כל השבוע ברוטר. היום ב''מעריב'' וב''מילה האחרונה''  

נתחיל עם אברי גלעד (בשיחה על אלדד יניב וחלקו במאהל הדיור)

"..אם כי אני מזהה פה ושם את דריסת טלפיה של הקרן החדשה
לישראל ואני חייב להגיד לך ש..(קריאת ביניים של אבישי בן חיים:
אל תאמר הקרן החדשה לישראל וגם לא הקרן לישראל החדשה, אלא הקרן
לישראל החלשה - שזו מטרתם העליונה של הקרן)
ואני, אתה יודע, כיוון שהם גם קנו אוהלים והם התהדרו בכך וגם
חלק מהפעילים הזה..הם שייכים לכל מיני ארגונים ומסכות של ארגונים
ששייכים לקרן, אני אומר..זה הכניס בליבי איזה יותר מצל של חשד
שחלק אולי מהפעילות שחלקה הוא כמובן בלב טוב ובכוונה טובה, יש
גם רוכבים על הדבר הזה שרוצים להחליש עוד יותר את החברה בישראל.
נדמה לי שהקרן על פעילויותיה מזמנת מבחנים לדמוקרטיה הישראלית שהיא
תשמח אם היא לא תעמוד בהם.."

ומאמרו של ארא"ל סגל במעריב.

לפחות 4 נקודות שהוא חושף/מגלה שם - נכתבו ברוטר בשבוע האחרון.

דמגוגיה ריקה מתוכן

מה פשר החיבור של הפגנת הדיור עם מחאה נגד חוק החרם? האנשים שדורשים קיום בכבוד, להחזיר לעם את המדינה, דורשים באותה נשימה את זכותם להחרים חלקים אחרים בעם. אחלה ערבות הדדית.

בסוף השבוע שפשפתי עיניים. העיתונים הגדולים התחפשו ל"קול העם" ע"ה. דומה היה שפרדיריך אנגלס השתלט על עמדת העורך. באירופה, משבר כלכלי מתגלגל - יוון נפלה, ספרד, פורטוגל, איטליה ואירלנד בדרך. מפטרים עובדים, מקצצים שכר ורווחה. הפגנות ענק, שביתות באנגליה, גזרות, ופה דווקא מעלים שכר במגזר הציבורי.

ארצות הברית עומדת לפני פשיטת רגל. אובמה רוצה להעלות מיסים, אתם יודעים, הדבר הזה שמשלמים כל חודש וחונק את מעמד הביניים. בעוד שבעולם מסתובבים כלכלנים טרוטי עיניים ומבוהלים, ישראל היא יעד מבוקש למשקיעים. אני יודע שסטטיסטיקה היא כמו אסיר תחת עינויים: אתה מכופף ומטלטל אותו מספיק, והוא יודה בכל דבר, גם ברצח ארלוזורוב. אבל יש סטטיסטיקה שאי אפשר לכופף. 70 אחוז מהישראלים מתגוררים בדירות שבבעלותם. זהו הרף העליון של שיעור הבעלות על דירות בעולם. בארה"ב זה עומד על 67 אחוז, אבל בגרמניה רק 43 אחוז, ובהולנד ודנמרק בסביבות ה-50 אחוז הם בעלי דירות - ואלה לא מדינות שמאיימים השכם וערב להשמידן.

אין חולק ששוק הדיור בישראל דורש רפורמה מקיפה ותיקונים, וברור שהנטל על מעמד הביניים כבד ולא פרופורציונאלי, אבל בדיון אמיתי צריכים להיות הוגנים. ממשלת נתניהו פעלה בתחום החברתי באופן מעורר כבוד, ואת זה לא אומר הדיוט כמוני אלא סבר פלוצקר מהעיתון המתחרה. מכשלות שוק הדיור אינן עומדות לפתחה של הממשלה הנוכחית. זו דמגוגיה ריקה מתוכן, אסופת משפטים חסרי תוקף כמו בהפגנה אתמול.

"הרי לא יעלה על הדעת להסב סטודנט לקולנוע לטייח"

מה הם רוצים מעבר להפרחת סיסמאות יפות, חלקן סותרות זו את זו? הם צועקים "דור שלם דורש דיור", אבל מניפים שלט נגד הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל. דור שלם של פעילי שמאל בקואליציה לא קדושה שרוכבת על מצוקה אמיתית. איך הירוקים השותפים למחאה, לא נבוכים מצביעותם? הרי הם אלו שתוקעים כל פרויקט בוועדת תכנון, מעבירים אותו שבעה מדורי גיהינום.

על פי דבריו של נשיא התאחדות הקבלנים, נסים בובליל. מינהל מקרקעי ישראל ומשרד הבינוי והשיכון שיווקו יותר קרקעות השנה, אבל הזמן המבוזבז בוועדות התכנון והמחסור בעובדים זרים שמעכב את הבניה. אז נביא עוד עובדים זרים. הרי לא יעלה על הדעת להסב סטודנט לקולנוע לטייח.

ומה לגבי מסתנני דרום תל אביב? כמעט כל מארגני המחאה בתל אביב משתייכים לארגונים המבקשים לסייע להם. מצד שני, דרום תל אביב יועדה לשמש למגורי צעירים, סטודנטים וזוגות צעירים - האופציה היחידה לדיור עם מחיר שפוי בתל אביב. אבל מה משנות העובדות ועד כמה הן משונות, העיקר שנפיל את ממשלת נתניהו, נקים מדינה פלסטינית שם, ופה נבנה את האוטופיה על מדינת כל אזרחיה: מדינת רווחה עם מיסים נמוכים ודיור זול במרכז תל אביב. ומי יממן? בנון? צ'אבס?

כשמנהיגת המחאה דפני ליף, בחורה בת 25, במקור מכפר שמריהו, עורכת סרטים עבור הקרן לישראל החדשה, רוצה דירה במחיר שפוי במרכז תל אביב בתזמון מדהים עם פעילים בארגוני שמאל, אני חושד בניצול ציני של מצוקה לקידום רעיונות אחרים. למשל, מה פשר החיבור של הפגנת הדיור, עם מחאה נגד חוק החרם. האנשים שדורשים קיום בכבוד, להחזיר לעם את המדינה, דורשים באותו מקום גם את זכותם להחרים חלקים אחרים בעם. אחלה ערבות הדדית.