קבוצות דיון
גילוי מסמכים
נושא #20516
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
|
lurker
חבר מתאריך 18.9.05
15764 הודעות | אור ליום ראשון ט''ז בחשון תשע''א
20:43 23.10.10 |
|
למי הקדישה הקרן לישראל חדשה את הדיווח השנתי ב2002?
|
עבר עריכה לאחרונה בתאריך 23.10.10 בשעה 20:46 על-ידי גלובל (גלובל)
מי כתב את הקטע הזה ובאיזו מסגרת?"..אין מוסד בישראל המגן על ליבה ונשמתה של מדינתנו יותר מבית המשפט העליון. בזכות פסיקת בית המשפט העליון בעתירות שהגישו ארגונים שהקרן תומכת בהם פוליטיקאים ערבים לא נפסלו בבחירות האחרונות. בית המשפט פסק כי על המדינה להכיר ביהדותו של מי שהתגייר באמצעות רבנים קונסרבטיביים ורפורמים ולרשמו כיהודי במרשם האוכלוסין. הוא גם הגביל את השימוש באזרחים פלסטינים כמגינים אנושיים.."
רצ"ב תמונת השער ועמוד הפתיחה של הדו"ח השנתי של הקרן לחיסול ישראל (הקרן החדשה לישראל) משנת 2002.
דברי ברכה, שבח וחנופה לסייען הראשי של הקרן לחיסול ישראל - בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ.
דברי תודה והודאה בשתוף הפעולה ההדוק, בין ארגוני השטנה של הקרן החדשה לישראל ובית המשפט העליון – השופט בדימוס יצחק זמיר
תצלום הקטע בו מודים ראשי הקרן לישראל חדשה לבית המשפט העליון ומפרטים את ההשגים שלהם:
השארת בוגדי מפלגת בל"ד בכנסת. הכרה בגיור רפורמי. פגיעה חמורה ביכולת המגן של חיילי צה"ל (נוהל שכן)
לא נותר אלא להזכר באימרה זו מהתלמוד:
"זונות מפרכסות זו את זו"
(שבת ל"ד ע"א) נשיאת בית המשפט העליון בפגישה עם חברים מקרן פורד והקרן לישראל חדשה
תיעוד דברי החנופה וההודאה בקשר השנאה למדינה היהודית, תוך קידום "מדינת כל אזרחיה", בשותפות - בין בית המשפט העליון לקרן החדשה לישראל
NIF Salutes Israel’s Supreme Court
Out of deep respect and gratitude for the work of the Supreme Court, the New Israel Fund honors the Court in this year’s annual report. In 2002, our grantees looked to the Court, as they consistently have in the past, to protect basic civil and human rights, to help civil authority reduce religious control over everyday life and to preserve the integrity of Israel’s democratic process. The building itself — featured on the cover and on this page — brings to life Psalm 85:12, which served as one of many inspirations to the architects who designed it. We salute the Court’s ongoing commitment to Israel’s democracy. I am very pleased by the New Israel Fund’s recognition of the Israeli Supreme Court’s role in advancing human rights, equality before the law, and principles of fair government in Israel.
Over the past several years, the Court has been subject to severe criticism, aimed primarily at weakening its authority and damaging its credibility. The critics are trying to make it difficult for — or even to prevent — the Court from effectively critiquing the Knesset, the government and other public bodies. Addressing this danger requires presenting the public with a true picture of the Court, its role and contribution to Israeli society — as the New Israel Fund seeks to do. As one deeply familiar with the Court, both as a former justice and a law professor, I can say that the Court is a remarkable institution, compared not only to other public bodies in Israel, but to its peers in other countries. As the final line of defense for human and civil rights in Israel, the Supreme Court decided, some twenty years ago, to open its doors to every individual and organization presenting a claim in the name of the rule of law. Through its gates have entered many of the country’s leading public interest organizations in their quest to protect human rights and ensure the fairness of government. These organizations have made an important contribution to the rule of law in Israel, with their petitions driving many of the Court’s most significant rulings in the field of human rights. As you salute the Court, you and the organizations you support deserve recognition and praise as well for advancing the values of the strong democratic society we all envision Israel to be — now and in the future. Sincerely, Itzhak Zamir Retired Supreme Court Justice
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
lurker
חבר מתאריך 18.9.05
15764 הודעות | אור ליום ראשון ט''ז בחשון תשע''א
21:05 23.10.10 |
|
5. לא הם הבעיה. הבעיה בבית המשפט העליון והמערכת הפוליטית
בתגובה להודעה מספר 4
|
ההודאה הגלויה, כפי שנחשפה כאן היום, בקשר שבין כל האסונות שהביאו עלינו ארגוני השנאה של הקרן לישראל חדשה, לבין בית המשפט העליון - מחייבת אותנו לחשבון נפש.ובעיקר את כל חברי הכנסת שיזמו ודחפו את חקיקת חוקי היסוד, שבאמצעותם השתלט אהרון ברק, נביא "מדינת כל אזרחיה" על המדינה, השתלטות עוינת. כל עוד לא יאזרו, חברי כנסת מהימין, עוז - לבחון מחדש את חוקי היסוד ולהגביל בחוק את האקטיביזם השיפוטי של בית המשפט העליון, אין טעם לקרוא להעמיד לדין את חבר הבוגדים מהשמאל שיושבים בארגונים כגון : מחסום ווטש, יש דין, קואליציית נשים לשלום, רופאים לזכויות אדם ודומיהם.. יש להם אבא - והיום זה ברור לכול. לאבא הזה קוראים בית המשפט העליון והכנסת האימפוטנטית. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
baram78
גולש אורח
| יום ראשון ט''ז בחשון תשע''א
18:28 24.10.10 |
|
17. גשר בין מדינת כל אזרחיה למדינה היהודית | אורי ברעם
בתגובה להודעה מספר 5
|
גשר בין מדינת כל אזרחיה למדינה היהודית | אורי ברעם
רק החתירה לגשר על הפערים, רק הרצון למצוא את המשותף, רק היכולת לשלב ידיים ולשתף יחד פעולה, על-מנת למצוא פתרונות ולהוציא לפועל את מימוש הערכים המשותפים, יוכלו להביא את כולנו יחד למישור גבוה יותר של מציאות מוסרית וערכית בה כולנו נוכל לתרום ולהעניק לצורך התפתחותה והתרחבותה של החברה ▪ ▪ ▪ הבה נבחן את ההנחה שהשמאל הקיצוני, נציג האליטה הישנה, מנסה להסתיר את המניעים האמיתיים שלו. לשיטתם, הציונות, נכון להיום, נטשה את הסוציאליזם ואת הדאגה לחלש באשר הוא, ובעצם בגדה בערכים של מייסדי המדינה. האם זוהי הסיבה שהאליטות הישנות נאבקות בחירוף-נפש על הגדרתה של מדינת ישראל מחדש, ובעצם פועלות בכל כוחן לקדם ערכים חברתיים אנטי-לאומיים תוך שלילת זהותה היהודית של המדינה?
מה שמחליף את הציונות ואת היהדות לדידם, הוא המאבק למען החלש ללא הבדל דת, גזע, מין ולאום. יתרה מכך, את הלאום הם שואפים לשלול ולבטל. זוהי נקודת המוצא שדרכה ניתן להבין מדוע הם רואים ביעד של "מדינת כל אזרחיה", משאת נפש שמטרתה הסופית היא ביטול ההגדרה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. ניכר, שנציגי האליטה הישנה - וזה לא משנה היכן הם ממוקמים במפה הפוליטית - רואים בציונות תנועה שבעצם בגדה בערכיה הבסיסיים ובמטרתה המקורית לכאורה, שהיא: הקמת מדינה סוציאליסטית ולאו-דווקא מדינה יהודית. יש לשים לב לדרך שבה הם יוצרים מצג-שווא לפיו יש לכאורה רק שתי ברירות שבהכרח באות זו על-חשבון האחרת. היהדות מצד אחד, שמוצגת על ידם כגזענית וכמיושנת, מול ערכים אוניברסליים של דאגה לחלשים באשר הם. ערכים אלה משקפים לשיטתם את כל הטוב והנאצל בעולם, בעוד היהדות בהכרח משקפת את שורש כל השוביניזם, ה"קפיטליזם החזירי", הלאומנות, הגזענות, הפטריארכליות, הרצחנות, האלימות, הכיבוש, הפשיזם, החשיכה והרוע בעולם. מניפולציות אלה באות להסתיר בעצם אידיאולוגיה סדורה שהם כנראה מתביישים להצהיר עליה בגלוי: שלילת הדת והלאומיות היהודית, שלילת הציונות ושלילת זכותם של היהודים להגדרה לאומית, לבית לאומי בארצם ההיסטורית וליצירת חברה ותרבות יהודית פורחת ומשגשגת. בסיס המאבק של השמאל יש להציף אל לב המודעות הציבורית את מה שבאמת עומד בבסיס המאבק של השמאל. במידה שאין הדברים נכונים, חובת ההוכחה וההתמודדות העניינית עם הטיעונים האלה, חלה על נציגי העמדות הללו. ההנחה היא שבבסיס המאבק של השמאל מונחת אידיאולוגיה אנטי-לאומית ביסודה, שמייצרת מצג-שווא, לפיו היא מגינה על החלשים באשר הם, בלי קשר לדת, מין ולאום. נציגי האידיאולוגיה הזו עושים כל שלאל ידם להילחם ביהדות כדת וכלאום תוך הצגתם כמנוגדים, שוללים, מפריעים וסותרים את הערכים הללו. בפועל, הדבר נעשה בצורה מניפולטיבית ודמגוגית בשלל מאבקיהם למען ילדי העובדים הזרים ה"חלשים", למען הבדואים ה"חלשים" באל-עראקיב, למען זכויות הנשים ה"חלשות", למען הערבים ה"חלשים", למען הפלשתינים ה"חלשים", ועוד מאבקים שביסודם דמגוגיה ומניפולציות רגשיות הבאות לנגח את התשתיות הערכיות של עם ישראל. הם לעולם לא יפעלו למען "יהודים חלשים". יש להביא אל לב המודעות הציבורית את הצורה בה הם מבססים את מאבקם הדמגוגי על בסיס התעלמות מוחלטת מסוגיות הנוגעות ללאומיות היהודית ולדת היהודית. יש לשים לב כיצד הם מתעלמים משאלות של מסורת יהודית, מורשת יהודית, צדק היסטורי, עובדות וכיו"ב. הם מציגים את ערכי היהדות כמנוגדים, וככאלה שסותרים את הערכים ה"נאצלים" של ההגנה על החלשים, החלכאים והמדוכאים. עלינו לשים לב כיצד כל אימת שישנו ניסיון כן להביא אל הדיון את ערכי היסוד של העם והדת היהודיים, נציגי האליטות הישנות מיד שוללים כל אפשרות לדיון ענייני ושולפים כינויי גנאי חסרי הקשר בסגנון: "פשיזם", "לאומנות", "גזענות", "מקארתיזם", "סתימת פיות" ועוד.
אך זאת יש לומר בגרון ניחר ובקול גדול: אין דבר יותר שקרי ורחוק מן המציאות מהצגת היהדות כמנוגדת לערכים הומניים של חסד ותיקון עולם. העם היהודי מבוסס כולו לאורך דורות על ערכים ומעשים של הגנה על החלשים. ערכי הנצח של העם היהודי הם אמת, צדק, שלום, חירות, חיים, אחווה וחסד.במקום לנגח את היהדות ולשלול אותה, יש לבחור באתגר של הכרתה האמיתית. יש ללמוד את התורה באמת, ולזקק מתוכה את הערכים הנשגבים והנעלים באמת, שקיימים בה באופן אינסופי. יעיד כל מי שלומד אותה באמת ובכנות, על עומקה הנהדר והאינסופי, ועל האוצרות שהיא מבטיחה למי שבאמת בא ללומדה כדי לפגוש בה באמת ובתמים את נשמתו. מתוך לימוד אמיתי, עמוק וכן של התורה, ניתן להתעלות מעל הפרדוקס המדומה שמנסים לייצר, כאילו יש סתירה בין ערכים ליברליים לערכי התורה. מתוך התעלות מעל הסתירות שקיימות כביכול בין הערכים העל-לאומיים לערכים הלאומיים והדתיים של היהדות, ניתן לייצר סינרגיה מופלאה שתביא לעולם אפשרויות חדשות למימוש ערכים מקודשים ואוניברסליים שחשובים לכל אדם באשר הוא אדם. הערכים של אמת, צדק, שלום, חירות, חיים, אחווה וחסד הם ערכים יהודיים ואוניברסליים כאחד. יש למצוא את הדרך לגשר בין נקודת המוצא האוניברסלית לבין נקודת המוצא היהודית. אין להנציח מאבק מלאכותי שביסודו הוא אינו לשם שמים. הנצחת מלחמת חורמה בין שתי השקפות העולם הקוטביות הללו, תביא רק ליותר סבל ותמנע את מימוש הערכים ששני הצדדים שואפים להגשים בסופו של דבר. רק החתירה לגשר על הפערים, רק הרצון למצוא את המשותף, רק היכולת לשלב ידיים ולשתף יחד פעולה, על-מנת למצוא פתרונות ולהוציא לפועל את מימוש הערכים המשותפים - יוכלו להביא את כולנו יחד למישור גבוה יותר של מציאות מוסרית וערכית בה כולנו נוכל לתרום ולהעניק לצורך התפתחותה והתרחבותה של החברה האנושית בה אנו חיים. לסיום, אמחיש את דבריי באמצעות דברי הנביא היהודי, ישעיהו בן אמוץ , שמהווים את הבסיס האמיתי והשלם לערכים שכולנו שואפים לראותם מתממשים בעולמנו: הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, וַעֲנִיִּים מְרוּדִים תָּבִיא בָיִת: כִּי-תִרְאֶה עָרֹם וְכִסִּיתוֹ, וּמִבְּשָׂרְךָ לֹא תִתְעַלָּם. אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, וַאֲרֻכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח; וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, כְּבוֹד יְהוָה יַאַסְפֶךָ. אָז תִּקְרָא וַיהוָה יַעֲנֶה, תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי: אִם-תָּסִיר מִתּוֹכְךָ מוֹטָה, שְׁלַח אֶצְבַּע וְדַבֶּר-אָוֶן. וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ, וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ; וְזָרַח בַּחֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ, וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם. וְנָחֲךָ יְהוָה, תָּמִיד, וְהִשְׂבִּיעַ בְּצַחְצָחוֹת נַפְשֶׁךָ, וְעַצְמֹתֶיךָ יַחֲלִיץ; וְהָיִיתָ, כְּגַן רָוֶה, וּכְמוֹצָא מַיִם, אֲשֶׁר לֹא-יְכַזְּבוּ מֵימָיו. וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם, מוֹסְדֵי דוֹר-וָדוֹר תְּקוֹמֵם; וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר פֶּרֶץ, מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת. אִם-תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי; וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ יְהוָה מְכֻבָּד, וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. אָז, תִּתְעַנַּג עַל-יְהוָה, וְהִרְכַּבְתִּיךָ, עַל-במותי (בָּמֳתֵי) אָרֶץ; וְהַאֲכַלְתִּיךָ,נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ--כִּי פִּי יְהוָה, דִּבֵּר.
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
מכתב זה והנלווה אליו, על אחריות ועל דעת הכותב בלבד
| |
|
|
|
|
|