תפילה למען תושבי/ות אל-עראקיב מאת ראביי אריק אשרמןלשבת וישב תשע"א
איכה ישבה בדד אל-עראקיב היתה כאלמנה זו הפעם השביעית? ויצא מבת ציון כל הדרה. ייחלנו שמדינתנו "תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה, בלי הבדל דת ומין", והנה נכזבה תוחלתנו.
אלוהינו ואלוהי קדמונינו (אבותינו; אבותינו ואמותינו) בקש את הנרדפים/ות, על לא עוול בכפם/ן. עמוד לצד אחינו ואחיותינו, אזרחי/יות המדינה ושותפים/ות לגורלה, שאוהליהם/ן שדדו וכל מיתריהם/ן ניתקו. תחזקנה את ידיהם/ן בעוד חורשי/ות רעה מתכוונים/ות לחרוש בתיהם, לנטוע יערות במקומם, ולהותיר רק את בית העלמין שלהם, עדות לדורות הרבים שחיו במקום. יהי רצון שבקרוב ובימינו נראה יערות רבים בכל הארץ, אבל לא על הריסותיהם של ישובי הבדואים.
שבת היא מלזעוק, אך עוד לא אבדה תקוותנו למדינה שכן "תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל". חזק את רוחנו למען לא נחשה, כדי שחזון נביאך יוגשם, "יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה. ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".
ויהי נועם ה' אלוהינו עלינו
ומעשה ידינו כוננה עלינו
ומעשה ידינו כוננהו.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
עיתונאי מקוון
צל"ש
