחים אותנו למקום רע”.

האם לדעתך חברי ועדת החינוך של הכנסת מעוניינים לטהר את האוניברסיטאות מהמרצים הפוסט ציונים?

“לא לטהר אבל בהחלט להשתיק כל קול ביקורתי. אני לא פוסט ציונית. ציונות אמיתית היא כיבוד של האחר והייתי שמחה מאוד אם היו קוראים למדינה הזאת ישראלית ודמוקרטית. נתניהו ועמידרור הורסים את ישראל כמדינה שיש לה לגיטימיות של רוב ליצור לעצמו איזו מסגרת שבה ניתן לחיות חיים אינטימיים. הם הורסים את הדמוקרטיה שלה ולכן אני חושבת שאני ציונית יותר גדולה מהם”.

נתניהו דוּוח מן הסתם גם שפלדחי חתמה על העצומה נגד הקמתה של אוניברסיטה באריאל. “הקמת האוניברסיטה באריאל היא אקט פוליטי מובהק שהפר את כל הכללים האקדמיים”, אומרת פלדחי. “הקימו מל”ג מיוחד שיחליט בענייני השטחים. בשעה שמנסים לסגור את המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון בנימוקים של בקרת איכות, מקימים אוניברסיטה ללא בדיקה רצינית של הרמה האקדמית. לדבריו של פרופ’ מנואל טרכטנברג, ראש הוועדה לתכנון ולתקצוב, שבדקה את איכותה של האוניברסיטה, בוועדה הזו לא ישב אף מומחה מחו”ל. לא בדקו את הצורך באוניברסיטה באריאל מול הצורך באוניברסיטה במקומות אחרים, אולי בגליל. ברור שהתנגדתי”.

אולי באמת יש יותר מדי אנשי שמאל באקדמיה?

“זה לא יעזור להם. אנשי השמאל באקדמיה הגיעו לשם לא בגלל עמדותיהם הפוליטיות, אלא כי הם אקדמאים. אני עדיין מאמינה שלאקדמיה הישראלית יש קריטריונים ברורים של איכות ומי שהגיע לשם הגיע בזכות יכולתו האקדמית. עם השמאלנים הקיצונים הם גמרו מזמן, וכרגע הם מנסים להרוס את היכולת לבקר ולעשות רפלקסיה על מה שמתרחש במדינה. רלי אזולאי, שהעמידה תלמידים ואחרי 12 שנה באוניברסיטת בר אילן לא קיבלה קביעות, בעצם גורשה מהארץ. או שאתה נהיה בני מוריס ואתה מציית, או שאתה עף”.

מי הביע בך תמיכה אחרי האירוע?

“מי לא? החל בנשיא אוניברסיטת תל אביב שצלצל אלי לברלין, הרקטור והדיקן של האוניברסיטה, נשיא האוניברסיטה העברית ונשיא ועד ראשי האוניברסיטאות...

מתי אם כן עמדת על דעתך הפוליטית?

...“אחרי מלחמת ששת הימים הגעתי מהצבא הביתה לירושלים ואמי התייחסה לכיבוש העיר המזרחית ואמרה: ‘קרה לנו אסון...הצבעתי מרצ והיו שנים שאפילו הצבעתי חד”ש”.

מרדכי קרמניצר. נישאו ב-2006.

...מיכל, שנולדה ב-־1978, היא ארכיטקטית, ואמהּ גאה שהיא “עבדה בזמנו במשרד בירושלים שמתמחה בבנייה לפלסטינים ובסיוע לפלסטינים לקבל רישיונות לבנייה במזרח העיר”. כעת היא כותבת את הדוקטורט שלה במחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון. היא ובעלה, מהנדס אווירונאוטיקה וקצין בחיל האוויר נמצאים בדאלאס, ארה”ב, שם הוא עובד בחברת לוקהיד מרטין”. הנישואים שלה לפלדחי הסתיימו ב־1998. על פרק זה בחייה היא מעדיפה לדבר בקצרה ולדבוק בעובדות היבשות. הקשר עם קרמניצר התמסד ב־2006 כשהם נישאו. לכל אחד מהם יש שני ילדים מהסיבוב הקודם.

...הבייבי המרכזי שלה בימים אלה הוא מרכז מינרבה...

למאמר המלא:

http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1884914?utm_source=mivzakimnet&utm_medium=xhtml&utm_campaign=mivzakimnet

כפי שהתגלה בתחקיר של אמנון לוי מרגלים חודרים בקלות לכל עמדה בישראל.

אין ספק שיש צורך דחוף לפתוח בתהליך חשיפה לאומי של כל האנשים שמובילים להרס ולאובדן המדינה באמצעים סמויים רבים.

מיליונים זורמים ללא פיקוח לתוך גבולות ישראל ולכיסיהם של רבים על מנת לפתח ולהעמיק את תהליכי החיסול העצמי של המדינה היהודית שמפריעה לעולם.

גם אם הצורך הזה יודחק מפאת פחדים שונים לא יהיה מנוס מביצוע בדיקה מקיפה של כל ראשי המוסדות השונים בארץ.

מערכת המשפט היא שאיפשרה את העמקת ההרס והחורבן על ידי גורמים עויינים בדמות אירגוני "זכויות אדם" - תעשיית שקר שבן דרור ימיני הציג במערומיה לא אחת.

ועדת חקירה פרלמנטרית חייבת לקום ולחקור את כל משתתפי תעשיית החיסול של המדינה, את כל מטרות ומעשי הקרן החדשה לישראל ושתי"ל וצבא האירגונים מטעמם.

חקיקה חייבת לשים קץ למדינת הדמוקרטיה החוקתית שיצר אהרון ברק ללא רשות וללא סמכות מאיש שהחליפה את הדמוקרטיה הפרלמנטרית שהיתה לנו עד 1995.

חקיקה חייבת לשים קץ למצב בו שופטי בג"צ בוחרים את עצמם בעצמם.

רק ממשלות ישראל תבחרנה את השופטים כמו בכל העולם הנאור.

השופטים ייבחרו אך ורק אחרי שימוע עומק בכנסת בו תובררנה עמדותיהם בנוגע לזכותה של מדינה יהודית להתקיים, בנוגע ליהדות ולמורשת שלנו.

חקיקה חייבת לשים קץ למצב בו שופטי בג"צ שבחרו את עצמם בעצמם הם שבוחרים את היועצים המשפטיים לממשלה שמשמשים ידם הבוחשת של השופטים האלה. רק ממשלת ישראל תבחר לעצמה את יועציה ברוח האידיאולוגיה שלה. ממשלת ימין לא יכולה לתפקד עם יועץ שמאלני מטעם אנשי השמאל בבג"צ.

פרופ' מאוטנר התריע על כך שהשמאל שאיבד את כוחו בכנסת העתיק את פעילותו הפוליטית לבג"צ ומשם שולט על המדינה.

המצב הזה לא יכול להימשך.

לא ברור אם לכך מתכוון ליברמן בדרישתו לשנות את שיטת המימשל בישראל ולהשיב את בית המשפט למקומו השלישי הטבעי אחרי חשיבות הכנסת שהיא הריבון והממשלה שהיא השניה בחשיבותה.

בג"צ הפך עצמו לדיקטטורת על לא חוקית כפי שמתריע יורם שפטל יום יום.

יש להקים ועדת בדיקה לכל חומרי הלימוד באקדמיה המשפטית בישראל כפי שעשו באוניברסיטת בן גוריון במחלקה למימשל, שכן כל מה שמלמדים שם זו תמצית תורתו של אהרון ברק ניצול השואה. כל עוד תימשך שטיפת המוח האקדמית הזו נקבל שוב ושוב את אותן הפסיקות ההזויות שבינן לבין מורשת ישראל והמשפט העברי אין שום קשר.

יש לדרוש שיבה למשפט העברי ונטישת המשפט הטורקי מוסלמי והאנגלי נוצרי על ידי מערכת המשפט בישראל היהודית.

אנחנו לא מוסלמים ולא נוצרים מושיטי לחי שניה.

יש לחסום את ביצת זרימת ההון הזר לאירגונים בישראל. יש לחוקק חוק סוכן זר לפיו כל אירגון המקבל מימון מבחוץ יגיש הצהרה כל 6 חודשים למערכת הבטחון על כל אגורה שקיבל ועל כל פעולה שביצע בתמורה לה. בדיוק כפי שזה בארה"ב.

המצב בו חבורת שופטים שאיש לא בחר בהם למעט הם שבחרו את עצמם בעצמם ובדמותם, ינהלו את המדינה וישלטו על כל פעולה שממשלה נבחרת רוצה לבצע חייב להיפסק לחלוטין.

זה הגיע למצב בלתי נסבל.

מי שניצחו את מדינת ישראל היהודית ואת הצבא הם לא אחרים מאשר חבורת שופטי בג"צ והפסיקות מטעמם!

זה עתה חווינו כיצד כל משוחררי צמרת מערכת הבטחון הם אנשי שמאל שפועלים בניגוד לרצונה של ממשלת ימין נבחרת! זו אינה דמוקרטיה! יש לפתוח את צמרת הבטחון לאנשים בעלי השקפת עולם ימנית לאומית. התבוסתנים מהשמאל חוסמים את התקדמות המחנה הלאומי בכל מקום ובכל מוסד עליו הם השתלטו בכוחנות. המתרחש באקדמיה בישראל היא דוגמה מעוררת קבס לכך.

****

קיראו איך נוצחה המדינה היהודית:

צה''ל צבא העם? לא, זה כבר הצבא שפוחד מהעם / ד"ר גיא בכור

האימפוטנציה בעזה: צה''ל צבא העם? לא, זה כבר הצבא שפוחד מהעם
ד"ר גיא בכור

איך אפשר להסביר את העובדה המדהימה, שצה"ל הגדול שלנו, המהולל והאהוב על ידינו, בורח מעימות בעזה כמו מאש? שהוא מתפלל כל בוקר שה"רגיעה" תימשך ואולי האירגונים הפלסטיניים לא מתכוונים למה שהם אומרים?

הרמטכ"ל הנעלם רב אלוף גבי אשכנזי, זה שאמרו שהפך את צה"ל למשהו אחר לגמרי, מצוטט כאומר שאין להיכנס לעימות בעזה כמעט בשום מחיר.

בעצם צה"ל לא השתנה ובדיוק כמו במלחמת לבנון האחרונה, הוא פשוט לא רוצה להילחם.

צבא פציפיסטי.

בלית ברירה שלחו אז את חיל האוויר לעשות את המלאכה מול חיזבאללה המחופר בשיטת הוויטקונג, למרות שלמטכ"ל היתה תוכנית מגירה מפורטת כיצד להתמודד במלחמה מול חיזבאללה יבשתית.

כיום בלית ברירה שולחים את חיל האוויר לתקוף בעזה, בתגובה שבלונית, מפוהקת, ללא שאר רוח, ללא חשיבה, ללא שום תכנון.

אז כמו היום, זה לא הצבא ששומר על האזרחים. אלה האזרחים ששומרים על הצבא, שחייליו מאופסנים בקסרקטינים כמו חיילי שוקולד שמורים היטב ואם חלילה בסיס טירונים ניזוק מקסאמים, אז מפנים אותו פנימה, אך את האזרחים כמובן, משאירים בשטח.

בשיח הישראלי חיילים הרוגים שווים יותר מאזרחים הרוגים ולכן נזהרים בהם יותר.

אבל זהו "צבא ההגנה לישראל" ולא "ישראל להגנת הצבא".

הלו? מישהו שוב התבלבל שם!

איך הגענו למצב שהצבא שלנו, כן, צה"ל של כולנו, הוא גורם כמעט - פוליטי, המפעיל לחץ פוליטי שלא להתמודד צבאית; שבורח מעימות בכל החזיתות, למשל הסורית, כאשר בכירי הצבא לוחצים על הדרג הפוליטי להיכנס למשא ומתן עם סוריה, כולל ויתור על רמת הגולן, העיקר לא להילחם.

איך הצבא שלנו איבד את ה"קיליניג אינסטינקט" שהיה פעם למפקדיו, חדורי הבטחון העצמי, שהשמידו את חילות האוויר של צבאות ערב עדיין על הקרקע בשנת 1967.

איך קרה שהצבא אפילו חושש מעימות מוגבל עם כנופייה קטנה של טרוריסטים לא ממש מאומנים.

לא בלבנון, אלא ברצועה הזעירה של עזה ולוחץ להמשך הרגיעה בכל מחיר, אפילו במחיר ריבונות חלקית סביב הרצועה ובמחיר הקרבת האזרחים.

איך כל זה קורה לנו, על מיליארדי השקלים שאנו משקיעים בצבא בשנה?

מדוע הביצועים שאנו מקבלים כל כך ירודים בחוסר המעוף שלהם, בינוניים, עם מטכ"ל מפוהק, מפונק, שמן מתקציבי ענק, שלא רוצה להתאמץ יותר מדי, ללכלך את הידיים בדרך אל האזרחות ואל המנכ"לות באירגוני הסקטור הפרטי.

איך קרה שצבא המתוקצב בלא פחות מ- 50 מיליארד שקל בשנה(2007), כאשר התקציב הזה אינו כולל את תקציבי המוסד, השב"כ, פיקוד העורף, משמר הגבול וסיוע לתעשיות בטחוניות במשבר, המסתכמים בעוד כמה מיליארדי שקלים, צבא כזה אינו פועל?

תשאלו בשביל מה אנחנו משקיעים סכום שהוא 17% מהתקציב הלאומי שלנו על אי עשייה ואפילו על אי הרתעה?

האם לא חבל על הכסף?

כדי להבין את התוצאה המחרידה הזו, יש לרדת לסיבות ואלה כמה מהן:

*עודף משפטיזציה גמר את היוזמה העצמית בצבא. למה להסתכן אחרי המלחמה בוועדות חקירה מבזות בנוסח וינוגרד ואגרנט, בעריפת ראשים ובסיכון הקריירה כולה והרי כל עימות ייגמר ממילא בוועדת חקירה, כיוון שיהיו נפגעים.

בג"ץ של אהרון ברק, כאשר זה הכריז שהכל שפיט, גמר את הצבא.

שום מפקד בכיר לא ייקח עוד סיכון. ההיפך!

כולם מסתתרים מאחורי היועצים המשפטיים.

האם "אמא" מרשה להפציץ בעזה, או לא.

מי ששולט היום בצבא אינו הרמטכ"ל, אלא היועץ המשפטי לממשלה מני
מזוז, שהכריז כבר כי מלחמת לבנון האחרונה היתה "מלחמה משפטית" ובמלחמה כזו אסור להמר, אסור להפתיע ואסור להציג גאונות צבאית.

הרי הדרג המשפטי צריך לאשר זאת קודם.

בג"ץ ניצח לנו את הצבא ובעצם בג"ץ ניצח לנו את הנצחון.

*רסן של אירגוני "זכויות אדם" שמטרתם אינה בהכרח טובת ישראל, הקיף את הצבא שלנו בשני העשורים האחרונים. הם מגייסים כספים בחו"ל ומתפרנסים מלזנב בצבא מבפנים. כולם מכירים מי הם אירגונים אלה. באכיפת בג"ץ האפקט שלהם בגימוד הצבא היה, מתברר, מרתיע ואפילו קטלני.

*דעת הקהל בישראל רואה היום הכל דרך הפריזמה של הנפגעים. עבורה זה הפך להיות המדד היחיד להצלחה או לכשלון צבאי ולכן הצבא אינו רוצה להיכנס למלחמה או לעימות, מתוך ידיעה שבמלחמה יש נפגעים, מה לעשות.

הצבא אינו פוחד מן האוייב, הוא פוחד מן האמהות, מהטוקבקיסטים הצווחניים, ממשפט הרחוב, מכרמלה מנשה, מכתבי התקשורת, שבשבילם להביא ראש של אלוף זה הישג אישי.

עבור החברה הישראלית של היום, אם יש קורבן אחד, הפסדנו במלחמה, כפי שיש גלעד שליט אחד.

הכל נעשה בפריזמה של הפרט הלוחם.

במלחמת ששת הימים, שנתפסת עד היום כנצחון מזהיר, נהרגו לנו בתוך ששה ימים כ-800 חיילים. במונחים של היום, התקשורת היתה מכתירה את המלחמה הזו כ"שואה" וכתבוסה נוראה.

אנו מדווחים מיד על כל הרוג והידיעה הזו משודרת במהלך יום שלם וכך נוצרת דמורליזציה ותחושת הפסד נורא. במלחמת ששת הימים המתינו עם הידיעה על ההרוגים עד לסיום המערכה. לא קרה כלום.

צה"ל יודע זאת. הוא לא מעוניין לפתוח המערכה צבאית כלשהי, קטנה או גדולה, כי הוא יודע עם מי יש לו עסק, לא מבחינת האוייב, אלא היריב שבפנים, הצרחות שיקומו כאן, אם יש נפגעים, חלילה.

אוהו...כאשר אנו מצפים לאפס נפגעים. נפגע אחד - הפסדנו.

צה"ל פועל היום על מיזעור נזקים ותבוסות, לא עוד על שיטת ההישגים והנצחונות.

האוייב קלט את התכונה המוזרה הזו שלנו והוא מנצל אותה, כמובן. כך עשה נאסראללה במלחמת לבנון האחרונה כאשר מיהר להכתיר את העימות כנצחון שלו ואנו,מתוך תחושת הכשלון הפנימית, אמרנו אחריו - "אמן".

*תהליך הפרטה נפשי, שעברה בעשור האחרון החברה הישראלית ולא לחיוב.

עודף של אינדיבידואליזם הרסני, כאשר רק הפרט מעניין אותנו ולא עוד המדינה או הצבא.

המונח פטריוטיות ואהבת המולדת נתפשים ככינויי גנאי בשכבות רחבות והצבא נתפש כלא רלוונטי, נצלני, כובש ומטומטם.

אין זה תהליך ישראלי מקורי, ייבאנו אותו כרגיל מאמריקה. שם התהליך של אנטי מיליטריזציה בתקשורת ובקולנוע החל בעקבות מלחמת קוריאה ואחר כך מלחמת וייטנאם. הצבא נתפש כרע מיותר וקטלני.

mash memories

http://www.youtube.com/watch?v=0Yc52NckGLs&feature=player_embedded

החלה בכך הסידרה מ.א.ש. שעשתה זאת בזהירות ( 1972-1983,הסרט במקור 1970 ), כאשר המתנתחים והרופאים בזמן מלחמת קוריאה, עושים צחוק מן הצבא, אם כי בתמימות שובת לב ומאוחר יותר בצורה הבוטה והנוראה ביותר, המחזמר ואחריו הסרט - שיער -(1979, במאי מילוש פורמן).

אה? כמה כייף להיות בעד השלום והפיוס בעולם! עם השיער המגודל וסימלי השלום.

אחח...איזה כייף במחנה הזה וכמה לא בוגר ולא אחראי.

Hair - Let the Sunshine In

http://www.youtube.com/watch?v=fhNrqc6yvTU&feature=player_embedded

מי מאיתנו לא דמע כאשר ברגר הצעיר שבסרט נהרג בוייטנאם ואז הסצינה המזעזעת של תחיית המתים, על מצבות האינסוף של בית הקברות בוושינגטון הבירה. זה היה באמריקה של שנות השבעים של "ילדי הפרחים" ואלינו כפרובינציה מרוחקת וקרתנית זה הגיע עם ההתבוססות בלבנון בשנות השמונים והתשעים.

כמה מצמרר היה לשמוע את יצחק רבין שר את "שיר לשלום" שנכתב בהשראת "שיער", דקות אחדות לפני שנרצח.

הקהל שלו לא רצה עוד מלחמות וצבא. הוא רצה הסדר שלום בכל מחיר.

בכל מחיר - אפילו של השמדתנו.

ישנם ציבורים שלמים שכבר מתנתקים אט אט מן הצבא וכל מה שהוא לכאורה מסמל, כך ששכבות לוחמות חדשות נכנסו כיום לבצע את העבודה, בעיקר הציונות הדתית שמאד בולטת במימד הצבאי ועולים חדשים, שעבורם זה מסלול של מוביליות חברתית.

הרמטכ"ל יודע את כל זה ואין הוא מעוניין לפתוח הכל מחדש כמו במלחמת לבנון האחרונה, או הבוץ הלבנוני במשך 18 שנה לפני כן, בעקבות טפשות של פוליטיקאים שהנהיגו אותנו אז. הוא יודע ששקיעה במחנות הפליטים בעזה תפנה את החברה מחדש נגדו ונגד צה"ל ותזרוק את הצבא למוקד זעם ציבורי ותקשורתי מחודש.

הוא יודע שהישראלים יקריבו את שדרות, את אשקלון ועוד, העיקר שהבורסה והרווחים האישיים יעבדו.

הצבא יודע שאין לו גיבוי אמיתי בעורף. בישראל של היום, של רק "אני ו"אני" ולעזאזל הסולידריות החברתית, מבלי שאותם ישראלים מבינים שהיום זו שדרות ומחר זו תל אביב.

תקשורת צמאה לטרף, אפס נכונות לנפגעים, אינדיבידואליזם מתאבד, הטובים שעוזבים החוצה את הצבא בשל איבוד היוקרה ומשפטנים טורפים שמחכים בפינה - אלה מונעים מצה"ל לפעול.

לא חיזבאללה ולא חמאס.

צה"ל של היום אינו מסתכל קדימה בחשש, הוא מסתכל אחורה לעורף בחשש הרבה יותר גדול. החשש הגדול ביותר שלו שהוא יישאר פשוט לבד.

צה"ל אינו עוד צבא העם. הוא הצבא שפוחד מן העם.

מי שגוזז את מחלפותיו של צה"ל אינו האוייב, אלו אנו עצמנו.

אלא שכאן זו לא אמריקה הגדולה. כאן זה המזרח התיכון שמחכך ידיים בהנאה לנוכח תהליך ההרס העצמי וסירוס הצבא הגדול באיזור.

הם כבר לא צריכים לעשות את העבודה. אנו כבר עושים זאת בעצמנו טוב יותר עבורם.

http://www.gplanet.co.il/prodetailsamewin.asp?pro_id=913

באשכול:

https://rotter.net/forum/gil/20135.shtml#86

**

בג''צ והיועץ המשפטי - ממשלת העל השרשורית של ישראל 2

באשכול זה אציג את האנשים שהשתחלו והשחילו את חבריהם למוסדות השפיטה שלנו, את מעשיהם ותוצאות מעשיהם למדינה, ואת מערכת השפיטה שבינה לבין הציבור הרחב בישראל הולך ומתרחב פער שלא ניתן לגישור עוד בשום דרך.

אציג את הפער וחוסר האמון המוצדק של הציבור היהודי - ציוני בישראל, במערכת המשפט הנוכחית, שאינה מייצגת ציבור זה בשום דרך ובשום אופן.

אציג מעשים חמורים ואף לא חוקיים (כדברי פרופ' פוזנר) שביצע אהרון ברק, שמצא דרך לעקוף את הפרדת הרשויות הדמוקרטית ולהשתלט בעקיפין על השלטון במדינה, שהפנתה עורף לשמאל בבחירות.

אציג את השיטה המתקיימת בישראל בה השופטים בוחרים שופטים, ולא השלטון בוחר שופטים, כפי שזה נהוג במדינות הדמוקרטיות האחרות, ואת תוצאות הליכים מזעזעים אלה.

התוצאה מחייבת אותנו לעריכת בדק בית ומהפיכה יסודית.

התהליך המעוות שבאמצעותו הפך בג"צ משופט העם, לשליט העל הקובע מה תעשה המדינה היהודית וממשלתה הנבחרת, מאיים להכחיד את המדינה היהודית, וחובתנו הראשונה במעלה היא לברר כיצד נחטף בית המשפט העליון שלנו על ידי שופטים המכישים את ישראל, ולהסיק את המסקנות הנדרשות על מנת לחסל את הסטייה החמורה הזו מעקרון הפרדת הרשויות.

על כל אזרחי המדינה היהודים, שהמדינה היהודית יקרה לליבם להתגייס ולדרוש לקיים הפרדת רשויות מיד. יש לעקר את בג"צ מתפקיד ממשלת העל שהוא ניכס לעצמו שלא כחוק, ולהחזירו לגודלו הטבעי ולתפקידו היחידי - שפיטה ותו לא!

איש לא בחר את השופטים בבחירות דמוקרטיות המבטאות את רצון העם על מנת שינהלו את המדינה.

*

לא מתקיימת דמוקרטיה באמת.

זוהי רק פאסדה חיצונית שתחתיה מסתתרת אמת מפחידה ביותר.

לא מתקיימת דמוקרטיה באמת.זוהי רק פאסדה חיצונית שתחתיה מסתתרת אמת מפחידה ביותר. השלטון בישראל ממש חטוף ונתון בתוך אחיזת צבת של כוחות אחרים לחלוטין מאלה שנבחרים בבחירות על ידי העם.

העם באמת בוחר בנציגיו בצורה דמוקרטית, אך נציגיו אלה, משהם מגיעים לעמדות השליטה, אינם יכולים להוציא אל הפועל את תוכניותיהם הפוליטיות, היות והשמאל שאיבד את השלטון ב- 1977 עקף את הדמוקרטיה, וחטף את השלטון במדינה באמצעות פטנטים וטריקים סמויים וכוחניים, שאין להם דוגמה בשום מקום דמוקרטי בעולם כולו.

אבקשכם לקרוא את התיאור הבא של המצב:

הקדמה

שרשור

שרשור האדם אחד המינים הנפוצים והמזיקים ביותר הוא שרשור האדם. מין של תולעת טפילית הנימנית עם העלוקות ועם תולעי הריסים. זו תולעת ארוכה מאד, מעל מטר אחד, המתמקמת במעי האדם בעזרת ראשה שגדלו כגודל ראש סיכה, ובו ארבעה כפתורי היצמדות וזר של קרסים, שבעזרתם נצמד השרשור לדופן המעי של האדם. פרקי גופו של השרשור, שמספרם יותר מאלף, אינם מכילים מעיים או איברי עיכול, שכן השרשור הטפיל סופג מן המעיים של האדם את המזון המעוכל בכל שטח גופו. גם איברי נשימה ומערכת דם אין לו, שכן בתוך מעי האדם אין אויר, והשרשור אינו נושם, אלא מפיק את האנרגיה שהוא זקוק לה באמצעות תהליכים ביוכימיים מסובכים .

מתקיימות 2 מדינות ישראל.

אחת שרואים, ובתוכה מתקיימת אחת שלא רואים.

יש אחת שנבחרת על ידי הציבור, ואחת שמתקיימת כטפיל סמוי, והיא הממשלה האמיתית ששולטת בפועל במדינה.

מתקיימות במציאות שתי מדינות ישראל. ישנה אחת שאנו בוחרים בממשלתה, וישנה עוד אחת שאת ממשלתה אנו לא בוחרים, והיא הקימה לה מוסדות מקבילים וסמויים, המתפקדים בצורה מקבילה למוסדות המדינה הגלוייה.

המדינה הסמוייה הטפילית שוכנת כמו שרשור ענק, חבוייה מעיני הציבור בתוך מעיה של המדינה הפונדקאית - היא המדינה האמיתית.

למדינה הטפילית יש כל הנדרש לניהול המדינה האמיתית בפועל, על פי צרכיה ודרכה.

היא מאפשרת למדינה האמיתית לתפקד כאילו היא המדינה היחידה, אך פועלת בעצם כמדינה היחידה הקיימת בפועל.

איך פועלת המדינה הטפילית הסמוייה?

כפי שלמדנו לדעת, ממשלת העל של מדינת ישראל הוא הבג"צ על שופטיו הנוכחיים, המחליטים מה תעשה ומה לא תעשה ממשלת ישראל.

ממשלת העל הבג"צית פועלת באמצעות שלוחתה הישירה בתוך קרבי הממשלה - היועץ המשפטי לממשלה, שהוראותיו מחייבות את הממשלה הנבחרת בישראל, ולשירותה של הממשלה הטפילית עומדים כל המוסדות המשפטיים הקיימים במדינה האמיתית, כאשר בתוך הפרקליטות ובכל המסדרונות הנחוצים לשם שליטה בפועל, מוברגים אנשי שלומה של ממשלת השרשור.

על מנת להוציא לפועל את מדיניותה של ממשלת השרשור, הוקמו אירגונים לא ממשלתיים רבים מספור, המתפקדים כמוציאים לפועל, והם מבצעים את החלטות ממשלת השרשור, והוקם המכון הישראלי לדמוקרטיה האמון על הסטת המדינה האמיתית ממסלולה.

בראש מוסדות ממשלת השרשור עומדת הקרן לישראל החדשה, שנועדה לממן ולתמוך באירגוני הממשלה הטפילית.

הקרן לישראל החדשה הקימה אירגון ביצוע משלה הנקרא "שתי"ל", המנחה ומארגן את כל הזרועות של מוסדות הממשלה הטפילית הסמוייה.

ראשית כל במימון מאסיבי המתקבל כאיסוף תרומות עצום ממדים מגורמים עולמיים עויינים ובעלי אינטרס.

שנית, משמש אירגון שתי"ל זרוע ביצועית המנצחת על כל הפעילויות הנדרשות לממשלת העל הסמוייה, ולמדינה הטפילית שהיא מנהלת.

אירגון שתי"ל הוא הכתובת לכל האירגונים הלא ממשלתיים, בכל נושא שנעלה על דעתנו.

הוא הקים את כל הרשת הענקית של אירגונים, המטפלים בעינייני דת, חינוך, הגירה לא חוקית, בדואים, אירגוני נשים פמיניסטיים שהשראה קומוניסטית עומדת מאחוריהם, ועוד...

אלה האירגונים העובדים בשקט, בביטחה ובאין מפריע, על שינוי פני המדינה וחיסולה כמדינה יהודית.

אם יימשך המצב המתנהל כרגע, נקום בוקר אחד ונגלה שהמדינה נגנבה מאיתנו על ידי המדינה הטפילית.

המדינה הטפילית, שוכנת בתוך המעיים של המדינה האמיתית, ומוצצת את לשדה וכוחה מבפנים, מבלי שהמדינה האמיתית שבמעיה נמצא השרשור, יכולה לפגוע בשרשור החבוי במעיה.

כיוון שהמדינה הטפילית פועלת במרץ על מנת להקים מדינה פלשתינית נוספת על זו שהוקמה ב-1922 בירדן, הפעם - בשטח בין הים והירדן, וכיוון שהמדינה האמיתית אינה מעוניינת בהקמת מדינה כזו, בשל ניסיונה המר בעשרים השנים האחרונות, החליטה המדינה השרשורית לפעול על דעת עצמה למרות שאינה מייצגת איש במדינה האמיתית.

על מנת להתגבר על אי המוכנות והרצון של המדינה האמיתית לבצע מהלך בלתי הפיך והרסני זה, החליטה המדינה הטפילית לפעול בעורמה, ולהקים מדינה זו על אפה וחמתה של המדינה המתנגדת, תוך שימוש באמצעים לא מקובלים.

דהיינו, הפעלת כוחות חיצוניים חזקים ואלימים על המדינה האמיתית, תוך הדרכתם המדוייקת כיצד לפעול מבחוץ, ובו זמנית מפעילה המדינה הטפילית כוחות פנימיים שונים, המדריכים את הערבים בבניית מדינה, כלכלה, מוסדות לאומיים, צבא מאומן ומיומן, ומשטרה.

המוח מאחורי הקמת המדינה הערבית ביהודה ושומרון בניגוד לרצון המדינה האמיתית, הוא של המנהיגים היהודים של המדינה הטפילית.

למדינה טפילית זו צבאות משלה, כמו אירגוני שלום עכשיו, קו לעובד, האנרכיסטים ודומיהם המבצעים את פקודותיה ונלחמים על הוצאה לפועל של מטרותיה, וכמובן כמו מכון השלום של פרס, אהוד ברק, ואנשים רבים המאיישים נקודות שליטה במדינה הפונדקאית.

המדינה הסמוייה הטפילית, כופה אם כך דה פקטו את מדיניותה המדינה האמיתית, מדיניות השואפת להקמת מדינה ערבית שתשב על על הרי שומרון ויהודה, בלב השטח, ותתצפת עלינו.

הכל מתבצע באמצעות הפעלת העולם כמכשיר לחץ וכפיה סדיסטיים על המדיניות של המדינה האמיתית.

לשם כך הקימה המדינה הטפילית מנגנוני חו"ל - כמו ג'יסטריט למשל, הקורא יום ולילה להקמת מדינה ערבית בשטחי יו"ש, והמעביר ביקורת הרסנית על מדינת ישראל היהודית, וקורא לכל העולם לעשות כך, וגם לפעול כך באמצעות חרמות שונים ומשונים.

ג'יסטריט קורא לכוחות חיצוניים לפעול בשיטות שונות ובדרכים מגוונות ו"חדשניות" כביכול, על מנת לכפות על המדינה האמיתית את החלטתם הנחושה של מנהיגי המדינה הטפילית, שהוציאו כבר לדרך את הקמת המדינה הערבית בקירבה של מדינת ישראל.

הנה איך מתנהלות 2 מדינות ישראל, שהן דבר והיפוכו.

שתי אוייבות בנפש.

קיומה ורווחתה של מדינת השרשור, תהרוג את מדינת ישראל הפונדקאית.

כמו שרשור החי בתוך גוף חי, זולל את המזון של הגוף החי, ומצמית אותו לאט, מפריש בתוכו רעלים וצואה, הורס את הגוף החי המארח, אך נסתר מן העין, כך מסתתרת ומתקיימת בעוז לא נתפש בתוך מדינת ישראל הרשמית כביכול, מדינת ישראל שניה, עיקרית,מחליטה, מלאה, מתפקדת, וטפילית והרסנית לחלוטין לפונדקאי שלה.

מדינת ישראל חייבת לחסל את השרשור אם היא רוצה להמשיך לחיות.

או הוא או היא.

נ.ב.

הציצו בקישוריות ושימו ליבכם לעובדה שאין נושא שאינו מטופל בצורה יסודית על ידי אירגון שתי"ל .(הקרן לישראל החדשה).

היכנסו וראו את החוברת החדשה של אירגון שתי"ל / הקרן לישראל החדשה, ופעילויותיה.

מדובר במתחרה לממשלת ישראל למשרדיה ולמוסדותיה - בפועל, מדינה בתוך מדינה.

לא יאומן שהמדינה האמיתית מאפשרת זאת!

ממש מדינה עם אג'נדה משלה בתוך מדינת ישראל.

האג'נדה של המדינה שבתוך המדינה הפוכה לזו של המדינה היהודית האמיתית.

רוצים לדעת מה עושה הקרן החדשה ושתי"ל?

עיינו בחוברת המומחים שנערכה והופקה על ידי המרכז לשינוי מדיניות בשתי"ל:

מרכז ...... מדיניות ההגירה של ישראל, קהילות מהגרי עבודה בישראל, ילדי מהגרי תחום מומחיות: ..... מטרת הארגון היא החדרת ערכי שמירה וטיפוח. לסביבה במגזר החרדי להגשמת תכנית פיתוח ..... חברתי וסביבתי בעיקר עבור הקהילה הבדואית. העמותה פועלת מזה כעשור תוך עידוד ...

http://www.shatil.org.il/files/experts_ngo.pdf

באשכולות:

https://rotter.net/forum/gil/24319.shtml

*****

פרופ' מאוטנר: בג''צ הפך למוסד לפעילות פוליטית של השמאל

פוליטיזציה של משפט
פרופ' מנחם מאוטנר, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב

http://www.youtube.com/watch?v=MaGOlzc8ydM&feature=related

להלן התמלול המלא:

קבוצת מלכי הגבעה של השמאל, הפסידה הרבה מאד כוח בפוליטיקה, וסובלת הפסדים פוליטיים גדולים מאד, ומה שהיא עושה בעצם, היא העתיקה את הפעילות הפוליטית שלה במידה רבה מאד מהפוליטיקה של הבחירות, שהיא הפוליטיקה של הכנסת, למקום אחר - לבית המשפט העליון - והפכה אותו למוסד שממנו היא מנהלת פוליטיקה. בראש העותרים לבג"צ חברי הכנסת של מר"צ והעבודה, והעתירות שלהם תמיד על נושאים פוליטיים. בג"צ הפך למוסד פוליטי.

זה חלק מתהליך.

בית המשפט העליון פה לא לבד. הקבוצה הזו העבירה את הכוח שלה לא רק מהפוליטיקה של הבחירות, מהכנסת, לבית המשפט העליון, היא העבירה אותו גם אל היועץ המשפטי לממשלה, גם אל אגף התקציבים של האוצר, גם אל מבקר המדינה, גם אל בנק ישראל.

כל הקבוצות האלה זה קבוצות לא נבחרות של פקידים שמופעלים על ידי הקבוצה הזאת כדי לנטרל את המערכת הפוליטית שפועלת למגינת ליבה של הקבוצה הזאת שאיבדה בכנסת הרבה מאד כוח.

זה ההסבר הראשון.

ההסבר השני הוא עליית תפיסה ניאו ליברלית במדינת ישראל.

ניאו ליברלים עויינים את הפוליטיקה של הבחירות והם עוינים בתי נבחרים, והם אוהבים מקומות של פקידות ביורוקרטית משכילה שדומה להם. הם לא אוהבים את הפוליטיקה של הבחירות כי שם יש אנשים לא משכילים כמוהם, לא אנינים כמוהם, ולא צרכנים של סגנונות חיים כמוהם, אלא כל מיני אנשים שהם יותר נמוכים במידרגים האלה מהם.

ולכן הם לא אוהבים את הפוליטיקה, ורוצים לתת הרבה יותר כוח לאנשים שדומים להם. המשכילים האנינים וכו'. נכון שהפוליטיקה בישראל עברה בשנים האחרונות בעיות חריפות של ירידה ברמה שלה, וגם חוסר יציבות, אבל היא סובלת מבעיות חריפות ברמה שלה בגלל ההגיון הניאו ליברלי שהשתלט עליה, והוא פריימריס במקום הועדות המסדרות.

ולכן הקבוצה הניאו ליברלית בישראל פועלת במהלך כפול.

מצד אחד שיקוץ וביזוי הפוליטיקה, שהיא הגורמת להורדת הרמה שלה בגלל הניאו ליברליזם בו היא דוגלת, והיא כל הזמן משקצת ומנאצת את הפוליטיקה, ומצד שני היא מאדירה את כל הגופים הלא ליברליים, ושוב זו אותה קבוצה. את בית המשפט העליון, והיועץ המשפטי לממשלה, ואגף התקציבים ומבקר המדינה ואנשי בנק ישראל.

בית המשפט העליון לא רק קרוב תרבותית לקבוצה הזאת, ונשמת אפו זה הגנה על הזכויות הליברליות.

הגנה על הזכויות הליברליות מה פירושה?

"זכות ליברלית" זה כמו אי מוגן בחומה.

יש לי את חופש הביטוי, וחופש ההתאגדות ואת חופש התנועה, זה הכל כמו איים כאלה שמוגנים מפני חדירה של גורמים עוינים שיכולים לפגוע בי. זאת אומרת זאת הלוגיקה העמוקה של בית משפט ליברלי - לוגיקה של "איים מבוצרים".

כמטאפורה ניתן לומר שאותה קבוצה חברתית המתגדרת ביומיום בקהילות מבוצרות היא גם זו שמתגדרת בבית המשפט העליון ובמשפט ליברלי שנשמת אפו זה זכויות שהן כמו איים מגודרים.

לדעתי מלחמת התרבות, הצפיפות על הגבעה הפוליטית ועלייתה הנרחבת מאד של אידיאולוגיה ניאו ליברלית גורמים להבין שבעצם הועבר כאן הרבה מאד כוח לבית המשפט העליון.

הדמוקרטיה הישראלית נמצאית במשבר חמור לא רק בגלל מה שקורה במערכת הפוליטית שלה. היא נמצאית במשבר לא פחות חמור בגלל מה שקורה בבית המשפט העליון שלה.

אחרי 30 שנה של כיוון כזה מצידו של בית המשפט, בית המשפט מוצא את עצמו כרגע במצב של אובדן לגיטימציה כפול. הוא איבד באופן כמעט מוחלט את הלגיטימציה אצל הקבוצות התרבותיות שלא מזדהות איתו, ובראש ובראשונה הציונות הדתית, והוא איבד הרבה מאד מהלגיטימציה שלו אצל הקבוצות שהכי מזדהות איתו , זה הקבוצות שקראתי להן ההגמונים הליברלים לשעבר, החילונים המשכילים המערביים. אין לי זמן לנתח למה קרה אובדן הלגיטימציה הכפול הזה אבל מה שאני רוצה לומר שלא רק במערכת הפוליטית יש לנו משבר.

יש לנו משבר לא פחות חמור כרגע עם בית המשפט העליון שהוא מוסד מדינה חשוב מאין כמותו. כדאי שנפתח חשיבה חדשה לגמרי לגבי איך הוא צריך לפעול ב- 30 השנים הבאות.

פרופ' מנחם מאוטנר מדבר על בג"צ של אחרי מהפך 77'

http://www.youtube.com/watch?v=KsxDURXWIyk

****

יורם שפטל בהרצאה מרתקת - הדיקטטורה של בג"צ 1/4

http://www.youtube.com/watch?v=Chdt-MdUsVQ&feature=related

באשכול:

https://rotter.net/forum/gil/20101.shtml#434

*

כך שינה שופט בג"צ את שיטת המישטר בישראל וביטל בה את הדמוקרטיה הפרלמנטרית:

ראיון של ארי שביט עם אהרון ברק בו מביע שביט פליאה כיצד העז ברק לשנות את שיטת המישטר ללא רשות או סמכות מאיש:

שביט: יצרת דמוקרטיה חוקתית שהכנסת כלל לא התכוונה אליה

ארי שביט לאהרון ברק: חשבת שאתה הופך באותו יום לאחד מהאבות-המייסדים של הדמוקרטיה הישראלית? בעצם מה שאתה אומר הוא שבית המשפט העליון יצר ב-95' את הדמוקרטיה החוקתית הישראלית על סמך החלטה של הכנסת, שהכנסת לא היתה מודעת לחלוטין למשמעותה.

להלן תקציר הראיון של ארי שביט עם אהרון ברק:

אהרון ברק: ההתנהלות של שר המשפטים היא כוחנית וברוטלית. הוא מתערב באופן גס בעצמאות השיפוטית. הוא מהלך אימים על השופטים. הוא מנסה לאלף את בית המשפט. ואם כך נוהג השר כעת, שווה בנפשך מה צפוי לנו אם הרפורמות שלו ימומשו. זהו סיוט. זו תחילתו של הסוף ...

...פרידמניזם זה עלול ללוות אותנו גם אחרי שפרידמן ילך. פרידמניזם שיגרום לכך שיינתן כאן משקל הרבה יותר גדול לאינטרסים של הכלל על חשבון החירויות של הפרט. פרידמניזם שעלול לסכן את כל המפעל שבנו דורות של שופטים. המפעל הזה אדיר אך הוא ביסודו עדין. מאוד עדין. ממש שביר.

ארי שביט: ...הזעם הוא...אישי. זעם של אדם הרואה את מפעל חייו קורס לנגד עיניו. זעם של השופט...הרואה את מעשי ידיו טובעים בים.

אהרון ברק: ...ב-28 שנותיו בעליון הרחיב מאוד את סמכויות בית המשפט ועשה בהן שימוש כדי להגן על זכויות האדם...

...ברק יצר מנהיגות משפטית שהביאה לעיצובה מחדש של ישראל כדמוקרטיה-חוקתית שבית המשפט ממלא תפקיד מרכזי בחייה...בשנים האחרונות תורת ברק ומורשתו עוררו התנגדות הולכת וגוברת.

ארי שביט: ...יש הטוענים שהמערכת ריכוזית מדי. היררכית מדי. מנוהלת כמסדר סגור...השר פרידמן מציע להקטין את חלקם של השופטים בוועדה למינוי שופטים ולהגדיל את חלקם של אנשי הציבור. לא נשמע נורא כל כך, לא כל כך מהפכני.

אהרון ברק: ...השיטה שלנו עובדת היטב, היא הונהגה ב-53' והוכיחה את עצמה... התשובה השנייה שלי היא שהתרבות הפוליטית שלנו אינה התרבות הפוליטית של גרמניה או קנדה...לש"ס יהיו שופטים של ש"ס. עלולה להתרחש בלקניזציה פוליטית של בית המשפט. עלולים להיכנס אנשים קיצוניים ובלתי מתאימים...

ארי שביט: זכות העמידה היא הזכות של כל אדם וכל גוף לפנות לבג"ץ בנושאים שאינם נוגעים לו אישית. אתה הרחבת... את הזכות הזאת עד מאוד. פרידמן חושב שזו היתה טעות.

אהרון ברק: ...נכון שהרחבנו יותר מבתי משפט אחרים בעולם. אבל...תתקבל גישתו של פרידמן המשמעות היא שהאגודה לזכויות האזרח... וגופים מעין אלה כמעט לא יוכלו לבוא להופיע בפני בית המשפט.

...פרידמן מדבר על לחזור שלושים שנה אחורה. כבר טיפסנו על ההר. עלינו לעבר פסגת האוורסט. נשמנו אוויר פסגות. היעלה על הדעת לחזור כעת לאחור? פרידמן...הוא לוחם צלב והוא לא יעצור... לשבחו של אהוד ברק ולשבחה של מפלגת העבודה ייאמר שהם עומדים בפרץ. גם ביבי... אבל בכך לא די. הצונאמי עודו משתולל והוא עלול לעלות על בית המשפט.

ארי שביט: אתה חש גם כאב אישי, אהרן ברק? אתה חש שמעשי ידיך טובעים בים? אינך חושב שמהפכת פרידמן היא מהלך נגד למהפכת ברק? אתם הרחקתם לכת בכיוון אחד וכתוצאה מכך המטוטלת היתה חייבת לנוע בכיוון ההפוך.

אהרון ברק: ...מי שחולל מהפכה חוקתית היא הכנסת, לא בית המשפט.

ארי שביט: ...יש הטוענים שמה שעורר התנגדות הוא לא כל כך הפסיקה של בית המשפט אלא הרטוריקה שאותה בית המשפט אימץ. במיוחד הרטוריקה שלך.

אהרון ברק:... היום ברור לי שצריך להיות מאוד מאוד קשה להיות שופט, לקום בבוקר ולשמוע את ההתקפות על בית המשפט...לא הייתי רוצה להיות בנעליה של הנשיאה דורית ביניש. קשה לה. אני בטוח שמאוד קשה לה. אבל למרות שכל כל קשה, נורא, היא נושכת את השפתיים וממשיכה, לא מתקפלת...

ארי שביט: ובכל זאת, ביניש עומדת כמעט לבד. פרידמן קובע את סדר היום...איפה כוחות הנגד?

אהרון ברק: אני מדבר איתך כעת כיוון שאני חש שהשעה שעת חירום ואני תחת צו גיוס...צריך לבטל את כל השינויים שפרידמן עשה...הלב כואב...המתקפה הנוכחית באה מן המרכז של המרכז. שר המשפטים הוא התוקף ולשר המשפטים יכולת ליזום חקיקה ולממש אותה...

ארי שביט: בסופו של דבר, השר פרידמן מצליח להתסיס נגד בית המשפט העליון כיוון שבית המשפט העליון הרחיב מאוד את תחומו. כיוון שתחת ההנהגה שלך העליון אימץ תפיסה שעל פיה הכל שפיט.

אהרון ברק: ...בשנות החמישים והשישים דוקטרינה שיש עניינים לא שפיטים כיוון שהם פוליטיים. אם אתה שואל אותי אני חושב שהכל שפיט...

ארי שביט: הסגר על עזה שפיט או לא שפיט?

אהרון ברק: שפיט. כל ענייני הגדה ועזה שפיטים. העניינים הצבאיים בשטחים שפיטים. האם לסגור את החשמל בעזה - שפיט... הצבא מומחה למלחמה. בית המשפט מומחה למידתיות הפגיעה של המלחמה בזכויות אדם... בית המשפט מאזן בין ביטחון לבין זכויות אדם...ובתוך תפיסת עולם האומרת שרק בית המשפט קובע מה שפיט ומה אינו שפיט.

ארי שביט: ...פרידמן מבטא תפיסת עולם מנוגדת...על פי תפיסתו הכנסת היא הריבון. העם שולט באמצעות הכנסת ובית המשפט לא צריך להגביל את שלטונו.

אהרון ברק: עד 92' ישראל היתה דמוקרטיה פרלמנטרית...בדמוקרטיה כזאת הפרלמנט הוא כל-יכול...ב-92' הכנסת חוקקה שני חוקי יסוד (חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק) שהפכו את ישראל לדמוקרטיה חוקתית. ב-95', בפסק דין בנק מזרחי, אנחנו מימשנו את השינוי הזה. הצירוף של החלטת הכנסת והחלטת בית המשפט חולל מהפכה חוקתית. הוא יצר מצב שבו יש דברים שהפרלמנט לא יכול לעשות... בכך הפכה ישראל לדמוקרטיה חוקתית שכן דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב. דמוקרטיה ראויה היא ...שלטון החוק... מה שפרידמן מנסה לעשות כעת הוא לנסות להחזיר את הגלגל לאחור. אם יצליח, הדמוקרטיה החוקתית הישראלית תיעלם.

ארי שביט:...מדוע מה שטוב לאנגלים אינו טוב לנו?

אהרון ברק: ... אצלנו השורשים הדמוקרטיים לא עמוקים. המצב שבו אנו נתונים סבוך ומורכב...

ארי שביט: טוענים נגדך שגרמת למשפטיזציה של החיים הציבוריים בארץ...טוענים נגדך שהפכת את העליון למעין שלטון פילוסופים אליטיסטי בנוסח אפלטון.

אהרון ברק: ....את כל אשר עשינו - עשינו על סמך החלטות כנסת וחוקים שהכנסת חוקקה. בכל רגע נתון הכנסת יכולה להפוך את החלטותינו...

ארי שביט: טוענים נגדך שבית המשפט שלך היה הומוגני מדי. אשכנזי-חילוני מדי. חבר הביא חבר מרחביה.

אהרון ברק: ...מה זה חבר מביא חבר מרחביה? ...כשפרופ' פרידמן מציע פרופסורים מסוימים כמועמדים לשיפוט זה לא חבר מביא חבר? כשעורכי הדין בוועדת המינויים מצביעים עבור עורכי דין פרטיים שהם מכירים זה לא חבר מביא חבר?

ארי שביט: טוענים נגדך שגרמת לכך שבית המשפט יתערב בעניינים לא לו כמו מיגון לתושבי שדרות.

אהרון ברק: ... בית המשפט חייב להתערב. כך לגבי חוק האזרחות שפגע בפלסטינים...

ארי שביט: טוענים נגדך שאתה פוסט-ציוני. שהפסיקות שלך בעניין קעדאן ובעניין חוק האזרחות היו פוסט-ציוניות.

אהרון ברק: ...ישראל צריכה להיות... מדינת כל אזרחיה...כבר ב-78' בקמפ דיוויד הצעתי לבגין לפתור את הסכסוך בקונפדרציה. ישראל יהודית עם מיעוט ערבי כמדינה אחת, הפלסטינים מדינה שנייה וירדן מדינה שלישית. כל אחת מהשלוש היא מדינה עצמאית החברה באו"ם אבל שלושתן יחד גם מדינה.

ארי שביט: טוענים נגדך שגם כיועץ משפטי וגם כשופט קבעת רף בלתי אפשרי בתחום טוהר המידות...כתוצאה מכך...פעולות הממשל שובשו.

אהרון ברק: ...הצעות פרידמן יקשו מאוד על המלחמה לטוהר המידות. הדברים שאותם אמר על הפרקליטות הם דברים שלשר משפטים אסור לומר. האומנם התביעה רודפת אנשי ציבור רק כיוון שהם אנשי ציבור? ...

ארי שביט: טוענים נגדך שאתה חילוני שקידם בבית המשפט ערכים חילוניים ולא גילה די רגישות לאמונות הדתיות ולרגישויות המסורתיות של חלק ניכר מאזרחי ישראל.

אהרון ברק: אני אדם חילוני. השואה אינה מתיישבת עם קיומו של אלוהים...הקושי בדת היהודית הוא שבניגוד לנצרות אין בה הכרה בכך שמה שלקיסר לקיסר ומה שלאפיפיור לאפיפיור. הדת שלנו לא עושה את ההבחנה הזאת. לכן האדם הדתי נפגע לא רק כאשר מכריחים אותו לנסוע בשבת אלא כאשר אני נוסע בשבת. לכן אין אפשרות להנהיג בישראל יחסי דת ומדינה כמקובל במערב...

ארי שביט: אהרן ברק, למעלה מעשרים שנים כיהנת כשופט עליון, על מה גאוותך? מהי גולת הכותרת של עבודת השיפוט שלך?

אהרון ברק: פסק הדין החשוב ביותר של בית המשפט העליון הוא בנק המזרחי, אותו פסק דין מ-95' שאליו התייחסתי כשדיברתי על המהפכה החוקתית. בית המשפט מימש רגע היסטורי. באותו רגע, הכנסת אמרה... שהיא אינה כל-יכולה. אולם אם בית המשפט לא היה מממש את האמירה הזאת היינו ממשיכים...לכן לא נתנו להזדמנות לחלוף. בעיני הזדמנויות מעין אלו הן שקובעות את גורלו של בית משפט... בחודשי הסתיו של 95' אנחנו ראינו את ההזדמנות. כל השופטים שישבו בהרכב חשו שהרגע הוא רגע מכונן. רגע שבו אתה לא מפרש חוק ואפילו לא מפרש חוקה אלא מפרש את התהליך ההיסטורי שהביא לחקיקת חוקי היסוד ומסיק ממנו את קיומה של חוקה...

ארי שביט: יש שאומרים שבמעשה שעשיתם נהגתם בהיבריס משפטי. היו שהאשימו אותך אישית בכך שנהגת כנפוליאון המכתיר את עצמו לקיסר...

אהרון ברק: אם אתה קורא לזה אקטיוויזם, אנחנו היינו יותר אקטיוויסטים...העם באמצעות הכנסת הכיר בכך שריבונות העם היא לא המרכיב הבלעדי של הדמוקרטיה, ושהכנסת היא גוף הנבחר מתחת לכיפה של עקרונות יסוד מסוימים, המגבילים גם אותה...

ארי שביט: בעצם מה שאתה אומר הוא שבית המשפט העליון יצר ב-95' את הדמוקרטיה החוקתית הישראלית על סמך החלטה של הכנסת, שהכנסת לא היתה מודעת לחלוטין למשמעותה.

אהרון ברק: היתה כאן שותפות פורייה בין הכנסת לבית המשפט. בלי המחוקק, בית המשפט לא היה עושה זאת. בלי בית המשפט, הכנסת לא היתה מגיעה לכך. אבל נכון הדבר שבלי בית המשפט חוקי היסוד היו עלולים להפוך לחוקים רגילים. לכן בית המשפט עשה כאן מעשה מכונן. מעשה של פרשנות מכוננת.

ארי שביט: חשבת שאתה הופך באותו יום לאחד מהאבות-המייסדים של הדמוקרטיה הישראלית?

אהרון ברק: ...לא, אבל היתה לי תחושה שזה רגע היסטורי. רגע חוקתי...

ארי שביט: ...ובכל זאת, חלק מהכאב שלך היום נובע מכך שרפורמות פרידמן באות לפרק את אותה דמוקרטיה חוקתית שהיה לך חלק כל כך דרמטי בגיבושה.

אהרון ברק: זה לב העניין. על כך הכאב...רפורמות פרידמן יפגעו באופייה הדמוקרטי-חוקתי של ישראל...

http://www.mqg.org.il/%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F%D7%91%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99%D7%AA/tabid/351/Default.aspx

באשכול:

https://rotter.net/forum/gil/20101.shtml#422

פרקליטות המדינה הורתה למשטרה לפתוח בחקירה פלילית בחשד להסתה, בעקבות פרסומים בגנותם של חיילי וקציני צה"ל ברשת האינטרנט.

לאחרונה, פנה הפרקליט הצבאי הראשי האלוף דני עפרוני למשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים וביקש ממנו לפתוח בחקירה, לאחר שבשבועות האחרונים הגיעו לידיעת צה"ל, תלונות על מסע הסתה שמתנהל ברשת האינטרנט נגד מג"ד בצה"ל וקצינים בכירים נוספים, על רקע מעורבותם, לכאורה, בפעילות מבצעית שבמהלכה נהרג פלסטיני.

תמונותיהם של הקצינים הועלו לרשת לצד גידופים ואיומים על חייהם, שהופנו גם כלפי משפחותיהם. פרקליטות המדינה ציינה כי היא רואה בחומרה רבה את התקיפה הפרסונאלית נגד חיילי ומפקדי צה"ל, בעקבות פעילות מבצעית.

עוד אמרו בפרקליטות כי יש צורך במיגור תופעות אלה ואין להסכים למצב בו יש ניסיון להחליף את מערכת החקירה הצבאית. "רדיפה אישית מעין זו, עלולה אף לסכן את ביטחונם האישי של אותם חיילים שפרטיהם מתפרסמים", הדגישו בפרקליטות.

מארגון קונצנזוס, המונה מאות קצינים ולוחמים במילואים נמסר בתגובה: "התופעה המכוערת של הסתה כנגד חיילי צה"ל, אשר עומדים בחזית הלחימה על בסיס יומיומי, ומסכנים את חייהם, היא בזויה, מסוכנת, ויש לנקוט נגדה בצעדים החריפים ביותר. אנו מחזקים את ידי פרקליטות המדינה, על החלטתה להתייחס למקרים הקשים בחומרה הראויה, ולפתוח בהליכים נגד גופים אשר שמו להם למטרה לפגוע בחיילי צה"ל".

http://www.mako.co.il/news-military/security/Article-148cb13f7534c31004.htm&sCh=31750a2610f26110&pId=237936823

תגוביות:

1.רק השמאלנים יהרסו את המדינה. הם יותר גרועים מהערבים.

עו"ד יורם שפטל תוהה מדוע במוזיאון החדש של יד ושם הוצנע חלקם של ערביי ישראל בשואת יהודי אירופה.

לדבריו, הנהגת היישוב הערבי שיתפה פעולה עם הנאצים לכל אורך הדרך, "המופתי של ירושלים, חאג' אמין אל חוסייני שהיה גנרל באס אס נפגש עם היטלר ואף פעל בזמן המלחמה מתוך ברלין כדי לשדר שידורי תעמולה נאצים למדינות ערב".

שפטל טוען כי אחת המשימות הראשונות של חוסייני והיטלר הייתה השמדת יהודי מדינות ערב, "הם הקימו גדודים מיוחדים שיחסלו את היהודים במדינות ערב, הם גם תכננו את מבצע אטלס להרעלת מעיינות ראש העין ולהשמדת יהודי ארץ ישראל".

הוא תמה מדוע במוזיאון אין אזכור לחלקם המשמעותי, כלשונו, של ערביי ארץ ישראל בשואת יהדות אירופה, "חוסייני אמר להיטלר שהאיסאלם והנאציזם דומים, הוא גייס 30 אלף לוחמים מוסלמים בוסנים לאס אס. משום מה דווקא במוזיאון יד ושם יש הצנעה של המעורבות של חוסייני בשואה. אולי אלה הלחצים של השמאל שהביאו לכך".

ממוזיאון יד ושם נמסר בתגובה כי דבריו של עו"ד שפטל תמוהים, "שכן יש התייחסות מלאה למעשיו של המופתי חאג' אמין אל חוסייני במוזיאון לתולדות השואה במקום ובהקשר הרלבנטי (כולל טקסט ו- 2 תמונות של המופתי), בנוסף קיים חומר באתר האינטרנט של יד ושם ומחקר בנושא שפורסם בקובץ המחקרים של יד ושם באחרונה.

שנית, אין לנו מושג על מה מתבסס עו"ד שפטל בטענתו, היות שמעולם לא נעשו ניסיונות כאלו או אחרים מצד ארגוני שמאל. מה גם שניסיונות או בקשות מסוג זה אינן רלבנטיות עבור יד ושם - מכל צד של הקשת הפוליטית! יד ושם פעל, פועל ויפעל לפי אמות מידה ושיקולים עניינים המבוססים על אמיתות היסטוריות ומחקר ואינו מושפע מלחצים פוליטים מכל סוג שהוא", נמסר.

http://www.inn.co.il/News/News.aspx/254279

תגוביות:

1.ליד ושם יש את כל האמת ההיסטורית על השואה אך השאלה מה מתפרסם בשטח. את היהודים בלוב טוניס ואלג'יריה ששם היה שלטון נאצי תקופה לא מבוטלת ונרצחו שם יהודים לא זוכרים (והם לא נכנסו לרשימת הזיכרון הלאומי).

2.מה יודעים ילדי ישראל על שותפו של היטלר ה"מופתי" של ירושלים?

3.ביבי וציפי רצים אחרי ד"ר להכחשת השואה, רוצח ילדים יהודים
ואדריכל טבח מינכן הניאונאצי אבו מאזן.

4.גם סדאת היה מעריץ של היטלר. בפגישה של המופתי עם היטלר, בנובמבר 1941 - חאג' אמין אל חוסייני אמר לו שהעולם הערבי משוכנע שגרמניה תנצח במלחמה לא רק בזכות הצבא הגרמני המפואר, אלא כיוון שאללה לא יתן נצחון לצד הלא צודק, בעלות הברית.

5.שאלה יותר חשובה - מדוע לא מלמדים בבית הספר בכלל את שואת יהדות ערב? ולמי שלא יודע על מה אני מדבר - נא לקרוא את הספר
מאז ומקדם - ג'ואן פיטרס. מאז עליית מוחמד ועד לאמצע המאה העשרים - היהודים שחיו במדינות ערב, סבלו שואה מתמשכת שאף אחד לא מוכן לדבר עליה. הדבר היחיד שלמדתי בשיעורי היסטוריה זה "תור הזהב בספרד" - הפעם היחידה בהיסטוריה שיהודים ומוסלמים חיו בהרמוניה ואני יודע שעכשיו עלול לצוץ פה איזה נודניק שיספר איזה כיף היה לסבא שלו במרוקו ואיך הוא היה חבר של המלך וכו'...
קיראו את הספר, ותראו מה באמת מחביאים מכם.

6."שתי תמונות וטקסט" זו תגובת יד ושם וזו אכן ממש הצנעה של פעילות הערבים והמופתי חאג' אמין אל חוסיני.

7.יש ללמד בבתי הספר שהמרד הערבי בין 1936 ו- 1936 היה במימון נאצי!

8.וידאו: שיתוף הפעולה שאסור לשכוח בין האיסלאם לנאצים בזמן השואה.

השמאל בישראל וגם בעולם, עושה כל שביכולתו כדי להעלים מעיני הציבור בארץ ומעיני העולם, את עזרת הצמרת הפוליטית של התנועה "הלאומית" של ערביי א"י בראשות הצורר המופתי חאג' אמין אל חוסייני, בהשמדת יהודים בזמן השואה, כמו גם על ה'פרטנר' של השמאל, הלא הוא אבו מאזן, מכחיש השואה ששיבח לפני כמה חודשים את המופתי שתמך בהשמדת היהודים. כל הפרטים + תמונות + סרט: "הטורבן וצלב הקרס" (מתורגם לעברית).

המופתי "הגדול" והשואה / Der große Mufti von Jerualem und die Nazis



בני גבירצמן

הסרט נקרא: "הטורבן וצלב הקרס – האיסלאם והאידיאולוגיה הנאצית"

http://cafe.themarker.com/topic/2865499/

*****

http://www.103.fm/programs/Media.aspx?ZrqvnVq=FHDGDL&c41t4nzVQ=KL

אני רוצה להתייחס לנושא ששום מחבל תקשורתי לעולם לא יעסוק בו משום שהוא בן בריתו הטבעי של האוייב הערבי, לעולם לא יעסוק בו בהקשר ליום השואה ויתרה מכך השמאל הקיצוני כולו מגוייס כדי לטאטא מסדר היום הציבורי ובמיוחד מהקשר של השואה את הנושא שאני אדבר עליו.

הנושא הוא המעורבות הערבית בשואה והכחשתה, העלמתה, הסתרתה של המעורבות הערבית בשואה על ידי השמאל הישראלי.

המעורבות הערבית בשואה היא עמוקה ביותר והיא החלה מיד עם עלותו של אדולף היטלר לשלטון בגרמניה ב- 30 בינואר 1933.

בו ביום שלח המנהיג הבלתי מעורער במשך 40 שנה של הציבור הערבי בארץ ישראל - הלא הוא חאג' אמין אל חוסייני ימח שמו וזיכרו, מכתב ברכה לאדולף היטלר לרגל כניסתו ללישכת הקנצלר בברלין.

זה היה רק פתיח כמובן למסע האימים הנאצו - ערבי שנמשך מעלותו של היטלר לשלטון ועד היום האחרון שהיטלר ימח שמו וזיכרו החזיק בשלטון.

כשנתיים לאחר מכן, בשנת 1935 מקימה ההנהגה של הציבור הערבי בארץ תנועת נוער שנקראית הצופים הנאצים וסימלה לא אחר מאשר צלב הקרס והדוגמה ומודל החיקוי של הצופים הנאצים הערבים בא"י זה ההיטלר יוגנד בהנהגתו של פון שיראך.

זה מודל החיקוי של תנועת הנוער הגדולה ביותר של הנוער הערבי בא"י.

שנה לאחר מכן הנאצים הערבים והנאצים הגרמנים מתכננים יחדיו את פרעות גל הטרור הנוראי ששטף את ארץ ישראל בשנים 1936-1939.

הפרעות הללו נעשו תוך תיאום עם הנאצים הגרמנים במימון של הנאצים הגרמנים ובהקשר הזה הגיע לארץ ישראל בשנת תרצ"ז לא אחר מאשר אדולף אייכמן ימח שמו וזיכרו, כדי להמריץ את הטרור הערבי נגד היהודים בארץ ישראל.

כמובן שמיד עם פרוץ מלחמת העולם השניה נוצרה זהות אינטרסים גמורה ומוחלטת בין הנאצים הגרמנים לנאצים הערבים ולכן הגיע המופתי חאג' אמין אל חוסייני ימח שמו וזיכרו לברלין ותוקע שם את יתדותיו למרבית הזמן של המלחמה - 1941 - 1944.

בנובמבר 1941 מקבל אותו בלישכת הקנצלר בברלין אדולף היטלר ימח שמו וזיכרו ובפגישה הזאת אומר חאג' אמין אל חוסייני להיטלר שיש דמיון רב בין האיסלם והנאציזם ומאחר וחאג' אמין אל חוסייני הוא כהן דת מוסלמי בכיר ביותר, יש להניח שהוא יודע על מה הוא מדבר כאשר הוא מצביע על הדמיון הזה.

אבל לא רק בפגישות עם אדולף היטלר מסתכמת המעורבות הישירה של הנאצים הערבים בשואה שהפילו עלינו הנאצים הגרמנים.

כך למשל בביקור משותף עם הימלר באושוויץ הבהיר המופתי כי את שיטת ההשמדה באושוויץ צריך ליישם בראש ובראשונה כלפי היישוב היהודי בארץ מיד עם כיבושה של ארץ ישראל על ידי צבאותיו של רומל, אבל שוב, גם בכך הדבר לא מסתיים.

בראש צוות של 80 נאצים ערבים שהתיישבו בעיירה הגרמנית הסמוכה לברלין, דזן, לכל אורך המלחמה משדר חאג' אמין אל חוסייני שידורי תעמולה נאצו - ערבים למזרח התיכון בשירותם של הנאצו - גרמנים ובשידורי התעמולה הללו שהיו מדי יום במשך שעות על גבי שעות, הקריאה היא להשמדתה של יהדות ארצות ערב ובראש ובראשונה להשמדתם של יהודי ארץ ישראל שמנו אז כחצי מיליון איש.

על מנת שהדבר הזה יבוצע הלכה למעשה בלחצו של חאג' אמין אל חוסייני מוקמת קבוצה מיוחדת במסגרת האיינזאטצגרופן - אותו חלק באס.אס. שעסק ישירות בהשמדת יהדות אירופה.

זו קבוצה של 24 מרצחים שממתינה באתונה לכיבושה של ארץ ישראל על ידי צבאותיו הנאציים של רומל, כדי לעמוד בראש התוכנית של השמדתם הגמורה של כל יהודי ארץ ישראל וכאשר נראה היה באמת שרומל עומד לנצח ולכבוש את מצרים, ארץ ישראל ואת המזרח התיכון כולו, ב- 20 ביולי 1942, מוזנקת היחידה הזאת של המרצחים של האיינזאטצגרופן אל טוברוק כדי להיכנס יחד עם צבאו של רומל אל ארץ ישראל ולבצע את השמדתו של הישוב העברי בארץ.

אנחנו יודעים שהמזימה הזו לא צלחה משום שבסופו של דבר רומל הובס וניגף באל עלמיין ובכך חלף האיום של כיבוש נאצי של ארץ ישראל, אבל חאג' אמין אל חוסייני לא ויתר על חלומו להשמיד את הישוב היהודי בארץ במהלך מלחמת העולם השניה ולכן הוא רוקם את תוכניתו - תכנית אטלס - שמטרתה להרעיל את כל יהודי תל אביב באמצעות הרעלת מעיינות ראש העין שהיו מקור השתיה היחידי של יהודי תל אביב באותה תקופה.

המזימה הזאת גם מסוכלת. צנחנים נאצים ערבים וגרמנים צנחו יחד ביריחו מצויידים בסוג רעל מסוג ארסן חמצני, כשפוטנציאל ההרג של כל מיכל הוא 25.000 איש והיו להם 10 מיכלים כאלה, כלומר, 160.000 אז הם לקחו רזרבה כדי שחס וחלילה לא יהיה מישהו שיינצל מהתופת שהם תכננו וזה סוכל על ידי הבולשת הבריטית בחשוון תשכ"ה כשהנאצים הערבים והגרמנים נתפסו.

אבל הלוז של פעילותו של חאג' אמין אל חוסייני בשואה היה גיוס של 30.000 לוחמים מוסלמים בוסנים לדיויזיה ה - 13 המפורסמת של האס.אס.שידועה בשמה דיוויזיית ההאנצלאר וחאג' אמין אל חוסייני למעשה מקים את דיביזוויית האס.אס. הזאת. שימו לב, דיבייזיה שלמה של אס. אס. 30.000 חיות מוסלמיות ברבריות אנטישמיות רצחניות ועבור המבצע הנהדר הזה במרכאות כפולות ומכופלות הוא מקבל אישית ממפקד האס.אס. הימלר ימח שמו וזיכרו, דרגות של גנרל באס.אס.

אומרת הסופרת ג'ואן פיטרס בספר המונומנטלי שלה "מאז ומקדם" שההנהגה הנאצו ערבית של ערביי ארץ ישראל בהנהגתו של המופתי אחראית ישירות על השמדתם של מאות אלפי יהודים משום שכל המלחמה, כל הזמן, חאג' אמין אל חוסייני שולח מברקים לאייכמן, להימלר,להיידריך ולכל מרצח נאצי שחס וחלילה לא יחוסו על איזשהו יהודי, והוא סיכל כל מיני פעולות של החלפת שבויים בילדים יהודים ולחץ על השמדת יהדות רומניה ובולגריה שלא היו נתונות תחת כיבוש ישיר של הגרמנים. אין. יום אחד הוא לא נח!

וחשוב כאן להגיד. זה לא חאג' אמין אל חוסייני. הוא המנהיג הבלתי מעורער של הציבור הערבי כולו שתמך בו, העריץ אותו. חאג' אמין אל חוסייני היה המנהיג הערבי הבולט ביותר במזרח התיכון כולו בשנות השלושים והארבעים.

הוא נהנה מאהדה מקיר לקיר בקרב ערביי ארץ ישראל. כלומר זה לא חאג' אמין אל חוסייני כמו שהשואה זה לא אדולף היטלר כי אם גרמניה. לכן מעשיו של חאג' אמין אל חוסייני שנעשו בתמיכה של ערביי ארץ ישראל. אלה מעשים שנעשו עבורם, בשבילם, בתמיכתם ולכן הם כל כך העריצו את חאג' אמין אל חוסייני ואת כל זה ללא יוצא מן הכלל, השמאל הקיצוני הישראלי והמחבל התקשורתי הטמא המצוי - משתיק בכוונת מכוון.

לעולם לא תשמעו מחבל תקשורתי מצטט ולו עובדשה אחת מכל הדברים אשר אמרתי.

מדוע?

משום שהם מכחישי החלק הערבי בשואה. לפני שמן לא רב התפאר תום שגב שבמוזיאון החדש של "יד ושם" יש הצנעה של החלק הערבי בשואה ומסתפקים רק בהצגת תמונתו של חאג' אמין אל חוסייני בפגישתו עם היטלר תוך ציון הפגישה בלבד ותו לא.

זה הכל. זה מה שהערבים עשו בשואה לדעת "יד ושם" והשמאל הקיצוני. בסך הכל פגישה חד פעמית ולכן חסרת כל משמעות כפי שמציג זאת מוזיאון "יד ושם" של חאג' אמין אל חוסייני עם אדולף היטלר ימח שמם ולכן חובה קדושה היא בשבוע בו אנו מציינים את יום השואה לציין את הדברים הללו ואת הנסיון הבלתי נלאה של השמאל הקיצוני ושל כל מחבל תקשורתי ללא יוצא מן הכלל להסתיר את העובדה הזאת.

מה שהם מבליטים ביום השואה זה שכמה עשרות חרדים מופרעים, דגנרטים, שפל ורפש שאין למטה ממנו, עושים מנגל ובאמצעות זה כמו האנטישמים הכי שפלים, מכפישים את הציבור החרדי כולו. להכתים את כל הציבור החרדי כולו בגלל שכמה פרחחים חלאות. כך בדיוק עובדים האנטישמים.

במקביל לגינויים המופנים כלפי מכחישי השואה מטפחת ישראל הרשמית דווקא את מי שעבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת מוסקבה עסקה ב...הכחשת השואה.

במקביל לשינון תולדות הפתרון הסופי, ישראל הרשמית מדקלמת את "פתרון" שתי המדינות. במקביל לאמירות על כך שאילו אז הייתה מדינה יהודית בארץ ישראל ממדי השואה היו קטנים בהרבה, ישראל הרשמית זוממת להסגיר את לב ארץ ישראל למכחיש השואה ומרעיו.

דווקא ביום השואה והגבורה הגיע ארצה שר החוץ האמריקני כדי לדון עם מנהיגי ישראל ועם האויב ברמאללה על יישום "חזון" שתי המדינות, הגירסה הנוכחית של המרשם לחיסול המדינה היהודית בשיטת השלבים.

לפני 70 שנה היה זה היושב בבית הלבן שנמנע מלהפציץ את אושוויץ. היום שולח היושב בבית הלבן את נציגו הבכיר – באטימות מקוממת - דווקא ביום השואה והגבורה, כדי לדרוש ממדינת ישראל הריבונית (?) מחוות ו"צעדים בוני אמון" כלפי מי שאין לתת בו אמון, מכחיש השואה מרמאללה.

האם ישראל ריבונית? האם ישראל הפיקה את לקחי השואה? האם לא הגיעה העת להשתחרר ממליצות יום השואה והגבורה ולהפיק את הלקחים ההיסטוריים המתבקשים, כדי שלא נחווה שוב את מוראות העבר, והפעם דווקא בארץ ישראל?

ד " ר ר ו ן ב ר י י מ ן

ד " ר ר ו ן ב ר י י מ ן היה יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי

http://www.kr8.co.il/BRPortal/br/P102.jsp?arc=569763

הערה:

"אנחנו יכולים ביום אחד להחליט איך תיראה הממשלה. ואחרי שנעשה את זה, נוכל לעשות מהליכוד מה שנרצה. שר ששמנו בכיסא לא יזוז בלי לדבר איתנו. זו המטרה. בשביל זה אנחנו כאן".

הדובר: רותם מאלנקי, חבר עד לאחרונה ב'ליכודניקים החדשים'. המפלגה לה הצביע מאלנקי בבחירות האחרונות (לדבריו): מרצ. הפוסט של מאלנקי, ממנו לקוח הציטוט, ננעץ לאורך זמן רב ככותרת ב"קבוצה הסודית" של 'הליכודניקים החדשים' בפייסבוק וזכה לשלל תגובות חיוביות מצד בכירים בתנועה:

מאלנקי מודע היטב לדיסוננס בין היותו איש שמאל מובהק לבין התפקדותו למפלגת ימין לאומית ומבקש להצדיק את ההונאה: "הסיסמא הראשונה שהיתה להתארגנות הזאת, לפני שהיינו אפילו 'הליכודניקים החדשים', היתה 'סותמים את האף, נכנסים לפוליטיקה'", כתב בעמוד הפייסבוק שלו ביולי האחרון. לאחר שהודה כי מפעילותם של הליכודניקים החדשים מדיף ריח רע במיוחד, התפנה מאלנקי לשטוח את האסטרטגיה הרצויה של הקבוצה לקראת ההצבעה בפריימריס הבאים של הליכוד. "(נצטרך) לקחת 3 כדורים נגד בחילה, אטב כביסה על האף, ג'ינג'ר בכיס, יו ניים איט – וללכת להצביע לרשימת המומלצים של המטה שלנו… רשימת המומלצים קשורה לדילים שנעשה (סוף סוף יש לנו כוח לדרוש משהו, כי אנחנו פ**נג המונים)… אז איך נפיל את מירי רגב? את חזן? את ההקצנה והשחיתות? רק אם נשתמש בדיוק באותה שיטה של הפייגלינים: הצבעה כגוש אחד

בעתירה שהוגשה לפני כשבועיים לבית הדין של הליכוד נגד הליכודניקים החדשים, מצוין מאלנקי כחבר בליכוד ובליכודניקים החדשים. לאחר פרסום הכתבה נמסר מהליכודניקים החדשים כי מאלנקי אינו חבר עוד בקבוצה, אך כאמור הפוסט שממנו צוטטו דבריו של מאלנקי היה נעוץ לאורך זמן רב בעמוד של הקבוצה, כלומר – זכה לגיבוי ואף לתמיכה מצד מי שמחזיק בסמכויות ניהול בה.

מרצ, מסתבר, היא מפלגה פופולארית ביותר בקרב הליכודניקים החדשים. "בהתחשב בזה שאני טיפוס צמחוניסמולני עילאי ומתנשא", כתבה פעילת התנועה, שירלי גל, ביום הבחירות האחרונות, "ובהינתן שמרצ היא זו שמייצגת את הציבור שהוא אני – שמתי מרצ בקלפי". למרות חיבתה הרבה למפלגת השמאל הקיצוני, תמונתה של גל הופיעה במודעת גיוס של הליכודניקים החדשים תחת הכותרת: "ליכודניקים שמעניין להכיר":

גל פעילה ביותר בגיוס מתפקדים לליכודניקים החדשים – והיא עושה זאת ככל הנראה ללא נקיפות מצפון. בהתכתבות מינואר האחרון משכנעת גל איש שמאל בשם יובל לב להתפקד לליכוד. לב כותב לתומכת מרצ כי "מוצא חן בעיני הרעיון הטרויאני" של התפקדות אנשי שמאל לליכוד – באמצעות הצטרפות לליכודניקים החדשים. גל משיבה לו: "יאללה, ואז אני מכניסה אותך לקבוצה הסודית":

האסטרטגיה אם כן ברורה. סיסמת ה'ליכודניקים החדשים' היא אמנם "לשנות מבפנים", אך בפועל מטרת התנועה היא אחרת: הפיכה מבפנים; הפיכה שבמסגרתה מכניסים הליכודניקים החדשים סוסים טרויאנים לליכוד על מנת לשנות את אופייה ולהפכה למפלגה ברוחן של זהבה גלאון, תמר זנדברג ועיסאווי פריג'.

"מפלגת הביוב הלאומי"

בשנה האחרונה הסתנן ל"קבוצה הסודית" של הליכודניקים החדשים בפייסבוק עופר בינשטוק, 'ליכודניק ישן' כהגדרתו, שהחליט להילחם בתופעת הליכודניקים החדשים. בינשטוק ביצע תחקיר עומק של מעל לאלף שעות, במהלכן התחקה עקב לצד אגודל אחר התכנים המועלים באותה "קבוצה סודית" של התנועה. העבודה המאומצת של בינשטוק תורגמה למסמך עב כרס הכולל לא פחות מ-400 עמודים של צילומי מסך, פוסטים והתכתבויות פנימיות בין חברי 'הליכודניקים החדשים' מתקופת הקמת התנועה בשלהי 2011 ועד ימים אלו. מההתכתבויות עולה כי חברי הליכודניקים החדשים בזים למפלגה אליה התפקדו ("מפלגת הביוב הלאומי"), מתעבים את העומד בראשה ("סרסור… (ש)שורף את המדינה") ומודים בפה מלא כי אינם מתכוונים להטיל 'מחל' בקלפי ("התפקדות לחוד, הצבעה לחוד").

המסמך המפורט מהווה בסיס לעתירה שהגיש בינשטוק לפני כשבועיים לבית הדין של הליכוד, בדרישה לסלק מהמפלגה את מתפקדי התנועה ולהדיח את הליכודניקים החדשים מהליכוד בטענה כי הם ביצעו הונאה. "ייחודה של עתירה זו הוא בכך שהמשיבים הם אלו אשר מעידים כנגד עצמם במאות עמודים המכילים את דבריהם", נכתב בעתירה.

בינשטוק מציין בעתירתו כי הליכודניקים החדשים תומכים בפועל במפלגות שמאל דוגמת העבודה, מרצ, חד"ש, דע"ם והרשימה המשותפת. נכתב בה כי הם "פעלו על מנת ליצור מסך עשן, להונות, להטעות, לשקר… בנו למעשה את מערך ההונאה ההמונים המתואר, ככלי לביצוע מרד, מהפכה (מלים שלהם) לא אלימה על מנת להשתלט על הליכוד ובכך על השלטון". בינשטוק מקדיש חלק נרחב למייסד התנועה והעומד בראשה, ליאור מאירי, שלפי העתירה "פעל על מנת לגייס גם מתפקד לליכוד אשר רואה בליכוד סוג של מפלגה נאצית".

הציטוטים וצילומי המסך בכתבה זו לקוחים ברובם מהעתירה של בינשטוק. כאמור, מדובר בכמות חומרים אדירה והתכנים שמובאים כאן מהווים רק את קצה הקרחון במה שנראה כפעילות שיטתית של הליכודניקים החדשים לחתור תחת הדמוקרטיה הישראלית ולהוביל להפלת שלטון הימין "מבפנים" בדרכים שאינן כשרות.

שמאלנים "בפרופיל נמוך"

צילומי המסך בעתירה של בינשטוק מספקים הצצה נדירה לדיונים הפנימיים שניהלו חברי הגרעין המייסד של התנועה החדשה בשלהי שנת 2011, עוד בטרם הוחלט סופית כי תיקרא "הליכודניקים החדשים". לטענת בינשטוק, התחקות אחר אותן התכתבויות ב"קבוצה הסודית" מלמדת כי כבר מצעדיהם הראשונים של הליכודניקים החדשים בזירה הציבורית "ניתן למצוא את החשיבה הפלילית של החברים, את המזימה שלהם להונות ולהסתיר את היותם שמאלנים וזאת על מנת להטעות את הציבור בישראל, את הימין ואת הליכוד".

במהלך דיון בין חברי הגרעין המייסד בשלהי 2011 תוהה למשל חבר התנועה רונן ברלינר האם השם "הליכודניקים החדשים" משרת את מטרותיה. פעיל אחר בתנועה ואחיו של רונן, יואב ברלינר, הביע התנגדות מכיוון שמדובר לדעתו בשם עם "משמעות שמאלנית – יעני אנחנו החדשים שיחליפו את הישנים שהיו ימנים". כאמור, על אף החשש משמאלנות יתר נותר השם "הליכודניקים החדשים" על כנו:

הדיון המדובר נסב גם על הלוגו הרצוי לתנועה. אחת הפעילות, גבריאלה אמסטר, הביעה למשל שביעות רצון מאחד הלוגואים המוצעים מכיוון שהוא מזכיר את סמל הליכוד המקורי – עובדה שלדעתה תסייע בהורדת רף החשדנות כלפי התנועה. לדבריה, "רוב הביקורת שנוחתת ותנחת" על הליכודניקים החדשים "היא על כך שאין קשר בין הפעילים כאן לליכוד עצמו". משתתף נוסף בדיון, ארנון איתיאל, חשש כי לוגו אחר שהוצע מעביר מסר של "שמאל שמנסה להשתלט":

הצורך להסוות את עמדותיהם הפוליטיות האמיתות עובר כחוט השני לכל אורך הדיונים הפנימיים בין חברי הקבוצה. "יש הבדל בין מה שנאמר בארבע עיניים לבין מה שכותבים במסמך רשמי", ציין בינואר 2012 פעיל בליכודניקים החדשים, ארטיום ג'לנוב, במסגרת דיון על ניסוח מסמך 'שאלות ותשובות' של התנועה. ג'לנוב הוסיף כי "כשמשכנעים חברים להצטרף אפשר להגיד מה שרוצים. אבל את המסמך הזה מתכוונים לפרסם. ואם ניתן תירוץ להציג אותנו כנטע זר, כהשתלטות עוינת, משת"פים של השמאל וכל מיני כינויים כאלה, תהיה לנו בעיה לשתף פעולה אחר כך עם אנשים אחרים בליכוד".

פעיל נוסף (עד לאחרונה), ירון בן נון, מבהיר בשלהי 2016 למתפקד חדש כי אין מניעה שיצטרף לליכוד – על אף שהוא מזדהה כאיש שמאל קיצוני המכנה את הליכוד "אבי אבות הכיבוש". בן נון משיב לו בנחרצות: "אז תבחר בבחירות הכלליות חד"ש או הרשימה המאוחדת (הכוונה למשותפת, ג"צ)":

בן נון גם מסביר למתפקד מהשמאל הקיצוני כי "המשחק מלוכלך ואין ברירה אלא לתחוב את הידיים בבוץ… אני באמת ובתמים מאמין שיש כאן סיכוי להשפיע ולו במעט על חבורת האפסים שהשתלטה על המדינה":

באותה נשימה, מתרה בן נון בפני המתפקד החדש לליכודניקים החדשים כי רצוי מאוד שישמור את עמדותיו השמאלניות לעצמו. "אם מישהו מאיתנו יהיה פומבי מדי לגבי הדואליות זה יכול לפגוע בנו", כתב בן נון, "הרי אפשר באבחת החלטת מרכז ליכוד לפסול מתפקדים באיזו תואנה. ככה שפרופיל נמוך לגבי ההצבעה הכללית יועיל כאן". כלומר, בן נון מודע לכך שהזדהות עם מפלגה או אף אידאולוגיה שונה מזו של הליכוד היא עילה מוצדקת לביטול חברות במפלגה:

בדומה למאלנקי, גם שמו של בן נון נכלל בעתירה נגד הליכודניקים החדשים שהוגשה רק לפני כשבועיים. מאז הגשת העתירה, בן נון הסיר חברותו. במקביל, אסף רותם, פעיל שהדרישה להדחתו עודנה עומדת, החיש גם הוא בחבריו שלא לעשות 'אאוטינג' לדעותיהם הפוליטיות. "מי שמצהיר על נאמנות למפלגה או אידאולוגיה אחרת, פשוט יבטלו לכם את ההתפקדות. וזה גם לא הכי חכם. אז תהיו חכמים?", כתב רותם.

פעילה נוספת, רותם שחבר, פונה גם היא לחבריה "השמאלנים" בליכודניקים החדשים: "יש לי רק שתי מילים להגיד לכם: דחיית סיפוקים!". לדבריה, אם הליכודניקים החדשים יתויגו כ"שמאלנים" תהיה זו בבחינת חיסול התנועה. "כל ח"כ שאין לו משאלת 'מוות פוליטי' בליכוד, ימהר להוכיח שלו 'אין עסק עם שמאלנים', כדי לזכות בקולות 'הליכודניקים הישנים'", הדגישה שחבר, ואף הציעה לחבריה דרך פעולה אופרטיבית על מנת להסוות את עמדותיהם האמתיות: "בבקשה תשמרו את דמכם הרותח לעצמכם… המטרה שלנו פה היא נעלה מספיק כדי לדחות סיפוקים מידיים ולצעוק למישהו 'פאשיסט', ואז תנשמו עמוק ותשאלו את עצמכם טוב טוב: מה האינטרס של הדובר? ומה האינטרס שלנו? ואיך אנחנו מקדמים את האינטרס שלנו?":

דבריה של שחבר בזכות הקנוניה זכו לתמיכה מלאה מצד המייסד מאירי, שהגיב לפוסט: "מה שרותם אמרה". מאירי הוסיף בתגובה לפוסט אחר כי "אפשר לומר בפה מלא שהתפקדות לחוד והצבעה לחוד". כאמור, ניתן לזהות דפוס ברור שלפיו הבכירים בליכודניקים החדשים מודעים לכך שאם דעותיהם ייחשפו בפני כל – לליכוד תהיה עילה מוצדקת לכאורה להרחקתם מהמפלגה:

"לוקחים את המחאה החברתית לליכוד"

הדיון על לוגו התנועה בתחילת דרכה חשף גם את הקשר בין הליכודניקים החדשים למחאה החברתית, שבאה אל סופה רק חודשים ספורים קודם לכן – בקיץ 2011. מייסד הליכודניקים החדשים, ליאור מאירי, היווה למשל חלק מהגרעין המייסד של המחאה. מתוכן השיחות עולה כי פעילים נוספים בליכודניקים החדשים רואים בהקמת התנועה, שייעודה למחוק את הזהות הימנית של הליכוד, המשך ישיר לאותה מחאה ששווקה כזכור כא-פוליטית. "חיפשתי סמלים נוספים למהפכה שלא ייקחו ישר לתפיסה שמאלנית-סוציאליסטית", כתב רונן ברלינר שהיה אמון על יצירת הלוגו. ברלינר הוסיף כי "לא הייתי רוצה ללכת לכיוון האוהל כיוון שזו הייתה מהפכה כושלת ושונה ממה שאנחנו עושים כאן". בתגובה, השיב לו אחיו יואב ברלינר כי המחאה החברתית "כשלה, ועכשיו אנחנו לוקחים אותה לתוך הליכוד כי שם היא אמורה להיות":

בסופו של יום, נבחרו השם והלוגו החדשים, ובדצמבר 2011 פרסם המייסד מאירי פוסט בפייסבוק בו הודיע על "כנס הקמה" לליכודניקים החדשים. בתום כנס היסוד של ההתארגנות, בינואר 2012, קרא מאירי לאנשים נוספים להצטרף לליכודניקים החדשים, וחתם את הפוסט במילים "אסטה לה ויקטוריה סיאמפרה" ("עד הניצחון תמיד" בספרדית) – אחת הסיסמאות המפורסמות ביותר של מהפכן השמאל ורוצח ההמונים צ'ה גווארה, דמות שבלשון המעטה אינה עולה בקנה אחד עם ערכי היסוד הלאומיים-ליברליים של הליכוד.

צילומי המסך הרבים מלמדים כי מייסד הליכודניקים החדשים רחוק בעמדותיו ממצביעי הליכוד המסורתיים. מאירי חולק למשל על הטענה כי צה"ל הוא צבא מוסרי. "היום, כשחלק מהמשימות הן דיכוי ושיטור ושלילת חירויות מאוכלוסייה של מאות אלפים, הטיעון המוסרי של צה"ל קצת נחלש, אפעס", כתב מאירי בפוסט מינואר 2014. מאירי מלין על כך שמפלגות שמאל דוגמת מרצ "השניאו את עצמן על הציבור", כשהוא מאמץ רטוריקה של שמאל קיצוני שלפיה "הכיבוש הוא החטא הקדמון". מאיר גם מביע הסכמה לאמירה כי זהבה גלאון היא מ"כוחות האור":

בנובמבר 2013 מאירי אף ביקש "לברר" האם הקרן החדשה, המממנת מדי שנה שלל ארגוני שמאל קיצוני, מוכנה לתרום לליכודניקים החדשים:

במאי 2016, לאחר נאום "זיהוי התהליכים" המפורסם של סגן הרמטכ"ל יאיר גולן ביום השואה, השתלח מאירי בחריפות במבקריו של גולן. "זה פשוט מאוד", כתב מאירי, "אם את/ה לא רואה את התהליכים שסגן הרמטכ"ל דיבר עליהם – את/ה התהליכים". כידוע, רוב מוחלט מאנשי הימין, ובכללם מצביעי הליכוד "הישנים", התנגדו נחרצות לדבריו של גולן. כלומר, מאירי משווה את מרבית מצביעי הליכוד, המפלגה בה הוא חבר, לנאצים בפוטנציה:

מאירי מסמן את הליכודניקים החדשים כחלק מ"תנועת-על" של מפלגות ועמותות שמאל, חלקן מבית היוצר של הקרן החדשה ("המשמר החברתי"), שמטרתה "השתלטות מחדש של אנשי המחנה הדמוקרטי חפץ החיים על עמדות הכוח שנושל מהן על ידי המחנה הפונדלמנטליסטי, הלאומני". מאירי אמנם משייך עצמו ל"מחנה הדמוקרטי", אך הוא מתעלם באלגנטיות מהעובדה כי השמאל לא "נושל" מעמדות הכוח, אלא הפסיד לימין בבחירות דמוקרטיות. מאירי גם מלין על כך שישראל הפכה ל"מדינת כהנא" וקורא להתפקד לליכוד כדי להוות "כוח נגד לטירוף הגזעני והלאומני":

מנהיג הליכודניקים החדשים לא מנסה להסוות את רצונו לראות בנפילת ממשלת הליכוד. בנובמבר 2015 פרסם פוסט בו הוא מביע הזדהות עם תנועת V15, שהוקמה כדי להפיל את שלטון הימין בבחירות האחרונות. מאירי קורא למנף את הכישלון של השמאל בבחירות כדי להצטרף לליכודניקים החדשים ולשנות את מפלגת השלטון מבפנים. "מאירי פועל כאנרכיסט המנצל את המוסד הזה (הליכוד) בצורה מניפולטיבית", נכתב בעתירה של בינשטוק. "הוא חבר במפלגה וחולם שהיא תיכשל. מהי הנחמה שהוא מספק לחבריו בשמאל? התפקדות לליכוד":

לצד הקריאה להתפקד לליכודניקים החדשים, מאירי מלא כרימון בעצות להפלת ממשלת הליכוד הנוכחית. לפני כשנה, למשל, במהלך משבר הרכבת בו מחו חברי הסיעות החרדיות בקואליציה על עבודות תחזוקה במהלך השבת, השיא מייסד הליכודניקים החדשים עצות אופרטיביות כיצד למנף את המשבר כדי להחליש את קואליציית נתניהו. "אני יודע שאף אחד לא באמת רוצה להפיל את הממשלה הנהדרת הזו, כן? (בטח לא אני!)", כתב מאירי בנימה אירונית, "אבל אם מישהו נגיד היה מעוניין לעשות כזה דבר, אין קל מזה". לדבריו, "המדינה מחללת שבת בפרהסיה כל שבת. כל מה שצריך לעשות זה לתלות פשקווילים בשכונות החרדיות שמספרים ליהודים הטובים שלא מודעים למתרחש מחוץ לחוטי העירוב, לאילו מעשים נציגיהם בקואליציה שותפים". מכאן, לדבריו, קצרה הדרך לערעור שלטון הימין – בין אם יהיה מדובר בהפגנות חרדים שידרשו מנציגיהם לצאת מהקואליציה, או מנגד ב"הגברת הכפייה הדתית… דבר שיחזק את כל מי שמחוץ לקואליציה הזו לפעם הבאה".

מייסד הליכודניקים החדשים חש תיעוב אישי עמוק כלפי ראש המפלגה אליה הוא פקוד. השנאה של מאירי לנתניהו אינה נובעת מכך שראש הממשלה אינו נוקט יד קשה מספיק נגד הטרור או כתוצאה מקצב בנייה איטי מדי בהתנחלויות. הביקורת שמשמיע מייסד הליכודניקים החדשים נשמעת כדקלום של דף המסרים השחוק לעייפה מבית היוצר של השמאל הקיצוני. בדצמבר 2012, כחודש לפני בחירות 2013 וכשנה מיום הקמת הליכודניקים החדשים, ביקש מאירי לעודד את חבריו מהשמאל לנוכח סקר שחזה ניצחון גורף לנתניהו ולליכוד. לדבריו, "הסיכוי היחיד. היחיד (!!!!) שיש לסיים את שלטונו של בנימין נתניהו ורשימת הלאומנים האיומה והמושחתת" הוא הליכה בתלם של הליכודניקים החדשים.

שנה לאחר מכן, על רקע "התפוצצות" של פרשת שחיתות מדומיינת נוספת סביב נתניהו, שיתף מאירי כרזה מטעם הליכודניקים החדשים שבה ראש הממשלה לבוש בבגדי מלך מפוארים. "כדי להפיל את לואי ה-16 ומארי אנטואנט נדרשו מיליונים לסכן את חייהם, ולבצע מעשי אלימות אכזריים", נכתב בפוסט. כלומר, חברי התנועה השוו את מנהיג המפלגה למלך עריץ שהוצא להורג בגיליוטינה אחרי שנמצא אשם בבגידה. הליכודניקים החדשים הציעו פתרון פשוט ואלגנטי יותר כדי להדיח את ראש הממשלה מכיסאו: "אתם רק צריכים להתפקד ולהצביע בשלווה בפריימריס". מאירי, שכאמור שיתף את הפוסט המדובר, פנה לעוקביו בפייסבוק בתחינה שיצטרפו לליכודניקים החדשים: "כל מה שאתם צריכים כדי להדיח את קינג ביבי הוא להתפקד לליכוד", כתב וחתם את הפוסט בהצבת דילמה מאתגרת בפניו עוקביו: "או שתתפקדו או שתסתמו":

בעוד שהסיסמה הרשמית של הליכודניקים החדשים היא "משנים מבפנים", מייסד התנועה מודה כי המטרה המרכזית שלו היא לחסל את קיומה של הליכוד במתכונתה הנוכחית כמפלגת ימין לאומית. מאירי מעיד כי היה שמח להעתיק את השיטה "המהפכנית", תרתי משמע, גם למפלגות אחרות. "אם היה אפשר להתפקד לש"ס, כבר הייתי גומר אותם מבפנים לפני שנים", כתב בדצמבר 2012:

ש"ס אמנם חסומה בפני מאירי וחבריו – אך לא כך היא מפלגת העבודה. מתברר שההתפקדות לליכוד היא חלק מפרויקט התפקדות רב מפלגתי. מאירי פועל להקים זרוע גם במפלגת העבודה. כלומר, מאירי לא מסתפק בלפקוד אנשי שמאל לליכוד, בניגוד לכאורה לחוקת המפלגה, אלא גם פעיל במקביל במפקד במפלגה המתחרה לליכוד.

הליכודניקים של אלדד יניב ויאיר לפיד

צילומי המסמך מלמדים כי מלבד מאירי, פעילים נוספים בליכודניקים החדשים בוחשים בנעשה במפלגת העבודה. "אני אישית פקדתי כמאה אנשים לעבודה", כתב הפעיל אלון אנטין, שגם הלין על כך שלא מספיק אנשים נהגו כמותו על מנת לסייע למפלגת השמאל: "אם היו טורחים להתאגד, אולי לעבודה היה תפקיד משמעותי". במקביל שיתף אנטין פוסט אפוף הסתה בו מגויס היטלר בעד הליכודניקים החדשים – ונגד שרת התרבות מירי רגב:

פעילים רבים נוספים בליכודניקים החדשים הודיעו בבחירות האחרונות כי יצביעו לעבודה. פירחה הירשברג, למשל, שהעלתה בעמוד הפייסבוק שלה תמונות תמיכה בעבודה, שיתפה כרזה מעוררת חלחלה שבה נראים דמויותיהם של ראש הממשלה, אשתו שרה וביניהם תמונה של נערת ליווי. על התמונה מופיע הכיתוב: "מה קורה 'כשסרסור' לא מוצא '*ונה' אלא נרדם ליד 'מפלצת'? 'שורף את המדינה…".

פעיל נוסף בליכודניקים החדשים הוא יוסי צרפתי, אשר שבוע לפני בחירות 2013 פרסם פוסט בו הוא מכנה את ההצבעה לליכוד "מזוכיזם". ארבעה ימים לפני הבחירות האחרונות פרסם תמונה של נתניהו לצד הכיתוב "הנה הוא עף":

ביום הבחירות האחרונות העלה צרפתי תמונות של בתו הקטנה כשבגדיה מעוטרים בסטיקרים של מפלגת העבודה והיא אוחזת במעטפת בחירות ממנה מבצבץ הפתק 'אמת' של מפלגת העבודה. "הפעם באמת: באנו לשנות", כתב צרפתי בפוסט המדובר. בפוסט נוסף, שפורסם שבוע לפני הבחירות האחרונות, לא הותיר 'הליכודניק החדש' מקום לדמיון לאיזו מפלגה הוא מתכוון להצביע: הפוסט מורכב כולו מהמילה "אמת" החוזרת על עצמה עשרות פעמים

אך השינוי לו ייחל צרפתי לא התרחש. לאכזבתו, המפלגה אליה הוא פקוד ניצחה בבחירות. האכזבה המרה לא גרמה לצרפתי לנטוש את מפלגת הבית שלו ובינואר האחרון שיתף פוסט של אבי גבאי, מי שעתיד להיבחר ליו"ר העבודה, בצירוף התיאור המהלל "ויקום מנהיג בישראל":

צרפתי אמנם מביע תמיכה בלתי מסויגת בעבודה ובז לנתניהו ולליכוד – אך עובדות פעוטות אלו לא מנעו ממנו לעטות עליו חולצה עליה כתוב "הליכוד" ולהצטלם (שני משמאל) לצד אלדד יניב ופעיל נוסף בליכודניקים החדשים בעת נוכחותם בהפגנות הפוטש של השמאל ליד ביתו של היועמ"ש בפ"ת:

חבר נוסף בליכודניקים החדשים, איתי בר יוסף, תועד אף הוא באחת ההפגנות בפ"ת עם חברים נוספים מהליכודניקים החדשים. "מסתבר שהפכנו לאטרקציה הכי גדולה בפ"ת", כתב בר יוסף בפוסט אליו צורפה התמונה שלו ושל חבריו מההפגנה ליד ביתו של היועמ"ש.

צרפתי, בר יוסף וחבריהם הגיעו להפגנה לבושים כאמור בחולצות עליהן נכתב ההדפס "הליכוד", כשאצל חלקם נוסף גם הכיתוב: "אומרים די לשחיתות". נציגי הליכודניקים החדשים בהפגנות השמאל בפ"ת נמנעו מלעטות סימנים המזהים אותם גם כחברים בליכודניקים החדשים. כתוצאה מכך, בר-יוסף וחבריו תוארו בתקשורת כ"פעילי ליכוד" לכל דבר וענין – ובכך שיחקו לידיהם של אלדד יניב וחבריו המבקשים לשוות להפגנות הפוטש כסות א-פוליטית ואובייקטיבית, במטרה 'להוכיח' כי הם אינם נגד הימין – אלא רק נגד "השחיתות".

אלדד יניב מככב בקרב פעילים נוספים בליכודניקים החדשים. באפריל האחרון העלה ירון בן נון פוסט המהלל את יניב, תוך שהוא תוקף את הרצוג על כך שאינו נלחם כנדרש אל מול שלטון הליכוד. "אי אפשר שלא להתפעל מבוז'י הרצוג, סליחה, אלדד יניב, יו"ר האופוזיציה בישראל של 2017", כתב בן נון, שאף נאם בהפגנות בפ"ת. בן נון, כאמור, לא הופיע לדיון האחרון בעתירות והודיע כי יבטל מיוזמתו חברותו בליכוד.

גם מקומו של יאיר לפיד לא נפקד מהליכודניקים החדשים. "אין לי ספק ש'יש עתיד' ואוסף האנשים הראויים, ההגונים והחרוצים שבה, יקבל שוב את הקול שלי", כתב גיא רונן, פעיל בליכודניקים החדשים, בדצמבר 2014 – כשלושה חודשים לפני הבחירות האחרונות. רונן אמנם קורא לחבריו להצטרף לליכודניקים החדשים, אך זה לא מונע ממנו לזקוף לרעתו של לפיד את "החבירה לביבי".

ביוני 2015, לאחר שתקוותיו של רונן למפלת הליכוד נכזבו, העלה פוסט בו הוא מביע "בחילההההה" ממירי רגב, האישה הבכירה כיום בליכוד. רונן אף לא הסתיר אכזבתו מאנשים שהוא מכיר ושהעזו להצביע למפלגה בה הוא חבר. "ושוב להיזכר שיש בין מכריי כאלו שנתנו קולם למפלגה הזאת (ליכוד)", כתב איש הליכודניקים החדשים.

"רשימה שהיא חלום שהתגשם, חלום של השטן"

בליכודניקים החדשים פועל אגף קיצוני אף יותר, המחזיק בעמדות אנטי-ציוניות ברורות. הפעיל אוהד מילך, למשל, העיד על עצמו בדצמבר 2011, בתקופה בה התגבשו הליכודניקים החדשים לכדי תנועה, כי זה "לא לגמרי בלתי נכון לגביי" שהוא "פוסט ציוני שרוצה בהשמדתה של מדינת הלאום היהודית". בינואר 2012, במסגרת דיון בין חברי התנועה בפייסבוק, הודה מילך כי בקרב הליכודניקים החדשים ישנם "מצביעי מרצ וחד"ש".

פעיל נוסף בתנועה, אסף רותם, מפלרטט עם מפלגות ואישי שמאל אנטי-ציונים. רותם, שהתגאה בכך ש"פקדנו כאלף ביום אחד!" לליכודניקים החדשים, כינה את רשימת הליכוד לכנסת "רשימה שהיא חלום שהתגשם, חלום של השטן":

במקביל, החמיא רותם לאגבריה זחאלקה מתנועת דע"ם כי היא "אישה מרשימה". זחאלקה, למי שתהה, היא קומוניסטית מוצהרת ואנטי-ציונית. בינואר 2009, במהלך מבצע עופרת יצוקה, כינתה זחאלקה את טקטיקת הלחימה של צה"ל מול הטרור הפלסטיני "ברברית" והלינה על "טונות של פצצות שנופלות על ילדים ונשים, על מסגדים, ללא אבחנה". זחאלקה לא טרחה מנגד לגנות את הטרור של חמאס וירי הרקטות לעבר יישובי הדרום. לדבריה, עופרת יצוקה היא "כרוניקה של טרגדיה ידועה מראש. תוצאה של 40 שנות כיבוש שממאן להגיע לקצו". באוקטובר 2015, בעיצומה של מתקפת טרור הדקירות של הפלסטינים, העניקה זחאלקה לגיטימציה לאותם מעשי טרור. "לא נראה לי שתהיה אינתיפאדה מתוכננת ומאורגנת", אמרה למגזין 'טיים אאוט', "אבל בהחלט יהיה המשך של פעולות אישיות של אנשים שפשוט נמאס להם לחיות תחת הכיבוש".

בדצמבר 2012 יזם רותם דיון מרתק בין בכירים בליכודניקים החדשים על זהות המפלגה שהם שוקלים להצביע לה לקראת הבחירות שנערכו כחודש לאחר מכן. באותו דיון מרצ הוגדרה כמפלגת מרכז והעבודה מוקמה בקצה הימני של המפה. חלק נכבד מהמשתתפים אף כילו זעמם באלו שהעזו לבקר את חד"ש או דע"ם. העובדה שכל אותן עמדות אולטרה-שמאלניות הושמעו דווקא על ידי חברי ליכוד היתה יכולה להיות משעשעת במיוחד – עד שנזכרים בעובדה שמדובר באנשים הנחושים להשליט את סדר יומם המרקסיסטי על התנועה שערכיה מושתתים על 'קיר הברזל' של זאב ז'בוטינסקי.

חלק נכבד מהמשתתפים בדיון המדובר תמכו ב'ארץ חדשה', אחרים במרצ, וכאמור יש גם אלו שהעדיפו את האופציה של חד"ש – "המפלגה היחידה שחורתת על דגלה ומבצעת הלכה למעשה שוויון ושיתוף", כפי שטען אחד המשתתפים בדיון. נילי אורן, ליכודניקית חדשה גאה, הסבירה גם היא שרצוי לבחור בחד"ש כי "עדיף להצביע להם כדי להעיף את ביבי, כי למרבה הצער והגועל ממשלות שמגדירות עצמן ציוניות לא יושבות בממשלה עם מפלגות ערביות". אורן הוסיפה כי גם דע"ם האנטי-ציונית היא מפלגה "לגמרי מצוינת":

אורלי מץ, שהביעה גם היא הזדהות אידאולוגית עם חד"ש אך טענה שבסופו של דבר תצביע למפלגת העבודה משיקולים תועלתניים, סיכמה היטב את הדיון: "לא משנה למי תצביע העיקר להצביע ולחזק את גוש שמאל מרכז ולהביא לסיום השלטון של ביברמן".

נראה כי כלל הליכודניקים החדשים שנטלו חלק בדיון היו שותפים לתקוותיה של מץ לסיום שלטונם של נתניהו והליכוד.

בחילה וחלחלה

אחד המכשולים הגדולים ביותר העומדים בפני הליכודניקים החדשים הוא המכשול המוסרי של מתפקדים פוטנציאלים מלהצטרף למפלגה הנוגדת באופן מוחלט את אמונותיהם. אורן פסטרניק, איש שמאל מובהק, ניהל למשל ויכוח חריף בנושא. "נו, באמת, ליאור", פנה פסטרניק למאירי בינואר 2013, "מה שאתה מתאר זה לא דמוקרטיה זה לוותר מראש על האג'נדה שלך, להשלים עם הייאוש ולהתעסק בהכנסת סוסים טרויאנים". בתגובה השיב לו מאירי כי הוא "דמגוג".

הפעיל בר-יוסף משיב בנחרצות כלפי מי שטוען כי פעולתם של הליכודניקים החדשים פגומה מוסרית. "ככה השיטה עובדת", טוען בר-יוסף. "מוסרי? לא מוסרי? לא מבין האמת מה קשור מוסר לענין. ישנו משחק פוליטי. אתה יכול להחליט שאתה משחק אותו ומשפיע או יושב בצד, נשאר 'מוסרי' ונותן למדינה להמשיך ללכת פייפן. אני מעדיף להיות אחד שמשפיע".

ד"ר עמיר פוקס, חבר בגרעין המייסד של הקבוצה, הודה כבר בתחילת הדרך כי קיימת בעייתיות בדפוס הפעולה של הליכודניקים החדשים. "נעשה פה עוול", מודה פוקס במסגרת דיון בין הפעילים בנושא ביולי 2012. ד"ר פוקס מוסיף כי "אם לא נעשה כלום הולכת המדינה – אז אנחנו עושים ו'בולעים' את העיוות הדמוקרטי הקל הזה". באורח אירוני במיוחד, דווקא ד"ר פוקס, שמודה כי פעילותו בליכודניקים החדשים מהווה "עיוות דמוקרטי", משמש כ"ראש התכנית להגנה על ערכים דמוקרטיים" במכון הישראלי לדמוקרטיה. אפרים קישון לא היה מצליח לכתוב את זה טוב יותר:

עדי אגסי שפיר, פעילה מרכזית בליכודניקים החדשים, מבקשת להסיר גם היא את החסמים המוסריים עבור אנשי השמאל. "כללי המשחק נועדו לשרת אותך, האזרחית", היא כותבת לאחת המתלבטות ומוסיפה: "אם זה אומר להתפקד למפלגה הרחוקה מדעותייך הפוליטיות בשביל לשנות אותה, ולהצביע למפלגה שניה בבחירות – פשוט תעשי את זה".

הניסיון לבצע רציונליזציה להונאה העומדת בבסיס הפעולה של הליכודניקים החדשים לא תמיד מתעכל היטב, תרתי משמע, בקרב המתפקדים החדשים. העתירה של בינשוטק רוויה בתיאורים מפורטים של הפרשות גופניות, ריחות מצחינים וכמובן חזרה לתקופות אפלות בהיסטוריה שהיו מנת חלקם של הליכודניקים החדשים בעת התפקדותם למפלגת הימין. "הקבוצה הזו מלאה באנשים שעלה להם האוכל מהצהריים רק שהציעו להם להתפקד לליכוד", כתב דורון נחמיה בינואר 2012. "לאט לאט האלרגיה הזו שוככת, ובסוף השכל מנצח את הבטן ומתפקדים". במקרה אחר, מציין חבר בתנועה יוסי גיא כי הצעותיו לאנשים להתפקד לליכוד נענות ב"תגובות של חלחלה. אותן תגובות שהייתי מקבל לו הצעתי לחרדי לטעום חזיר. המהדרין גם משימים עצמם כעומדים להקיא". המייסד מאירי לא ויתר ועל אף תיאורי הזוועה הציע לגיא בכל זאת לשדל אותם ולהצטרף למפלגה שהם מתעבים:

למתפקד נוסף, מיכאל פטריק, ההתפקדות לליכוד מעלה אסוציאציות דווקא מתחומי האינסטלציה, כשהוא מכנה את הליכוד "מפלגת הביוב הלאומי". פטריק מציין כי גם הוא חווה את עליית האוכל מהצהריים בזמן הליך ההתפקדות לליכוד. "החזקתי שקית נייר ומילאתי אותה עד סוף גדותיה בקיא לאחר שקיבלתי אישור על התפקדותי", כתב. בחלק אחר של הפוסט הוא משווה את הליכוד למפלגה הנאצית, כשהוא מתאר עצמו כ"שמח וטוב לב כנער גרמני בתחילת שנות הארבעים מהידיעה שאני חבר" בליכוד. על אף שברור ללא כחל וסרק כי פטריק אינו מזדהה עם ערכי הליכוד, ואף מתעב את המפלגה ואנשיה, המייסד מאירי משתומם למשמע העובדה כי פטריק הורחק מהמפלגה. "אם לא תהיה להם סיבה טובה אנחנו ניכנס באמ-אמא שלהם", כתב מאירי:

בינשטוק, שהיה אמון על איסוף החומרים המהווים את הבסיס לעתירתו, משוכנע כי לבית הדין של הליכוד אין ברירה אחרת זולת הרחקת הליכודניקים החדשים, על ראשיה ומתפקדיה, מהמפלגה. "כנגד מציאות קיצונית יש לפעול באמצעים קיצונים", נכתב בעתירה, "לפשעים ברמה תקדימית יש לענות באמצעות מענה ברמה תקדימית. כנגד מהלכים פושעים ופורצי דרך בהיקפם ובתחכומם, קנוניה ומזימה מערכתית. מהלכים שהיעוד שלהם הינו ביצוע מעשי מרמה המוניים, מתוכננים היטב, כנגד הימין ותנועת הליכוד".

http://mida.org.il/2017/09/28/%d7%a1%d7%95%d7%a1%d7%99%d7%9d-%d7%98%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%90%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%94%d7%a7%d7%a0%d7%95%d7%a0%d7%99%d7%94-%d7%a9%d7%9c-%d7%94%d7%9c%d7%99%d7%9b%d7%95%d7%93%d7%a0%d7%99%d7%a7/

תגוביות:

1.יש למנות ועדה בודקת שתקבע קריטריונים מחמירים לכל מי שרוצה להתמודד לרשימת הליכוד. כך ניתן יהיה לסנן את מתחזי הסמול מתוך המתמודדים עצמם.

2.חבורה של אנשים מגעילים, חתרניים, דוחים ופאתטיים. למה זה לא מפתיע? כי זה השמאל. כזה הוא. חתרני, הורס את המדינה מבפנים, מגעיל, דוחה ומתנשא. פשוט מאוד תעיפו את כל החברה האלה לכל הרוחות. הבנתי שקשה לליכוד לפטר שופטים. אבל הוא לא מסוגל להעיף את השמאלנים הדוחים האלה מהמפלגה? יש לכם את כל הנתונים. קדימה לעבודה.

3.ומשטרת ישראל המפוארת לא חושבת שזה מצריך חקירה? אבל בקבוקים ממוחזרים וחמגשיות כן? ערן מלכה, אפריים ברכה, מנשה ארביב, רות דוד, ליאורה גלט ברקוביץ, השופט דן כהן ועוד...

4.בתמונות שלהם אתה רואה אנשים שבעים, מוגנים ורוע בעיניים. כנראה תוצאה של התעללות נפשית ע"י אחד ההורים.

5.ובכן גלאון, אז איך זה שאינך מדברת על האנס ממר"צ ואינך מדברת על הסוסים הטרויאנים ממתפקדי מפלגתך וממפלגתך?

6.בסופו של דבר, אם מצביעי ימין אמיתיים ירגישו שהליכוד "נחטף" על ידי שמאלנים, הם פשוט ינטשו את הליכוד ויחפשו אלטרנטיבה ימנית אחרת. הליכוד אולי יתרסק בבחירות, אבל כוחו האלקטורלי של הימין יישמר והמטרה של הליכודניקים החדשים לא תושג.

7.הם עלולים (וזו היתה המטרה המרכזית במקרה זה) להביא להדחתו של יו"ר המפלגה בנימין נתניהו.

8.זה המקום להגיד מילה טובה לאתר הזה, שעם מעט מאוד אמצעים מצליח להפוך לא רק לפלטפורמה רעיונית מרעננת, אלא גם לכלי תקשורת חדשותי חשוב – הייתי אומר כמעט קריטי לאור המצב העגום. הכתבה הזו, כמו גם חשיפת הנתונים לפני שבוע על המימון הציבורי שמקבל עיתון הארץ, הם דוגמאות למידע החיוני שכלי התקשורת המסורתיים פשוט מסרבים להגיש לציבור.

9.זו דרכו של הסמול הרדיקאלי. כך הם שינו את דרכה של מפלגת העבודה שעד לפני 20 שנה, חלוקת הארץ וחלוקת ירושלים היתה קללה בשורות המפלגה. יוסי שריד עבר למר"צ משום שהיה סמול מידי. הסמול הרדיקאלי מנסה להשפיע על הרוב, דרך פרצות שהוא מוצא בדמוקרטיה. לאחר מכן ישלח את כולנו לחינוך מחדש. דמוקרטיה חייבת לשמור על עצמה. מי שפועל כנגד המדינה צריך להיענש.
כך זה בכל מדינה דמוקרטית. התחזות למצביעי ליכוד והתפקדות שיקרית היא עברה על החוק.

10.האנרגיה המיותרת שלהם סופה להתנדף מול קיר עצום. כך כל בחירות השמאל הולך ופוחת ואו יותר נכון מתאדה מול חפצי החיים.

11.מסתבר שהסיסמאות שהשמאל מתהדר בהן וטורח לשבץ בכל משפט הטפה למדינה ולאזרחיה כגון: מוסר, ערכים, דמוקרטיה, תרבות, נאורות וכו' (הם מאוד יצירתיים בנושא), מתגלות כסיסמאות ריקות מתוכן עבורם. שימוש ציני במילים גבוהות שבא לכסות את העבריינות והצביעות בה הם לוקים. בכל יום עוד מסיכה נופלת וערוותם מתגלה ברבים. חבורה עלובה ומתוסכלת!

12.השמאל תמיד היה אנטי-דמוקרטי, אנטי-פלורליסטי, אנטי-מוסר, אנטי-צדק, אנטי-חוק, אנטי-חברתי...

השמאל רודף שררה ועליונות וזהו. כל השאר לא משנה להם.

שוב הם פועלים לעקוף את הדמוקרטיה על ידי הצבעה כפולה. לא שונה מגיוס מדינות וארגונים זרים, עמותות לא חוקיות, שטיפת מוח והשתקה בתקשורת שלהם + פעולות לסגירת ערוצי תקשורת אחרים, הטלת אימה על המשטרה ומערכת המשפט כדי שיסלקו את המתחרים, העללה לבריטים בתקופת הסזון, ניסיונות חיסול חוזרים של בגין...

13.מספרם קטן אבל הנזק שלהם גדול.

14.שמאלנים, איזו טינופת של זוהמה אנושית. חוקי לצערי אבל כל כך מסריח ומתאים לזן הנחות הזה, השמאלנים.

15. מה אתה חושב שיקרה? הליכוד האמיתי ומצביעיו ינדודו מיידית לבנט ופייגלין. זה לא יעבוד להם.

16.זה המיץ של הזבל של השמאל הישראלי.

17.זהו השמאל המהותי שעניינו החרבת העולם בדם ובאש. סטאליניזם לכל דבר וענין. כיון שאין הם בוחרים למפלגה בכנסת, הרי כוחם במפלגה שווה לאפס.
הסיעות צריכות להתעלם מהם כאילו אויר ומפטרונם צחי הנגבי. ללא שיתופים איתם וללא הסכמים, כוחם במפלגה מבוטל לחלוטין. שיכינו רשימות מועמדים לעצמם, ורק הם יבחרו במועמדיהם. שיחנקו מקיאם. "עולם ישן נחריבה".

18.התחקיר הבא - מקורות המימון למשכורות, מערכות מחשב ופרסומים של הפולשים. נגיע ל"קרן-חדשה-לישראל" ואז היא תיפסל על פגיעה בחוקי טוהר הבחירות.

19.כמה הם מגעילים. כמה מכוערים. כמה הם דוחים.

20.שמאל קיצוני זה מוצר מאוד אקולוגי. יש לו נטיה לכלות את עצמו בלי יריה אחת. ע"ע ועידת מר"צ.

21.הם משתכפלים לתוך אורגניזמים אחרים בשיטה של הוירוסים.

22.אני רחוק מלהיות ליכודניק אבל אני נגעל, אין מילה אחרת. קראתי את כל התחקיר ב"מידה" כבר לפני כמה שעות ועד עכשיו לא עוזבת אותי תחושת הבחילה והבושה.

23.שיטה מוכרת של השמאל. מכרסמים במדינה מבפנים, מסגירים שמות של קציני צה"ל לגורמי חוץ, ממפים מפעלים ביו"ש, מסיתים חיילי צה"ל. בקיצור טכניקת שמאל קלאסי. הבעיה שהם הורסים את המדינה ואין מענה הולם.

24.אם הליכוד רוצה לשרוד עליו להעיף את חבורת הזבל השמאלנית הזאת. מטרתם היא הרס המדינה. הם רוצים לעשות זאת על ידי השתלטות על מפלגת השלטון.

25.ידוע זה מכבר שהשמאל מושתת על שקר, צביעות, אלימות ובוגדנות. זה היה ברצח ארלוזרוב, בסזון, בשבת השחורה, באלטלנה, בהסכמי אוסלו הארורים, בגירוש קטיף ובאלימות של עשרות שנים בבידור, בתקשורת וכעת גם בחתירה שקרית לתוך מפלגה כדי להרוס אותה מבפנים.

השמאל הוא סרטן בגוף המדינה היהודית, שכבר שנים מחרחר ריב ובעצם עושה בפועל מלחמת אחים חד צדדית. על בג"צ הם כבר השתלטו, זה הוכח מהנשיאה היוצאת שברוב טפשותה התקשתה להסתיר את היותה סוכנת של שמאל קיצוני.

כעת הם מנסים לעשות פוטש מבפנים, כשהם מרמים את כולם. ההונאה הזאת היא עבירה פלילית ויש לשים אותם בבית הסוהר, לפני שהם יגררו את העם למלחמת אחים דו צדדית עקובה מדם. לא רואה את מנחם בגין החדש שימנע זאת, כפי שעשה מנחם בגין הראשון.

26.זה הקאפו הנכלולי והלא יהודי שפועל מתוך השמאל במסווה שמאל יהודי. יש לחסל אותו באמצעות שב"כ ומוסד.

27.הם קיימים בחסות השמאל "המתון", המגן עליהם מכל פגיעה. דינו כדינם.

28.זה לא חוקי כי זו הפרת אמונים ורמאות לשמה! צריך להתחיל בחקירה פלילית ולהעמיד לדין על הפרת אמונים והתחזות ומי שעושה זאת צריך ללכת לקלבוש!

29.תופעה דוחה שמנציחה תבוסתנות. סכנה ממשית לדמוקרטיה. עקידת החירות והחופש.

30.ימין לאומי אמיתי קומו והתפקדו לליכוד בהמוניכם להציל את המדינה מידי הנוכלים הישנים, שמנסים להשתלט מבפנים על המדינה, נגד רצון הבוחר ונגד המפלגה. האנשים האלה מסוכנים.

31.אח"כ הם בוכים שמשווים אותם לסרטן. האמת שאיידס יותר מדויק. אותו מכניזם התחזותי.

32.לא לדאוג. אני נמצא במעגל הפנימי של הליכודניקים החדשים ואני מדווח בקביעות לעוזר של ביטן על כל המהלכים שהם עושים. אני מכיר לפרטי פרטים את כל התוכניות והמהלכים. אני יודע למשל על ההתארגנויות הנוספות שקיבלו שם קוד ושמי שמנהל אותן לא בליכוד. אני מכיר גם את מסלול הכסף והמקורות. חלק לא חוקי בוודאות ויש לי העתקי מסמכים. סוס טרויאני יכול לקבל לבטן נמר טורף מבלי שהוא ירגיש.

33.יש מושג שנקרא חכמת ההמונים. חכמת ההמונים הוכיחה שאוסלו כישלון. שההתנתקות זה אסון. שאירן עובדת על ארה"ב. כי רוב העם הוא ימין וחכם.

לא עזר לשמאל התקשורת החד צדדית, הפרופסורים הסהרוריים ואלה שחושבים שהם מורמים מהעם. גם בארה"ב חכמת ההמונים הוכיחה את כישלונה של הילרי וניצחונו של טראמפ. חכמת ההמונים נכונה לאורך כל הדרך. במקום שאין חכמת המונים הכישלון מובטח. זה בדוק סטטיסטית. לך אל הנמלה עצל ולמד דרכיה. עוד 10 שנים הימין יהיה 80% מהעם.

34.אחרי גניבת השלטון במרמה הם יפעילו את כוח הזרוע על מנת לשמרו. דיקטטורה פושטת ולובשת צורה. היא לעולם אינה מתייאשת.

35.שיטה ידועה של השמאל. ככה בדיוק אחד לאחד הוא עושה למדינת ישראל. חי בה, שולח גרורות סרטניות לצבא ולשלטון והולך ללכלך על המדינה בחו"ל.

36.מעניין אם גם הסוס הטרויאני הזה, ממומן על ידי האיחוד האירופי, שמתנהג יותר ויותר, כמדינת אוייב המנסה להפיל שלטון כאן. כשבוחנים את כל הארגונים מאחוריהם עומד האיחוד, מדובר בהפעלת ריגול, חתרנות, יזימת הפגנות ושיבוש הסדר הציבורי, שתילת רעיונות, עידוד חרמות, בנייה לא חוקית, ועתה, אם גם זה עליהם, חתרנות פוליטית ברמה של הרס המבנה המפלגתי.
הגיע הזמן לפעול נגדם. ואיזה קטע! מסתבר שבאיחוד יש המון עמים כבושים והקטלונים הם רק אחד וגם לא הכי גדול.

37.הליכוד נרדם בשמירה. הממשלה נרדמה בשמירה. צה"ל נרדם בשמירה. לא פלא שאנו מובסים והשמאל חוגג ניצחונות.

38.הבולשביקים הישנים ימוגרו באופן חוקי.

39.מפעילי אחמדד יניב? רביבה דרעקר? או אברהם גבאי?

40.זה פאשיזם נאלח מכל. זו חתירה לגניבת שלטון באופן הכי לא דמוקרטי שניתן לדמיין. יש לחוקק חוק נגד זה, ולהשליכם לכלא כבוגדים בדמוקרטיה.

41.לחשוף את השמות שלהם ונגמר הסיפור.

42.השמאל אומר די לשחיתות צריך רק שקיפות...עד שזה מגיע אליהם...

43.אם הליכוד יבחר להתאבד. זה עניינו. הימין ימצא את נצחונו במקום אחר.

44.השמאל מושחת? מה אתם אומרים...

********

תחקיר: שיטות הפעולה של השמאל ב"ליכודניקים החדשים" / מעריב

אתר "מידה" מפרסם תחקיר שעקב אחר הקבוצה הסודית של הליכודניקים החדשים בפייסבוק, ומגלה את שיטות הפעולה של אנשי השמאל שהסתננו ל"מפלגת הביוב הלאומי" כדבריהם, על מנת להפיל את הממשלה מבפנים

תחקיר של אתר "מידה" חושף את התרמית הגדולה של "הליכודניקים החדשים", ומוכיח את מה שהליכודניקים "הישנים" טוענים זה מכבר: מדובר באנשי שמאל, חלקם שמאל קיצוני, שמטרתם היא להפיל את הממשלה - מבפנים.

מירי רגב בעמוד הליכודניקים החדש

התחקיר בוצע בעזרת עופר בינשטוק, 'ליכודניק ישן' כהגדרתו, שהחליט להילחם בתופעת הליכודניקים החדשים. בינשטוק ביצע תחקיר עומק של מעל לאלף שעות, במהלכן התחקה עקב לצד אגודל אחר התכנים המועלים באותה "קבוצה סודית" של התנועה. העבודה המאומצת של בינשטוק תורגמה למסמך עב כרס הכולל לא פחות מ-400 עמודים של צילומי מסך' פוסטים והתכתבויות פנימיות בין חברי הליכודניקים החדשים' מתקופת הקמת התנועה בשלהי 2011 ועד ימים אלו. מההתכתבויות עולה כי חברי הליכודניקים החדשים בזים למפלגה אליה התפקדו ("מפלגת הביוב הלאומי"), מתעבים את העומד בראשה ("סרסור… (ששורף את המדינה") ומודים בפה מלא כי אינם מתכוונים להטיל 'מחל' בקלפי ("התפקדות לחוד, הצבעה לחוד").

המטרה: להפיל את הממשלה מבפנים. ישיבת הממשלה צילום: EPA

"אנחנו יכולים ביום אחד להחליט איך תיראה הממשלה. ואחרי שנעשה את זה, נוכל לעשות מהליכוד מה שנרצה. שר ששמנו בכיסא לא יזוז בלי לדבר איתנו. זו המטרה. בשביל זה אנחנו כאן". הדובר הוא רותם מאלנקי, חבר בכיר ב"ליכודניקים החדשים". המפלגה לה הצביע מאלנקי בבחירות האחרונות: מרצ. הפוסט של מאלנקי, ממנו לקוח הציטוט, ננעץ לאורך זמן רב ככותרת ב"קבוצה הסודית" של "הליכודניקים החדשים" בפייסבוק, וזכה לשלל תגובות חיוביות מצד בכירים בתנועה:

מאלנקי, שמודע לדיסוננס בין היותו איש שמאל מובהק לבין התפקדותו למפלגת ימין לאומית, מבקש להצדיק את ההונאה: "הסיסמא הראשונה שהייתה להתארגנות הזאת, לפני שהיינו אפילו "הליכודניקים החדשים", היתה 'סותמים את האף, נכנסים לפוליטיקה'", כתב בעמוד הפייסבוק שלו ביולי האחרון. לאחר שהודה כי מפעילותם של הליכודניקים החדשים מדיף ריח רע במיוחד, התפנה מאלנקי לשטוח את האסטרטגיה הרצויה של הקבוצה לקראת ההצבעה בפריימריס הבאים של הליכוד. "(נצטרך) לקחת 3 כדורים נגד בחילה, אטב כביסה על האף, ג'ינג'ר בכיס, יו ניים איט – וללכת להצביע לרשימת המומלצים של המטה שלנו… רשימת המומלצים קשורה לדילים שנעשה (סוף סוף יש לנו כוח לדרוש משהו, כי אנחנו פ**נג המונים)… אז איך נפיל את מירי רגב? את חזן? את ההקצנה והשחיתות? רק אם נשתמש בדיוק באותה שיטה של הפייגלינים: הצבעה כגוש אחד".

הליכודניקים החדשים

בהמשך התחקיר של "מידה" מתגלה כי הצורך להסוות את עמדותיהם הפוליטיות האמיתיות עובר כחוט השני לכל אורך הדיונים הפנימיים בין חברי הקבוצה. "יש הבדל בין מה שנאמר בארבע עיניים לבין מה שכותבים במסמך רשמי", ציין בינואר 2012 פעיל בליכודניקים החדשים, ארטיום ג'לנוב, במסגרת דיון על ניסוח מסמך 'שאלות ותשובות' של התנועה. ג'לנוב הוסיף כי "כשמשכנעים חברים להצטרף אפשר להגיד מה שרוצים. אבל את המסמך הזה מתכוונים לפרסם. ואם ניתן תירוץ להציג אותנו כנטע זר, כהשתלטות עוינת, משת"פים של השמאל וכל מיני כינויים כאלה, תהיה לנו בעיה לשתף פעולה אחר כך עם אנשים אחרים בליכוד".

ההפגנה נגד ראש הממשלה בפתח תקווה צילום: אמיר מאירי

פעיל נוסף, ירון בן נון, מבהיר למתפקד חדש כי אין מניעה שיצטרף לליכוד- על אף שהוא מזדהה כאיש שמאל קיצוני המכנה את הליכוד "אבי אבות הכיבוש". בן נון משיב לו בנחרצות: "אז תבחר בבחירות הכלליות חד"ש או הרשימה המאוחדת (הכוונה למשותפת, ג"צ)":

בן נון גם מסביר למתפקד מהשמאל הקיצוני כי "המשחק מלוכלך ואין ברירה אלא לתחוב את הידיים בבוץ… אני באמת ובתמים מאמין שיש כאן סיכוי להשפיע ולו במעט על חבורת האפסים שהשתלטה על המדינה".

באותה נשימה, מתרה בן נון כי רצוי מאוד שישמור את עמדותיו השמאלניות לעצמו. "אם מישהו מאיתנו יהיה פומבי מדי לגבי הדואליות זה יכול לפגוע בנו", כתב בן נון, "הרי אפשר באבחת החלטת מרכז ליכוד לפסול מתפקדים באיזו תואנה. ככה שפרופיל נמוך לגבי ההצבעה הכללית יועיל כאן". כלומר, בליכודניקים החדשים מודעים לכך שהזדהות עם מפלגה או אף אידאולוגיה שונה מזו של הליכוד היא עילה מוצדקת לביטול חברות במפלגה.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/896/587.html?hp=1&cat=404

בצוהרי יום רביעי, כ"ו כסלו, יצאו צעירי הכפר בורין שבשומרון לזריקת אבנים שבשגרה. זה התחיל כהפרת סדר בתוך הכפר, ומהר מאוד – בהיעדר נוכחות צבאית – גלש לציר 60 סמוך לצומת יצהר. נהגי הרכבים שנפגעו החליטו להשיב באבנים להגנתם, ובמקום התפתח עימות.

במקביל לסרטונים שפרסמו פלשתינים מאותו אירוע, יצאה מדובר צה"ל ההודעה הבאה: "כ‑40 מתנחלים רעולי פנים נכנסו לפני זמן קצר לכפר בורין שבשומרון, ויידו אבנים לעבר פלסטינים ולבתיהם. אין נפגעים. כוחות צה"ל שהגיעו למקום הוציאו את המתנחלים מן הכפר".

צבי סוכות, פעיל 'עוצמה יהודית' ותושב יצהר, רתח מזעם כששמע את הגרסה הצה"לית לאירוע. אלא שבמקרה הזה הוא לא היה צריך להסתפק בתסכול הרגיל במקרים כאלה. הפעם הוא החזיק בידו קלף מנצח – תיעוד פשוט במצלמת הסמארטפון שלו לכל מהלך האירועים.

הסרטון התפשט ברשתות החברתיות כאש בשדה קוצים, ודובר צה"ל נאלץ לעדכן את הגרסה: ערבים תקפו, מתנחלים הגיבו.

זה היה הרגע שבו החליט סוכות על השקת פרויקט תיעוד מיידי אבנים.

"צריך להבין שבניגוד לרושם שנוצר, של רגיעה ביטחונית ושקט ביהודה ושומרון, בפועל אנחנו עדים לזריקות אבנים על בסיס יומיומי", אומר סוכות.

"אומנם המצב השתפר, וכוחות הביטחון מקדישים לנושא הזה הרבה משאבים, אבל עדיין המתיישבים פה סובלים הרבה מהטרור הזה".

סוכות מחלק את זריקות האבנים לשני סוגים: הפרות סדר בתוך הכפרים מול כוחות הביטחון, וזריקות אבנים על רכבים ישראליים בצירים.

עם זאת, הרבה מהפרות הסדר בכפרים מתגלגלות בהמשך לזריקות אבנים על כלי רכב בצירים.

"אחרי שצילמתי את המקרה בבורין וראיתי את השפעת המצלמה על הטיפול במיידי אבנים, הבנתי שצריך להרים פרויקט גדול בכיוון הזה", הוא מגולל את התהוות הרעיון.

"הכוונה שלנו היא לפרוש רשת של מתנדבים שיעברו הכשרה מקצועית בתחום הצילום, ויהיו מוכנים לקפוץ לכל אירוע. אנחנו משתדלים לפזר גיאוגרפית את המתנדבים, כך שייווצר טווח הגעה מהיר מאוד של המתנדבים. לצורך העניין פתחנו פרויקט ב-giveback עם יעד גיוס ראשוני של 30 אלף שקלים, שבהם נקנה רחפנים וציוד צילום".

היעד הבא הוא סבסוד של התקנת מצלמות דרך על רכבים שנוכחים בתדירות גבוהה בצירים מועדים לפורענות.

מה אתם רוצים להשיג בצילומים האלה?

"לתיעוד של זריקות האבנים יש שתי מטרות מוצהרות", מסביר סוכות, "ראשית, מבחינה הסברתית אנחנו רוצים להעביר תמונה שלמה של מה שמתרחש פה יום יום. אני מודה שקיבלתי הרבה השראה מארגונים כמו 'בצלם' כשיצאתי לפרויקט הזה, רק שבניגוד אליהם אנחנו רוצים להעביר תמונה מלאה ולא ערוכה מגמתית.

''תמונות כאלה ייתנו גב הסברתי לחיילים במלחמה שלהם נגד אותם מחבלים. במקום לראות קלגסים שמדכאים אוכלוסייה אזרחית, יבינו שיש כאן חבר'ה טובים שעוצרים את הרוצחים. בנוסף לכך, זה גם יוצר הרתעה למתפרעים עצמם. דמיין לעצמך שאחרי שתי דקות של הפרת סדר הם רואים פתאום רחפן חג מעליהם, הם לא יודעים מה זה בדיוק וזה בוודאי ייצור פחד והרתעה".

הרבש"צים מברכים

הדברים האלה של סוכות קיבלו אישוש מהר משחשב. בשבוע שעבר פרסמה סוכנות הידיעות הפלשתינית 'אל-קודס' פוסט שבו הם מזהירים את ה"שבאב" מפני הפרויקט של סוכות.

"על פי ידיעה שהתפרסמה בערוץ 7 הישראלי", נכתב שם באנגלית, "חוליות של צלמי תמונות ווידיאו יוצבו באזורי חיכוך בהם מתנגדים פלשתינים ימחו, ויצלמו אותם כדי לצוד אותם".

וזו אכן המטרה השניה שסוכות מנסה להשיג בפרויקט התיעוד.

"אנחנו רוצים לצלם כמה שיותר משתתפים, באופן שיסייע לצה"ל ולמשטרה לתפוס את הפורעים ולמצות איתם את הדין", הוא אומר.

יש שיתוף פעולה מהצבא ומהמשטרה עם התיעוד שלכם? משתמשים בתמונות כדי לעצור את המתפרעים?

סוכות כבר מצויד במקרה של שיתוף פעולה מוצלח.

"אחרי ניסיון הלינץ' בקוצרא, הגענו קבוצה של פעילי 'עוצמה יהודית' להמשיך את הטיול. מהר מאוד התאספה קבוצה גדולה של פורעים מהכפר, והתחילו ליידות אבנים ולדרדר סלעים במדרון. אני תיעדתי את כל האירוע, ותפסתי הרבה פרצופים. אחרי האירוע העברתי לצה"ל את התמונות, והם באמת תפסו חלק גדול מהפורעים שם".

קבוצת אוכלוסייה שמברכת במיוחד על היוזמה הזאת הם רכזי הביטחון של היישובים ביהודה ושומרון.

סוכות מספר על תגובות חמות שהוא מקבל מרבש"צים באזור, שמוצאים את עצמם חסרי אונים אל מול התפרעויות בטווח אפס מהיישוב שעליו הם מגינים.

אחד מהרבש"צים האלה הוא א', שהיישוב שבו הוא גר סובל מזריקות אבנים חוזרות ונשנות, כמו גם הצתות של שטחים חקלאיים. "הצבא לא כל כך יודע איך לתפעל את האירועים האלה, חוץ מאמצעים לפיזור הפגנות שלא תמיד יעילים. אני כבר שנים מתעד אירועים כאלה בסביבת היישוב שלי, עם מצלמות באיכות די טובה. אני מצלם אותם תוך כדי מעשה, כשהם במקום שעדיין לא מסכן את חיי התושבים כמובן. פרט לכך אין לי הרבה מה לעשות".

גם א' מדווח על שיתוף פעולה פורה עם כוחות הביטחון בהעברת המידע, רק שאצלו מדובר בשיתוף פעולה שנמשך כבר שנים. "אני מעביר את התמונות האלה לגורמי הצבא והמשטרה, ולפעמים מגיש גם תלונות. הצבא לא יודע לצלם ולתעד דברים כאלה, יש להם מתעד מבצעי אחד לחטיבה, זה לא מגיע לשטח. אנחנו עושים להם את העבודה הזאת, והם מאוד שמחים על זה. מבחינתם זה כאילו הבאת להם אוצר. זה תלוי בכוח הצבאי שנמצא באותה תקופה בקו ובמידת הנחישות של המפקד לעצור את התופעה הזאת, אבל יש היענות והם מתלהבים מהדברים האלה. הכנסנו כבר כמה מתפרעים לכלא עם התיעודים האלה".

"אני מנסה להסביר לצבא כל הזמן, שזריקת אבנים שלא צילמת כאילו לא היתה", הוא ממשיך ומתאר את חשיבות התיעוד מנקודת מבטו. "גם כשזורקים אבן על רכב והנהג מגיש תלונה – אם אין תיעוד אין מה לעשות עם זה. ברגע שיש תיעוד זה קצה חוט ואפשר להתחיל לחפש את הפוגעים".

על פי מגבלות הפתיחה באש הנהוגות כיום, א' רואה את תיעוד זריקות האבנים כפתרון האפקטיבי ביותר.

"ברגע שהפורעים יבינו שהכל מצולם, זה יוריד הרבה מהתופעות האלה. אני רואה את זה אצלנו - ברגע שיש מעצרים של מפירי סדר שאנחנו הפללנו, מוקדי חיכוך מרכזיים פשוט נעלמו".

גם בפן ההסברתי א' רואה את תוצאות התיעוד בשטח.

"היו לי הרבה פגישות עם צלמים של הרשות הפלשתינית וארגוני שמאל. ברגע שאני בא עם מצלמה מולם, הם מבינים שהם לא יוכלו לסלף את התמונה וזה מוריד אותם מהעניין".

הפרויקט של סוכות ו'עוצמה יהודית' צבר תאוצה במהירות ברשתות החברתיות וגם בתקשורת הממוסדת. תורמים לא צפויים התלהבו מהרעיון, ונרתמו בצורה יוצאת דופן למהלך.

"בשבוע שעבר בחור נחמד מאזור המרכז תרם לנו רחפן, מבחינתו זו היתה תרומה לעם ישראל", משתף סוכות, "השבוע התקשר יבואן של רחפנים מחיפה, הוא רוצה לתרום חמישה רחפנים על חשבונו.

מחמם את הלב לראות אנשים שזה לא נוגע ישירות לשיגרת יומם, אבל מוכנים להשקיע הרבה מאוד מתוך תחושה של ערבות הדדית".

https://www.inn.co.il/News/News.aspx/364827

בית הנבחרים ההונגרי העביר ביום רביעי שעבר סדרת חוקים שתהפוך את הסיוע למהגרים בלתי-חוקיים לעבירה פלילית, וזאת בניגוד לעמדת האיחוד האירופי שהזהיר נגד המהלך.

החוקים זכו לכינוי “לעצור את סורוס”, על שם המיליארדר היהודי ממוצא הונגרי ג’ורג’ סורוס, שמממן רבים מארגוני השמאל הקיצוני בעולם.

על פי החוק החדש, לא ניתן יהיה לסייע למהגר בלתי חוקי שלא זכאי להגיש בקשת מקלט, לבצע פעולות נוספות במטרה לזכות בסטטוס של קבע בהונגריה. אנשים פרטיים או ארגונים שיעסקו בכך צפויים לעונש מאסר.

מפלגת האזרחים ההונגרית בראשות ראש הממשלה ויקטור אורבן זכתה בבחירות האחרונות בכשני שליש מהמושבים בפרלמנט, והיא זו שקידמה את החוק למרות התנגדות עזה מצד ארגוני ‘זכויות אדם’ ביבשת.

אורבן טען כי החוקים החדשים נחוצים על מנת למנוע מהמדינה להכנס למשבר עמוק בעקבות גלי ההגירה ההמוניים, כפי שקרה למספר מדינות באירופה בשנים האחרונות. עד כה נראה שרוב הציבור ההונגרי מסכים עם העמדה הזו, ובחר להעניק לאורבן ניצחון גורף בבחירות שנערכו בחודש אפריל.

חלק עיקרי מהקמפיין של אורבן לראשות הממשלה התבסס על התקפות נגד מדיניות ההגירה של האיחוד האירופי, ובמיוחד נגד ג’ורג’ סורוס, מי שעומד מאחורי מספר ארגונים שמטרתם סיוע למהגרים בהונגריה.

אורבן האשים את סורוס ואת הארגונים להם הוא תורם בעידוד הגירה המונית אל תוך אירופה, במטרה לשנות את תרבותה של ואת הרכב האוכלוסייה שלה, האשמות אותן סורוס הכחיש. בחודש אוקטובר בשנה שעברה התייחס אורבן להשפעתו המזיקה של איש העסקים ואמר:

רשת הארגונים של ג’ורג’ סורוס השיגה לעצמה תחומי השפעה נרחבים בתוך הפרלמנט האירופי וכמו כן בקרב גופים אחרים של האיחוד האירופי.

המטרה שלו היא לבנות יבשת אירופה חדשה שתהיה בעלת אוכלוסייה מעורבת תוך כדי השמעת גינויים לממשלת הונגריה בשל דעותיה המתנגדות להגירה”

לאחרונה הצטרף אורבן למנהיגי ימין ממדינות אחרות כמו פולין ואיטליה, בעמידה משותפת נגד שיטת המכסות של האיחוד האירופי, המחייבת כל מדינה החברה באיחוד לקלוט מספר מסוים של מהגרים מאפריקה ומהמזרח התיכון.

דובר מטעם ראש הממשלה אורבן הודיע כבר בחודש שעבר כי הונגריה נחושה להגביל את ההשפעה של ארגונים חוץ-ממשלתיים בשטחה.

“אנחנו הולכים לחזק את יסודות הריבונות שלנו אשר נמצאים תחת מתקפה”, אמר והוסיף: “רצון העם הוא שזה שיחזור למשול בזירה הפוליטית”.

מאבק ממושך

המאבק ההונגרי בהשפעה הזרה בראשות סורוס נמשך כבר תקופה ארוכה, כאשר הממשלה בבודפשט מנסה להפעיל לחץ על הארגונים אותם מפעיל איש העסקים כדי לגרום להם לעזוב את המדינה.

כך למשל, תקנות חדשות שקבעו כי שר הפנים יוכל להוציא מחוץ לחוק ארגונים “המהווים סיכון לביטחון הלאומי”, גרמו לסורוס להעביר את המכללה שהקים מהונגריה לווינה. חלק מאנשי הצוות של ארגונים אחרים הקשורים לסורוס ופעלו בהונגריה כבר עזבו את המדינה למשרדים חדשים בברלין.

כמו כן החליט הפרלמנט ההונגרי בשבוע שעבר על תיקון לחוקה שאומר כי “אוכלוסייה זרה” לא תוכל להתיישב באופן קבוע במדינה. בכך למעשה חסם אורבן את ניסיונות האיחוד ליישב מחדש בתוך הונגריה מבקשי מקלט שהגיעו למדינות אחרות באירופה.

בפגישה בנושא הגירה במטה האו”ם בניו-יורק שנערכה לפני כשבועיים, אמר שר החוץ ההונגרי פיטר שיראטו כי “בעיית ההגירה לא צריכה להיות מנוהלת, היא חייבת להיעצר”.

על פי שיראטו, הכאוס והטרור שהביאו המהגרים על המדינות האירופאיות המארחות אותן הוכיח כי הניסיון לאינטגרציה של זרים נכשל.

“הונגריה דוחה את העמדה הטוענת כי הגירה היא טובה.

הגירה היא רעה לאלה שנאלצו לעזוב את ביתם, היא רעה למדינות בהן הם עוברים בדרך, והיא מציבה אתגרים רבים למדינות היעד”, הסביר.

עוד הוסיף השר כי הפתרון לבעיה טמון דווקא במדינות הערביות העשירות, שצריכות לפתוח את דלתן לאחיהם המוסלמים.

“תוצאות הבחירות האחרונות הוכיחו כי המצביעים בהונגריה הביעו את עמדתם על הגירה בבירור. המטרה העיקרית של הממשלה החדשה היא להבטיח את ביטחונה של המדינה ואזרחיה”, אמר.

האם אירופה מתעוררת?

כפי שדיווחנו לאחרונה ב’מידה’, מגמת האנטי-הגירה החלה תופסת תאוצה במספר מדינות באירופה.

הממשלה החדשה באיטליה, בראשה עומדת קואליציה בין מפלגת חמשת הכוכבים הליגה הצפונית, הציגה תכנית מפורטת לפעולה בסוגיית המהגרים הבלתי-חוקיים, במטרה לגרש כחצי מיליון מהם מתחומי המדינה.

“הדלת שלנו פתוחה לאנשים הנכונים, אבל אלה שבאו לכאן כדי לעשות צרות ולקבל תשלומי רווחה יקבלו כרטיס בכיוון אחד”, אמר שר הפנים האיטלקי החדש מתאו סלביני.

גם שכנתה של הונגריה, אוסטריה, הודיעה לאחרונה על כוונתה לנקוט במדיניות הגירה קשוחה יותר. לפני כשבועיים דווח כי הממשלה האוסטרית החליטה לסגור שבעה מסגדים בעיר וינה ולגרש משטחה אנשי דת מוסלמיים קיצוניים.

הקנצלר האוסטרי סבסטיאן קורץ אמר שממשלתו החליטה לפרק את ארגון “הקהילה הערבית הדתית”, שהפעיל את המסגדים בווינה ונודע בקו הטורקי-לאומני שלו, והיא בוחנת מחדש את אשרות השהיה של עשרות אנשי דת נוספים.

מנגד, אירגוני זכויות אדם גינו את החוק ההונגרי החדש המכוון נגד ג’ורג’ סורוס.

ארגון ‘אמנסטי’ הבינלאומי אמר כי מדובר ב”נקודת שפל חדשה ביחסים בין הממשלה לחברה האזרחית”, והגדיר את החוק כדבר “שיש להתנגד אליו לאורך כל הדרך”.

הונגריה ואירופה אינן הזירות היחידות בהן מנסה ג’ורג’ סורוס לקדם את אג’נדת השמאל הקיצוני שלו בעזרת כסף רב.

כזכור, במסמכים שהודלפו בארה”ב לפני כשנתיים נחשף כי סורוס פעל רבות כדי להשפיע על הסכסוך הערבי־ישראלי, והשקיע בין השאר ב״הטלת ספק במעמדה של ישראל כדמוקרטיה״ בפני הקהילה הבינלאומית, באמצעות ״חיזוק הקשר של ארגוני חברה אזרחית בישראל עם שחקנים בינלאומיים, האיחוד האירופי וארה״ב״.

כמו כן התגאה ארגונו של סורוס ב״אתגור המדיניות הגזענית והאנטי־דמוקרטית של ישראל בזירה הבינלאומית, ובהשפעה על היחסים הבילטרליים בין האיחוד האירופי לישראל״.

https://mida.org.il/2018/06/28/%D7%9C%D7%97%D7%96%D7%A7-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/

תגוביות:

1.אפילו התולעים לא יסכימו לאכול את הנבלה של סורוס לאחר שהוא יתפגר. גם התולעים לא יכולות להתמודד עם הצחנה של הרוע שנודפת ממנו.

2.ניתן לשער שסורוס היה ממשפחת מקורביו של הסבא ישראל קסטנר שמכר את נשמתו לשטן כפי שקבע השופט במשפט הדיבה שהגיש קסטנר נגד מלכיאל גרינוולד והחרב התהפכה על קסטנר. גרינוולד האשים את קסטנר שמילט את עצמו וכמה מאות ממקורביו תמורת הסגרת 700,000 יהודי הונגריה שהובלו למשרפות אושוויץ.

3.סוף סוף מתחילים להתעורר. ברור שסורוס מנסה לשנות דברים באמצעות כספו בניגוד לרצון התושבים המקומיים. סורוס מנסה לכפות מצב שלא מקובל על התושבים ואולי מגיע לסורוס את התואר “מקיאבלי”.

כל תנועת המוסלמים לאירופה או לישראל אינה מקובלת כי הם אינם רצויים. מצד שני מדוע לא ילכו למדינות מוסלמיות אחרות? נראה לי שיש כאן פעולה מכוונת למלא מקומות לא מוסלמיים במוסלמים וכך לשנות את התרבות או לגרום למהומות. אני מניח שאין לזה סיבה הגיונית כלשהי חוץ מאשר שסורוס יכול.

רואים איך צרפת ואנגליה התשתנו מאז שהמוסלמים נכנסו לתוכה. לא צריך להיות רוב כדי לשנות את תרבות המדינה. מספיק להיות כמות שהיא מסה קריטית לשינוי. רואים איך ארדואן מאיים בגלי הגירה של מוסלמים אם לא יתנו לו מה שהוא רוצה, לכן טוב שמדינות שונות באירופה מתעוררות לפני שיהפכו למדינות מוסלמיות.

4.ברכות לשותפים הלאומים שלנו בהונגריה על המשך בלימת המזימות של סורוס חתרן הסדר העולמי החדש!!!

5.ומתי יוציאו אל מחוץ לחוק את הארגונים של סורוס בישראל? אני מתכוון לקרן ולשלוחות הרעל שלה בצלם, שוברים שתיקה, שלום עכשיו וכל שאר שונאי ישראל עם השמות המפוצצים.

גל הירש - שלושה פרקים ואפילוג

מערכה ראשונה - מה היה לנו

בוקר אחד קם אדם ולומד מהתקשורת בישראל שהוא פושע בינלאומי והוא בכלל לא ידע שהוא כזה...

הרי ערב לפני, התבשר רשמית שהוא מועמד השר לתפקיד מפכ"ל המשטרה.

קדמו לכך פגישות, דיונים ובדיקות בדבר התאמתו, כישוריו וגישתו לתפקיד. תוכננו מהלכים ותכניות והוא נמצא ראוי.

הוא לא ביקש להיות מפכ"ל, הוא התלבט ושקל אבל זו היתה קריאה לדגל והוא כדרכו - התייצב!

עד לאותו מינוי נחשב לעילוי, לוחם אמיץ, מפקד, מנהיג ומודל לחיקוי. הוא חינך לוחמים וקצינים, הוביל כוחות ומבצעים, לחם במלחמות ונפצע קשה והוא נכה 59% לצמיתות...כן, היו מחירים לעמידתו בחזית כל השנים - לו ולמשפחתו, מחירים כבדים!

אבל זה היה למען המדינה ומבחינתו - זה שווה הכל!

שלוש שנים אחרי: אותו אדם - גל - חברי, בן זוגי, נתון עדיין בחקירות משטרה, הוא מוגדר "חשוד בפלילים", הכל בחיינו נפגע, חלק משמעותי ממש נהרס והסוף עדיין לא מסתמן.

"פרשת גל הירש" אינה הראשונה מסוגה, ולצערי נראה שגם לא האחרונה.

ה"סיכול הממוקד" שהוא מונח שב״כי ללוחמה בטרור, הפך לאמצעי לגיטימי לסיכולם של אנשים המתמודדים על משרות שונות בתחומים שונים.

בסיכול הכל מותר - המטרה מקדשת את כל האמצעים, כולל השמדתו של הנבחר וזה אומר למשל:

חיסול שמו הטוב, פרנסתו, ניטרולו מכל פעילות, פגיעה במשפחתו, בצינעת הפרט שלו, ציתותים לו ולסביבתו, מעקבים, חיפושים בבית ובעסק הפרטי ועוד ועוד...

הכל בשרות החוק (לכאורה), שהרי מדובר בסכנה לציבור וצריך להילחם בה מלחמת חורמה.

לכך מגייסים המסכלים את התקשורת (והיא מתגייסת), משרדי יחסי ציבור (והם נענים), חוקרים פרטיים(למה לא?), הורים שכולים (אמרנו שהכל מותר), אלופים וקצינים בדימוס (רוע במקום רעות), המשטרה (לפעמים פשוט משתמשים בה), פוליטיקאים (לצרכיהם), עיתונאים מטעם (יש בישראל עטים להשכיר), פרשנים (יש גם פרשנות להשכרה).

הפרוצדורה מאפשרת את הסיכול כך שהכל יהיה בשם החוק, למען בטחון הציבור וגם לשימושים הסברתיים, למשל כדי להוכיח לאירופים (OECD למשל) שמדינת ישראל נלחמת בשחיתות.

בארגונים מסויימים קיים עיקרון העל שנקרא "ריסון הכוח".

זו סוגייה קריטית במקום האוחז בהמון כוח, אבל לא בכל מקום קיים הערך הזה. הציבור למד שגופים עם המון כוח לא רואים ממטר! אצלם אין ריסון לכוח.

3 שנים של סיוט, רדיפה וסבל שלא יתואר אנחנו עוברים, ובקרוב כבר חילופי המפכ״ל שמונה ב-2015 במקום גל.

זה הוריקן בדרגה 5, גל בתוך הסערה והנה האמת מתחילה לבצבץ, העם שומע סיפור שלא יאמן, נחשפת הקנוניה לסיכול המינוי.

אני אומרת לכם - ידענו על כך בזמן אמיתי, אבל לך תוכיח שזה סיכול יזום אז, בקיץ 2015 כשמדינה שלמה מוסתת ע״י בעלי אינטרסים המדגישים כמה גל מסוכן למדינה.

במשך 30 יום חוויתם השתלחות פרועה, רוע, רצח אופי - מבצע חיסול!

גם אם רציתם, לא יכולתם לשמוע אותנו. שטפו למדינה את המוח וחלק האמינו.

מערכה שניה - מה קורה לנו

השחיתות וחלקה בסיכול המינוי כיום ברורה לכל וחד משמעית...

אבל גם אחרי שהסיכול הצליח וגם כשכבר נחשף, נמשכים המאמצים להצדיק בדיעבד את הסיכול ולהוכיח (בכוח) שגל לא ראוי.

עבור חלק מכלי התקשורת בישראל "פרשת גל הירש" אינה קיימת והיא נחלתם של ערוצים מסוימים.

הערוצים המתעלמים מהפרשה (חברת חדשות מסויימת ... עיתון של מדינה , ערוץ שהחליף את המספר שלו...) ידעו לתקוף היטב את המינוי ולשרת את מאמצי הסיכול ונשאלת השאלה למה ומי עומד מאחוריהם.

הם ידעו אז היטב לטפול חשדות, שמועות והאשמות, להתעקש על הנרטיב הסיכולי. הם לא סיפרו לכם במאוזן על הלוחם, המפקד, הפצוע, המחנך, איש ההסברה, התורם, הפטריוט...היו בהם אפילו מי שבחוצפתם קראו לגל להסיר את מועמדותו! בשידור!

וגם כעת (כשכל העם שומעים ורואים את הקולות) הם בוחרים למלמל ולהתעלם מהפרשה למרות שנדרשת מהם אתיקה ואיזון בסיקור תקשורתי.

מערכה שלישית - לאן פנינו

החקירה הזו תסתיים, במוקדם או מאוחר!

א - כי גל הוא נקי כפיים

ב - כי יש אנשים טובים במערכות שמניתי לעיל, שהצדק הוא נר לרגליהם.

ג - כי אנחנו נמשיך להילחם בכוחות השחור והרוע.

ד - האמת יוצאת ותצא לאור ושום שטיקים והשהיות לא יועילו.

ה - כשהייתי קטנה, לימדו אותי שהטובים מנצחים. כך חייב להיות.

ערב יום הכיפורים - אפילוג

אני רק שאלה: על מי ובמה גל מאיים כל כך, שמופעל סיכול מורכב כדי להשמידו?

ובענייני חשבון נפש - עוד שאלה אליכם: אתם הבוחשים, המסכלים, הסייענים, הסייענים למחצה...וגם לאדישים ולמיתממים - היה שווה לכם?

אתם לא מתביישים?

נזכרתי - בשביל חשבון נפש צריכה בכלל להיות נפש.

אני מקווה שיש לכם אחת כזאת.

דונה

מקור:

אנחנו נהיה מוכנים לוותר על הריבונות בעיר העתיקה.

רביב דרוקר: כולל הכותל?

אולמרט: כולל הכותל. אמרתי לו: תשמע. אני אומר לך עכשיו משהו ותיזכור את דבריי. יעברו 50 שנה עד שיקום עוד פעם ראש ממשלה ישראלי ויציע לך מה שאני מציע לך עכשיו.

https://www.youtube.com/watch?v=YObM9NqQvaE&feature=youtu.be

תגוביות:

1.באיזו זכות יש לגנב ופושע מורשע שישב בבית הסוהר והורשע בבית משפט למכור את עיר הבירה של ישראל, ארץ אבותינו עוד מימי התנ"ך שנכתב אלפי שנים לפני שיש"ו הנוצרי וגם מוחמד המוסלמי בכלל נולדו ובאו לעולם עם הכתות המעוותות שלהם...

חוץ מזה עוכרי הדין של הגנב והפושע המורשע טענו כל הזמן שהוא מצוי על ערש דווי והולך למות כל רגע ולכן חובה על בית המשפט לקצר בעונשו ולשחררו מבית הסוהר והנה עברו שנים והוא חזק כמו שור.

2.והעיקר שאולמרט מספר לכולם שביבי מפיץ עליו שקרים כשהוא אומר שהוא רצה לוותר על הכותל!

3.אהוד אולמרט קווים לדמותו: ראש עיר מושחת. ראש ממשלה שמכר את קודש הקודשים. אבא לילדה שמעודדת סרבנות וקוראת לחיילי צה"ל רוצחים והיום תשוש נפש ואידיוט שימושי, שמנסה לעזור לפלסטינים להימלט מהמצוקה הדיפלומטית שהם נקלעו אליה ובוגד באינטרס הישראלי. ספרי ההיסטוריה לא יזכרו אותו ואם כן, אז רק בתור דמות נלעגת ועלובה.

בתוכנית המקור בערוץ 10

17.11.2015

******

ראיון עם אולמרט 2013

לפני פחות משעה הציג אולמרט את פרטי הצעתו להסכם שלום בין העמים, הצעה חסרת תקדים במונחים ישראלים - שכמוה מעולם לא הונחה בפני מנהיג פלסטיני.

אולמרט למעשה הסכים לוותר על הריבונות בהר הבית, המקום הקדוש ביותר ביהדות, והציע שבמסגרת הסכם השלום, תנהל את מתחם "האגן הקדוש" ועדה מיוחדת של נציגי חמש מדינות - סעודיה, ירדן, פלסטין, ארה"ב וישראל. הם שמעו מאבו מאזן כי אולמרט הציג בפניו לא רק את פרטי ההסכם, אלא גם מפה גדולה, שעליה שורטטו גבולות המדינה הפלסטינית העתידית...

-אבל בעצם ויתרת על הריבונות הישראלית בהר הבית.

"נכון, ויתרתי על ריבונות בהר הבית אבל אין ריבונות לאף אחד אחר. יש ניהול משותף של חמש מדינות".

-מאיפה הרעיון הזה?

"זה כבר מהראש שלי. הייתי עסוק בזה יומם ולילה. אני גדלתי בהתיישבות הבית"רית. זו התיישבות שלא ראתה ביישובים אמצעי להשגת מטרות פוליטיות. רבים מ'נסיכי הליכוד' חושבים כמוני ודרכם דומה לשלי. סלי ודן מרידור לדוגמה. ברגע שהגעתי למסקנה שהברירה היא בין מדינה יהודית דמוקרטית לבין מדינה אחת לשני העמים, הסקתי את המסקנות. הבנתי את זה עוד כשהייתי ראש עיריית ירושלים. לכן עזבתי שם וחזרתי לזירה המדינית".

-אז מה אמר אבו מאזן על ההצעה הזו? הוא הסכים לרעיונות?

"הוא לא אמר שהוא מתנגד לרעיון שלי בנוגע ל'אגן הקדוש'. היה ברור לי שהוא מסכים. הוא אמר לי 'תשמע, זה עושה רושם מאוד רציני'. אמרתי לו 'בוא תחתום בראשי תיבות על המפה. תוך יום-יומיים נטוס לארה"ב ונכנס את מועצת הביטחון של האו"ם ונאמר לה שזה הסכם השלום בינינו. כל מועצת הביטחון תאשר ואז נכנס את העצרת הכללית ונבקש הצבעה".

https://m.maariv.co.il/news/new.aspx?pn6Vq=E&0r9VQ=KGDI