תופעה: תשובת התלמיד במבחן באזרחות: ''מוות לערבים''  

אלו אזרחים יהיו בני הדור הצעיר בישראל? לא כל כך טובים, לפחות לפי תחזיות המורים לאזרחות, שמתקשים להתמודד עם תופעת הגזענות ההולכת וגוברת בבתי הספר. שלושה שבועות אחרי פרסום העצומה שקראה לשר החינוך, גדעון סער, לפעול למיגור נגע הגזענות בקרב הצעירים, סיפרו ל-ynet כמה מורים על המציאות האלימה והקיצונית, עמה הם נאלצים להתמודד יום-יום.

באחד המקרים, תלמיד בכיתה י"ב מבית ספר בצפון הארץ כתב בהדגשה על טופס מבחן באזרחות "מוות לערבים". במקרה אחר, תלמיד תיכון בתל אביב קם במהלך השיעור ולתדהמת המורה, הצהיר: "החלום שלי הוא להתנדב למג"ב כדי שאוכל לרסס ערבים למוות", כשחבריו מוחאים לו כפיים.

בנוסף, בכיתות אחרות ברחבי הארץ, מצאו מורים לאזרחות כתובות גרפיטי על קירות בתי הספר והשולחנות, בהן נכתב בין השאר, "כהנא צדק", "ערבי טוב הוא ערבי מת" ודברי הסתה ושנאה נוספים נגד החרדים והמסתננים.

לטענת גורם במערכת החינוך, כל המקרים הללו שהתרחשו בתקופה האחרונה משקפים תופעה חמורה של עלייה בגזענות וברמת השנאה בקרב התלמידים בישראל. "הלהט בעיניים של התלמידים מלמד על שנאה יוקדת כלפי המגזרים השונים".

אותו גורם גם האשים בעיקר את הפוליטיקאים בעידוד השנאה. "אין מדובר במיעוט ובילדים ממשפחות בעלות השקפות פוליטיות קיצוניות אלא בילדים נורמטיביים שלוקים בבורות והשיח הפוליטי בשנים האחרונות נתן להם לגיטימציה להחזיק בדעות גזעניות".

"תלמידים פוחדים לדבר בעד זכויות אדם"
רק לפני כשלושה שבועות נחשפה ב-ynet עצומה בה הזהירו המורים לאזרחות כי "הגזענות מתעצמת בשדה החינוכי, והשדה בוער".

הגורם ממשרד החינוך ציין כי המקרה בצפון שבו תלמיד כתב על המבחן "מוות לערבים" מהווה תמרור אזהרה מאחר שמדובר בנער מצטיין, הבקיא בחומרי הלימוד. "הנהלת בית הספר טיפלה בנושא בצורה חסרת פשרות מבחינה משמעתית והתלמיד הביע חרטה עמוקה על מעשיו", אמר והוסיף כי לא מדובר במקרה בודד של מעשה קונדס, אלא בתופעה עמוקה ומדאיגה, שלטענתו, מאפיינת כיום את בני הנוער ברחבי הארץ.

אחת המורות לאזרחות ממרכז הארץ סיפרה כיצד היא נתקלת בעבודתה בהתנהגותם הגזענית של תלמידיה: "כאשר עולים לדיון בכיתה נושאים של שיווין זכויות, השיעור מייד יוצא משליטה והתלמידים תוקפים אותנו המורים, על כך שאנחנו שמאלניים ואנטישמיים, ויש לעשות טרנספר לכל האזרחים הערבים שרוצים להשמיד ישראל".

היא ציינה כי ביטויי השנאה מתעוררים בעיקר, כאשר היא מלמדת את הפרק שעוסק ב"טבח בכפר קאסם" ובמשמעותה של "פקודה בלתי חוקית בעליל". "זה עצוב מאוד, אבל התלמידים מצדיקים את הטבח ואומרים שערבי טוב זה ערבי מת", הסבירה, "לעתים קרובות תלמידים שרוצים לדבר בעד זכויות אדם חוששים לעשות זאת מהתגובות של חבריהם או שהם פותחים בהתנצלות ומבהירים שאינם אוהבים ערבים".

מרים דרמוני שרביט, המשמשת ראש צוות למקצוע האזרחות במרכז לטכנולוגיה חינוכית, שומעת לעיתים קרובות את עמיתיה מתלוננים רבות על המצב ועל כך שהמצב בכיתה הפך להיות בלתי נסבל. "המורים סובלים ממצוקה אמיתית, הם מותשים וחלקם חשים כי מבחינה נפשית ההתמודדות עם התלמידים קשה להם", טענה שרביט. "הם חשים בכיתות כמו בשדה קרב ולכן במקרים רבים המורים פועלים מתוך 'הישרדות' ובוחרים מתוך מטרה של שקט תעשייתי בשיטה של דילוג על פרקי לימוד והכתבה יבשה של החומר".

ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המפקח הפדגוגי במקצוע האזרחות במשרד, הפיץ מכתב לכלל המורים לאזרחות בארץ בו הדגיש כי, על המורים לאזרחות להעביר את המסר המבחין בין אי הסכמה ומחלוקת עם 'האחר' ועם עמדותיו ודרך חייו, לבין שנאה, הכללה שלילית ודה-לגיטימציה אנושית של האחר - שאינם לגיטימיים".

עוד נמסר כי "המפקח הפדגוגי על תחום האזרחות הדגיש כי משימתה של מערכת החינוך, היא גידולו של דור שיהיה משוחרר מעמדות גזעניות, ויהיה מסוגל לנהל מתחים ואי-הסכמות בחברה באופן המכבד את ערכי היהדות וערכי הדמוקרטיה, עליהם מושתתת מדינתנו. המשרד רואה בחומרה התנהגויות גזעניות ומתלהמות וממשיך לפעול כל העת לחינוך לסובלנות".