ב"ה
תאריך : יום ב' ט"ו כסליו תשע"א
22.10.2010
לבקשת לבקשת ולבקשת
השר אלי ישי
שר הפנים אלוף (מיל.) עמוס גלעד
ראש אגף במשרד הביטחון ד"ר גלעד נתן
חוקר מרכז המחק והמידע
הכנסת, י-ם.
מוגשת בזאת חוות דעת וכן מסמך אקדמי מבסס בעניין איסור החזרת מבקשי מקלט, הכרתם כפליטים ועיצוב מדיניות המוכרת בחוק הבינלאומי כלפי התופעה. נייר זה כולל מסקנות אחדות כדי לסייע לרשויות המדינה לגבש מדיניות מיידית לניהול המצב שנוצר.
הכותב הוא בעל תארים משפטיים (מצ"ב אישורים כנספח) וכן משמש כמרצה למשפט העבודה במכון תמר ודירקטור באתר "עולם המשפט" שליד אונ' בר אילן. מסמך זה אינו חוות דעת מלאה והוא נכתב רק כחלק בלתי נפרד מהדיון אשר התקיים בוועדת הכנסת בעניין זה. ככול שמחבר המסמך יתבקש ע"י הגורמים המנויים לעייל תוגש חו"ד במסמך מלא. הפנייה הראשונית אל הכותב התבצעה ע"י חוג הפרופסורים לחוסן מדיני (ע"ר).
המסמך המבסס המצ"ב נכתב ע"י ולדיסלבה סטוניובה, מעמדת לתואר שני במשפט זכויות אדם בקונסוליה לסטודנטים אמריקאים למו"מ בינלאומי. המסמך המבסס הוא אקדמי ולא נכתב בהשפעתו של השיח הישראלי בעניין ואולם מסמך זה מבקש להראות התאמות בעלות עניין בהקשר המקומי.
איכותו של המסמך המבסס
חשיבותו של המסמך המבסס טמונה בריכוזם של מקורות חשובים ביותר במשפט הבינלאומי הדנים בחובתה של מדינה על פי המשפט הבינלאומי לנהוג כראוי במבקשי מקלט. המסמך קובע כיצד יש להגדיר מי הוא מבקש מקלט ראוי ומביא סקירה מלמדת בעניין המצב הקיים בעולם. נראה שמסמך זה מצניע את הדין המנהגי הבינלאומי הקיים. משפט בינלאומי מנהגי, בוודאי בהקשר ריבונותן של מדינות, הוא אולי בעל התוקף הרחב ביותר במשפט הבינלאומי כולו ואולם מן הדיון במסמך המבסס ניתן ללמוד גם עליו.
מבקש מקלט מי הוא
מבקש מקלט הינו מי שמגיע לטריטוריה של מדינה זרה, או מדינה בה הוא זר ושם טוען שהחזרתו למדינה ממנה בא עלולה להוות סיכון לביטחונו האישי. לכול מדינה זכות ריבונית להסיג את רגלו של מי שנכנס אליה ללא רשות ולהשיבו לטריטוריה ממנה הוא חדר אליה מבלי לבדוק את עברו או מוצאו ואולם לכול מדינה חובה לכבד את החוק הבינלאומי ולכבד את זכותו של אדם שהחזרתו כרוכה בסיכון חיים ולאפשר לו להגיש למדינה בקשה רשמית לקבלו כפליט. המאמר קובע שכדי לכבד את החוק אין מנוס ועל המדינה להקים רשות שיפוטית אשר בודקת את בקשות המקלט הללו וכך אכן מקובל ברוב המדינות המפותחות. המדובר באפיון אותו מצפים למצוא בכול מדינה בה קיימת כלכלה איתנה.
מכאן ברור כי קיומה של רשות לטיפול בפליטים היא הכרח כדי לעמוד בדרישות החוק הבינלאומי אלא אם כן מדינה מוותרת למעשה על ריבונותה ומאפשרת כניסה לתחומה ללא אבחנה.
מי הוא פליט
מי שחודר לתחומה של מדינה ולא זכה על ידה להכרה כפליט הרי הוא אינו פליט עפ"י הגדרת המשפט הבינלאומי. כותבת המאמר המבסס מעלה תיאוריה לפיה מדינה אשר באופן גורף מונעת את הגישה לתחומה לפליטים מכשילה למעשה את ביצועו של החוק הבינלאומי בעניין פליטים ואולם היא מודה כי אין לפליט מסוים זכות לטעון למקלט במדינה מסוימת בה הוא בחר וכפי העולה מהסקירה של המנהג הבינלאומי מדינות אכן נוהגות כחלק מריבונותן על שטחן למנוע את חדירתם של זרים לתחומן מבלי לבדוק את שאלת היותם פליטים.
כן ברור שכול זר אשר לא הגיע לרשויות החוק לקבלת אישור כפליט הרי שהחוק הבינלאומי לא מעניק לו מעמד אוטומטי כפליט וכן בוודאי לא מוענקת במקרה כזה זכות לחופש תנועה או זכות להשתלב באופן כלשהו במעגל העבודה. זכויות אלו הן חלק מריבונותה של המדינה ומי שהגיע לתחומה אינו זכאי לקבלן ללא אישור מפורש.
גם הסמכות להכרה במבקש מקלט כפליט היא חלק מריבונותה של המדינה בה מוגשת הבקשה למקלט. שיקול דעתה של מדינה לאשר או לאשר את מעמדו של מבקש מקלט, ככול שהשיקול נעשה בהליך ראוי, אינו יכול שיהיה נתון לערעור ע"י גורם חוץ מדינתי כלשהו. בעניין זה יש לציין שמדינות נוהגות לבדוק בחשדנות יתירה בקשות של מבקשי מקלט שהוכיחו שלא נכנסו לשטחן בתום לב ומנהג זה נחשב לאחד הכללים החשובים והמוכרים במשפט ההגירה בעולם.
המלצות ליישום
1. משרד הפנים בשיתוף עם הרשויות המפקחות על הגבולות יקים רשות לטיפול בפליטים. מדיניות הרשות תאזן בין ריבונותה של מדינת ישראל וצרכיה האזרחיים לבין החוק הבינלאומי. הרשות תכיל גוף שיפוטי שסמכותו תוגדר לטפל בבקשות מקלט של מי שטוענים למעמד כפליטים.
2. רשויות המדינה יעבירו באופן מסודר ומתואם ללא פגיעה בזכויותיהם ובתאום עם ארגונים בינלאומיים את האזרחים שחדרו לטריטוריה של המדינה ולא הגישו בקשת מקלט או שבקשתם נדחתה.
3. וועדת הכנסת לטיפול בעובדים הזרים תוסמך באופן קבוע לחקיקת משנה שאת נוסחה יקבע שר הפנים בתאום עימה. החקיקה תקבע מהם הכללים לקביעת מעמד פליט בישראל. על השר והוועדה יהיה לאזן בין החוק הבינלאומי ובין מצבה הביטחוני כלכלי של המדינה. הכללים ישמשו את הרשות לטיפול בפליטים.
4. משרד החוץ יקים גוף לטיפול בבעיית הפליטים ולגיוס סיוע בינלאומי לטיפול בפליטים, לרבות סיוע מארגוני הפליטים של האום הפועלים באזורנו. משרד החוץ יהיה מוסמך לקבוע איזו מדינה אחראית להפרת זכויות האדם שיצרה את הסיכון הנשקף לפליטים אם יושבו אליה.
5. על הסיוע לפליטים לכלול קליטה במדינות מתאימות לרבות העברתם למדינות מוצאם ובמיוחד למדינה הסמוכה ממנה הגיעו ברגע שיתאימו התנאים. משרד החוץ יטען לעקרון השוויון שהוא אחד מעקרונות היסוד במשפט ובמשפט הבינלאומי בפרט ומחייב גם את סוכנויות האום.
6. המדינה תגביל את הגישה לשטחה באופן שלא תיפגע גישה מסודרת לשטחה ותציב במעברי הגבול מתקני מעבר שיכללו נציגים של רשות ההגירה והטיפול בפליטים.
בברכה ובכבוד רב,
שמעון הלוי
משפטן
טל' 0523011287
[email protected]
העתק: מזכירות וועדת הכנסת לעניין העובדים הזרים והחברים בה.
נספח
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
